הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

Carta logo
לוגו החברה

היסטוריה

ההוצאה הוקמה בירושלים בשנת 1958[1] על מנת להוציא מפות שונות ואטלסים למגוון צרכים: מפות כבישים, מפות טופוגרפיות, מפות ערים, מפות גאולוגיות ומפות היסטוריות. עד הקמת כרטא היה אגף המדידות של הממשלה הגוף היחיד שעסק במיפוי. כרטא הוציאה לאור את אטלס ישראל, הפרסום הרשמי של מדינת ישראל, יחד עם הרשות למיפוי ישראל. מאז מספקת כּרטא מפות ושירותי מיפוי למוסדות ממשלה, לחברות פרטיות, לאוניברסיטאות, לחברות מסחריות לעיתונים וכתבי-עת. במסגרת פעילותה בתחום המידע למטיילים מקיימת החברה את מפעל "מומלץ כרטא", העוסק בדירוג של מסעדות, מקומות לינה, אטרקציות ואירועים בישראל. הדירוג משלב חוות דעת של מומחי "כרטא" וחוות דעת של קוראי המדריכים של החברה. לאחרונה פועלת החברה בתחום התוכן התיירותי לטלפונים חכמים והשיקה את האפליקציה "מדריך כרטא השלם לקברי צדיקים" בשיתוף הרב ישראל גליס.

משנת 1981 נמצאת תחת אותה בעלות הוצאת ספרים קטנה בשם הוצאת כנה, המוציאה ספרים במגוון תחומים.

הוצאת כרטא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

אטלס כרטא

אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל
אטלס כרטא

אחד המפעלים המרכזיים של ההוצאה היה הוצאת אטלס כרטא, 12 כרכים לתולדות ארץ ישראל, מאז ימי התנ"ך ועד לאחר קום מדינת ישראל, בתוכם ארבעה כרכים לתולדות ארץ ישראל, שלושה כרכים לתולדות מדינת ישראל (לפי עשורים מהראשון ועד השלישי), שני כרכים לתולדות עם ישראל בגולה ושלושה כרכי מפתחות. כרכי האטלס נערכו על ידי מיטב החוקרים בתחומם והציגו לראשונה בעברית את ההיסטוריה על גבי מפות ועל ידי כך הציגו תוכן רב באופן גרפי וממצה. האטלסים זכו לפופולריות רבה והודפסו במהדורות רבות ואף תורגמו למספר שפות. אטלס כרטא לתקופת המקרא, למשל, פורסם בעשר שפות (נכון ל-2008).

כרכי אטלס כרטא

  • אטלס כרטא לתקופת המקרא עורך ראשי: יוחנן אהרוני
  • אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, יצא בשנת 1966[2], עורך ראשי: מיכאל אבי-יונה
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מביתר ועד תל-חי עורך ראשי: מרדכי גיחון
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל מראשית ההתיישבות ועד קום המדינה עורך ראשי: יהודה ואלך
  • אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל - מפתח שמות ומקומות עורך ראשי: עמנואל בארי
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל שנים ראשונות: תש"ח - תש"ך עורך ראשי: יהודה ואלך
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל עשור שני עורך ראשי: יהודה ואלך
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל עשור שלישי עורכים: יהודה ואלך, אריה יצחקי ומשה ליסק.
  • אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - מפתח שמות אישים ועניינים עורכת: שרה פוסטבסקי
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים עורך ראשי: חיים ביינארט
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בזמן החדש עורך ראשי: אביתר פריזל
  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל - מפתח שמות ועניינים עורך ראשי: יהודית ברוך

ספרים נוספים

כרטא הוציאה לאור גם אטלסים של מדינות אחרות כגון המזרח התיכון, רוסיה ודרום אמריקה ואטלסים כלליים של העולם לתלמידים ולסטודנטים. באנגלית הוציאה בארבעה כרכים את Historical Atlas of World Religions (אטלס היסטורי לדתות העולם) ארבעת הכרכים הם אסלאם, יהדות, נצרות וירושלים.

בתחום האנציקלופדיות הוציאה ההוצאה את "אנציקלופדיה כרטא בכרך אחד", שהיא אנציקלופדיה כללית, בדגש על גאוגרפיה, את "אנציקלופדיה כרטא לחפירות ארץ ישראל" בארבעה כרכים ואת הלקסיקון לידיעת הארץ, "כל מקום ואתר", בשיתוף משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

כרטא הוציאה מספר ספרים בנושא ירושלים, בהיקפים שונים, ביניהם אטלסים היסטוריים וספרי עיון. עוד יצאו בהוצאה אטלסים לשמורות טבע, אנציקלופדיה לחי ולצומח של ארץ ישראל, מדריכים לטיולים בארץ ולאתרים ארכאולוגים, ספרי בישול, מדריכים שונים בנושאי פנאי ואורח חיים (וביניהם אחד מרבי המכר שלה, ‫המדריך להחייאה בסיסית במצבי חרום) ועוד. כן הוציאה כרטא את אטלסי כבישים "כל ישראל", אולם עקב תביעה על הפרת זכויות יוצרים של המידע הגאוגרפי הופסקה הוצאת אטלסי הכבישים של כרטא בשנת 2010. ההוצאה היא בעלת הזיכיון על ההוצאה העברית של ספר השיאים של גינס מאז 1977.

כיוון אידאולוגי ופוליטי

ככלל ההוצאה היא הוצאה ציונית ומתארת את הגאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל מתוך נקודת מבט יהודית וציונית. למשל, שמות כרכי אטלס כרטא והיקפם מבטאים את לוח הזמנים מנקודת מבט יהודית ואת היקף הפעילות של יהודים בארץ (כך, תקופה של כ-1800 שנה דלות בפעילות יהודית בארץ, בין חורבן ביתר ועד ההתיישבות בתל חי זוכה לאותם 200 עמודים כמו הכרך המתאר את 68 שנות התחייה הציונית בארץ בין 1880 ל-1948). ספרי ההוצאה אינם מזכירים כמעט יישובים ערביים שנחרבו בתש"ח, למשל, אלא תוך זיקה שלהם לפעילות יהודית (כגון היותם בסיס לכנופיות)[3].

כמו כן הוציאה כרטא ספרים בפורמט של אטלס המתקיימים על קו התפר שבין ספרות תורנית לספרות מדעית-פופולרית כגון אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות ומדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל: תהלים, סגולות, תפילות. בשנות ה-2000 שיתפה ההוצאה פעולה עם מכון המקדש. בשנת 2005 הוציאה כרטא את ספרו של הרב ישראל אריאל, בית המקדש בירושלים, המציג מידע רב בתחום בית המקדש באופן גרפי. יהושע שוורץ, דקאן הפקולטה ללימודי יהדות וראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר-אילן טען נגד הספר שהוא אינו מחקרי ואינו עומד בסטנדרטים של ביקורת מדעית[4] וזאת בניגוד לאטלסי כרטא ולאנציקלופדיה המבוססים על מחקר מדעי ביקורתי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיפוי שרידי חקלאות עתיקים בהר־הנגב מבוצעת ע"י "כרתא", דבר, 30 ביולי 1958
  2. ^ זה עתה הופיעו, מעריב, 9 בדצמבר 1966
  3. ^ ראו למשל תום שגבמחפשים את השלט, באתר הארץ
  4. ^ יהושע שוורץמנין לו זאת?, באתר הארץ
גנים לאומיים בישראל

בישראל, גן לאומי הוא אתר היסטורי או אתר נוף מוכרז, הנמצא בפיקוח רשות הטבע והגנים, הממונה על גנים, שמורות וערכי טבע בישראל. עד סוף 2009 הוכרזו בישראל 66 גנים לאומיים, כאשר בסך הכל התבצעו 74 הכרזות ומתוכן שמונה הכרזות שהיו הרחבות לגנים קיימים. בשנת 2011 רשות הטבע והגנים פיקחה על פעילותם של 81 גנים לאומיים .

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה יצאה לאור בשנת 1992 בשפה העברית, בארבעה כרכים. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד הכנת האנציקלופדיה.

לאנציקלופדיה זו קדמה אנציקלופדיה אחרת שנקראה "האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" גם היא בהוצאת החברה לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה. אנציקלופדיה זו יצאה בשנת 1970 בשני כרכים לאחר שבע שנות עבודה, בעריכתו של בנימין מזר וצוות עורכי-משנה והכילה מידע לגבי אתרים שנחפרו עד שנת 1968.

בשנת 1993 יצאה המהדורה באנגלית בארבעה כרכים המקבילים לכרכים בעברית. שם האנציקלופדיה: "The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land". בשנת 2008 יצא כרך חמישי באנגלית הכולל עדכון של אתרים שהופיעו במהדורה של שנת 1993 וכן אתרים חדשים. הכרך מכיל מידע לגבי 250 אתרים בארץ ישראל ובירדן אשר נכתבו על ידי מעל 160 ארכאולוגים. הכרך מתייחס לאתרים מתקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. כן מכיל הכרך טבלאות כרונולוגיות מעודכנות, ומפה המציינת את מיקום כל האתרים אשר הופיעו בכל חמשת הכרכים. כרך זה הופיע רק במהדורה האנגלית.

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה של המסורת היהודית מבוססת בעיקר על התנ"ך ועל מדרשי האגדה שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם". כרונולוגיה זו התקבלה על רוב ספרי תולדות עם ישראל שנתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, ומשם ואילך מתואמת עם הכרונולוגיה המקובלת במחקר.

התקופה הישראלית

התקופה הישראלית הוא כינוי שבו נהגו הארכאולוגים להשתמש בעבר כדי לציין תקופה שהחלה בארץ ישראל עם ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל והסתיימה בחורבן בית ראשון וגלות בבל. כיום מעדיפים לכנות אותה בשם "תקופת הברזל", כינוי המתייחס לתרבות החומרית שלה.

זאב וילנאי

זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900–1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

יהצה

יָהְצָה, או יַהַץ, הייתה עיר מקראית באזור השליטה של המואבים. לאחר כיבוש הארץ על ידי שבטי ישראל נכללה בנחלת שבט ראובן אך העיר נפלה בגורלם של שבט לוי ונמנית בין 48 ערי הלויים.

כל מקום ואתר

כל מקום ואתר הוא לקסיקון לידיעת הארץ, הערוך בסדר אלפביתי וכולל מידע בסיסי על כל היישובים ומרבית האתרים בעלי החשיבות (אתרים ארכאולוגיים, אתרי טבע ונוף, נחלים, מעיינות, שמורות טבע, נקודות ציון בעלות ערך היסטורי ועוד) בארץ ישראל. המידע לגבי כל מקום ואתר, הכולל נתונים גאוגרפיים, היסטוריים ודמוגרפיים, מועבר בדרך תמציתית, על ידי טקסט קצר ושורת סמלים ליד שם הערך.

בשנים 1953–1967 ראו אור חמש מהדורות של פנקס הכיס להכרת הארץ לחייל "כל מקום" שהופיע בהוצאת ענף השכלה באכ"א (ובהמשך גם ב"מערכות") ביוזמתו של קצין חינוך ראשי אהרן זאב.‫

בשנת 1978 יזם ברוך שראל מהדורה שישית, מורחבת ומעודכנת, של הספרון לציבור הרחב. המדריך, בשם כל מקום ואתר: מדריך שלם להכרת הארץ, ראה אור בהוצאת משרד הביטחון והוצאת כרטא. למדריך זה ראו אור מספר מהדורות מעודכנות במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90, חלקן נמכרו במארז פלסטיק שהכיל בנוסף למדריך גם מפות ארץ ישראל בקנה מידה 1:170,000.

בנוסף לעדכון פרטים, כגון גודל אוכלוסייה, בכל מהדורה, כלל העדכון גם הוספת ערכים על יישובים שהוקמו והסרת ערכים על יישובים שפונו ונהרסו ואתרים שחדלו להיות בשליטת ישראל. בהתאם לכך, עד החזרת חצי האי סיני נכללו במדריך גם יישובים יהודיים ומספר אתרים אחרים בסיני.

בשנת 2000 ערך זאב ענר מהדורה מספר שבע-עשרה של המדריך, מורחבת ומעודכנת, בשם כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל. המהדורה כללה לראשונה מפות 1:250,000 משולבות במדריך, מפות ערים מורחבות וצבעוניות, לוח תקופות בתולדות ארץ ישראל ומילון מונחים בארכאולוגיה ובתולדות ההתיישבות לצד עדכון, הרחבה ועריכה-מחדש של כל הערכים במדריך. גם מהדורה זו עודכנה פעמים אחדות, ומהדורה 20 יצאה לאור בשנת 2005.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

מלחמת ההתשה בבקעת הירדן

מלחמת ההתשה בבקעת הירדן התרחשה בשנים 1967–1970 לאורך גבול ישראל-ירדן, במקביל למלחמת ההתשה שניהלו ישראל ומצרים סביב תעלת סואץ. במלחמה זו התעמתה ישראל מול ארגוני הטרור הפלסטינים ומול ממלכת ירדן. ארגוני הטרור הפלסטיניים, שנדחקו על ידי פעולות מערכת הביטחון הישראלית משטחי הגדה המערבית של הירדן אל שטחי הגדה המזרחית (ממלכת ירדן), החלו בביצוע פעולות נגד יישובי בקעת בית שאן ובקעת כנרות שכללו: ירי מרגמות, מיקוש, חדירות ליישובים, ירי נשק קל ופעולות חבלה נגד אזרחים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב גם בצורה הגנתית: יצירת קו הגנה לאורך נהר הירדן שכלל גם (בפעם הראשונה בצה"ל) גדר מערכת, וגם בצורה התקפית של פעולות פשיטה מעבר לנהר הירדן, שהנרחבת שבהן הייתה פעולת כראמה באביב 1968. גם צבא ירדן נטל חלק בלחימה; לרוב, בדרך של השתתפות בימי קרב ארטילריים שהתפתחו לעיתים בגזרה וגם בעת שכוחות צה"ל פשטו אל תוך שטח ירדן.

חוליות של ארגוני טרור פלסטינים חדרו גם לשטחי יהודה ושומרון שממערב לבקעת הירדן, ומולן פיתח צה"ל את שיטת הלחימה, שזכתה לשם מרדף, במטרה לחסום את החוליות מלהגיע למרכזי אוכלוסייה בשטחים שבשליטת ישראל. אזור זה של גב הרי יהודה והרי השומרון זכה בעקבות כך לכינוי "ארץ המרדפים". הלחימה הגיעה גם לגזרות הדרומיות יותר, אם כי בצורה מוגבלת. פעולות איבה היו גם לאורך כל חלקו הדרומי של גבול ישראל-ירדן: משני עברי ים המלח, באזור שמדרום לים המלח ואף בערבה. מקובל לראות את סיום מלחמת ההתשה בגבול ישראל-ירדן בספטמבר 1970 יחד עם אירועי ספטמבר השחור שבהם דיכא המשטר ההאשמי ביד חזקה את הארגונים הפלסטיניים ששגשגו בירדן בשנות הלחימה וכפה עליהם להעביר את בסיסיהם לסוריה וללבנון. במשך שלוש השנים בהן נמשכה המלחמה, נרשמו בגזרה זו 5,840 פעולות של ירדן וארגוני הטרור הפלסטינים נגד ישראל. מהן 660 נגד מטרות אזרחיות בפעולות אלו נהרגו 141 ישראלים ונפצעו 800. כ-1,000 מחבלים פלסטיניים נהרגו בפעולות אלו וכ-400 נפלו בשבי הישראלי. לצבא ירדן היו כ-300 הרוגים ולדיוויזיה של הצבא העיראקי היו עוד כמה עשרות הרוגים. לצה"ל אבדו 7 מטוסים בחזית הירדנית.

ממלכת כוש

ממלכת כוש הייתה ציוויליזציה שהתרכזה בצפון נוביה (כיום צפון סודאן), והייתה אחת מהתרבויות המוקדמות ביותר שהתפתחו סביב עמק הנילוס. המדינה הכושית הגיעה לכוחה לפני שליטת המצרים הקדמונים. אנשי הממלכה נקראו בשם כושים. בירתה הדרומית הייתה העיר מרואה.

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

משטרת עיראק סווידאן

משטרת עיראק סווידאן היא מצודת טגארט, החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום הארץ, על כביש 35, סמוך לקיבוץ שדה יואב. המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושה במהלך מלחמת העצמאות. לאחר כיבושהּ שונה שמה למצודת יואב על שמו של סא"ל יצחק דובנו, מפקד קיבוץ נגבה שנהרג בקרב על הקיבוץ, אשר כינויו המחתרתי בארגון הגנה היה "יואב". עד לשנת 1983 שימשה המצודה כבסיס פעיל של צה"ל וכיום משמשת כמוזיאון למורשת הקרב של חטיבת גבעתי מתקופת מלחמת העצמאות, חטיבה 5, וחטיבת גבעתי המחודשת.

עזריה אלון

עזריה אלון (י"א בכסלו ה'תרע"ט, 15 בנובמבר 1918 – י"ח בשבט ה'תשע"ד, 19 בינואר 2014) היה ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו, חתן פרס ישראל על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012).

עמי גדליה

עמי גדליה (נולדה ב-22 ביוני שנת 1952) היא סופרת ילדים ישראלית.

פנחס שדה

פנחס שדה (17 ביוני 1929, לבוב – 29 בינואר 1994, ירושלים) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

רמות גלעד

רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי. בתקופה הישראלית, התפתחה בסביבתה חקלאות מפותחת, שכללה תבואה, צמחי בושם ורפואה: הצֳרי והמור, ומטעי זית, גפן, תמר ואפרסמון.

תסמונת האיטר

תסמונת האיטר (באנגלית: The Left-hander Syndrome) הוא ספר מאת סטנלי קורן. הספר דן באיטרות, וכולל מחקרים שונים ותיאור המאפיינים הנובעים ממנה והמשויכים אליה. הגרסה העברית יצאה לאור בהוצאת "כּרטא ירושלים", בתרגום רימונה גרסון.

פרופ' סטנלי קורן מאוניברסיטת קולומביה הבריטית טוען כי המין האנושי הוא ימני בהכללה, כי האיטרות איננה מורשת וכי היא קשורה לנסיבות פתולוגיות מסוימות, כגון מצוקת הריון או לידה. הוא מצא שחלק מהשמאליים לקו בנזק מוחי שהתרחש לפני הלידה, מעין שיבוש התפתחותי מוקדם במערכת העצבים, שפגע בדרך-כלל בהמיספירה השמאלית, הפגיעה יותר. הוא מגיע למסקנה שהאיטרות, אותה הוא מכנה "תסמונת האיטרות", נוצרת בשל חוסר תיאום בין האונות השונות במוח. את מסקנותיו הוא מבסס בעיקר על ממצאים שונים לפיהם קיימת התאמה סטטיסטית בין איטרים ובין בעלי פגיעה עצבית כלשהי. הטענות המובאות בספר שנויות במחלוקת ואינן מקובלות על חלק גדול מהחוקרים.

מבחינת ההיבט החברתי, קורן מציין שהשמאליים סובלים לא פעם מסביבה ימינית לא אוהדת, לעיתים אף מדעות קדומות. לשוני זה, לטענתו, יכולות להיות השלכות גופניות, בריאותיות ורגשיות. בספר מובאות גם דוגמאות לביטויים המראים על יחס שלילי לשמאליים, כגון "לקום על צד שמאל", ו"אדם בעל שתי ידיים שמאליות".

הספר היה לרב המכר הראשון של קורן, וגרם לפולמוסיה תקשורתית רבה, בין השאר בשל מחקרו בספר שהראה כי תוחלת החיים של השמאליים קצרה בממוצע בתשע שנים משל הימנים. טענות שנויות במחלוקת נוספות המועלות בספר הן קשרים סטטיסטיים בין איטרות לבעיות פסיכולוגיות, בריאותיות וחברתיות. הוא מצא אף קשר בין איטרות להומוסקסואליות.

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל. התקופה נקראת על שם בית המקדש השני והתיקוף מקובל על היסטוריונים, אף כי בית המקדש השני נבנה 22 שנה לאחר שיבת ציון, וחרב 65 שנה לפני כישלון מרד בר כוכבא.

במהלך התקופה הייתה התפתחות תאולוגית ורוחנית שכללה יצירה תרבותית ודתית ענפה וכן את עלייתם ונפילתם של זרמים דתיים, כהנים ומנהיגים. בסוף ימי בית שני, במאה הראשונה לספירה, הגיעה התפוצה היהודית לשיא היסטורי מבחינת חלקה באוכלוסיית העולם. ההערכות השמרניות נוקבות ב-2,000,000 איש (אומדנים מקסימליים מגיעים אף ל-8,500,000) מפרס ועד קרתגו, כשאוכלוסיית האימפריה הרומית כולה מנתה אולי 60,000,000 נפש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.