החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה היה חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה החל לפעול באוקטובר 1958,[1] זמן קצר לאחר חידון התנ"ך הראשון למבוגרים שהביא להתעוררות גדולה בלימוד התנ"ך בישראל,[2] שכללה הקמת חוגי לומדים במקומות רבים בישראל ובעולם.[3]

החוג התכנס בבית ראש הממשלה פעם בשבועיים במוצאי שבת והשתתפו בו טובי החוקרים של המקרא בישראל.[1] מתכונת הלימוד בחוג כללה הרצאה, שלאחריה המשתתפים הביעו דעתם בנושא במסגרת ויכוח פתוח. ההרצאות בחוגי הלימוד סוכמו והוצאו כספרים.[4] בן גוריון כלל את דבריו בשלושה מפגשים באפריל 1959 על "קדמות ישראל בארצו" בספרו "עיונים בתנ"ך".[5] העיתונות הביאה מדי פעם דיווחים מהלימוד בחוג.[6] לעיתים הביאו דברים שאמר דוד בן-גוריון בחוג לפולמוס ציבורי.[7]

בין המשתתפים בחוג בימי דוד בן-גוריון היו השופט שניאור זלמן חשין (שכיהן כיושב ראש החוג), השופט משה זילברג (שהחליף את חשין כיו"ר החוג), נשיא המדינה יצחק בן צבי, פרופ' חיים גבריהו (יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל), פרופ' בן ציון לוריא, פרופ' יגאל ידין, פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פייבל מלצר, פרופ' בן-ציון דינור, פרופ' בנימין מזר, ד"ר ישראל מהלמן, ד"ר חיים תדמור,[8][9] פרופ' אברהם הוכמן.[10]

לאחר התפטרותו של בן-גוריון ומעברו לשדה בוקר התקיים כינוס מיוחד של החוג בשדה בוקר ביום הולדתו של בן-גוריון.[11] החוג עצמו עבר לבית הנשיא זלמן שזר[12] והמשיך להגיע לביקורים אצל דוד בן-גוריון בשדה בוקר.[13]

בשנת 1977 חידש ראש הממשלה מנחם בגין את חוג התנ"ך, מדי מוצאי שבת בבית ראש הממשלה בירושלים, באופן קבוע עד פרישתו. עם היבחרו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה, חידש ויצמן את החוג לתנ"ך בראשותו של פרופ' מנחם אלון ובהשתתפות פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אבי רביצקי.[14] החוג נמשך עד לסיום כהונתו של ויצמן.

במאי 2012 חידש ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו את פעילות החוג[15] בתדירות נמוכה (עד אוקטובר 2019 התקיימו אחד עשר מפגשים). החוג נקרא על שם שמואל בן ארצי, חמיו של ראש הממשלה.[16] את החוג מנהל מאז חידושו הרצל מקוב. בחוג משתתפים אנשי אקדמיה (משה ברש, יאירה אמית, מיכה גודמן) משוררים (ארז ביטון, מירון איזקסון) ועוד.[17] בספטמבר 2013 התקיים מפגש עם הרבנים הראשיים לישראל.[18]

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אניטה שפירא, בן-גוריון: דמותו של מנהיג, עמ' 172-171.
  2. ^ בית בן גוריון - אכסניה לתורה, דבר, 3 בנובמבר 1958
  3. ^ בית התנ"ך ייבנה בבירה, דבר, 8 באפריל 1959
  4. ^ בן גוריון: לימוד התנ"ך מקל עלי עול הדאגות כראש הממשלה, דבר, 8 ביוני 1960
  5. ^ דוד בן-גוריון, עיונים בתנ"ך, הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא, 1969; עמ' 50–91
  6. ^ ראו למשל: גורן ארונה והר המוריה - בחוג התנ"ך בבית בן גוריון, דבר, 18 ביולי 1962
  7. ^ פרשת שאול המלך בעיני דוד בן גוריון, דבר, 9 בינואר 1961
    ב.ג. מסנגר על המלך שאול ומוצא ליקויים במלך דוד, מעריב, 8 בינואר 1961
  8. ^ העבודה בימי שלמה המלך בסימן מס עובד וסבל, דבר, 30 בנובמבר 1962
  9. ^ א. ה. אלחנני, חוג העיון בבית ראש הממשלה, דבר, 20 בפברואר 1959
  10. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, ערך : הוכמן, אברהם פרופ', עמוד 174
  11. ^ פגישת החוג לתנ"ך, דבר, 7 באוקטובר 1963
  12. ^ הכינוס הארצי ה-14 לתנ"ך ייפתח היום בירושלים, דבר, 27 במרץ 1966
    שאול הון, גדולת ירושלים - בהרצאות הפתיחה של הכנס הארצי ה-16 לתנ"ך, מעריב, 15 באפריל 1968
  13. ^ ברכת הממשלה לד. בן גוריון, נבחר לנשיא החברה לחקר המקרא, דבר, 27 בספטמבר 1966
  14. ^ תנ"ך בבית הנשיא, באתר הארץ, 31 במרץ 2008
  15. ^ מפגש ראשון של החוג המחודש, 23 במאי 2012
  16. ^ ראש הממשלה נתניהו ורעייתו במפגש של חוג התנ"ך במעון ראש הממשלה בירושלים, באתר של משרד ראש הממשלה, 3 באוקטובר 2017
  17. ^ זאב גלילי, חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה – הדר ותגר, בבלוג "היגיון בשיגעון", 23 באוקטובר 2017
  18. ^ ישי כהן, ‏תיעוד: חוג תנ"ך בבית ראש הממשלה, באתר כיכר השבת, 18 בספטמבר 2013
דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה

הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האניה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בזמן כהונתו כראש הממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952. מטרת החברה היא הפצת לימוד וחקר התנ"ך בישראל. בין היתר מקיימת החברה כינוסי תנ"ך, עשרות חוגים ברחבי הארץ ללימוד התנ"ך וכן טיולים וסיורים באתרי עתיקות ובחפירות ארכאולוגיות.

בראשות החברה עמדו בעבר נשיאי המדינה יצחק בן צבי וזלמן שזר. כנשיא החברה והרוח החיה בה כיהן ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בין המיזמים שהגתה החברה ופרופסור גבריהו נמצאים גם: החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, חידון התנ"ך למבוגרים ולנוער והקמת בית התנ"ך. כמו כן הוציאה החברה עשרות ספרים של מחקר-התנ"ך, ואת כתב-העת "בית מקרא".

כיום עומד בראשות החברה ישראל קריסטל (מנכ"ל).

הרצל מקוב

הרצל מקוב (נולד ב-20 במרץ 1956) הוא איש ציבור ואיש מנהל ישראלי, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה ויושב-ראש בית"ר העולמי, כיום מנהל מרכז מורשת בגין.

משה זילברג

משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 4 ביוני 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שם. כיהן כשופט בבית המשפט העליון וממלא מקום נשיאו בשנים 1950–1970.

שלום לוין

שלום לוין (27 במרץ 1916, ט' בניסן תרע"ו – 14 באפריל 1995, תשנ"ה) היה המזכיר הכללי של הסתדרות המורים בישראל (1955–1980), נשיא הפדרציה הבינלאומית של התאגדויות המורים (1964–1966), חבר הכנסת (1969–1977, חבר ועדת החוץ והביטחון וּועדת החינוך), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית (1978–1981) ונשיא הסתדרות המורים החמישי ויו"ר המועצה הפדגוגית (1980 - 1995). עד יום מותו היה חבר הנהלה ויועץ מיוחד של "הקונפדרציה העולמית של ארגוני מקצוע ההוראה" (WCOTP).

שניאור זלמן חשין

ד"ר שניאור זלמן חֵשִׁין (25 באוקטובר 1903 – 29 בדצמבר 1959, ד' בחשוון תרס"ד – כ"ח בכסלו תש"ך) היה שופט בית המשפט העליון מיום הקמתו, ולימים ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.