הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית. ההוצאה נוסדה בחודש יוני שנת 1925 על ידי ברל כצנלסון ומשה ביילינסון במטרה להוציא לאור את העיתון "דבר" וספרי הגות, ומאוחר יותר כתבי עת של "דבר" בהם: "דבר הפועלת", "דבר לילדים", "הגה".

ההוצאה הוציאה ספרי עיון, שירה, לכסיקונים וספרי ילדים. עד ייסוד הוצאת עם עובד ב-1942 הייתה הוצאת דבר ההוצאה הרשמית של פועלי ארץ ישראל ויצאו בה כ-80 כותרים[1] בית הדפוס של ההוצאה היה בית הדפוס של "הפועל הצעיר".

רב-המכר של ההוצאה הוא ספר שירי רחל המשוררת, שיצא בלמעלה משלושים מהדורות. עוד יצאו בהוצאה כתבי נתן אלתרמן, דוד בן-גוריון ואחרים.

ההוצאה סגרה את שעריה בשנות ה-90 של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף אוליצקי, אמנות הדפוס, מסדה, 1973, עמ' 185.
אדירנה

אדירנה (בטורקית Edirne; ביוונית Αδριανούπολη (אדריאנופולי); בבולגרית Одрин (אודרין)) היא עיר בתראקיה, בחלקה האירופי של טורקיה. היא שוכנת כ-250 ק"מ מערבית לאיסטנבול, בסמוך לגבולותיה של טורקיה עם יוון ובולגריה. העיר משמשת כבירתה של נפת אדירנה, ובשנת 2010 התגוררו בה כ-138,793 תושבים.

איוואן בגריאנוב

איוואן איוואנוב בָּגְרִיָאנוֹב (בבולגרית: Иван Иванов Багрянов;‏ 29 באוקטובר 1891, ראזגרד, נסיכות בולגריה – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן במשך מספר חודשים כראש ממשלת בולגריה.

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-65,000 תושבים.

בתקופת המנדט שכנו במקום יישוב בדואי קטן בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ונקודת משטרה בריטית. בימי קדם שכנה בסמוך למקומה של אילת העיר עציון גבר, הנזכרת רבות בתנ"ך. ב-1949 נכבש המקום במסגרת מלחמת העצמאות, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. אילת נוסדה כיישוב אזרחי בשנת 1952, והוכרזה כעיר בשנת 1959.

העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר". אף על פי שהיה ברור כי אין מדובר באילת המקראית, בכל זאת הוחלט לקרוא לעיר בשם "אילת", מאחר שהשם כבר נטמע בציבור.מדרום לאילת נמצאת העיירה טאבה, שבשליטת מצרים, וממזרח לה נמצאת העיר עקבה, שבשליטת ירדן. שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים) וממיסים נוספים.

החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישר, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע ממרכז הארץ לנמל התעופה רמון גם בטיסה האורכת בממוצע כ-35 דקות.

אריה נבון

אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

בורגס

בּוּרגָס (בבולגרית: Бургас) היא עיר נמל בדרום מזרח בולגריה, לחופי הים השחור, בירת מחוז בורגס ומרוחקת 389 קילומטרים מהבירה סופיה.

דבר

האם התכוונתם ל...

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

וארנה

וַארְנָה (בבולגרית: Варна) היא עיר נמל מרכזית לחוף הים השחור, בירת מחוז וארנה וממוקמת 379 קילומטרים צפונית מזרחית לבירת בולגריה סופיה. וארנה היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה מבחינת כמות האוכלוסין.

יחסי בולגריה–ישראל

בין מדינת ישראל והרפובליקה הבולגרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים. שגרירות ישראל בבולגריה נמצאת בסופיה ושגרירות בולגריה בישראל נמצאת בתל אביב-יפו.

שגרירת ישראל בבולגריה היא אירית ליליאן. שגריר בולגריה בישראל הוא דימיטר מיכאילוב.

כביש הגבורה

"כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.

מלאכת בורר

בהלכות שבת, מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמועתה היא, הוצאת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי. במילים אחרות, הוצאת הפסולת מתוך האוכל.

נאש דידן

נאש דידן (בארמית: אנשים שלנו) הוא השם שבו קוראים לעצמם יהודים מן האזור שסביב העיר אורמיה, בגבול בין איראן, טורקיה ואזרבייג'ן. הקהילה, שלפי המסורת הוקמה לאחר גלות בבל, עלתה ברובה לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים, ושפת הדיבור שלה היא ארמית חדשה.

סטארה זאגורה

סטארה זאגורה (בבולגרית: Стара Загора) היא העיר השישית בגודלה בבולגריה ואחד המרכזים הכלכליים החשובים במדינה. סטארה זאגורה היא בירת מחוז סטארה זאגורה ושוכנת 231 קילומטרים מהבירה סופיה. בעיר שורר אקלים ים-תיכוני, והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 13oc.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

ערביי ארץ ישראל

ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

ערביי ישראל

ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; בפי הפלסטינים: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים") הם ערבים אזרחי מדינת ישראל.

ערביי ישראל ברובם המכריע הם מוסלמים מהזרם הסוני, ומיעוטם הם נוצרים או דרוזים.

נכון לאפריל 2019, מהווים ערביי ישראל כ-20.9% מאוכלוסיית ישראל.

קימון גאורגייב

קימון סטויאנוב גאורגייב (בבולגרית:Кимон Стоянов Георгиев;‏ 11 באוגוסט 1882, פאזארדז'יק, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 28 בספטמבר 1969, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה גנרל ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת בולגריה מטעם מפלגות האיחוד הדמוקרטי הבולגרי וחזית המולדת הבולגרית.

קריקטוריסט

קריקטוריסט הוא אדם העוסק בציור קריקטורות.

אין מסלול הכשרה ייחודי לקריקטוריסטים והעוסקים בכך עברו הכשרה כציירים ובחרו להתמחות בציור קריקטורות.

מקור פרנסה בולט של קריקטוריסטים במדינת ישראל הוא העיתונות היומית, שבה מתפרסמת קריקטורה פוליטית יומית. בין הבולטים בין הקריקטוריסטים בתחום זה ניתן למנות את דוש (קריאל גרדוש) שקריקטורות פוליטיות שלו התפרסמו במשך שנים רבות ב"מעריב", זאב (יעקב פרקש) ב"הארץ" ודודו גבע ב"הארץ". כמו כן עוסקים קריקטוריסטים באיור מאמרים בקריקטורות ובפרסום רצועות קומיקס.

הקריקטוריסטים בישראל מאוגדים ב"איגוד הקריקטוריסטים הישראלי". האיגוד מוציא לאור מגזין בשם "שפיץ" ובו קריקטורות רבות פרי מכחולם של חברי האיגוד. בשנת 1998 היו 42 קריקטוריסטים חברים באיגוד.

רמלה

רַמְלָה (בערבית: الرملة) היא עיר במישור חוף יהודה שבמישור החוף הדרומי ומרכז נפת רמלה ומחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים לוד, ניר צבי וצריפין, מדרום היישובים מצליח וישרש, ממערב נמצאים נס ציונה, באר יעקב ונצר סרני, וממזרח נמצאים אחיסמך, כפר דניאל וגמזו.

העיר נוסדה בראשית המאה ה-8, בידי מושל ג'נד פלסטין סולימאן אבן עבד אל-מלכ מבית אומיה, שנעשה לאחר מכן לח'ליף, ושימשה כעיר הבירה של הג'נד והחליפות האומיית בתקופה הערבית. מקור שמה של העיר – "מדינת אל רמל", שתרגומו "עיר החולות" (مدينة ألرملة), משום שנבנתה על דיונות חול (רמל رمل בערבית). רמלה נחשבת גם לעיר היחידה שנוסדה על ידי הערבים בתקופת שלטונם בארץ ישראל.

נכון לסוף שנת 2018 התגוררו בעיר 94,964 תושבים, שלושה רבעים מהם יהודים, כ-23% ערבים מוסלמים ו-4.5% ערבים נוצרים. רמלה היא עיר קולטת עליה, ויש בה ייצוג ומיזוג של כל העדות והעליות. כשליש מתושביה עלו מחבר המדינות בגל העלייה שהחל בסוף שנות ה-80.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.