החברה הישראלית למדליות ולמטבעות

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות התחילה את דרכה בשנת 1958 כגוף ממשלתי, בשנת 2008 הופרטה החברה על פי החלטת ממשלת ישראל ונרכשה על ידי חברת ג.ר.א.ס עיצובים ושילובים בע"מ. אז הוחלף שמה מ"החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות" - לשם הנוכחי.

מדליית השחרור 1958
המדליה הרשמית הראשונה של מדינת ישראל - חירות ישראל
משרד ראש הממשלה יחידת מדליות ומטבעות ישראל
משרד ראש הממשלה - לוגו יחידת מדליות ומטבעות ישראל
CoinsAndMedalCop
לוגו החברה
The Holyland Mint Logo
לוגו החברה באנגלית

היסטוריה

בשנת 1958, במסגרת פעולותיה של הועדה לאירועי שנת העשור לציון הקמת המדינה, הוכרז על הקמת מחלקה להנפקת מדליות (מדליונים). המדליה הראשונה שהונפקה הייתה מדליית "חירות ישראל" שעיצובה התבסס על המטבע הרומי "יהודה השבויה" שנטבע על ידי רומי לאחר חורבן הבית השני.

הנפקת המדליה הראשונה, על ידי ועדת העשור, זכתה להצלחה עצומה. לאור זאת החליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על הקמת "יחידת מדליות ומטבעות" במשרד ראש הממשלה. ליחידה עוצב סמל חדש המבוסס על המדליה הראשונה. בעת הקמתה מנתה היחידה שמונה וחצי משרות. למנהל היחידה מונה לוי אברהמי (עד 1959 מפקד מח' ירושלים במשטרת ישראל).

בשנת 1961 החליט טדי קולק על הפיכת היחידה במשרדו לחברה ממשלתית. בריאיון עיתונאי אמר טדי קולק: "אחרי שבנק ישראל החליט להמשיך את הנפקת מטבעות הזיכרון מדי שנה נראה כי יחידה ממשלתית קטנה לא תוכל לעמוד בעומס ההפצה ולכן נרקם הרעיון של הקמת חברה ממשלתית עצמאית שתהיה מופקדת על שיווק מטבעות הזיכרון והמדליות ותדאג להגדיל את הכנסות המדינה מהנפקות אלה". בעקבות המלצתו אישרה ועדת השרים לענייני כלכלה את יסוד "החברה הישראלית למדליות ומטבעות בע"מ. סמל החברה החדשה עדיין מבוסס על מדליית השחרור. מנהל היחידה, לוי אברהמי, מונה להיות המנכ"ל הראשון. יו"ר החברה היה הד"ר יוסף מישן.[1]

ב־1963 הוחלט על מספר שינויים, יצחק אבני מונה למנכ"ל ושם החברה שונה ל- החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ . גם אומץ סמל חדש. מטרותיה המקוריות של החברה הממשלתית למדליות ומטבעות בע"מ, כפי שנקבעו בפרוטוקול החברה, הן "להנציח אירועים היסטוריים ולאומיים, מפעלי מדע, תרבות ואמנות והישגים של מדינת ישראל, לציין אתרים, אישים ומנהיגים בעלי שעור קומה ולתת ביטוי אמנותי לאירועים מרכזיים בחיי המשפחה והפרט בישראל, ולהפיץ מוצרי נוי ואמנות של ישראל." בנוסף, החברה נקבעה כמפיץ של מטבעות זיכרון של "בנק ישראל".

בשנת 1978, לאחר 15 שנה בהנהלת יצחק אבני, הייתה החברה הממשלתית עם מצבת כח אדם של כ־60 עובדים. בנוסף על האמור, באותו זמן גם הגיע לשיאו סכסוך בין החברה הממשלתית לבין גוף השיווק העיקרי שלה – AINA (אגודה אמריקאית ישראלית לנומיסמטיקה). בנקודת זמן זו החליט שר האוצר דאז, שמחה ארליך, שהגיעה העת לבצע שינוי וביוני 1978 מונה למנכ"ל אליעזר שילוני (שהודח מתפקיד נציב מס הכנסה). כהונתו של שילוני נמשכה עד ל-1993 (15 שנה) – כשבמהלך תקופה זו השתפר מאוד מצבה הכספי של החברה אך הבעיות המהותיות רק גברו והלכו. במהלך השנים יוצרו על ידי החברה הממשלתית מעל עשרת אלפים פריטים שונים. בשיא פעילותה היו לחברה 5 סניפים ועוד כמה עשרות סוכנים מורשים בארץ ובחו"ל.

בשנת 2002 מונה למנכ"ל החברה רואה החשבון רפאל יהודאי על ידי הדירקטוריון בראשות אברהם נתן. מאז החלה החברה בתהליך הבראה שהביא לשיפור ניכר בתוצאותיה התפעוליות ולשיפור בתזרים המזומנים. שיאו של תהליך ההבראה ושיפור התוצאות היה יישום החלטת הממשלה משנת 1992 להפרטת החברה.

בשנת 2008 נמכרה החברה הממשלתית לחברת ג.ר.א.ס (העוסקת בייצור ושיווק תכשיטים) והפכה לחברה פרטית. עם שינוי הבעלות שונה שם החברה ל- "החברה הישראלית למדליות ולמטבעות". החברה פועלת תחת שני מותגים כאשר נוסף " The Holy Land Mint" לחברה הסכם לשיווק מטבעות מיוחדים של בנק ישראל. בנוסף להנפקת המדליות, החברה עוסקת בקידום האומנות הישראלית והיהודית באמצעות הפצת הדפסים אומנותיים על מדליות ומוצרים נוספים. החברה מייצרת מוצרי נוי, יודאיקה, תכשיטים ומפיצה מטבעות זיכרון של בנק ישראל. משרדי החברה ממוקמים בנשר, ויש לה מספר סניפים ברחבי הארץ.

פעילות החברה

IsraelCoinsandMedals3869
חנות של החברה בקניון ממילא

מטרותיה המקוריות של החברה, כפי שנקבעו בתקנון החברה, הן "להנציח אירועים היסטוריים ולאומיים, מפעלי מדע, תרבות ואמנות והישגים של מדינת ישראל, לציין אתרים, אישים ומנהיגים בעלי שעור קומה ולתת ביטוי אמנותי לאירועים מרכזיים בחיי הקהילה, המשפחה והפרט בישראל.

החברה פועלת במספר תחומי פעילות:

  • שיווק והפצה בלעדית של מטבעות זיכרון, מטבעות מיוחדים ופריטים נומיסמאטיים בהנפקת בנק ישראל
  • הנפקת מדליות ממלכתיות של מדינת ישראל ומדליות רשמיות למוסדות וארגונים
  • הנפקת מטילי זהב וכסף טהור החל מ1- גרם ועד 1 ק"ג כמתנה ייחודית או השקעה לעתיד
  • עיצוב ויצור תכשיטים בשילוב מטבעות ומדליות - "עדיליון"
  • ייצור רפליקות (תעתיקים מדויקים) של מטבעות עתיקים הקשורים לארכאולוגיה בישראל כמו גם שיווק מטבעות עתיקים על פי רישיון רשות העתיקות
  • עיצוב יצור ושיווק מוצרי אומנות ישראלית ומתנות ישראליות מקוריות

הפצה בלעדית ומכירת מטבעות זיכרון בהנפקת בנק ישראל

לבנק ישראל נתונה הסמכות הבלעדית להנפיק מטבעות והילך חוקי בישראל (שטרי כסף, מעות, מטבעות זיכרון ומטבעות מיוחדים) באישור המועצה המנהלית והממשלה. הנגיד הוא שקובע את צורתם של מטבעות הזיכרון והמטבעות המיוחדים ולשם כך הוא נעזר בוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון. בנק ישראל מנפיק על פי רוב חמישה מטבעות זיכרון חדשים בכל שנה ובכמויות מוגבלות, ארבעה מתוך החמישה מונפקים במסגרת של סדרות: "תמונות מן התנ"ך", "אתרי מורשת עולמית בישראל המוכרים על ידי אונסק"ו", "נופים בישראל", "ירושלים של זהב" (סדרת מטבעות בוליון זהב ישראלי) ומטבע זיכרון מיוחד מונפק כל שנה לקראת יום העצמאות והוא מוקדש לאחד ההישגים של מדינת ישראל. כל המטבעות מופצים בלעדית בהתאם לחוק בנק ישראל על ידי החברה הישראלית למדליות ולמטבעות אשר הוסמכה לכך על ידי שר האוצר.

הנפקת מטבעות זיכרון על ידי בנק ישראל בכסף וזהב

מטבעות הזיכרון מונפקים על ידי בנק ישראל במתכת יקרה כסף וזהב. מטבעות הכסף בעריך 1 שקל חדש וב-2 שקלים חדשים, מטבעות הזהב בעריך 5, 10 ו-20 שקלים חדשים.

לראשונה בשנת 2010, הנפיק בנק ישראל את מטבע "הבוליון הישראלי הראשון" בסדרה הנקראת "ירושלים של זהב". מטבעות הבוליון בסדרה "ירושלים של זהב" מציגים אתרים מפורסמים בירושלים. המטבעות מיוצרים בזהב טהור 9999. במשקל 1 אונקייה (31.1 גרם) בכמויות מרביות של 3,600 יח'. ערכם הנקוב 20 שקלים חדשים ומחירם משתנה כל יום בהתאם לתנודות במחיר הזהב העולמי.

הנפקת מדליות ממלכתיות

לחברה הישראלית למדליות ולמטבעות הזכויות הבלעדיות (שהוענקו מטעם ממשלת ישראל) להנפיק מדליות ממלכתיות של מדינת ישראל. מדליות הן יצירות אמנות זעירות המנציחות את ההיסטוריה של האומה והמדינה ובמדליות הממלכתיות מוטבע סמל המדינה באישור וועדת "הסמל והדגל". באמצעות מדליות ממלכתיות, מונצחים אירועים היסטוריים בארץ ובעולם, בהם לקחה ישראל חלק.

המדליה הראשונה של מדינת ישראל, מדליית "השחרור", הונפקה בשנת 1958, שנת העשור לישראל. מדליית "השחרור" נושאת מצד אחד תעתיק של אחד המטבעות "יהודה השבויה" הרומיים (שהוטבעו אחרי חורבן בית שני וניצחון הרומאים) אולם בצדה השני, מוטבעת אם הבנים השמחה, המרימה את ילדה, לצד חקלאי עברי הנוטע עץ. שניהם יחד מסמלים את תקומת העם היהודי בארץ ישראל. מאותה שנה ועד היום, הונפקו מדליות רבות המנציחות את תולדות מדינת ישראל.

במדליות מונצחים אישים ומנהיגים בולטים בתולדות העם היהודי והמדינה בהם: ראשי ממשלה, נשיאים, ראשי המטה הכללי של צה"ל ואישים יהודים שתרמו לאנושות. בסדרת "חכמי ישראל" מוצגים רבנים חשובים שהשפיעו על העם לדורותיו ובסדרת "סיפורי העם" מתוארים סיפורי עם יהודיים. עוד הוטבעו מדליות ליחידות הקרביות של צה"ל, למטוסים, לטנקים ולספינות שנכנסו לספרי ההיסטוריה של המדינה.

כיום קיימות מדליות אמנות חדשניות כגון: מדליות פיסוליות שמייצגות סיפורים מן התנ"ך, פסיפסים עתיקים בארץ ישראל ומדליות בשיבוץ ליתוגרפיות של יצירות אמנות צבעוניות ידועות.

הנפקת מטילי זהב וכסף להשקעה החל מ1- גרם ועד 1 ק"ג

החל משנת 2012 מנפיקה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מטילי כסף וזהב טהור להשקעה. המטילים במשקלים שונים החל מ-1 גרם ועד 1 ק"ג בזהב טהור 999.9 נושאים מספר סידורי וארוזים באריזת ביטחון סגורה .על כל מטיל מוטבעת יונת השלום במעופה מעל חומת ירושלים. בגב כל מטיל חתום "הולילנד מינט" (סמלה המסחרי של החברה), משקל הזהב ומספרו הסידורי של המטיל. הנתונים מופיעים במקביל על מארז הביטחון . מטילי הזהב מיוצרים במשקלים הבאים : 1 גרם 2.5 גרם 5 גרם 10 גרם, חצי אונקייה, אונקייה אחת ואחד ק"ג.

שיתוף עם רשות העתיקות

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מורשית למכור מטבעות עתיקים אותנטיים. במיזם משותף הנרקם עם רשות העתיקות, יצרה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות רפליקות מדויקות של מטבעות עתיקים, כגון מטבעות עתיקים שנמצאו בקומראן ובמצדה (בהתאם לחוק האמריקאי, כל רפליקה נושא את המילה COPY כדי להימנע מספקות).

מן הנפקות בנק ישראל והחברה

מטבע סדרת מטבעות מדליות ממלכתיות מדליות להענקה רשמית אסימוני ברכה
מטבע יום העצמאות התשי"ח 1958 "מטבע העשור" סדרת מטבעות בעובי מיוחד - הראשונה בסדרה: תשל"א "השחרור", המדליה הראשונה, תשי"ח 1958 "יובל חומה ומגדל" תשמ"ו 1986 התשכ"ד - מטבע 1 אגורה
מטבע יום העצמאות תשי"ט 1959 "ושבו בנים לגבולם" סדרת מטבעות רגילים ישראל תשמ"ב "עשרים שנה למרד הגטאות" תשכ"ג 1963 "מפעל הפיס" תש"ל 1970 תשל"ז כח לישראל
מטבע מיוחד התשכ"ה 1964 "עשור לבנק ישראל" סדרת מטבעות ישראל רגילים תשמ"ה בשקלים "בית התפוצות" תשל"ח 1978 "יער קנדה" תשל"ו 1976
מטבע מיוחד "דוד בן-גוריון" התשל"ה 1974 "עם ישראל חי" תשמ"ג 1982
יום העצמאות התשמ"ד 1984 "אחוות ישראל"

זכייה בפרסי יוקרה

מספר מטבעות ישראל זכו בפרסים בתחרויות מטבעות בינלאומיות בזכות עיצוביהם ונושאיהם:

  • "ארץ חמדה", מטבע יום העצמאות התשמ"ט (1989) בעיצוב רובן נוטלס, זכה בתואר "המטבע האמנותי ביותר" (תחרות Coin of the Year 1991)
  • "משה והלוחות" מטבע ה-10 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התשס"ה (2005) בעיצוב גדעון קייך, זכה בתואר "המטבע המעורר השראה" (תחרות Coin of the Year 2007)
  • "תל אביב, העיר הלבנה", המטבע הראשון בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התשס"ו (2006) בעיצוב מאיר אשל, זכה בזכות עיצובו הארכיטקטוני המרשים, במקום השני בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2007
  • "וגר זאב עם כבש", מטבע ה-12 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התשס"ז (2007), בעיצוב אהרון שבו, זכה במקום שני בתחרות מטבעות הבינלאומית שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2008
  • "60 שנה למדינה", מטבע יום העצמאות התשס"ח (2008) בעיצוב רובן נוטלס, זכה בתואר "המטבע האמנותי ביותר" (תחרות Coin of the Year 2010)
  • "יונה במעי הדג", מטבע ה-15 בסדרת "תמונות מן התנ"ך", התש"ע (2010) בעיצוב גדעון קייך ואהרון שבו, זכה במקום ראשון ובתואר "מטבע השנה" (תחרות Coin of the Year 2012)
  • "עכו", מטבע ה-3 בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התש"ע (2010) בעיצוב משה פרג זכה בזכות עיצובו הארכיטקטוני, במקום שני בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2010
  • מטבע "התעמלות", התשע"א (2011) בעיצוב דוד הראל, זכה במקום ראשון בתחרות מטבעות הבינלאומית שנערכה בוויצ'נזה, איטליה ב-2012
  • "תל מגידו", מטבע ה-4 בסדרת "אתרי מורשת עולמית", התשע"ב (2012) בעיצוב אסנת אשל זכה בזכות הצגתו הארכיטקטונית באזכור מיוחד בתחרות המטבעות "פלדיו" שנערכה בוויצ'נזה, איטליה, ב-2013

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור - הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 283
אהרן שבו

אהרן שבו (נולד ב-30 באוגוסט 1943 בהונגריה) הוא מעצב גרפי ישראלי המעצב בולים, סמלים, מטבעות, ספרים וקריקטורות.

שבו עיצב בולים, מדליות ומטבעות עבור בנק ישראל והחברה הממשלתית למדליות ולמטבעות.

אלי כהן

אליהו (אלי) כהן (נולד ב-6 בדצמבר 1924, ט' בכסלו ה'תרפ"ה; הוצא להורג ב-18 במאי 1965, ט"ז באייר ה'תשכ"ה) היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה, וכונה "האיש שלנו בדמשק". כהן נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל, והמידע שמסר, לאחר שהתיידד עם הצמרת הפוליטית והצבאית של סוריה, סייע רבות לצבא הישראלי להתמודד עם ההתקפות הסוריות בין השנים 1962-1964 ולחשוף תוכניות סוריות כגון הטיית מי הירדן וחבלה במוביל הארצי. בינואר 1965 כהן נחשף ונתפס, וב-18 במאי 1965 הוצא להורג בתלייה בדמשק. ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, אמר כי המידע שמסר כהן שיפר גם באופן משמעותי את היערכות מדינת ישראל למערכה עם סוריה שהביאה לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, וכי "מעשיו חסכו את חייהן של חטיבות רבות של חיילים".

דב פרומר

דב פרומר (כ"ד בשבט ה'תרע"ב, 12 בפברואר 1912 - ה' באדר א', ה'תשמ"ט, 10 בפברואר 1989) היה פעיל ציבור, איש עסקים ונדבן, ממייסדי קריית שמואל, יושב ראש ועד הקריה וחבר מועצת העיר חיפה.

זאב שוהם

זאב שוהם (פינקלשטיין) (10 בנובמבר 1886 – 29 בינואר 1971) היה עורך דין, פעיל ציוני ופעיל ציבור באירופה ובחיפה.

חגיגות העשור למדינת ישראל

חגיגות העשור היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל בשנת תשי"ח-1958, שהוכרזה כ"שנת העשור", במלאת עשר שנים למדינה. קדמה לחגיגות ועדת העשור, ועדה ממשלתית עליה הוטל תפקיד הכנת החגיגות.

חידון התנ"ך

חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל. במהלך השנים ירדה קרנו של חידון התנ"ך והופסק החידון למבוגרים, אך חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי ממשיך להתקיים מדי יום עצמאות, והוא משודר בערוץ כאן. בשנת 2010 חזר החידון למבוגרים להתקיים, במקביל לחידון לנוער.

על חידון התנ"ך נאמרו גם דברי ביקורת, בצד המודעות לחשיבותו התרבותית והחינוכית. אחת הביקורות הייתה שהוא מביא לשטחיות של הפגנת ידע טריוויאלי, במקום התעמקות בתנ"ך. בין הבולטים שבמבקרי החידון היו הפרופסורים מרטין בובר וברוך קורצווייל.

חידון התנ"ך הפך לנושא לפרודיה מפורסמת (המערכון "חידון התנ"ך") במסגרת התוכנית הבידורית "לול" בכיכובם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ונתן השראה לחידוני ידע אחרים כמו "חידון הגשש" במלאת "בר מצווה" לפעילות שלישיית "הגשש החיוור" וכן חידון הזמר העברי במסגרת "חגיגות הזמר העברי בערד".

חמישה שקלים חדשים (מטבע)

חמישה שקלים חדשים הוא המטבע בעל הערך השני בשוויו בסדרת השקל החדש. המטבע הונפק לראשונה בישראל בשנת ה'תש"ן (1990), לאחר ששטר בשווי זה הונפק משנת ה'תשמ"ה (1985), עם כניסתו למחזור של השקל החדש.

יגאל גבאי

יגאל גבאי (נולד ב-1961 בחולון) הוא מעצב גרפי ישראלי.

גבאי עיצב למעלה ממאה בולים עבור השירות הבולאי וזכה בשבחים והישגים בגין חלקם. בנוסף, עיצב גבאי עשרות מטבעות ומדליות עבור בנק ישראל והחברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. עד לפני עשור, זכה ב–46 פרסים בביאנלה לעיצוב ולתקשורת חזותית "חתך הזהב" על חדשנות ומקוריות בעיצוב גרפי, מטעם אגודת המעצבים הגרפים בישראל.

יוסף מישן

ד"ר יוסף מישן (מישנסקי) (1899 - 29 ביולי 1982) היה רופא פנימי וקרדיולוג, ייסד ועמד בראש הקתדרה להיסטוריה ולפילוסופיה של הרפואה, בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, ייסד את המכון להשתלמות רופאים ועמד בראשו.

מדליות ועיטורים

מדליה היא יצירה אמנותית, לרוב בצורת לוחית מתכת עגולה, הניתנת כהוקרה או לציון הישגים ואירועים למשל למנצחים בתחרות ספורט.

כבר בעת העתיקה היה מקובל להעניק עיטורים לאות הוקרה. ביוון העתיקה ניתנו זרים של עלי דפנה, זית או הדס לאזרחים שהצטיינו בפעילותם הציבורית, ברומא העתיקה, לעומת זאת, הוענקו עטרות זהב על השגים בשדה הקרב. הקיסר הרומי אוגוסטוס הרבה לטבוע מטבעות מתכת ועליהם דיוקנו, ונראה שהוא היה הראשון שהעניק מדליות לנושאי משרה בכירים ברומא. בצדן האחד של המדליות נטבע דיוקנו או דיוקן אחד ממקורביו, ובצדן האחר - תיאור של אירוע חשוב.

על אותות ועיטורים צבאיים ראו בערך אותות ועיטורים צבאיים.

מדליית עשור לחרות ישראל

מדליית "עשור לחרות ישראל" היא המדליה הממלכתית הראשונה שהונפקה במדינת ישראל, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.

בשנת 1958, במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל, הנפיקה החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות מדליה שבצִדה האחד העתק של המטבע "יהודה השבויה" מוקף בשלשלאות ובכתובת העברית "גלתה יהודה" עם התאריך העברי (השגוי) "תל"א". מצדה האחר של המדליה מופיע העתק של עץ התמר שמופיע במטבע המקורי, מעברו האחד אישה נושאת אלומת שיבולים ומעברו האחר גבר הנושא על כתפו מעדר. המילים "Israel Liberata" ("ישראל המשוחררת" בלטינית) ו"ירושלים" משולבות באיור, ומסביבו מופיעה הכתובת "עשור לחרות ישראל", עשרה כוכבים בני שישה קודקודים (דומים למגני דוד) והתאריך העברי "תשי"ח". את המדליה עיצב אוטה וליש על-פי הצעה של ליאו קדמן. הייתה זו המדליה הממלכתית הראשונה של מדינת ישראל. המדליה נוצקה בזהב בעשרת אלפים עותקים, אולם הביקוש לה עלה על מספר העותקים המוצע, ולפיכך הוחלט להנפיק גרסה נוספת שלה.

הגרסה השנייה (ראו תמונה) שונה במידה ניכרת מן העיצוב הראשון. מעצבי הגרסה השנייה היו גרד רוטשילד וזאב ליפמן מ"סטודיו רולי". הם בחרו גרסה אחרת של המטבע הרומי הקדום מבין הגרסאות המוכרות, ושינו במקצת את הכתובת שמסביבו. בגרסתם מופיעה הכתובת "יהודה השבויה" עם התאריך העברי "ג'תת"ל" באותיות עבריות. בחלק מההנפקות מופיעה גם הכתובת "Judea Captive 70 C.E" באנגלית. מצדה האחר של המדליה בגרסת "סטודיו רולי" מופיע עץ תמר, מעברו האחד אישה מניפה תינוק ומעברו האחר גבר כורע ושותל עץ. האיור אינו כולל כתובות, אולם מסביב לו מופיעה הכתובת "ישראל המשוחררת" עם התאריך העברי "תש"ח" והכתובת "Israel liberated 1948" באנגלית, או בהנפקה אחרת: "Israel liberata" בלטינית ו"עשור לחרות ישראל תשי"ח". גרסה זו מעוצבת בסגנון המזכיר ריאליזם סוציאליסטי.

מטבע זהב

מטבע זהב הוא מטבע שכולו או מרביתו עשוי זהב. מטבעות נטבעו מזהב החל מהמצאת המטבע בשל ערכו העצמי. מרבית מטבעות הזהב בתקופה המודרנית נמכרים לאספנים, או משמשים כבוליונים – מטבעות שערכן הנומינלי משני ומשמשות בעיקר כאפיק השקעה בזהב.

זהב שימש כאמצעי תשלום מסיבות רבות. הזהב הוא בר-חליפין, שהפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה שלו נמוך. בנוסף קל לשנע זהב, שכן היחס בין ערכו למשקלו הוא גבוה, בהשוואה לסחורות אחרות דוגמת כסף. ניתן לחלק את הזהב ליחידות קטנות בלי לפגום בערכו. כמו כן ניתן להתיך את הזהב למטילים, ולטבוע אותו מחדש. צפיפות החומר של זהב גבוהה ממרבית המתכות האחרות, מה שמקשה על הניסיון לזייפו. כמתכת אצילה הזהב אינו מתרכב עם יסודות אחרים, ומשום שהזהב נדיר מובטחת יציבות ערכו.

מטבעות ארץ ישראל

מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל. מלבד שמותיהם הרשמיים, המטבעות כונו בשמות שונים, על ידי תושבי הארץ.

מטבעות רבים ושונים הלכו בארץ ישראל; חלקם שהוטבעו בה וחלקם שהובאו מרחוק, בשל היותה ארץ מעבר בין יבשות, אומות ותרבויות שונות, ובכלל זה עולי רגל וחיילים צבאות ופקידי מנהל של כובשים מארצות שונות, ועקב משלוחי התרומות של יהודי התפוצות ליהודי הארץ.

מתכת יקרה

מתכת יקרה הוא כינוי ליסוד כימי ממשפחת המתכות, אשר במצבה הטבעי היא נדירה (אך אין לבלבל עם המושג מתכות נדירות), בעלת ערך כלכלי גבוה, ואינה רדיואקטיבית. יחידת המשקל המקובלת במתכות יקרות היא אונקיה מסוג טרוי.

המתכות היקרות הנפוצות ביותר הן זהב וכסף. מתכות יקרות נוספות הן מקבוצת הפלטינה שכוללת את פלטינה, רותניום, רודיום, פלדיום, אוסמיום ואירידיום.

נתן קרפ

נתן קרפ (ב בתשרי תרצ"ה - יא בחשון תשס"ט; 11 בספטמבר 1934 - 9 בנובמבר 2008) היה מעצב גרפי ואמן קליגרפיה ישראלי. בין עבודותיו הם עיטורי משטרת ישראל, חלק ממטבעות השקל הישן, צד הנושא במטבע 10 אגורות וכרזות שונות של יום העצמאות.

עזר ויצמן

עזר ויצמן (15 ביוני 1924 – 24 באפריל 2005) היה נשיאהּ השביעי של מדינת ישראל בין מאי 1993 ליולי 2000. לפני כן היה, בין השאר, מפקד חיל האוויר ושר הביטחון.

ויצמן החל את דרכו הצבאית בארגון ההגנה, בהמשך התנדב לצבא הבריטי, במהלך מלחמת העולם השנייה הפך לטייס בחיל האוויר המלכותי, הוא הוצב בהודו ובמצרים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הצטרף לאצ"ל ובהמשך שב לארגון ההגנה, כטייס בשירות האוויר, ממנו צמח חיל האוויר הישראלי, שלימים היה מפקדו השישי. בתפקידו הבא שימש כראש אג"ם והיה מאדריכלי הניצחון במלחמת ששת הימים.

לאחר שחרורו החל את דרכו הפוליטית בתנועת החרות והליכוד, מטעמן נבחר לראשונה לשמש כחבר הכנסת וכשר ביטחון. בהמשך חל מפנה בעמדותיו, והוא הקים את מפלגת המרכז יחד שמטעמה שימש כשר בלי תיק בממשלת האחדות, ואיתה הצטרף ל"מערך". ב-1992 פרש מהכנסת, ולאחר שנה נבחר – כנציג מפלגת העבודה – לכהן כנשיא המדינה. לאחר שנבחר שנית ב-1998, התפרסם כי קיבל כספים מאיש עסקים. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש בכך "אי תקינות", ודברים אלה והביקורת הציבורית הביאו להתפטרותו מהנשיאות ולפרישתו מן החיים הציבוריים בשנת 2000.

פדיון הבן

פדיון הבן (או פדיון בכורות) היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן. מצווה זו היא אחת מעשרים וארבע מתנות כהונה שבהן זכו אהרן ובניו הכהנים. החיוב לפדות חל מגיל 30 יום של תינוק זכר, אך ניתן למסור התשלום גם לפני, ובתנאי שהפדיון עצמו יחול לאחר 30 יום, או גם אחרי. התינוק נפדה מהכהן על ידי תשלום חמישה סלעים - מטבעות כסף טהור, או חפץ השווה לסכום זה.

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985.

השקל החדש מסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר.

הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (‏Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית - NIS (‏New Israeli Shekel).

החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבינלאומית.

ב-23 בדצמבר 2017 פורסם באתר TheMarker כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.