הוצאת יבנה

הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.

מקור שמה של ההוצאה במרכז הרוחני שייסד יוחנן בן זכאי לאחר חורבן בית שני ביישוב יבנה.

ההוצאה מתמקדת בעיקר באנציקלופדיות, מילונים, ספרי עיון, אטלסים, ספרי לימוד, ספרות ילדים, פסיכולוגיה ונושאים מתחום היהדות.

עם ספריה הבולטים של ההוצאה נמנים: אטלסים בעריכתו של משה ברור (האטלס האוניברסיטאי, אטלס פיסי, מדיני וכלכלי, והאטלס האוניברסיטאי החדש); 15 כרכים של פירושי התנ"ך שכתב אליה שמואל הרטום בהתבסס על שיטתו של משה דוד קאסוטו; "האנציקלופדיה לילדים" ו"האנציקלופדיה לנוער"; אנציקלופדיות ל"גדולי ישראל" ול"חכמי התלמוד" פרי עטו של מרדכי מרגליות.

עם סופרי ומאיירי ההוצאה נמנו: נחום גוטמן, אוריאל אופק ולוין קיפניס.

לאחר פטירתו של אורנשטיין הועברה ההוצאה לבעלותה של בתו, נורית פריקסל.

בשנת 2010 נרכשה ההוצאה על ידי בונוס ספרים.

הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה

קישורים חיצוניים

אי

בגאוגרפיה, אִי הוא שטח אדמה אשר מוקף מים מכל קצוותיו אשר קטן מיבשת וגדול מסלע. קיימים איים שנוצרו בתהליכים גאולוגים טבעיים וקיימים איים מעשה ידי אדם שנקראים איים מלאכותיים.

אנטוני ביוור

אנטוני ג'יימס ביוור (באנגלית: Antony James Beevor;‏ נולד ב-14 בספטמבר 1946) הוא היסטוריון בריטי שכתב רבות על מלחמת העולם השנייה בפרט ועל המאה ה-20 בכלל.

גיא

גיא הוא שטח צר וארוך (ערוץ, אפיק) הנמצא בין שלוחות הר, הממוקמות משני צדדיו.

הגיא מהווה נתיב ניקוז לזרמי שיטפונות היורדים מן ההרים, ולעיתים קרובות הופך לנחל (או נהר) קבוע או ארעי.

דלתה

דלתה היא מישור סחף בשפך נהר שצורתו משולשת, צורה שדומה לאות היוונית דלתא (Δ), ומכאן שמה, ובו נערמים משקעי חול ובוץ שהנהר סחף בדרכו.

חבל ארץ

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו. הענף הגאוגרפי העוסק בחקר חבלי-ארץ נקרא "גאוגרפיה חבלית".

חצי אי

חצי אי הוא זרוע יבשה החודרת לתוך הים. זרוע זו מכונה חצי אי מכיוון שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה בים, מלבד במקום התחברותה אל עיקר היבשת. זרוע יבשה קטנה יחסית קרויה לשון יבשה או כֵּף.

חקלאות בעל

חקלאות בעל (מוכרת גם בכינוי פלחה) היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקייתם של הגידולים החקלאיים במשקעים טבעיים בלבד, באופן ישיר, ללא אגירתם או הזרמתם לחלקות. "גידול הבעל" הנפוץ בישראל הוא גידול החיטה.

חקלאות שלחין

חקלאות שלחין היא צורת גידול חקלאית המבוססת על השקיית הגידולים החקלאיים על ידי שליחת המים לערוגותיהם. השם מהמילה הארמית "שלהי" שפירושה עייפות, ובהקשר לחקלאות שדות שלחין הם שדות בעלי גידולים העייפים וצמאים למים.

בחקלאות שלחין מסורתית יוצרים בריכות אגירה ומסלולי הובלה של המים לערוגות.

חקלאות השלחין המודרנית משתמשת בשיטות השקיה נוספות כגון המטרה והשקיה בטפטוף. ירקות ופירות, ובישראל גם כותנה, אשר דורשים כמויות גדולות של מים, גדלים בחקלאות השלחין.

לשון יבשה

לשון יבשה או כֵּף היא רצועת יבשה קטנה יחסית החודרת לתוך הים, תוך שהיא מוקפת כמעט מכל עבריה במים. כאשר מדובר בשטח ניכר, הוא מכונה חצי אי.

פרחי הרע

פרחי הרע (בצרפתית: Les fleurs du mal) הוא ספר שירה של המשורר הצרפתי שארל בודלר. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1857 והיה יצירה בולטת בזרם הספרותי הצרפתי של ה"דֵקַדֵנס", המכונה אף זרם הסימבוליזם. בשירה שבספר בולטים נושאי הניוון והארוטיקה.

במהדורה המקורית הספר חולק לחמישה שערים נושאיים:

מרה שחורה ואידיאל (צרפתית Spleen et Idéal)

פרחי הרע (צרפתית Fleurs du mal)

מרד (צרפתית Révolte)

היין (צרפתית Le Vin)

המוות (La Mort)ההקדמה לספר, בה מהלל בודלר את השטן ומגנה את השעמום כגרוע בעינויים, מכניסה את הקורא לאווירתו של הספר ולנימה המלווה אותו לכל אורכו:

הבית המסכם בשיר הפתיחה "פתח דבר" פונה בהתרסה ישירה לקורא

בודלר והמוציא לאור של הספר הועמדו לדין על ידי משטר הקיסרות השנייה בצרפת באשמת "עלבון להגינות הציבור". בודלר נידון לתשלום קנס של 300 פרנק. שישה מן השירים בספר צונזרו והוטל איסור פרסומם בצרפת. איסור זה נותר בתוקפו עד לשנת 1949. מצד שני, לאחר שקרא ביצירתו של בודלר, הכריז ויקטור הוגו כי בודלר יצר זעזוע מרתק בספרות. השיר "הברבור", המופיע בספר, מוקדש לויקטור הוגו.

לאחר העמדתו לדין של בודלר, יצאה מהדורה שנייה של הספר בשנת 1861 שאליה התווספו 32 שירים חדשים והוצאו מן הספר ששת השירים שנאסרו לפרסום. השירים שהתווספו קובצו בשער השני לספר תחת השם "תמונות פריז".

בשנת 1868, לאחר מות בודלר, יצאה מהדורה שלישית של הספר עם הקדמה של תאופיל גוטייה (שלו הקדיש בודלר את הספר כולו). במהדורה זו נכללו אף מספר שירים חדשים שלא פורסמו במהדורות קודמות.

בעברית ראה הספר אור לראשונה בהוצאת י' צ'צ'יק בתרגום אליהו מייטוס, בשנת 1962. לאחר מכן יצא שוב בהוצאת "יבנה", בשנת 1975. בשנת 1997 יצא תרגום חדש של מבחר שירים מהספר, בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובתרגום דורי מנור.

פשר החלומות

פשר החלומות (גרמנית: Die Traumdeutung) הוא ספר משנת 1899 של הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד, שבו מציג פרויד את התאוריה שלו על התת-מודע ביחס לפרשנות חלומות, ודן במה שעתיד היה להפוך התאוריה של תסביך אדיפוס. פרויד שינה את הספר לפחות שמונה פעמים. במהדורה השלישית הוא הוסיף קטע נרחב אשר התייחס לסימבוליות החלום פשוטו כמשמעו, בעקבות השפעת וילהלם שטקל. פרויד צוטט כאומר על עבודה זו, "תובנות כגון אלה נופלות בחיקו של אדם פעם בחיים".הספר פורסם לראשונה במהדורה של 600 עותקים, שלא הצליח למכור במשך שמונה שנים. הספר צבר מאוחר יותר פופולריות, ושבע מהדורות נוספות פורסמו עוד בימי חייו של פרויד. הספר תורגם לעברית בשנת 1959 על ידי מרדכי ברכיהו בהוצאת יבנה, והוא הודפס שוב לאחר מכן במספר מהדורות.

בגלל האורך והמורכבות של הספר, פרויד כתב גם גרסה מקוצרת בשם "על חלומות". הטקסט המקורי נחשב אחת היצירות המשמעותיות ביותר של פרויד.

רב אחא (אמורא)

רב אחא היה כהן אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל. ברחבי התלמוד הירושלמי נמצאים מאות מאמרים בנושאי הלכה ואגדה שנאמרו מפיו. בתלמוד הבבלי רב אחא כמעט אינו מוזכר.

רב אחא נולד וגדל בעיר לוד והיה חבר טוב של בן עירו, רבי יהודה בן פזי.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבה בר בר חנה. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות האלגוריות שלו.

רבי יוסי בר זבידא

רבי יוסי בר זבידא היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי. הוא מופיע רבות בתלמוד הבבלי במחלוקות עם חברו רבי יוסי בר בון. אמורא זה, שהיה אמורא ארץ ישראלי, לא מופיע בתלמוד הירושלמי בכלל. דבר תמוה זה העלה השערה כי כל מקום בתלמוד הירושלמי שכתוב- "רבי יוסי" סתם הכוונה לרבי יוסי בר זבידא.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבינדרנת טאגור

רַבִּינְדְרָנָת טָאגוֹר (בבנגלית: রবীন্দ্রনাথ ঠাকুর (מידע • עזרה), קרי, רוֹבִּינְדְרוֹנאטְהְ טְהָאקוּר; 7 במאי 1861 – 7 באוגוסט 1941) היה משורר בנגלי, פילוסוף, ופטריוט הודי. הוא זכה בפרס נובל לספרות ב-1913 ובכך היה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל.

תמר בורנשטיין-לזר

תמר בּוֹרְנְשְׁטֵיין-לָזָר (נולדה ב-1 במאי 1929) היא סופרת ילדים ישראלית הידועה בעיקר בשל סדרות ספריה המציגים את הקופים קופיקו וצ'יפופו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.