החתונה בקנה

"החתונה בקנה" הוא כינויו של אירוע מחיי ישו המתואר בברית החדשה ב"בשורה על-פי יוחנן". על פי האמונה הנוצרית, השתתף ישו בחתונה רבת משתתפים ביישוב קנה שבגליל, שהוא, כפי הנראה, כפר כנא של ימינו, ואולי חורבת קנה צפונה משם. בחתונה ביצע ישו את הנס הראשון שלו ובו הפך מים ליין. מקום התרחשותו של הנס מונצח בשתי כנסיות סמוכות - כנסיית החתונה הפרנציסקנית וכנסייה יוונית אורתודוקסית.

Giotto - Scrovegni - -24- - Marriage at Cana
"החתונה קנה" מאת ג'וטו די בונדונה

תיאור האירוע

תיאור אירוע "החתונה בקנה" מתרחש לאחר טבילת ישו בידי יוחנן המטביל, גיוס כמה מתלמידיו של ישו ופגישתו עם נתנאל (הידוע כברתולומאוס הקדוש), בה הוא מבטיח לו כי הוא עתיד לחזות בניסים גדולים. על פי המתואר בפרק השני של הבשורה על-פי יוחנן, מריה, ישו ותלמידיו משתתפים בחתונה רבת משתתפים בכפר קנה. לאחר שהיין בכדים אוזל, מבקש ישו כי יביאו לפניו שישה כדי מים, אותם הוא הופך באופן פלאי לכדי יין משובח. הרב במסיבה מתרשם מאיכותו הגבוהה של היין ומשבח את בעל השמחה על כך שהגיש בסופה של מסיבת החתונה יין משובח עוד יותר מזה אשר הוגש בהתחלה.

וביום השלישי הייתה חתונה בקנה אשר בגליל ואם ישוע הייתה שם: וישוע ותלמידיו היו גם-הם קרואים אל-החתונה: ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם: ויאמר אליה ישוע מה-לי ולך אשה עתי עדין לא באה: ותאמר אמו אל-המשרתים ככל-אשר יאמר לכם תעשו: והנה ששה כדי-אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלושה בתים יכיל כל-אחד: ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד-למעלה: ויאמר שאבו נא והביאו אל-רב המסיבה ויביאו: ויטעם רב המסיבה את-המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר-שאבו את-המים ידעו ויקרא רב-המסיבה אל החתן: ויאמר אליו כל-איש יתן בראשונה את-היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את-הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד-עתה: זאת תחלת האותות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את-כבודו ויאמינו בו תלמידיו.

הבשורה על-פי יוחנן, 2, 1-11.

פרשנות

האירוע הוא הראשון מבין שבעה נסים שביצע ישו והמתוארים על ידי יוחנן. המאורע נתפש כרמז להגשמה של נבואת עמוס (פרק ט', פסוקים י"ג-י"ד) ובראשית (פרק מ"ה, פסוקים י'-י"א) בהם מופיע שפע של יין כאחד מן הביטויים לבואו של המשיח. כמו כן הפרשנות הנוצרית רואה בחתונה הגשמה של החתונה המשיחית המתוארת בספר ישעיהו (ישעיהו, ס"ב, ד'-ה').

יוחנן משתמש במונח היווני "semeion" לתיאור הנס ובמונח "ergon", שמשמעותו "עבודה", במקום להשתמש במונח המקובל - "dynamis", שמשמעותו "מעשה באמצעות כוח" (act of power).

יש לציין שהטקסט מתאר כי המים שהפך ישו ליין נאגרו בשישה כדי אבן, וכי דבר זה מתאים לנוהג היהודי הנובע מהלכות הטהרה. מיוחד בציון זה היא העובדה שבשלהי תקופת הבית השני (שלהי המאה הראשונה לפסה"נ ובמאה הראשונה לספירה), ורק בתקופה זו, היו בשימוש בידי היישוב היהודי בארץ ישראל, ביהודה ובגליל, כלי אבן, ובהם גם סוג של כלי גדול שניתן להניח כי כלים מסוגו שימשו בחתונה של קנה.

לקריאה נוספת

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 111 ימים.

מאז פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001 הפך המונח "11 בספטמבר" כינוי לפיגועים עצמם, אך גם ככינוי כללי לפיגוע גדול מאד. כך מתקפת הטרור במומבאי (2008) כונתה בתקשורת "11 בספטמבר של הודו" או כמו פיגועי נובמבר 2015 בפריז שכונו "11 בספטמבר של צרפת".

1797

שנת 1797 היא השנה ה-97 במאה ה-18. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1797 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

הביאה השנייה

הביאה השנייה או ההתגלות השנייה הוא מונח באסכטולוגיה הנוצרית הבא לתאר את ביאתו השנייה של ישו, משיח הנוצרים באחרית הימים; האמונה בה היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי.

לפי הברית החדשה, הבטיח ישו לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו. הביאה השנייה מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה.

בברית החדשה, אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה, (למעט בחזון יוחנן, בעיקר בפרק כ פסוקים 4-6) ותיאורה שופע מטאפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות, ומעטים הם הטוענים להבנה מוחלטת שלהם. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

אף על פי שהזרמים המרכזיים בנצרות אינם מציינים את התאריך המדויק שבו תתרחש הביאה השנייה, במהלך ההיסטוריה היו מספר ניסיונות לנבא את התאריך שלה:

ויליאם מילר וחסידיו ציפו שהביאה השנייה תקרה ב-1843, לאחר שהיא לא קרתה, הם ציפו לה שנה מאוחר יותר ב-22 באוקטובר 1844 ואחר-כך ב-1851. לאחר-מכן כמה מהמילריטים (אדוונטיסטים) ייסדו את כתות הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי ועדי יהוה.

אלה האחרונים ניבאו שהביאה השנייה תתרחש ב-1914, ולאחר-מכן "דחו" אותה ל-1915, 1918 ול-1975.

עמנואל סבנדבורג ו"הכנסייה החדשה" מאמינים כי הביאה השנייה התרחשה באמצעות כתביו של סבדנבורג ושהמשפט השמימי של כל החי כבר התרחש, בעולם הרוחני, ב-19 ביוני 1770.

אדגר קייס ניבא שהביאה השנייה תתרחש ב-1998. חסידיו טוענים להגנתו כי זוהי השנה שבה החל ההריון שבסופו ישו השני יוולד, בהתאם לנבואה מאת נוסטרדמוס, ב-1999.

הביקור

הביקור בנצרות (איטלקית Visitazione della Beata Vergine Maria) הוא הביקור שערכה מריה הקדושה אצל בת דודתה ואם יוחנן המטביל אלישבע, מיד לאחר שנתבשרה על ידי המלאך גבריאל כי הרתה לרוח הקודש וכי גם אלישבע הרה. לפי הברית החדשה היו יוחנן המטביל וישו קשורים בקשרי משפחה, בני אותו גיל (יוחנן המטביל מבוגר מישו בשישה חודשים), ומעשה נס הביא ללידת שניהם - במקרה של ישו התעברה אמו מרוח הקודש, ובמקרה של יוחנן המטביל הייתה אמו עקרה ובאה בימים:

כנסיית הביקור בעין כרם, שלפי המסורת היא "עיר יהודה" בה התגוררה אלישבע, מנציחה את האירוע בשמה.

הבשורה למרים

"הבשורה" היא, על פי הנצרות, ההודעה שהביא המלאך גבריאל למרים, אם ישו מאת האל, ובה נמסר לה כי היא הרה, וכי בעוד תשעה חודשים היא תלד בן, שאביו הוא האל. חלק מן הכנסיות הנוצרים חוגג אירוע זה ב-25 במרץ, הנקרא "חג הבשורה". התאריך מציין גם את תשעה החודשים שלפני לידת ישו, המצוינת על ידי חג המולד. במקומות שונים נתפש האירוע כמציין תחילת שנה חדשה, כמו באנגליה עד שנת 1752, שם נקרא החג "יום הגבירה" (Lady Day).

"הבשורה" היא המועד בו מתחילים לספור את לוח השנה האתיופי.

ההשתנות

ההִשתָנוּת (ביוונית: Μεταμόρφωσις - מֵטַאמורְפוסִיס) הייתה, על פי הנצרות, אירוע מכונן בחייו של ישו המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות (הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקס) שבמהלכו השתנה ישו על פסגתו של הר. על פי המסורת הנוצרית, ההשתנות הציבה את ישו במעמד שווה למשה ולאליהו שעמם הוא נראה מדבר, ואישרה שוב את מעמדו כבן האלוהים, כפי שאושר בבת קול שנשמעה במהלך האירוע. שלוש הבשורות הסינופטיות אינן מזהות את ההר עליו התרחש האירוע בשמו, והוא זוהה לראשונה כהר תבור במאה ה-5.

החתונה בקנה (ורונזה)

"החתונה בקנה" או "משתה החתונה בקנה" (1563) הוא ציור שמן מאת הצייר האיטלקי פאולו ורונזה (Paolo Veronese), המציג אירוע מחייו של ישו - "החתונה בקנה". הציור גדול הממדים מוצג במוזיאון הלובר בפריז.

הייסורים בגן

הייסורים בגן, או ליל הייסורים, הוא אירוע בתולדות ישו בלילה האחרון לחייו הארציים, החל בסעודה האחרונה ועד מעצרו. במהלך פרק זמן זה, שהה ישו בגת שמנים (שם גם נעצר), התפלל והתעמת עם האל האב לגבי גורלו, ולבסוף השלים עם גורלו.

חג העלייה

חג העלייה (בלטינית: Ascensionis Domini - "עליית האדון") הוא חג נוצרי הנחוג 40 יום לאחר חג הפסחא (ולכן חל תמיד ביום חמישי, ולעיתים נחוג בזמן שונה בכנסייה הקתולית ובכנסייה האורתודוקסית). החג מציין את עלייתו השמיימה של ישו (המתוארת בספר מעשי השליחים מתוך הברית החדשה), שהתרחשה, על פי המסורת הנוצרית, 40 יום לאחר תחייתו מן המתים.

בכנסייה הקתולית, חג העלייה הוא אחד מ"חגי החובה" (Holy Days of Obligation), שבהם חובה על כל המאמינים להיות נוכחים במיסה ולהימנע מעבודה. בכנסייה האורתודוקסית נחשב החג לאחד משנים-עשר "החגים הגדולים". בחלק מהמדינות הנוצריות, בגרמניה ובמדינות סקנדינביה למשל, חג העלייה הוא יום שבתון כללי.

טבילת ישו

טבילת ישו היא האירוע בו הוטבל ישו במי הירדן על ידי יוחנן המטביל, אירוע המסמן את ראשית פעילותו הציבורית של ישו. הטבילה מוזכרת בשלוש מתוך ארבע הבשורות בברית החדשה - מתי, מרקוס ולוקאס.

כנסיית החתונה

כנסיית החתונה היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית השוכנת בכפר כנא. הכנסייה מנציחה את נס החתונה בקנה שעשה ישו, עת הפך מים ליין. בעבר היה במקום בית כנסת. בסמוך לכנסייה שוכנת כנסייה יוונית-אורתודוקסית המנציחה גם היא את האירוע.

לידת ישו

לידת ישו מתוארת בכתבי הברית החדשה, ובעיקר בבשורות של מתי ושל לוקאס ובבשורות האפוקריפיות. על פי המסורת הנוצרית תאריך הולדתו של ישו הוא 25 בדצמבר (חג המולד), ושנת הולדתו היא בין 6 ל-4 לפנה"ס.

מוזיאון הלובר

מוזיאון הלובר (בצרפתית: Musée du Louvre) בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. ההיסטוריה של המבנה החלה במאה השתים עשרה וכבר מאז שלט בנוף של מרכז פריז. המבנה הנוכחי התפתח מארמון שהחל להיבנות במאה השש-עשרה בימי שלטונו של פרנסואה הראשון. המוזיאון שוכן במרכז פריז, בגדה הימנית שברובע הראשון של העיר בין נהר הסן לרחוב ריבולי, ובין גני טווילרי לכנסיית סן-ז'רמן ל'אוקסרואה.

הלובר, ששמו נגזר מהמילה הפרנקית leovar או leower, אשר מציינת מקום מבוצר, על-פי ההיסטוריון הצרפתי אנרי סובל (Henri Sauval 1623-1676), היה מקום מושבו של הריבון בצרפת, עד העברת המושב המלכותי לוורסאי בשנת 1682 על ידי לואי הארבעה-עשר. הלובר נותר מקום מושבו של הממשל עד סוף ימי המשטר הישן.

הלובר הוא המוזיאון הגדול ביותר בפריז, ושטחו 100,160 מטרים רבועים, מהם 58,470 מוקדשים לתצוגות. ללובר היסטוריה אמנותית, אדריכלית ופוליטית ארוכת שנים, שראשיתה בשושלת הקאפטינגית. ציוני דרך רבים בהיסטוריה של פריז משיקים להיסטוריה של הלובר. מבנה המוזיאון היה בעבר ארמון מלכותי, ומוצגות בו יצירות אמנות מהמפורסמות והיפות בעולם, בהן המונה ליזה, המדונה והילד עם אנה הקדושה והמדונה של הסלעים של לאונרדו דה וינצ'י, החירות מובילה את העם של אז'ן דלקרואה, שבועת האחים ההוראטים מאת ז'אק לואי דוד, ונוס ממילו של אלכסנדרוס מאנטיוכיה וניקה מסמותרקיה. פסל הפרש של לואי הארבעה עשר נחשב כנקודת המוצא של האקס היסטוריק, ואולם הארמון אינו שוכן בתוואי הציר.

עם שיא של 9.3 מיליון מבקרים בשנת 2013, הלובר מוביל כמוזיאון האמנות המבוקר ביותר בעולם. זהו גם המונומנט המבוקר ביותר בפריז.

נס

נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל. מושג הנס הוא מושג מרכזי בדתות רבות, כשבדתות שונות ולעיתים אף באותה דת, קיימות תפישות שונות למושג. ישנם מאמינים הרואים בנס הוכחה לקיומו של האל, או אישוש לקיומו של שליח האל.

פאולו ורונזה

פאולו ורונזה (באיטלקית: Paolo Veronese; ‏ 1528 – 19 באפריל 1588) היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס בוונציה. מציוריו הבולטים - החתונה בקנה והסעודה בביתו של לוי. הוא אימץ את השם פאולו קאליירי, אך היה ידוע בשם ורונזה כיוון שהגיע מוורונה.

ורונזה, טיציאן וטינטורטו שלטו בתחום הציור בתקופתם. ורונזה ידוע כאמן בצבע, ואף צייר ציורי קיר ובשמן. עבודותיו המפורסמות מפרטות עלילה תקופתית, ומובאות בסגנון המנייריזם, מלאות בארכיטקטורה מלאכותית ובמחזות זוהרים. ציוריו הגדולים של סעודות בתנ"ך צוירו עבור חדרי אוכל למנזרים בוונציה ובוורונה.

קאנא

קאנא (בערבית: قانا) - כפר בדרום לבנון 10 ק"מ מדרום מזרח לצור ו- 12 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל. בכפר מתגוררים כ- 10,000 תושבים מרביתם מוסלמים שיעים ומיעוטם נוצרים.

הכפר משמר את שם היישוב "קנה" שלפי יהושע, י"ט, כ"ח היה בצפון נחלת שבט אשר. בנצרות, יש המזהים במקום את "קנה אשר בגליל", הנזכרת בברית החדשה כמקום שבו ביצע ישו את נס הפיכת מים ליין המוכר כנס החתונה בקנה. זיהוי זה מוטל בספק - קנה הגלילית בדרך כלל מזוהה בקרב מאמינים נוצרים ככפר כנא אשר בישראל, בסמוך לנצרת, או עם חורבת קנה מעט צפונה משם.

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מהחזבאללה שפעלו מהכפר.

התקרית הראשונה קרתה ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, כאשר הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב או"ם סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים, פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי שֹלמן דהר.

שלמן דהר הופיע בקסדה ירוקה בצילומים של כתבה בנושא "טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה", שוב בעיירה קנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים רבים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנן חגּ' בצילומים, חגּ' כתב לבנוני של סוכנות החדשות רויטרס פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה. בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקנא במבצע ענבי זעם. החששות לזיוף במלחמת לבנון השנייה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, (בתי החולים בצור דיווחו על 22 הרוגים בלבד, ומספר זה צוין תחילה גם על ידי ארגון זכויות האדם בעיר), על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מהעיר צור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם. בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר סוכנות החדשות איי פי, ורשת אל ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.. עם פיטוריו של חגּ' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה, וחברת רויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עמו.התקרית השנייה ארעה ב-30 ביולי 2006 כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.

צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס. ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

מורים מקומיים טענו שלוחמי החזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר. אך תחקיר של הבי בי סי הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אמנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של החזבאללה.

קבורת ישו

קבורת ישו היא אירוע בתולדותיו של ישו לאחר שנצלב. על פי הבשורות, הוא הורד מהצלב ונקבר על ידי יוסף הרמתי.

קנה (פירושונים)

קנה הוא שם שמציין צילינדר (גליל) חלול, שקוטרו קטן יחסית לאורכו.

האם התכוונתם ל...

תחיית ישו

תחיית ישו (באנגלית: Resurrection of Jesus) הוא רכיב מהותי באמונה ובתאולוגיה הנוצרית. על פי המתואר בברית החדשה, לאחר שהרומאים צלבו את ישו, הוא נקבר בקבר חדש אך קם מהמתים והופיע לעיני אנשים רבים במהלך ארבעים יום, ולאחריהם חזר השמיימה.

הנוצרים חוגגים את תחיית ישו ביום ראשון של פסחא, היום השלישי לאחר יום שישי הטוב, המסמן את מועד הצליבה (פסחא נחגג בסביבות פסח).

בכמה מהבשורות הקנוניות ישו חוזה את מותו ואת תחייתו ומציין כי יתרחשו לפי תוכניתו של האל האב. הנוצרים רואים בתחיית ישו חלק מהתוכנית לגאולה.

חוקרי דתות חלוקים לגבי מקורם של הנרטיבים של התחייה. ישנם חוקרים בני תקופתנו הסבורים כי תחיית ישו נגזרה מחוויות תלמידיו ומאלו של השליח פאולוס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.