הידען

הידען הוא אתר אינטרנט ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. האתר הוקם ב-1997 על ידי העיתונאי אבי בליזובסקי, והוא משמש כעורך האתר עד היום.

אתר הידען מספק ידיעות חדשותיות, מאמרים, ראיונות, דעות וסיקורים תקשורתיים בישראל ובעולם, בנושאים הקשורים למדע. אחרי עשור וחצי של פעילות, כולל האתר אלפי כתבות במגוון רחב של תחומי המדע והטכנולוגיה אשר מחולקים ללמעלה מ-550 "ידענים" ותת-ידענים.

בנוסף לידיעות מדע וטכנולוגיה המובאות כתרגום של ידיעות מחוץ לישראל, מהווה אתר הידען במה למאמרים מקוריים של שורת כותבים ישראליים המתמחים בנושאים שונים הקשורים למדעים ולטכנולוגיה.

באתר מובאים לעיתים מאמרי דעה וכתבות המבקרים את הדת, את הפסבדו מדע וגם את הימין השמרני בארצות הברית.

בנובמבר 2012 זכה בליזובסקי בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים תל אביב ו-Google.[1]

הידען
Hayadan logo 2013
סוג אתר אינטרנט
תאריך ההקמה סוף שנות ה-90
מייסדים אבי בליזובסקי
שירותים עיקריים אתר חדשות למדע וטכנולוגיה
www.hayadan.org.il
Avi Blizovski
אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי בליזובסקי זוכה פרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים ו-Google, באתר הידען, 4 בנובמבר 2012
2015

שנת 2015 היא השנה ה-15 במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2015 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אבי בליזובסקי

אָבִי בֵּלִיזוֹבְסְקִי (נולד ב-4 בנובמבר 1961) הוא כתב לענייני מדע ומחשבים, מייסד ועורך של אתר האינטרנט "הידען".

אריה ורשל

אריה ורשל (באנגלית: Arieh Warshel; נולד ב-20 בנובמבר 1940) הוא פרופסור אמריקאי ישראלי לכימיה ולביוכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לויט על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות ‏‏ להבנת מערכות כימיות מורכבות".

גורילה

גורילה (שם מדעי: Gorilla) הוא סוג של קופי אדם הכולל את הגדולים בכל מיני הפרימטים כיום. הגורילות הם הרביבורים, וסביבת מגוריהם הטבעית היא יערות הגשם של אפריקה הטרופית. הגורילות נמצאים בסכנת הכחדה.

גלקסיה

גָּלַקְסִיָּה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום. זהו אוסף כוכבים שאינטראקציה כבידתית קושרת אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו עם הגלקסיה. גלקסיות שכנות מרכיבות קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות ואלו מרכיבים צבירי-על שמכילים הרבה קבוצות וצבירים. מרבית הגלקסיות ניתנות לסיווג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.

ביקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות גלקסיות נוספות.

הרוב המכריע של הכוכבים נוצר בגלקסיות. גודלן של גלקסיות נע בין גלקסיות ננסיות, המכילות כעשרה מיליון כוכבים, ועד גלקסיות ענק, המכילות כמאה טריליון (1014) כוכבים. מספר הכוכבים בגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים. בגלקסיית שביל החלב, שבה שוכנת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארד כוכבים.

גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת קבוצות או צבירים מצייתות להתמתחות המרחב הכלל-יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות שערך האסטרונום אדווין האבל בשנת 1930.

ההערכות האחרונות של מספר הגלקסיות ביקום הנצפה נע בין 200 מיליארד ל -2 טריליון או יותר.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

כוכב חמה

כוכב חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש. מרחקו הממוצע ממנה הוא כ־58,000,000 קילומטרים, שהם כ־0.387 יחידות אסטרונומיות. מבחינת מסתו, הוא כוכב הלכת השמיני והקטן ביותר במערכת השמש, ואין לו ירחים. נכון להיום (יולי 2019) הגיעו לכוכב חמה שני רכבי מחקר מכדור הארץ: הגשושית מארינר 10, שביקרה בו מספר פעמים החל משנת 1974, והגשושית MESSENGER בין השנים 2008–2015.

כוכב לכת חוץ-שמשי

כוכב לכת חוץ־שמשי או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet) הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר. נכון לתחילת 2019, זוהו למעלה מ-3,900 כוכבי לכת ב־2,700 מערכות שונות. ידועים גם גופים דמויי כוכב לכת שאינם מקיפים כל כוכב, המכונים "כוכבי לכת תועים", אך הם אינם מוגדרים ככוכבי לכת.

כוכבי לכת חוץ־שמשיים היו מושא לחקירה מדעית החל מאמצע המאה ה-19. אסטרונומים העריכו באופן כללי שכמה מהם קיימים, אך לא ידעו עד כמה הם נפוצים ועד כמה הם דומים לכוכבי הלכת במערכת השמש. הגילוי המאושר הראשון נעשה לבסוף באמצע שנות התשעים של המאה ה-20. מאז שנת 2002, התגלו למעלה מ־20 כוכבי לכת חדשים מדי שנה, ומאז שיגורו של טלסקופ החלל קפלר מתגלים מאות מועמדים לכוכבי לכת כאלו בשנה. ההערכה הנוכחית היא שלפחות ל־10% מהכוכבים הדומים לשמש יש מערכת כוכבי לכת, וייתכן שהיחס האמיתי גבוה אף יותר. גילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים גם מעלה את השאלה "האם ייתכן שכמה מהם מספקים אפשרות לקיום חיים חוץ־ארציים". נכון לעכשיו, קפלר-22b וקפלר-452b נראים כדוגמה הטובה ביותר שהתגלתה עד כה של כוכבי לכת ארציים המקיפים את השמש שלהם באזור המכונה "אזור החיים", כלומר אזור שבו הטמפרטורה מאפשרת קיומם של מים במצב נוזלי, אחד התנאים החשובים לחיים. גודלו של אזור זה משתנה בהתאם לטמפרטורה של הכוכב הראשי במערכת.

ב־18 בינואר 2007 שוגר טלסקופ החלל COROT של סוכנות החלל האירופית שמטרתו לגלות כוכבי לכת חוץ־שמשיים נוספים. טלסקופ זה הוא הראשון בסדרה שבמסגרתה ישוגרו טלסקופים או אף מערכי טלסקופים.

משימות עתידיות נוספות כוללות את (Terrestrial Planet Finder (TPF של נאס"א ודרווין של סוכנות החלל האירופית.

ב־6 במרץ 2009 שוגר בהצלחה טלסקופ החלל קפלר, המסוגל לראשונה לגלות כוכבי לכת ארציים באזורים הישיבים סביב שמשות אחרות, על פי שינויי בהירות מחזוריים מזעריים של הכוכב. טלסקופ זה מסוגל לתצפת בו־זמנית וברציפות על 100,000 כוכבים, ובפרק הזמן שהוקצב למשימה (3.5 שנים) צפוי להניב מדגם סטטיסטי מייצג עבור תפוצתם של כוכבי לכת ארציים וענקי גזים באזורנו בשביל החלב.

נכון לנובמבר 2013, זיהה קפלר 3,457 מועמדים לכוכבי לכת.

במחקר מקיף שפורסם ב־2012 טוענים חוקרים שסטטיסטית לכל כוכב יש כוכב לכת, ועל כן בגלקסיית שביל החלב יש כ־100 מיליארד כוכבי לכת, מתוכם כ־1,500 בתוך טווח מרחק של 50 שנות אור הקרובות לשמש. בנוסף, על פי החוקרים כוכבי לכת דמויי ארץ נפוצים יותר מכוכבי לכת דמויי צדק, וישנם בגלקסיה כ־10 מיליארד כוכבי לכת דמויי ארץ.

בתאריך 26 בפברואר 2014, הכריזה נאס"א על אימות הגילוי של 715 כוכבי לכת חוץ־שמשיים חדשים אשר סובבים סביב 305 כוכבי האם שלהם אותם גילה טלסקופ החלל קפלר (מה שאומר שבממוצע סביב כל כוכב סובבים בערך שני כוכבי לכת). כוכבי לכת אלה התגלו על ידי שיטה סטטיסטית הנקראת "אימות על ידי ריבוי". 95% מכוכבי הלכת שהתגלו היו קטנים יותר מנפטון, 4% מהם היו קטנים יותר מ־2.5 פעמים גודל כדור הארץ ונמצאו באזור ישיב, אזור שבו כוכב הלכת נמצא במרחק המתאים מכוכב האם ומאפשר טמפרטורת פני שטח ראויה להימצאות מים, מה בסופו של דבר יכול לאפשר לחיים להתפתח.

מאדים

מאדים (בלטינית: Mars, מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב לכת הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש.

למאדים שני ירחים, פובוס ודימוס, שניהם קטנים ובעלי צורה לא־סדירה. משערים שאלו אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים.

סמלו מייצג את המגן והחנית של האל מרס אולטור: עיגול עם חץ קטן.

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune ; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים והוא מסווג בתת־הקטגוריה ענק קרח בגלל היותו מכוסה בשכבת מים וקרח. נפטון, הקרוי על שמו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת הננסי פלוטו.

סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

עלה

עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה. לעיתים לעלה תפקידים נוספים; באזדרכת מצויה, למשל, משמשים העלים גם כקוטלי חרקים.

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון.

פלוטו התגלה ב־1930 והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. מאז גילויו נחשב לכוכב לכת, עד שהבנה טובה יותר של העצמים המרוחקים במערכת השמש הביאה ב־2006 להכרה שהוא כוכב לכת ננסי. ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־13,000 ק"מ, החללית הראשונה שעשתה זאת. נאס"א שיגרה את הגשושית כדי לבצע מדידות ולצלם את פלוטו וירחיו.

חמישה גופים מוגדרים כירחים של פלוטו: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס. אולם, הגדול שבהם, כארון, לא בדיוק הולם את ההגדרה. זאת משום שגודלו, הדומה לגודלו של פלוטו, ומסלולו, המשולב עם מסלול פלוטו, יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמסתו של כארון אינה זניחה יחסית לזו של פלוטו והיא גורמת לפלוטו לנוע במסלול מעגלי סביב נקודה הנמצאת תמיד על הקו הדמיוני המחבר בין פלוטו לכארון. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא פרסם הגדרות בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון עדיין מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול".

צדק (כוכב לכת)

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, החמישי במרחקו מן השמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כ־90% ממסתו הם מימן וכ־10% הליום.

קרס (כוכב לכת ננסי)

קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית: 1 Ceres, נהגה סיריז) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי והיה לגוף הראשון שהתגלה באזור זה בחלל. שנים ספורות לאחר הגילוי סווג ככוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו, וסטה, ואסטריה) אולם בשנת 1852 סווג מחדש כאסטרואיד לאחר שחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי בחלל בין מאדים לצדק אין כוכב לכת אלא אלפי גופים קטנים. מעל 150 שנה קראו המתנגדים לשינוי סיווגו של קרס בשל גודלו, ובשנת 2006 הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי. העצם נקרא בתחילה "קרס פרדיננדי" על שם האלה הרומית קרס ועל שמו של המלך פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות אולם רק השם "קרס" תפס.

רוזטה (גשושית)

רוזטה הייתה גשושית מחקר ששוגרה ב־2 במרץ 2004 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו. מטרה זו הושלמה ב־12 בנובמבר 2014, כאשר הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו.

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

תוכנית החלל הסובייטית

בבוקר 4 באוקטובר 1957 הפתיעה ברית המועצות את שאר העולם עם שיגורו של הלוויין הראשון בעולם - ה"ספוטניק 1". השנים הראשונות של המרוץ לחלל התאפיינו ברצף הישגים של ברית המועצות: הלוויין הראשון בחלל, בעל החיים הראשון בחלל, חלליות לא-מאוישות ראשונות לירח, למאדים ולנוגה, האדם הראשון בחלל - יורי גגארין, ריחוף ראשון של אדם מחוץ לחללית (אלכסיי ליאונוב) ועוד. שיגורים אלו לחלל נערכו מבסיס

קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן בדרומה של ברית-המועצות.

במהלך שנות ה-60 הייתה ברית המועצות במירוץ חלל צמוד עם ארצות הברית, ששיאו היה נחיתתם של ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין על הירח, בחללית "אפולו 11" ב-20 ביולי 1969. ברית המועצות עצמה התכוונה להנחית קוסמונאוטים על הירח, אולם גורמים שונים, ניהוליים, כספיים וטכנולוגיים, מנעו ממנה השגת מטרה זו.

לאחר הנחיתה המאוישת על הירח, הפנתה ברית המועצות את מאמציה בתחום החלל לפעילות מאוישת לזמן ארוך במסלול נמוך סביב כדור הארץ. במסגרת מאמצים אלה, נבנו על ידי הרוסים שמונה תחנות חלל שונות, ושוגרו למסלול סביב כדור הארץ. במהלך השנים שהו בתחנות החלל הסובייטיות כ-200 בני אדם, החל ברוסים, דרך קוסמונאוטים אורחים ממדינות הגוש הקומוניסטי וכלה בביקורים של אסטרונאוטים אמריקניים על סיפון תחנת החלל הרוסית "מיר".

בעוד האמריקנים מתמקדים במעבורת החלל, שכללו הרוסים עוד ועוד את יכולותיהם בפיתוח חלליות חד-פעמיות מאוישות מדגמי סויוז, הנישאות על טילים הנקראים אף הם "סויוז". בשלושה מרכזי שיגור שהעיקרי בהם הוא קוסמודרום בייקונור שבקזחסטן, והאחרים הם קוסמודרום פלסצק שבצפון רוסיה וקוסמודרום סבובודני שבסיביר, משגרים הרוסים לוויינים לכל דורש. כך למשל שוגר הלוויין הישראלי עמוס 2 בשנת 2003.

החלליות מדגם סויוז משמשות כאמצעי העיקרי להובלת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית, בייחוד בתקופה שבה קורקעו המעבורות האמריקניות בעקבות אסון הקולומביה.

תוכנית סאליוט

תוכנית סאליוט (ברוסית: Салют) היא תוכנית חלל סובייטית שבמסגרתה שוגרו סדרה של תחנות חלל על ידי ברית המועצות במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20.

כל תחנות החלל בתוכנית כללו מכלול ראשי אחד שהוצב במסלול בשיגור יחיד. התוכנית צוינה במקור כתוכנית ה-DOS 7-K, וכל תחנת חלל קיבלה כינוי משלה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.