החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952[1]. מטרת החברה היא הפצת לימוד וחקר התנ"ך בישראל[2]. בין היתר מקיימת החברה כינוסי תנ"ך, עשרות חוגים ברחבי הארץ ללימוד התנ"ך וכן טיולים וסיורים באתרי עתיקות ובחפירות ארכאולוגיות.

בראשות החברה עמדו בעבר נשיאי המדינה יצחק בן צבי וזלמן שזר. כנשיא החברה והרוח החיה בה כיהן ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בין המיזמים שהגתה החברה ופרופסור גבריהו נמצאים גם: החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, חידון התנ"ך למבוגרים ולנוער והקמת בית התנ"ך. כמו כן הוציאה החברה עשרות ספרים של מחקר-התנ"ך, ואת כתב-העת "בית מקרא".

כיום עומד בראשות החברה ישראל קריסטל (מנכ"ל).

היסטוריה

ניתן לחלק את ההתפתחות של החברה לחקר המקרא לארבעה שלבים:

שלב היסוד

החברה לחקר המקרא בישראל נוסדה בשנת 1950 על ידי ראשי החוגים לתנ"ך בערים הגדולות, הם בחרו ליו"ר את ד"ר (לימים פרופ') חיים משה יצחק גבריהו, ראש המחלקה לחינוך בגולה בסוכנות היהודית. משרדו של גבריהו שכן בסמוך למשרדו של דוד בן-גוריון (שכיהן עד להקמת המדינה כיו"ר הסוכנות). מתוך היכרותם הציע גבריהו לבן-גוריון הקמת חוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, מה שזירז את הקמת החברה. בשנת העשור למדינה קיימה החברה את חידון התנך הראשון. וכן ייסדה את הרבעון 'בית מקרא'. והקימה את מוזיאון בית התנ"ך בבית דיזנגוף.

שלב הסניפים

גבריהו וחבריו להנהגת התנועה יזמו הקמת סניפים ברחבי הארץ, שמספרם הגיע בשיא ל-50. בהדרגה התמעטו הסניפים, כשבין הסניפים האחרונים ששרדו ניתן לציין את סניף טבעון (בניהולו של שמואל בן ארצי) וסניף ת"א (בניהולו של עו"ד ברוך קפלינסקי). במותו של קפלינסקי בשנת 2008 חדל להתקיים הסניף האחרון של החברה.

שלב השיתוף עם בית התנך

מספר חברים בסניף ת"א (דליה אגמון, בלהה הלפרין ודני אופיר) שכיהנו במקביל גם כמנהלי מוזיאון בית התנך, נטלו על עצמם את האחריות לעתידו של הסניף והסדירו את החייאת העמותה על בסיס נכסי סניף ת"א.

החברים הנ"ל בהיותם מנהלי בית התנך העמידו לרשות החברה משרד במוזיאון. וכוננו יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה (במקום יחסי תחרות עד עוינות ששררו עד אז) בין שתי העמותות האחיות. הפעילות המשותפת כללה הרצאות, סיורים לימודיים, הענקת פרסים ומלגות והוצאה לאור של פרסומים שונים.

שלב ההנהלה החדשה

בשנת 2017 מונה למנכ"ל החברה לחקר המקרא ישראל קריסטל, ביוזמתו נתקבלו להנהלה חברים חדשים, והועברו לידיהם באופן מסודר כלי הניהול (גזברות הנהלת חשבונות וראיית חשבונות) ביחד עם נכסי החברה (מזומנים וניי"ע בבנקים, יחד עם נדל"ן מניב).

חזון החברה לחקר המקרא

"החברה לחקר המקרא בישראל תיזום, תתניע ותלווה תהליכים חברתיים ארציים להעצמת חווית עולם התנך בקרב כלל האוכלוסיות היהודיות בישראל ובעולם. החברה תפעל ללא לאות לאור חזונם של הנביאים ורועי המקרא כדי להנחיל את ספר הספרים על עושר ידיעותיו במגוון כלים וערוצים.החברה תאגם את המשאבים הקיימים ותרתום לעגלתה, תחת קורת גג אחת את כלל האגודות והעמותות למנף את לימודי התנך באהבת הארץ והעם."

פעילויות החברה בעבר

פעילות החברה כיום

  • תנ"כי פתוח - החברה מקיימת תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן את תוכנית ההרצאות 'תנכי פתוח' באופן רצוף זו השנה החמישית (2018) מדי שלושה שבועות באולם מינץ באוניברסיטה, בו משתתפים מאות אנשים, חילונים ודתיים כאחד.[4]
  • תוכנית מלגות - החברה מחלקת מלגות בסכום שנתי של 15,000 ש"ח, לסטודנטים באוניברסיטאות בר-אילן וחיפה ולתלמידי תיכון מצטיינים. התוכנית צפויה להתרחב, הן לאוניברסיטאות אחרות והן בסכומים המחולקים.[5][6]
  • מסע בעקבות התנ"ך - סדרת הרצאות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון.
  • מפגשים מכונני דרך במקרא - סדרת הרצאות בסמינר הקיבוצים.
  • החברה מקיימת סדרות תנ"ך בקרב המכינות הקדם צבאיות.
  • החברה פועלת לעידוד תלמידי תיכון לגשת למגמה מורחבת (5 יח"ל) בבחינות הבגרות בתנ"ך.

מבנה החברה לחקר במקרא

מנכ"ל החברה החל משנת 2017 הוא ישראל קריסטל. משרדי החברה שוכנים כיום באוניברסיטת בר-אילן.

חברי ההנהלה הם:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • בלהה הלפרין- תנ"ך לעם - בחברה לחקר המקרא - בהוצאת החברה לחקר המקרא, תל אביב תשע"ב - 2012.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ להגברת השפעתו של התנ"ך, דבר, 28 במרץ 1952
    תפקידי החברה לחקר המקרא, דבר, 22 בינואר 1953
  2. ^ נפתח הכינוס הראשון של החברה לחקר המקרא, דבר, 1 באפריל 1952
  3. ^ אושרה התוכנית להקמת בית התנ"ך העולמי בירושלים, מעריב, ‏20 במרץ 1972
  4. ^ תנ"כי פתוח - סדרת שיעורים מפי טובי המרצים | הפקולטה למדעי היהדות | אוניברסיטת בר-אילן, jewish-faculty.biu.ac.il (בעברית)
  5. ^ אוניברסיטת בר אילן, החברה לחקר המקרא העניקה מלגות לסטודנטים, ‏8 ביוני 2017
  6. ^ סטודנטים ו/או תלמידי תיכון המעוניינים בקבלת מלגה יכולים לפנות לחברה דרך האתר בכתובת https://www.hamikra.org/donations
אהד טהרלב

הרב אהד טהרלב (נולד ב-13 בפברואר 1966, כ"ג בשבט ה'תשכ"ו בירושלים) הוא ראש מדרשת לינדנבאום בירושלים ואחראי על שלוחות המדרשה בכרמיאל ובלוד, חבר הוועד המנהל בארגון רבני בית הלל - הנהגה תורנית קשובה, וחבר הנהלת החברה לחקר המקרא בישראל.

ארתור בירם

ד"ר ארתור יצחק בִּירָם (13 באוגוסט 1878, בישופסוורדה, גרמניה – 5 ביוני 1967, חיפה) היה פילוסוף, מחנך, רב, ומייסד בית הספר הריאלי העברי בחיפה ומנהלו הראשון. חתן פרס ישראל בחינוך לשנת ה'תשי"ד (1954).

אשר ויזר

אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904 – 13 במרץ 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.

בית התנ"ך העולמי

בית התנ"ך העולמי הוא פרויקט להקמת מרכז עולמי ללימוד התנ"ך בירושלים, שמעולם לא מומש.

לאחר קום המדינה הוקמה החברה לחקר המקרא בישראל ואיתה הוקמה גם החברה היהודית העולמית לתנ"ך במטרה להפיץ וללמד את התנ"ך בחוץ לארץ אצל יהודי הגולה. בתחילת שנות ה-60 נהגה הרעיון להקמת מרכז בינלאומי לתנ"ך בירושלים באזור הנקרא גבעת התנ"ך בסמוך אל הר ציון ושכונת אבו תור בדרום העיר, במקום הצופה אל חומות העיר העתיקה. לשם כך הוקמה "ועדת בית התנ"ך" בראשותו של הארכאולוג פרופ' חיים גבריהו, שפעלה לאיתור קרקע מתאימה בירושלים. התוכנית הראשונה לרעיון הוצגה בישיבת הנהלת החברה לחקר המקרא בישראל בתל אביב בתאריך כ"א באדר תשכ"ו (12 במרץ 1966) לאחר ששר האוצר פנחס ספיר הבטיח להקצות קרקע לצורך הקמת הפרויקט. אף שטקס הנחת אבן הפינה נערך באוקטובר 1970, המבנה מעולם לא הוקם והאזור המכונה גבעת התנ"ך נועד בשימומונו עד היום בהמתנה למימון והקצאת הפרויקט מחדש.

בשנת 2010 נהגה רעיון מחודש של הקמת בית התנ"ך העולמי בכנסת, ביוזמת שר התעשייה והמסחר בנימין בן אליעזר ושר התקשורת משה כחלון. זאת במסגרת פרויקט התנ"ך העולמי, שבו נהגה רעיון חתימת התנ"ך על ידי דיפלומטים מכל העולם ובמסגרתו חודש גם חידון התנ"ך העולמי למבוגרים.

בשנת 2013 פורסמה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות לפיה בחודש מאי 2013 הפרויקט נמסר אל היזם עמוס רולניק שהעביר את המיזם אל פרויקט "גן המלך" שאמור לקום בצמוד אל שכונת סילוואן באזור שבין עיר דוד אל גן העופל וחומות העיר העתיקה. אנשי רוח פנו אל משרד ראש הממשלה בדרישה לעצור את הפרויקט בטענה שהוא מסתיר את חומות העיר העתיקה. לפי התוכניות היכל התנ"ך אמור לקום בתוך פארק חוויתי.

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה. הוא רואה אור על ידי "החברה לחקר המקרא בישראל" בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים. החל לצאת לאור בשנת תשט"ז-1957. העורך מאז 2007 הוא פרופ' יאיר הופמן (אוניברסיטת תל אביב) וחברי המערכת הם פרופ' שמואל אחיטוב (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' גרשון ברין (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר דוד גלעד (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' משה גרסיאל (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' שמואל ורגון (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר לאה מזור (האוניברסיטה העברית) ופרופ' נילי שופק (אוניברסיטת חיפה).

בראיון ב-2011 אמר עורך כתב העת, פרופ' יאיר הופמן:

לעיתים מוציא "בית מקרא" חוברת המוקדשת כולה לנושא אחד. בשנת תש"ע הופיעה החוברת 'סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות' בעריכת לאה מזור ובשנת תשס"ד החוברות 'ראשית ישראל במקרא ובמחקר' בעריכת נילי שופק ו'דמות האישה במקרא ובמדרש' בעריכת אמירה מאיר.

משתתפים בו בין השאר החוקרים: אוריאל רפפורט, שולמית אליצור, אלכסנדר רופא, יאיר הופמן, עמנואל טוב, לאה מזור, אורלי קרן, גלעד ששון, טובה פורטי, נתן וסרמן, חיה בן-איון, יורם כהן, טליה סוצקובר, ארנון עצמון, נורית רייך, יונתן גרוסמן, אדווה הכהן ורימון כשר.

בן-ציון לוריא

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה היה חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה החל לפעול באוקטובר 1958, זמן קצר לאחר חידון התנ"ך הראשון למבוגרים שהביא להתעוררות גדולה בלימוד התנ"ך בישראל, שכללה הקמת חוגי לומדים במקומות רבים בישראל ובעולם.החוג התכנס בבית ראש הממשלה פעם בשבועיים במוצאי שבת והשתתפו בו טובי החוקרים של המקרא בישראל.

מתכונת הלימוד בחוג היה של מרצה שהעביר הרצאה, ולאחר מכן המשתתפים היו מביעים דעתם בנושא במסגרת ויכוח פתוח. ההרצאות בחוגי הלימוד סוכמו והוצאו כספרים. העיתונות הייתה מביאה מדי פעם דיווחים מהלימוד בחוג. לעיתים הביאו דברים שאמר דוד בן-גוריון בחוג לפולמוס ציבורי.בין המשתתפים בחוג בימי דוד בן-גוריון היו השופט שניאור זלמן חשין (שכיהן כיושב ראש החוג), השופט משה זילברג (שהחליף את חשין כיו"ר החוג), נשיא המדינה יצחק בן צבי, פרופ' חיים גבריהו (יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל), פרופ' בן ציון לוריא, פרופ' יגאל ידין, פרופ' יהודה אליצור, ד"ר ישראל מהלמן, ד"ר חיים תדמור, פרופ' אברהם הוכמן.לאחר התפטרותו של בן-גוריון ומעברו לשדה בוקר התקיים כינוס מיוחד של החוג בשדה בוקר ביום הולדתו של בן-גוריון. החוג עצמו עבר לבית הנשיא זלמן שזר והמשיך להגיע לביקורים אצל דוד בן-גוריון בשדה בוקר.משנת 1977 חידש ראש הממשלה מנחם בגין את חוג התנ"ך, מדי מוצאי שבת בבית ראש הממשלה בירושלים, באופן קבוע עד פרישתו.

עם היבחרו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה, חידש ויצמן את החוג לתנ"ך בראשותו של פרופ' מנחם אלון ובהשתתפות פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אבי רביצקי. החוג נמשך עד לסיום כהונתו של ויצמן.

במאי 2012 חידש ראש הממשלה בנימין נתניהו את פעילות החוג נכון לאוקטובר 2018 התקיימו אחד עשר מפגשים. בספטמבר 2013 התקיים מפגש עם הרבנים הראשיים לישראל. את החוג מנהל מאז חידושו הרצל מקוב.

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני. ספרו, האחד-עשר בתרי עשר, עשוי משני חלקים השונים זה מזה באופיים עד כדי כך, שמרבית החוקרים רואים בהם מעשה ידי שני נביאים שונים, כאשר חלקו השני של הספר שייך לנביא אלמוני מתקופה לא ברורה.

בחלק הראשון בולטים חזיונותיו של זכריה, ובחלק השני ישנם שני משאות נבואיים, העוסקים בעיקר באחרית הימים.

חיים גבריהו

חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (נולד חיים גוטסמן; 19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.

חיים שלי

חיים שלי (פיינברג) (1891 – 15 בנובמבר 1978) היה איש העלייה השנייה, מורה ומחנך, חוקר תנ"ך מראשוני "החברה לחקר המקרא בישראל" וסופר ישראלי, ממייסדי בית הכרם (כיום שכונה בירושלים).

יוסף אחאי

יוסף אחאי (שוקסטליסקי) (ג' בטבת תרנ"ט, 17 בדצמבר 1898 – כ"ט בשבט תשמ"ח, 17 בפברואר 1988) היה ממייסדי תנועת "החלוץ" בליטא, חלוץ איש העלייה השלישית, מחנך עברי, סופר, עורך ומתרגם, עיתונאי ומשורר ילדים, ממייסדי קיבוץ נצר סרני.

יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים. נודע בשל כרכי הסדרה שכתב, הידעת את הארץ.

ישעיהו פרס

ישעיהו פְּרֵס (ז' באדר ה'תרל"ד - כ"א בסיוון ה'תשט"ו, 2 במרץ 1874 - 11 ביוני 1955), היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.

מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביהו הקדמון של שבט מנשה.

בספר בראשית, כחלק ממניין בני ישראל, מופיע גם מנשה. תרגום השבעים מוסיף לפסוק זה גם את צאצאי מנשה: ויוולד למנשה אשר ילדה לו פילגשו הארמייה את מכיר, ומכיר הוליד את גלעד.

מצאצאיו הידועים בתנ"ך היו גדעון ויפתח הגלעדי ובנות צלפחד.

פיבל מלצר

פַיְבְל מֶלְצֶר (כ"ה באדר ב' תרנ"ז, 25 במרץ 1897 – י"ח באייר תשל"ג, 20 במאי 1973) היה פרשן מקרא, איש חינוך ועסקן ציבור ישראלי, מורה בבית המדרש למורים של "המזרחי", פרשן התנ"ך ב"קול ירושלים" ו"קול ישראל", מנהל בית הספר רוחמה בירושלים, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן ובישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

צמח צמריון

ד"ר צמח צמריון (תר"פ - תשמ"ח; 9 בנובמבר 1919 – 1988) היה פעיל ציוני, איש חינוך, חוקר המקרא, השואה והתקומה.

שרה קליין-ברסלבי

שרה קליין-ברסלבי (נולדה ב-1 ביולי 1942) היא פרופסור אמריטה לפילוסופיה יהודית של ימי הביניים בחוג ללימודי התרבות העברית, במגמת פילוסופיה יהודית, באוניברסיטת תל אביב, ידועה במחקריה על הרמב"ם.

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'. המזמור מצא מקום חשוב בליטורגיה היהודית. חוקרים משערים כי הוא שאוב משירת עמי המזרח הקדום ומצויים בו שרידים של מיתולוגיה אלילית קדומה.

תרגום השבעים

תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או οʹ; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה. בתחילה תורגמו חמשה חומשי תורה וכעבור 350 שנה תורגמו ספרים מקראיים אחרים על ידי הנוצרים. התרגום נועד לשמש את היהדות דוברת-היוונית באגן הים התיכון, בייחוד באלכסנדריה. הוא מכיל חמישים ספרים, והשתמר בעיקר בכנסייה הנוצרית בה הוגדר בתור הברית הישנה. הנצרות האורתודוקסית רואה בו עד היום את הנוסח המקודש היחיד. רבים מספריו לא נכללו בין 24 חלקי נוסח המסורה ונדחו על ידי חז"ל בגדר ספרים חיצוניים. גם בספרים המשותפים לשני הקאנונים יש הבדלים משמעותיים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.