הטמעה תרבותית

הטמעה תרבותית היא תהליך של אינטגרציה של מהגרים או מיעוטים אשר נקלטים בתוך קהילה הדומיננטית ומאמצים את תרבותה. לעיתים הגורם שמוביל לקיום תהליך ההטמעות התרבותית הוא הנחה לפיה אימוץ אלמנטים מהתרבות הדומיננטית הם ערובה לדו קיום של המהגרים או קבוצות המיעוט בתחום המדינה או הטריטוריה בה הם מעוניינים להשתלב ולהתקדם.

התבוללות הוא תהליך הטמעות של יהודים בקרב חברה של גויים הסובבת אותם. התבוללות יכולה להיות השפעה של תרבויות הגויים ועד אבדן מוחלט של הזהות הלאומית והמרת הדת.

לרוב מהגרים יהיו אלו אשר ייזמו את תהליך ההשתלבות בסביבה החדשה בה הם נמצאים – על ידי לימוד השפה של המדינה או האזור, יצירת קשרים חברתיים עם המקומיים, מציאת עבודה או בפנייה למוסד לימודים מקומי. ההסתגלות בסביבה החדשה הופכת קשה יותר כאשר המהגרים אינם דוברים את השפה הרווחת באזור אליו היגרו. לעיתים רבות, הגירה בקנה מידה גדול גורמת לתסיסה פוליטית בקרב החברה ולהתנגדות או סלידה מפני המהגרים בני תרבות זרה.

כמו כן, כתוצאה מתהליך 'הטמעה תרבותית' נעלמים לעיתים רבות חלק או כל המאפיינים הייחודיים למהגרים החדשים או לקבוצות המיעוט. הדבר נכון במיוחד במקרים בהם מוסדות התרבות השלטת יוזמים תוכניות להטמעת התרבות השלטת בקרב אוכלוסיות המיעוט. אזור בו ישנה הטמעה תרבותית מכונה לעיתים "כור היתוך".

הטמעה תרבותית יכולה להיכפות על ידי השלטונות על מיעוטים אתניים. מדיניות האחדה מטעם השלטון הייתה מקובלת במאה ה-19 ובמאה ה-20 בארצות רבות. דוגמאות ידועות הן הפרנקיזציה בצרפת, ששורשיה עוד ב-1539 אך הפכה למדיניות רשמית בהדרגה אחרי המהפכה הצרפתית, והתבטאה באיסור על ברטונית וניבים מקומיים אחרים; הגרמניזציה, שהופעלה לראשונה על ידי פרוסיה על הסלאבים בשטחיה המזרחיים; הרוסיפיקציה שהנהיגה האימפריה הרוסית בעיקר אחרי 1863, שנמשכה גם בברית המועצות; והמגיאריזציה בשטחי ממלכת הונגריה רבתי לאחר 1867 ועד למלחמת העולם הראשונה.

ראו גם

אינטגרציה

האם התכוונתם ל...

הלם תרבות

הלם תרבות היא תגובה נפשית הנעה מהשתוממות ועד סלידה כלפי יסוד תרבותי לא מוכר או זר. הלם תרבות עלול להביא לידי חוסר יכולת של הפרט להתמצא ולפעול בתרבות הזרה לו, או לחוסר יכולת של חברי תרבות מסוימת לתקשר עם אדם מתרבות זרה ולקלוט אותו אליהם .

התבוללות

התבוללות של יהודים הוא תהליך של הטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב גויים הסובבים אותם. סוג זה של התבוללות נקרא לפעמים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה), גם ללא אובדן הזהות היהודית. במקרים בהם ההתבוללות הגיעה לאבדן מוחלט של הזהות הלאומית, התהליך נקרא גם "התבוללות מבנית".פעולת ההתבוללות כוללת בתוכה מספר מרכיבים: מתבולל בדרך כלל זונח קודם לכן חלק מהאפיונים והערכים של "חברת-האם" שבה הוא גדל, למד והתחנך, ומאמץ לעצמו נורמות, ערכים ומנהגים תרבותיים של החברה או העמים שבקרבם חי בדרך כלל כמיעוט. לאחר מכן מגיעה ההתערות בחברה הסובבת, ובעקבותיה יכול להתרחש בחלק מהמקרים גם אובדן של הזהות האתנית-הלאומית באמצעות התרחקות מוחלטת מן הקהילה והדת, המרת הדת או בחלק גדול מהמקרים, בנישואי התערובת.

תבחין נפוץ להתבוללות הוא בנישואי תערובת. לפי קריטריון זה, נכון לשנת 2010, 55% מיהדות ארצות הברית, 75% מיהדות מדינות ברית המועצות לשעבר, ובכללם 80% מיהדות רוסיה הם מתבוללים. עם זאת, במאמרים שונים הציע ליאור טל שדה להבחין בין נישואי-תערובת להתבוללות. לדבריו, התבוללות היא מצב בו אדם מאבד קשר לעמו ולמורשתו ואילו בנישואי-תערובת ניתן, תיאורטית, לשמור על זהות לאומית ותרבותית.. בפועל, מרבית הילדים שגדלים במשפחות מעורבות מחוץ למדינת ישראל, לא מוגדרים על ידי הוריהם כיהודים. פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה טוען כי "בשנות ה-90 התחברו לצד היהודי פחות מ-20% מהילדים שנולדו בנישואי תערובת, גם בארצות הברית וגם ברוסיה. הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים".

פרופסור גור אלרואי טען בשנת 2016, כי בארה"ב רק "שליש מהילדים של זוגות מעורבים גדלים בבית יהודי. הולכים לסאנדיי סקול, למחנה קיץ יהודי, הולכים לבית כנסת ומציינים את החגים היהודיים".

חברות

האם התכוונתם ל...

יחסי רוב ומיעוט

מדינות העולם ידועות בהרכבן האתני ההטרוגני, כך שמדינות ללא מיעוט הן נדירות. במחקר האקדמי קיימים מספר מודלים מקובלים לחקר יחסי רוב ומיעוט. מודלים אלו הם מודלים טהורים, משמע אידיאלים ולא תמיד כל סעיפיהם יתקיימו במציאות המורכבת. כמו כן, המודלים אינם תמיד מוחלטים. גם בחקר יחסי רוב-מיעוט בישראל, ישנם מספר מודלים לניתוח הנושא.

כור היתוך

כור היתוך הוא ביטוי מטאפורי לתהליך שינוי בו חברות הטרוגניות המורכבות אנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים הופכות יותר הומוגניות על ידי חיים זה לצד זה ואימוץ מאפיינים תרבותיים שונים. תהליך זה מכונה גם "הטמעה תרבותית". מקור השימוש בביטוי "כור היתוך" כסמל להטמעה תרבותית הוא במחזה "כור ההיתוך" (The Melting Pot), אשר נכתב על ידי ישראל זנגוויל בשנת 1908, שבו מתואר סיפורו של צעיר יהודי שהיגר מרוסיה לארצות הברית של ראשית המאה ה-20 לאחר שמשפחתו נרצחה בפרעות קישינב, שם הוא מבקש להינשא לצעירה רוסייה שאינה יהודייה. בתחילת המחזה מכנה הצעיר את ארצות הברית "כור מצרף בו ניתכים כל גזעי אירופה". מחזה זה מתאר את ארצות הברית כמקום בו ניתכים כל הגזעים ובן דמותו תהיה של הגזע החזק ביותר ושפתו תהיה השפה הטובה ביותר.

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל הנהיג ראש הממשלה דוד בן-גוריון מדיניות של מיזוג גלויות על פי תפיסת קיבוץ הגלויות ושיבת ציון. בשונה מכור ההיתוך האמריקאי, מיזוג הגלויות בבסיס מדיניות ממשלת ישראל שאובה מרעיונות יהודיים ואף משיחיים. אחד הביטויים למיזוג הגלויות הישראלי הוא הניסיון לעצב את דמות הצבר - היהודי החדש, הישראלי, כתוצר של כור היתוך - מפגש הדדי ונישואי תערובת בין יהודים מעדות שונות בארץ הקודש.

מושבת הכף ההולנדית

מושבת הכף (בהולנדית: Kaapkolonie) הייתה מושבה הולנדית בדרומה של יבשת אפריקה. לאורך רוב שנות קיומה הייתה המושבה תחת חסותה הישירה של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בראשיתה הייתה המושבה תחנת אספקה לספינות בקייפטאון שבסמוך לכף התקווה הטובה, אך במהלך השנים הוקמו בה מאות משקים חקלאיים לצד יישובים חדשים. במקביל, התיישבו בה מהגרים אירופאים רבים. הם התפזרו ברחבי הארץ ועקב כך גדלה המושבה לכדי שליש משטח דרום אפריקה המודרנית. צביונה של החברה הלבנה שהתגבש בשטחי המושבה היה של חברת איכרים נוצרית ושמרנית. בדרך כלל הגיעו תושביה מהשכבות הנמוכות בחברה האירופאית, וגם אם החיים במושבה שיפרו לעיתים את רמת חייהם, לרוב הם חיו בדלות.

התרחבות המושבה במרחבים שיהפכו לימים לדרום אפריקה, הביאה להתנגשויות רבות בין המתיישבים האירופאים לבין האוכלוסייה השחורה המקומית. ההתנגשויות הסתיימו תמיד בניצחון המתיישבים, ולרוב אף בניצחון מכריע. בתקופת קיומה של מושבת הכף ההולנדית התגבשו גם כמה מהתהליכים החברתיים והתרבותיים החשובים ביותר בתולדות דרום אפריקה, לרבות התהוות החברה האפריקאנרית, הצבעונית והאסייתית במקום. לבסוף, לקראת סופה של המאה ה-18, עקב קשייה המדיניים של הולנד במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות, עברה המושבה לידיה של האימפריה הבריטית, אשר הקימה בה מושבה בעלת שם זהה.

שמה של המושבה נגזר משם כף התקווה הטובה, המצוק הסלעי שנמצא בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, שממנו החלה ההתיישבות האירופית. העיר קייפטאון הסמוכה לכף התקווה הטובה שימשה כבירת המושבה.

תכנון שפה

תכנון שפה מתייחס למאמצים מכוונים להשפיע על התנהגותם של אחרים בנוגע לרכישה, מבנה, או הקצאה תפקודית של שפה. באופן טיפוסי כולל התהליך קביעת יעדים ואסטרטגיות על מנת לשנות את הדרך בה נעשה שימוש בשפה. ברמה ממשלתית מתבטא תכנון שפה בדמות מדיניות שפה. לאומות רבות יש גופי הסדרת שפה האחראים ספציפית לנסח וליישם מדיניות תכנון שפה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.