החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם

החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם באה להפוך החלטה קודמת, החלטה 3379, שכללה את הציונות בין מופעיה של הגזענות.

נוסח ההחלטה הוא בין הקצרים ביותר שניסחה העצרת הכללית, ואומר בפשטות:

"העצרת הכללית מחליטה לחזור בה מהקביעה הכלולה בהחלטה 3379 מיום 10 בנובמבר 1975."

המילה "קביעה" מתייחסת לשורה המסכמת של החלטה 3379 שבה נאמר:

"...(העצרת הכללית) קובעת כי הציונות היא צורה של גזענות ושל אפליה גזעית."

ההחלטה התקבלה ב-16 בדצמבר 1991. יוזם ההחלטה היה נשיא ארצות הברית דאז ג'ורג' בוש (האב). בנאום בפני העצרת הכללית אמר בוש "השוואת הציונות לחטא הגזענות הבלתי נסבל היא עיוות של ההיסטוריה ושִכחת מצוקת היהודים במלחמת העולם השנייה ובעצם לאורך ההיסטוריה."

בנוסף לארצות הברית הצטרפו ליוזמה 87 מדינות, ביניהן כל מדינות הקהילה האירופית (לימים האיחוד האירופי). בסך הכול תמכו בהחלטה 111 מהמדינות החברות באומות המאוחדות. 25 מדינות התנגדו להחלטה. 13 מדינות נמנעו, ו-15 נעדרו מההצבעה. בין הנעדרות היו מצרים, כווית, עומאן, בחרין, מרוקו ותוניסיה.

מבחינה פוליטית באה ההחלטה על רקע התפרקות ברית המועצות והפשרת היחסים בין ישראל לרוסיה ולמדינות מזרח אירופה. כל מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר שתמכו בהחלטה 3379, הפכו את עמדתן ותמכו בהחלטה 4686.

מבחינת יחסי ישראל עם ארצות ערב, באה ההחלטה על רקע מלחמת המפרץ שיצרה פילוג בעולם הערבי והחלישה מאוד את מעמדו של אש"ף שתמך בעיראק במהלך המלחמה. בסוף שנת 1991 כונסה בבירת ספרד ועידת מדריד שבה השתתפו משלחות רשמיות מישראל ומארצות ערב בחסותה של ארצות הברית.

אף אחת ממדינות ערב לא תמכה בהחלטה 4686, אולם חלק ניכר ממדינות ערב בחרו להיעדר מההצבעה. מצרים שכבר היה לה הסכם שלום עם ישראל נעדרה מההצבעה. גם כווית, שהייתה המוקד למלחמת המפרץ, בחרה להיעדר מההצבעה. ירדן שתמכה בעיראק במלחמת המפרץ הצטרפה למתנגדות, אולם כשנתיים לאחר ההצבעה הפכה את עמדתה והחלה לשאת ולתת על הסכם שלום עם ישראל.

החלטה 4686 הייתה צעד נוסף בהסרת הבידוד הדיפלומטי שישראל סבלה ממנו מאז 1967. אחרי מלחמת ששת הימים איבדה ישראל את קשריה עם מרבית מדינות מזרח אירופה, אפריקה ואסיה. בתחילת שנות התשעים (של המאה ה-20) החל תהליך הדרגתי של חידוש היחסים הדיפלומטיים והכלכליים וקשרי התיירות בין ישראל למדינות אפריקה, ובין ישראל למדינות באסיה כגון הודו, סין העממית ועוד.

Small Flag of the United Nations ZP.svg החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם
UNGA 4686 Map
התפלגות הצבעת המדינות השונות:
     המציעות      בעד      מתנגדות      נעדרו
ישיבה מספר 46
קוד A/RES/46/86 (מסמך)
נושא ביטול החלטה 3379
סיכום הצבעה

111 הצביעו בעד
25 הצביעו נגד
13 נמנעו
15 נעדרו

תוצאה התקבלה

התפלגות ההצבעה

1991 בישראל

1991 בישראל (ה'תשנ"א - ה'תשנ"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 43 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה מלחמת המפרץ.

ברק 8

ברק-8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. ייעודה המקורי של המערכת להגנת כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, בנוסף פותחה גם גרסה יבשתית.

המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר").

באפריל 2017 חתמה התעשייה האווירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית ברק 8 (מדגם MRSAM) בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. חודש לאחר מכן, במאי 2017, הודיעה הודו כי תרכוש טילי ברק 8, הפעם בגרסה הימית ב-630 מיליון דולר נוספים.

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 קובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-16 בדצמבר 1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מנוגדת (מס' 4686) שבה היא מודיעה כי היא חוזרת בה מן ההשוואה.

חרם על ישראל

חרם על ישראל הוא הפעלת סנקציות על מדינת ישראל מתוך מטרה לפגוע בה או לגרום לה לפעול בצורה הרצויה למטיל החרם, או משום שלמטיל החרם יש ביקורת על מדיניותה של ישראל . היא ננקטת לרוב על מנת להביע ביקורת על מדיניותה ופעולותיה ביחס לפלסטינים, לגרום לישראל לפעול מדינית בצורה הרצויה למטיל החרם (יציאה משטחים, התרת שיבת פלסטינים לתחומיה או הכרה במדינה פלסטינית), להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני או אפילו על מנת להביא לחיסולה את ישראל כמדינה יהודית על ידי פגיעה כלכלית. ניתן להבחין בין ארבעה סוגי חרמות עיקריים המופעלים על מדינת ישראל: אקדמי, תרבותי, מדיני וכלכלי.

ישנם מספר קמפיינים בינלאומיים המעודדים חרם על ישראל, הידועים שבהם כוללים את שבוע האפרטהייד הישראלי, מסעות התעמולה של כריסטמס ומסע התעמולה של ה-BDS. עיקר מאמצי החרם על ישראל מאורגנים על ידי הפלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי.

לפי הליגה נגד השמצה, החרם על ישראל ובפרט תנועת ה-BDS הן תנועות אנטישמיות המבקשות להפלות את ישראל על בסיס לאום והיותה מדינת העם היהודי.

יחסי האו"ם–ישראל

מאז הקמת המדינה ב-14 במאי 1948, לאומות המאוחדות ולמדינת ישראל מערכת יחסים מורכבת. ראשיתה בוועידת סן פרנסיסקו (1945) בה השפיעו הסוכנות היהודית וארגונים ציונים נוספים, ממעמד של משקיפים, על ניסוח סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות, המשכה באימוץ המלצת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל על ידי העצרת הכללית בשנת 1947 - אחת מההחלטות המוקדמות החשובות של האו"ם, ושיאה בקבלת מדינת ישראל כחברה מן המניין באו"ם בשנת 1949. מאז, האו"ם שמר על תפקיד מרכזי באזורנו.

רוב המחלוקות או"ם-ישראל נוגעות לסכסוך הישראלי-ערבי (לרבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני). סוגיות אחרות צצות מדי פעם.

האו"ם גם נמנה עם נותני החסות למשא ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים, המבוסס על מפת הדרכים. העצרת הכללית קיבלה גם את החלטה 3379 ב-1975 שקבעה כי "ציונות היא גזענות" עד שבוטלה בשנת 1991.

ארצות הברית נוהגת להטיל וטו על רוב החלטות מועצת הביטחון בנושאים הקריטיים מבחינת ישראל על בסיס השותפות ביניהן, מדיניות המכונה דוקטרינת נגרופונטה. לעומת זאת המדינות האסלאמיות ובמיוחד מדינות ערב נחשבות לגורם העוין ביותר לישראל באו"ם והן היוזמות של מרבית ההחלטות האנטי-ישראליות המתקבלות בו.

בשנים 1961–2000 לא הייתה ישראל חברה באף קבוצה אזורית, בשל התנגדות המדינות האסלאמיות בקבוצה האזורית של אסיה לקבלתה. בשנת 2000 היא קיבלה חברות מוגבלת בקבוצת מערב אירופה ואחרות (WEOG). ב-1 בנובמבר 2005 אימצה העצרת הכללית של האו"ם בפעם הראשונה בהיסטוריה הצעת החלטה ביוזמה ובהובלה ישראלית. מדובר בהחלטה הקובעת יום זיכרון בינלאומי לשואה. ההחלטה אומצה ללא הצבעה, כולל בתמיכה של איראן. לאחריה אומצה בשנת 2007 על ידי העצרת החלטה נוספת המעודדת מדינות וארגונים לפתח טכנולוגיות חקלאיות לשם ביטחון המזון בעולם, ובשנת 2012 אימצה העצרת החלטה העוסקת ביזמות וחדשנות לפיתוח.

יחסי הודו–ישראל

ראשיתם של יחסי הודו–ישראל בשנים שלאחר התמוטטות הגוש המזרחי, לאחר תקופה ארוכה של קרירות ביחסי שתי המדינות שנמשכה החל מיום הקמתן. כיום כוללים היחסים שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני נרחב וסחר בעל היקף הולך וגדל. מאז בחירתו בשנת 2014 הוביל ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי קו שיתוף פעולה צבאי וכלכלי עם ישראל. ב-4 ביולי 2017 התקיים ביקור ראשון של ראש ממשלה מהודו בישראל

יחסי ישראל–סמואה

מדינת ישראל ומדינת סמואה העצמאית מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים שנכונו בשנת 1977. לישראל אין נציגות דיפלומטית קבועה בסמואה לכן שגרירות ישראל בניו זילנד אמונה על ענייניה.

ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379 • החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.