הומוסקסואליות

בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות [הלחם של המילים: "ὁμός" (תעתיק: "הומוס"; מיוונית: "זהה") ו-"sex" (תעתיק: "סקס"; מלטינית: מין); כלומר "מין זהה"] פירושה משיכה מינית של אדם אל בני מגדרו. משיכה מינית של אשה אל אשה אחרת מכונה גם לֶסבִּיּוּת.

גבר הנמשך לגברים מכונה גם הומו (או גיי), ואישה הנמשכת לנשים נקראת לֶסבית.

הגדרתהּ של ההומוסקסואליות אינה מוסכמת על כל החוקרים (ראו להלן בפסקה: הסתייגויות), אך ככלל, מקובל כי הומו הוא גבר הנמשך בעיקר לגברים ונמשך ברמה מועטה, או אינו נמשך כלל, לנשים; ובהתאמה, לסבית היא אישה הנמשכת בעיקר לנשים ונמשכת ברמה מועטה, או אינה נמשכת כלל, לגברים.

יש להבחין בין הומואים ולסביות לבין טרנסקסואלים וטרנסג'נדרים, שהם אנשים החשים אי התאמה בין זהותם המגדרית לבין המגדר שהוקצה להם בלידתם או לבין מינם הביולוגי. ככלל, יש להבחין בין נטייה מינית לבין זהות מגדרית.

עיינו גם בפורטל

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

מונחים

Gustav Klimt 064
ציור של סאפפו, משוררת שחייתה באי לסבוס וכתבה שירי אהבה לנשים בציור של גוסטב קלימט. בעקבותיה, מוכר גם הכינוי "סאפפית" כמילה נרדפת ל"לסבית".

המונח "הומוסקסואליות" נטבע בשנת 1869 על ידי העיתונאי האוסטרו-הונגרי קרל מריה קֶרטבֶּני, במסגרת עיתון קיר שיצא כנגד סעיף 143 בחוק הפרוסי האוסר על מעשי סדום (שבהמשך התגלגל לסעיף 175 בחוק העונשין הגרמני). מונח זה נקלט במהירות והחליף מונחים אחרים שהיו נפוצים עד אז, כגון "סִימִילִיסקסואליות", "אוּרָנִיזם" ורבים אחרים. טביעת המונח אפשרה התייחסות לתופעה ובכך הפך אותה לאנושית, אך מאידך, צמצמה אותה לפעילותו המינית של האדם[1].

במפנה המאה ה-20 נעשה שימוש במונח "נטייה מינית הפוכה" (או "נטיות הפוכות"), בעיקר על ידי סקסולוגים כגון הבלוק אליס. המונח נמצא בשימוש בעיקר בקרב חלק מהרבנים, ואנשי החינוך הדתיים, משום שהוא מדגיש את הדעה כי נטייה מינית הומוסקסואלית אינה נורמטיבית, והתקבל גם בקרב ההומוסקסואלים הדתיים.

על אף שהמונח הומוסקסואליות מתאר את הנטייה המינית הן אצל גברים והן אצל נשים, לתיאור הומוסקסואליות נשית מקובל יותר השימוש במונח לסבּיוּת, הנגזר משמו של האי היווני לסבוס, שבו חיה המשוררת הקלאסית סאפפו, שכתבה שירי אהבה לנשים.

המילה "הומו" (ובריבוי: "הומואים") הפכה למונח שגור ומקובל כיום לתיאור גבר שנטייתו המינית הומוסקסואלית. המילה אומצה על ידי ציבור ההומואים והלסביות, אף על פי שבמקורה היא הייתה כינוי גנאי פוגעני. המונח אומץ גם בתקשורת ובעיתונות הכללית, והמילה נמצאת בשימוש נרחב בעברית הישראלית המדוברת והכתובה. לעיתים קרובות משתמשים במילה "הומו" לתרגום המילה gay מאנגלית, כשמדובר בגבר. בלשון הדיבור היא עדיין משמשת לפעמים גם כעלבון או קללה, בהתחשב בדובר ובצורה שבה היא נאמרת[1].

המילה "גאה" על הטיותיה נפוצה כשם תואר בהקשרים תרבותיים להט"בים. לדוגמה המרכז הגאה, המשחקים הגאים, הקהילה הגאה, וכדומה. בהקשר זה היא מתייחסת ללהט"ב בכלל ולא רק להומואים וללסביות. פופולריות המילה נובעת בין השאר מהקושי להטות את המילה "הומו" כשם תואר בעברית.

המילה, "גיי", שהושאלה מאנגלית, משמשת לעיתים בעברית לתיאור גבר בעל נטייה מינית הומוסקסואלית. משמעותה המקורית של המילה האנגלית gay היא "שמח, עליז", אך במאה ה-19 בבריטניה קיבלה משמעות לוואי של "פרוצה, אישה לא מוסרית", ואחר-כך "הומוסקסואל נשי". בימינו, בעולם הדובר אנגלית המילה gay נחשבת כמילה נייטרלית לתיאור הומו או לסבית, ומשמעויותיה, הן המקורית והן האחרות, אבדו כמעט לגמרי. יש נטייה לאמץ את המילה הזו בשפות אחרות, בעיקר שפות אירופיות, בזכות העובדה שאין לה כשלעצמה קונוטציות שליליות או חיוביות[2].

המונח המנוגד ל"הומוסקסואליות" הוא "הֶטֶרוֹסקסואליות", כלומר, משיכה למין הנגדי. ("הטרו" ביוונית = "שונה, אחר"). באנגלית מקובל המונח "סטרייט" (straight; 'ישר') כניגוד ל-"גיי" (gay), והמילה התקבלה גם בעברית המדוברת לתיאור הטרוסקסואל.

הומוארוטיקה ויחסי-מין הומוסקסואליים לאורך ההיסטוריה

הומוסקסואליות ביוון וברומי בעת העתיקה

The Death of Hyacinthos
"מותו של יקינתון", מאת ז'אן ברוק, 1801; המיתולוגיה היוונית: אפולו תומך במאהבו יקינתון הגוסס מפצעיו
Burning of Sodomites
שריפה על המוקד של שני גברים שהורשעו בקיום יחסי מין, מחוץ לחומות ציריך שבשווייץ (1482).
פולין 012
שלט באושוויץ המפרט את סימני ההיכר של קבוצות אסירים שונות, בהן יהודים, פושעים, צוענים, הומוסקסואלים

במערב, מעליית הנצרות ועד למחצית השנייה של המאה ה-20, נחשבה פעילות הומוסקסואלית לסטייה, אך המצב היה שונה בעת העתיקה. לפי עדויות ההיסטוריונים הרומאים פעילות הומוסקסואלית הייתה נפוצה בקרב הלוחמים הקלטים. גם היוונים בירכו על התופעה וחשבו שגברים שמשרתים לצד מאהביהם צפויים להילחם בצורה טובה; כך התבנים הקימו את הגדוד הקדוש של תבאי שהיה יחידת עילית של צבאם וכל חבריה הורכבו מזוגות של מאהבים. גם בצבא הספרטני הדבר היה מקובל.

סוג נוסף של יחסי מין בין גברים ביוון הקלאסית היה פדרסטיה: יחסי מין בין גבר לנער, בלי הקשר צבאי. כמעט כל הפילוסופים היוונים קיימו יחסי מין עם גברים אחרים, בדרך כלל עם שוליותיהם הצעירים. אפלטון, כפי שמשתקף בדיאלוג המשתה, סבר שמשכב אישה מביא לפורקן גופני בעוד שמשכב זכר מביא גם לפורקן הנפש. משכב זכר הייתה נורמה מקובלת בקרב בני אצולה רבים, ביוון העתיקה, סין, בביזנטיון ובפרס של ימי הביניים.

הרומאים הסתייגו בהתחלה מהתופעה והתנגדו לה בתוקף. אחרי כיבושה של יוון במאה ה-2 לפנה"ס התרבות היוונית החלה לחדור לאימפריה הרומית ועם הזמן רוב הרומאים, במיוחד אנשי מעמד הביניים, קיבלו את הפעילות ההומוסקסואלית ולא ראו בה סטייה. לעומתם האריסטוקרטיה הרומית ראתה בפעילות הומוסקסואלית תופעה מגונה. המשורר הרומי גאיוס ואלריוס קאטולוס (84 - 54 לפסה"נ) מציין בשיריו את ההומוסקסואליות לגנאי, מתקיף את מתנגדיו על "נשיותם" ומהלל את מוסד הנישואין, אך לצד שירי האהבה המפורסמים שלו ל"לֶסְבּיה" (היא קלודיה מֶטֶלוּס) הוא כתב גם שירי חשק לנערים ושירי אהבה נכזבת לגבר בשם יובנטיוס. על כל פנים, גם ביוון וגם ברומא היה קוד התנהגות מורכב שראה התנהגויות הומוסקסואליות מסוימות כנורמטיביות, ואחרות כפסולות; בין השאר התנהגות הומוסקסואלית שנתפסה כנשית (מין אנאלי פאסיבי, התנהגות "רכרוכית" או "זנותית") נחשבה לגיטימית רק עבור עבדים ונערים, אך בקרב אזרחים מבוגרים הייתה עלולה להוביל לעונש.

הרומאים השתמשו במונח אירומטור ככינוי גנאי לאותם גברים שמבחירתם, כל תפקידם בזוגיות ההומוסקסואלית היה לענג גברים אחרים מבלי שידאגו שיענגו גם אותם, בעיקר לאלו שסיפקו שרותי מין אוראלי. בכך ראו כניעה וביטול עצמי מוסרי.

הומוסקסואליות בקרב קבוצות לוחמים בעת העתיקה

סוג דומה של יחסי מין הקשור לגבריות וללוחמה התקיים בתרבויות נוספות. למשל, אצל בני האזנדה, בדרום סודאן, הכוח הצבאי הקבוע של רווקים צעירים, "נשאו" נערים צעירים שסיפקו את צורכיהם המיניים עד אשר התעשרו מספיק כך שיכלו לשאת אישה. אותם נערים הפכו ברבות השנים ללוחמים, ו"נשאו" נערים משל עצמם. תופעה דומה התרחשה גם בגינאה החדשה אצל בני הסמביה. במשך שבע שנים הנערים הצעירים הופרדו ממשפחתם וקיימו יחסי מין אוראליים עם בוגרים מהם. לדעת בני סמביה, על מנת להפוך ללוחמים קשוחים יש לבלוע זרע שפלטו לוחמים מבוגרים יותר - רצוי כמה שיותר לוחמים, ופעמים רבות ככל האפשר.

בתרבויות מסוימות, דוגמת זו שבניקרגואה, נעשתה הבחנה בין המחדיר לנחדר בשעת הפעילות המינית. בעוד החודר, שקיים יחסי מין גם עם נשים ואף נישא להן, נחשב לגבר נורמטיבי, ואף לגברי מאוד, הרי שהנחדר הועמד בקטגוריה מינית נפרדת. אך גם בחברות אלו הנחדר לא היה מורחק ומוקע מהחברה אלא היה חלק אינטגרלי ממנה. בתרבויות מסוימות, כגון בסיביר יוחסו לחלקם סגולות מיוחדות, כמו יכולת שמאניסטית. למעשה, ההומוסקסואליות כקהילה נפרדת ממוסדת ומוקעת התקיימה רק בחברה המערבית. המקרה הדומה ביותר לזה הוא קאסטת ההיג'רה שבהודו. אך גם שם, גבר המקיים יחסי מין עם היג'רה אינו נחשב להומוסקסואל, בעוד שבחברה המערבית הוא עשוי להיחשב ככזה.

הומוסקסואליות באירופה מימי הביניים ועד העת החדשה

רדיפת הומוסקסואלים באירופה הנוצרית

לאורך ההיסטוריה, בכל רחבי העולם הנוצרי והמוסלמי[3] נחשבה הפעילות ההומוסקסואליות לפשע חמור הנוגע לפגיעה במוסר, ואנשים שקיימו פעילות כזו נרדפו. אחת הסיבות לכך היא הסתעפות התרבות היהודית, האוסרת על משכב זכר, לנצרות ולאסלאם.

בשלהי המאה ה-4, לאחר שהתקבלה הנצרות כדתה הרשמית של האימפריה הרומית, הסובלנות המינית פסקה לחלוטין כי הנצרות בדומה ליהדות רואה ביחסי מין אלו חטא. בימי הביניים היו הומוסקסואלים נתונים לרדיפות ואף היו עלולים להישרף על המוקד בעוון קיום פעילות הומוסקסואלית. בעת החדשה, כבר לא שרפו הומוסקסואלים על המוקד, אך היחס אליהם היה קשה, והם נכלאו לעיתים קרובות. יחסי מין הומוסקסואליים הוצאו מחוץ לחוק בחלק ניכר ממדינות אירופה. עם התפתחות ענפי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 התפתחה גישה חדשה להומוסקסואליות. במקום לראות בהומוסקסואלים פושעים, החלו לראות בהם לוקים במחלת נפש ונעשו ניסיונות לפתח טיפולים כדי לרפאם. שתי הגישות, זו הרואה בהומוסקסאליות פשע וזו הרואה בהומוסקסואליות מחלה התקיימו זו בצד זו עד שנות ה-70 של המאה ה-20.

היחס להומוסקסואליות מראשית העת החדשה

רדיפת הומוסקסואלים הגיעה לשיא בגרמניה הנאצית, שבה, בהתאם לסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, נשלחו גברים הומוסקסואלים למחנות ריכוז, וזכו ליחס בלתי-אנושי. בחלק ממחנות הריכוז סומנו הומוסקסואלים באמצעות טלאי ורוד בצורת משולש הפוך שנתפר על בגדיהם. הנשים הלסביות בגרמניה הנאצית סבלו אף הן התנכלויות, אך לא נרדפו באופן שיטתי כגברים. אנדרטה באמסטרדם, הנקראת "הומומונומנט", מציינת את זכרם של כל ההומוסקסואלים שנרדפו לאורך הדורות בשל נטייתם.

היחס להומוסקסואלים התחיל להשתנות רק במחצית השנייה של המאה ה-20. הלגיטימציה שניתנה להומוסקסואליות במערב היא מהשינויים התרבותיים הניכרים שחלו בתקופה זו. בין יתר הסממנים לכך ניתן למנות את הביטויים "פאג האג" המתאר אישה המעדיפה להמצא בחברת הומואים, ו"גיי פרנדלי" המתאר אנשים, מוסדות ועסקים המגדירים עצמם כידידותיים כלפי אוכלוסיית הלהט"ב. עם זאת, עדיין ברוב ארצות העולם השלישי, נותר היחס להומוסקסואליות שלילי.

נטייה מינית כקטגוריה מודרנית

עצם החלוקה של אנשים על סמך רצונותיהם, ומינו של האדם בו הם חושקים, היא פרקטיקה מודרנית. ישנם פילוסופים פוליטיים וחברתיים הטוענים כנגד כל ניסיון להגדיר אדם כמשתייך לקבוצה או מעמד מסוים על-פי סוג יחסי המין שהוא מקיים. המפורסם ביניהם גור וידאל קובע כי ניתן לדבר על יחסי מין הומוסקסואלים אך לא על אנשים הומוסקסואלים.

השימוש במונח הומוסקסואליות בהתייחס לחברות קדם-מודרניות הוא בעייתי, מכיוון שפעמים רבות תפיסת המיניות בחברות אלו היא שונה. בחברות מסורתיות מסוימות יחסי מין בין בני אותו המין מקובלים, אך הם כפופים לכללים חברתיים השונים מהמקובל בחברה המודרנית ואינם מהווים תחליף לקשר ממוסד בין גבר ואישה.

הגורמים להומוסקסואליות

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – נטייה מינית

בטרם יוסבר על הידוע בקהילה המדעית על הגורמים להומוסקסואליות, ראשית כל ראוי לבאר את המונח נטייה מינית. נטייה מינית היא שילוב ארוך טווח של משיכה מינית ורגשית הכוללת רגשות, מחשבות ופנטזיות. קיימות שתי נטיות מיניות או "פיליות" משמעותיות: אנדרופיליה (Androphilia), וגינאפיליה (Gynephilia), כאשר אנדרופיליה פירושה משיכה לבני המגדר הגברי, וגינאפיליה משיכה לבני המגדר הנשי. במחקר הפסיכולוגי, מקובל כי הפרט נע בין הטרוסקסואליות מוחלטת (דהיינו מצב בו הוא נמשך למגדר ההפוך) לבין הומוסקסואליות מוחלטת (מצב בו הוא נמשך למגדר שאליו הוא משתייך לפחות לפי הרגשתו). בטווח זה קיימים מספר סוגים של נטייה מינית ביסקסואליות (משיכה רגשית ופיזית לשני המגדרים). בעוד שחוקרים שונים הציעו רצפים שונים בהם זה יסווג, הראשון הוצע בשנת 1948, על ידי הזואולוג והסקסולוג אלפרד קינסי, בעת שביצע מחקר נרחב על הרגלי המין של גברים אמריקאים. במחקר זה, שכלל אלפי נחקרים, דיווחו 4-6% מכלל הגברים בארצות הברית שהם הומוסקסואלים לחלוטין, ו-10% דיווחו שהם "פחות או יותר הומוסקסואלים בלבד במהלך שלוש שנים לפחות בין הגילים 16 ו-55"[4]. במחקרים מאוחרים יותר (1993) התברר כי נתונים אלו מוגזמים וכי רק 2% מהגברים בארצות הברית קיימו בקביעות יחסים עם גברים אחרים, ורק 1% מאוכלוסיית הגברים בארצות הברית הם הומוסקסואלים לחלוטין[5].

הקשר בין זהות מגדרית לנטייה מינית

בשונה מנטייה מינית המגדירה לאיזו קבוצה מגדרית נמשך הפרט. זהות מגדרית עוסקת, באופן כללי, בשאלה האם אדם מגדיר עצמו כגבר, אישה או בזהות מגדרית לא בינארית. אין בהכרח קשר בין הזהות המגדרית לנטייה המינית וכך רוב הזכרים מגדירים עצמם כגברים ללא תלות בנטייתם המינית, ובהתאמה רוב הנקבות מגדירות עצמן כנשים ללא תלות בנטייתן המינית. אמנם, עבודת מחקר חלוצית ורחבת היקף בניצוחו של הפסיכולוג-סקסולוג ריצ'רד גרין תיעדה קשר מתאמי מובהק סטטיסטית וגבוה בין נון-קונפורמיות מגדרית בילדות המוקדמת או בגיל הגן (GIDC), לבין הזדהות כהומוסקסואל\ית (ואף כטרנסקסואל\ית) בגיל מאוחר יותר[6]. מחקרי המשך אישרו את הממצא[7][8]. במילים אחרות, על פי ממצאים אלה, ילדים בנים שהתנהגו באופן הנתפש כ"נשי" בתרבותם וילדות בנות שהתנהגו באופן הנתפס כ"גברי" בתרבותן, סביר היה להניח שבעתיד יזדהו כהומוסקסואלים או כבעלי זהות מינית דומה.

יצויין כי גם בקרב אנשים טרנסג'נדרים קיימות נטיות מיניות לא הטרוסקסואליות, למשל נשים טרנסג'דריות לסביות.

השערות לגבי הגורמים המשפיעים על הנטייה המינית

המידה בה כל אחד מהגורמים הידועים המשפיעים על נטייה מינית (בשפה מקצועית: האטיולוגיה של התופעה) משפיע עליה, איננה תמיד ברורה די הצורך. הדבר נכון הן לגבי נטייה מינית הטרוסקסואלית והן לגבי נטייה מינית הומוסקסואלית. אף לא ברור אם נטייה מינית אצל גברים ואצל נשים מתעצבת, לפחות ברוב המקרים, על פי אותם קווים כלליים בדיוק. הוצעו כמה הסברים להתהוות נטייה מינית אצל בני-אדם ולחלקם אף הוצגו תימוכין אמפיריים, אך אף הסבר לא הוכח במידה התקפה לכל המקרים כולם.

ההסברים שהועלו מציעים שלוש סיבות עיקריות להתעצבות נטייה מינית: סיבה גנטית[דרוש מקור], סיבה סביבתית ביולוגית וסיבה סביבתית פסיכולוגית. מקובל להניח כי הומוסקסואליות מושפעת משילוב של הגורמים הנזכרים לעיל (או לפחות השניים האחרונים), וכי הבסיס הנוירוביולוגי לה מתקבע לפני הלידה או מעט לאחריה, והבסיס האישיותי שנקשר בה, מתבסס כבר בגיל הרך.

המחקרים המוקדמים של שנות ה-50 של המאה ה-20 מתבססים בעיקרם על דיווחיהם של הומוסקסואלים ולסביות ושל אנשים שראיינו אותם (אלפרד קינסי הוא הבולט שבהם, ראו להלן). מחקרים אלו ניסו להשתמש בשיטות שונות על מנת להתגבר על חוסר שיתוף פעולה מצד נחקרים שנובע מכך שנושא המיניות בכלל, ונטייה מינית הומוסקסואלית בפרט הם נושאים עליהם קיים במידה רבה טאבו גם כיום ואפילו בארצות המערב. כיום המחקרים מתבססים יותר על ממצאים מתחום הנוירופסיכולוגיה, הטרטולוגיה, הביוכימיה, האמבריולוגיה ועוד. גם בקרב המחקר הפסיכולוגי נערכו שינויי פרדיגמות ונטישת תאוריות פסיכואנליטיות מסוימות לעבר אחרות.

ההתמקדות בנטייה ההומוסקסואלית דווקא, נובעת ככל הנראה מהדעה הרואה בנטייה המינית ההטרוסקסואלית הנפוצה יותר את המובן מאליו, ובנטייה מינית ההומוסקסואלית את החריג הדורש הסבר.

גורמים גנטיים

קיימת מחלוקת לגבי קיום הסבר גנטי להומוסקסואליות[9]. עם זאת, מחקרים המצביעים על גנים ספציפיים (Xq28 ואחרים), הקשורים לנטייה הומוסקסואלית בגברים. כמו כן, נטייה לסבית זוהתה כבעלת פוטנציאל תורשתי. חוקרים מאוניברסיטת אילינוי בדקו מאות אחים הומואים ומצאו דמיון בשני אזורים על גבי שני כרומוזומים המחזק לדבריהם את העדויות המדעיות הגורסות כי נטייה מינית היא תורשתית[10].

מחקרי גנטיקה השוואתית

אילו נטייה מינית הייתה נקבעת על ידי הגנטיקה באופן בלעדי, אזי בדרך כלל הייתה צריכה להתקיים התאמה של 100% בין נטיותיהם המיניות של תאומים זהים (מונוזיגוטים), אשר בדרך כלל חולקים 99.8% חומר גנטי. במחקרים נמצא שבין תאומים זהים קיים דמיון שהוא רק מעט רב יותר מאשר אצל תאומים לא זהים; בסקר שערך Kenneth S. Kendler[11] נמצא כי הסיכוי של תאום זהה שאחיו הומוסקסואל להיות גם כן הומוסקסואל הוא כ-32% בהשוואה ל-13% אצל זוגות תאומים לא זהים.

מחקרי תאומים מעין אלו מעידים לכאורה על השפעה גנטית מתונה על הנטייה המינית אך בו בעת מפריכים את הטענה כי הומוסקסואליות (לפחות זו האנושית) היא תופעה גנטית גרידא; תאומים זהים נושאים מטען גנטי-נוקלוארי זהה לכן תופעות גנטיות אמורות להתבטא בהם בדרך כלל בצורה שווה; היות שתאומים זהים חולקים 99.8% חומר גנטי, הרי שהעיקר הנותר הוא להבין עד כמה מטים ה-0.2% של החומר הגנטי המיטוכונדריאלי (הפועל כמעין "בקרה גנטית" על ה-DNA הנוקלוארי) את ביטוי הגנטיקה הנוקלוארית עצמה בהקשר זה, אם בכלל; מטלה מחקרית זו אינה בהכרח פשוטה שכן תועדו מצבים רבים בהם מוטציות ב-DNA המיטוכונדריאלי גורמות למצבים פנוטיפיים אבנורמליים (חלקם בעיתיים או מסכני חיים) באדם.

השפעות בשלב העוברי

לפי חלק מהמחקרים, נטייה הומוסקסואלית קשורה לסביבה ההורמונלית שחווה העובר במשך ההיריון[12]. כמה תכונות הקשורות במידת החשיפה של העובר להורמוני מין קשורות גם להומוסקסואליות:

  • אורך עצמות – לגברים הומוסקסואלים עצמות זרוע, יד ורגל קצרות יותר. העצמות הללו צומחות מדסקית סחוסית בקצותיהן, ההתארכות נפסקת כאשר הדסקית הזו נעלמת כלומר כאשר הסחוס הגמיש הופך לעצם קשה. הורמון המין הנשי אסטרוגן אחראי על התגרמות דסקית הגדילה והפסקת ההתארכות. השוני באורך הסופי של העצמות עשוי לרמוז, לכן, על "נשיות הורמונלית" של גברים הומוסקסואלים[13].
  • מיקום במשפחה – הסיכוי להיות הטרוסקסואל גבוה באופן מובהק אצל בנים בכורים ושיעור ההומוסקסואליות עולה ככל שלאדם יש יותר אחים בוגרים. הסיכוי להומוסקסואליות עולה ב-33% עם כל אח בוגר (אחיות אינן משפיעות על הסבירות הזו)[14]. חישוב פשוט מראה כי סיכוייו של מי שיש לו שלושה אחים בוגרים להיות הומוסקסואל יותר מכפולים מסיכוייו של הבכור. יש המשערים כי מערכת החיסון של האם לומדת להכיר חומרים האופייניים לעוברים זכרים כזרים והיא מייצרת נגדם נוגדנים הנלחמים בהם ביתר יעילות עם כל "זריקת דחף" נוספת (כלומר עם כל עובר נוסף ממין זכר).
  • תפיסה מרחבית – במבחנים של תפיסה מרחבית (למשל: סיבוב "מחשבתי" של גוף) קיבלו גברים הומוסקסואלים ציונים נמוכים משל הטרוסקסואלים; לעומת זאת, הם הצליחו יותר במבדקים מילוליים וזיכרון חזותי (מאפיינים נשיים).[15]

מחקרי מוח הראו הבדלי גודל במספר מצומצם של גרעינים במוח (למשל בהיפותלמוס) בין הומוסקסואלים גברים להטרוסקסואלים נשים וגברים, אולם לא נקבע אם שוני זה הוא הגורם להומוסקסואליות, או ביטוי להתנהגות המינית השונה (כלומר, קשר הסיבה והמסוּבב אינו ברור).

גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים

הומוסקסואליות אינה ממוקדת באנשים שעברו חוויות חריגות בילדותם או בנעוריהם, או באנשים שהתנהגותם בגיל הילדות הייתה חריגה. אף לא הוכח כי לחוויות חריגות בילדות יש קשר לגיבוש נטייה מינית הומוסקסואלית, בהנחה שזו אכן מתגבשת רק לאחר הלידה. דו"ח שפרסם אלפרד קינסי בארצות הברית ב-1948 הראה כי נטייה מינית הומוסקסואלית נפוצה הרבה יותר ממה ששיערו תחילה, וכי היא נפוצה בקרב כלל הנחקרים, בין אם חוו ילדות נורמטיבית ובין אם לאו. מחקרים נוספים[16] שנעשו בעקבות קינסי אישרו ממצאים אלו. פסיכואנליטיקאים אף העלו את ההשערה כי נטייה מינית תלויה באופי הקשר בילדות עם אחד ההורים, אך השערות אלו לא בוססו אמפירית.

זיגמונד פרויד האמין שהאדם נולד ללא נטייה מינית וכי זו נקבעת על ידי האינטראקציות העתידיות של היילוד עם הוריו והבניה חברתית של הסביבה. פרויד היה הראשון שייחס את ההומוסקסואליות כקיבעון לא פתיר של התסביך האדיפלי. הסבר נוסף על-פי פרויד הוא תא משפחתי המאופיין באם דומיננטית ובעלת מעורבות יתר ובאב מרוחק ופסיבי. פרויד ראה בתופעה זו תוצאה של שילוב של נטיות פרה-דיספוזיציות ביולוגיות ודפוסים משפחתיים בעייתיים, וזה המקור לכך שבמשך שנים ההומוסקסואליות נתפסה כפתולוגיה, כלומר, סוגיה רפואית. באופן דומה, גם משפחות של הומוסקסואלים נתפסו כפתולוגיות, בהיותן מספקות את "התנאים לצמיחתם" של הומוסקסואלים.[17] עם זאת, פרויד לא ראה בהומוסקסואליות סטייה (פרוורסיה) כפי שראה זאת הממסד הרפואי באותה עת, אלא אינוורסיה. לטענתו, בעוד אלו הסובלים מסטייה הם חסרי יכולת לאהבה מעמיקה ומורכבת, אלא באהבה של חלקי אובייקט (כמו בפטישיזם), אלו הסובלים מאינוורסיה מסוגלים לאהבה עמוקה ומלאה ככל אדם בריא אחר[18].

גישתו של פרויד בעייתית היות שאינה מספקת כלים למענה לסוגיות הבאות:

  • אין הסבר לקיומם של הומוסקסואלים במשפחות שאינן מאופיינות בדפוס המשפחתי האופייני על-פי הגישה.
  • אין הסבר למקרים בהם הדפוס המשפחתי אופייני, אך הצאצאים הם הטרוסקסואלים.
  • אין הסבר לעובדה שבמשפחה אחת צאצא אחד הוא הומוסקסואל והאחר לא.

התנהגות הומוסקסואלית בטבע

Black Swans
ברבור שחור. נצפו זוגות הומוסקסואליים של זכרים בשיעור של 25% מן האוכלוסייה, הן בשבי והן בטבע.

יחסים הומוסקסואלים תוארו בתקופות מסוימות כ"יחסים שאינם כדרך הטבע", אולם בפועל תועדו עד היום 1,500 מינים של בעלי חיים בטבע שנצפו מקיימים התנהגות הומוסקסואלית[19]. חוקרים בעבר התעלמו מתופעה זו מטעמים שונים. מקרה שכזה זכה לתשומת לב העיתונות בישראל כאשר זוג נשרים זכרים בגן החיות התנ"כי בירושלים החלו לחזר זה אחר זה ואף בנו יחדיו קן.

פרטים של בונובו ("שימפנזה ננסי") מקיימים ביניהם יחסי מין לצורך הנאה או לצרכים חברתיים (יצירת קשר או "ברית" בין שני פרטים לצורך הגנה או חיפוש מזון) ולא רק לצורך רבייה. יחסי מין להנאה או לצרכים חברתיים מתקיימים בלהקות של בונובו גם בין פרטים מאותו המין. עם זאת, יש שוני מהותי בין ההומוסקסואליות בקרב קופי הבונובו, לבין ההומוסקסואליות אצל בני אדם - אצלם לא נצפתה התנהגות הומוסקסואלית קבועה.

לעומת זאת, פינגווינים, הידועים גם הם כחיות הנוטות לשמור על מערכות יחסים בלעדיות, לא רק לצורך רבייה, נצפו פעמים רבות בזוגות בני אותו מין. ביניהם, מפורסמים וונדל וקאס, זוג פינגווינים אפריקאים מאקוואריום ניו יורק, אשר שומרים על מערכת יחסים בלעדית כבר מעל 10 שנים. בגן החיות של סנטרל פארק, גם בניו יורק, אף ניתנה לזוג פינגווינים מאותו מין ביצה, בה טיפלו בני הזוג כראוי ודאגו לאפרוח שבקע ממנה. חיות אחרות המקיימות זוגיות עם בני מינם הם לווייתנים ועופות פלמינגו.

הסתייגויות

הפער בין משיכה התנהגות וזהות

נטייה מינית מוגדרת כשילוב בין רצונו של האדם, התנהגותו וזהותו, ולכן אין מבחנים חיצוניים מוחלטים לקביעת נטייתו המינית של אדם. אנשים עשויים להתנהג שלא בהתאם לנטייתם המינית, לתקופה קצרה או כתוצאה מסיטואציה חולפת, ואין בכך להעיד על נטייתם המינית. לדוגמה, בסביבות חד-מיניות נוצרים פעמים רבות קשרים אינטימיים בין שני אנשים בני אותו המין, שבסביבה פתוחה יעדיפו את בן המין הנגדי. ולעומת זאת בחברות שמרניות יעדיפו אנשים לחיות עם בן המין הנגדי גם אם הם נמשכים באופן בלעדי לבני מינם.

מתבגרים רבים חווים פנטזיות ומשיכה לשני המינים, והדבר אינו תלוי בנטייתם המינית ולא מאפשר להסיק לגבי היותם הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים או ביסקסואלים.

אנשים רבים המקיימים יחסי מין עם בני מינם מעדיפים לזהות עצמם כסטרייטים, או כביסקסואלים. אנשים מזהים עצמם כבעלי נטייה מינית הומוסקסואלית עושים זאת ברוב המקרים רק לאחר שעברו תהליך אישי ארוך כפי שמתאר המודל של קאס לגיבוש זהות מינית הומוסקסואלית.

נסיונות לשינוי ההומוסקסואליות

במהלך השנים נערכו ניסיונות שונים לשינוי הנטייה המינית, עיקר הניסיונות היו "למחוק" נטייה מינית קיימת או לחלופין, לפתח נטיות אחרות במקומה, וזאת באמצעות פסיכואנליזה ושיטות טיפול אחרות (המכונות "טיפול המרה") או מתן תרופות. ניסיונות שכאלו פגעו באנשים שאותם ניסו לשנות. הממסד הרפואי בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה גורס שלא ניתן לשנות הומוסקסואליות. עמדה זאת נסמכת על ניסיון קליני שנצבר בעשרות השנים האחרונות ועל כישלונם של ניסיונות רבים לשינוי לשנות נטייה מינית בשיטות מגוונות[20]. לאור זאת, המלצתם היא שאדם המתייסר עקב נטייתו המינית יבחר בטיפול שיעזור לו להשלים עם נטייתו (Sexual affirmation therapy).

ב-5 באוגוסט 2009 פרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה החלטה לפיה יש להימנע לחלוטין מהצעת טיפולים לשינוי הנטייה המינית של המטופל באמצעות טיפולי המרה[21] או כל שיטה אחרת[דרוש מקור], נוכח היעדר הוכחות להצלחת הטיפול ונוכח הפגיעות הנפשיות שמהלך זה מציב למטופל (למשל דיכאון, חרדה והרס עצמי).

האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הגיעה למסקנות זהות. שתי האגודות מתנגדות לכל טיפול המבוסס על ההנחה כי על הפציינט לשנות את נטייתו המינית, וקובעות כי על מטפלים להימנע מטיפולים כאלו;[22][23][24] ולפיכך, כללי האתיקה של פסיכולוגים, סקסולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאלים מנחים אותם שלא לנסות לשנות נטייה מינית[25].

למרות קביעת הגופים המקצועיים, ישנם גופים המציעים לשנות נטייה מינית בעזרת טיפול - לרוב מדובר בגופים בעלי אוריינטציה דתית, אשר עושים זאת לרוב מתוקף תפיסת עולם דתית, אף על פי שלעיתים נטען מצידם אחרת. גופים אלו משתמשים לרוב בשיטת טיפול בהתמכרויות על מנת לגמול לכאורה את המטופל מנטייתו המינית. בישראל פועל ארגון "עצת נפש", ארגון דתי לאומי המציע טיפול המרה לגברים הומואים, ומפעיל סדנאות תחת הכותרת "חזרה אל הגבריות". יש לבצע הבחנה בין ניסיונות מחתרתיים כאלו, לשנות נטייה מינית, לבין מניפולציות מחקריות הנעשות במסגרת מחקר מדעי, לרוב פסיכולוגי, המתיימר לחשוף שלבים באטיולוגיה של ההתפתחות המינית של האדם במהלך חייו. אף על פי הדעה המקובלת בקהילת החוקרים והקלינאים, הומוסקסואליות של אדם, בדומה להטרוסקסואליות, היא חלק אינטגרלי מחוויית חייו והתנהלותו, וכהיבט כה בסיסי באישיותו ואף בזהותו, אשר לפחות בטכנולוגיה הפסיכולוגית הקיימת, בדרך כלל לא ניתן למנועו או לשנותו, ישנם הומואים ולסביות הפועלים בסתירה לנטייתם המינית וחיים עם בן זוג מהמין השני. רבנים רבים מעודדים דרך זו, וחלקם אף מציעים להסתיר את "הנטייה ההפוכה" מבן הזוג. לעומתם, התומכים בזכויות להט"ב מעודדים אנשים לקבל את נטייתם המינית ולממש אותה.

יחס הדתות להומוסקסואליות

יחס היהדות

התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. ההתנגדות הממוסדת הראשונה להומוסקסואליות באה על מנת להבדיל, באופן מוצהר, את היהדות מהתרבויות הפגאניות[דרוש מקור]. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא" (ויקרא י"ח, כב), והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" (כ', יג). העונש לעובר על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו, הוא מיתת בית דין בסקילה. יחסי מין בין גברים שאינם כוללים חדירה כלשהי של הפין לפי הטבעת, אינם נחשבים ליחסי מין לפי הקריטריון ההלכתי.[26] ממילא איסור התורה על 'משכב זכור', חל על יחסי מין אנאליים בלבד. עם זאת, ההלכה אוסרת יחסים חד מיניים במובן הרחב יותר, באיסור "כמעשה ארץ מצרים לא תעשו"[27]. ההלכה מתייחסת להתנהגות המינית אך לא לנטייה המינית עצמה.

יחס הנצרות

הנצרות, שקיבלה את הכתוב בספר התנ"ך כבסיס רעיוני, אף החמירה את ההתייחסות השלילית להומוסקסואליות. הנצרות הקדומה שגינתה את ההומוסקסואליות תחת איצטלה של מוסר, נאבקה למעשה במאבק דתי מר בין הכנסייה המונותאיסטית לדתות הפגאניות העתיקות שנהגו קודם ברומא, בתרבותן ובמנהגיהן. הלגיטימציה כלפי משיכה בין גברים שהייתה קיימת בתקופת האימפריה הרומית התחלפה באיסור חמור. אין איזכור מפורש לאיסור על הומוסקסואליות בדברי ישו; והאיסור הנוצרי מבוסס בעיקר על דברי פאולוס: "אוֹ שֶׁמָּא אֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי עוֹשֵׂי עָוֶל לֹא יִירְשׁוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים? אַל תִּטְעוּ; לֹא זוֹנִים וְלֹא עוֹבְדֵי אֱלִילִים, לֹא מְנָאֲפִים וְלֹא עוֹשֵׂי זִימָּה וְלֹא יוֹדְעֵי מִשְׁכַּב זָכָר"- (אגרת שאול הראשונה אל הקורינתים פרק ו' פסוק 9). בהסתמך על פסוק זה, בעוד אין חיוב בנצרות על קיום המצוות והאיסורים הרשומים בתנ"ך, הרי האיסור התנ"כי על משכב זכר תקף לגבי הנוצרים.

כבר בתקופת קונסטנטינוס ב-342 לספירה נקבע במשפט הרומי איסור על יחסי מין בין גברים, וב-390 לספירה הורה תאודוסיוס הראשון לשרוף זונות ממין זכר. ב-544 לספירה הכליל יוסטיניאנוס הראשון את החוק על כל מי שיהיה מעורב ביחסי מין הומוסקסואליים ללא תלות בנסיבות.

באופן אירוני, המוקדים המעטים שנותרו לחיים הומוסקסואליים היו דווקא המנזרים. קיים תיעוד על יחסי מין בין נזירים, וקיים תיעוד אף על ספרות רומנטית המופנית לגברים, שנכתבה במהלך המאות 10–12. שינוי משמעותי חל עם התעצמות הכנסייה במהלך מסעות הצלב. בתקופה זו הוחמר האיסור, לאחר שהומוסקסואליות זוהתה עם מנהגי המוסלמים והאשמה בפעילות זו הפכה להאשמה בכפירה. החל מהמאה ה-13 הועברו חשודים במעשי סדום לידי האינקוויזיציה שדנה אותם למוות לאחר משפט. בתקופה זו הוגברה גם אכיפה של חוקים נגד מעשי סדום על ידי השלטונות החילוניים. באנגליה, למשל, הונהג בימי אדוארד הראשון עונש שריפה על מוקד להומוסקסואלים. בממלכת קסטיליה כלל העונש סירוס ותלייה. עם זאת, בשכבות הבוהמה והאריסטוקרטיה היה היחס להומוסקסואליות מתון הרבה יותר. אמנים רבים בני תקופת הרנסאנס היו מוכרים כחובבי בני מינם, אף אם לא אמרו זאת במפורש, וקיום פטרונים רבי עוצמה הגן עליהם מפני רדיפות האינקוויזיציה. עם זאת, היחס הכללי כלפי הומוסקסואליות בעולם הנוצרי לא השתנה גם לאחר הרפורמציה.

הנצרות הפרוטסטנטית שנוסדה בתחילת המאה ה-16, והעלתה את חשיבות כתבי הקודש הנוצריים, הקפידה על נושא מעשי סדום אף יותר מהנצרות הקתולית. רק במהלך תקופת ההשכלה וקידום הליברליזם במדינות הנוצריות, חל שינוי מסוים בהיבט של ירידה בחומרת העונשים ובהיקף האכיפה. ואילו ביטול החוקים כנגד משכב זכר הוא תהליך שהתרחש במרבית מדינות אירופה רק בעשרות השנים האחרונות[28].

בעוד שבתקופת האפיפיור יוחנן פאולוס השני התרכך מעט היחס כלפי ההומוסקסואלים, והם נתפסו כתועים יותר מאשר כחוטאים[29], נחשב האפיפיור אחריו, בנדיקטוס ה-16, כמתנגד נחרץ הלוחם כנגד ההומוסקסואליות בדרשותיו השונות[30] . עם מינויו של האפיפיור פרנציסקוס הוא הנהיג שינוי בולט במדיניות הכנסייה כלפי להט"בים. בין השאר אמר "אם אדם הוא הומו ומחפש את האל, מי אני שאשפוט אותו?"[31]. באחת מההתבטאויות היוצאות-דופן ביותר שהשמיע אי פעם בכיר בכנסייה הקתולית, האפיפיור פרנציסקוס אמר כי "אסור לדחוק אותם לשולי החברה, אלא יש לשאוף לקבל אותם כחלק בסיסי מהחברה"[32] כמו כן הדיח פרנציסקוס מתפקידו בישוף, שנהג להתבטא נגד נישואים חד-מיניים ולהתנגד בחריפות להפלות[33], ואף קבע כי "הכנסייה אובססיבית כלפי הומואים"[34]. עם זאת, ממשיכים הן הכנסייה הקתולית והן הימין הנוצרי הפרוטסטנטי הקיצוני, בארצות הברית ובמקומות נוספים, להוקיע באופן נמרץ את ההומוסקסואליות.

יחס העולם המוסלמי

Pride London 2011 - 001
כרזה במצעד גאווה בלונדון. בכרזה נאמר "ישנם מוסלמים גאים"

האסלאם אוסר על יחסי מין בני אותו המין, אולם העולם המוסלמי היה סובלני לאהבה בין גברים, ולפדרסטיה, עד המאה ה-18[35], והדבר אף בא לידי ביטוי בתרבות ובשירה[35]. במאה ה-18 עם עליית השפעתה של התרבות האירופאית בעולם המוסלמי, הפך היחס לסובלני פחות. במדינות אסלאמיות רבות הומוסקסואליות אסורה על פי החוק, באיראן, ערב הסעודית, מאוריטניה, ניגריה וסודאן העונש המרבי ליחסי מין בין גברים הוא מוות[36][37]. אולם רוב מדינות אלו נוטות להקל בעונשים ולהגבילם לקנסות, מאסר בפועל והצלפות פומביות[38]. היחס הסלחני ליחסי מין בין גברים קשור לתפישת המיניות בחברות אלו בהן רצונו של גבר לחדור לגבר אחר נתפס כנורמטיבי[35], אך הסכמה של גבר להיחדר נחשבת כמבזה. מדינות כמו מצריים מגלות יחס פחות סלחני לסממנים של 'אורח חיים הומוסקסואלי' כפי שהוא נתפס בעיניהן. בלבנון, ירדן, טורקיה, אינדונזיה ומאלי קיום יחסים הומוסקסואלים אינו אסור, אך נחשב למגונה ועל כן מוסתר מהציבור, ומדוכא בשיח החברתי.

איראן נוקטת ביד קשה כנגד הומוסקסואלים ומאז המהפכה האסלאמית ב-1979 הוצאו להורג יותר מ-4,000 איש שהורשעו בהומוסקסואליות[39]. עם זאת, האייטולות באיראן סובלנים מאוד לטרנסקסואלים, במדינה מתקיים מספר רב של ניתוחים לשינוי מין מזכר לנקבה, והוא לפעמים אף נכפה על גברים הומואים כ'פתרון' למשיכתם לגברים.

ברשות הפלסטינית אין חוק האוסר על הומוסקסואליות, אך במקרים רבים, השוטרים הפלסטינים האשימו הומוסקסואלים על לקיחת סמים, שוד ופשעים אחרים למרות שלא עשו כן.

דתות המזרח

בודהיזם

קוד ההתנהגות הבסיסי בבודהיזם הם "חמשת הכללים", אותם ממלאים מתוך רצון חופשי ולא בתור צווים שמקורם בישות אלוהית. הכלל השלישי הוא "להימנע ממיניות לא נאותה" (בסנסקריט: Kāmesu micchācāra, בתרגום חופשי: "מענקים הנובעים מחמשת החושים"‏)[40] אך ההגדרה של התנהגות מינית לא נאותה נתונה לפרשנות ביחס לנורמות החברתיות המאפיינות את המאמין עצמו. למעשה הבודהיזם הפונדמנטלי אינו מגדיר מה טוב ומה רע עבור העמאים במונחים חד משמעיים ולכן הפרשנות של מיניות נאותה או בלתי-נאותה אינה נבחנת בבודהיזם כלל במונחים דתיים[41].

הבודהיזם מלמד כי הנאה חושית ותשוקה באופן כללי, ובכלל זה הנאות מיניות באופן פרטני, הן מכשול להארה. נזירים ונזירות מכל הזרמים הבודהיסטים אמורים להימנע מכל פעילות מינית ולקחת על עצמם את שבועת הנזירוּת (vows of celibacy). עם זאת, אין מצופה מהעמאים להימנע מכל סוג של פעילות מינית, ואין בבודהיזם מושג של חטא הקשור למין.[דרוש מקור]

דאואיזם

נטען על ידי סופרת בשם סנדרה וואוריטקו כי "הדאואיזם הסיני דוגל בדואליות, והוא מגנה את התופעה (של הומוסקסואליות) בטענה שאינה מביאה לשיקוף או מילוי של התכלית האנושית"[42]. חרף טענה זו, בטקסטים הקלאסיים המבססים את הדאואיזם, הם ה-דאו דה ג'ינג וה-ג'ואנג דזה, לא בלבד שאין כל אזכור להומוסקסואליות, אלא שלא קיים בהם דיון כלשהו על מיניות כלל. עוד נעדר מהם מינוח "התכלית האנושית" שעליו כותבת הסופרת האמורה, שכן הדאואיזם עוסק בעיקרון של טבעיות (Ziran) ולא מתיימר להתוות "תכלית", "מטרה" או "אג'נדה" לבני אדם.

ג'ייניזם

בג'ייניזם, המקדשת זוגיות הטרוסקסואלית בלבד, הומוסקסואליות נתפסת כמקור לקארמה שלילית[43].

הדת הסיקית

בדת הסיקית, אין התייחסות מפורשת של הגורו נאנאק להומוסקסואליות, אך ב-2005 תיאר חכם דת סיקי את ההומוסקסואליות כ"נוגדת את הדת הסיקית ואת קוד ההתנהגות הסיקי, ונוגדת לחלוטין את חוקי הטבע", וקרא לבני הדת הסיקית לתמוך בחוקים האוסרים על נישואים חד-מיניים[44]. עם זאת, יש מבני הדת מתנגדים לתפיסה זו[45], וטוענים שכתבי הקודש הסיקיים תומכים בשוויון ולא מגנים הומוסקסואליות[46].

הדתות הפרסיות

בדת הזורואסטרית, שוכבי משכב זכר נחשבים לבעלי דיבוק[47]. הדת הבהאית אינה מוקיעה את ציבור הלהט"ב ופתוחה להומוסקסואלים[48], אך עם זאת מגנה פרקטיקה הומוסקסואלית, לצד תופעות מוגדרות אחרות, שהן שונות בתכלית, ומפצירה במאמיניה ההומוסקסואליים להתנזר מלממש את משיכתם.[49][50].

הומופוביה

המונח הומופוביה מתאר סלידה, רתיעה ופחד משולל היגיון מהומוסקסואלים ולסביות[51] והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי באפליה, דחיה, שנאה, או זלזול כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה המינית, כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים. הסיבות לשנאת הומוסקסואלים הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות ובדתות שונות, נתפשת הומוסקסואליות כטאבו. כלומר, במסגרת הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת סטייה חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. בנוסף, הומופוביה נובעת גם מדעות קדומות שנקשרו בהומוסקסואלים וקשורה גם בפריבילגיה חברתית.

מקומם של הומוסקסואלים ולסביות בחברה כיום

World laws pertaining to homosexual relationships and expression
מעמד חוקי של להט"ב בעולם (לחצו להגדלה)
הומוסקסואליות חוקית:
  מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים
  מדינות המאפשרות סוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי
  מדינות המכירות בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות
  הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית, אך לא ברמת המדינה
  מדינות שלא מאפשרות איחוד אזרחי או נישואים חד-מיניים
הומוסקסואליות בלתי-חוקית / מוגבלת בחוק:
  מדינות בהן קבועה ענישה בחוק, אך הוא אינו נאכף
  מדינות בהן החוק מגביל את חופש הביטוי וההתאגדות של להט"בים
  מדינות בהן נהוג עונש מאסר ללהט"בים
  מדינות בהן נהוג מאסר עולם ללהט"בים
  מדינות בהן נהוג עונש מוות ללהט"בים
הערה: עיגול צבעוני מציין חקיקה מקומית או פסיקות בודדות של שופטים מקומיים.

כיום המגמה הנפוצה במדינות המערב היא להכיר בהומוסקסואליות כנטייה מינית לגיטימית ולא כסטייה מינית. עם זאת, בתרבויות מסוימות נחשבה פעילות ההומוסקסואליות למחלת נפש, סטייה, ואף לעבירה פלילית. בשנת 1973 הוציאה האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, ה-DSM. במהדורה DSM II שיצאה לאור ב-1968 עוד מופיעה הומוסקסואליות ברשימת ההפרעות הנפשיות, אך במהדורות שיצאו מ-1973 ואילך אין התייחסות להומוסקסואליות כהפרעה. ב-17 במאי 1990 נקט גם ארגון הבריאות העולמי בצעד דומה.

התייחסות להומוסקסואלים ולסביות בחקיקה ובפסיקה

הומוסקסואליות נחשבה לעבירה פלילית בבריטניה. הסופר אוסקר ויילד נידון בסוף המאה ה-19 לשנתיים מאסר בעוון "הפקרות רבתי", כלומר מין הומוסקסואלי עם נערים שלא ממעמדו. בשנת 1952 הורשע המתמטיקאי אלן טיורינג בהומוסקסואליות, ובגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין טיפול הורמונלי. טיורינג בחר באפשרות השנייה, וכעבור שנתיים התאבד באכילת תפוח מורעל, כנראה בעקבות הטיפול שניתן לו. כיום ידוע שאין בטיפול שקיבל, או בטיפול הורמונלי אחר, כדי לשנות נטייה מינית. החוק האוסר על הומוסקסואליות בבריטניה בוטל בשנות השבעים.

בעבר נחשבו יחסי מין הומוסקסואליים לעבירה פלילית בכמה ממדינות ארצות הברית. ב-2004 התקבל פסק דין לורנס נגד טקסס שהוגש על כך לבית המשפט העליון של ארצות הברית אשר קבע כי חוקים נגד "מעשי סדום" סותרים את חוקת ארצות הברית. בכך נתקבלה החלטה הפוכה מ-1986 שבה נאמר כי הכשרת הומוסקסואליות תהווה "השלכת אלף שנים של הדרכה מוסרית". עוד קודם לכן נאסרה בארצות הברית אפליה על רקע נטייה מינית, אך הותר לארגון פרטי כתנועת הצופים לסלק משורותיו מדריך הומוסקסואל.

ב-2015 בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי נישואים חד-מיניים יוכרו בכל מדינות ארצות הברית.

זוגיות חד-מינית

Hendricks-leboeuf
החתונה החד-מינית הראשונה בקוויבק, קנדה התקיימה ב-2004

החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מדינות מעטות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נכון למאי 2015, המדינות או המחוזות שבהם נהוגים נישואים חד-מיניים או ינהגו בעתיד הן:

אוקיאניה

אירופה

צפון אמריקה

דרום אמריקה

אפריקה

במדינות רבות אחרות (בעיקר באירופה) קיימת הכרה רשמית בזוגיות חד-מינית באמצעות איחודים אזרחיים המעניקים זכויות דומות לזכויות זוגות נשואים.

שירות צבאי

Gay military
שירות צבאי של להט"ב לפי מדינות (לחצו להגדלה)
  מדינות המתירות שירות צבאי ללהט"ב
  להט"בים אינם מורשים לשרת
  אין נתונים

לצבאות העולם השונים התייחסות שונה ללהט"ב, אך מרבית צבאות העולם המערבי הסירו מגבלות ואיסורים על שירות צבאי של הומואים ולסביות. מתוך 26 מדינות החברות בנאט"ו 22 מתירות ללהט"בים מוצהרים לשרת. מתוך חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם שלוש מתירות שירות צבאי ללהט"ב (צבא בריטניה, צבא צרפת וצבא רוסיה). בין השנים 1993 ל-2011 עוגנה המדיניות "אל תשאל, אל תספר" בצבא ארצות הברית, אשר אסרה על להט"בים להצהיר על נטייתם המינית. נשיא ארצות הברית ברק אובמה הוביל את ביטולה של מדיניות זו כליל בשנת 2011 וכיום אין מגבלת שירות בצבא האמריקאי על להט"בים.

הורות הומו-לסבית

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות. אפשרויות העומדות בפני זוגות הטרוסקסואלים כגון אימוץ ילדי בן הזוג, אימוץ כזוג, והיעזרות באם פונדקאית, עדיין אינם זמינים לזוגות גברים ולזוגות נשים. נושא זה נמצא במרכז המאבק הציבורי של הקהילה ההומו-לסבית.

סמלים

שני הסמלים הבולטים המשמשים פעילי ציבור וארגונים העוסקים בענייני ההומואים והלסביות ובזכויותיהם הם המשולש הוורוד ההפוך משולש ורוד, ודגל הגאווה בעל ששת צבעי הקשת דגל הגאווה.

המשולש הוורוד שימש את הנאצים בתקופת השואה לסימונם של גברים הומוסקסואלים בחלק ממחנות הריכוז בנוסף לסימון יהודים בטלאי צהוב, ולסימון מיעוטים וקבוצות אסירים אחרים. רדיפת הומוסקסואלים הייתה חלק ממדיניות תורת הגזע, ונעשתה בעזרת סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני שהורחב בתקופת השלטון הנאצי לשם כך.

דגל הגאווה בששת צבעי הקשת הוא אחד הסמלים הידועים של תנועות השחרור של ההומוסקסואלים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (ראשי תיבות: להט"ב). צבעוניותו מסמלת את ערכי הרבגוניות והסובלנות שהוא בא לקדם. הוא נקרא כך משום שנועד לבטא תחושת ערך עצמי, היינו גאווה, שהומוסקסואלים לסביות וטרנסג'נדרים, הרגישו כי נשללה מהם, על שום היותם שונים בנטייתם המינית, או בזהותם המגדרית.

מצעד הגאווה

JerusalemPride2005
מצעד הגאווה בירושלים, 2005

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם ובישראל, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסאולים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית השונה. מצעדים מתקיימים במרבית הערים הגדולות בעולם המערבי. בישראל מתקיים מצעד הגאווה בירושלים, בתל אביב, באילת ובחיפה. האירוע נחגג בדרך כלל בחודש יוני, כציון למהומות סטונוול.

כוונת הגאווה אותה מפגינה הקהילה באמצעות המצעד היא לשדר לכלל הציבור מספר מסרים:

  • השוני בנטייה המינית או בזהות המינית איננו חיסרון או בושה.
  • עידוד יציאה מהארון והצהרה על כך שמי שבוחר לחיות מחוץ לארון, על אף הקשיים הכרוכים בכך, ראוי להתגאות בבחירתו.
  • קריאה להשגת שוויון זכויות מלא לכולם בחוק ובפועל, בלי תלות בנטייה המינית או בזהות המגדרית.

איידס

Aids Quilt
תצוגה של "פרויקט שמיכת הזיכרון" המנציח את נפגעי מחלת האיידס

מחלת האיידס זוהתה לראשונה בחולים הומוסקסואלים, בראשית שנות ה-80. משנות ה-80 ואילך הפכה המחלה למגפה, שהתפשטה תחילה בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים. לכך היו כמה סיבות: בממוצע, גברים הומואים מקיימים יחסי מין עם יותר פרטנרים מאשר גברים סטרייטים, ובנוסף הסיכוי להידבקות ביחסי מין אנאליים גבוה יותר מאשר במין וגינלי, אלא אם כן משתמשים בקונדום. הקונדום לא היה נפוץ בעבר בקרב גברים הומוסקסואלים, אולי משום שנחשב בעיקר כאמצעי למניעת הריון, ופחות כאמצעי למניעת מחלות מין.

המאבק באיידס הפך לנושא מרכזי בקרב ארגונים הומוסקסואליים, ואף לגורם מגבש לציבור ההומוסקסואלי, שהרגיש שהממשלות, ובייחוד ממשלת ארצות הברית בתקופה השמרנית של ממשל רייגן, מזניחות את המאבק במחלה בשל הומופוביה.

גם כיום בישראל ובארצות הברית, שיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומואים גבוה משמעותית מאשר בציבור הרחב[52]. הוועד למלחמה באיידס בישראל פרסם ב-2006 שקרוב ל-25% מנשאי האיידס הרשומים בישראל הם הומוסקסואלים[53].

גם במערב אירופה, יחסי מין בין הומוסקסואלים הם גורם משמעותי להידבקות באיידס[54]. בממלכה המאוחדת, דווח שבשנת 2007 כ-40% מהנשאים החדשים שזוהו נדבקו בנגיף האיידס כתוצאה מיחסי מין בין גברים, ושיעור זה נמצא בעלייה[55]. בספרד, המצב חמור ביותר וכ-15% מקהילת ההומסקסואלים הם נשאי איידס[53]. גם באפריקה ההומוסקסואליות היא משתנה בולט בין הסיבות להדבקות באיידס. באתר האו"ם מובאת הערכה שבמצרים, כ-6.2% מההומוסקסואלים הם נשאי איידס, בחרטום כ-9% הם נשאי איידס ובזמביה כשליש מההומוסקסואלים הם נשאי איידס[56].

על פי סקר שנערך באינטרנט כ-30% מההומוסקסואלים בישראל מקיימים יחסי מין מזדמנים ללא קונדום[57]. בתגובה יזם הוועד למלחמה באיידס מספר קמפיינים להעלאת המודעות לחשיבות השימוש בקונדום בקרב גברים הומואים צעירים. קבוצה זו זוהתה כקבוצת סיכון בה נשחקה המודעות לצורך בשימוש בקונדום בצורה המשמעותית ביותר[53]. על פי מחקר רפואי שנעשה בישראל עלה חשד שנשאים המודעים למחלתם מדביקים ביודעין הומוסקסואלים אחרים באיידס[58].

לסביות והומוסקסואלים בישראל

Haifa Pride Parade 2007 - 22
מצעד גאווה בעיר חיפה בשנת 2007.
Tel Aviv gay pride parade 2007 cropped
מצעד גאווה בתל אביב, 2007

מעמדם של ההומוסקסואלים והלסביות בישראל בחברה ובמשפט עבר שינויים מפליגים. מאז שנת 1988, אין בישראל איסור על קיום יחסי מין בין שני אנשים מאותו המין[59]. כמו כן, בני זוג מאותו המין זוכים לכל הזכויות הפיננסיות להם זוכים ידועים בציבור.

הומוסקסואלים ולסביות זוכים ליחס שוויוני בצבא ובמקומות העבודה. כמו כן, זוגות בני אותו מין שהתחתנו בחו"ל יכולים להירשם במרשם האוכלוסין בארץ.

עם זאת הומוסקסואלים ולסביות אינם נהנים עדיין משוויון זכויות חוקי מלא, והם נלחמים על מקומם בחברה. זוגות בני אותו מין עדיין מופלים בנישואים ובאימוץ ילדים.

הומוסקסואלים ולסביות בצה"ל

צה"ל אינו מפלה על רקע נטייה מינית. כל התפקידים בצה"ל לרבות תפקידי לחימה ופיקוד ותפקידים בעלי סיווג ביטחוני רגיש פתוחים בפני הומוסקסואלים ולסביות. נטייה מינית אינה מהווה עוד פרמטר בקביעת סיווגו הביטחוני של אדם. צה"ל מכיר בבני זוג מאותו המין ובכלל זה באלמנים ואלמנות של בן זוג מאותו המין[60]. פקודות צה"ל אוסרות על הטרדה על רקע נטייה מינית. כמו כן צה"ל מתיר לחיילים להשתתף באופן פרטי במצעדי הגאווה[61].

לא תמיד היו פני הדברים כך. בשנות ה-70 ובשנות ה-80 של המאה העשרים מנע צה"ל מהומוסקסואלים להתקדם לדרגת קצונה או להמשיך בשירות קבע. צה"ל אף דחף חיילים הומוסקסואלים שהודו בנטייתם לדווח על חיילים אחרים המוכרים להם כהומוסקסואלים. ב-1993, על-פי החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, הותר להומוסקסואלים גלויים לשרת בקהילת המודיעין. קודם לכן, גויסו הומוסקסואלים לשירות סדיר בצה"ל, אולם הם נפסלו משירות בקהילת המודיעין, ולפעמים שוחררו משירות כסובלים ממחלת נפש. החלטתו של רבין הושפעה מאוד מעדותו של עוזי אבן, הומוסקסואל ששירת שנים רבות כפיזיקאי במערכת הביטחון ועסק בענייני ביטחון רגישים. אבן שמר את זהותו המינית בסוד, עד שהחליט לחשוף אותה בכנס שנערך בכנסת ביוזמת חברת הכנסת יעל דיין. מספר שנים לאחר מכן, בכנסת ה-15 כיהן אבן כחבר הכנסת מטעם מרצ. הוא היה חבר הכנסת הראשון שהצהיר על נטייתו המינית בגלוי, ואף העמיד את ענייניהם של ההומוסקסואלים בראש סדר יומו.

הקהילה הגאה וארגוני להט"ב בישראל

TelAvivMunicipalLGBTCommunityCenter
"המרכז הגאה" הנמצא בגן מאיר בתל אביב-יפו ומשכן פעילות של קבוצות שונות בעיר.

המציאות הקשה עמה התמודדו הומואים ולסביות בישראל של שנות ה-50 עד ה-80 של המאה ה-20 גרמה להיווצרותה של קהילה שהתכנסה סביב אישים כתיאו מינץ וסביב ארגונים כגון אגודת הלהט"ב להומואים ו"קלף - קהילה לסבית פמיניסטית" ללסביות.

המציאות החברתית הסובלנית יותר, והתחזקותה של הקהילה הלסבית בסוף המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21, הביאו לשני תהליכים מנוגדים. מחד גיסא, הקהילה ההומו-לסבית גדלה והתחזקה ואף הקימה מספר ארגונים נוספים המתמחים כל אחד בתחום מסוים. ומאידך גיסא יותר הומואים ולסביות אינם רואים עצמם כיום כחלק מקהילה. החופש היחסי ממנו נהנים להט"ב בתל אביב מאפשר לאנשים אלו לחיות בחופשיות מבלי להזדקק לשיוך קהילתי.

שתי קבוצות בציבור הלהט"בי מקימות קהילות חברתיות במהותן. אלו הקהילה הטרנסית והקהילה הדתית הגאה. טרנסיות וטרנסים סובלים מאפליה גם כיום והם ממשיכים להתכנס סביב השירותים שמציעה הקהילה הלהט"בית. הומואים ולסביות דתיים רבים, וכן דתיים לשעבר, חשים צורך בקהילה. בעודם מתמודדים עם חוויות ואתגרים ייחודיים, הם אינם רוצים לוותר על חיים בקהילה כמו זו שבה גדלו. לכן קהילות דתיות ייחודיות התגבשו סביב הארגונים חברותא ובת קול וסביב מספר מניינים אורתודוקסים סובלניים בתל אביב ובירושלים.

גם בשנת 2010 נוהגים מנהיגי ציבור ומובילי דעת קהל בישראל לכנות את ציבור ההומואים והלסביות בביטויים כמו "הקהילה ההומו-לסבית", "הקהילה הגאה", או "קהילת הלהט"ב" לרבות טרנסג'נדרים וביסקסואלים. כינויים המוצדקים חלקית.

בישראל פועלים מספר ארגונים שמטרתם תמיכה, קידום סובלנות, ומאבק על שיויון, ללסביות, הומואים, טרנס, ביסקסואלים ובני משפחותיהם. הארגונים פועלים באופן עצמאי, כל אחד בתחומו, ומשתפים ביניהם פעולה בנושאים שונים.

רשימת ארגונים להט"בים בישראל

  • אגודת הלהט"ב - עמותה הפועלת לקידום זכויות האזרח של ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים. "האגודה", כפי שהיא מכונה, היא הארגון הוותיק מכולם ומקיימת פעילויות בתל אביב בלבד[62].
    • יש עם מי לדבר - קו הקשב והמידע של אגודת הלהט"ב, מעניק תמיכה ומציע אוזן קשבת לאנשים המתלבטים או מתקשים עם נטייתם, ללהט"ב, בני משפחה וחברים.
  • ארגון הנוער הגאה - ארגון התנדבותי שמציע מסגרת חברתית תומכת ומקבלת לבני נוער להט"ב.
  • בית גאה בבאר שבע - הוא ארגון בארשבעי שמציע מסגרת קהילתית תומכת ללהט"בים ומוביל את המאבק לסובלנות ושיויון בבאר שבע. הארגון היה סניף של אגודת הלהט"ב ובשנת 2015, הפך לארגון עצמאי[62].
  • הבית הפתוח - "הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות", בשמו הרשמי, הוא ארגון ירושלמי שמציע מסגרת קהילתית תומכת ללהט"בים ומוביל את המאבק לסובלנות ושיויון בירושלים.
  • הפורום החיפאי לקהילת הלהט"ב הוא עמותה חיפאית של הקהילה הגאה שפעלה עד ראשית שנת 2012[63], ונתנה מענה לצרכים חברתיים, תרבותיים, משפטיים ופוליטיים.
  • חושן - חינוך ושינוי - ארגון המתנדבים הגדול בקהילה, הוא מרכז חינוך הפועל בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדרית. מקיים פעילות התנדבותית הסברתית בקרב הציבור הרחב לקידום הבנה וסובלנות כלפי להט"ב.
  • שישה צבעים - עמותה העוסקת בפעילות קהילתית לציבור הלהט"ב.
  • תהל"ה - תמיכה הדדית של הורים ובני משפחה של לסביות, הומואים, בי וטרנס.

ארגונים דתיים להט"בים

  • הו"ד (הומואים דתיים) - ארגון הומוסקסואלים דתיים.
  • כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים
  • קואליציית קהילה דתית גאה
  • ארגוני הקהילה הדתית הגאה – מותג על לקבוצת ארגונים ומיזמים הפועלים במשותף כדי לאפשר חיים דתיים, וקבלה בחברה הדתית, להומואים לסביות בי וטרנס:
    • בת קול - ארגון לסביות דתיות המקיים מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים.
    • חברותא - ארגון הומואים דתיים, המציע מסגרת קהילתית ופעילות חברתית להומואים דתיים, ופועל לשינוי עמדות וקידום שיח מקבל בחברה הדתית.
    • המניין הגאה - קיום תפילות לקהילה הגאה במועדי ישראל
    • הקבוצות הדתיות באיגי - פרויקט נוער וצעירים בשיתוף ארגון נוער גאה
    • "שבל - שהכל ברא לכבודו" - שירות הרצאות למורים דתיים בבתי הספר, לשם העלאת מודעות לתלמידים הומואים לסביות בי וטרנס.

תאי סטודנטים להט"בים

ראו גם קטגוריית ארגוני להט"ב בישראל.

לקריאה נוספת

  • גיא שילה, החיים בוורוד: בני נוער וצעירים - הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, הוצאת רסלינג, 2007.
  • יונאי, "הדין בדבר נטייה חד-מינית - בין היסטוריה לסוציולוגיה", משפט וממשל ד' 531 (תשנ"ח)
  • אלון הראל, "בתי-המשפט והומוסקסואליות - כבוד או סובלנות?", משפט וממשל ד' 785 (תשנ"ח) (קיים ברשת בגרסה קצרה)
  • טמיר, "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות", הפרקליט מה 94 (2000);
  • הראל, "עלייתה ונפילתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית", המשפט ז' 195 (תשס"ב-2002);
  • יאיר קדר, עמליה זיו ואורן קנר (עורכים), "מעבר למיניות", קובץ מאמרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • Money, John. (1994). Principles of Developmental Sexology. New York: Continuum. ISBN 0-8264-1026-X

קישורים חיצוניים

מקורות מידע

תנועות וארגונים בישראל

אתרים ישראליים בנושא

  • GoGay - פורטל הומולסבי ישראלי
  • משפחה גאה - האתר לזכויות המשפחה הגאה
  • הבנ"ה - היום הבינלאומי נגד הומופוביה

כתבות ומאמרים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמליה רוזנבלום וצבי טריגר, איך עברנו מ"הומוסקסואל" ל"הומו",GoGay,‏ 8 ביוני 2008.
  2. ^ יורם מלצרעניין של גאווה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2006
  3. ^ ראו בהמשך: להט"ב ונצרות, להט"ב ואסלאם
  4. ^ Kinsey, sexual behaviour in the human male, 1948
  5. ^ McBridge G BMJ 306:1150, 1993 וראו גם
    Fam Plann Perspect 25:52, 1993 Fay RE, et al, וגם Diamond M, Arch Sex Behave 22:291, 1993, וגם Seidman SN and Rieder RO, Am J Psychiatry 151:330, 1993
  6. ^ Richard Green (1987). The sissy boy syndrome. New Haven, CT: Yale University Press.
  7. ^ Bailey J. Michael and Kenneth J. Zucker, Childhood Sextiped Behaviorand Sexual Orientation
  8. ^ Bailey J. Michael (2008) Sexual orientation and childhood gender nonconformity: evidence from home videos
  9. ^ Ian Sample (14 בפברואר 2014). "Male sexual orientation influenced by genes, study shows" (באנגלית). The Guardian. בדיקה אחרונה ב-15 בפברואר 2014.
  10. ^ ד"ר איתי גל, עכשיו זה מדעי: הומוסקסואליות היא גנטית, באתר ynet, 17 בנובמבר 2014
  11. ^ Kenneth S. Kendler et al. Sexual Orientation in a U.S. National Sample of Twin and Nontwin Sibling Pairs,
    באתר אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (במחלקת MIDUS ||‎), נלקח מכתב העת
    American Journal of Psychiatry,‏ 157(11), 1843–1846
  12. ^ סקירה מקיפה של מחקרים אלו:
    Qazi Rahman, The neurodevelopment of human sexual orientation, Neuroscience and Biobehavioral Reviews 29 (2005) 1057–1066
  13. ^ Martin, J.T., Nguyen, D.H., 2004. Anthropometric analysis of homosexuals and heterosexuals: implications for early hormone exposure. Hormones and behavior 45, 31–39.
  14. ^ 1) Ray Blanchard, Fraternal Birth Order and the Maternal Immune Hypothesis of Male Homosexuality, Hormones and Behavior 40, 105–114 (2001)
    2) Ray Blanchard et al., Interaction of fraternal birth order and handedness in the development of male homosexuality, Hormones and Behavior Volume 49, Issue 3, March 2006, Pages 405-414
    3) Anthony F. Bogaert et al. Sexual orientation, fraternal birth order, and the maternal immune hypothesis: A review, Frontiers in Neuroendocrinology Volume 32, Issue 2, April 2011
  15. ^ :Rahman, Q., Wilson, G.D., 2003b. Large sexual orientation related differences in performance on mental rotation and judgement of line orientation. Neuropsychology 17, 25–31. Rahman, Q., Abrahams, S., Wilson, G.D., 2003a. Sexual orientation related differences in verbal fluency. Neuropsychology 17, 240–246.
  16. ^ "Prevalence of Homosexuality", Brief Summary of U.S. Studies (Compiled 6/99), Kinsey Institute Bibliography Information Services, באתר The Kinsey Institute
  17. ^ Sigmund Freud, "Three Essays on the Theory of Sexuality", 1905
  18. ^ יורם יובלהאם גם הפסיכואנליזה סובלת מתסביך אדיפוס, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2006
  19. ^ "Oslo gay animal show draws crowds", באתר ה-BBC,‏ 19 באוקטובר 2006
  20. ^ Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies): POSITION STATEMENT,
    מסמך הצהרת עמדה של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
  21. ^ Insufficient Evidence that Sexual Orientation Change Efforts Work, Says APA,
    באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה
  22. ^ Just the Facts about Sexual Orientation & Youth: A Primer for Principals, Educators, & School Personnel,
    עמוד 3, באתר האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה
  23. ^ Psychiatric Treatment and Sexual Orientation - Position Statement, באתר האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
  24. ^ Answers to Your Questions For a Better Understanding of Sexual Orientation & Homosexuality,
    עמוד 8
    (What about therapy intended to change sexual orientation from gay to straight?)
    , באתר האיגוד האמריקני לפסיכולוגיה
  25. ^ על פי המלצות האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
  26. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ'. לעניין קצה הפין ראו ט"ז ס"ק ה' ובית שמואל ס"ק ג'.
  27. ^ "נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה, ואשה נשאת לשני אנשים, אע"פ שמעשה זה אסור אין מלקין עליו, שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל, לפיכך אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות, וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ח')
  28. ^ דוד פיינשטין, כמה הומואים יש בעולם?, באתר e-mago.co.il,‏ 7 בנובמבר 2006
  29. ^ Austin Cline, Pope John Paul II and Homosexuality, באתר About.com
  30. ^ סוכנויות הידיעותהאפיפיור: להגן מפני הומוסקסואליות כמו על יערות הגשם, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2008
  31. ^ סיימון רומרו, אפיפיור שאפשר להאמין איתו, באתר הארץ, 29 ביולי 2013
  32. ^ רויטרס‏, האפיפיור בהתבטאות היסטורית: יש לקבל הומואים לחברה, באתר וואלה! NEWS‏, 29 ביולי 2013
  33. ^ AP‏, האפיפיור הדיח בישוף שהתבטא נגד הפלות והומואים, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בדצמבר 2013
  34. ^ חדשות 2, ‏פרנציסקוס: "הכנסייה אובססיבית כלפי הומואים", באתר ‏mako‏‏, ‏19 בספטמבר 2013‏
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 Kligerman, Nicole. "Homosexuality in Islam: A difficult paradox." Macalester Islam Journal 2.3 (2007): 8
  36. ^ World Day against Death Penalty, באתר ilga,‏ 10 באוקטובר 2007
  37. ^ Homosexuality and Islam, באתר Religion Facts
  38. ^ Mubarak Dahir,‏ Is Beheading Really the Punishment for Homosexuality in Saudi Arabia?‎,
    באתר Sodomy Laws,‏ דצמבר 2002
  39. ^ Vexen Crabtree,‏ The Battle Between Monotheism and Homosexuality - #3. Islam, באתר כותבת המאמר, 7 בדצמבר 2002
  40. ^ Higgins, Winton. "Buddhist Sexual Ethics". BuddhaNet Magazine. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2007.
  41. ^ Sermon by Rev. Gabriele Parks, Phil Manos and Bill Weber, GLBT in World Religions, tpuuf.org
  42. ^ Wawrytko, Sandra (1993). Homosexuality and Chinese and Japanese Religions in "Homosexuality and World Religions", edited by Arlene Swidler. Trinity Press International, 1993.
  43. ^ What Jains Believe, beliefnet
  44. ^ World Sikh group against gay marriage bill, CBC, March 29, 2005
  45. ^ Sikhism and Same-Sex Marriages, Sarbat.net, October 3, 2007
  46. ^ "Sikhism, Yoga and Sexuality". Project Naad. p. 33.
  47. ^ The Vendidad, Avesta; Fargard VIII, chapter 5, paragraph 32(102.
  48. ^ "They (homosexuals) should be treated just like any other people seeking admittance to the Faith, and be accepted on the same basis. Our teachings, as outlined in “The Advent of Divine Justice” on the subject of living a chaste life, should be emphasized to them just as to every other applicant, but certainly no ruling whatsoever should be laid down in this matter. The Bahá'ís have certainly not yet reached that stage of moral perfection where they are in a position to too harshly scrutinize the private lives of other souls, and each individual should be accepted on the basis of his faith, and sincere willingness to try to live up to the Divine standards"
    (Compiled by the Universal House of Justice Research Department, Homosexuality, p. 3)
  49. ^ "...it is clear from the teaching of Bahá’u’lláh that homosexuality is not a condition to which a person should be reconciled, but is a distortion of his or her nature which should be controlled or overcome. This may require a hard struggle, but so also can be the struggle of a heterosexual person to control his or her desires."
    (Letter of the Universal House of Justice to an individual believer, 12 January 1973; Lights of Guidance, p. 366, #1222)
  50. ^ "No matter how devoted and fine the love may be between people of the same sex, to let it find expression in sexual acts is wrong. To say that it is ideal is no excuse. Immorality of every sort is really forbidden by Bahá'u'lláh, and homosexual relationships He looks upon as such, besides being against nature." :(On behalf of Shoghi Effendi to an individual, 26 March 1950; cited in Lights of Guidance, p. 365, #1223)
  51. ^ הומופוביה על-פי המילון Dictionary.com (באנגלית)
  52. ^ סקס בין גברים - סקס בטוח, באתר הוועד למלחמה באיידס
  53. ^ 53.0 53.1 53.2 דוד מרחב, בזכות ההבדל הגדול, באתר nrg‏, 13 באוגוסט 2006
  54. ^ The Changing HIV/AIDS Epidemic in Europe and Central Asia, אפריל 2004, עמוד 3, באתר UNAIDS
  55. ^ Fred Attewill,‏ Britain has most new HIV cases in Europe, באתר METRO.co.uk,‏ 6 במאי 2009
  56. ^ יניב הלפרין, איידס - זו בהחלט בעיה שלנו, באתר GoGay,‏ 1 בדצמבר 2008
  57. ^ מיטל יסעור-בית אור, איידס בישראל: 3,337 נשאים; עלייה בקרב ההומואים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2005
  58. ^ דן אבןמחקר חושף: נשאי איידס הומואים מפיצים בישראל את המחלה ביודעין, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
  59. ^ דני זאק, ‏חצי יובל ורוד: כבר 25 שנה שמותר להיות הומו בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏24 במרץ 2013‏
  60. ^ אלוף משנה מייזל, דורון, באתר יִזכֹּר
  61. ^ עידן יוסף, חדש בצה"ל: חייל יוכל להשתתף במצעדי גאווה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 19 בנובמבר 2006
  62. ^ 62.0 62.1 ג'ורג' אבני, "עבור גייז, באר שבע היא תל אביב של הדרום", באתר מאקו גאווה‏ 6 בינואר 2015
  63. ^ דני זאק, ‏חי-פה ללא גאווה: הפורום החיפאי נסגר עד להודעה חדשה, באתר ‏mako‏‏, ‏3 באפריל 2012‏
בהלת הלבנדר

המונח בהלת הלבנדר (באנגלית: Lavender scare) מתייחס לרדיפה של הומוסקסואלים בממשל הפדרלי של ארצות הברית בשנות ה-50 במקביל למקארתיזם האנטי-קומוניסטי. מכיוון שהקהילה הפסיכיאטרית התייחסה באותה התקופה לנטיות חד מיניות כאל מחלת נפש, נחשבו הומואים ולסביות למוּעדים לסחיטה ועל כן היוו "סיכון ביטחוני". את המונח טבע הסופר דייוויד קיי ג'ונסון בספרו "בהלת הלבנדר: רדיפת הומואים ולסביות בממשל האמריקאי בתקופת המלחמה הקרה".

ביסקסואליות

בִּיסֶקְסוּאָלִיּוּת (הרכב של המילים הלטיניות "בי" (שניים, דו-) ו-"סקס" (מין); ביחד, בקירוב - "מיניות כפולה" או "דּוּ-מִינִיּוּת"). ישנן הגדרות רבות של ביסקסואליות, החל מהגדרות מילוניות פשוטות כמו זו של מילון אוקספורד, המגדיר ביסקסואליות כ"משיכה מינית לגברים ולנשים", ועד להגדרות שכופרות בבינאריה המגדרית והמינית הגלומה בהגדרה הקודמת, ומכירים בסוגים שונים של משיכות, כולל משיכה מינית ומשיכה רגשית. אלה כוללים: משיכה ללא תלות במין או מגדר, משיכה ליותר ממגדר אחד, ומשיכה של אדם למגדרים דומים ומגדרים שונים משלו. ישנם גם דיונים ערים בקרב אקדמאים ואקטיביסטים בקהילות להט"ביות האם ביסקסואליות היא נטייה מינית, זהות, דפוס התנהגות, שילוב של חלק או כל אלה, או משהו אחר לחלוטין.

רובין אוקס, אקטיביסטית ביסקסואלית מובילה, הגדירה ביסקסואליות כך:

"אני קוראת לעצמי ביסקסואלית כי אני מכירה בפוטנציאל שבי להימשך רומנטית או מינית, לאנשים מיותר ממין אחד, לא בהכרח באותו הזמן, לא בהכרח באותו האופן, ולא בהכרח באותה מידה."הביסקסואליות לא הוכרה תמיד כסוג מיניות העומד בפני עצמו, ולעיתים הוגדרה הן על ידי הטרוסקסואלים והן על ידי הומוסקסואלים כפיקציה. לגישה זו ועוד גישות שליליות לגבי ביסקסואליות קוראים ביפוביה.

שתי זהויות שקשורות מאוד ואף לעיתים ישנם אנשים שתייחסים אליהן כמילים נרדפות לביסקסואליות הן פאנסקסואליות ופוליסקסואליות.

גיי

גֵיי (מאנגלית: Gay) היא מילה בשפה האנגלית המציינת אדם הנמשך לבני מינו. באנגלית מכוונת המילה לכל המגדרים, אולם בעברית, ששאלה את המילה (כמו רבות משפות העולם), מתייחסת מילה זו לגברים בלבד (כמילה נרדפת ל"הומוסקסואל"). מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. בעבר נהוג היה בישראל לכנות לסביות כ"נעמות" והומואים כ"נעימים", כתרגום המונח.

הומוסקסואליות ביוון העתיקה

הומוסקסואליות (משיכה לבני\ות אותו המין) הייתה נפוצה ביוון העתיקה ונכתבו עליה שירים וחיבורים על ידי ענקי תרבות כגון אפלטון, הרודוטוס, קסנופון ואתנאיוס. אחת מן התבניות החברתיות המקובלת ביוון העתיקה ליחסים בין שני אנשים הייתה פדסטריה \ פדסטריה ביוון העתיקה (קשר חונכות שמתקיים בין נער לאזרח מתוך קשר אינטימי עד להתבגרותו של הנער). משיכה בין נשים זכתה גם ליצוג מכובד, ובהקשר זה התפרסמה המשוררת סאפפו שכתבה שירי אהבה לסביים באי לסבוס אשר ממנו נלקח המונח לסבית.

הומוסקסואליות בתנ"ך

ההתייחסות המפורשת והמובהקת ביותר בתנ"ך להומוסקסואליות היא באיסור משכב זכר המופיע בספר ויקרא. נוסף לכך פרשנים וחוקרים הציעו שמספר סיפורים אחרים הם בעלי אופי להט"בי, כמעשה לוט והמלאכים, אהבת דוד ויהונתן וסיפורן של רות ונעמי.

הומוסקסואליות ודת

הקשר בין דת והומוסקסואליות השתנה מאוד במהלך ההיסטוריה והמקום בדתות השונות, ולגבי צורות שונות לגבי הומוסקסואליות וביסקסואליות. דוקטרינות ימינו של הדתות הגדולות בעולם להשתנות בהרבה בדרך כלל על ידי כת על עמדות כלפי נטיות מיניות אלה.

ישנו מגוון רחב של תגובות דתיות להומוסקסואליות - מקבלה (למשל בהינדואיזם), ואל לחוסר קבלה - למשל בזרמים מסוימים בדתות המונותאיסטיות.

זכויות להט"ב באוקיאניה

בדומה ליבשות אחרות, זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באוקיאניה הן מגוונות למדי: בעוד שבחלק מהמדינות להט"בים נהנים משוויון זכויות מוחלט או כמעט מוחלט, במדינות אחרות קיימים עונשים ללהט"בים.

מתוך 14 המדינות באוקיאניה, הומוסקסואליות חוקית ב־8 מדינות. כמו כן, היא חוקית ב־12 מתוך 13 הטריטוריות (איי קוק הם הטריטוריה היחידה באוקיאניה שבה הומוסקסואליות אינה חוקית). לסביות חוקית בכל המדינות מלבד איי שלמה וכן בכל הטריטוריות.

העונש על נטייה חד־מינית, ועל הומוסקסואליות בפרט, במדינות בהן הדבר אינו חוקי, הוא לרוב מאסר למשך 14 שנים לכל היותר. עונש חמור יותר קיים בטונגה, שם הומוסקסואלים יכולים לקבל ענישה גופנית (הצלפות) על פי החוק, בנוסף למאסר. עם זאת, עונש זה אינו נאכף בפועל.

מבין מדינות אוקיאניה החברות באומות המאוחדות, 10 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית, ביניהן גם טובאלו וסמואה שחתמו בעד ההצהרה למרות האיסור על הומוסקסואליות במדינתן. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא איי שלמה. 3 המדינות האחרות (פפואה גינאה החדשה, קיריבטי וטונגה) נמנעו.

זכויות להט"ב באירופה

זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) באירופה הן מגוונות ושונות ממדינה למדינה. עשר מתוך שבע-עשרה המדינות בעולם שאישרו נישואים חד-מיניים בשטחן הן אירופיות. תשע-עשרה מדינות נוספות אישרו איחוד אזרחי או צורות איחוד אחרות המקנות לזוגות חד-מיניים זכויות אזרחיות השוות לאלה של זוגות הטרוקסואלים נשואים, כגון "זוגיות רשומה", "זוגיות אזרחית" או "זוגיות דומסטית".

למרות הרדיפה של הומואים ולסביות, שרווחה במהלך ההיסטוריה של אירופה, מתקופת האימפריה הרומית ועד למאה ה-20, ובפרט רדיפה של הומוסקסואלים במהלך השואה, כיום נהנים להט"בים בצפון אירופה ובמערבהּ מזכויות אזרחיות ומקבלה חברתית באופן נרחב יותר מבכל יבשת אחרת.

כיום, אירופה היא היבשת היחידה שבה ההומוסקסואליות חוקית בכל המדינות. מתוך 52 המדינות עם צבא, ב-38 מדינות להט"בים יכולים להתגייס לצבא. ב-43 מתוך 56 המדינות באירופה יש הגנה חלקית או מלאה מאפליה על בסיס מגדר ונטייה מינית. ב-24 מדינות יש הכרה מסוימת בזוגיות חד מינית וב-19 מדינות יש לזוגות חד-מיניים יכולת לאמץ.

זכויות להט"ב באמריקה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באמריקה משתנות באופן ניכר בין חלקי היבשת ובין המדינות השונות.

מתוך 35 המדינות באמריקה, הומוסקסואליות חוקית ב־25 מדינות. כמו כן, היא חוקית בכל 23 הטריטוריות. לסביות חוקית ב־29 מדינות וכן בכל הטריטוריות.

העונש על נטייה חד־מינית, ועל הומוסקסואליות בפרט, במדינות בהן הדבר אינו חוקי, הוא לרוב קנסות ו/או מאסר ממושך. עם זאת, במדינות רבות העונשים שהחוק מטיל על אנשים בעלי נטייה חד־מינית אינם נאכפים בפועל.

מבין מדינות אמריקה החברות באומות המאוחדות, 24 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא סנט לוסיה. 10 המדינות האחרות נמנעו.

זכויות להט"ב באסיה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באסיה הן מוגבלות מאוד ביחס לאזורים רבים אחרים בעולם.

מתוך 48 המדינות באסיה, הומוסקסואליות חוקית ב־26 מדינות בלבד, וב־2 מדינות נוספות היא חוקית רק בחלק מהמדינה. נוסף על כך, הומוסקסואליות חוקית בכל 3 הטריטוריות שבאסיה (אקרוטירי ודקליה, הונג קונג ומקאו) וכן ב־6 מתוך 7 המדינות שיש להן הכרה מוגבלת. לסביות חוקית ב־32 מדינות, ובמדינה אחת נוספת היא חוקית רק בחלק מהמדינה. כמו כן, לסביות חוקית בכל הטריטוריות שבאסיה וכן בכל המדינות שיש להן הכרה מוגבלת.

במספר מדינות שבהן משטר אסלאמי דתי מאוד קיים עונש מוות להומוסקסואלים: מדינות אלה הן איחוד האמירויות הערביות, איראן, ערב הסעודית, קטר, תימן, אפגניסטן וברוניי. באיראן וברצועת עזה הומוסקסואלים לעיתים מוצאים להורג ללא משפט. עונשים אחרים המקובלים בגין נטייה חד־מינית, ובגין הומוסקסואליות בפרט, הם קנסות, מאסר (לעיתים אף מאסר עולם) ובמספר מדינות מוסלמיות גם ענישה גופנית כגון מלקות, הצלפות ועינויים.

מבין מדינות אסיה החברות באומות המאוחדות, 11 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית. 21 מדינות חתמו נגד ההצהרה, רובן המוחלט מדינות עם משטר אסלאמי דתי. 16 מדינות נמנעו.

זכויות להט"ב באפריקה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באפריקה הן מוגבלות מאוד ביחס לאזורים רבים אחרים בעולם.

מתוך 54 המדינות באפריקה, הומוסקסואליות חוקית ב־20 מדינות בלבד. כמו כן, היא חוקית בכל 9 הטריטוריות, אך אינה חוקית בשתי המדינות שיש להן הכרה מוגבלת (סומלילנד ורפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית). לסביות חוקית ב־26 מדינות וגם בכל הטריטוריות, אך גם היא אינה חוקית בשתי המדינות שיש להן הכרה מוגבלת. ברוב מדינות אפריקה שבהם קיים חוק האוסר יחסי מין בין גברים החוק קיים מהתקופה הקולוניאליסטית ונחקק על ידי המדינות השולטות, למשל פורטוגל באנגולה ובריטניה בבוטסואנה, 2 מדינות אלו ביטלו את החוקים הקולוניאליסטים ב-2019.

במספר מדינות שבהן משטר אסלאמי דתי מאוד קיים עונש מוות להומוסקסואלים: מדינות אלה הן סודאן, מאוריטניה, ניגריה וסומליה. גם במדינה בעלת ההכרה המוגבלת, סומלילנד, קיים עונש מוות להומוסקסואלים. באוגנדה הוצע עונש מוות להומוסקסואלים בשנת 2010. מאז החוק קודם מספר פעמים, אולם כיום העונש בגין הומוסקסואליות באוגנדה הוא מאסר עולם.

ברוב מדינות אפריקה להט"בים סובלים מההומופוביה קשה המושרשת בכל הרמות החברתיות, ולמצב זה גם השלכות בריאותיות קשות. חוקרי אוניברסיטת אוקספורד מצאו כי שיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים באפריקה שמדרום לסהרה גבוה פי עשרה מזה של גברים הטרוסקסואלים. החוקרים קבעו כי הדבר נובע מ"חוסר נכונות תרבותית, דתית ופוליטית לקבל אותם כחברים שווים בחברה".מבין מדינות אפריקה החברות באומות המאוחדות, 10 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית, 29 מדינות חתמו נגד ההצהרה ו־15 מדינות נמנעו.

להט"ב ואסלאם

יחס האסלאם ללהט"ב הוא תוצאה של מספר גורמים בהם ההיסטוריה התרבותית-חוקית של המדינות בהן יש רוב מוסלמי, פרשנויות לפסקאות ספציפיות בקוראן וציטוטים המיוחסים לנביא מוחמד. הפרשנות הרווחת לפסוקי הקוראן מגנה את ההומוסקסואליות ולבוש בבגדי המגדר ההפוך ("קרוס-דרסינג"). פרשנות זו דומה לפרשנויות של דתות אברהמיות כמו היהדות והנצרות. לפי חדית' משכב זכור שקול לניאוף של הגבר האקטיבי והפאסיבי כאחד.הקוראן מספר את הסיפור של "אנשי לוט" (תושבי סדום ועמורה), שנמחו בזעמו של אללה כי עסקו ב"תאוות בשרים" בין גברים.

מלומדים גדולים באסלאם, כמו שייח' אלאסלאם אימאם מאליכ ואימאם שאפי, קבעו שהאסלאם אוסר על הומוסקסואליות והכריזו על עונש מוות לכל אדם שיורשע בכך. פעילות הומוסקסואלית נחשבת לפשע והיא אסורה ברוב המדינות המוסלמיות. במשטרים האסלאמיים באיראן, מאוריטניה, ערב הסעודית, סודאן ותימן, דינה של פעילות הומוסקסואלית הוא מוות. בניגריה ובסומליה עונש המוות קיים רק בחלק מהאזורים. העונש החוקי ל"מעשה סדום" משתנה בין אסכולות משפטיות: חלק קובעות עונש מוות וחלק קובעות עונשים פחותים יותר כמו כליאה. במדינות מוסלמיות חילוניות יותר כמו אינדונזיה, ירדן וטורקיה, זהו אינו המקרה.

בניגוד למקורות וביטויי יחס שלילי אלו, נושאים הומוארוטיים הופיעו גם בשירה ובספרות מוסלמית מתקופת ימי הביניים ואילך. מקורות אלו דווקא העלו על נס את האהבה בין גברים, ולמעשה ביטויי אהבה אלו היו שכיחים יותר במקורות מביטויי אהבה לנשים.

להט"ב ויהדות

האיסורים בנוגע להומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב), נדונו עוד בתורה. בספר ויקרא מופיע איסור משכב זכר (ויקרא, י"ח, כ"ב), וכן מצוות לא ילבש, האוסרת על גברים להתלבש ב"בגדי נשים" וההפך. העמדה כלפי השתלבות להט"ב בקהילה הדתית שנויה במחלוקת בתוך הזרמים והקהילות: ככלל, קהילות אורתודוקסיות ובפרט חרדיות על פי רוב סגורות בפני חברים המזדהים ככאלו. קהילות מן הזרמים האחרים הן פתוחות יחסית ללהט"ב.

טרנסג'נדרים דתיים ודתיות כמעט ואינם מצויים בשיח הציבורי בחברה הדתית בישראל. כאשר כבר ישנה התייחסות, היא מוגבלת לרוב להתייחסות לטרנסקסואליות מזכר לנקבה, ואילו טרנסקסואלים נקבה לזכר, זוכים להתעלמות גורפת.

להט"ב ונצרות

בתוך הנצרות יש מספר גישות בנוגע לנטייה מינית והומוסקסואליות. הזרמים הרבים בנצרות מחזיקים בעמדות מגוונות, מגינוי של אקטים הומוסקסואלים והגדרתם כחטא, דרך הבעת עמדה שנויה במחלוקת לגביהם ועד ראייתם כדבר מקובל מבחינה מוסרית. אפילו בתוך כל זרם, אינדיבידואלים וקבוצות מחזיקות בהשקפות שונות. מעבר לכך, לא כל חברי הזרם תומכים בהכרח בהשקפות הכנסייה שלהם בנוגע להומוסקסואליות.

כתבי הקודש הנוצרים מתייחסים מספר פעמים לאקטים הומוסקסואלים במישרין או בעקיפין. אולם במאות ה-20 וה-21 ההיקף ההתייחסות של כתבי הקודש הנוצרים לנושא והאם הם מגנים הומוסקסואליות או לא, הפכו לסלע למחלוקת בין אנשי דת וחוקרים שונים. הוויכוח נוגע לפרשנות הנכונה של האיסור משכב זכר בחומש ויקרא, סיפור סדום ועמורה, מערכות יחסים הומוסקסואליות בכתבי הקודש הנוצרים ומספר פסוקים שנכתבו באגרות על ידי פאולוס והאם פסוקים אלו מוקיעים פעילויות מיניות של בני אותו המין.

לסביות

לֶסְבִּיּוּת היא משיכה מינית ורגשית בין נשים. לסבית היא אישה בעלת נטייה מינית הומוסקסואלית (הרכב של המילים "הומו" (יוונית: זהה) ו-"סקס" (לטינית: מין); ביחד: "מין זהה"), דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים מיניות ורגשיות עם נשים אחרות.המונח "לסביוּת" כקונספט המגדיר נשים אשר חולקות נטייה מינית הומוסקסואלית הוא תוצר של המאה ה-20. אף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הופיעה במגוון רחב של תרבויות במהלך ההיסטוריה, רק בתחילת תקופה זו נעשה תיאור של לסביות כקבוצה. בשנים המאוחרות של המאה ה-19 פרסמו סקסולוגים תוצאות של מחקרים ותצפיות על התנהגות נשית שאופיינה במשיכה חד-מינית, ועשו הבחנה של לסביוּת כיישות חברתית בתרבות המערבית. כתוצאה מכך, נשים באירופה ובצפון אמריקה אשר הפכו למודעות לסטטוס הרפואי החדש שנוסד, הקימו במחתרת תת-תרבות לסבית.

הרחבה נוספת של המושג נעשה בשנות ה-70 של המאה ה-20, בעקבות השפעתו של הגל השני של הפמיניזם. מאז תקופה זו עוסקים היסטוריונים בבחינה מוחדשת של יחסים בין נשים בהיסטוריה, ומעלים שאלות בדבר ההגדרה הנכונה של אישה כלסבית או של מערכת יחסים בין נשים כיחסים לסביים. דיונים בנושאים אלה הניבו שלושה רכיבים לזיהוי לסביוּת: התנהגות מינית, משיכה מינית, ונטייה מינית.

לסביות רבות הגיבו לתיוגן כדחויות מוסרית בבניית תת-תרבות המבוססת על מרידה בתפקידי המגדר. לסביוּת הייתה במהלך ההיסטוריה לאופנתית לעיתים, מה שהשפיע על האופן שבו השתקפה התופעה אצל אחרים, כמו גם אצל הנשים הלסביות עצמן. ישנן נשים העוסקות בפעילות הומוסקסואלית, שייתכן כי ידחו את הזהות הלסבית בשלמותה, תוך שהן מסרבות לזהות עצמן כלסביות או ביסקסואליות.

בבסיס התפיסה של הסקסולוגים המוקדמים כלפי לסביות עמדה אמונתם, כי אישה הקוראת תיגר על תפקידי המגדר הנוקשים של החברה, סובלת מהפרעה נפשית.

מגדר

מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי חברתי-תרבותי למונח זוויג (sex) לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים ואיברי מין). בדרך כלל, מתפתחת זהות מגדרית אחת, הזהה לזהות המינית.

במשמעותו המקורית המונח מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד צפויים נשים וגברים להתנהג ולהראות בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה) והגברים עם המרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר). בהתאם לכך נשים אמורות להיות מונעות מרגש לעומת גברים שאמורים להיות מונעים מהגיון.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת: אכפתיות, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, שאפתנות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים רק מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים גם כן את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה ובמערכת הפטריאכלית המערבית מציבה את הגבר בהיררכיה מעל האישה ומעל אנשים חורגים מגדרית. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומסייעות להתפתחות זהותם המגדרית.

בנוסף לכך, המונח 'מגדר' משמש לתיאור כל ההבדלים שבין גברים ונשים שאינם קשורים לתחום המיני ולכן מקובל כיום להשתמש בביטויים כגון 'רפואה מגדרית' ו'תזונה מגדרית'.

סעיף 28 לחוק הממשל המקומי 1988

סעיף 28 לחוק הממשל המקומי 1988 (באנגלית: Section 28 of the Local Government Act 1988 ידוע בקצרה כ-Section 28) היה סעיף תיקון לחוק הממשל המקומי 1986 (Local Government Act) בבריטניה שנחקק ב-24 במאי 1988 ובוטל ב-21 ביוני 2000 בסקוטלנד וב-21 ביוני 2003 בשאר בריטניה. הסעיף בוטל על ידי סעיף 22 לחוק הממשל המקומי 2003. הסעיף קבע כי הרשויות המקומיות של אזורי אנגליה לא "יקדמו במחשבה תחילה הומוסקסואליות או יפרסמו מידע ובו כוונה לקדם הומוסקסואליות" או "יקדמו קבלה של הומוסקסואליות בבתי ספר ממשלתיים כהעמדת פנים של יחסי משפחה". החוק הביא לפגיעה בקבוצות וארגונים רבים שנאלצו להפסיק את פעילותם או להגביל אותה לצד צנזורה עצמית. כך למשל נסגרו קבוצות תמיכה והתארגנויות חברתיות של סטודנטים באוניברסיטאות ושל תלמידים במכללות, מחשש שפעילותן תהווה הפרה של החוק.בזמן שנדון בפרלמנט של בריטניה במעמד של הצעת חוק, ניתנו לסעיף שמות שונים עד שלבסוף הוא נקרא "סעיף 28". בגלל שינויים פרוצדוריאלים שונים שנעשו בפרלמנט, שם רשמי נוסף של החוק הוא 2A.‏

רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית

הומוסקסואלים היו אחת הקבוצות אשר נרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). ההומוסקסואלים נרדפו בשל נטייתם המינית, הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז שבהם רבים מהם מצאו את מותם. בניגוד לכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, כמעט ולא הוזכר גורלם של הומוסקסואלים בפרק זה של ההיסטוריה האנושית במשך שנים, ורק בשנת 2002 הכירה גרמניה באחריותה לגורלם.

שירות צבאי של להט"בים

שירות צבאי של להט"בים הוא נושא השנוי במחלוקת בעולם. שירותם של להטב"ים מוצהרים בצבא הותר רק ב-24 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ישראל, רובם בעולם המערבי.. אולם מדיניות המקבלת חיילים להט"בים בהדרגה לא מבטיחה באופן גורף כי אזרחים להט"בים חסינים בפני אפליה בכל חברה שהיא. אפילו במדינות בהן להט"בים חופשיים לשרת בצבא, אקטיביסטים טוענים שעדיין נותר מקום לשיפור. בישראל לדוגמה, ישנו מאבק חברתי לייסד בחקיקה זכויות להט"ב שונות, אך במקביל צה"ל ידוע בסובלנות הרחבה שלו כלפי חיילים להט"בים.

מגמה זאת משתלבת במספרים הכלל עולמיים בקבלה של הומוסקסואליות, ולפיה סובלנות כלפי קהילות להט"ביות הולכת ונפוצה במדינות חילוניות ועשירות.במהלך ההיסטוריה היו ידועות חברות שתמכו והתנגדו לשירות של הומוסקסואלים גלויים בצבא שלהן. הדיונים המתוקשרים ב-2010 על מדיניות צבא ארצות הברית של "אל תשאל, אל תספר" העלו את הנושא למרכז תשומת הלב הבינלאומית. דיונים אלו גם חושפים את האפליה השגרתית, האלימות והקשיים שבהם נתקלים חיילים להט"בים, וכן את הטיעונים לטובת המשך האיסור על שירות להט"בים בצבא.

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות • לסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווה • דגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב • סדרות להט"ב • ספרות להט"ב • סרטי להט"ב • עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילת • כרונולוגיה • פעילים למען זכויות להט"ב • להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריה • לפורטל
מיניות האדם
תופעות פיזיולוגיות זוויגהתבגרות מיניתעוררות מיניתזקפהליבידונוזל טרום-שפיכה • סיכה נרתיקית • אורגזמה (שפיכה נשית / שפיכה גברית) • היריוןהפריה מלאכותית
בגרות מינית וחינוך מיני מניעת הריוןקונדום • רפואת רבייה (אנדרולוגיה • גינקולוגיהאורולוגיה) • מין בטוחחינוך מיני • טיפול מיני (סרוגייט) • מדריך למיניות • ליקוי בתפקוד מיני (אין-אונותהפרעה בתשוקה המינית • היפרסקסואליות) • מחלות מיןרפואת מין
זהות זהות מגדריתזהות מיניתנטייה מינית (הומוסקסואליות / ביסקסואליות / לסביות / א-מיניות) • הטרוסקסואליותאינטרסקסטיפול המרהגברים המקיימים יחסי מין עם גברים • נשים המקיימות יחסי מין עם נשים
מין וחוק חוק למניעת הטרדה מיניתגיל ההסכמה • הדבקת HIV במזיד‏ • גילוי עריותמעשה מגונה • חוסר צניעות בציבור • מעשה מגונה בפומביאונסהתעללות מינית • ניצול מיני • הטרדה מינית • התנהגות מינית פסולה • אלימות מיניתמעשה סדוםבעילה אסורה בהסכמהפדופיליה
סקסולוגיה ותופעות היסטוריות האבולוציה של הרבייה המינית • היסטוריה של ייצוגים מיניים • זנות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקה • המהפיכה המינית • אלפרד קינסיריכרד פון קראפט-אבינגהבלוק אליסמגנוס הירשפלד
זוגיות וחברה משיכה מיניתאהבהמונוגמיהפוליאמוריהמין מזדמןסווינגינגנישואיםפיקוח ילודהפאראפיליהמופקרות • דת ומיניות • התנזרות מינית • הון מיני • אתיקה מינית • אובייקטיפיקציה מינית
יחסי מין מזמוזאוננותמשחק מקדיםהחדרת אצבעותתנוחות מיןיחסי מין ללא חדירהמין אוראלימין אנאלימציצה עצמיתBDSMפטיש לכפות רגלייםפטישיזם (סקסולוגיה)פטיש לכפות ידייםפוטג'ובהנדג'ובאורגיהשלישייהסייברסקסשיחה ארוטיתחנק ארוטי
שירותי מין ארוטיקהפורנוגרפיהסרט פורנוגרפיתיירות מין • מוזיאון סקס • מועדון חשפנות • חשפנותזנות (זנות ילדים / זנות גברית / בית בושת/ עבדות מין) • יחסי מין תמורתיים • חנות מין • אביזר מיןבובת מיןחומר סיכה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.