הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת בירושלים.

הוצאת כרמל
Logo carmel
סוג הוצאת ספרים
מייסדים ישראל כרמל
תאריך הקמה 1987
משרד ראשי גבעת שאול, ירושלים
בעלות ישראל כרמל
ענפי תעשייה דפוס, הוצאות לאור
אתר הוצאת כרמל ירושלים

היסטוריה

"כרמל" החלה את דרכה בירושלים בשנת 1987 כהוצאת נישה שהתמחתה בספרי שירה ובכתב עת לענייני שירה "כרמל". במרוצת הזמן התרחבה, וכיום היא מרבה לפרסם גם סיפורת עברית ומתורגמת וספרי עיון.

מייסד ההוצאה, הבעלים והמו"ל הוא ישראל כרמל, שבצעירותו שימש מורה להיסטוריה ומאוחר יותר היה אחד העורכים של האנציקלופדיה העברית.

הוצאת כרמל חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

סדרות בולטות בהוצאה

ספרות עברית

במסגרת סדרת "מקומי", בעריכת המשוררת והמתרגמת טל ניצן, מוציאה ההוצאה לאור כותרים עבריים של יוצרים כגון אברי הרלינג, דרור דניאל, אלכס אפשטיין ועוד. קובץ נוסף של ספרות עברית הוא סדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן, שבה יצירות של יקיר בן משה, נורית זרחי, נתן וסרמן ועוד. בשנים האחרונות פורסמו בהוצאת כרמל גם מרבית ספריה של רבקה מרים. בהוצאה פורסמו גם שלושה ספרים של המשורר ישראל אלירז וכן שלושה מספרי השירה של המשורר רמי סערי.

ספרות מתורגמת

הוצאת כרמל מפרסמת מגוון גדול של יצירות מתורגמות, ביניהן תרגומיו של המשורר רמי סערי ליצירות שירה ופרוזה מהארצות: פינלנד, יוון, ספרד, צ'ילה, קובה, קטלוניה, פורטוגל, הונגריה, אלבניה וטורקיה, תרגומים מספרדית של יצירות לטינו-אמריקניות במסגרת סדרת "אלדורדו" בעריכת אוריאל קון, כגון קלאס לחוליו קורטאסר, תרגומים מפורטוגלית, מצרפתית, מגרמנית, ותרגומים רבים מהשפה הרוסית של סופרים כדוגמת אנטון צ'כוב, פיודור דוסטויבסקי, לב טולסטוי, ועוד.

סדרה נוספת בהוצאה מאגדת את ספרי הקלאסיקה מיוון ומרומי, ובהם "תולדות מלחמת היהודים ברומאים" מאת יוסף בן מתתיהו, כל כתבי טקיטוס: "דברי הימים" ו"ספרי השנים" (בשיתוף מוסד ביאליק), "רפואות האהבה" לאובידיוס, "אינאיס" מאת ורגיליוס ו"מלחמת גאליה" מאת יוליוס קיסר.

קישורים חיצוניים

אבי שגיא

אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית. שגיא הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה, וראש התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, וכן משמש כעמית מחקר בכיר במכון הרטמן בירושלים.

אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אהרן אמיר

אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם (בעיקר מאנגלית), עורך וסופר עברי ישראלי.

אינאיס

אַינֵאִיס (בלטינית: Aeneis) מאת ורגיליוס היא פואמה אפית רומית הכוללת 12 ספרים המתארים את הרפתקאותיו של איניאס, מגיבורי מלחמת טרויה, שעבר לאיטליה והיה לאבי הרומאים.

ששת הספרים הראשונים של הפואמה כוללים את סיפור מסעו של איניאס מטרויה לאיטליה, בעוד חציו השני כולל את תיאור ניצחונות הטרויאנים על הלאטינים.

הפואמה נכתבה בימיו של אוגוסטוס, שליטה של קיסרות רומא לאחר הכאוס שהשתרר בה עם רצח יוליוס קיסר. שלטונו של אוגוסטוס שם קץ למלחמת האזרחים, החזיר את היציבות והשכין את ה"פאקס אוגוסטה" (שלום אוגוסטוס) שנמשך קרוב ליובל. בוורגיליוס ובבני דורו עורר הסדר החדש התלהבות. האיניאידה נכתבה כדי לרומם את הקיסרות באמצעות יצירת גיבור לאומי. ביצירה זו יוצא מייסד הגזע הרומי, שנועד להחזיק בכל העולם תחת שלטונו, הלא הוא איניאס, ששמו כבר נודע כדמות ב"איליאדה", להגשים את גורלו ככובש איטליה.

לפי האגדה כתב ורגיליוס רק שלוש שורות ביום בעת כתיבת היצירה המורכבת הזו. למרות אורכה של היצירה, המשתווה לזו של כתיבתו של הומרוס, לא נסתיימה כתיבתן של כמה שורות. יש הסוברים כי זו הייתה כוונתו של המשורר. עם מותו, השאיר ורגיליוס הוראה כי יש לשרוף את היצירה כיוון שלא היה מרוצה מחלקים מן היצירה (למשל מספר VIII, בו מתקיימים יחסי מין בין ונוס ווולקן), אולם אוגוסטוס הורה כי לא ישרפו אותה, והיא פורסמה עם שינויים מועטים.

במאה ה-15 היו שני ניסיונות ליצור המשך ליצירה. אחד מניסיונות אלו, שנעשה על ידי מפאו וג'ו (Maffeo Vegio, בלטינית: מפאוס וגיוס), אף נכלל בהדפסות של היצירה שנעשו במאות ה-15 וה-16.

התרגום השלם של ה"אינאיס" לעברית נעשה בידי שלמה דיקמן (הוצאת כרמל ומוסד ביאליק, 2005) תוך שמירה על המשקל השירי שבו נכתבה במקור הלטיני, הקסמטר דקטילי. תרגום חלקי לעברית נעשה על ידי יוסף ליבס מן המקור הלטיני ועל ידי מיכה יוסף לבנזון שתרגם את הספר השני וקטע מהרביעי לעברית מן התרגום הגרמני של שילר.

אלבר קאמי

אלבר קאמי (בצרפתית: Albert Camus;להאזנה (מידע • עזרה) 7 בנובמבר 1913 - 4 בינואר 1960) היה סופר ופילוסוף צרפתי, יליד אלג'יריה, מהידועים בפילוסופים של האקזיסטנציאליזם, זוכה פרס נובל לספרות.

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus, להאזנה (מידע • עזרה)) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: ויימאר (שבה נוסד), דסאו וברלין. בבית ספר זה התחנכו ולימדו אדריכלים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את הסגנון הבינלאומי, שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית. הבאוהאוס ידוע בעיקר כסגנון אדריכלי, אך עסק גם בתחומים של עיצוב פנים ועיצוב רהיטים וכלי בית שונים ‏–‏ תחומים שנלמדו בבית הספר עוד לפני שמקצוע האדריכלות נלמד בו.

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 זכה בפרס אמת במחשבת ישראל.

דיוקן האמן כאיש צעיר

דיוקן האמן כאיש צעיר (A Portrait of the Artist as a Young Man) הוא רומן בעל יסודות אוטוביוגרפיים שנכתב על ידי ג'יימס ג'ויס ויצא לאור ב-1916.

הספר מציג את תהליך ההתבגרות ורכישת המודעות העצמית של איש צעיר ומוכשר. הדמות הראשית היא סטיבן דדאלוס, שהוא למעשה האלטר אגו של ג'ויס עצמו. ביצירה זו יש רמזים לסגנון הכתיבה המאוחר יותר של ג'ויס, בשימוש במונולוג פנימי ובעיסוק בנפש יותר מאשר במציאות החיצונית. גיבור הספר, סטיבן דדאלוס, מופיע גם בספר אחר של ג'ויס, יוליסס.

בינואר 1904 כתב ג'ויס את יצירתו הפרוזאית הראשונה. היה זה חיבור ארוך שזכה לשם "דיוקן האמן", שם שהגה אחיו סטניסלאוס. הוא שלח את כתב היד לכתב-עת חדש, ונדחה. ב-2 בפברואר (יום הולדתו ה-22) הודיע לאחיו כי החל בכתיבת רומן. שם הרומן היה אמור להיות "סטיבן הירו" (Stephen hero) על שם גיבורו, סטיבן דדאלוס. סטניסלאוס התנגד לשם דדאלוס, מפני שאין שמות משפחה כאלה באירלנד, אך ג'ויס עמד על דעתו . כשסיים ג'ויס את כתיבת "סטיבן הירו", הרומן הגמלוני ארך כמה אלפי עמודים. מיואש, ג'ויס זרק את הדפים לאש האח, אך אחותו הצליחה להציל כמה מהדפים. "דיוקן האמן" מבוסס בחלקו על "סטיבן הירו".

רבים מחבריו של ג'ויס לספסל הלימודים הפכו לדמויות ביצירותיו. ב"דיוקן האמן" אלה הם ג'ון פרנסיס ביירן, ששימש כבסיס ל"קרנלי", ווינסנט קוסגרייב שעליו מבוססת דמותו של "לינץ'".

הספר נכתב במשך זמן רב, מ-1904 עד 1914. ג'ויס נתקל בקשיים בהוצאתו לאור, ולמזלו הופגש עם הארייט שו וויבר, אישה בעלת ממון, והמממנת של כתב עת בשם "האגואיסט". עורכת כתב העת, דורה מרסדן, חיוותה דעה חיובית על הספר, והוא פורסם בו בהמשכים בשנים 1914-1915. וויבר, שהפכה בהדרגה לפטרוניתו של ג'ויס, חייבה אותו לעמוד בלוח הזמנים לפרסום פרקי הספר. על הפרסום הקשו מגוריו של ג'ויס באותה עת בטריאסטה, שהייתה באותה עת חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובפרט לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914.

ב-1915 הציעה וויבר לג'ויס להוציא לאור את "דיוקן האמן" בעצמה, לאחר שהוא נתקל בקשיים בהוצאתו לאור. הספר יצא לבסוף ב-1916.

הספר תורגם מאנגלית לעברית על ידי אברהם יבין ודניאל דורון בהוצאת עם עובד, ב-1971. תרגום חדש של יותם בנשלום יצא ב-2016, בהוצאת כרמל.

הומור

הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק. על-פי ארתור קסטלר, מצב זה נוצר כאשר מוצגות בפני השומע או הצופה שתי מסגרות התייחסות בעלות היגיון פנימי, שאינן תואמות זו לזו; ההומור נוצר במעבר המפתיע בין מישור אסוציאטיבי אחד למישור אסוציאטיבי אחר.

הומור מוגדר מילונית כיכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראיה רחבה ויחס של אהדה סלחנית. יכולתו של האדם לצחוק לחולשות ולחסרונות של עצמו ושל אחרים ולהתבונן בחיוך בקשיי היום יום. דוקטור חיה אוסטרובר, חוקרת הומור ומרצה לפסיכולוגיה, מציינת שההומור תלוי בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ועוד, לכן אנשים שונים, במצבים שונים, ימצאו סיטואציות שונות כהומוריסטיות.

הגדרת ההומור אינה מוסכמת על הכל, אך אנו יכולים לזהות הומור באופן אינטואיטיבי, להבחין בו ולהבינו. לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענון, חידוש וכמובן שמחה. אלה האלמנטים שבונים בדיחות. ברובן ניתן למצוא קישור מפתיע וחדש בין אלמנטים שבדרך כלל לא היו מיועדים להתחבר.

לב טולסטוי

לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й, להאזנה (מידע • עזרה), 9 בספטמבר 1828 - 20 בנובמבר 1910‏) היה סופר והוגה רוסי שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי. הפילוסופיה הפציפיסטית של טולסטוי וקריאתו להתנגדות לא אלימה הותירו רושם עז אף הם ואומצו על ידי מהטמה גאנדי, טנזין גיאטסו ומרטין לותר קינג כשיטת מאבק.

הוא נולד והתגורר רוב חייו באחוזה משפחתית ביסנאיה פוליאנה.

לימור שרייבמן-שריר

לימור שרייבמן-שריר (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ורופאה ישראלית. מלכת היופי של ישראל לשנת 1973 וסגנית רביעית למיס תבל.

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

סנסקריט

סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: [השפה] העשויה היטב או המלוטשת) היא שפה הודו-ארית. זוהי ככל הנראה השפה העתיקה ביותר ממשפחת השפות ההודו-אירופיות. היא אחת מתוך 23 השפות הרשמיות בהודו ושפה רשמית באוטראקהאנד. השפעות השפה ניכרות בכל השפות הצפוניות שהתפתחו ממנה ואף באוצר המילים של השפות ההודיות הדרומיות. הסנסקריט נכתבה בסוגי כתב שונים באזורים שונים של הודו, אך מקובל להדפיס ספרי סנסקריט בכתב הדוונאגרי.

הסנסקריט כמעט ולא שימשה שפת דיבור יום-יומית במהלך ההיסטוריה. היא הייתה שפה של ליטורגיה ושל המזמורים של הוודות, שפת השירה והספרות הקדומה, שפת הדת והפילוסופיה ושפת המדע. מלומדים מחלקים שונים של תת-היבשת ההודית דיברו והתווכחו זה עם זה בסנסקריט, שהייתה השפה המשותפת להם. מבחינה זו הסנסקריט נחשבת למקבילה ההודית ללטינית. החיבורים העתיקים ביותר בסנסקריט הם מהקנון המוקדם של התרבות הוודית - הוודות, והם חוברו בנוסח עתיק של הסנסקריט השונה מן הקלאסי, ויש הקוראים לשפה זו "השפה הוודית". בצורתה הקלאסית השפה התקבעה במאה ה-4 לפני הספירה, אז חיבר המדקדק הגדול פניני מאמר שקיבע את כללי הדקדוק שלה. עם זאת ניתן למצוא גרסאות מקומיות שונות של הסנסקריט והיא השתנתה במהלך הדורות. בנוסף חוברו בה רוב החיבורים האקדמיים בתת-היבשת ההודית וחיבורים טכניים שונים, כגון מדריכים לטיפול בסוסים או מדריכי בישול. עד ימינו שרדו יותר טקסטים בסנסקריט מאשר בלטינית וביוונית גם יחד, מכיוון שחלק ניכר מהם הועבר, בצורה מסורתית, בעל פה.

כיום מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום ורבים לומדים את החיבורים העתיקים הפילוסופיים המדעיים והספרותיים שלה, שרים אותם ומשננים אותם. יש קבוצות בעלות אג'נדה לאומית שמנסות להחיות את שפת הסנסקריט ולהפוך אותה לשפת יומיום מודרנית שמייצגת את הלאום ההינדואי, בדומה למודל העברי של אליעזר בן יהודה.

פיודור דוסטויבסקי

פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי (רוסית: Фёдор Михайлович Достоевский (מידע • עזרה)) (11 בנובמבר 1821, מוסקבה – 9 בפברואר1881, סנקט פטרבורג) מגדולי וחשובי הסופרים ומחברי הרומנים במאה ה-19, מן הדמויות המרכזיות והחשובות בתולדות הספרות הרוסית בפרט והספרות העולמית בכלל. דוסטויבסקי כתב סיפורים קצרים, מאמרים ורומנים, ושימש כעורך בכמה כתבי עת שיצאו לאור ברוסיה בזמנו. מיצירותיו: אנשים עלובים, הכפיל, המתבגר, כתבים מן המרתף, החטא ועונשו, המהמר, אידיוט, שדים, האחים קרמזוב.

פסל (מקצוע)

פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.

רבקה מרים

רבקה מרים (נולדה ב-1952) היא משוררת, סופרת וציירת ישראלית.

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

רמי סערי

רמי סערי (נולד ב-17 בספטמבר 1963) הוא משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

תומאס הרדי

תומאס הרדי (באנגלית: Thomas Hardy;‏ 2 ביוני 1840 – 11 בינואר 1928) סופר ומשורר אנגלי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.