הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966.[1] במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, אולם שנים לאחר הקמתו, החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23 (על אף שתכניה שודרו בעבר גם בערוץ 2, בערוץ הראשון, בכאן 11 ובערוץ עשר).

מתחם הטלוויזיה החינוכית שוכן ברחוב קלאוזנר 14 ברמת אביב, בצמוד למרכז לטכנולוגיה חינוכית, קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ולאוניברסיטת תל אביב.

בעשור השני של המאה ה-21, הטלוויזיה החינוכית הפיקה מספר רב של תוכניות בשלל נושאים שונים לקבוצות גילאים שונות, שהעיקרית בהן היא ילדים ובני נוער, והם הופצו הן בערוצי הטלוויזיה, באתר האינטרנט של החינוכית ובפלטפורמות אינטרנטיות נוספות.

חוק השידור הציבורי הישראלי קובע כי החינוכית תיסגר כ-15 חודשים לאחר העלייה לשידור של התאגיד[2], ושידורי הטלוויזיה הסתיימו ב-14 באוגוסט 2018. החוק הורה על הפעלת ערוץ "כאן חינוכית" במסגרת התאגיד כתחליף לשידורי הטח"י, באפיק שהוקצה לה - 23, ותכניו מיועדים לילדים ולנוער[3]. בכך נסתם הגולל על שידורי החינוכית לאחר שהצעת החוק של חבר הכנסת יוסי יונה לביטול סגירת החינוכית נדחתה במליאת הכנסת ללא דיון[4].

הטלוויזיה החינוכית הישראלית
סמלילה השישי והאחרון של הטלוויזיה החינוכית, החל מחודש דצמבר 2013
סמלילה השישי והאחרון של הטלוויזיה החינוכית, החל מחודש דצמבר 2013 ועד לסגירת הערוץ
פרטי הערוץ
מדינה ישראל  ישראל
קטגוריה כללי, ילדים
סוג ערוץ טלוויזיה ממלכתי
תאריך השקה 24 במרץ 1966
תאריך סגירה 14 באוגוסט 2018
בעלות משרד החינוך
שפה עברית
משרד ראשי קלאוזנר 14, תל אביב
אזור קליטה המזרח התיכון
שיטת שידור טלוויזיה בהפרדה תקנית
פורמט תמונה 576i‏ (SDTV)
זמינות
חבילה כל פלטפורמות השידור (ערוץ 23)
עידן פלוס (אפיק 5 עד ה-1 בנובמבר, אפיק 2 - החל מ-1 בנובמבר 2017)
23tv.co.il
Elef Milim IETV Building 20180423 15
דמויות מהתוכנית פרפר נחמד, קלטות שידור של עניין של זמן, ופוסטר של אחת מתוכניות החינוכית

היסטוריה

לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםבית התפוצותהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילוןMap TAU.png

חינוכית 23
שער הכניסה למתחם הטלוויזיה החינוכית ברחוב קלאוזנר 14, תל אביב; פברואר 2006

הקמה

הערוץ החל לשדר ב-24 במרץ 1966 ונקרא בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית".

מאוחר יותר שם הערוץ שונה ל-"המרכז לטלוויזיה לימודית",

התוכנית הראשונה הייתה "תחושת המספר והכמות", בהנחיית שלומית דקל, ובהמשך הופקו תוכניות נוספות, כאשר קהל היעד של השידורים היה תלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון. הערוץ שידר חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים, ומנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה.[5]

בבסיס הקמת הטלוויזיה החינוכית עמד הרצון להפעיל טלוויזיה בישראל, תוך התגברות על ההתנגדות למדיום זה, שנחשב לשלילי ומזיק.

התחנה, שהוקמה בידי קרן משפחת רוטשילד, הועברה כעבור שנה לידי משרד החינוך. מאז, היא מופעלת כיחידה במסגרת המשרד ותקציבה מגיע ממשרד החינוך ומתשדירי חסות המשודרים בין התוכניות. אף על פי שהחינוכית שידרה שנים רבות יחד עם הערוץ הראשון באותו האפיק, החינוכית לא זכתה לקבל נתח מתשלומי אגרת הטלוויזיה בישראל.

במהלך השנים נוספו לתחנה גם תוכניות אקטואליה, משדרי בידור וסדרות טלוויזיה שגרתיות.

בשנות השמונים מגמת התכנים השתנתה לבידור, אקטואליה רכה וחינוך, ושמה שונה, על פי החלטת שר החינוך יצחק נבון ל"הטלוויזיה החינוכית".

יעקב לורברבוים, המנהל הראשון של הטלוויזיה החינוכית, שימש בתפקיד למעלה מ-20 שנים. אחריו כיהנו בתפקיד אהובה פיינמסר, יפה ויגודסקי ואלדד קובלנץ.

כשקובלנץ עזב את תפקידו, לקראת סוף שנת 2017, מונתה לתפקיד באופן זמני הד"ר אורנה שמחון, והיא שימשה בתפקידה עד יומה האחרון של הטלוויזיה החינוכית.

שנות ה-80

בשנותיה הראשונות, הטלוויזיה הלימודית שידרה בשחור-לבן בלבד.

בשנת 1981 הטלוויזיה הלימודית הפעילה לראשונה ניידת שידור צבעונית וצילמה דרכה הפקות חדשות בצבע, שהידועה בהן היא "פרפר נחמד". בהדרגה החל מעבר לצילומים צבעוניים. המהלך הושלם בשלהי שנת 1982.

במהלך שנת 1980 הוחלט, ביוזמתם של מנהל הטלוויזיה החינוכית, יעקב לורברבוים, ומפקד גלי צה"ל, צבי שפירא, לשדר בטלוויזיה החינוכית פעמיים ביום תוכניות של חדשות, בשיתוף פעולה עם גלי צה"ל. השניים הצליחו לשכנע בכדאיות המהלך את שר הביטחון, הרמטכ"ל ואת שר החינוך. היעד להשקת תוכניות חדשות נקבע לסוף שנת 1980[6][7][8].

בראש צוות ההקמה של השידורים עמדו יצחק בן-נר, עדנה פאר ושמואל אוקון נחושתן[9].

בגלל מגבלות תקציביות, ולאור הבחירות לכנסת העשירית, נדחתה תחילת שידורי החדשות[10][11].

בין לבין, הוחלט לקיים את אותם השידורים בערב, ולא בבוקר, בניגוד לתוכנית המקורית[12].

עם פתיחת מלחמת לבנון הראשונה, שכונתה אז "מבצע שלום הגליל", הערוץ החל לשדר חדשות וד"שים בתוכנית "שלום הגליל", באותה מתכונת עליה חשבו שנתיים קודם לכן.

לאחר המלחמה, התוכנית נותרה ושינתה את שמה ל"ערב חדש"[13], והיא שודרה עד אוגוסט 2018. המנחה הראשון של התוכנית היה דן מרגלית, ובאוקטובר 1982 הצטרף אליו גדעון רייכר[14].

שנות ה-90

בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, בשנת 1991, הטלוויזיה החינוכית שידרה במסגרת של אולפן פתוח בהנחיית קובי מידן, ארז טל ואחרים. באולפן התארחו ילדים ובני נוער לצד פסיכולוגים ונבחרי ציבור. בנוסף, הוצגו מיטב הדמויות המיתולוגיות מתוך התוכניות של הטלוויזיה החינוכית כגון: קיפי בן קיפוד, משתתפי "פרפר נחמד", מוישה אופניק, "גשש בלש" וכוכבי "בלי סודות".

"זהו זה" שידרו אז פרודיה על המצב ששרר בארץ בעקבות המלחמה. המדרוג של התוכנית היה כה גבוה עד שהפך אותה לתוכנית השנייה הנצפית ביותר בטלוויזיה הישראלית לאחר אופרת הסבון "שושלת".

במשך יותר מעשרים שנה, במה שמכונה בתקשורת הישראלית "עידן הערוץ היחיד", הטלוויזיה החינוכית שידרה את תוכניותיה בשעות הבוקר והצהריים, והן היו מכוונות לתלמידי ישראל.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם כניסתם לשוק התקשורת של ערוץ 2 והטלוויזיה בכבלים, שידורי הטלוויזיה החינוכית הורחבו לערוצים אלה. מאז נוצר מצב שבחלק משעות היום הטלוויזיה החינוכית משדרת בכמה ערוצים בו זמנית ולמעשה "מתחרה" בעצמה.

הטלוויזיה החינוכית הפעילה גם את שירות הטלטקסט בישראל.

בתחילה שידורי החינוכית בוצעו באותו ערוץ, בחלוקת זמן עם הערוץ הראשון, כאשר השידורים של החינוכית בוצעו בשעות 08:00 עד 17:30[15] ולאחר מכן שידורי הערוץ הראשון.

ב-16 בינואר 1994 רצועת שידור נוספת הועברה מהחינוכית לערוץ הראשון - זו שבין 15:30 ל-17:00.

ב-4 בנובמבר 1993, עם השקת ערוץ 2 המסחרי, הטלוויזיה החינוכית החלה לשדר בו מדי יום בשעות קבועות בצהריים ובסופי שבוע כבר משעות הבוקר.

ב-6 ביוני 1995 השידורים החלו באפיק 23 בכבלים שלימים נקרא "חינוכית 23" - ערוץ שמוקדש כולו לשידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

במאה ה-21

Elef Milim IETV Control Rooms 20180423 02
חדר בקרה באולפני החינוכית. אפריל 2018.
Elef Milim IETV Studios 20180423 20
אולפן צילומים בטלוויזיה החינוכית הישראלית

בפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 החלה הטלוויזיה החינוכית לשדר את רצועת הילדים והנוער של חינוכית 1 (08:00-15:30) במקביל בחינוכית 23 בכבלים בעקבות הגלים הפתוחים של משדרי החדשות שהיו באותה תקופה בערוץ הראשון. עד אז שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 23 היו נפתחים רק בשעות אחר הצהריים וכללו תוכני העשרה למבוגרים.

עם תחילת שידוריו של ערוץ 10 בינואר 2002, החל שידור תוכניות של הטלוויזיה החינוכית בערוץ במסגרת רצועת שידור קבועה באורך שעה בשעות אחר הצהרים[16]. זאת, בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים לשם הספקת התכנים. שיתוף הפעולה נמשך עד ה-31 באוקטובר 2003, עת בחרה הנהלת הטלוויזיה החינוכית להפסיקו, עקב עלויות גבוהות ביחס להכנסות שהתקבלו מפרסומות ששובצו בשעות שניתנו לה[17].

בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה.

ביולי 2008 נשקלה שוב סגירת הטלוויזיה החינוכית על ידי משרד האוצר[18], אולם הוחלט שלא לנקוט בצעד זה[19].

ב-3 בנובמבר 2005 מותג ערוץ 23 בכבלים ובלוויין כ"ערוץ הבית" של החינוכית, לצד רצועות השידור הקבועות בערוץ הראשון ובערוץ 2.

ב-2006 נפתח ערוץ היוטיוב של החינוכית, אשר זכה מאז הקמתו לכ-125 מיליון צפיות.

ב-5 ביולי 2009 נפתח אתר האינטרנט המחודש של הטלוויזיה החינוכית המכיל חלק ניכר מהתוכניות שבארכיון הערוץ. מאז פתיחת האתר, תכנים אלה זמינים לצפייה מקוונת בחינם. בנוסף לכך, הפקות שונות של החינוכית מכל הזמנים, כולל דקות השידור הראשונות שהן למעשה שידורי הטלוויזיה הראשונים בישראל זמינים ב-HOT V.O.D למנויי חברת הכבלים HOT.

בשנת 2011 הושק לוח השידורים החדש של ערוץ 23, במסגרתו הוקדשה חצי מהיממה לשידור תוכניות ילדים.

בסוף 2012 שעות השידור של תוכניות הילדים בערוץ הורחבו, ומאז הן משודרות מחמש בבוקר עד 20:00 בערב.

בדצמבר 2013 הערוץ עבר תהליך נוסף של מיתוג-מחדש והושק בו לוח שידורים הכולל תכנים חדשים, שרובם בהפקות מקומיות. באותה שנה החינוכית החלה בגישת "אינטרנט תחילה" בה תוכניות מועלות בלעדית לאינטרנט (לאתר ולערוץ החינוכית ב-YouTube) או בטרם שידורם בטלוויזיה, מהלך שנחשב למצליח ומיושם עד היום[20]. על פי הצהרת החינוכית פעילות זאת מאפשרת צפייה מלאה וחוקית באינטרנט ללא צורך בתשלום לערוצי כבלים ולוויין בתשלום, וכחלק מתפיסת השידור הציבורי בחינוכית הגורסת כי התכנים הם ממילא נחלתו של הציבור ויש להנגיש אותם בחינם[21].

עוד באותה שנה, נערך מצעד הדמויות הגדול של החינוכית לציון 45 שנות פעילות ובמקום הראשון זכה פיסטוק (ספי ריבלין) כדמות האהובה בכל הזמנים.[22]

ב-2012 נחתם הסכם בין הטלוויזיה החינוכית לאוניברסיטת הרווארד במסגרתו תשולבנה אלפי תוכניות מקור של החינוכית במאגר הדיגיטלי של ספריית המחקר של האוניברסיטה וזאת במסגרת ארכיון היודאיקה של האוניברסיטה ששמה לה כמטרה לשמר כל דבר יהודי שנכתב והוקלט בעולם[23].

באותה שנה שודר לראשונה בטלוויזיה החינוכית משדר בפורמט HD (באפיק 511 של רשות השידור) לאחר שחברת מזמור הפקות זכתה במכרז לצילום חידון התנ"ך העולמי למבוגרים באמצעות ניידת השידור שלה[24].

בשנת 2013 הטלוויזיה החינוכית שינתה שוב את פניה כאשר החליפה לוגו, קיצרה את שמה ל"חינוכית" והקדישה את רוב שעות השידור שלה בערוץ 23 לשידורי ילדים. בנוסף, הגבירה היא הגבירה את פעילותה בתחום הניו מדיה, דבר שהוביל להגדלת החשיפה של קהלים צעירים וחדשים אליה.

בפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2016 הוענקו לחינוכית 7 מקומות ראשונים, ובסך הכל 17 מועמדויות.

בתחילת חודש אוגוסט 2018 החינוכית זכתה בפרס PlayCon של YouTube, והפיקה בעבורו סרטון שבו נראים עובדי החינוכית אורזים ומפרקים את האולפן, ובדרך גם אורזים את בץ הצב[25].

המאבק למניעת סגירת הטלוויזיה החינוכית

Israeli Educational Television's workers Demonstrating
עובדי הטלוויזיה החינוכית מפגינים מול משרדיה בסוף מאי 2018, במחאה כנגד סגירתה הצפויה באוגוסט בהתאם לחוק השידור הציבורי

בשנת 2014 אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי הישראלי שבו הוחלט לסגור את החינוכית במתכונתה הקיימת ולספח אותה לרשות השידור החדשה, לכשתוקם[26]. אולם בפברואר 2016 הסתמן כי שר החינוך נפתלי בנט פועל להוצאת הטלוויזיה החינוכית מחוק השידור הציבורי ולהפוך אותה לערוץ ילדים ייחודי ללא תוכניות אקטואליה[27][28]. ב-8 במרץ 2016 סוכם כי הטלוויזיה החינוכית תמשיך לפעול בחזקת משרד החינוך לפחות עד ינואר 2018[29]. באוקטובר 2017, יזם חבר הכנסת יוסי יונה חוק שימנע את סגירת החינוכית[4].

ב-10 בינואר 2017 החשיך ועד העובדים של הטלוויזיה החינוכית את המסך במהלך שידורי הלילה (החל מ-22:00) בשל אי-קבלת החלטה מצד שר החינוך נפתלי בנט ונציבות שירות המדינה בנוגע למאבקם בסוגיית כפל התפקידים בתאגיד השידור הישראלי ובחינוכית[30].

החל מיולי 2017 פתחו עובדי הטלוויזיה החינוכית המאוגדים בהסתדרות במאבק כנגד הכוונה לסגור את הערוץ באוגוסט 2018, על פי הוראות חוק השידור הציבורי הקובע כי החל מתאריך זה יחל כאן לשדר ולהפיק בעצמו ערוץ ילדים ונוער[31]. במסגרת מאבקם, הקרינו העובדים שקופית מחאה במהלך שידוריה בערוץ 11 החדש, בה נכתב: "צופים יקרים, זוהי פנייה להנהלת "כאן" בבקשה להגיע להסכם על שידורי החינוכית בערוץ זה. אל תסגרו את החינוכית". מהלך זה, הוביל להפסקת שידורי החינוכית בתאגיד[32]. בין היתר מחו העובדים כנגד העובדה שמנכ"ל החינוכית אלדד קובלנץ שימש גם כמנכ"ל הזמני של תאגיד כאן, תפקיד שלטענתם יש בו משום ניגוד אינטרסים[33].

מודעת אבל הטלוויזיה החינוכית
"מודעת האבל" שפורסמה בפייסבוק לאחר שהחוק להצלת החינוכית ירד מסדר היום
הצילום מסך החינוכית ז''ל
הודעת הסגירה של הערוץ, צילום מסך

ב-10 בספטמבר 2017, עזב קובלנץ את תפקידו כמנכ"ל החינוכית ובמקומו מונתה לתפקיד אורנה שמחון[34]. באוקטובר פתחה קבוצת ילדים צעירים מרחבי הארץ במחאה אף היא כנגד סגירת התחנה, ואף ארגנה הפגנה מול משרד החינוך בירושלים[35]. ילדים אלו הופיעו בהמשך מספר פעמים מול ועדות הכנסת, החתימו עצומות, פרסמו סרטונים ושלחו לחברי הכנסת והשרים מכתבים וציורים שציירו, במטרה לנסות ולמנוע את סגירת התחנה[36]. כחודש טרם מועד הסגירה קיימו כ-1,500 הורים, ילדים ועובדי התחנה אירוע מחאה בכיכר רבין כנגד סגירתה[37].

מעט אחרי פיצול ערוץ 2, בחודשים האחרונים של שידורי הערוץ (2018), החלה החינוכית לשדר את ערוץ 23 בסטרימינג גם באתר האינטרנט של הערוץ באיכות SD (בדומה לטלוויזיה).

ב-1 ביולי תוכנן דיון בכנסת בהצעת החוק של חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד) אשר תמך בהצלת הטלוויזיה החינוכית ובהשארתה עצמאית. ההצעה הורדה מסדר היום[38].

ימים ספורים קודם לכן פוטרו עובדי יחידת הדיגיטל בתחנה שהועסקו באמצעות חברת כוח אדם, לקראת סגירתה הצפויה[39]. הסיקור בתקשורת אודות הסגירה היה מועט, ועיקרו היה באתר דבר ראשון[40], בגלובס ניתנה התייחסות לנפילת הצעת החוק[41], ב"גב האומה" של ערוץ עשר התארחו דמויות "פרפר נחמד"[42] ובערוץ 13 אברי גלעד והילה קורח דיברו על הסגירה[43]. מספר ימים לאחר הסרת הצעת החוק של ח"כ זוהר, נפלה הצעת החוק של ח"כ יוסי יונה להצלת החינוכית כאשר 45 ח"כ הצביעו נגדו מול 35 ח"כ שהצביעו בעדו[44]. ההשלכות הן כי ב-14 באוגוסט 2018, אחרי יותר מ-52 שנות השידור של הטלוויזיה החינוכית, ערוץ הטלוויזיה הראשון בישראל והוותיק ביותר, גוף השידור יחדל מלהתקיים ויוחלף בערוץ ילדים חדש של תאגיד השידור הישראלי.

באמצע חודש יולי 2018, זמן קצר לפני סגירת החינוכית, התנה ח"כ מיקי זוהר את אישור חוק השידור הציבורי לקריאה שנייה ושלישית, במציאת פתרון לעובדי הטלוויזיה החינוכית[45]. אולם גם ניסיון זה לא צלח ונקבע כי החינוכית תיסגר סופית ב-15 באוגוסט[46].

בערב יום שישי, 20 ביולי 2018, ובצהרי יום שבת שלמחרת הוחשכו שידורי הטלוויזיה החינוכית ובמקומם הוצגה הודעת אבל[47]. הצגתה בסוף השבוע הייתה ללא אישור הנהלת הטלוויזיה, ובעקבות כך השקופית לא הוצגה באופן רציף[48]. 140 מעובדי החינוכית הגישו כשבועיים לפני מועד זה בג"ץ התובע את הסדרת זכויותיהם טרם הפסקת השידורים[49], אולם בג"ץ לא נענה לבקשתם[50].

מספר ימים לפני עליית ערוץ "כאן חינוכית" לשידור בטלוויזיה, החלו שידורי הערוץ החדש באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי, בנוסף לשידור של הטלוויזיה החינוכית באתר האינטרנט שלה ובתדרי השידור[51].

Shutdown ch23
שקופית הפרידה מהחינוכית, 14 באוגוסט 2018

ב-14 באוגוסט 2018, בשעה 00:11, מיד לאחר שידור חלקו השני של פרק הסיום של "אבודים", תמו שידורי הטלוויזיה החינוכית, עם שקופית פרידה בה נכתב כך: "חינוכית נפרדת מכם בכאב ואהבה. תודה לכם צופינו הנאמנים שמצאתם בחינוכית בית חם, חכם, מעשיר ושופע הומור. נתנו את הלב והנשמה כדי להביא לכם יצירה ערכית ואיכותית. חינוכית – 52 שנים של יצירה ישראלית". בבוקר ה-14 באוגוסט נערך טקס פרידה של עובדי התחנה ברחבת משרדיה ברחוב קלאוזנר בתל אביב, ובסיומו הורד דגל החינוכית מעל תורן המבנה[52].

שעות ספורות לפני הסגירה, עוד באותו יום, החינוכית העלתה לפייסבוק וליוטיוב סרטון פרידה, בו מנוגן השיר "טוב שהיה" מהתוכנית בלי סודות (שאף היה שיר סיום לתוכנית עצמה) ומגוון קטעים נבחרים משידורי החינוכית לאורך 52 שנות שידוריה.[53]

לאחר הסגירה

על אף סיום השידורים והעברתם מידי הטלוויזיה החינוכית לתאגיד השידור הישראלי, ממשלת ישראל לא הורתה על סגירת יחידת הסמך במשרד החינוך מאז אוגוסט 2018, והעובדים ממשיכים "לעבוד" בטלוויזיה החינוכית - זאת למרות שאין כל עבודה בטלוויזיה החינוכית מאחר שתדרי השידור הועברו לידי התאגיד, חלק גדול מהעובדים פרש ומי שנותר מחכה לעבור למשרדי ממשלה אחרים או להתקבל לתאגיד השידור הישראלי ובנוסף, זכויות התכנים של החינוכית הועברו על פי חוק לידי ערוץ "כאן חינוכית"[54].

ביום סיום השידורים, הוקדשה התוכנית "ארבע אחרי הצהריים" המשודרת בגלי צה"ל לשירי הטלוויזיה החינוכית.[55]

ב-25 בספטמבר 2018, כחודש וחצי לאחר סיום שידורי הטלוויזיה החינוכית בפלטפורמות השונות והפסקת הפעילות של הטלוויזיה ברשתות החברתיות השונות, חשבונות היוטיוב, פייסבוק וטוויטר של הטלוויזיה החינוכית הועברו לידי התאגיד. דפי הטוויטר והפייסבוק שינו את שמם ואת המותג ל"כאן חינוכית", ואילו ביוטיוב השתנה רק המיתוג והשם נותר "חינוכית ראשונים בעולם"[56][57].

כתובת דף הפייסבוק הישנה, שהייתה "23tv.tv" הוחלפה ב"kann23tv". בהמשך, גם אתר האינטרנט של החינוכית הועבר לאתר כאן חינוכית, ויישומון החינוכית וחשבון האינסטגרם של החינוכית עודכנו[58][59].

את דף הפייסבוק של "כאן חינוכית" מנהלות שתי מנהלות עבר של דף הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית, אשר במהלך השנים הוחלפו בעובדים אחרים, רובם עובדי קבלן שפוטרו בעקבות סיום שידורי הטלוויזיה.

למרות ההצהרות כי ישולבו 40 מעובדי הטח"י בתאגיד השידור הישראלי בתמורה לתוספת תקצוב של 12 מיליון ש"ח לשנה[60], עד חודש נובמבר 2018, לא פורסם כמה מעובדי החינוכית נקלטו בתאגיד.

ב-9 באוקטובר 2018, פורסם כי כ-80% מעובדי החינוכית חתמו על הסכם פרישה וכ-30 עובדים אחרים ממתינים להצעה להשתלב בעבודה במשרדי הממשלה, כמו כן הוחלט על ידי ההסתדרות שלא להעביר לידי התאגיד את חומרי הארכיון וחומרים נוספים עד לחתימה סופית על הסכם ההעסקה של העובדים שהתניידו למשרדי ממשלה אחרים[61].

ב-29 בנובמבר, כ-3 חודשים לאחר סיום שידורי החינוכית, פרסמה ענת ביין לובוביץ' בגלובס כי תאגיד השידור הישראלי קלט לשורותיו רק 15 עובדים מתוך 40[62].

בינואר 2019 נותרו עוד כ-40 עובדים בטלוויזיה החינוכית שהמתינו להשמתם ביחידות ממשלתיות חדשות[63].

ב-15 בנובמבר 2018, נסגר אתר האינטרנט של הטלוויזיה החינוכית והוא מקשר כעת לדף האינטרנט הראשי של כאן חינוכית.

ב-6 במרץ 2019, בית הדין לעבודה סיכם כי ארכיון הטלוויזיה החינוכית יועבר לתאגיד השידור הישראלי, אולם עדיין לא נמצאו פתרונות לעובדי הטלוויזיה החינוכית לשעבר.[64]

ב-30 באפריל, כחודש לאחר החלטת בית הדין לעבודה על העברת ארכיון הטלוויזיה לתאגיד השידור, פרסם נתי טוקר בTheMarker כי החינוכית עדיין לא העבירה לידי התאגיד בובות אשר שימשו להפקת הסדרות של הטלוויזיה, ביניהן הבובה "קישקשתא" ומספר בובות של "פרפר נחמד", וכן רישיונות להפעלת שרתים של תוכנת הפקה. במאמר דווח כי מתגבש הסכם להעביר את עובדי הטלוויזיה החינוכית שנאלצים להגיע למתחם הטלוויזיה ללא עבודה למשרות אחרות בשירות המדינה, זאת מאחר שאין אפשרות לפטרם, אך לפרק זמן קצוב של חצי שנה כתקופת ניסיון. לפי ההסכם, במידה והעובדים לא יצלחו את התקופה, העובדים יוחזרו "לעבוד" בטלוויזיה החינוכית - שעדיין לא נסגרה וגם לא צפויה להיסגר עד שנה ממועד מעברם לתפקידים אחרים. ההסכם נתון במחלוקת, זאת מאחר שהעובדים חוששים כי ההסכם יוביל לפיטוריהם באופן מיידי.[65]

ב-26 במאי, פורסם כי ארכיון החינוכית הועבר לתאגיד וגם הבובות יועברו לתאגיד בקרוב ובנוסף המדינה תציע לכ-40 העובדים שנותרו הצעת עבודה בשירות המדינה.[66]

רגולציה

עד ה-31 באוקטובר 2017 שידורי הטלוויזיה החינוכית הישראלית היו כפופים לפיקוח של משרד החינוך, הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין. לאחר סגירת ערוץ 2, שידוריה לא היו כפופים עוד לפיקוח הרשות השנייה.

בשל לחץ מצד חברת הכבלים וחברת הלוויין, ערוץ 23 לא נכלל בחבילת הערוצים בשידורים הדיגיטליים הקרקעיים ("עידן+") בעת עלייתו, אולם הוא צורף למערך ב-6 במאי 2012 בעת הרחבת מערך השידורים הדיגיטליים הקרקעיים.

שידורי החינוכית בערוץ עשר

הטלוויזיה החינוכית שידרה בערוץ 10 מיום הקמתו ועד ה-31 באוקטובר 2003 מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. שידורי החינוכית הופסקו בעקבות החלטת החינוכית ולאחר שלא הושגה פשרה בין החינוכית לבין ערוץ 10[69]. הפסקת השידורים בערוץ 10 עוררה זעם מצד חברת החדשות והזכייניות בערוץ 2 דאז, שביקשו מהחינוכית לוותר על רצועת 17:30 ולהאריך את "מהדורה ראשונה" של חברת החדשות בטענה לפגיעה בתחרות[70].

כאשר החינוכית שידרה בערוץ 10, בדומה ל"חינוכית 1" ו"חינוכית 2", לשמה התווסף אפיק הערוץ - "חינוכית 10".

בפברואר 2018 פורסם באתר וואלה! NEWS כי שידורי החינוכית ישובו להיות משודרים בערוץ עשר החדש באפיק 14, כ-15 שנה לאחר שהופסקו שידורי החינוכית בערוץ (לפני הפיצול באפיק 10)[71]. ב-1 במרץ 2018 פורסם בדה מרקר כי שידורי החינוכית בערוץ עשר החדש יופקו לכאורה מכספי הציבור ללא כל תשלום מצד הערוץ לחינוכית או למדינה[72].

סמלילי התחנה

IETV 1966 Logo

סמלילהּ הראשון של הטלוויזיה החינוכית (אז, "הלימודית"), בשנים 19661996. ניתן ליראות שדפי הספר יוצרים בצורתם את האותיות ט' ול' שהן ראשי תיבות של המילים "טלוויזיה לימודית". עם תחילת עידן הכבלים בשנת 1992, הסמליל הופיע לראשונה כ"סמליל ערוץ" בפינת המסך.

IETV 1996 Logo

הלוגו השני של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 19962002. לוגו זה הושק במלאת 30 שנה לשידורי הטלוויזיה החינוכית. אם מעבירים קו דמיוני סביב הלוגו מקבלים את האותיות ט' וח' שהן ראשי התיבות של המילים "טלוויזיה חינוכית".

Hinuchit-old23

הלוגו השלישי של הטלוויזיה החינוכית, שינוי קל מהלוגו הקודם, בין השנים 20022005. כאן נוסף מקום בצד שמאל למספר הערוץ.

Hinuchit-old

גרסה נוספת ללוגו, עם הספרה 1, אשר מסמלת את "חינוכית 1". צורתם של סמלילים אלו היא בדומה לצורת אילוסטרציה של מסך טלוויזיה[73], כאשר במקום הכפתורים של המכשיר מופיע מספר ואילו מתוך המסך "יוצא" סמל הטלוויזיה החינוכית

IETV 2005 Logo

סמלילהּ הרביעי של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 20052008. לוגו זה הושק במסגרת הליך מיתוגו של ערוץ 23 כ"ערוץ הבית" של הטלוויזיה החינוכית. ברצועות השידור של הטלוויזיה החינוכית בערוץ הראשון והערוץ השני הופיעו בצידו השמאלי של הלוגו הספרות 1 ו-2 בהתאמה.

IETVlogo

הלוגו החמישי של הטלוויזיה החינוכית, בשנים 20082013

תוכניות שהופקו עבור הטלוויזיה החינוכית

גבי, דבי והמג'יק סטיק
סצנה מתוך התוכנית ללימוד אנגלית "גבי ודבי", ששודרה בטלוויזיה החינוכית במחצית השנייה של שנות ה-70
זהו זה מלחמת המפרץ - הבבא בובה 1
משידורי התוכנית הקומית "זהו זה!" במהלך מלחמת המפרץ, 1991; מוני מושונוב בתפקיד "הבבא בובה"
Muli Segev - Hmoskhim Bakhutim
מולי שגב בתוכנית הראיונות "המושכים בחוטים" ששודרה בטלוויזיה החינוכית - ערוץ 23

תוכניות ילדים

הוראת זהירות בדרכים

  • אפס אחד לאבי

תוכניות תרבות ומגזינים

רצועות ילדים ונוער

תוכניות ללימוד אנגלית

  • Candy Can Do It
  • Crime and the law
  • Debby in hospital
  • English English English
  • Here we are
  • Mission possible
  • More about English
  • Neighbours
  • Radio Fever
  • Seven in Heaven
  • Signal C.Q
  • Sing a song
  • Take Five
  • Television (tv) tales
  • The adventures of Scooterman
  • The Amazing World of Doctor Halfbaked
  • The sheriff of Hollywood Hills
  • אנגלית זה easy
  • גבי ודבי
  • דן ועדנה
  • קצרמרים באנגלית
  • Everyman's English

תוכניות ללימוד עברית ולשון

לימוד תלמוד ויהדות

לימוד חשבון, מדע וטבע

היסטוריה

ספרות

  • קריאת כיוון
  • בקריאה ראשונה
  • מה הסיפור שלך
  • ספרים מספרים
  • עוד סיפור
  • צמר ויעלי
  • בשביל הסיפורים
  • שביל הסיפורים
  • מה הסיפור?
  • לשון המראות
  • סיפור שאהבתי

תוכניות קומיות

ידיעת הארץ

חידונים

תוכניות אקטואליה

תוכניות אירוח

בולים

ב-20 בפברואר 2007 הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית". את הסדרה עיצבה מירי ניסטור (סופר) ומופיעים בה דמויות ופרטים מהתוכניות "מה פתאום?", "בלי סודות", "קרובים קרובים", "זהו זה!", "פרפר נחמד", "בחדר של חני", "רגע עם דודלי", "בבית של פיסטוק", "ערב חדש" וכן לוגו "חינוכית 23". לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הופיעו דמויות מתוכניות של הטלוויזיה החינוכית על-גבי בולים: בשנת 1999 הונפקה סדרה של שלושה בולים שיוחדה כולה לתוכנית הילדים "פרפר נחמד", והוצגו בה כוכבי התוכנית.

Krovim-Krovim

הבית מהסדרה "קרובים קרובים". בשובל, סמלי התוכניות "זהו זה!" ו"בחדר של חני" וכן דמותו של חביתוש מהתוכנית "רגע עם דודלי".

Kishkashta

דמותו של קישקשתא מהתוכנית "מה פתאום?". בשובל, סמל התוכנית "ערב חדש" וביתו של פיסטוק מהתוכנית "הבית של פיסטוק".

Bli-Sodot

לוגו "בלי סודות" והדמויות מהסרטון המלווה את שיר הפתיחה לתוכנית. בשובל, סמל התוכנית "זהו זה!", דמות הפרפר מסרטון הפתיחה של "פרפר נחמד" וסמלה של אותה תוכנית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

לציון 50 שנה לחינוכית

לציון סגירת החינוכית

הערות שוליים

  1. ^ יורם פרי, החלו שידורי הטלוויזיה החינוכית, דבר, 25 במרץ 1966
  2. ^ 2.0 2.1 אביב גוטר, התאגיד פנה לחינוכית: שדרו את תוכניות היום, באתר כלכליסט, 7 במאי 2017
  3. ^ נתי טוקר, כמעט ושכח שלום? מה יקרה לטלוויזיה החינוכית ולקישקשתא, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2017
  4. ^ 4.0 4.1 נתי טוקר, איפה דלת הקסמים כשצריכים אותה? "סוגרים את החינוכית בגלל קומבינה מסריחה", באתר TheMarker‏, 27 ביולי 2018
  5. ^ יהודה סבוראי, הטלוויזיה שלנו תהיה חינוכית - ולא רק לימודית, מעריב, 23 בינואר 1966
  6. ^ טובה צימוקי, ערוץ שני בלי ערוץ שני, דבר, 20 באוגוסט 1980
  7. ^ טובה צימוקי, שידור בוקר טוב ישראל טעון אישור מוסדות רשות השידור, דבר, 21 באוגוסט 1980
  8. ^ טלילה בן זכאי, בוקר טוב ישראל, מעריב, 29 באוגוסט 1980
  9. ^ כמה עולה בוקר טוב?, מעריב, 10 באוקטובר 1980
  10. ^ אהוד בן עזר, בוקר טוב, שמע ישראל, דבר, 20 בנובמבר 1980
  11. ^ מטהר אוויר, מעריב, 16 באוקטובר 1981
  12. ^ טוב לישראל בערב ולא בבוקר, דבר, 10 בדצמבר 1980
  13. ^ טלי בשן, ערוץ חדש?, מעריב, 16 בדצמבר 1982
  14. ^ מנחה חדש לערב חדש, מעריב, 26 באוקטובר 1982
  15. ^ סמדר שילוני, נגד כל הסיכויים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2005
  16. ^ נועם שגב, אחת אפס על השלט, באתר ynet, 8 בינואר 2002
  17. ^ פרוטוקול מס' 255 - ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת ה-16, 18 באוגוסט 2004, באתר "נבו"; קובץ DOCאותו פרוטוקול מתוך אתר הכנסת(הקישור אינו פעיל, 13.2.2019)
  18. ^ מירב קריסטל, האוצר: "סגירת החינוכית עדיין על הפרק", באתר ynet, 26 באוגוסט 2008
  19. ^ אופיר בר-זוהר, חוק ההסדרים: הטלוויזיה החינוכית לא תיסגר, ההתייעלות תימשך, באתר של "רשת 13", 25 באוגוסט 2008 (במקור, מאתר "nana10")
  20. ^ מהפכה בשוק הטלוויזיה? החינוכית עוברת לרשת, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2014
  21. ^ חוק יישום חופש המידע דין וחשבון - הטלוויזיה החינוכית
  22. ^ מצעד הדמויות הגדול
  23. ^ אמילי גרינצווייג, הרווארד תרכוש אלף תוכניות מקור מהחינוכית, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2012
  24. ^ לי-אור אברבך, ‏הטלוויזיה החינוכית עוברת לשידורים ב-HD, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2012
  25. ^ הסרטון בפייסבוק
  26. ^ חוק השידור הציבורי הישראלי - סעיף 120, באתר ויקיטקסט
  27. ^ 430 עובדי רשות השידור ייקלטו בתאגיד הציבורי; החינוכית תישאר כפופה לבנט?, באתר אייס, 29 בפברואר 2016
  28. ^ נתי טוקר, דן מרגלית ובן כספית בחוץ: בנט דורש להמשיך פעילות החינוכית - בלי אקטואליה, באתר TheMarker‏, 29 בפברואר 2016
  29. ^ אלירן מלכי, חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2016
  30. ^ נועה פרייס‏, החרפה במאבק עובדי החינוכית: יחשיכו את המסך, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בינואר 2017
  31. ^ נועה פרייס‏, עובדי החינוכית בתשדיר חדש: "אל תסגרו אותנו", באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביולי 2017
  32. ^ ניצן צבי כהן, ‏עובדי ה'חינוכית' מחו, והתאגיד הפסיק את שידוריה בערוץ 11, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 באוגוסט 2017
  33. ^ ניצן צבי כהן, ‏עובדי החינוכית: נפסיק לשתף פעולה עם אלדד קובלנץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 1 באוגוסט 2017
  34. ^ ניצן צבי כהן, ‏מנכ"לית חדשה לחינוכית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בספטמבר 2017
  35. ^ ניצן צבי כהן, ‏"לילדים יש כוח ולחינוכית יש מוח": עשרות ילדים הפגינו בירושלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 באוקטובר 2017
  36. ^ ניצן צבי כהן, ‏הילדים והעובדים קוראים לשרים לא לסגור את החינוכית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 ביוני 2018
  37. ^ ניצן צבי כהן, ‏לא מוותרים: עובדי החינוכית קיימו אירוע מחאה בכיכר רבין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 ביולי 2018
  38. ^ פוסט, בדף הפייסבוק "שומרים על החינוכית", 1 ביולי 2018
  39. ^ ניצן צבי כהן, ‏החלו הפיטורים בחינוכית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביוני 2018
  40. ^ הטלוויזיה החינוכית, באתר דבר ראשון
  41. ^ יונתן כיתאין, ‏הסוף מתקרב: הליכוד דחה את הצעת החוק להצלת החינוכית, באתר גלובס, 1 ביולי 2018
  42. ^ גב האומה: חמגשיות או לא להיות, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 01 ביולי 2018, החל מדקה 42:24]
  43. ^ שודר ב-2 ביולי 2018, בתוכנית "העולם הבוקר" של ערוץ "רשת"
  44. ^ ניצן צבי כהן, ‏"יום עצוב וכואב למדינת ישראל", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2018
  45. ^ ניצן צבי כהן, ‏חבר של קישקשתא, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 ביולי 2018
  46. ^ נתי טוקר, הכנסת ביטלה את פיצול התאגיד, החינוכית תיסגר סופית באוגוסט, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2018
  47. ^ בשידור בטלוויזיה נכתב בשוגג: "ההלוויה תתקיים ביום ראשון, ד' אלול תשע"ח, 15/08/2018" - כפי שניתן לראות בצילום המסך מהשעה 22:27 בערב, במקום יום רביעי
  48. ^ "לכל התוהים למה הורדה השקופית מערוץ 23. זאת עקב הפעלת לחץ ואיומים מהנהלת התחנה." - מתוך דף הפייסבוק "שומרים על החינוכית", 21 ביולי 2018. בשעות הבוקר שידורי תוכניות הילדים שודרו כרגיל למספר שעות
  49. ^ ניצן צבי כהן, ‏קריאה אחרונה לעזרה: עובדי החינוכית עתרו לבג"ץ, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 ביולי 2018
  50. ^ ניצן צבי כהן, ‏בתאגיד השידור ובאוצר מתחמקים מהבטחתם לגבי קליטת עובדי החינוכית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 באוגוסט 2018
  51. ^ כאן חינוכית - שידור חי
  52. ^ ניצן צבי כהן, ‏עובדי החינוכית נפרדים: "לא נכשלנו. מדינת ישראל נכשלה. זה היה גדול מאיתנו", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באוגוסט 2018
  53. ^ "שיר פרידה – חינוכית", בערוץ היוטיוב של "כאן חינוכית" (לשעבר "חינוכית ראשונים בעולם")
  54. ^ ניצן צבי-כהן, סוגרים בלי לסגור, דבר ראשון
  55. ^ ארבע אחרי הצהריים, ‏מחווה לחינוכית, באתר גלי צה"ל, 14 באוגוסט 2018
  56. ^ "כאן חינוכית" בפייסבוק
    "כאן חינוכית" בטוויטר
  57. ^ "חינוכית ראשונים בעולם" (תחת המותג "כאן חינוכית") ביוטיוב
  58. ^ "חינוכית" באינסטגרם
  59. ^ אתר הטלוויזיה החינוכית
  60. ^ יונתן כיתאין, ‏החינוכית נסגרת אחרי 52 שנה - כל מה שאתם צריכים לדעת, באתר גלובס, 19 ביולי 2018
  61. ^ נתי טוקר, כ-80% מעובדי החינוכית חתמו על הסכם פרישה, באתר TheMarker‏, 9 באוקטובר 2018
  62. ^ ענת ביין-לייבוביץ, ‏תאגיד השידור עדיין לא קלט 40 עובדים מהחינוכית, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2018
  63. ^ ניצן צבי כהן, ‏במחסן של כאילו: עובדי החינוכית המחכים להצבה מחדש - מגיעים סתם לעבודה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בינואר 2019
  64. ^ ענת ביין-לייבוביץ, ‏ארכיון הטלוויזיה החינוכית יועבר לתאגיד "כאן"; לעובדים עדיין לא נמצאו פתרונות, באתר גלובס, 6 במרץ 2019
  65. ^ נתי טוקר, תעלומה בחינוכית: לאן נעלמו 18 בובות מיתולוגיות, בהן קישקשתא, בץ ואוזה?, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2019
  66. ^ נתי טוקר, כמעט ושכחתי, שלום: משרדי החינוכית ייסגרו – הבובות יועברו לתאגיד, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2019
  67. ^ יונתן כיתאין, ‏אחרי 3 שבועות: שידורי החינוכית באפיק 11 יתחדשו היום, באתר גלובס, 4 ביוני 2017
  68. ^ נועה פרייס‏, בעקבות מחאת העובדים: קובלנץ מנע את שידורי החינוכית בתאגיד, באתר וואלה! NEWS‏, 6 באוגוסט 2017
  69. ^ אביבה קרול, ‏כבר לא כל כך חינוכית, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2003
  70. ^ פטר קלנר, פנאי פלוס, חינוכית 10, באתר ynet, 10 בדצמבר 2007
  71. ^ נועה פרייס‏, גלגל הצלה: תכניות החינוכית ישודרו בערוץ עשר, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בפברואר 2018
  72. ^ נתי טוקר, מתנה מהחינוכית לערוץ עשר: מפיקה בעבורו תכנים בחינם - במימון ציבורי, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2018
  73. ^ דוגמה לתמונה של אילוסטרציה של מסך טלוויזיה
איל קיציס

איל קיציס (נולד ב־7 בינואר 1969) הוא שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי.

אמנון לוי

אמנון לוי (נולד ב-18 באוגוסט 1955) הוא עיתונאי ומגיש טלוויזיה ישראלי בערוץ 13.

אפי בן ישראל

אפרת "אפי" בן ישראל (נולדה ב-26 במאי 1955) היא שחקנית, זמרת, מדבבת ובמאית דיבוב ישראלית. עובדת כמתרגמת וכבמאית דיבוב באולפני "דאבי דאב" ומתנדבת במדא, וגרה בבית אריה.

לאורך השנים בן ישראל השתתפה בהפקות רבות על הבמה ובטלוויזיה. היא מזוהה יותר מכל עם תוכנית הילדים "פרפר נחמד".

אפיק שידור

ערוץ טלוויזיה הוא שידור בתדר בעל רוחב פס רחב יחסית המאפשר שידורי טלוויזיה.

בתחילת דרכם של שידורי הטלוויזיה הועברו שידוריה באמצעות אנטנות קרקעיות, ומספר הערוצים הכולל היה מצומצם. ערוצי הטלוויזיה שודרו בשיטה האנלוגית בשני טווחי תדרים, תדר גבוה מאד (תג"מ - VHF) ותדר אולטרה גבוה (תא"ג - UHF). עם המעבר לשידורים דיגיטליים והפעלתה של טלוויזיה בכבלים, ולאחר מכן עם הפעלתם של שידורי טלוויזיה בתקשורת לוויינים, והגדלת רוחב הפס משמעותית, גדל מאוד היצע הערוצים. טווח הקליטה של ערוץ טלוויזיה בשידור אלחוטי מוגבל לטווח של האמצעים המשמשים להעברתו, דורש אנטנות לשידור וקליטה ואינו יעיל. לעומת זאת, שידור בלווי או בכבלים מאפשר שידור בו זמנית בערוצים רבים.

ערוצי הטלוויזיה מסומנים בדרכים להלן:

לפי התדר שבו הוא משודר, הנמדד במגהרץ, או קוד מזהה לתדר זה. זהו זיהוי נפוץ לערוצי טלוויזיה המשודרים באמצעות אנטנות קרקעיות.

מספרו הסידורי אצל הספק של טלוויזיה רב ערוצית.

שמו המלא או בקיצור, למשל: "ערוץ 10", "MTV", "נשיונל ג'יאוגרפיק" וכדומה.בחירת ערוץ על ידי הצופה נעשית בדרך כלל באמצעות שלט רחוק המשמש למטרה זו, ומאפשר גישה ישירה לערוץ לפי מספרו ומעבר סדרתי (קדימה ואחורה) בין הערוצים.

מבחינת תוכנם, ערוצי טלוויזיה הם משני סוגים:

ערוץ המשדר מגוון רחב של תוכניות מתחומי החדשות והבידור ותכנים חינוכיים.

ערוץ המוקדש לתחום מסוים, כגון ערוץ סרטים, ערוץ טבע וכו'. ערוץ כזה מכונה "ערוץ נישה".תחנת טלוויזיה משדרת לעיתים בערוץ יחיד, ולעיתים בערוצים אחדים, שלכל אחד מהם מאפיינים משלו.

בישראל, תחנת הטלוויזיה הראשונה שהחלה לשדר היא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית", אשר החלה את שידוריה ב-24 במרץ 1966, תחת השם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית".

אריה ורדי

אריה ורדי (נולד בתל אביב בשנת 1937) הוא פסנתרן, מורה ומנצח ישראלי המכהן כפרופסור בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב וגם בבית הספר הגבוה למוזיקה בהאנובר (גרמניה). חתן פרס ישראל בתחום המוזיקה לשנת 2017.

החל את דרכו על במת הקונצרטים בגיל חמש עשרה. בעקבות זכיותיו בפרס שופן (תל אביב 1960) ובפרס אנסקו (בוקרשט 1961) הגיע למעמד בינלאומי כאחד המוזיקאים המובילים של ישראל.

בשירותו הצבאי הוא שימש כמפקד של תזמורת הגדנ"ע לצידו של שלום רונלי-ריקליס.

בן כספית

בן כספית (נולד ב-18 באוקטובר 1960 בתל אביב) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי. שימש ככתב המדיני של "מעריב", כותב טורי דעה, הגיש מספר תוכניות טלוויזיה וכתב ספרים. כיום הוא פרשן מדיני ופוליטי וכתב בכיר בעיתון "מעריב השבוע" ובאתר החדשות הערבי-אמריקאי אל-מוניטור, וכן מגיש תוכנית יומית בתחנת הרדיו 103fm.

דליק ווליניץ

דליק (גדליהו) ווליניץ (נולד ב-10 באוגוסט 1951) הוא שחקן, במאי תיאטרון ומנחה טלוויזיה ורדיו ישראלי.

דן מרגלית

דן מרגלית (נולד ב-13 במרץ 1938) הוא עיתונאי, פובליציסט ומגיש טלוויזיה ישראלי.

דני מוג'ה

דני מוג'ה (נולד ב-10 בינואר 1954) הוא איש קולנוע ותיאטרון ישראלי.

הערב החדש

"הערב החדש" (הייתה ידועה כ"ערב חדש", בין יוני 1982 למאי 2017) הייתה אחת התוכניות הוותיקות והמצליחות של הטלוויזיה החינוכית הישראלית. התוכנית, בפורמט ובשם הנוכחי, שודרה בין ה-4 ביוני ל-3 באוגוסט 2017, מדי יום חול בשעות 16:29-16:59 בערוץ כאן 11, במסגרת שידורי החינוכית בערוץ, ומ-8 באוגוסט עד ירידתה מהאוויר בערוץ הבית של החינוכית.

התוכנית האחרונה של "ערב חדש" שודרה בחודש מאי 2017. זמן קצר לאחר מכן שודרה במתכונת ובשמה המעודכן "הערב החדש".

התוכנית סיימה את שידוריה לאחר 36 שנות שידור, לקראת סגירת הטלוויזיה החינוכית. המהדורה האחרונה, אותה הגיש דן מרגלית, שודרה ב-5 באוגוסט 2018.

חוצה ישראל (תוכנית טלוויזיה)

חוצה ישראל הייתה תוכנית ראיונות אישית מבית הטלוויזיה החינוכית אשר שודרה בין השנים 2001–2018. התוכנית עוסקת בחברה הישראלית ובתהליכים המעצבים אותה במגוון תחומי חיים: מדע, תרבות, כלכלה, פוליטיקה ועוד. בכל תוכנית מתארח מרואיין יחיד אשר מביא פרשנות, רקע והארות לנושא שעל סדר היום. את התוכנית הנחה בתחילה דב אלבוים ולאחריו הנחה אותה רינו צרור בין השנים 2006-2010. מדצמבר 2010 הנחה אותה קובי מידן.

התוכנית האחרונה של חוצה ישראל שודרה בחודש מאי 2018.

חני נחמיאס

חני נחמיאס (נולדה ב-9 באפריל 1959) היא שחקנית, בדרנית, מדבבת, כוכבת ילדים, זמרת וסופרת ישראלית. כיהנה כחברת מועצת העיר רמת גן בין השנים 2008–2012.

ירעם נתניהו

ירעם נתניהו (במקור אטיה; נולד בכ"ג בשבט ה'תשל"ט, 19 בפברואר 1979) הוא יועץ ומרצה ללשון, פרסומאי, ועיתונאי.

נתניהו (שם משפחתו במקור אטיה, שיבוש של עטיה) ערך מדור בעיתון בשבע, וכן כתב ב"הצופה" וערך טור ב-nrg יהדות, עד לסגירת הערוץ. כמו כן, הוא משמש יועץ הלשון של הטלוויזיה החינוכית הישראלית ומרצה במכללת ליפשיץ.

עמנואל רוזן

עמנואל רוזן (נולד ב-6 באוגוסט 1960) הוא עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.

קובי מידן

קובי מידן (נולד ב-27 באפריל 1958 בשם "יעקב יחיאל מנדלבוים") הוא מנחה טלוויזיה, מתרגם, מדבב, קריין ושדרן רדיו ישראלי.

רונן ברגמן

רונן ברגמן (נולד ב-16 ביוני 1972) הוא עיתונאי וסופר ישראלי שעוסק בנושאי ביטחון לאומי בעיתונות המודפסת, בטלוויזיה ובספרי עיון. בעל דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת קיימברידג'.

רזי ברקאי

ראובן זאב (רזי) ברקאי (נולד ב-24 בפברואר 1949) הוא איש תקשורת ישראלי.

רפי רשף

רפי רשף (נולד ב-22 בינואר 1957), שדרן רדיו, מגיש טלוויזיה ועיתונאי ישראלי, מבעלי חברת ההפקה "נינה הפקות".

שי קפון

שי קפון (נולד ב-7 במאי 1967) הוא שחקן, סופר, תסריטאי ובמאי ישראלי.

קו הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל
ישראל שידורי טלוויזיה בישראל
שידור ציבורי
גופים מפקחים ומשדרים תאגיד השידור הישראליהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין • בעבר: רשות השידורמשרד החינוך
ערוצי שידור כאן 11מַכַּאן 33כאן חינוכיתערוץ כנסת • בעבר: ערוץ 1ערוץ 33 • חינוכית 23
טלוויזיה מסחרית
גופים מפקחים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גופים מפיצים עידן+
ערוצי שידור קשת 12 (החדשות 12) • רשת 13 (החדשות 13) • בעבר: ערוץ 2 (זכייניות: קשתרשתטלעד) • ערוץ עשר
ערוץ 9ערוץ 24הלא TVערוץ 20
טלוויזיה בכבלים
גופים מפקחים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
גופים מפיצים yesHOTסלקום tvפרטנר tv • ‏NEXT TV • ‏STINGTVרמי לוי TV‏ • בעבר: Smart tv
ערוצי שידור ערוצי HOTערוצי yesערוץ הספורטצ'רלטוןערוץ ONE

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.