הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה ואדריכלות. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן.

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים. נפתח שבועיים לפני האוניברסיטה העברית. מאז שנת 2009 מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
Technion logo vector
Technion – Israel Institute of Technology19
תצפית על קמפוס הטכניון
תאריך ההקמה 1912 (הנחת אבן הפינה)
1924 (תחילת הלימודים)
סוג מכון טכנולוגי ואוניברסיטה ציבורית
צוות 1,218
נשיא פרופ' פרץ לביא
מנכ"ל פרופ' אמריטוס זלמן (זלי) פלמור
סגל 1,350
סטודנטים 14,054[1]
סטודנטים לתואר ראשון 9,601[1]
סטודנטים לתואר שני 3,296[1]
סטודנטים לתואר שלישי 1,149[1]
סטודנטים מתוקצבים 12,490[2]
מיקום חיפהנווה שאנן
קואורדינטות 32°46′39″N 35°01′18″E / 32.7775°N 35.021666666667°E
אתר רשמי
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM
 
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
Monument For Donors In Old Technion
לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן
Technion – Israel Institute of Technology
Technion – Israel Institute of Technology05
Technion – Israel Institute of Technology07
Technion – Israel Institute of Technology10
Technion – Israel Institute of Technology11
Technion – Israel Institute of Technology01

היסטוריה

הצורך בהקמת בית ספר טכני

בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר–דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".

יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:

  • ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל.
  • הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה.
  • יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה.
  • יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל.

נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).

בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.

ב-29 במרץ 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם בברלין על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

הקמת הטכניקום

Haifa, Construction of the Technion ,1912
בניית הטכניון בחיפה, צילום משנת 1912
Technion
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913
The National Museum of Science, Technology and Space (Haifa, Israel) - Facade
משכנו הראשון של הטכניון ב-2006. בשנות האלפיים, שוכן בבניין זה המדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
Madatech01
מבנה הטכניון הישן במבט פנורמי, 2008

אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא חיפה. על אף שחיפה בתקופה העות'מאנית הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:

  • באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות.
  • הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה.

היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.

ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם שמואל פבזנר, בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן", אשר נודעה לאחר מכן כהדר הכרמל. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחי האימפריה בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת עזרה. קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב), וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמה 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:

  • המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לבית הספר הטכני החדש טכניקום.
  • בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
  • התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
  • יוקם בית ספר תיכון שיוקדש להכנה לטכניקום – לימים תיכון בסמ"ת.

לבניית הטכניקום הובא מגרמניה אדריכל יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו

בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:

  • לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
  • התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
  • המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
  • רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
  • מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום בשכונת הדר, המשמש בשנות האלפיים כמוזיאון הלאומי למדע, הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.

מלחמת השפות

עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית, שהייתה עדיין שפה מתפתחת.

הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא – מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת עזרה למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-26 באוקטובר התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את הצעתו של נתן, וללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת עזרה, עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).

המחלוקת על השפה גרמה לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בשל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.

לימים, בשנת 2008, הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני במנהל עסקים מעברית לאנגלית[3], והדבר גרר ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות[4]. ב-2013 הוחלט בטכניון שלא להמשיך להפעיל את אותה התוכנית בשפה האנגלית.

מלחמת העולם הראשונה

Einstein technion
אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1923)
Technion Computer Science Faculty
הבניין על שם טאוב – הפקולטה למדעי המחשב

פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

כעבור שבועיים פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת עזרה, שמושבה בגרמניה ושהייתה בת ברית לטורקים, לקנות את הטכניקום כפי שתכננה, מכיוון שהמתחרים שלה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", וחברת עזרה רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפש הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה ואף הם השתמשו במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בת ברית עם הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.

נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

פתיחת הטכניון

מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטחו בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות; כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון"[5].

ב-1923 ביקר באתר הטכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924. בחינות הקבלה התקיימו ב-16 בדצמבר 1924, והלימודים החלו ב-7 בינואר 1925, בקורס הראשון של המחלקה לבנייה וסלילה[6]. טקס הפתיחה הרשמי של התכניון התקיים בט"ו בשבט, 9 בפברואר 1925[7], 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. בכך היה התכניון לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.

רוב הסטודנטים הצטרפו, החל מהשנה הראשונה ללימודים, לשורות ההגנה. בשנת 1929, בפרוץ מאורעות תרפ"ט השתתפו הסטודנטים בהגנה על היישוב העברי בחיפה[8].

בשנת 1928 הוכר הטכניון כמוסד טכני גבוה. ולאחר הבחינות, ב-27 בפברואר 1929 קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס.

כשנפתח, היה שטח התכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.

מראשית הלימודים ועד ימינו

Zoltan Kluger. Hebrew Technical Institute, Haifa
הטכניון, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
A GROUP OF STUDENTS UNDER THE DIRECTION OF ASST. RAHEL SHALON TESTING THE STRENGTH OF BUILDING MATERIALS IN THE LAB. AT THE TECHNION IN HAIFA. סטודנטי
סטודנטים להנדסה במעבדה להנדסת בניין בטכניון, 1937
Churchill Auditorium and library Technion 1964
בניין צ'רצ'יל והספרייה המרכזית בעת בנייתם, 1964

שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים בשנות ה-30 פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

בשנת 1935 הוקמה הפקולטה להנדסת מכונות, לאחר שתחום הנדסת המכונות פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה. בשנת 1938 ייסד פרנץ אולנדורף את המחלקה להנדסת חשמל, והוא היה דקאן הראשון של הפקולטה. הפקולטה הוקמה בשנת 1947, לאחר שתחום הנדסת החשמל פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה.

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון – מכון טכנולוגי לישראל" – שמו עד היום. באותן השנים לאחר תקופה של פיתוח וביסוס, קיבלו מחלקות המדע הבסיסי בטכניון, שכללו את מחלקות הכימיה, הפיזיקה והמתמטיקה, מעמד של פקולטות. וכן הוקמו הפקולטות להנדסת תעשייה וניהול, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, והנדסה כימית.

בשנת 1950 הוקמו הפקולטה למתמטיקה והפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1952 הוקמה הפקולטה לפיזיקה בשנת 1954 הוקמה הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל כמחלקה להנדסה אווירנאוטית, לאחר שפרופסור סידני גולדסטיין שכנע את נשיא הטכניון בזמנו יעקב דורי ואת ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחשיבותה. באותה השנה הוטלה על פרופ' דוד גינצבורג המשימה לפתח את המחלקה לכימיה בטכניון שכללה מספר חוקרים בתחומי הכימיה האנליטית והפיזיקלית, והוקמה הפקולטה לכימיה. בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה כימית בפקולטה לכימיה תעשייתית. בשנת 1962 המחלקה הופרדה מהפקולטה והפכה ליחידה אקדמית העומדת בפני עצמה – הפקולטה להנדסה כימית.

תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר קליין[9], בעזרת תוכניות קודמות שערך האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר בעת שהותו בארץ. את מבני הקמפוס תכננו לאורך השנים אדריכלים שונים, בהתאמה לתוכנית הכללית.

את הפקולטה לפיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

בשנת 1962 הוקמה הפקולטה למדעי המחשב. בשנת 1969 הוקמה הפקולטה להנדסה ביורפואית. בשנת 1969 הוקמה הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, ובשנת 1971 התמזגה הפקולטה עם הטכניון. בשנת 1971 הוקמה הפקולטה לביולוגיה.

עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"טכנודע" – המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ושומר בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.

בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד. בשנת 1992 הוקמה הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. בשנת 1994 הוקמה הפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

הטכניון חבר בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[10].

בשנת 2002 הוקמה הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום העשור הראשון של המאה ה-21. נכון לשנת 2011, לומדים בטכניון 12,832 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 8,982 לתואר ראשון, 2,895 לתואר שני ו-934 לתואר שלישי, ועוד 21 ללימודי תעודה. נשים מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

הישגים בולטים של הטכניון

Technion stamp 1956
בול "הטכניון חיפה"
תאריך ההופעה: 1956
מעצב: ג. המורי

קריית הטכניון

קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן לבין העיר נשר. מיקום הקמפוס נבחר על ידי דוד בן-גוריון, ואבן הפינה הונחה בשנת 1953[17].

קריית הטכניון כוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות. בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, בית קולנוע, בית כנסת, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ומרפאה. כמו כן במתחם גן אקולוגי, מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "אובליסק הטכניון", פרי תכנונו של האדריכל סנטיאגו קלטרווה.

הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים, סמוך למרכז הרפואי רמב"ם.

יחידות אקדמיות

בטכניון 18 פקולטות ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.

פקולטות

Technions13
מבנה בית הכנסת "אוהל אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' אהרון קשטן. המבנה נבנה בתרומתו של הפילנתרופ היהודי-אמריקאי לודוויג יסלזון ונקרא על שם אחיו אהרון
Technion Faculty of Medicine
הבניין על שם רפפורט - הפקולטה לרפואה
Technion Obelisk 2
אובליסק הטכניון במרכז הטכניון, בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה

מחלקות

  • המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות[36]
  • היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ[37]

יחידות מחקר נוספות

אמנויות

נשיאי הטכניון

שם תקופת כהונה הערות
ארתור בלוק 1924–1925
מרדכי הקר 1925–1927
שמואל יוסף פבזנר 1927–1929 (ניהול הצד האדמיניסטרטיבי)
פרופ' אהרן צ'רניבסקי 1927–1929 (ניהול הצד האקדמי)
פרופ' יוסף ברויר 1930–1931
ד"ר שלמה קפלנסקי 1931–1950
יעקב דורי 1951–1965 רב-אלוף במילואים
אלכסנדר גולדברג 1965–1973
עמוס חורב 1973–1982 אלוף במילואים
פרופ' יוסף זינגר 1982–1986
ד"ר מקס רייס 1986–1990
פרופ' זאב תדמור 1990–1998
עמוס לפידות 1998–2001 אלוף במילואים
פרופ' יצחק אפלויג 2001–2009
פרופ' פרץ לביא 2009 ואילך

הקורטוריון

חבר הנאמנים של הטכניון, הנקרא גם "הקורטוריון", הוא הגוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.

הקורטוריון מתכנס אחת לשנה בישראל למושב בן שבוע, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון.

הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ 1908. בין נציגיו היו דוד ויסוצקי ממוסקבה ואשר גינצבורג (אחד העם) מלונדון כנציגי חברת ויסוצקי, נציגי "עזרה" וד"ר שמריהו לוין[50].

יושב הראש הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מארצות הברית, יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא עוזיה גליל. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי אמריקאי הנרי טאוב, שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.

אגודות דורשי הטכניון

אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין, בשנת 1923.

היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.

אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'. אחת האגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS). יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, נכון ל-2016, הוא אלוף (מיל.) עמוס חורב.

רב בית הכנסת בטכניון

בשנים 1976–1980 כיהן בתפקיד הרב פרופסור אהרן שאר-ישוב. בשנים 1980–2013 כיהן בתפקיד הרב ד"ר אליהו רחמים זייני. ב-2013 נבחר לתפקיד הרב ד"ר אלעד דוקוב.

מערך ספריות הטכניון

מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר בבנייני הפקולטות השונות. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילויות המקצועיות עבורן. ספריות המחקר מתמקדות בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטות.

מיזמים בינלאומיים

בשנת 2012 זכה הטכניון ביחד עם אוניברסיטת קורנל במכרז להקמת קמפוס טכנולוגי באי רוזוולט בניו יורק. שם הקמפוס, שבנייתו הסתיימה בספטמבר 2017 הוא "Cornell Tech". המכון מקדם יזמות, מיסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים[51].

ב-18 בדצמבר 2017 נחנך בסין מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), פרי שותפות בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שאנטואו והטכניון[52]. הקמפוס נבנה מתרומתו של לי קה שינג, לאחר שסבר שמוסד אקדמי כזה עשוי לסייע לצמיחת חדשנות במשק הסיני[53].

אותות הוקרה

  • 2012 - דואר ישראל הנפיק בול למלאות 100 שנה לטכניון

ראו גם

ראו גם פורטל חיפה

לקריאה נוספת

  • Carl Alpert, Technion: the story of Israel's Institute of Technology, New York, Haifa, 1982

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 8 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ח (2017-2018)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ עפרי אילניבטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2008.
  4. ^ גילי גוראל‏, מלחמת השפות – גרסת 2.0, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוגוסט 2008.
  5. ^ סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", לשוננו לעם, מחזור נא–נב, חוברת א', התש"ס–התשס"א.
  6. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 7
  7. ^ הפתיחה הרשמית של התכניון, דואר היום, 9 בפברואר 1925, המשך
  8. ^ נחום לוין, מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון, תל אביב, 1964, עמ' 15
  9. ^ "קליין, אלכסנדר", בתוך: אליעזר פרנקל, כרונולוגיה: תולדות האמנות: אדריכלות, עיצוב, פיסול, ציור, תל אביב: הסדנא לעיצוב ואדריכלות, 1993, פרק 16: אמני ישראל 1930-39, עמ' 615, באתר sadnafrenkel‏
  10. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  11. ^ ‫שי זמיר ואביאל מגנזי, הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2011
  12. ^ הודעה לעיתונות באתר הטכניון
  13. ^ פורסם דירוג שנחאי החדש: מדעי המחשב בטכניון – במקום ה-15 מתוך 500 אוניברסיטאות מובילות בעולם, באתר הטכניון
  14. ^ עובדות על הטכניון, באתר הטכניון
  15. ^ הטכניון, ‏מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות, באתר "הידען", 8 בספטמבר 2013
  16. ^ הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה, הטכניון, 2 ביולי 2017
  17. ^ קטלוג הטכניון, עמ' 10(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  18. ^ אתר הפקולטה הנדסת אווירונאוטיקה וחלל
  19. ^ אתר הפקולטה להנדסה אזרחית
  20. ^ אתר הפקולטה להנדסת הסביבה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  21. ^ אתר הפקולטה לארכיטקטורה
  22. ^ אתר הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון
  23. ^ אתר הפקולטה לביולוגיה
  24. ^ אתר הפקולטה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  25. ^ אתר הפקולטה להנדסה ביורפואית
  26. ^ אתר הפקולטה להנדסת חשמל
  27. ^ אתר הפקולטה לכימיה
  28. ^ אתר הפקולטה להנדסה כימית
  29. ^ אתר הפקולטה למדעי המחשב
  30. ^ אתר הפקולטה להנדסת מכונות
  31. ^ אתר הפקולטה הפקולטה למתמטיקה
  32. ^ אתר הפקולטה לפיזיקה
  33. ^ אתר הפקולטה לרפואה
  34. ^ אתר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  35. ^ אתר הפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה
  36. ^ אתר המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות
  37. ^ אתר היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ
  38. ^ אתר המכון לננוטכנולוגיה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  39. ^ אתר המכון למצב מוצק(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  40. ^ אתר מכון המתכות הישראלי
  41. ^ אתר המכון לחקר החלל
  42. ^ אתר המכון לחקר המים
  43. ^ אתר המכון לחקר לחקר התחבורה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  44. ^ אתר המכון לחקר הבנייה
  45. ^ אתר המכון למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה
  46. ^ אתר המכון למדעי החיים וההנדסה
  47. ^ אתר המכון לחקר העיר והאזור
  48. ^ אתר המכון למחקר ופיתוח בארכיטקטורה(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  49. ^ אתר המכון למורשת הארכיטקטורה בישראל
  50. ^ הקמת הקורטוריון והשגת תרומות ראשונות(הקישור אינו פעיל, 17.8.2019)
  51. ^ הטכניון חוגג את פתיחת קמפוס קורנל טק בניו יורק, באתר הטכניון, 14 בספטמבר 2017
  52. ^ חגיגת חנוכה: הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, באתר הטכניון, 18 בדצמבר 2017
  53. ^ רועי ילינק, ‏"/ "ענק וננס: חלומות וחששות ביחסי ישראל-סין, השילוח 13, פברואר 2019
אבי גנור

אָבִי גַּנּוֹר (נולד ב-8 באוקטובר 1950), הוא אמן ויוצר ישראלי, המתמחה במקביל לעבודתו האמנותית בפעילות בתחום האסטרטגיה והמיתוג של עסקים.

אבנר רז

אבנר רז (נולד ב-17 במרץ 1944) הוא מנהל ישראלי, כיהן כיו"ר התעשייה הצבאית, מנכ"ל אלישרא ומנכ"ל לומניס. שירת בצה"ל כקצין בדרגת תת-אלוף ועמד בראש להק ציוד בחיל האוויר.

אהוד נצר

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה באדריכלות של תקופת בית שני ובפרט בתקופת הורדוס. בנם של יוסף ופועה מנצ'ל.

אמיר פנואלי

אמיר פנואלי (22 באפריל 1941 - 2 בנובמבר 2009) היה מדען ישראלי, פרופסור מן המניין בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, חתן פרס ישראל ופרס טיורינג.

בן-ציון בן-בשט

בן-ציון בן-בשט (נולד ב-1937) היה קצין חימוש ראשי.

ג'וני סרוג'י

ג'וני סרוג'י (בערבית: جوني سروجي) הוא מדען מחשב ערבי-ישראלי המכהן כסגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה של חברת אפל האמריקאית.

דניאל לוין

דניאל מארק לוין (באנגלית: Daniel "Danny" Mark Lewin ‏; 14 במאי 1970 - 11 בספטמבר 2001) היה מדען מחשבים ויזם עסקי ישראלי-אמריקאי, מייסדה של חברת "אקאמאי טכנולוגיות". הוא נמנה עם הנרצחים בפיגועי 11 בספטמבר.

ישראל טילן

ישראל טילן (1932 - 26 בפברואר 1996) היה מהנדס ישראלי ותת-אלוף בצה"ל, חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1970, מפתח טנק המרכבה וטנק השוט קל.

מנחם כהן (אדריכל)

מנחם כהן (נולד בעיר ריגה שבלטביה בשנת 1931) הוא אדריכל ישראלי.

מרדכי בן-חורין

מרדכי (מוטי) בן-חורין (נולד ב-1930) הוא אדריכל ישראלי.

עבד אל-חכים חאג' יחיא

עבד אל-חכים חאג' יחיא (בערבית: عبد الحكيم حاج يحيى; נולד ב-16 בפברואר 1965) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי המכהן כחבר הכנסת מטעם רע"ם. בעבר שימש כראש עיריית טייבה.

עוזי אבן

יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור לכימיה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15 והיה להומוסקסואל הגלוי הראשון בבית הנבחרים הישראלי.

פליקס דותן

פליקס דותן (דויטש) (1924–2005) היה פרופסור מן המניין לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והגה ויזם את תוכנית תלפיות יחד עם פרופ' שאול יציב.

בוגר הטכניון בחיפה ובעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. תחום מחקרו הוא התנהגות של גזים מחושמלים ("פלזמה") וטכנולוגיה של מתח גבוה. זכה בפרס הרמטכ"ל למפעל חיים לתחום הטכנולוגיה לשנת תשס"א (בעיקר על הקמת תוכנית "תלפיות").

צבי הקר

צבי הקר (נולד ב-1931) הוא אדריכל ישראלי.

צבי סלטון

צבי סלטון (נולד ב-24 באוגוסט 1947) הוא קריין חדשות ישראלי. עבד בקול ישראל למעלה מארבעים שנה, וכן היה שחקן ופיזיקאי.

קרן לנדסמן

ד"ר קרן לנדסמן (נולדה ב-28 בדצמבר 1977) היא סופרת מדע בדיוני ופנטזיה ישראלית ורופאה מומחית באפידמיולוגיה, בוגרת הפקולטה לרפואה בטכניון.

רוממיה הלוי-סגל

רוממיה הלוי-סגל (28 באוקטובר 1935 - 17 באפריל 2008) היה מפקד ממר"ם בשנים 1973–1978, ראש המועצה המקומית סביון משנת 1999 ועד לפטירתו.

רועי צזנה

רועי צזנה (נולד ב-8 במאי 1980) הוא אינטלקטואל ציבורי, חוקר עתידנות ישראלי, במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלבטניק באוניברסיטת תל אביב.

שמואל קרן

שמואל קרן (נולד ב-1947 בגרמניה) הוא תת-אלוף (במיל') בצה"ל, תפקידו האחרון במערכת הביטחון היה ראש מפא"ת.

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל • האוניברסיטה העברית בירושליםמכון ויצמן למדעאוניברסיטת בר-אילןאוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת חיפהאוניברסיטת בן-גוריון בנגבהאוניברסיטה הפתוחהאוניברסיטת אריאל בשומרון Sciences humaines.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.