הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות. המיזם פועל משנת 2004 במסגרת עמותת סנונית, והוא גורם בולט בהפיכת הפיוט לחלק מרכזי בתרבות הישראלית.

רקע

מפת המסורות
מפת מסורות הפיוט והתפילה המוצגת בדף הבית של האתר

"הזמנה לפיוט" הוקם בשנת 2004 בתמיכתה של קרן אבי חי, במטרה להנגיש את מסורות הפיוט היהודיות השונות לקהל רחב. הפלטפורמה שנבחרה לשם כך הייתה אתר אינטרנט באותו שם, שהוקם בספטמבר 2005.[1] עם מייסדי האתר נמנים יאיר הראל, ארגון קהילות שרות וקרן אבי חי, שהעניקה את התשתית הכלכלית לפעילות. באותם ימים נחשב אתר מעין זה למיזם חדשני, מאחר שעד לאותם ימים לא הייתה היכרות רחבה עם עולם הפיוט מחוץ לעולם המסורתי.

בראשית פעילותו פעל האתר תחת השם "הזמנה לפיוט" במסגרת עמותת סנונית. האתר הציג טקסטים והקלטות של פיוטים ממסורות שונות ויזם הקלטות תיעוד מקיפות. סביב האתר קמה קהילת גולשים פעילה ותורמת שהעלתה את הקלטותיה לאתר. אמנים ואנשי רוח רבים כתבו באתר על אודות הפיוטים. פעילות זו יצרה תהודה ועניין רב והיוותה אחד הגורמים להתחדשות עולם הפיוט בישראל ובתפוצות, ולפתיחת תוכניות חינוכיות והשקת פעילויות תרבות שונות. עם השנים, הפך האתר להיות משאב תוכן מרכזי עבור פעילות חינוכית ותרבותית בתחום הפיוט, והוא נמצא בשימוש קבוע למדי של מעגלים מעצבי תרבות — מורים, אמנים, חזנים וחוקרים ועוד.

האתר נבחר להרחבה ופיתוח במיזם "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת, שביקש לשמר את אוצרות הרוח של העם היהודי. לצורך כך חבר ב-2014 חבר "הזמנה לפיוט" לספרייה הלאומית, והקים בשנת 2016 אתר חדש, אתר הפיוט והתפילה, שבו הוכלל כל התוכן מהאתר הישן, והורחב העיסוק לתיעוד והחייאת עולם התפילה היהודי.[2] באתר מופיעים, לצד הפיוטים, טקסטים והקלטות של התפילות היהודיות בנוסחים ובמסורות שונים, ומבואות ומאמרים על קטעי תפילה ופיוט. במקביל לכך מפעיל המיזם פרויקט תיעוד של המסורות השונות בקרב נושאי מסורת ברחבי הארץ והעולם, מוציא לאור דיסקים, ספרים וכתב עת מקוון.

תחומי פעילות

אתר הפיוט והתפילה – כיום מופיעות באתר כ-10,000 הקלטות שונות של פיוטים ותפילות, כאשר לרבים מהקטעים עשרות ביצועים. המבצעים המופיעים באתר הם מראשית המאה העשרים עד ימינו אנו. בין המבצעים הבולטים: ר' חיים לוק, ר' דוד בוזגלו, יוסלה רוזנבלט הרב רחמים חי חויתה הכהן, צבי זלבסקי, ר' משה חבושה, הרב דוד מנחם, ר' אהרן עמרם. כל יחידה באתר זוכה לרקע כללי ולפירוש צמוד.

בנוסף, באתר כ-1,000 טורים ומאמרים, ובהם טורים אישיים, זיכרונות, קטעי מבוא, וסקירות. בין הכותבים לאתר נמנים פרופ' אפרים חזן, ד"ר מאיר בוזגלו, פרופ' חביבה פדיה, פרופ' אדווין סרוסי, הרב ד"ר בני לאו, שרה פרינלדנר בן ארזה, חנה פתיה, איתי מרינברג, אורי קרויזר ורבים אחרים. על תחזוקת האתר מופקדת הספרייה הלאומית, במסגרת פרויקט ציוני דרך של משרד ירושלים ומורשת.

פרויקט התיעוד – במסגרת פרויקט זה מבוצעות הקלטות יזומות ומקיפות של עשרות נושאי מסורות מתפילה ופיוט שונות בארץ ובעולם, בדגש על הדור הוותיק ועל מסורות בסכנת שכחה. במסורת המוקלטות נמצאות יהדות בלגרד, פרס, הודו, תוניסיה, אשכנז, נוסח ספרד ירושלים ועוד. ההקלטות מועלות לאתר הפיוט והתפילה. פרויקט זה פועל בתמיכת משרד החינוך.

חינוך וקהילה – המיזם מפעיל תוכניות חינוכיות שונות בגני ילדים, בתי ספר ובקהילה, במטרה לעדכן ולהרחיב את הנוכחות של השירה היהודית בפס הקול של מערכת החינוך. בין התוכניות נמצאת בואו לגני, שבה משתתפים למעלה מאלף גנים בישראל. התוכנית, הפועלת יחד עם יד יצחק בן צבי, כוללת מערך הכשרה לגננות, הפקת דיסקים ייחודיים ובהם פיוטים מקוריים וליווי חינוכי למשתתפים. תוכנית נוספת היא "שירים ושורשים", הפועלת בבתי הספר היסודיים, ובמסגרתה נפגשים התלמידים עם פיוטים וקהילות שונות.

הוצאה לאור – המיזם עוסק בהנגשה גם באמצעות פרסומים והוצאה לאור. נוסף על ההפקות בתוכנית בואו לגני, הופקו דיסקים נוספים על פיוטים ממסורות ישראל בתוכנית "שירים ושורשים" של משרד החינוך, סדרת סרטוני "רואים את הקולות" על פייטנים וחזנים בולטים, והוצא לאור הספר "מאה ואחד פיוטים". המיזם מפרסם גם כתב עת מקוון סביב מעגל השנה והחיים.

פעילויות תרבות – בעבר הקים המיזם יחד עם בית אבי חי, את פסטיבל הפיוט, שהחל לפעול בשנת 2008. הפסטיבל הוא חלק מחדירת מסורת הפיוט למיינסטרים התרבותי-מוזיקלי בישראל, שהחל בעשור הראשון של המאה ה-21, והפך עם השנים לאירוע מוזיקה המושך קהל גדול ומגוון. בפסטיבל זה הופיעו אמנים רבים. בשנת 2018 הקימו הספרייה הלאומית והמיזם את הפסטיבל השנתי בסוד קולות רבים, העוסק בפיוט ובתפילה, ומתקיים בין ראש השנה ליום כיפור.

תפוצות - בתוכנית "פיוט צפון אמריקה", שהוקם יחד עם קהילת בני ישורון מניו יורק, התקיימו השתלמויות לחזנים ולרבנים, במטרה לשלב פיוטים במעגלים בקהילה ובמערכת החינוך. כחלק מפרויקט זה תורגמו חלק מתכני האתר והועלו לאתר ייעודי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר הראל, המהפכה הקטנה של אתר "הזמנה לפיוט", באתר עמותת צהר
  2. ^ גילי איזיקוביץמאגר התפילות והפיוטים הגדול בארץ יפעל מהחודש הבא באתר אינטרנט חדש, באתר הארץ, 26 ביוני 2016
אחות קטנה

אָחוֹת קְטַנָּה הוא פיוט שפותח את תפילות ראש השנה ומושר בעיקר על ידי קהילות הספרדים, אך מודפס גם במחזורים אשכנזיים. הפיוט חובר על ידי הרב והמקובל אברהם חזן מגירונה, בן חבורתו של הרמב"ן מהמאה ה-13, שרמז את שמו באקרוסטיכון בראש בתי הפיוט.

הפיוט מתאר את מצבה השפל של כנסת ישראל, שמכונה בבית הראשון "אחות קטנה", כאשר היא נמצאת בגלות, והציפייה שלה לגאולה ולישועה. כל בתי הפיוט מסתיימים בשורה "תכלה שנה וקללותיה" מלבד הבית האחרון, בו ניתן ביטוי לאמונה ולשמחה בבוא הגאולה ("חזקו וגילו כי שוד גמר") והוא מסתיים במילים "תחל שנה וברכותיה". הדבר בא לידי ביטוי גם בנגינה, שבהרבה מן הקהילות משתנית בבית זה למנגינה מיוחדת יותר, הנותנת משקל מיוחד למילים אלו.

לרוב נהוג שאת המילים החוזרות בסוף הבתים אומר כל הקהל ביחד. הפיוט נאמר עם שקיעת החמה בערב הראשון של ראש השנה, כאשר השנה הקודמת מסתיימת ומתחילה שנה חדשה.

בחלק מהמחזורים הודפס הבית הרביעי המתחיל במילים "הקם משפלות לראש ממלכת" באותיות קטנות ובמחזורים אחרים הוא לא הודפס כלל מחשש שמילותיו יתפרשו כרצון למרוד בשלטון.

בן-ציון שנקר

בן ציון שנקר (י"ח באייר תרפ"ה, 12 במאי 1925 - י"ט בחשון תשע"ז, 20 בנובמבר 2016), היה מוזיקאי, זמר ומלחין יהודי.

ידוע כ'בעל המנגן' הידוע ביותר של חסידות מודז'יץ ומהיוצרים הבולטים במוזיקה החסידית. שר, הלחין והוציא לאור עשרות תקליטים, קלטות ודיסקים של ניגוני מודז'יץ שהלחינו אדמו"רי החסידות ושהלחין הוא. בין שיריו הידועים ביותר "אשת חיל", ו"מזמור לדוד" המושרים בבתים רבים כחלק מזמירות השבת, לעיתים ללא ידיעת זהות יוצרם, "ולירושלים עירך", ועוד.

חסידות מודז'יץ

חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.

יאיר הראל

יאיר הראל (נולד ב-13 בדצמבר 1971) הוא יוצר, זמר, נגן כלי הקשה ומורה ישראלי. מייסד ועורך ראשי של אתר האינטרנט "הזמנה לפיוט". מנהל אָמנותי של פסטיבל הפיוט בירושלים.

יהודה אבן בלעם

הרב יהודה בן שמואל אִבְּן בַּלְעַם (נודע בערבית כאבו זכרייה יחיא או אבן-אלעם; ד'תש"ס 1000 – ד'תתל"א 1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד, מחבר הפיוט בזכרי על משכבי.

נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה-11, ועבר מאוחר יותר לעיר סביליה.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעיתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם. מועד זה הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל.

יניי

יניי (כתיב מקובל: ינאי) היה פייטן ארץ-ישראלי קדום. חי ככל הנראה במאה ה-5 או ה-6 לספירה. יניי הוא אחד הפייטנים הקדומים ביותר, ונמנה בידי רס"ג, כמו גם אצל רבנו גרשום בשורה אחת עם יוסי בן יוסי ורבי אלעזר הקליר. זמנו המדויק לא ידוע לנו, אך ברור שחי תחת השלטון הביזנטי בארץ ישראל.

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (צפת, 1555 – עזה, 1628) רב, פרשן ומשורר. מגדולי המשוררים והפייטנים העבריים בכל הזמנים.

מקאם

מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית. כל מקאם כולל סדרת צלילים אבסולוטיים ומהלכים מלודיים אופייניים.

שיטת המקאמים (או מקאמאת مقامات) משמשת כבסיס למוזיקה הערבית והטורקית ומבוססת ביסודה על המוזיקה הפרסית הקלאסית (הרדיף הפרסי). יש שימוש במקאם גם בארצות הבלקן, בארצות טורקמניות במרכז אסיה, ובקווקז.

בשנת 2008 הכיר ארגון אונסק"ו במקאם של עיראק כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.

המקאם כולל סדרת צלילים אשר גובהם מוגדר על-פי המרווחים ביניהם והמהווים מסגרת ליצירה ערבית מוזיקלית. כמו במוזיקה המערבית, גם במקאם יש חשיבות לצליל הבסיס של הסולם. בנוסף, כל מקאם כולל דגשים, שהיות באזורים מסוימים בסולם הצלילים ומהלכים מסוימים המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותם צלילים (כמו ביאת ומוחייאר או מאהור וראסט) הנבדלים האחד מהשני רק בשימוש בצלילים ובמהלכים הפנימיים.

במוזיקה המזרחית קיימים מרווחים הקטנים מחצי טון, ולכן שימוש ברבעי ובשמיניות הטון הוא מעשה שבשיגרה, מה שמצריך מהנגן שמיעה חדה במיוחד וכלים המאפשרים חלוקת הטון למרווחים קטנים כאלה.

המוזיקה הערבית/מזרחית שמה דגש על הקשר בין המקאם בו משתמשים לבין החוויה הרגשית שהוא גורם לשומע, כאשר לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: עצב, שמחה, געגוע, גאווה, יגון, אהבה וכו'.

השימוש במקאמים במוזיקה של שירת הבקשות, הפיוטים, והתפילה בנוסחי ספרד היה נהוג בין היתר בקהילות היהודים בטורקיה, במצרים, בסוריה ובעיראק, ומשם גם התרחב לישראל. בקהילות אלו תפילת שחרית בכל שבת מותאמת למקאם מסוים, בדרך כלל בהקשר לפרשת השבוע. נוסח התפילה בבית הכנסת ובפיוט בעולם היהודי המזרחי עושה שימוש במקאמים במסורות המוזיקליות של העדות השונות.

עם קום המדינה והגעת העולים מארצות ערב ואשכנז לאזור, הפכה ישראל לכור היתוך של התרבויות המוזיקליות השונות ונעשה ניסיון ליצור מוזיקה ים תיכונית בישראל. כך הועשרו המוזיקאים באשר הם בכלים חדשים לכתיבה מקומית כמו סולמות, מקצבים, מהלכים מלודיים, תזמורים, עיבודים, סלסולים וכו', ומאידך איבדו את ייחודם המקורי. כיום קיימת נטייה לחזור למקורות וליצור קבוצות וגופים מוזיקליים המשמרים את התרבויות הספציפיות לכל מדינה ממנה הגיעו הדורות הקודמים, דבר הכרוך באיסוף ועבודת מחקר נרחבת.

משולם בן קלונימוס

רבי משולם בן קָלוֹנִימוּס (ידוע גם בכינויים רבנו משולם, "משולם הגדול", "משולם הרומי" וגם בכתיב חסר "משלם"; סביב 950 - סביב 1010, נולד בלוּקָא, איטליה, או במגנצא, גרמניה) היה פוסק בן תקופת הגאונים, פרשן המשנה ופייטן.

ניסן

ניסן הוא חודש בלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.

בחודש זה יש 30 ימים. א' בניסן יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.

סוכה ולולב לעם סגולה

סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט הנאמר על ידי עדות המזרח בתפילת סוכות.

הפיוט חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן (חי באזור הסהרה שבמרוקו, שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס עד לאמצע המאה ה-18. נפטר בשנת 1736).

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מקור המילה פיוט בשורש היווני ποιητής (יוצר, משורר). הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו. בתקופות מאוחרות יותר נכתבו גם פיוטים שלא נועדו להחליף את נוסח הקבע של התפילה אלא להתוסף לו, ואף פיוטים שלא נועדו למסגרת ליטורגית מחייבת כלשהי.

חוקרים שונים הציעו הגדרות שונות לפיוט:

עזרא פליישר סקר את תולדות הפיוט החל מהפייטנות הקדם-קלאסית, פייטנות קלאסית, הפייטנות מזרחית מאוחרת, האסכולה הפייטנית בספרד והאסכולה האיטלקית-אשכנזית ואפיין את הפיוט כשירת קודש שמטרתה לשרת טקסים דתיים ותפילות בבתי הכנסת על ידי שליחי הציבור או מפי הציבור עצמו.אפרים חזן ציין את מקורה היווני של המילה, וטען שמשמעות המילה התפתחה לציין יצירה שירית בכלל. בתקופה הקדומה (עד למאה ה-16) היצירה השירית הייתה שירת הקודש בבית הכנסת, והחל מהמאה ה-16 נוצרו גם מסגרות נוספות מחוץ לבתי הכנסת לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש.אהרן מירסקי הגדיר את הפיוט כשירה עברית שלאחר המקרא, אשר ניצניה במקרא. המאפיין הבולט של הפיוט הוא הבאת דברים שיש בהם פירוש והסברים למקרא במטרה ללמוד באמצעותם מוסר. מירסקי סקר את התקופות שקדמו לפיוט הארץ ישראלי הקדום במאה החמישית והשישית והצביע על ניצני הפיוט במקרא, השירה לאחר תקופת המקרא והשירה בתקופת התלמוד.סוגי הפיוטים הנפוצים ביותר הם:

קרובות

סליחות

קינות

קהילות שרות

קהילות שרות הוא ארגון הפועל להחדרת מסורת הפיוט המזרחי למיינסטרים הישראלי. המיזם העיקרי של הארגון הוא הפעלת קבוצות ברחבי הארץ בהן לומדים וחווים את נושא הפיוט. מיזם זה ופרויקטים נוספים של הארגון

היוו גורם מרכזי בהפיכת הפיוט לז'אנר מוזיקלי נפוץ בישראל בעשור הראשון של המאה ה-21.

קרן אבי חי

קרן אבי חי היא קרן צדקה פרטית שהוקמה בשנת 1984 על ידי הפילנתרופ היהודי-אמריקאי סנפורד ברנסטין. מטרת הקרן, על פי אתר האינטרנט שלה היא "לחזק את הזהות היהודית, את הזיקה למקורות יהודיים ואת הקשר למסורת היהודית של יהודים בכל מקום שבו היא פועלת – בישראל, בצפון אמריקה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, וכן לשמר, לחזק ולהעמיק את הקשר שלהם למדינת ישראל".

הקרן הקימה בירושלים את בית אבי חי, מרכז תרבות הפועל בנושאים הקשורים ליהדות. כמו כן הקרן מעניקה מדי שנה את פרס אבי חי, ליחידים ומוסדות הפועלים לקירוב לבבות בין המחנות השונים בחברה היהודית בישראל. הקרן הקימה בשנת 1996, בעקבות רצח רבין, את "צו פיוס", העוסק בקירוב בין דתיים וחילונים בישראל.

בין הפרויקטים להם תורמת הקרן כספים נמצאים: תוכנית רביבים להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בית מורשה בירושלים, בית מדרש אלול, ארץ אחרת, בית מדרש קולות, פנים להתחדשות יהודית, מכון פרדס, מכינות קדם-צבאיות, עתיד במדבר, ממזרח שמש, רשת מורשה, הזמנה לפיוט, צהר, עלמא בית לתרבות עברית, בית הרב קוק ועוד.

יושב ראש חבר הנאמנים של הקרן הוא ארתור פריד, המנכ"ל שלה בישראל הוא אלי סילבר ובארצות הברית יוסי פרגר.

בכוונת הקרן להוציא את כל כספה עד שנת 2020, אז תיסגר הקרן.

את בית אבי חי מנהל ד"ר דוד רוזנסון (רו') החל משנת 2012 - רונזסון עלה ארצה עם משפחתו ממוסקבה בעקבות המינוי.

שמעון בן צמח דוראן

רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה מגדולי רבני אלג'יריה. מחבר שו"ת התשב"ץ וספרים נוספים.

שני זיתים

שני זיתים נכרתים הוא פיוט של ר' שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה. הפיוט נהוג בשבת חנוכה (אם ישנן שתי שבתות בחנוכה, בשבת הראשונה) בנוסח אשכנז המערבי והמזרחי. על אף שר"ש אבן גבירול היה מפייטני ספרד, פיוט זה השתמר בקהילות אשכנז בלבד. הנוסח המובא כאן הוא נוסחו המקורי של הפיוט, בנוסח שהיה מקובל בקהילות ישנם שינויים רבים, וניתן למצוא אותו בסידורים שבהערה.

הפיוט עוסק במנורת הזהב ובעיקר במנורה שבחזון זכריה הנביא (זכריה, ד'), המופיעה בהפטרה לשבת חנוכה. תוכן הפיוט הוא בקשת הגאולה, תוך שימוש בביטויים ומוטיבים הלקוחים מתוך נבואת זכריה: המנורה, שני הזיתים שעליה, שמן המשחה, ועוד. אין בפיוט אזכור מפורש לחנוכה, ולא ניתן לדעת אם הפיוט נכתב מעיקרו לייעוד זה או דווקא לפרשת בהעלותך, שגם בה מפטירים הפטרה זו.

תהילים ל'

"מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" הוא מזמור המופיע כפרק ל' בספר תהילים והוא מיוחס לדוד המלך ויועד לשירה בזמן חנוכת בית המקדש הראשון שנבנה בסופו של דבר על ידי בנו שלמה המלך.

המזמור היה נאמר בעת שירת הלוויים בבית המקדש בימי חנוכת הבית. ונוהגים לאומרו בימי החנוכה. המזמור הוא אחד הקטעים הנאמרים ברוב הקהילות בכל יום בתפילת השחרית כחלק מפסוקי דזמרא.

תפילת גשם

תפילת גשם היא תפילה ובקשה מן ה' שיוריד גשמי ברכה בימות החורף. התפילה נאמרת בחזרת הש"ץ בתפילת מוסף של שמיני עצרת, המועד בו מתחילים להזכיר את הגשמים בתפילה ולומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת גבורות ('הזכרת גבורות גשמים'), או בסמוך לה. תפילת גשם כיום מורכבת, בכל המנהגים, מפיוטים שונים המבקשים על הגשם המשולבים בחזרת הש"ץ או נאמרים לפניה.

פיוטי גשם שונים משמשים את העדות השונות בנוסחי תפילה שונים. כלל הפיוטים מכילים שיבוצים מקראיים כאשר לא פעם הבקשה נשענת על זכות שלושת האבות ומזכירה את ההקשר של כל אחד ואחד מהם למים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.