הטיה קוגניטיבית

הטיה קוגניטיבית היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.[1][2][3] הטיות קוגניטיביות הושפעו מהתפתחות אבולוציונית ולחץ הברירה הטבעית.

להבדיל מעיוותי חשיבה המאפיינים אנשים בעלי דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות נפשיות נוספות, הטיות קוגניטיביות נחשבות מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית.

המונח נטבע על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן בשנת 1972.

השפעות של הטיות קוגניטיביות

הטיות קוגניטיביות גורמות לאפקטי צפייה, כלומר השפעות (לא מודעות ולא מכוונות) של עורכי מחקרים מדעיים על תוצאותיהם. אחת ממטרות השיטה המדעית היא לצמצם את ההשפעה של אפקטי הצפייה על המדע.

הטיות קוגניטיביות הן גם אחת הסיבות לאמינות הנמוכה של ממצאים אנקדוטליים, כלומר ממצאים שמתבססים על מקור בודד.

הטיות קוגניטיביות פוגעות גם באמינות של עדויות וממצאים משפטיים.

רשימת הטיות קוגניטיביות

הטיות בהחלטות, אמונות והתנהגות

  • אפקט בומרנג - כאשר אנשים מגיבים לעדויות הנוגדות את אמונותיהם, בחזוקן.
  • אפקט דו משמעות - נטייה לבחור באפשרות שהסיכויים שלה נמוכים יותר בגלל חוסר מידע.
  • אפקט המגירה - ממצאים אשר אינם תואמים את ציפיות החוקרים "נשכחים במגירה" (מכאן השם), מסיבות שנראות הגיוניות, ובהיעדרם ציפיות החוקרים מאוששות.
  • אפקט המסגור - נטייה להפיק מסקנות שונות מאותו המידע בהתאם למקור או דרך מהם הוא התקבל.
  • אפקט הקונצנזוס השגוי - נטייה של אנשים להשליך את דרך החשיבה שלהם על אנשים אחרים.
  • אפקט ניגוד - העלאה או הורדת משקל או מדידה אחרת בהתייחס לאובייקט הפוך במידותיו לנמדד שנצפה לאחרונה.
  • אפקט עדר - נטייה לעשות או להאמין בדברים בגלל רבים אחרים שעושים או מאמינים כך. מתייחס לחשיבת יחד.
  • אפקט פורר - נטייה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן ספציפי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להיות ישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסבדו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.
  • אפקט התקשורת העוינת - נטייתם של צרכני חדשות, התומכים באחד הצדדים בקונפליקט או בוויכוח, לתפוס את הדיווחים והסקירות בתקשורת על הנושא, כמוטות לטובת היריב. מחקרים הראו, כי נטייה זו קיימת בלא תלות במידת האיזון שבדיווח.
  • אשליית אשכולות - נטייה לראות במספר דגימות קטן מפיזורים אקראיים קוים ואשכולות בעלי משמעות.
  • אשליית כסף - נטייה לחשוב על כסף במושגים נומינליים במקום ריאליים.
  • דעה קדומה - רגש, לרוב שלילי, כלפי אדם אחר, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט.
  • הטיית אישור - ייחוס משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערות האדם, והתעלמות או ייחוס פחות משקל לממצאים הסותרים את השערות אותו האדם.
  • הטיית אמונה - אפקט המתרחש כאשר הערכת החוזק הלוגי של הטיעון מושפעת מיכולת להאמין במסקנה.
  • הטיית הכתם העיוור - נטייה לראות את עצמך פחות נתון להטיות מאנשים אחרים או כאחד שיכול לזהות יותר הטיות קוגניטיביות באחרים מאשר בעצמו.
  • הטיית בחירה - הטיה בצורת איסוף המידע. התעלמות מהטיית בחירה עלולה להוביל לפירוש שגוי של הנתונים ולמסקנות מוטעות.
  • הטיית דיווח - הטיה בדיווח של הנחקרים. נובעת מהרצון של הנבדק לרצות את הסוקר/החברה בה הוא חי ומושפעת רבות מאופן ניסוח השאלות. לעיתים הטיית דיווח נובעת מהטיית זיכרון.
  • הטיית הישרדות - עיוות בניתוח סטטיסטי הנובעת מהישרדות מוטה של חלק ממדגם המחקר. כאשר הפרטים שבמדגם עברו תהליך בררני הקשור למאפייני הניסוי, נותרו רק הפרטים ששרדו את התהליך. במידה והניתוח הסטטיסטי יתחשב רק באוכלוסיית המדגם שסיימה את הניסוי, יוטו הנתונים בהטיית ההישרדות.
  • הטיית הנסיין - כשל היקש בו תוצאת ניסוי מושפעת מציפיות ותקוות של מלקטי הנתונים. סוג זה של כשל דומה מאוד לכשל דגימה מוטה, מצד זה שנוכחותו של הנסיין כצופה משפיעה על הניסוי, אך כאן ההשפעה נובעת לא מנוכחותו אלא מציפיותיו ומשאלותיו.
  • הטיית עיגון - נטייה להפריז בערכו של מקור האינפורמציה הראשון שמוצאים לגבי נושא מסוים בעת שיפוטו[4]
  • הטיית חופפות - נטייה לבדוק הנחות על סמך בדיקה ישירה במקום לבדוק תאוריות חלופיות אפשריות.
  • הטיית זיכרון - הטיה בנתוני מחקר הנובעת מחשיבה סלקטיבית של הנחקרים. הטיית זיכרון היא סוג של הטיית דיווח.
  • הטיית נסיגה - נטייה להנמיך בערכים/הסתברויות/תדירויות גבוהים ולהעריך יתר על המידה נמוכים בהתבסס על תצפיות העבר.
  • הטיית קשב - נטייה להתייחס יותר לגורם הגירוי הדומיננטי בסביבת מבצע ההטייה ולהזניח את הנתונים הרלוונטיים בלקיחת החלטות.
  • הטיית תמיכה בבחירה - נטייה לזכור את הבחירות שלך כטובות יותר ממה שהיו בפועל.
  • היוריסטיקת הזמינות - יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות.
  • הערכה בדיעבד - התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
  • כשל המהמר - נטייה שבו מיוחסת הסתברות לאירוע אקראי, על בסיס התפישה שהתרחשויות עבר בסוג זה של אירוע משפיעות באופן כלשהו על הסבירות להתרחשות עתידית של האירוע.
  • כשל הסתברות קודמת - מתרחש כאשר מידע לא רלוונטי משמש כדי לערוך שיפוט הסתברותי, במיוחד כאשר מצויים ממצאים סטטיסטיים ביחס להסתברות.
  • כשל הצלף הבודד - אירוע שהתרחש באופן אקראי מוצג כאירוע נדיר הדורש הסבר סיבתי לא אקראי.
  • כשל לודי - שימוש שגוי במשחקים בתור מודל למצבים מציאותיים.
  • כשל צירופיות - הנחה שמצבים ספציפיים סבירים יותר ממצבים כלליים.
  • מהותנות - עמדה הגורסת כי לכל דבר בעולם יש מהות.
  • מפל הזמינות - תהליך חיזוק עצמי של האמונה בו אמונה רווחת עולה בסבירותה לכאורה כשהיא חוזרת ועולה בשיחות ברבים.
  • סטריאוטיפ - דעה קדומה ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.
  • עגינה - נטייה להתבסס על "עוגן" - מידע אליו התייחסו בעבר או פיסת מידע בקבלת החלטות עכשוויות.
  • פראידוליה - תפיסת גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות (בעיקר בתמונות וקולות).
  • קללת הידע - בעל ידע מסוים יתקשה מאוד לחשוב על הידוע לו מנקודת מבטו של מי שחסר את הידע המסוים.
  • שנאת הפסד - נטייה להעדיף הימנעות מהפסדים מהשגת רווחים.
  • פנייה אל הטבע - טיעון או טקטיקה רטורית המתבססים על ההנחה כי דבר מה הוא טוב או ראוי משום שהוא טבעי, או שדבר מה הוא רע או אינו ראוי משום שהוא אינו טבעי.[5]

הטיות חברתיות

רוב ההטיות האלו הן הטיות לפי תכונות.

  • אפקט דאנינג-קרוגר - מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש בטעות שהרמה שלו היא גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש בטעות שרמתו נמוכה מרמתו האמיתית.
  • הטיית הצופה המשתתף - נטייה של אנשים לייחס את פעולותיהם שלהם לנסיבות החיצוניות, אך לייחס פעולות של אחרים לעולמם הפנימי.
  • הטיה לטובת העצמי - נטייה של אדם ליחס את כישלונותיו לגורמים ולנסיבות חיצוניים, בעוד את הצלחותיו הוא מיחס לגורמים פנימיים-אישיים.

הטיות וטעויות זיכרון

  • אפקט גוגל - נטייה לשכוח מידע שניתן למצוא בקלות על ידי חיפוש באינטרנט.
  • הערכה בדיעבד - התשובה שאנשים נותנים לשאלת סבירות התרחשותו של אירוע מושפעת מהתרחשותו או אי-התרחשותו של אותו אירוע.
  • כלל שיא-סוף - שיפוט חוויות העבר שלנו כמעט אך ורק בהתאם לאיך שהרגשנו בשיאן (נעים או גרוע) וביחס לשאלה כיצד הן הסתיימו.
  • סוגסטיה - תהליך פסיכולוגי שבו בני אדם רגישים משנים את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם ביתר קלות.
  • אפקט הגזע האחר - נטייה של אנשים ממוצא אתני אחד להתקשות בזיהוי אנשים ממוצא אתני אחר.

גורמים להטיות קוגניטיביות

ישנן מספר רב של הטיות קוגניטיביות, שנובעות מגורמים שונים. לרוב הן מתרחשות באופן לא-מודע, ולעיתים קרובות הן תוצאה משימוש בהיוריסטיקות, כלומר קיצורי דרך שבני אדם משתמשים בהם כדי לפשט את תהליכי החשיבה ולקצר את הזמן הדרוש לקבלת החלטות. בין הגורמים האפשריים להטיות קוגניטיביות נמצאים:

  • סלקטיביות (אופטימיות, פסימיות)
  • קונספציה
  • החלטה אינטואיטיבית

סיבות תאורטיות משותפות לחלק מן ההטיות

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kahneman D., Tversky A., 1972 "Subjective probability: A judgment of representativeness", Cognitive Psychology, volume 3, p. 430–454
  2. ^ Baron, J. (2007). Thinking and deciding (4th ed.). New York, NY: Cambridge University Press.
  3. ^ Ariely, D. (2008). Predictably irrational: The hidden forces that shape our decisions. New York, NY: HarperCollins.
  4. ^ הטיית העיגון, מהספר "הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו"
  5. ^ Moore, George E.: Principia Ethica, Barnes and Noble Publishing, Inc (1903, 2005) p. 47
אפקט דאנינג-קרוגר

אפקט דאנינג־קרוגר הוא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים חסרי ידע מעריכים את יכולותיהם כגבוהות יותר מכפי שהן באמת, וסובלים מעליונות שגויה. הטיה זאת מיוחסת לחוסר שימוש של האדם במטא קוגניציה על מנת לזהות את חוסר הידע שלו.

מן הצד השני, אנשים בעלי ידע עלולים להניח בטעות שלאחרים יש הבנה שוות ערך לשלהם, וכך להעריך את עצמם בטעות באופן נמוך מערכם האמיתי.סיבה נוספת לתופעה היא שאדם חסר השכלה רלוונטית אינו מודע להיקפו של התחום הרלוונטי ולכן עלול להעריך ביתר את ידיעותיו המועטות. לעומת זאת אדם בעל השכלה מרובה בתחום אשר מודע להיקפו הרחב, עלול להעריך בחסר את הידע שלו ביחס לגבולות הרחבים של התחום.

אפקט פורר

אפקט פֿורר (באנגלית: Forer effect; על שם הפסיכולוג ברטרם פורר) הוא הטיה קוגניטיבית המכונה גם אפקט ברנום (בשל אימרתו של הקרקסאי פי. טי. ברנום "קרקס טוב צריך שיהיה בו משהו לכל אחד"). על פי הטיה זו, אדם נוטה להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן אישי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו כדי להתאים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע להסביר את נטייתם של אנשים רבים לקבל את נכונותם של תחומים פסאודו-מדעיים, כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.

אשליה

אשליה היא עיוות בתפיסה החושית. כל אחד מהחושים ניתן להטעיה באמצעות אשליות, אך מוכרות יותר אשליות אופטיות, המטעות את מערכת הראייה. אחדות מהאשליות הן אישיות, כלומר אנשים שונים יחוו אותן בצורות שונות, או לא יחוו אותן כלל.

סוגי אשליות:

אשליה אופטית: אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. רשתית העין קולטת אור, לפיו בונה מערכת הראייה תפיסה חזותית של הסביבה. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, על אף שהוא לא באמת כזה.ישנן אשליות אופטיות גופניות, המתרחשות באופן טבעי, וישנן אשליות אופטיות הכרתיות, שנוצרות בכוונה כדי לגרום למוח לראות משהו בצורה מוטעית, וזאת על ידי הכרת דפוסי הזיהוי של המוח האנושי ושימוש בתכסיסים שיגרמו למוח 'לראות' דבר בצורה מסוימת, על אף שבעצם הוא לא כך.מיראז' הוא תופעה אופטית באטמוספירה בה קרני אור נשברות במעבר לשכבת אוויר חם ודליל קרוב לפני הקרקע. נוצרת בבואה מערבולית של השמיים ועצמים גבוהים אחרים, המזכירה את השתקפותם בשלולית או אגם רחוק. מיראז' הוא תופעה אופטית מציאותית והפירוש התפיסתי שלו כעדות להימצאות מים אינו אלא אשליה.

אשליה שמיעתית: אשליה שמטעה את חוש השמיעה, ומאופיינת בתפיסה קולית מוטעית. המאזין שומע קולות שאינם קיימים. אשליית שמיעה מהבהירה את התחומים שבהם האוזן או המוח נבדלים ממערכות שמע מעשה ידי אדם.

אשליית מישוש: אשליה שמטעה את חוש המישוש.קוסמים מבססים רבים מהפעלולים שלהם על אשליות, שבאמצעותן הם מצליחים להטעות את קהל הצופים.

בפסיכיאטריה יש הבחנה בין אשליה לבין הזיה. בהזיה נוצרת תחושה של החושים ללא כל גירוי שיצר אותו, ואילו באשליה נוצרת תחושה מוטעית עקב תגובה מוטעית לגירוי קיים.

התיאטרון הריאליסטי מכונה גם "תיאטרון אשליה", כיוון שמשתדל ליצור אשליה של מציאות על הבמה.

דפוס חשיבה

דפוס חשיבה (mindset) בתחום תורת ההחלטות הוא שם כולל לקבוצת הנחות, שיטות או סממנים שנטמעו עמוק אצל אדם או קבוצה, והתבססו עד כדי כך עד שאותם אנשים מנועים מלהמשיך ולאמץ או לקבל גישות התנהגות, בחירות או כלים שונים. תופעה זו של הטיה קוגניטיבית מכונה לעיתים גם "חשיבת יחד" או "פרדיגמה", ולעיתים קשה לנטרל את השפעותיה על תהליכי ניתוח החלטות וקבלתן.

דוגמה מוכרת היטב היא "דפוס המחשבה של המלחמה הקרה". דפוס מחשבה זה היה נפוץ בארצות הברית ובברית המועצות וכלל הסתמכות מוחלטת על שיקול דעתם של המנהיגים ששלטו על מאגר הנשק הגרעיני. כיוון שבמקרה של מלחמה כוללת ההשמדה ההדדית מובטחת, דפוס המחשבה גרס כי בהכרח שני הצדדים יימנעו מפתיחת מלחמה. רבים סבורים עד היום שדפוס מחשבה זה אכן מנע בהצלחה פתיחת מלחמה כוללת, אך ההנחות המיושנות לגבי ההרתעה ויעילותו של דפוס מחשבה זה עדיין נמצאים במחלוקת.

הטיה

האם התכוונתם ל...

הטיית אישור

הטיית אישור (באנגלית: Confirmation bias) היא הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן תשומת לב פחותה במידה בלתי-פרופורציונלית למידע שתומך באפשרויות חלופיות. זהו סוג של הטיה קוגניטיבית ושגיאה שיטתית בחשיבה אינדוקטיבית. אנשים נוטים להציג הטיה זו כאשר הם אוספים או זוכרים מידע באופן סלקטיבי, או כאשר הם מפרשים את המידע בצורה מגמתית. ההשפעה חזקה יותר בנושאים טעונים רגשית וכאשר מדובר באמונות שמושרשות עמוק. אנשים גם נוטים לפרש ראיות דו-משמעיות כאילו הן תומכות רק בעמדה שלהם. חיפוש, פרשנות וזיכרון מוטים הם גורמים התורמים לקיטוב גישה (כאשר מחלוקת הופכת להיות קיצונית יותר למרות שגורמים שונים נחשפים לאותם נתונים), היאחזות באמונות (כאשר אמונה נמשכת גם לאחר שמוצגות נגדה ראיות סותרות), השפעה אירציונלית של ההתחלה (הטיית העיגון והתיקון הסתמכות גדולה יותר על המידע בו נתקלים בתחילת סדרה ראיות) ומתאם מדומה (כאשר אנשים תופסים באופן כוזב קשר בין שני אירועים או מצבים).

סדרת ניסויים משנות ה-1960 מעלה את הטענה כי אנשים בעלי דעות קדומות מעדיפים לאשר את אמונותיהם. עבודה מאוחרת יותר פרשה מחדש את התוצאות הללו כנטייה של אנשים לבחון את הרעיונות באופן חד-צדדי, תוך התמקדות באפשרות אחת והתעלמות מחלופות. במצבים מסוימים, גישה זו יכולה להטות את מסקנותיהם. הסברים להטיות הנצפות כוללים משאלת לב ויכולת אנושית מוגבלת לעבד מידע. הסבר נוסף להטיית אישור הוא כתוצאה מחישוב כלכלי קר של העלויות של שגיאה מול עלותה של בחינה מחדש, של חקירה מחדש של הראיות באופן ניטראלי ומדעי עם כל המשתמע מכך.

הטיות אישור תורמות לביטחון עצמי מופרז באמונות אישיות ויכולות לשמור או לחזק אמונות למרות קיום ראיות מנוגדות. החלטות גרועות עקב הטיות כאלה נפוצות בהקשרים פוליטיים וארגוניים.

היוריסטיקת הזמינות

היוריסטיקת הזמינות או היוריסטיקת הנגישות היא יישום פשטני של היוריסטיקה בהערכת ההסתברות על בסיס הקלות שבה אפשר לדמיין את התוצאות. כך, תוצאות שניתן לתארן ולדמיינן בקלות, המוצגות באופן טעון מבחינה רגשית, תחשבנה קלות יותר להצגה מתוצאות שקשה להבינן. התוצאה כאן היא, בדרך כלל, הטיה קוגניטיבית.

דוגמה טיפוסית ליישום של היוריסטיקת הזמינות ניתן למצוא בסברה הנפוצה שהסיכוי למות מטריפה על ידי כריש גבוה יותר מהסיכוי למות מפגיעת חלקי מטוס נופלים, למרות שהסיכוי לאחרון גבוה פי 30. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בעובדה שהתקפות כריש זוכות לחשיפה רחבה יותר באמצעי התקשורת ובסרטים ומשום שקל לאדם לדמיין את מלוא אימתן. נפילת חלקי מטוס, לעומת זאת, פחות מסוקרת ויש בה מידה רבה של אקראיות.

סייג חשוב להיוריסטיקת הזמינות נעוץ במידת השליטה הממשית או הנתפשת של אנשים באירועים מסוימים. לדוגמה, אנשים חוששים יותר מהתרסקות מטוס או מפעולה טרוריסטית מאשר מנהיגה במכונית, למרות שמבחינה סטטיסטית הסיכוי להיפגע בתאונת מכונית גבוה לאין שיעור מהסיכוי להפגע בפעולה טרוריסטית או מנפילת מטוס. סיבה מסייעת ליחס ההפוך של החשש היא העובדה שבהתרסקות מטוס או בפעולה טרוריסטית מידת השליטה הנתפשת והממשית של המעורב בה היא קטנה מאוד, בעוד שבנהיגה במכונית קיימת תחושת שליטה רבה הרבה יותר.

תופעה זו דווחה לראשונה על ידי הפסיכולוגים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שזיהו גם את היוריסטיקת הייצוגיות.

חיזוי

חיזוי או ניבוי הוא פעולה של הערכת ההסתברות שמאורע כלשהו יתרחש במסגרת זמן עתידית מסוימת. החיזוי עשוי להיות לטווחי זמן שונים, מימים אחדים ועד שנים רבות. ככל שהחיזוי הוא לטווח ארוך יותר, כך, בדרך כלל, אמינותו נמוכה יותר, משום שגדל מספר הנעלמים המשפיעים עליו. החיזוי הוא תהליך של הסקת מסקנות המתבצע על סמך עיבוד של המידע הקיים. על כן כל גורם המעורב בשלבי איסוף המידע, עיבודו ופירושו יכול להשפיע על דיוק הניבוי. בהתאם לכך, למידת אי-הוודאות יש קשר חיובי עם דיוק החיזוי.

יש להבדיל בין כמה סוגי חיזוי; סוג אחד הוא המדעי, ובו מועלית השערה לגבי מודל המסביר אירועים מהעבר, מתוך מחשבה שמודל זה עשוי לעמוד גם בבסיסם של אירועים עתידיים. תוקפו של חיזוי מסוג זה בכך שהוא נבדק באמצעים סטטיסטיים על ידי ניסוי או תצפית. על סוג זה נמנים רוב אנשי המדע העוסקים בחקר מדעי הטבע ומדעי החברה. סוג אחר של חיזוי הוא הספקולטיבי, ובו מנחשים באופן אינטואיטיבי מה יקרה בעתיד על סמך התרשמות אישית מאירועי העבר או על סמך תחושות בטן. בחיזוי מסוג זה משתמשים כל בני האדם כמעט בכל יום. סוג כללי נוסף של חיזוי הוא כזה המתבצע על ידי אנשים המוליכים שולל את מאמיניהם, באופן מודע או לא מודע. חיזוי מסוג זה עוסקים אנשים כדוגמת נומרולוגים, קוראים בכף היד או אף בקרב שרלטנים מדעיים כדוגמת תאוריות מדעיות-גזעניות.

עתידנות היא דיסציפלינה אקדמית העוסקת בחיזוי, אך הקונצנזוס המדעי הוא שמדובר בפסאודו-מדע.

חשיבה

חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח. כמו כן, החשיבה עוסקת גם בתהליכים שונים ליצירת מידע חדש, כמו למשל: הסקת מסקנות.

היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד.

בחברה של עידן המידע, יכולת החשיבה חיונית לתפקוד של האדם בכל ההיבטים של חייו.

חשיבה סלקטיבית

חשיבה סלקטיבית היא הטיה קוגניטיבית שבה אדם בוחר לזכור ממצאים מועדפים ולהתמקד בהם, תוך זניחה או התעלמות מממצאים שאינם תומכים באמונתו. סוג כזה של חשיבה מהווה בסיס לרוב האמונות בכוחות על טבעיים של קריאת מחשבות ומהווה בסיס לרוב אמונות הפולחן והפסבדו-מדע.

חשיבה סלקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר ניצבים בפני אדם ממצאים תומכים ושוללים כאחד. חשוב גם להבחין בין חשיבה סלקטיבית לחשיבה מוטה או חשיבת משאלה. בראשון, מתבצעת בחינה של ממצאים תומכים ושוללים, אך היא ביקורתית מאוד כלפי סוג אחד של ממצאים. בחשיבת משאלה ישנה הבעת רצון שדברים מסוימים יהיו נכונים, היכולה להתקיים בלי כל תלות בקיומם.

כשל לודי

כשל לודי הוא סוג של הטיה קוגניטיבית, שהוגדר על ידי נאסים טאלב בספרו הברבור השחור. השם מגיע מהמילה הלטינית לודוס שפירושה משחק. הכשל מוגדר כשימוש שגוי במשחקים בתור מודל למצבים מציאותיים. טאלב קורא לזה: בלבול בין המפה לשטח האמיתי.

הכשל הוא חלק מהטענה המרכזית של הספר נגד ההצעות למודלים מתמטיים שאמורים לנבא את העתיד ונגד היומרה לכפות מודלים סטטיסטיים פשטניים על מצבים מורכבים. טאלב טוען כי, המודלים הסטטיסטיים יכולים לעבוד רק במסגרות מאוד מסוימות כגון קזינו, בהם הסיכויים פשוטים וברורים. הוא מציין מספר בעיות עקרוניות שלמודלים המשמשים לניבוי יש נטייה להתעלם מהן:

בלתי אפשרי לדעת את כל האינפורמציה.

שינויים מזעריים במשתנה אחד עלולים לגרור השפעה משמעותית (אפקט הפרפר).

תאוריות ומודלים המבוססים על מידע אמפירי שגויים מיסודם כי הם לא לוקחים בחשבון אירועים שעדיין לא קרו.טאלב טוען כי הכשל הוא חלק מבעיה גדולה יותר אותה הוא מכנה פלטוניות (על שם האידאות של אפלטון). פלטוניות היא התמקדות באובייקטים דמיוניים מובחנים ומוגדרים היטב כמו משולשים וקווים ישרים, או מושגים חברתיים כגון חברות ואהבה, תוך התעלמות מאובייקטים פחות מוגדרים בעלי אופי מעורפל יותר הקיימים במציאות.

נטאי

נְטַאי (או הַטָּיָה, באנגלית - Bias, בָּיָאס) הוא עיוות של תוצאות מדידה או הערכה המוביל לפירוש מוטעה שלהן.

לדוגמה, מתן העדפה מודעת או בלתי מודעת לנקודת מבט (פרספקטיבה) או אידאולוגיה מסוימת על פני החלופות האחרות.

נייטרליות

האם התכוונתם ל...

ספקנות

ספקנות (בלועזית: סקֶפּטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי הפילוסופיה והמדע.

פורר

פורר (באנגלית: Forer; Forrer) הוא שם משפחה.

האם התכוונתם ל...

פראידוליה

פראידוליה (מיוונית: παραειδωλια [נהגה: /pærɨˈdoʊliə/] - מראה שגוי) היא תופעה פסיכולוגית בה האדם תופס גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות. הדבר מהווה הטיה קוגניטיבית של המוח, בה האדם מזהה תבניות מוכרות בתמונות ועצמים עמומים; ההטיה היא בעיקר לזיהוי מראה של פנים בגירויים עמומים כאלו. דוגמה ידועה של פראידוליה היא הנטייה לזהות צורות של פנים או דמויות בתווי הקרקע המאפיינים את הירח.

פרזנטיזם

פרזנטיזם הוא כשל לוגי המתרחש כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה בעבר היו דומים מאוד או זהים לאלו הקיימים היום, או כאשר מניחים כי תנאי החיים או אופן החשיבה במקום אחד זהים לאלו הקיימים במקום אחר. כאשר פרזנטיזם מתייחס לאירוע בעבר, הוא כולל ברוב המקרים גם אנכרוניזם היסטורי. בשני המקרים, קיימת כאן גם הטיה קוגניטיבית.

פרזנטיזם נובע מיכולתם המוגבלת של בני אדם להבין את מצבם של בני אדם אחרים או להזדהות עמם. המערכת המסוימת של ערכים מוסריים, תנאים חומריים וידע של נשואי הדיון מומרת לפיכך בזו של זה שדן בהם ומונח, במובלע, כי מערכת זו היא שהתקיימה מאז ומתמיד.

מקרים של פרזנטיזם ניתן למצוא כמעט בכל סרט, ספר או מחזה העוסקים באירועים היסטוריים. לעיתים קרובות, מובלעת ביצירה ההנחה כי ההבדל בין התקופות מתמצה בטכנולוגיה, בגדים וכלים שונים, אך התנהגותם של בני אדם זה אל זה וערכיהם המוסריים היו דומים לאלו של יוצרי הסרט, הספר או המחזה.

פרזנטיזם קיים גם כאשר מתייחסים לחייהם של אנשים אחרים במקום אחר. לדוגמה, כמעט כל סרטי המדע הבדיוני העוסקים בחוצנים מניחים כי עולם הערכים שלהם זהה או קרוב לזה של בני האדם, בשינויים קלים.

סוג ייחודי של פרזנטיזם הוא הכרזה המבטאת הנחה שאנשים אחרים בתקופה אחרת או במקום אחר חיים בתנאים ובהתאם לעולם המוסרי שהמכריז היה רוצה שהם יחיו. כלומר, הסופר משליך את שאיפותיו על אותם אחרים ומניח כי למרות שהוא עצמו אינו חי באותו אופן, אנשים אחרים יהיו מסוגלים באופן כלשהו לחיות כך. כמעט כל האוטופיות והדיסטופיות כוללות סוג כלשהו של פרזנטיזם.

דוגמאות:

"אנשים בקמבודיה רוצים לחיות ברמת חיים טובה ולכן אם הם עובדים תמורת שני דולר ליום, זה סימן שמישהו מכריח אותם לעבוד בתנאים האלו" (ההנחה היא כי יש זהות בין הגדרת הדובר והגדרת הקמבודים ל"רמת חיים טובה").

"אני לא מבין איך נשים במאה ה-18 לא התקוממו נגד הדיכוי הגברי. הן בוודאי מחו ודרשו זכות בחירה, אך קולן הושתק" (הדובר מניח כי נשים במאה ה-18 החזיקו בערכים פמיניסטיים מנוסחים היטב).

"במאה ה-18 אנשים היו מאוד מאושרים מהחיים בכפר. זו הייתה תקופה של שקט ושלווה. קשה להבין איך האנשים הסכימו לעבור מהכפר לעיר ולעבוד במפעלים תמורת שכר רעב". (ההנחה היא כי המאה ה-18 הייתה תקופה אידילית, ואנשים חיו היטב ובהרמוניה מלאה. זו ההשלכה של הסובר).כשל דומה הוא כשל "היסטוריה ויגית", שבו נתפש העבר כתהליך של התפתחות וקידמה מתמידים אל ההווה.

שגיאה

המונח שגיאה (גם: טעות, מִשְגֶּה) הוא בעל משמעויות שונות בתחומים שונים. הכוונה הכללית במונח שגיאה היא, בדרך כלל, סטייה מן הנכון, האמיתי, עקב אי-ידיעה, שיפוט לקוי, היסח הדעת, רשלנות וכדומה.

תודעת בעלי חיים

תודעת בעלי חיים (באנגלית: Animal consciousness) היא מצב שבו יש לבעל חיים תודעה הכוללת מודעות לאובייקטים חיצוניים ולרגשות פנימיים.

תודעה אצל בני אדם מוגדרת כשילוב של תחושתיות, מודעות, סובייקטיביות, קווליה, היכולת לחוות או להרגיש, ערנות, תחושה של הערכה עצמית, ומערכת שליטה נפשית. למרות הקושי בהגדרה, לרוב הפילוסופים יש תפיסה אינטואיטיבית בעלת בסיס רחב משותף בשאלה מהי תודעה.

כאשר ניגשים לנושא תודעת בעלי חיים, מתעוררים מספר קשיים, בעיקר מכיוון שלבעלי חיים חסרה היכולת לתקשר בשפה אנושית, ולכן אינם מסוגלים לספר לנו על חוויותיהם. כמו כן, יש הגורסים כי לבעלי החיים אין כלל תודעה או רגשות, ולכן לחייהם אין שום ערך, ופגיעה בהם היא תקינה מבחינה מוסרית. הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה-17 רנה דקארט, למשל, טען שרק לבני אדם יש תודעה, וכתוצאה מכך הצדיק התעללות בבעלי חיים.

תודעת בעלי החיים נחקרת באופן פעיל מעל ל-100 שנה. בשנת 1927 פרסם הפסיכולוג האמריקאי הארווי קאר מאמר בנושא הפונקציונליזם של בעלי חיים, ובו טען כי נדרש ידע מוקדם ומעמיק בתודעה האנושית על מנת להבין את תודעת בעלי החיים. בשנת 1985 פרסם מאמר נוסף בנושא זה ובו המליץ להתחקות אחר ההתפתחות של תודעה עצמית, תפיסה, תקשורת, התכוונות, אמונות והתבוננות פנימית בעוברים אנושיים, תינוקות וילדים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.