הומוסקסואליות בתנ"ך

ההתייחסות המפורשת והמובהקת ביותר בתנ"ך להומוסקסואליות היא באיסור משכב זכר המופיע בספר ויקרא. נוסף לכך פרשנים וחוקרים הציעו שמספר סיפורים אחרים הם בעלי אופי להט"בי, כמעשה לוט והמלאכים, אהבת דוד ויהונתן וסיפורן של רות ונעמי.

הומוסקסואליות בסדום

בספר בראשית פרקים י"ח וי"ט מתואר הסיפור המקדים למהפכת סדום ועמורה. בטרם ההפיכה נשלחו מלאכים להוציא את לוט ולהציל אותו ואת משפחתו, במהלך שהותם של המלאכים אצל לוט מתאסף המון זועם מסביב לביתו של לוט ומבקש להוציא את המלאכים אליהם החוצה במטרה "לדעת" אותם:

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה. וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם.

בחלק מתרגומי התנ"ך לשפות זרות, וכן על פי כמה מפרשני המקרא, השורש "י.ד.ע" משמש כאן (וכן במופעים אחרים בתנ"ך) כלשון נקייה לקיום יחסי מין (לדוגמה: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק א')). בתגובה לדרישתם של תושבי סדום "לדעת" את אורחיו, לוט מציע להם במקום את בנותיו, ועל פי רבים מהפרשנים - עשה זאת על מנת לספק את היצר המיני של הקהל ובכך להגן על אורחיו מפני התעללות מינית. יש הרואים בכך התייחסות להומוסקסואליות של האנשים בקהל, שהעדיפו לקיים יחסי מין עם המלאכים, אותם חשבו לגברים, על פני בנותיו של לוט. חלק מפרשנויות אלו מתבססות על השוואה מקבילה לסיפור פילגש בגבעה שבספר שופטים.[1][2][3][4] עם זאת, אחרים רואים זאת כהתנגדות מוחלטת להכנסת אורחים של תושבי סדום ורצונם לחקור את הזרים, ללא מאפיינים הומוסקסואליים מובהקים (או אפילו מיניים).[5][6]

איסור משכב זכר

עיקר איסורי עריות מובאים בספר ויקרא. בתוך רשימת האיסורים הנכללת בעריות האסורות מופיע איסור משכב זכר פעמיים, בפרק י"ח:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.

ובפרק כ':

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם.

דעה רווחת (בעולם היהודי-נוצרי) היא כי המעשים המתוארים בפרקים אלו "נחשבים כפסולים לא רק משום שכנענים פגאניים נהגו לבצעם, אלא משום שאלוהים דוחה אותם וקבע שהם פסולים".‏[7][8] זוהי גם הפרשנות היהודית-דתית המקובלת המופיעה במשנה ובתלמוד,[9] שאף הרחיבה לכלול גם איסור על יחסים חד-מיניים בין נשים, אם כי אין התייחסות מפורשת בתנ"ך לכך.

כנגד פרשנויות אלו הועלו טענות נגדיות שונות: התאולוג ד"ר לורן ל. ג'ונס כותב כי טקסטים אלו היו קודי התנהגות המקובלים באותה התקופה, שנועדו להבדיל בין הישראלים לבין הכנענים. כמו כן כתב כי ישו דחה את קודי התנהגות אלו, ועל כן הם כבר לא רלוונטיים.[10] הכָּמְרָה ד"ר מונה ווסט, תאולוגית פמיניסטית אמריקאית, טוענת כי "הפסוקים הללו בשום אופן לא אוסרים ואף לא מדברים על מערכות יחסים סקסואליות של אהבה ואכפתיות בין בני-אדם מאותו המגדר", ומשערת כי חוקים אלה נועדו רק למנוע התעללות מינית.[11]

דוד ויהונתן

בספר שמואל, דוד המלך ויהונתן בן שאול מוצגים כידידי נפש בכמה וכמה מקומות, החל בחיסולו של גלית על ידי דוד, דרך סיפור בריחתו של דוד מפני שאול והעזרותו ביהונתן, וכלה בקינת דוד על מותם של שאול ויהונתן בקרב. מרבית הפרשנים והחוקרים מפרשים את חברותם כאהבה אפלטונית. לעומתם יש הטוענים שמערכת היחסים ביניהם סבבה סביב אהבה רומנטית או אהבה מינית,[10][12][13][14][15] אלו מתבססים בעיקר על הפסוקים הבאים:

וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ.

לאחר חיסולו של גלית על ידי דוד בספר שמואל א', פרק י"ח, פסוקים ג'-ד'

צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.

מתוך קינת דוד בספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ו

קדש וקדשה

בספר דברים נאסר על כל אחד מבני ישראל להיות קדש, וכן על כל בת ישראל להיות קדשה,[16] על פי הקבלה עם הפסוק הבא, העוסק באתנן זונה ומחיר כלב ומכנה אותם "תועבה",[17] חלק מן הפרשנים וחלק מן התרגומים המודרניים מסבירים שה"קדש" היה משמש לזנות גברית (בפרט פולחנית). הקדשים היו קשורים בדרך כלשהי עם טקסי הדת הכנענית.

בספר מלכים ישנן מספר התייחסויות לקדשים שהתבססו בארץ ישראל, ובהמשך מוגרו על ידי יהושפט ויאשיהו.[18]

נעמי, רות וערפה

מגילת רות מספרת את סיפור משפחתה של נעמי שנודדת למואב שם הבנים מחלון וכליון נושאים לנשים את ערפה ורות. תוך זמן קצר מתים בעלה ובניה של נעמי והיא חוזרת חזרה לארץ ישראל, למסעה חזרה מתלוות כלותיה ערפה ורות. נעמי מציעה להן להשאר במולדתן במואב ורק ערפה נענית אך כולן פורצות בבכי:

וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.

את מערכת היחסים הקרובה של אהבה וחברות הכוללת הקרבה של ממש מסבירים מספר חוקרים כקשר מיני בין שתי הנשים. למשל, תומאס מרלנד הורנר, חוקר התנ"ך ומחבר הספר "Jonathan Loved David: Homosexuality in Biblical Times", טוען: "לא ניתן להוכיח שהיתה אהבה גופנית בין רות לנעמי. עם זאת, המילים הנכונות קיימות שם". טיעונו של הורנר מבוסס ברובו על המילה "דָּבְקָה", שמשמש בספר בראשית פעמיים בהקשרים של משיכה רומנטית או מינית, בתיאור קשרי גבר-אשה "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"[19] ובסיפור דינה "וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ".[20]

בטקסט מתוך מגילת רות, ובפרט בקטע "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ",[21] נעשה שימוש בדרך כלל בחתונות יהודיות הטרוסקסואליות.[דרושה הבהרה][22]

חוקרי המקרא שדוחים את הפרשנות הלהט"בית של מגילת רות עושים זאת על בסיס שזה מנוגד לראיות ספרותיות סמנטיות, תחביריות ואינטרטקסטואליות.[דרושה הבהרה][23]

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל להט"ב
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ Homosexuality, by James B. De Young
  2. ^ Keil and Delitzsch, Gn. 19:6-11
  3. ^ John Gill, Gn. 19:8
  4. ^ "A Reformed Response to Daniel Helminiak's Gay Theology, by Derrick K. Olliff and Dewey H. Hodges". Reformed.org. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2014.
  5. ^ D S. Bailey, Homosexuality and the Western Tradition, p. 8
  6. ^ John J. McNeil, the Church and the Homosexual, p. 50
  7. ^ Hasbany, Homosexuality and Religion, p. 50,51
  8. ^ Hilborn 2002, p. 4; cf. Issues in human sexuality, para. 2.11; Amsel
  9. ^ cf. Babylonian Talmud Yoma 67b
  10. ^ 10.0 10.1 Homosexuality and the Bible: A Case Study in the Use of the Bible for Ethics, Loren L. Johns
  11. ^ The Bible and Homosexuality Archived 2010-09-23 at the Wayback Machine, Mona West
  12. ^ Vasey, Michael (1995). Strangers and Friends. Hodder and Stoughton. עמ' ?. ISBN 0-340-60814-5.
  13. ^ The construction of homosexuality, David Greenberg, p. 113
  14. ^ Homosexuality and Civilization, Louis Crompton
  15. ^ Horner, Thomas Marland (1978). Jonathan loved David: homosexuality in biblical times. Westminster John Knox Press.
  16. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ח
  17. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט
  18. ^ ראו ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ד, ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב, ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"זספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ז'
  19. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ד
  20. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג'
  21. ^ מגילת רות, פרק א', פסוק ט"ז
  22. ^ Card, Claudia (1995). Lesbian choices. Columbia University Press. עמ' 26.
  23. ^ Scott N. Callaham, "But Ruth Clung to Her: Textual Constraints on Ambiguity in Ruth 1:14," Tyndale Bulletin 63 (2012): 179-197.
בהלת הלבנדר

המונח בהלת הלבנדר (באנגלית: Lavender scare) מתייחס לרדיפה של הומוסקסואלים בממשל הפדרלי של ארצות הברית בשנות ה-50 במקביל למקארתיזם האנטי-קומוניסטי. מכיוון שהקהילה הפסיכיאטרית התייחסה באותה התקופה לנטיות חד מיניות כאל מחלת נפש, נחשבו הומואים ולסביות למוּעדים לסחיטה ועל כן היוו "סיכון ביטחוני". את המונח טבע הסופר דייוויד קיי ג'ונסון בספרו "בהלת הלבנדר: רדיפת הומואים ולסביות בממשל האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה".

בוצ'ה ופמית

בוּצָ'ה ופֶמית (מאנגלית: butch and femme תעתיק: בוּטש ופֶם, לפעמים "בוץ'/פם") הם מונחים המשמשים לתאר שתי זהויות מגדר בקרב קהילת הלהט"ב, ובקרב לסביות בפרט, על מנת לתאר זהות גברית (בוצ'ה) וזהות נשית (פמית) ולהתנהגות המתלווה לה. שתי זהויות אלו לרוב נתפשות כתלויות אחת בשנייה, בעיקר במערכות יחסים רומנטיות, אם כי הבחנה זו שוללת את חוויותיהן האישיות של נשים רבות המקיימות מערכות יחסים של שתי פמיות או שתי בוצ'ות.

הביטוי האישי של הזדהות לסבית כפמית או בוצ'ה והיחס של הקהילה הלסבית למונחים אלו השתנה לאורך המאה העשרים. חלק מהפמיניסטיות הלסביות טענו שהדיכוטומיה במונחים היא חיקוי ההטרוסקסואליות, בעוד אחרות טענו שעל אף שהמונחים מתכתבים עם תבניות הטרוסקסואליות, הם גם מאתגרים אותם. מחקר שנעשה בשנת 1990 בארצות הברית הראה כי 95% מהנשים הלסביות מכיר את קוד ההתנהגות ה"בוצ'ה-פם" ויכול לדרג את עצמו או אדם אחר במונחי הקוד, עם זאת אחוז דומה העיד כי המונחים "לא חשובים בחייהן".

ביג'נדר

בִּיגֶ'נדֶר (מאנגלית: Bigender; הלחם בסיסים של המילים "בי" (שתיים) ו"ג'נדר" ((מגדר)) הוא מונח המתאר אדם בעל שתי זהויות מגדריות נבדלות, במקביל או באופן המשתנה בזמן (ג'נדרפלואיד). המושג מוכר על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה תחת הקבוצה הטרנסג'נדרית. במחקר מ-1999 שנערך על ידי מחלקת סן פרנסיסקו לבריאות הציבור נמצא כי בקרב האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, פחות מ-3% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא זכר ופחות מ-8% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא נקבה, מזדהים כביג'נדרים.

ג'נדרקוויר

גֶ'נְדֶרְקְוִויר (מאנגלית: Genderqueer, לרוב ניתן להחלפה עם א-בינארי) הוא מי שזהותו המגדרית אינה "גבר" או "אישה". הזהות המגדרית הג'נדרקווירית עשויה להיות מורכבת מזהות כגבר וכאישה יחד, בשילובים שונים, או שונה ונפרדת לחלוטין משתיהן. זהות ג'נדרקווירית עשויה אף לעבור באופן חופשי בין סוגים שונים של מגדר.[דרוש מקור]

גיי

גֵיי (מאנגלית: Gay) היא מילה בשפה האנגלית המציינת אדם הנמשך לבני מינו. באנגלית מכוונת המילה לכל המגדרים, אולם בעברית, ששאלה את המילה (כמו רבות משפות העולם), מתייחסת מילה זו לגברים בלבד (כמילה נרדפת ל"הומוסקסואל"). מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. בעבר נהוג היה בישראל לכנות לסביות כ"נעמות" והומואים כ"נעימים", כתרגום המונח.

גיידאר

גיידאר (מאנגלית: Gaydar) הוא הלחם בסיסים של רדאר ו-גיי, המתאר יכולת אינטואיטיבית של אדם כלשהו לזהות להט"בים גם ללא תקשורת ישירה ביניהם, בדרך כלל על סמך לבוש, התנהגות, שפת גוף או הליכה כנגד המוסכמות המיניות או המגדריות של החברה ההטרוסקסואלית בפרהסיה.

בעוד שבעבר החלוקה בין להט"בים להטרוסקסואלים הייתה ברורה, ואפשרה לגיידאר לפעול על בסיס תבניות בולטות, מגמות של מטרוסקסואליות מחד, והופעתם של להט"בים ללא מזהים חיצוניים מובהקים מאידך, מאתגרות את יכולות הגיידאר כיום; ואולם, להט"בים רבים טוענים כי הם עדיין מסוגלים לזהות להט"בים אחרים באמצעות אינטואיציות ותחושות.

אחד ההסברים שניתן לתופעה הוא שבמהלך חייהם התרגלו להט"בים להשקיע יותר בזיהוי פרטים קטנים בקרב אנשים אחרים העשויים להעיד על נטייתם המינית. מחקרים מדעיים שונים העלו נתונים התומכים בקיומו של גיידאר שכזה: להט"בים זיהו להט"בים אחרים לפי תמונות באופן מדויק יותר מהטרוסקסואלים. גם כשהוצגו להם תמונות הפנים בלבד, הפגינו הלהט"בים יכולות טובות יותר מאלו של ההטרוסקסואלים.

דגל הגאווה

דגל הגאווה הוא אחד הסמלים הידועים של תנועות השחרור והגאווה של ההומוסקסואלים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (בראשי תיבות: להט"ב). לרוחב הדגל פסים בששת צבעי הקשת (מלמעלה למטה: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול). מקורו של הדגל בארצות הברית והוא מופיע בכל מצעד גאווה, במחאות ציבוריות של להט"בים וכן על בתי עסק הפונים לציבור זה, ברחבי העולם וכן כאות להזדהות ומחאה אנטי-הומופובית, לאחר אירועי אלימות ואפליה קשים, הן באמצעות הנפתו והן באמצעות שילובו בתמונת המשתמש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק.

המרכז העירוני לקהילה הגאה

המרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב (מכונה גם המרכז הגאה) הוא מתנ"ס עירוני המרכז תחת קורת גג אחת את מגוון השירותים שמעניקה עיריית תל אביב לקהילה הגאה ומגוון פעילויות התנדבותיות ותרבותיות של הקהילה.

הקבוצה הירושלמית לקידום זכויות להט"ב

הקבוצה הירושלמית לקידום זכויות להט"ב הוקמה בשנת 2012 על ידי סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, במטרה לפעול לקידום זכויות הקהילה הגאה באמצעות המשפט. הקבוצה מאמינה, כי מרבית זכויות הקהילה עוגנו באמצעות בתי המשפט, וחלק בלתי-מבוטל מההכרה, המודעות והלגיטימציה של הקהילה הגאה הושגה אגב ובזכות –מאבקים המשפטיים. לכן, הקבוצה הירושלמית שמה לעצמה את קיומו וקידומו של שיח ועיסוק אקדמי המפתח ומקדם את זכויות הקהילה הגאה, לצד פעילות קלינית אשר תסייע להטמיע ערכים אלו בפרקטיקה המשפטית, כיעד.

בין פעילויותיה ניתן לציין את קיומן של הרצאות חודשיות במגוון נושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב וזכויות חבריה וחברותיה; ארגון כנסים, כגון כנס "פונדקאות בישראל: תמונת מצב ומחשבות לעתיד"; קידום מחקרים ופרסומים אקדמיים, ובכל כך עריכת הספר "זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית, וזהות מגדרית"; פעילות מול גורמים מקצועיים וקהילתיים, כגון הופעה בפני הוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת בנושא פונדקאות לבני זוג בני אותו המין, וכן בפני ועדת שרת הבריאות יעל גרמן שבחנה הסדרה מחדש של הליך הפונדקאות; ופיתוח הקורסים הנלמדים בפקולטה למשפטים.

מצעד הגאווה באילת

מצעד הגאווה באילת (באנגלית: Eilat Pride; מוכר גם בשם אילת בגאווה) היה מצעד גאווה שנתי שהתקיים בעיר אילת החל משנת 2001 ועד לשנת 2015.

במהלך המצעד של 2009 הותקף גבר גאה כבן 34. במהלך המצעד של 2010 הותקפו 3 גברים הומוסקסואלים.

מצעד הגאווה בחיפה

מצעד הגאווה בחיפה (באנגלית: Haifa Pride; בערבית: مثلي الجنس فخر حيفا; מוכר גם בשם גאוות חיפה ובשם מצעד הגאווה החיפאי) הוא מצעד גאווה שנתי שמתקיים בעיר חיפה החל משנת 2007. אורכו מסלולו של מצעד הגאווה הוא כ-3 ק"מ, והוא מגיע לשיאו בפארק גן האם שבאזור המגורים מרכז הכרמל שבהר הכרמל.

משולש שחור

משולש שחור הוא טלאי שצורתו משולש שווה-צלעות העומד על קודקודו וצבעו שחור. תג זה שימש במקור לסימון אסירים במחנות ריכוז נאציים כאסירים "אנטי-סוציאליים". לאחר מלחמת העולם השנייה, החל משנות ה-80 של המאה ה-20, אומץ סמל המשולש השחור על ידי לסביות פמיניסטיות בגרמניה וארצות הברית כסמל לגאווה וסולידריות. הסמל אומץ על ידי מספר קבוצות בבריטניה הנאבקות על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.את הטלאי ענדו בתחילה צוענים (שבשלב מאוחר יותר ענדו משולש חום), בעלי פיגור שכלי, בעלי הפרעה נפשית. כמו כן, ענדו את המשולש השחור אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, משתמטי עבודה, זונות וחלק מן האנרכיסטים.

בעוד שהומוסקסואלים סומנו במשולש ורוד, לסביות לא נכללו בקטגוריה זו הואיל והדוקטרינה הנאצית לא הכירה בקיומן של לסביות והן לא הוכללו תחת סעיף 175. נשים שלא תאמו את דימוי הנשיות של הרייך, אוסף תפקידי מגדר שקבעה המפלגה הנאצית שהועידו לנשים תפקיד של רעיות ואמהות, נכלאו בידי הנאצים בעוון "התנהגות אנטי-סוציאלית". בהן היו נשים שהביעו חוסר קונפורמיות, אי-רצון ללדת ילדים, לבשל ולנקות וכדומה, וכן לסביות, משום שלא נישאו כל אלו תויגו במשולש שחור. רוב הלסביות שנכלאו בתקופת השלטון הנאצי הורשעו בעבירות אלה, ולא בלסביוּת באופן ישיר. בארכיון של אתר ההנצחה של מחנה הריכוז ראוונסבריק יש ראיות של ארבע נשים שהוגדרו גם כלסביות: שתיים מהן נרדפו מסיבות פוליטיות, שתיים בגלל היותן יהודיות. אחת האסירות היהודיות ענדה גם את המשולש שחור בשל קשר מיני עם לא-יהודיות.

סגול (להט"ב)

סגול הוא ארגון סטודנטים להט"בי בבאר שבע. שמו נגזר מראשי התיבות "סטודנטים גאים ולסביות". בנוסף, הצבע סגול משמש לעיתים כסמל של נשיות, פמיניזם ואנשים המזהים עצמם כקוויר, ולפיכך מתאים לקבוצה המגדירה עצמה כלהט"בית.

סטרייט אקטינג

סְטְרֵיְיט אַקְטִינְג (מאנגלית: Straight-acting, בתרגום חופשי: "התנהגות סטרייטית" או "לשחק סטרייט") הוא מונח בסלנג להט"בי לתיאור הומוסקסואל כאשר הוא נושא סממנים חיצוניים והתנהגותיים גבריים הנחשבים אופייניים לגבר הטרוסקסואל. הביטוי נפוץ יותר ביחס להומואים וביסקסואלים, אך משמש לעיתים גם לתיאור לסביות ונשים אשר התנהגותן תואמת צורת התנהגות והופעה נשית הטרוסקסואלית..

סרט להט"בי

סרט להט"בי הוא סרט שנוצר על ידי יוצרים ויוצרות להט"ביים או עוסק בנושאים בעלי עניין בקרב הקהילה הלהט"בית (כגון: יציאה מהארון, מופעי דראג, איידס, הומופוביה) או מציג דמויות להט"ביות כדמויות ראשיות או מרכזיות בסרט, וכולל לעיתים רומן או מערכת יחסים בין בני-זוג מאותו המין כחלק משמעותי בעלילה.

ישנם סרטים קאמפיים או מוזיקליים (או אף סרטים מז'אנרים אחרים), שאינם עוסקים בצורה ישירה בנושאים להט"ביים, ושאינם מציגים בצורה מפורשת דמויות להט"ביות, אך עדיין נתפסים כסרטים להט"ביים, שכן יש להם השפעה חיובית על דעת הקהל באשר למאבקה של הקהילה הגאה לשוויון זכויות.

קיימים גם סרטים שאינם להט"ביים, אולם עשויים להיות בעלי סאבטקסט להט"בי (בין אם לאורך הסרט כולו, ובין אם רק בחלקו).

פאג האג

פאג האג (מאנגלית: Fag hag) בסלנג הומוסקסואלי, הוא כינוי לאישה שחוג חבריה כולל בעיקר, או רק, גברים הומוסקסואלים. משמעות המונח באנגלית הוא "זקנה של הומואים", ולכן יש נשים הרואות בו עלבון.

פאנסקסואליות

פּאנסקסואליות (פ' דגושה) (הלחם של המילים "פּאן" (ביוונית: הכול) ו-"סקס" (מלטינית: מין)), או אומניסקסואליות, היא נטייה מינית וזהות פוליטית המאופיינת במשיכה אסתטית, אהבה רומנטית או תשוקה מינית כלפי אנשים ללא קשר לזהותם המגדרית או למינם הביולוגי.

חלק מהפאנסקסואלים טוענים כי למגדר ולמין אין משמעות בעיניהם וכי אלה זניחים במשיכתם המינית ועל כן משיכתם מתפתחת דרך אינטלקטואל והוויה. לאחרים, זוהי בחירת זהות פוליטית שמטרתה היא מאבק בתפישות המגדר המקובלות.

המונח "פאנסקסואליות" מבקש לכפור בתפיסה של בינאריה מינית ומגדרית. כך, היא לפעמים מיוחסת לביסקסואליות, היות שלכאורה, המילה "ביסקסואליות" מצביעה על משיכה לשני מינים, ועל כן אינה מאזכרת מגדרים ומינים שאינם בינאריים כמו ג'נדרקוויר או אינטרסקס. מכיוון שהגדרה זו שנויה במחלוקת ואינה אוניברסלית, ניתן להבחין בין פאנסקסואליות וביסקסואליות גם לפי ההגדרה שהקודם מתייחס למשיכה בלי תלות במין או מגדר, בעוד ביסקסואליות מתייחסת למשיכה ליותר ממגדר אחד, אך לאו דווקא לכל המגדרים או המינים הקיימים. פאנסקסואליות היא חלק מהמטריה הביסקסואלית.

קאמפ

קאמפ היא גישה אסתטית פוסטמודרניסטית שהופיעה בשנות ה-60 בארצות הברית, שלפיה ניתן לזהות יופי אירוני אנין בתופעות אופנתיות הלוקות בחוסר טעם קיצוני או בביטויים מובהקים של פרובינציאליות וכיעור. המושג אובחן והוגדר כתופעה תרבותית על ידי המבקרת היהודייה-אמריקאית סוזן סונטג, שפירסמה ב-1964 מאמר בשם "הערות על קאמפ". במאמר טענה סונטג כי קאמפ מציג את האנושי כמסכת של "ניסיונות כושלים לרצינות", תוך התייחסות לרגשותיה ולאופנותיה של תקופה מסוימת[דרושה הבהרה]. קאמפ משקף אסתטיקה של המלאכותי והסינתטי, המשועתק בייצור המוני[דרושה הבהרה]. חובבי קאמפ טוענים כי "קאמפ הוא שקר שמעז לומר את האמת".

קוויר

קוויר (queer) הוא מונח המתאר זהות מינית ומשמש כקטגוריה לזהויות לכל ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים (להט"ב) ואינטר-סקסואלים, ואף משמש לעיתים הטרוסקסואלים, הנוקטים בפרקטיקה מינית שאינה בזרם המרכזי של ההתנהגויות המיניות, כגון פוליאמוריה.

הפירוש המילולי של המושג באנגלית הוא "חריג, משונה או מוזר". במקור, בסוף המאה ה-19, קוויר היה כינוי גנאי לבני אדם שהנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם מנוגדת לנורמה.

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווה • דגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב • סדרות להט"ב • ספרות להט"ב • סרטי להט"ב • עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ך • הומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילת • כרונולוגיה • פעילים למען זכויות להט"ב • להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריה • לפורטל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.