הוצאה לפועל

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא הליך המשמש אדם לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין המוסמך לכך, וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו של פסק דין, כגון שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה (שיק). מסמכים אלו מקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה.

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה- דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

במדינת ישראל ישנו מספר רב של לשכות הוצאה לפועל, הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה- האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב- האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

  • עיקול מיטלטלין - עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה[1].
  • עיקול מקרקעין - עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
  • עיקול בידי צד שלישי - עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
  • כינוס נכסים - לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
  • ביצוע בעין - תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.
  • עיכוב יציאה מן הארץ - רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • הפקעת רישיון נהיגה - בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
  • צווי הבאה וצווי מאסר - חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים בלבד.

ההליכים העומדים לטובת החייב

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

  • התנגדות לביצוע שטר - ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
  • טענת פרעתי - כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפרעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
  • איחוד תיקים - אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
  • חייב מוגבל באמצעים - חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה.

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

המסלול המקוצר

ב-16 במאי 2009, נכנס לתוקפו שינוי 29 לחוק ההוצאה לפועל שהביא לשינוי משמעותי בהתנהלות ההוצאה לפועל, כאשר בין היתר הוקמה יחידת המסלול המקוצר.[2]

המסלול המקוצר הוקם לאור הבנה כי יש צורך בסיוע לצדדים בתיק בניהול התיק באופן קצר בזמן, ללא בירוקרטיה ובעיקר תוך שמירת החוב קרוב ככל האפשר לקרן, מבלי שיתווספו לו הוצאות רבות שמנפחות את החוב, לעיתים אף מעבר לקרן. למעשה אין הכרח בניהול תיק על ידי עורכי דין, משום שמזכירות המסלול המקוצר אחראית לטיפול בתיק משלב פתיחתו דרך ביצוע מסירת האזהרה, דרך נקיטת ההליכים, בהעברת כספים שהתקבלו לזוכה ובסופו של דבר, בסגירת התיק.

יחידת המסלול המקוצר:

  • יחידה שעיקרה גבייה אקטיבית של חובות בתיקים מסוג שטרות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב, בהם לחייב אין תיק איחוד, לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (המקביל בהוצאה לפועל לפושט רגל) ושסך חובותיו בהוצאה לפועל לא עולה על 100,000 ₪.
  • גובה החוב המקסימלי בהם מטפל המסלול המקוצר הוא עד 10,000 ₪, כאשר הסכום כולל הפרשי ריבית והצמדה, משמע ניתן לגבות חובות שסכום הקרן וההצמדה עד סך של 10,000 ₪.
  • מעורבות הזוכה מינימלית, כאשר יחידת המסלול המקוצר מטפלת בשלבי התיק. זוכה יידרש להתערב בתיק במצב בו החייב הגיש בקשות שונות הדורשות תגובת הזוכה, או במידה והזוכה מבקש להמשיך ולפעול בתיק בעצמו, במסגרת המסלול המקוצר.
  • ההליכים בהם ניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול/מימוש כספים או זכויות הנמצאים בידי צד שלישי וכן לעיקול ותפיסת רכב. כמו כן יכול זוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לעיכוב יציאת החייב מן הארץ במידה ויש ליסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו. הבקשה תוגש בצירוף תצהיר ובמידה ותאושר, עיכוב היציאה יהיה תקף לשנה.
  • בידי המסלול המקוצר גישה מלאה למאגרי המידע השונים שנותן החוק כפי המופיע בנספחים למסמך זה.
  • משך הזמן לטיפול בתיק הוא שמונה חודשים מרגע שנודע לחייב על התיק (נמסרה לו אזהרה), אולם ניתן להאריך חיי תיק במסלול המקוצר במידה ויש הסדר תשלומים עם החייב או במצב בו נמצאו כספים או נכסים שעדיין לא ננקטו הליכים לגביהם.
  • המסלול המקוצר לא נוקט בהליכים כנגד חייב טרם יצירת קשר עמו, הן באופן אישי, או טלפונית. כלומר העדיפות הראשונה היא להגיע להסדר תשלומים עם החייב ללא צורך לנקוט נגדו בהליכים.

לקריאה נוספת

  • דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שישית, 2006
  • מנחם אלון, כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל, הוצאת מאגנס, 1999
  • דוד בר-אופיר ומאיר גלבוע "חקירת יכולת - תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת ההתמודדות בין הזוכה לחייב המשפט י"א 437 (2007).
  • סלים ג'ובראן וחגי קלעי "תחולתה של הזכות החוקתית לקיום מינימלי בכבוד על אנשים החיים בעוני - פרשנותם הראויה של דיני ההוצאה לפועל לאחר פסק-הדין בבג"ץ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי" עיוני משפט ל"ז (1) 195 (2014).
  • יוסף ויצמן, הוצאה לפועל - מעשה והלכה הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לעניין מהותם של "תשמישי קדושה" ראו: שמואל שילה "נכסי החייב שאינם ניתנים לתפיסה במשפט העברי", משפטים כרך ב' עמ' 67
  2. ^ המסלול המקוצר - רשות האכיפה והגבייה, eca.gov.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

באים לבנקאים

באים לבנקאים היא קבוצה שהוקמה על ידי עורך הדין ברק כהן וערן ורד בסוף שנת 2014, ועוסקת במחאה נגד ראשי הבנקים הגדולים בישראל, כולל בדרך של הטרדת בני משפחותיהם. הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. חברי התנועה ארגנו הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל ובהם מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן ובעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון.

נגד כהן ואחדים מחברי הקבוצה הוציאו בתי המשפט צווי הרחקה בנימוק שפעילותם גלשה להטרדה מאיימת. נגד אחדים מחברי הקבוצה הוגשו כתבי אישום, ושלושה מהם הגיעו להסדר טיעון עם הפרקליטות.

ג'מיני 12

ג'מיני 12 הייתה התוכנית העשירית והסופית של התוכנית ג'מיני, התוכנית שבה הוכח כי האדם מסוגל לשהות בחלל מעל 14 ימים, וכי הוא יכול לפעול מחוץ לחללית כשלגופו חליפת חלל פרק זמן ממושך. ג'מיני 12 גישרה בין התוכניות מרקורי ואפולו. המשימה הזאת, שנושאת את האסטרונאוטים ג'ים לוול ואדווין "באז" אלדרין.

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

במהלכה פרח הרנסאנס והשפיע על הפילוסופיה, המדע והאמנות, בפרט באיטליה. מאה זו מסמנת גם את עידן התגליות האירופי, מהפכת הדפוס, וראשיתן של תיקוני הדת הפרוטסטנטים.

באירופה נמשכה מלחמת מאה השנים, שסימלה עבור אנגליה וצרפת את המעבר בין ימי הביניים והרנסאנס. בעקבות המלחמה השתנה מבנה הצבאות ממסגרת פיאודלית זמנית לצבאות של קבע המבוססים על שכירי חרב. המבנה הצבאי והחברתי שקם בצרפת בסיום המלחמה היווה בסיס למונרכיה האבסולוטית של שליטי בורבון במאות הבאות. באנגליה פרצה מלחמות השושנים בדרך לעיצוב ממשל ריכוזי ויעיל תחת בית טיודור המנצח.

בחצי האי האיברי הושלמה הרקונקיסטה וממלכות קסטיליה ואראגון התאחדו למדינה ספרדית אחת. גילוי העולם החדש סימן את ראשיתן של האימפריות הספרדית והפורטוגזית. באמריקה נוסדה ועלתה במאה זו האימפריה האצטקית במקסיקו.

בדרום מזרח אירופה נאבקו מדינות הבלקן בעוצמתה הגוברת והולכת של האימפריה העות'מאנית, שהביאה את הקץ על האימפריה הביזנטית לאחר יותר מאלף שנות קיום.

ברוסיה השתחררו הנסיכויות הרוסיות סופית מהכיבוש המונגולי, והתלכדו לממלכה מאוחדת סביב נסיכות מוסקבה הדומיננטית.

בעולם היהודי מזוהה המאה ה-15 יותר מכל עם גירוש קהילות ספרד ורדיפות האינקיוויזיציה.

חוב

חוב הוא תשלום שאדם (או מוסד) חייב לשלמו לגורם אחר, הנושה. חוב נוצר בדרכים שונות, ובהן קבלת הלוואה, רכישה באשראי, חיוב בפיצוי על נזק ועוד. בהשאלה משמש המושג חוב גם להתחייבות לא כספית, כגון חוב מוסרי.

טרטיף

טרטיף (מצרפתית: Tartuffe) היא קומדיה מאת המחזאי הצרפתי מולייר, המצטיינת בסגנונה החריף והעוקצני ובביקורת הנוקבת שבה על אנשי הדת והכנסייה, ונחשבת לאחת המעולות שביצירותיו. הדעות חלוקות אם יש ב"טרטיף" ביקורת על נוכלים במסווה של קנאות דתית בפרט או שמא יש בו ביקורת על הדת עצמה. דמותו של טרטיף עצמו הפכה זה מכבר שם נרדף לצבוע ונוכל. המחזה הועלה לראשונה על הבמה במלואו ב־1667.

יוסף ויצמן

יוסף ויצמן (נולד ב־9 בנובמבר 1976) הוא עורך דין המכהן כמשנה לראש לשכת עורכי הדין ומרצה חבר הוועדה למינוי רשמי הוצאה לפועל דירקטור חבר מועצה ודירקטוריון ועד הפועל של ממגן דוד אדום וראש הוועדה ההומניטרית לסיעוד במשרד הפנים.

כינוס נכסים

כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו.

כל-זכות

כל-זכות הוא אתר אינטרנט מבוסס ויקי, הפועל להנגשת כלל הזכויות המגיעות לתושבי ישראל. האתר מכיל מאגר של כלל זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל, דרכי מימושן, ארגונים קשורים (ארגוני ממשלה והמגזר השלישי), פסקי דין וכדומה.

האתר נבנה ומתוחזק על ידי חברה לתועלת הציבור, שמטרתה לסייע לצמצום משמעותי של הפערים במיצוי זכויות חברתיות ואזרחיות בישראל. האתר מתקיים מתרומות או משותפויות בלבד, איננו מכיל פרסומות ואינו דורש תשלום על השתתפות בו או שימוש בו.

לימודי נשים

לימודי נשים הם תחום אקדמי אינטרדיסציפלינרי העוסק בפוליטיקה, חברה והיסטוריה מנקודת מבט נשית בין-תרבותית. העוסקים בתחום חוקרים ולעיתים מבקרים נורמות חברתיות הקשורות במגדר, גזע, מעמד חברתי ומיניות ותחומים אחרים הקשורים בשוויון חברתי.

מאפיה

המאפיה (מסיציליאנית: Mafia) היא ארגון העוסק בפשע מאורגן אשר התפתח במאה ה-19 בסיציליה כארגון עממי המבוסס על קודים של כבוד שנלחם בשחיתות של השלטון המקומי המחובר לשלטון זר. משמש גם ככינוי לארגוני פשע במדינות שונות, מהם בעלי זיקה ליוצאי איטליה ומהם חסרי זיקה כזו. חבר במאפיה נקרא מאפיוזו (בעברית: מאפיונר), או גנגסטר (מן המילה gang - כנופיה).

פוטמן

הפוטמן (מילולית: קליפת אגוז) הוא מבנה מעוגל הממוקם בבסיס המוח הקדמי. הפוטמן והגרעין הזנבי מהווים יחד את חלקו הגבי של הסטריאטום, שהוא אחד מהמרכיבים של גרעיני הבסיס. הפוטמן מחובר דרך מספר מסלולים לגלובוס פלידוס, קלאוסטרום, תלמוס והחומר השחור, וזאת בנוסף לאזורים רבים בקליפת המוח. שניים מתפקודיו העיקריים הם ויסות התנועה בשלביה השונים (הכנה, הוצאה לפועל, סיום ועוד) והשפעה על סוגים שונים של למידה. בפוטמן פועלים נוירוטרנסמיטרים שונים כדוגמת GABA, אצטילכולין ואנקפלין המשפיעים על תפקודו. לפוטמן תפקיד מרכזי במחלות ניווניות של מערכת העצבים כמו פרקינסון והנטינגטון.

המונח "פוטמן" נגזר מהמילה הלטינית "putare", שמשמעותה לחשוב או לשקול דבר מה. עד לאחרונה, רוב מחקרי ה-MRI התמקדו בגרעיני הבסיס בכללותם - בעיקר בשל רזולוציות התמונות ונדירות אוטמים או דימומים בפוטמן עצמו. אולם, מחקרים רבים עסקו בגרעיני הבסיס ובקשרים שלהם עם מערכות מוחיות נוספות. בשנות ה-70 בוצע בקופים המחקר הראשון על פעילות הנוירון הבודד בגלובוס פלידוס. מאז פותחו שיטות מעקב, גירוי ודימות מתקדמות יותר (דימות תהודה מגנטית תפקודי למשל), שמאפשרים מחקר מעמיק יותר של הפוטמן ושאר חלקי גרעיני הבסיס.

פשיטת רגל

פשיטת רגל היא הליך חדלות הפרעון החל על חייבים שהם יחידים. להבדיל מחברות בע"מ שם מתקיים הליך פירוק, בהכרזת החייב כפושט רגל יש יתרונות וחסרונות עבור החייב ונושיו; ברוב המקרים, החייב הוא המבקש הגנה מנושיו על ידי כניסה להליך זה. פשיטת רגל מצטרפת להליכי חדלות הפרעון הרלוונטיים לתאגידים: פירוק והבראה.

צ'פטר 11

צ'פטר 11 (באנגלית: Chapter 11) הוא פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי, אשר מתייחס לדרך להסדרת הליך פירוק של חברה בארצות הברית. לחברה שנקלעה לקשיים כספיים חמורים עומדת האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש את הפעלתו של פרק 11 ביחס אליה. הפעלת פרק 11 מעניקה לחברה הגנה מסוימת מפני הנושים, תוך אפשרות להתארגן מחדש באופן שתוכל להמשיך ולפעול.

רשות האכיפה והגבייה

רשות האכיפה והגבייה היא רשות ממשלתית בישראל המופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות שעניין כספי וגביית חובות וקנסות.

רשם

רשם הוא אדם המוסמך, לפי החוק בישראל, להכריע בבית המשפט בסכסוכים מסוימים בין צדדים. הרשמים פועלים במסגרת הרשות השופטת לצידם של השופטים, אולם סמכויותיהם מוגבלות ומועטות ביחס לסמכויות השופטים. כמו השופטים, הם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים ובלי שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.

פעולתם של רשמים בישראל מוסדרת בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בהתאם לסעיף 21 לחוק יסוד: השפיטה אשר קובע כי "לבית משפט יכול שיהיה רשם, בין שופט ובין שאינו שופט".

פרק ג' בחוק בתי המשפט עוסק במינוים של רשמים וסמכויותיהם. בהתאם לחוק זה, רשם מתמנה על ידי נשיא בית המשפט העליון באישור שר המשפטים. אדם כשיר להתמנות לכהונת רשם או סגן רשם אם הוא שופט או כשיר להתמנות כשופט של בית משפט השלום. לפיכך, רשם הוא תמיד בעל השכלה משפטית, הנרכשת בבתי ספר למשפטים.

רשמים פועלים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ובתי הדין לעבודה.

רשם הוצאה לפועל

רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם השיפוטי ברשות האכיפה והגבייה של מדינת ישראל. רשם ההוצאה לפועל מתמנה לתפקידו זה על פי חוק. תפקידיו העיקריים של רשם ההוצאה לפועל הם להוות זרוע ביצועית של בית המשפט לצורך יישום פסקי דין והחלטות וזאת באמצעות קבלת החלטות בבקשות זוכים (הגורמים שלזכותם ניתן פסק דין), בבקשות חייבים (הגורמים שחויבו לשלם כספים במסגרת פסק דין) ובבקשות צדדים שלישיים.

סמכותו של רשם ההוצאה לפועל, היא מעורבת: מנהלית ושיפוטית. בין הסמכויות השיפוטיות הרבות ניתן למנות: מאסר חייבים עד 30 יום, מתן "הפטר" מלא לחייבים שעומדים בתנאי החוק, דיון בבקשת חייב בטענת "פרעתי", חיוב של צד שלישי אשר הפר צו עיקול, חיוב כונס נכסים אשר הפר חובה מחובותיו וחיוב נאמן שהפר חובה ממסגרת חובותיו.

הרשם מנהל דיונים באולם דיונים כפי ששופטי בית משפט מנהלים.

שטר

שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים. בדיני השטרות של ישראל, שטרות נחלקים לשלושה סוגים: שטר חליפין, שיק ושטר חוב. שיק הוא עצמו סוג של שטר חליפין, בו האדם שאליו מופנית הפקודה הוא בנק. שיקים ושטרי חוב הם שני סוגי השטרות הנפוצים ביותר, בעוד שטרי חליפין שאינם שיקים נדירים יחסית.

שטר הוא הסוג העיקרי של מסמך סחיר (negotiable instrument). ככזה, הוא כורך יחדיו יסודות של חיובים ושל קניין. השטר הוא חוזה בין הצדדים לו. בה בעת, השטר (שבהיותו פיסת נייר, מהווה מיטלטלין) הוא קניינו של בעליו. דיני השטרות מסדירים את השאלה האם בעל הזכות הקניינית על השטר זכאי לזכויות האובליגטוריות הנובעות ממנו.

ייחודו של שטר מעין זה הוא כי ניתן להעביר את הבעלות בו מבלי לקבל לשם כך את רשות המושך. הבעלות על השטר ניתנת להעברה על ידי העברת ההחזקה בו. שטר שסוּחר לצד ג' מקנה לאותו צד, בנסיבות מסוימות, מעמד של אוחז כשורה, המאפשר לו להתגבר על מגוון פגמים בעסקת הבסיס בין הצדדים הישירים לשטר. הפרת התחייבות לפי שטר מזכה את הניפר באפשרות לפתוח בהליכי הוצאה לפועל מיד עם חילול השטר, מבלי שנדרש לקבל תחילה פסק דין מבית המשפט.

שטר אדרכתא

אדרכתא הוא מונח הלכתי אשר משמעותו כתב הרשאה למלווה או למפקיד לרדת לנכסי הלווה או שומר הפיקדון ולהיפרע מקרקעותיהם, זאת במקרה שהם מסרבים לשלם את החוב או להחזיר את הפיקדון.

לפני כתיבת האדרכתא נותן בית הדין ללווה אורכה של 90 יום להתייצב לפניו ולהציג את ראיותיו. אם הודיע שאיננו בא - כותבים את האדרכתא מיד.

לאחר שמצא המלווה נכסים של הלווה, הוא בא לפני בית הדין והם מכריזים ברבים כי מי שרוצה לקנות את הנכסים יודיע לבית הדין (בדומה למהלך הוצאה לפועל). לאחר תשעים יום מוכרים את הקרקע לכל המרבה במחיר.

שעבוד (בטוחה)

שעבוד הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כבטוחה לקיומו של חיוב. נהוג להתייחס למספר סוגים של שעבוד, בהתאם למהות הבטוחה שמובאת עמם. חלוקה אפשרית נוספת היא לפי היתרון שמוענק למלוה מסוים על פני נושים אחרים. כלומר, לפי סדר הנשיה שהוא מאלץ.

שעבוד מתאפיין בדרך כלל בהגבלות על עבירות הנכס המשועבד, כך שבעל השעבוד, הנושה, יוכל לממש את השעבוד במקרה שבו אין החיוב מקויים. כן מאופיין השעבוד במתן זכות קדימה ביחס לנכס המשועבד על פני נושים שאינם מובטחים בשעבוד, בהליכים כפירוק חברה, הוצאה לפועל או פשיטת רגל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.