הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה ירושלים (1978) בע"מ
מייסדים האוניברסיטה העברית בירושלים
תאריך הקמה 1929
מיקום המטה ירושלים
משרד ראשי ירושלים
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים ספרות מדעית, ספרי עיון וספרות חכמת ישראל
www.magnespress.co.il

היסטוריה

ההוצאה נוסדה בשנת 1929, ארבע שנים לאחר היווסדה של האוניברסיטה העברית, והיא הוצאת הספרים האוניברסיטאית הוותיקה בישראל. ההוצאה קרויה על שמו של יהודה לייב מאגנס, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית.

Magnes Press
ספרים בסדרת "ספרי מופת" של הוצאת מאגנס

ייעודה הראשוני של ההוצאה היה להפיק ולהפיץ בארץ ישראל ובעולם ספרות מדעית בכלל וחכמת ישראל בפרט, בעברית ובאנגלית, מקור ותרגום לשימושם של תלמידים וחוקרים בקהילה המדעית ובקרב הציבור הכללי. ההוצאה מקבלת הצעות להוצאה לאור של ספרים מחוקרים מכל המוסדות האקדמיים בישראל.

הוצאת מאגנס מקפידה על הרמה האקדמית של הספרים אותם היא מפרסמת באמצעות תהליך ביקורת עמיתים כנהוג בקרב הוצאות ספרים אוניברסיטאיות. כתבי היד שההוצאה מקבלת מועלים לדיון במועצה האקדמית של ההוצאה המשמשת כמערכת, זאת לאחר שלב ביקורת העמיתים. החלטות המועצה המדעית מובאות בפני הנהלת ההוצאה, אשר משלבת שיקולים מסחריים וכלכליים בהחלטה האם להוציא לאור.

הוצאת מאגנס מפרסמת בכל שנה כ-60 ספרים חדשים וכתבי עת בכל תחומי העשייה האקדמית בישראל. בנוסף היא מדפיסה הדפסות ומהדורות חוזרות של ספרים שנדפסו בעבר. לפי קטלוג הספרייה הלאומית בהוצאה יצאו 946 ספרים (נכון לשנת 2019)[1].

בשנת 1978 הפכה ההוצאה לחברה בע"מ בשם "הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס האוניברסיטה העברית (1978) בע"מ", במעמד של מלכ"ר ובשנת 2005 שינתה את מעמדה ממלכ"ר לעוסק מורשה והתנהלותה כיום היא כחברה פרטית בבעלותה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

כתבי עת

בין השאר מאגנס מוציא לאור את כתבי עת:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשימת ספרים שיצאו לאור בהוצאת מאגנס, בקטלוג הספרייה הלאומית
אברהם ארואטי

אברהם ארואטי הוא חוקר ספרות, שירה ופילוסופיה של יוון ורומא ומתרגם מיוונית עתיקה ומלטינית.

השלים בהצטיינות יתרה תואר שני בלימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. מלמד יוונית עתיקה ולטינית באוניברסיטת תל אביב ותרבות יוון ורומא במכללת שנקר.

בשנת 2017 זכה בפרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית על הישגיו בתרגום יצירות יוון ורומא לעברית.בשנת 2018 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגומו השירי לאפוס ארגונאוטיקה מאת אפולוניוס איש רודוס.

אברהרד פון מילינן

הגרף אברהַרד פרידריך פון מילינֶן (בגרמנית: Eberhard Friedrich von Mülinen;‏ 6 בספטמבר 1861 – 14 בינואר 1927) היה דיפלומט וחוקר שחקר את הכרמל, מחבר הספר Beiträge zur Kenntnis des Karmels ("להכרת הכרמל"), שנחשב עד היום כספר שהרים תרומה חשובה מאד לחקר הכרמל.

אנטיפטרוס השני

אנטיפטרוס (ביוונית: Ἀντίπατρος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך מוקדון למשך תקופה קצרה.

אריה (לאון) סימון

סר אריה (לאון) סימון (באנגלית: Leon Simon;‏ 11 ביולי 1881 – 27 באפריל? 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי ציוני, איש השירות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה. סייע בניסוח טיוטת "הצהרת בלפור" (הטיוטה, כתובה על גבי מפית מלון לונדוני, נמכרה ב-2005 במכירה פומבית על ידי סות'ביס עם יתרת עזבונו של סימון).

אריסטופאנס

אריסטופאנס (ביוונית: Ἀριστοφάνης; בערך 446 לפנה"ס - 385 לפנה"ס) היה גדול מחברי הקומדיה באתונה העתיקה. אריסטופאנס חיבר כ-40 קומדיות, שמתוכן שרדו עד ימינו 11, ולמעשה הן הקומדיות העתיקות היחידות שנשתמרו בשלמותן (להבדיל משתי הקונבנציות של הקומדיה היוונית שבאו לאחריה: הקומדיה התיכונה, והקומדיה החדשה). ההקשר שבהן מוצגות הקומדיות הוא הקשר של תחרות, שהתקיימה מדי שנה בחגיגות התיאטרון באתונה.

על חייו של אריסטופאנס ידוע מעט מאוד: הוא היה בן אתונה, שם אביו היה פיליפוס, ובנו ארארוס המשיך את דרכו האמנותית. ילדותו של אריסטופנס מקבילה לתקופת עלייתו של פריקלס (460-429 לפנה"ס), שעם תום המלחמות הפרסיות הפך את אתונה למרכז הפוליטי והתרבותי של יוון, טיפח את האהבה לאמנויות ועודד הישגים אינטלקטואליים. בשנת 431 לפנה"ס פרצה המלחמה הפלפונסית, שבה התאחדו כל אויביה של אתונה, ובראשן ספרטה. המלחמה סיפקה רקע לסאטירות רבות.

ערך מורחב – הקומדיה היוונית העתיקה של אריסטופאנסלקומדיות רבות של אריסטופאנס יש נראטיב קבוע: גיבור המחזה נמצא בצרה כלשהי, והוא רוקם תוכנית דמיונית על מנת לחלץ את עצמו מצרה. הדמויות הכלולות במחזותיו הן בדרך כלל של אתונאים בני זמנו: אישי ציבור, עסקנים, פוליטיקאים, פילוסופים ודמויות מקומיות נוספות, המאופיינות באפיון כללי על פי גיל, מין או מעמד. ההומור האריסטופאני מורכב מבדיחות פוליטיות, ביקורת על אנשי האקדמיה, והצגה סאטירית של השליטים, ואף של האלים. הלשון של אריסטופנס היא לשון גסה, וזוהי חלק מהתרבות הלשונית שבתוכה נכתב המחזה. הבדיחות היו בכל מיני מישורים ופנו לסוגים רבים של צופים, וכללו ניבולי פה ובדיחות רבות על תפקודי הגוף.

אריסטופאנס מוצג גם כדמות ב"משתה" של אפלטון, בו הוא חולק את תפיסתו בנושא האהבה, ומספר את המיתוס הנודע על האדם המקורי שנקרע לשניים בשל חטאו נגד האלים, ומאז נידון לחפש את חציו האחר.

דבורה גילולה

דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית. תחומי מחקרה הם ספרות רומית ויוונית עתיקה ויצירתו של נתן אלתרמן.

דוד גולן

דוד גולן (4 ביולי 1927 – 12 במרץ 2019) היה היסטוריון ישראלי שהתמחה בעת העתיקה, פרופסור להיסטוריה של יוון ורומא באוניברסיטת חיפה.

החוקה הגדולה של ספרטה

החוקה הגדולה של ספרטה (Μεγάλη Ῥήτρα) הייתה שורת רפורמות בחוקי הפוליס היוונית ספרטה, המיוחסת לליקורגוס, המחוקק האגדי של ספרטה.

חיים יהודה רות

חיים יהודה (ליאון) רוֹת (באנגלית: Leon Roth; י"ז בניסן תרנ"ו, 31 במרץ 1896 – ח' בניסן תשכ"ג, 2 באפריל 1963) היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ושימש כרקטור האוניברסיטה העברית.

יעקב גולומב

יעקב גוֹלוֹמְבּ (נולד ב-5 ביוני 1947 בוורוצלב שבפולין) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ומופקד הקתדרה לפילוסופיה כללית על שם אחד העם. כותב, עורך ומתרגם ספרים בנושאי פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית (ניטשה, קירקגור, סארטר וקאמי), בענייני זהות ישראלית-יהודית ובענייני ציונות ותרבות.

מגאס מקירנה

מגאס (ביוונית: Μάγας‏; ? - 250 לפנה"ס) היה אציל מוקדוני, בנו המאומץ של תלמי הראשון מלך מצרים. הוא מונה בידי תלמי למושל קירנאיקה (בלוב של ימינו), אולם הצליח להוביל את קירנאיקה לעצמאות משלטון מצרים.

מוזיקולוגיה

מוזיקולוגיה היא התחום האקדמי העוסק במוזיקה. זהו נושא מסיבי ומקיף אשר נוגע בפנים הרבות של המוזיקה כגון נגינה, הלחנה, היסטוריית המוזיקה וכיוצא בזאת. מוזיקולוגיה כוללת בתוכה למידה ספציפית של ז'אנרים, כדוגמת מוזיקה אימפרסיוניסטית, היסטוריה של התוים, היסטוריית כלי הנגינה וכדומה. התחום האקדמי העוסק במוזיקה שאינה מערבית נקרא אתנומוזיקולוגיה.

נתן שפיגל

נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים. יהודי פולני-ישראלי, פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומתרגם מיוונית ולטינית. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תש"ן-1990 על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית.

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"ח באב ה'תרפ"ח, 14 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 26 ביולי 2006) היה משורר ומתרגם עברי ופילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), בפרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט). היה אסיר ציון ברומניה.

פובליוס טרנטיוס אפר

פובליוס טרנטיוס אַפֵר (בלטינית: Publius Terentius Afer) היה מחזאי בתקופת הרפובליקה הרומית שהתמחה בקומדיות, ביניהן "הסריס". הוא חי סביב 195 עד 159 לפנה"ס, בתקופת ראשית השירה הלטינית.

טרנטיוס היה עבד משוחרר ממוצא אפריקאי, ומכאן השם Afer, שפירושו "(צפון) אפריקאי" בלטינית. את שמו הרומי, כמו גם חינוכו, קיבל מן המשפחה שברשותה היה ושבידיה שוחרר. לאחר שחרורו מן העבדות בילה בקרב האצולה הרומית הצעירה, ופעל במסגרת "החוג הסקיפיוני", שהתרכז סביב סקיפיו איימיליאנוס, חצר תרבותית, בה התרכזו משוררים, פילוסופים והיסטוריונים. טרנטיוס התמחה בתרגום קומדיות הלניסטיות, של המחזאים היווניים מנאנדרוס ואפולודורוס מכריסטוס ללטינית, תוך היצמדות לעלילה המקורית, הקפדה על שפה צחה ודמויות אמינות. בסך הכל חיבר שש קומדיות, שהוצגו בשנים 166-160 לפנה"ס. כולן נשתמרו, בעוד יצירות אחרות מהתקופה ידועות רק מתוך כתבי אחרים. בגיל כ-25, יצא ליוון, ומת בשלב כלשהו במסע.

המחזות נשארו מקובלים לאורך הדורות. הם נמצאו במאות כתבי יד מימי הביניים והרנסאנס, הודפסו לראשונה בשטרסבורג ב-1470 ואחד מהם הוצג בפירנצה ב-1475. רוזוויתה מגנדרסהיים (Hroswitha von Gandersheim), חלוצה בין מחזאי אירופה, כתבה במאה ה-10 גרסאות נוצריות ליצירות טרנטיוס. יצירתו של טרנטיוס שימשה ללימוד השפה הלטינית בבתי ספר.

פובליוס סמפרוניוס טודיטאנוס

פובליוס סמפרוניוס טודיטאנוס (בלטינית: Publius Sempronius Tuditanus; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מדינאי ומצביא רומאי.

פיליפוס הערבי

מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומי.

צבי לם

צבי לָם (Zvi Lamm;‏ 15 בינואר 1921 – 17 בדצמבר 2004) היה איש חינוך ישראלי, פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס א.מ.ת במדעי החברה (2004).

קליקרטידס

קליקרטידס, (ביוונית: Καλλικρατίδας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, שפיקד על הכוחות הספרטניים בקרב ארגינוסאי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.