היאבקות (ספורט)

היאבקות היא ספורט או משחק המדמה קרב פנים אל פנים בין שני יריבים לא חמושים. ההיאבקות מבוססת על גראפלינג, כלומר על תפיסת גופו של היריב, לפיתות ותנועות משיכה והדיפה. המתאבקים חייבים ללבוש בגד גוף צמוד, כך שאי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב (בניגוד לג'ודו). משיכת שיער היריב אסורה. גם בעיטות, סטירות והפעלת אגרופים אסורות (זהו ההבדל העיקרי בין היאבקות לבין ענפי ספורט אחרים המדמים קרבות, כמו סוגים שונים של אגרוף).

הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. ניצחון מיידי בקרב מושג על ידי ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרן למשך חמש שניות ברציפות. אם הקרב הסתיים ללא הכרעה, נקבע המנצח לפי מספר הנקודות המוענקות על ביצוע תרגילים ועל שליטה בקרב.

קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים, היאבקות יוונית-רומית והיאבקות חופשית.

DF-SD-06-11222
היאבקות בסגנון יווני-רומי

היאבקות יוונית-רומית

היסטוריה

מקורו של הסגנון היווני-רומי בצרפת, במאה ה-19. על אף השם שניתן לו, אין קשר בין סגנון ההיאבקות הזה להיאבקות יוונית שהייתה נפוצה כספורט ביוון וברומא בעת העתיקה.

כללים

בהיאבקות יוונית-רומית, האזורים המותרים ללפיתה בגוף היריב הם פלג הגוף העליון, למעט אצבעות הידיים. את העורף מותר ללפות ביד אחת בלבד, כדי למנוע חנק. אסור ללפות את רגלי היריב, אסור להשתמש ברגליים כדי להמעיד או לבעוט. כמו כן אסור להכות, להפעיל מרפקים או לנגוח.

משך הקרב הוא שש דקות, בשני סיבובים בני שלוש דקות שביניהם הפסקה בת חצי דקה. הוא נערך על מזרן עגול בקוטר של 7 מטר. המתמודדים לובשים בגדי גוף (טייטס) הדוקים כדי למנוע אחיזה בבגד. כדי להקל על השופטים בחלוקת הנקודות ובמתן הוראות למתאבקים, מקובל שמתאבק אחד לבוש בבגד אדום והאחר בבגד כחול.

הניצחון בקרב מושג באחת מארבע דרכים:

  1. ריתוק היריב כך ששתי הכתפיים והשכמות נוגעות במזרן בצורה מלאה, למשך חמש שניות לפחות (לפי התרשמות השופט), כשהיריב נמצא בתוך תחום הזירה.
  2. השגת פער של לפחות שמונה נקודות מול היריב. לדוגמה, התוצאה 9:1 מביאה לסיום הקרב ולהכרזת המוביל כמנצח.
  3. הובלה בניקוד בתום הזמן שהוקצה לקרב.
  4. שלושה עונשי פסיביות ליריב.

במצב של תיקו, או היעדר הכרעה לפי כללים אלה, ההכרעה תהיה לפי איכות הניקוד ואם גם כאן אין הכרעה, לפי מי שהשיג ניקוד אחרון. כדי למנוע מצב של תיקו אפס השופט מחויב להעניש את אחד הצדדים על פסיביות בשתי הדקות הראשונות (במקרה שלא נצבר ניקוד).

בהיאבקות יוונית-רומית מקבל המתאבק נקודות במקרים הבאים:

  • 3 נקודות על הטלה "נקייה" - הטלת היריב כך שהוא פוגע עם הגב במזרן.
  • נקודה אחת על הטלת היריב כך שהוא נופל על הבטן.
  • נקודה אחת על הורדת היריב למצב כריעה ("פרטר") כשהמתאבק תופס אותו מאחור.
  • 2 נקודות על גלגול היריב על פני גוף המתאבק (כלומר תפיסתו מאחור כשהוא במצב "פרטר" וביצוע גלגול של 360 מעלות יחד איתו).
  • 5 נקודות מוקנות לפי שיקול דעתו של השופט על הטלות יפות ונקיות במיוחד. למשל, הטלת היריב לאחור ב-180 מעלות (המכונה "הטלת גשר", מאחר שבסופה נמצא המתאבק בתנוחת "גשר").

סגנון ההיאבקות היוונית-רומית נותן יתרון למתאבק המתגונן לעומת המתאבק שיוזם את ההטלה. מתאבק שצבר מספר נקודות גבוה עלול "להתבצר", כלומר להימנע ממגע ישיר עם היריב, או להתכדר על המזרן למשך זמן רב כדי למנוע מהיריב לתפוס אותו. תופעה זו מכונה "פאסיביות בקרב", וכדי למנוע אותה מטיל השופט עונשים על מתאבק שמפגין פאסיביות. יש שני סוגי עונשים עיקריים - הענקת נקודות ליריב, או הפסקת הקרב והתחלתו מחדש ממצב "פרטר", כך שהמתאבק שנענש כורע על כפות הידיים והברכיים ויריבו מתייצב מאחוריו.

קטגוריות המשקל המקובלות, נכון לשנת 2012, הן: עד 55 ק"ג, עד 60 ק"ג, עד 66 ק"ג, עד 74 ק"ג, עד 84 ק"ג, עד 96 ק"ג ועד 120 ק"ג.

משטר אימונים

משטר האימונים בענף ההיאבקות תובעני מאוד, אפילו בעיסוק חובבים. ההיאבקות דורשת שילוב של כוח פיזי רב, המפותח באימוני משקולות וקרבות, שליטה טכנית בהטלות ולפיתות, המפותחת באימוני טכניקה, וסבולת לב-ריאה טובה (הקרבות הם מאמץ קיצוני ומתיש), המפותחות באימוני ריצה וכושר כלליים.

היאבקות חופשית

ההיאבקות החופשית דומה להיאבקות יוונית-רומית, אך זהו סגנון מודרני יותר והחוקים בו שונים במקצת. גם סגנון זה הוא ענף אולימפי.

כללים

כללי ההיאבקות החופשית דומים להיאבקות היוונית-רומית, למעט הבדל מהותי אחד: בהיאבקות חופשית מותר ללפות רגליים, ולהשתמש ברגליים במהלך הקרב לצורך ריתוק והכשלה. הבדל זה יוצר סגנון קרב שונה לחלוטין: בעוד שבסגנון היווני-רומי היריבים זקופים יחסית, עם נטייה קלה של החזה קדימה ומרפקים צמודים לגוף, הרי שבהיאבקות חופשית היריבים נלחמים במצב כריעה שבו ידיהם כמעט נוגעות ברצפה וגבם בזווית ישרה לרגליהם.

הניקוד בהיאבקות חופשית ותנאי הניצחון דומים אך לא זהים להיאבקות יוונית-רומית (בהיאבקות חופשית יש ניקוד של ארבע נקודות ולא חמש וצריך הפרש של עשר נקודות ולא שמונה כדי לסיים קרב), אולם מגוון התרגילים וההטלות גדול יותר עקב מידת החופש הנובעת משימוש ברגליים.

קטגוריות המשקל המקובלות, נכון לשנת 2012, הן קטגוריות משקל זהות לקטגוריות המקובלות בסגנון היווני-רומי: עד 55 ק"ג, עד 60 ק"ג, עד 66 ק"ג, עד 74 ק"ג, עד 84 ק"ג, עד 96 ק"ג ועד 120 ק"ג. בנוסף, קיימות ארבע קטגוריות משקל לנשים: עד 48 ק"ג, עד 55 ק"ג, עד 63 ק"ג ועד 72 ק"ג.

משטר אימונים

משטר האימונים בהיאבקות חופשית דומה מאוד להיאבקות יוונית-רומית, וכולל תרגילי אקרובטיקה (לפיתוח גמישות וכוח), תרגילי כושר, אימוני טכניקה ואימוני קרבות.

מאחר שקרבות ההיאבקות (בשני הסגנונות) הם לפי קטגוריות משקל צרות יחסית (הבדלים של חמישה עד עשרה ק"ג), ישנה נטייה של מתאבקים להיכנס למשטר דיאטה מיוחד לפני השקילה בתחרות. משטר זה כולל ריצות עם לבוש חם מאוד (כולל שקיות ניילון שמעליהן מעילים) ושהות בסאונה על מנת לעודד הזעה, והימנעות מצריכת פחמימות. התועלת בנוהג זה מפוקפקת, שכן לעיתים המתאבק מצליח להגיע לקטגורייה נמוכת משקל, אולם המאמץ לאבד משקל מתיש אותו כך שהוא מובס בקרב בקלות.

היאבקות במשחקים האולימפיים

תחרויות היאבקות בסגנון יווני-רומי נערכו באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). באולימפיאדת פריז (1900) לא נערכו תחרויות היאבקות כלל, ובאולימפיאדת סנט לואיס (1904) נערכו רק תחרויות היאבקות בסגנון חופשי. באולימפיאדת לונדון (1908) נערכו לראשונה תחרויות בשני הסגנונות, באולימפיאדת סטוקהולם (1912) שוב נערכו רק תחרויות בסגנון יווני-רומי, ומאז אולימפיאדת אנטוורפן (1920) נערכות ברציפות תחרויות בשני הסגנונות.

באולימפיאדת אתונה (2004) הוחל בעריכת תחרויות היאבקות לנשים, בסגנון חופשי בלבד.

לאורך השנים היו המדינות הבולטות בענף ברית המועצות (116 מדליות אולימפיות, מהן 62 מדליות זהב), ארצות הברית (122 מדליות, מהן 49 מדליות זהב), טורקיה (61 מדליות, מהן 30 מדליות זהב), שוודיה (82 מדליות, מהן 28 מדליות זהב) ופינלנד (83 מדליות, מהן 26 מדליות זהב). מרבית הישגיהן של ארצות הברית וטורקיה היו בסגנון חופשי, בעוד שמרבית הישגיהן של שוודיה ופינלנד היו בסגנון יווני-רומי.

ב-12 בפברואר 2013 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי שענף ההיאבקות ייצא מהתוכנית האולימפית לאחר האולימפיאדה בשנת 2016 שתיערך בריו דה ז'ניירו, והמתאבקים לא ייקחו חלק במשחקים האולימפיים בשנת 2020. למרות זאת, ב-08 בספטמבר 2013 התהפכה ההחלטה, והוחלט כי הענף יחזור להיות חלק מהמשחקים האולימפיים, והוא ימשיך להוות חלק מהתחרויות גם באולימפיאדה שתיערך בטוקיו בשנת 2020.

היאבקות בישראל

העלייה מברית המועצות לשעבר לישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20 הביאה לפריחה מסוימת של הענף בארץ, המתאבק גוצ'ה ציציאשווילי הוא נציגו המצליח ביותר של הענף, וב-2003 רשם את הישג השיא של מתאבק ישראלי, כשזכה באליפות העולם. מאז פרישתו של ציציאשווילי בשנת 2004, חלה דעיכה בהישגי הענף. ובמשך שתי אולימפיאדות (בייג'ינג ולונדון) לא היה לישראל ייצוג מענף היאבקות. אך בשנת 2016 השיגה אילנה קרטיש את הכרטיס לאולימפיאדת ריו ובכך הייתה למתאבקת הישראלית הראשונה שהשתתפה במשחקים האולימפיים. בשנים 2013–2016 זכתה אילנה קרטיש 4 פעמים ברציפות במדליית כסף באליפות אירופה בהיאבקות.

ראו גם

בריח (אמנויות לחימה)

בריח או נעילת מפרק הוא טכניקת גראפלינג שתמציתה הוא מניפולציה של אחד ממפרקי היריב כך שיגיעו לקצה תחום תנועתם הטבעית.

טכניקות אלה לרוב מערבות "בידוד" של אחד הפרקים (מצב שבו דבר אינו מגביל את תנועת המפרק) והפעלת מינוף עליו, כך שציר הסיבוב הוא המפרק עצמו או קרוב אליו. בריחים לרוב גורמים למידה כזו או אחרת של כאב, ואם מופעלים בכוח ו/או באופן מתפרץ עלולים לגרום לפציעות מסוימות, כגון: נזק גידי, שרירי ואף נזק לרצועות. במקרי קצה בריחים גורמים לשבר או לפריקה.

ניתן לסווג בריחים לחמש קבוצות שונות שאפיונם הוא המפרק או האיבר המשמש למינוף:

בריחי זרוע- הפועלים על הכתף או מרפק.

בריחי רגל- הפועלים על העקב והברך.

בריחי המפרקים הקטנים- הפועלים על אצבעות הידיים.

בריחי שדרה (נקראים גם קראנק)- הפועלים על עמוד השדרה.

בריחי שורש כף היד- הפועלים על כף היד.

גראפלינג

גראפלינג (באנגלית: Grappling) הוא כינוי כללי המתייחס לקטגוריה יכולות, אמנויות לחימה וענפי ספורט שמטרתן היא לבסס יתרון גופני בטכניקות שאינן טכניקות של הכאה. לדוגמה ביסוס עמדת שליטה גופנית, בריחים, חניקות, היחלצויות והכנעות. אמנויות הלחימה בהן גראפלינג תופס חלק מרכזי הן ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ו ג'וטסו יפני, MMA וג'ודו. את טכניקות הגראפלינג ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות: גראפלינג עמידה וגרפלינג קרקע. בשתיהן הדרך המקובלת להכניע יריב היא באמצעות בריחים - הפעלה של מנוף כנגד אחד מפרקי היריב ואילוצו להיכנע מפאת הכאב, או חניקה, שמטרתה להאט את קצב זרימת הדם לראש ובכך לאלץ את היריב להיכנע כדי לא להסתכן באבדן הכרה. במזרח לעיתים מכנים טכניקות מקטגוריה זו טכניקות "רכות", בניגוד לטכניקות של הכאה שנקראות טכניקות "קשות".

היאבקות

היאבקות היא אמנות לחימה עתיקה בה נעשה שימוש בהתגוששויות, אחיזות ולפיתות שונות. היאבקות היא תחרות פיזית הנערכת למטרות ספורט או למטרות ראווה, בין שני אנשים (לעיתים אף יותר) המנסים להשיג יתרון אחיזה האחד על השני במטרה להכריע את המתחרה באמצעות כוח גופני ובתרגילי זריזות ללא שימוש בכלי נשק.

היאבקות ספורטיבית היא ענף ספורט אולימפי, והיאבקות מקצועית הוא שם כולל למופעי בידור בהם מוצגות תחרויות היאבקות מבוימות.

היאבקות היא אחת מצורות הלחימה העתיקות ביותר, והתייחסות אליה ניתן למצוא כבר באיליאדה המתרחשת בשנה העשירית של מלחמת טרויה. במיתולוגיה היוונית מתוארים איאס ואודיסאוס מתאבקים זה בזה. אלמנטים של היאבקות ניתן למצוא בפאנקרטיון, אמנות לחימה שהתקיימה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה במשך כאלף שנים.

היאבקות (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

היאבקות במשחקים האולימפיים

היאבקות היא ענף במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896), למעט אולימפיאדת פריז (1900). נשים מתחרות בענף מאז אולימפיאדת אתונה (2004). בעשור השני של המאה ה-21 קיבל הוועד האולימפי הבינלאומי החלטות שערערו את מעמדו של הענף כענף אולימפי, אך לפחות עד אולימפיאדת טוקיו (2020) הוא יישאר חלק מהתוכנית האולימפית.

ההיאבקות היא אחת משני הענפים האולימפיים היחידים, לצד האיגרוף, שבהם הספורטאים המשתתפים במשחקים חייבים להיות חובבנים, ולא להתחרות בתחרויות מקצועניות תמורת תשלום.

ספורט

ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה. קיימים מאות ענפי ספורט, מהם הדורשים השתתפות של זוגות בלבד המתמודדים אחד נגד השני ועד כאלו המתקיימים בקבוצות או אף מאות משתתפים בו זמנית.

עד עצם היום הזה מתנהל ויכוח בין מומחי הספורט, חוקריו והמעורבים בו בצורה זו או אחרת, באשר להכללתן של פעילויות מסוימות במונח ספורט. בהקשר זה עולה השאלה לגבי הכללתם של ענפי ספורט עממיים, מיתולוגיים, אתניים ואחרים.

ענפי ספורט אולימפיים
משחקי הקיץ:

אופניים: אופני BMXאופני מסלולאופני הריםאופני כביש | שחייה: שחייהשחייה צורניתקפיצה למיםכדורמיםשחייה במים פתוחים | התעמלות: טרמפולינההתעמלות אמנותיתהתעמלות מכשירים | קאנו/קיאק: קאנוקיאק | היאבקות: היאבקות בסגנון חופשיהיאבקות בסגנון יווני רומי | כדורעף: כדורעףכדורעף חופים

ענפים לא מאוגדים: איגרוףאתלטיקהבדמינטוןבייסבולג'ודוגולףהוקי שדההרמת משקולותחתירהטאקוונדוטניסטניס שולחןטריאתלוןכדורגלכדורידכדורסלסיףקליעהקרב חמש מודרניקשתותרוגבי שביעיותרכיבהשיט

ענפים בעבר: לקרוסמשיכת חבלסופטבולפולו


משחקי החורף:

מזחלות: בובסליסקלטון | החלקה על הקרח: החלקה אמנותיתהחלקה מהירה • החלקה מהירה במסלול קצר | סקי: סקי אלפיניסקי בסגנון חופשיסקי למרחקיםסקי נורדי משולבקפיצות סקיגלישת שלג

ענפים לא מאוגדים: לוז'קרלינגהוקי קרחביאתלון


אמנויות לחימה
סיניות וו שוקונג פובאג'י צ'ואןבה גואה ג'אנגוינג צ'אןשינג אי צ'ואןקונג פו גמל שלמה דרומי טאי ג'י צ'ואן • אגרוף ארוך • אגרוף שאולין • אגרוף שיכור • אי צ'ואן • ג'ין גאנג בה שי • גמל שלמה צפוני • הונג גאר • טאן טוי • טונג ביי צ'ואן • יין-יאנג בה פאן ז'אנג • ליו חה בה פה • מיזונג אי • עגור לבן פוג'יאני • עגור לבן • פאק מיי • פנגיי-נון • פיגואה ז'אנג • צ'ואו ג'יאו • שוואי ג'יאו • סאנשאו
יפניות איאיידואייקידוג'ו ג'וטסוג'ודוגנדאי בודונין ג'וטסוסומושוטוקאןשיטוריוקיוקושינקאיקיודוקנדושורינג'י קמפו • קיק-בוקסינג יפני • שוט-בוקסינג
אוקינוואיות קראטהגוג'ו ריווויצ'י ריו • שוריי-ריו • שורין-ריו • ריוקיו קמפו • קובודו אוקינאווי
קוריאניות הפקידוטאקוונדו • טאי קיון • טאנג סו דו • טוקונג • סון קואן מו • קוק סול וון
הודיות קאלרי-פאיאט • אדיטאדה • אמנויות לחימה הודיותעגור לבן טיבטי (קונג פו)
טיבטיות עגור לבן טיבטי (קונג פו)
פיליפיניות ארניס • יו-יאן
תאילנדיות איגרוף תאילנדי
קמבודיות פראדאל סראי
בורמזיות לאטוואי
לאוסיות איגרוף לאוסי
אירופאיות היאבקות בסגנון יווני-רומי • פאנקרטיוןסבאטברטיטסואמנויות לחימה אירופיות היסטוריות
רוסיות סיסטמה • סמבו • קיק-בוקסינג רוסי
ארצות הברית היאבקות מקצועיתג'יט קון דווו-ווי גונג-פו • קנפו אמריקאי • קג'וקנבו • קיק-בוקסינג אמריקאי
ברזילאיות ג'ו ג'יטסו ברזילאיקפואירה • ואלה טודו
ישראליות אבי"ראייקידניס הישרדותקרב מגן ישראליקרב מגעקרב פנים אל פנים
טורקיות היאבקות בשמן
אחרות איגרוףסיףקיקבוקס • היאבקות • אמנויות לחימה משולבות (MMA)גראפלינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.