הוד השרון

הוֹד הַשָּׁרוֹן היא עיר בדרום נפת השרון במחוז המרכז בישראל. היא נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964[3] עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר. בשנת 1990 הוכרזה כעיר. העיר גובלת בדרום עם פתח תקווה, במערב עם רמת השרון ועם הרצליה ומצפון-מזרח עם כפר סבא. בנוסף, היא גובלת בשישה ממושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח - גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת ח"ן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המונציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור, אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית המאה ה-21 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.[4]

הוד השרון
Coat of arms of Hod HaSharon
4seasonspark
פארק ארבע העונות
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אמיר כוכבי
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
תאריך ייסוד מגדיאל - 1924
רמתיים - 1926
כפר הדר - 1928
רמת הדר - 1938
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 62,325 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 27
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,149 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 65
תחום שיפוט[2] 19,400 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 81
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
הוד השרון
הוד השרון
32°09′09″N 34°53′38″E / 32.1523731983936°N 34.8939626637608°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4742
    - דירוג מדד ג'יני 18
פרופיל הוד השרון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.hod-hasharon.muni.il
PikiWiki Israel 8651 Magdiel Sokolov Street
כיכר מגדיאל (בקדמת התמונה) ורחוב סוקולוב, היוצא ממנה לכיוון צפון-מערב ומוליך אל כפר סבא, שנות ה-70
Hod Hasjaron-a015
כיכר מגדיאל בשנת 2010
AndartaHod
האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל
Arbaonot035
מראה ב"פארק ארבע העונות"
Mount Tabor oak circle in Hod Hasharon
כיכר אלון התבור בצומת ויצמן - שז"ר
Hod Hasjaron-a044
פארק עתידים ו"מתחם 200"
YadLabanimHod
בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה
Park Sharonim
הכניסה לאזור התעשייה ב"נווה נאמן"
Hod Hasjaron-a011
גן מגדיאל
Hod Hasjaron-a001
קניון שרונים
Hod Hasharon Park
פארק הוד השרון

שם העיר

השם הוד השרון מורכב משני מושגים: "הוד" - מילה נרדפת להדר ולפאר, ו"שרון" - שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

המושג 'הוד' במשמעות "הדר" מופיע לראשונה בשם היישוב "כפר הדר" (כפר הוד). כאשר אוחדו שני היישובים כפר הדר ורמתיים, נשמר המושג "הדר" בשם המועצה המקומית: "הדר רמתיים". ב-1 בדצמבר 1964 אוחדו ארבעת היישובים למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון" על פי הצעתו של פקיד משרד הפנים דב רוזן.

היסטוריה

עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, שהפכו להיות שכונות בהוד השרון. שכונות נוספות בהוד השרון: נווה נאמן, גיל עמל, גני צבי (בעבר נקראה כפר הניצחון), נוה הדר, שכונת הפועלים א' וב', שיכון מזרחי א' וב', גיורא, שיכון עממי.

ממצאים מהעת העתיקה

בעיר נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים. בשכונת גיל עמל נמצא אתר אשר השרידים שבו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית עד הרומית והביזנטית. במבואות העיר, במקורות הירקון ליד אפיק נחל הדר, נמצא האתר תל קנה, שבו שרידים מתקופת הברונזה התיכונה. באמצע 2012 נפתח לציבור על ידי עיריית הוד השרון פארק הרפתקאות וארכאולוגיה ברחוב ששת הימים, הכולל מתחמי משחקים וגן ארכאולוגי שבו פריטי אבן ומתקנים חקלאיים משוחזרים בהם השתמשו תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה.

באוגוסט 2012, במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת סלילת רחוב בן גמלא, נתגלה בעיר בית בד לייצור שמן זית אשר מתוארך לתקופה הביזנטית-מוסלמית הקדומה (בין המאה ה-6 עד ל-8). באתר נמצאו משטח סחיטה לזיתים ומערכת של צינורות, תעלות ובורות, לניקוז השמן. בסמוך נמצאו אבני משקולות שלחצו את שקי הזיתים. לפי גודל האתר, נראה שכמות השמן שהופקה במקום הייתה לשימוש מסחרי ולכן אין מדובר בבית בד פרטי. לדברי עמית ראם, ארכאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות, מערכת בית הבד חצובה לתוך אבני בנייה גדולות במיוחד, אשר שוקעו באדמה, ולפיכך מדובר באתר נדיר יחסית, מכיוון שרוב בתי הבד הוקמו ישירות על סלע. באזור הוד השרון סוג האדמה הוא חמרה, שהיא רכה יחסית, ולפיכך היה צורך להביא למקום אבני גזית ולוחות אבן כבדים, אשר שימשו כבסיס קשיח שעליו הוקם בית הבד.[5]

ארבע המושבות

מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924, כאשר התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שם הוחלט לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה משיח' השבט הבדואי אבו כישכ ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף. בחג ט"ו בשבט, שנת 1925, חנכו חברי היישוב גם את בית הכנסת הראשון וגם את היישוב עצמו. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך.

רמתיים

ב-1924 התגבשה בעין גנים קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד, לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדווי, אבו כישכ. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. במהלך שנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה. בנובמבר 1951 אוחדו (מרצון) רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר- רמתיים" מנתה כ- 8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ- 15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

כפר הדר

בשנת 1927 רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי אבו כישכ. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי "שיכון התימנים". מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות. ב-25 באפריל 1963, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר-רמתיים', שהן רמתיים וכפר הדר המאוחדות. היישוב החדש, שמנה כ-8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר-רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

במאורעות תרפ"ט

בשנת 1929, מאורעות תרפ"ט, תקפו ערביי ארץ ישראל את היהודים בחלקים רבים של הארץ. במגדיאל וברמתיים חששו מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו כישכ וביאר עדס, והוחלט לפנות את הנשים והילדים כדי להרחיקם מסכנה. העלו אותם לעגלות ופינו אותם למושב כפר מל"ל שבו היו רפתות ומבני בטון עמיד, שלא כמו במושבה מגדיאל, שבתיה היו בנויים מבלוקים ועץ. במגדיאל, ברחוב אהבה, היה מגדל מים על עמודי בטון, לשם פינו את הגברים, אשר מילאו שקי חול וסידרו סביב בין העמודים, כך הפכו את המקום לעמדת שמירה והעניקו הגנה מסוימת לנמצאים במקום.

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות

רכישת אדמות והתיישבות של יהודים בשטחים שהיו בבעלות ערבית ברובם, גרמו להתלקחות בין ערבים ובין יהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביאר עדס הקרוב, ונוצר צורך בארגון שמירה על המושבות. בתקופה של "המדינה שבדרך", בני המושבות נלחמו גם הם במאבק לעצמאות וביטחון המדינה במחתרות השונות, ובמלחמות ישראל הקשות כחיילי צה"ל בתקופה המאוחרת יותר.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו כישכ (שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם). הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה ואדמות הכפרים הוכרזו אדמות נפקדים.

פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

איחוד המושבות

ב-1 בדצמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר-רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושבה מגדיאל, למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו בנימין אבן מהדר-רמתיים, וברוך ליטאי ממגדיאל. ראש המועצה הנבחר של הוד השרון היה בנימין אבן וברוך ליטאי היה סגנו.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ-12,200 תושבים על פני שטח כולל של 20,000 דונם, כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.

עם איחודן של ארבע המושבות, הן הפכו לשכונות בהוד השרון. במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בהוד השרון 62,325 תושבים (מקום 27 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, להוד השרון דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 13,300 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך

    • בתי ספר - בהוד השרון שנים עשר בתי ספר יסודיים.
  • "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים.
  • "בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-400 תלמידים.
  • בית ספר "שילה", שבתחילה נקרא בית ספר מזרחי, שהוא בית ספר דתי והוותיק ביותר במגדיאל.
  • בית הספר תל"י - תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים. לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא.
  • מלכתי קהילתי "נוה נאמן"
  • ממלכתי קהילתי א', שהיה בית הספר הראשון ברמתיים, הוקם בשנת בשנת 1934. בשנת 2010 עבר למבנה חדש
  • "לפיד"
  • "יגאל אלון"
  • "המגן"
  • "רעות"
  • "הירוק"
  • בגין"
  • "רבין".
    • חטיבות ביניים - בהוד השרון יש חמש חטיבות ביניים – "הראשונים", "השחר" "עתידים" ו"השקמים" ובית ספר לחינוך "צורים". כמוכן גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'-ט', ובבית ספר תל"י לומדים עד כיתה ט', אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.
    • תיכונים - בהוד השרון חמישה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון","רמון", "טכנולוגי השרון" ו"עמל". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר. ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון חדש - "תיכון רמון" (על שמו של אילן רמון), שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון, מכיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל, ובנוסף פועל בעיר באזור נווה נאמן תיכון טכנולוגי ה"שרון" של רשת נעמת, אשר משמש כבי"ס תיכון עיוני, וכן תיכון מקצועי "עמל" שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון ומכשיר את תלמידיו למקצועות נדרשים.

בהוד השרון העירייה מעודדת תלמידים צעירים ובוגרים לפעילות ספורטיבית ולאורח חיים נכון, ולכן כמעט בכל בית-ספר קיים אולם ספורט שבו נערכים חוגים, פעילויות אחה"צ ועוד. בנוסף, העירייה מקיימת תחרויות ספורט עירוניות בין בתי הספר.

  • מועצת הנוער העירונית - מזה 20 שנה פועלת בעיר מועצת נוער עירונית. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א-מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.
  • תנועות נוער:

למעלה מ-40% מבני הנוער בעיר לוקחים חלק בפעילות תנועות הנוער ותוכניות המנהיגות הצעירה וההדרכה הקיימות בעיר.

כמו כן פועלים בעיר גם הקונסבטוריון העירוני והתזמורת הסימפונית הבין-דורית בניצוחו של דוד סופר.

אתרים בעיר

  • יד לבנים - ב-3 באוקטובר 1993 חנך ראש העיר עזרא בנימיני את בית יד לבנים ואת הספרייה העירונית הצמודה לו, אשר הייתה גדולה מן הקודמת לה.
  • פארק ארבע עונות - הוקם ב-1991. בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
  • האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל - היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל, "המרווה" וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת.
  • שדרות האוטהקר - שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן קרל האוטהקר בשנת 1967. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
  • ספורטן הוד השרון - הספורטן הוא הקאנטרי קלאב העירוני של הוד השרון, הפועל מ-1994.
  • הספורטק השרון - הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, "סקייטפארק" חדיש ומקצועי, פארק שעשועים ומדשאה גדולה. במקום פועל שבט "געש" של תנועת הצופים.
  • צריף הראשונים - במגדיאל נמצא הצריף הראשון שנבנה במושבה. לימים הפך למוזיאון המייצג את החיים בעבר לעומת החיים המודרניים בהוד השרון בעת הזו.
  • קניון עזריאלי הוד השרון - הקניון הראשון בעיר, שהוקם ב-1997. קודם לרכישתו בידי קבוצת עזריאלי בשנת 2008, פעל תחת השם "מרגלית השרון".
  • קניון שרונים - נפתח ב-2010. בקניון מעל ל-180 חנויות ובסמוך אליו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם מול לאזור התעשייה נווה נאמן.
  • גן האם - גן האם הוא גן שעשועים הממוקם בחלקה המערבי של העיר.
  • גן האחים-חורשת האחים - הגן מנציח את האחים עמי ומשה יולביץ' שנפלו בקרב. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר, בשיכון עממי, ובו גן שעשועים ומדשאה.
  • פארק עתידים - ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים, מתחם 200, וקרוב לתיכון על שם אילן רמון. בפארק פועל שבט "איתן" של תנועת הצופים וקן "גיל עמל" של תנועת הנוער העובד והלומד.
  • אולם מופת - אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם מתבצעות פעילויות עירוניות ומוצגים מופעים והצגות לכל הגילאים. ב-2015 הוסב האולם לאולם קולנוע.
  • כיכר אוסישקין במגדיאל - כיכר ובמרכזה עומד בית כנסת גדול. הכיכר שופצה על ידי העירייה והוקמו שבילי אופניים מסביב לכיכר.
  • המרכז לאומנויות הרב תחומי - המרכז העירוני לאמנות וליצירה.
  • אנדרטת הנופלים - אנדרטה הממוקמת ברמתיים צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
  • אנדרטת השואה - אנדרטה הממוקמת ליד העירייה של הוד השרון במרכז רמתיים. האנדרטה הוקמה על ידי העירייה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
  • פארק הוד השרון (אחו-לח) - צמוד להר הזבל. במקום אגם מתוכנן ופארק נופש תיירותי בסימן עיר קהילה ירוקה ובו צמחייה דגים נחל אגם שבילי טיולים ושבילי אופניים.
  • כיכר הטייסים והנווטים - מוצגים ייחודיים אשר הוענקו לעיר ממוזיאון חיל האוויר מפארים את כיכר הטייסים והנווטים בצומת הנשיאים-סוקולוב

ספורט

תחבורה

את העיר משרתות שתי תחנות רכבת: הוד השרון - סוקולוב וכפר סבא - נורדאו שנמצאות שתיהן בגבול בין הוד השרון לכפר סבא ונמצאות על מסילת השרון.

סמל העיר

סמל העירייה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים:

  • עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים,
  • ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
  • גלגל שיניים - לציון התעשייה במקום
  • שמותיהן של ארבע המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע

ערים תאומות

Hod Hasharronn Pan
השדות והשכונות הדרומיות של העיר מתל הזבל הישן (מראה לכיוון צפון)
Ori's Hod Hasharon
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון
Panorama Hod HaSharon
תמונה פנורמית של שטחים ירוקים בשטחה הדרומי של העיר, בסמוך לנחל הדר

ראשי המועצה והעיר

ראשי המועצה

ראשי העיר

רמת הדר

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ארכיון היסטורי, פרוטוקול ישיבת המועצה
  4. ^ הוד השרון קיבלה את דגל היופי לשנת 2010הוד השרון קיבלה את דגל היופי לשנת 2010, לוקאל - הפורטל המקומי הגדול בישראל (בעברית)
  5. ^ דליה מזורי, בית בד בן 1,300 שנה התגלה בהוד השרון, באתר nrg‏, 7 באוגוסט 2012
  6. ^ פרופיל הוד השרון באתר הלמ"ס
אזור התעשייה נווה נאמן

אזור התעשייה נווה נאמן נמצא במתחם פארק שרונים, הממוקם בצד הדרום מערבי של העיר הוד השרון.

אזור התעשייה משתרע על פני 296 דונם מתוכם 135 דונם הם שטח בנוי, הכולל מפעלים ועסקים קטנים, לרבות שירותי רכב, בחלקו המזרחי, ומתחם תעשייה (כולל הייטק), מסחר ומסעדות בחלקו המערבי. באזור התעשייה פועלות למעלה מ-70 חברות בהן מועסקים כ-3,800 עובדים, וכ-50 עסקים קטנים עם כ-500 עובדים. המפעלים הבולטים באזור התעשייה הם מפעל קוקה קולה ומפעל סנו. כן נמצא בו המשרד הראשי של חברת אלוט תקשורת. עיריית הוד השרון ממשיכה בשדרוגו הפיזי של המקום, ובכלל זה הרחבתו ב-63 דונמים.

חברת "קוואלקום" הודיעה לאחרונה על הקמתו של מרכז פיתוח נוסף בישראל, המצטרף למרכז הפיתוח של החברה בחיפה, שימוקם במתחם ההייטק באזור התעשייה של נווה נאמן בהוד השרון.

בשיתוף עם רשויות נחל וניקוז ירקון והמשרד להגנת הסביבה, עיריית הוד השרון עומלת משנת 2015 על פרויקט הקמתו של פארק הוד השרון, המיועד להתמקם מערבית לאזור התעשייה של נווה נאמן, ויכלול בין היתר שבילי אופנים, טיילת, מגוון מרחבים לנופש ופנאי, וגם, את האגם האקולוגי הגדול במדינה.

אלוט תקשורת

אלוט תקשורת בע"מ (באנגלית: Allot Communications) היא חברת טכנולוגיה ישראלית המתמחה בפתרונות אופטימיזציה של תקשורת IP עבור ספקי שירותי תקשורת, שמסייעות להן להקצות בצורה דינמית רוחבי פס משתנים בין לקוחות. אלוט היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. מנית החברה כלולה במדד תל אביב 100 ובמדד תל אביב טק-עילית.

בית העלמין ירקון

בית העלמין ירקון ממועד פתיחתו בשנת 1991 הוא בית העלמין המרכזי של גוש דן. בית העלמין ירקון שוכן בשטחן של הערים פתח תקווה והוד השרון, בין נחל הירקון ממערב, כביש 5 מצפון וכביש הגישה ממחלף תקווה לפתח תקווה ממזרח ומדרום. נכון לשנת 2009, טמונים במקום כ-60,000 נטמנים.

המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט (עד לקיץ 2015 נקרא: מכללת שערי משפט) היא מכללה אקדמית ללימודי משפטים, חשבונאות, מינהל ממשל ומשפט, ומנהל מערכות בריאות. המרכז שוכן בהוד השרון, בקמפוס של כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון.

המרכז מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ומוסמך להעניק תואר ראשון במשפטים (LL.B), בחשבונאות (.B.A), בלימודים בינתחומיים במינהל, ממשל ומשפט (.B.A), ובמינהל בריאות (B.A.). כמו כן אושרה למרכז פתיחת תוכנית לימוד לתואר שני במשפטים (LL.M), הענקת התואר מותנית באישור המועצה.

חברי הנהלת המרכז הם:

יו"ר הוועד המנהל - משה מושקוביץ

נשיא - פרופ' אביעד הכהן

דיקן - פרופ' אביעד הכהן

מנכ"ל - יהודה ליברמן

חי אדיב

חי אדיב (נולד ב-27 במרץ 1954) הוא ראש עיריית הוד השרון לשעבר (2003–2018).

לפני כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא ושימש כסגן מפקד אוגדה, מפקד חטיבה ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

כביש 531

כביש 531 הוא כביש רוחב בישראל, החוצה את השרון הדרומי ממערב למזרח, ומקשר בין כביש 6 לכביש 2 ולנתיבי איילון בסמוך למושב רשפון. אורכו הכולל של הכביש כ-17 קילומטר, לרוחבו ארבעה עד שישה נתיבי נסיעה, והקמתו כללה בניית 10 מחלפים ו-36 גשרים.

הכביש נפתח לציבור בהדרגה במשך שנים אחדות, בהתאם להתקדמות סלילתו. בשנת 2015, אורכו של החלק הפתוח לשימוש הציבור של כביש 531 היה כ-7.2 קילומטר והוא קישר בין כביש 402 (דרך השרון) בסמוך לצומת כפר סבא למחלף חורשים במזרח. בסיומו המערבי של הכביש בדרך השרון נוצר צוואר בקבוק, שגרם לעומסי תנועה כבדים בכביש. הקטע המרכזי של הכביש, המחבר את כביש 402 לגבול רעננה והרצליה, אך ללא השלמת מחלף רעננה דרום, נפתח בינואר 2016. הקטע המערבי, מנתיבי איילון לרעננה, נפתח (בכיוון זה בלבד) בדצמבר 2016. באפריל 2017 נפתחו לתנועה חלק הכביש במחלף רעננה דרום שמעל כביש 4, והקטע המוביל מרעננה לכביש 2 ולנתיבי איילון.

ב-7 באוגוסט 2018 נחנך חיבור כביש 531 עם נתיבי איילון מכיוון דרום. ב-13 בדצמבר 2018 נחנך הקטע האחרון, המאפשר גישה מכביש 2 לכביש 531 ולנתיבי איילון.עם פתיחת הכביש לכל אורכו, נחסמה הגישה ממנו לכיוון צומת רעננה וכביש 4 צפון, גישה שהתאפשרה באופן זמני במשך שנים רבות במהלך בניית הכביש דרך מחלף מל"ל. שינוי זה יוצר מצב תחבורתי בעייתי במיוחד כי הוא למעשה מהווה הסטה של כל התנועה המגיעה ממזרח על 531 - מכביש 6, ראש העין, שוהם וכו', והמעוניינת להמשיך צפונה לאזור רעננה צפון או כפר סבא צפון, ולאזור יישובי השרון שלאורך כביש 4, אל תוך הרחובות הפנימיים של כפר סבא - רחובות המשופעים ברחובות צרים וחד סיטריים, כיכרות ורמזורים, או אל רחובות הוד השרון (המתחמים הצפוניים באזור מחלף סוקולוב) וכפר מל"ל.

בדומה לכבישים אחרים בישראל (נתיבי איילון, כביש 1 וכביש 6), עוברת מסילת הרכבת בין שני מסלוליו של הכביש. לאורך מסילת הרכבת ממוקמות ארבע תחנות רכבת פעילות: הוד השרון – סוקולוב, כפר סבא – נורדאו, רעננה – דרום ורעננה – מערב המשמשת לעת עתה כתחנת הקצה של המסילה. מסילת השרון, שמסלולה יתפצל ממסילת החוף אל כביש 531, תשלים מסילה טבעתית בין ערי דרום השרון והערים שנמצאות על הגדה הדרומית של הירקון – תל אביב, בני ברק, פתח תקווה וראש העין.

מגדיאל

מגדיאל היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

מכבי הוד השרון

מכבי הוד השרון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר הוד השרון, המתמודדת בליגה הלאומית.

מסוף צומת רעננה

מסוף רעננה הוא תחנת אוטובוסים גדולה ומרכזית ברחוב דרך השרון הצמודה לצומת רעננה ולמטה חברת אמדוקס בישראל. המסוף ממוקם ממזרח לצומת רעננה, וגובל ברחובות דרך השרון מצפון הפנינה ממערב היהלום מדרום ונתיב האבות ממזרח. המסוף נקרא גם "מסוף רעננה" או "מרכזית השרון" והוא מסוף האוטובוסים העמוס ביותר באזור השרון. המסוף תוכנן בתחילת 1967 לקראת פתיחת הקטע של כביש 4 המחבר את צומת רעננה עם צומת מורשה.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1

קו המטרו M1 בגוש דן הוא קו רכבת תחתית עתידי במטרופולין תל אביב.

מרכז לבריאות הנפש שלוותה

המרכז לבריאות הנפש שלוותה הוא בית חולים פסיכיאטרי השוכן בהוד השרון. בית החולים שייך לשירותי בריאות כללית ומסונף לבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

בית החולים הוקם בשנת 1956 במגדיאל ובו שלוש מחלקות אשפוז למבוגרים, מחלקת אשפוז לילדים ולנוער ומרפאות חוץ. המרפאות כוללות מרפאת ילדים ונוער, מרפאת מבוגרים, מרפאה פסיכוגריאטרית, ומרפאות קהילתיות ברעננה, בתל מונד ובכפר סבא. בבית החולים פועל מערך מחקר, בין היתר במעבדה לחקר התפקוד הרגשי והקוגניטיבי.

מנהלו הראשון של בית החולים היה הפרופ' היינריך צבי ויניק. הפרופ' רות יפה ניהלה את בית החולים בין השנים 1956–1973. חזונה של יפה היה להקים מוסד מיוחד בו יושם דגש על פיתוח דרכי טיפול מתקדמות, המתבססות על הבנה מעמיקה ומורכבת של נפש האדם. חשיבה רבה ניתנה לעיצוב הסביבה הטיפולית ולהשריית אווירה המקדמת ריפוי, החלמה ושיקום.

יפה הרחיבה את פעילותו של בית החולים והקימה בו מרפאת ילדים ונוער ומחלקה לחולי יום. בשנת 1963 הפך בית החולים למחלקה הפסיכיאטרית של בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

בין חידושיה של יפה – "המצאת" המחלקה הפתוחה לטיפול בחולי נפש.

בין השנים 1986–1997 ניהל את בית החולים הפרופ' מיכה נוימן.

רמת הדר

רָמַת הָדָר היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.

שטח המושבה נקנה על ידי פילנתרופים כמו צבי איזקסון, מנשה בכור ואחרים ממשפחת אבו קישק. רמת הדר נוסדה ב-26 במאי 1938 כיישוב חומה ומגדל על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. המושבה נבנתה על גבעה (רמה) סמוכה לכפר הדר וקרוב לרמתיים. ההתיישבות במקום ישבה על רעיון המשקים קטנים בעוד שהלול מהווה בו מרכיב מרכזי שהתפתח עם הזמן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שגרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום, רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

רמתיים

רמתיים היא שכונה בעיר הוד השרון ואחת מארבע המושבות שאוחדו לשם יצירת העיר. היא מהווה את מרכזה של העיר ובה שוכן בית העירייה.

רחובה הראשי של העיר הוד השרון, 'דרך רמתיים', נקרא על שם המושבה. הרחוב הוא גם כביש חשוב (402), ומחבר בין פתח תקווה וצומת רעננה.

ההחלטה להקים את רמתיים התקבלה ביולי 1924. מקור שמה בשתי גבעות או רמות באזור. אדמות המקום נרכשו בראשית שנות העשרים, הצריף הראשון נבנה בינואר 1926 ובית הספר הראשון, ממלכתי א', נבנה בפברואר 1941.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תחנה מרכזית כפר סבא

התחנה המרכזית של כפר סבא היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר כפר סבא. ממוקמת במרכז העיר ברחוב ויצמן.

תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב

תחנת הרכבת הוד השרון – סוקולוב היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור כפר סבא, הוד השרון, רעננה והסביבה והיא חלק ממסילת השרון.

התחנה נמצאת בקצה הצפוני של השטח המוניציפלי של הוד השרון, בסמוך לקצה הדרומי של כפר סבא.

בסמוך לתחנה עובר רחוב סוקולוב, שמקשר בין הערים, ומכאן יש המתייחסים אל התחנה בשם "תחנת סוקולוב". לעיתים מכונה התחנה "כפר סבא מרכז" על מנת להבדיל אותה מתחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו שנקראה עם פתיחתה "תחנת הוד השרון - כפר סבא" (או "תחנת כפר סבא - הוד השרון", לסירוגין), ולאחר פתיחת התחנה נקראה "תחנת הרכבת הוד השרון" עד מרץ 2010.

תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו

תחנת הרכבת כפר סבא – נורדאו (א' קוסטיוק) היא תחנת רכבת ישראל אשר נמצאת על מסילת השרון, בשטח השיפוט של הוד השרון, וסמוכה מאוד לכפר סבא.

התחנה ממוקמת בסמוך לכביש 531.

לאום ודת[2]
יהודים: 97.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.9%
גילאי 5 - 9 9.0%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 6.7%
גילאי 20 - 29 11.0%
גילאי 30 - 44 20.6%
גילאי 45 - 59 17.7%
גילאי 60 - 64 4.9%
גילאי 65 ומעלה 13.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 23
–  יסודיים 14
–  על-יסודיים 11
תלמידים 11,284
 –  יסודי 6,415
 –  על-יסודי 4,869
מספר כיתות 383
ממוצע תלמידים לכיתה 29.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואל • הוד השרון • טייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעותנס ציונהנתניהפתח תקווהקלנסווהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודהאליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביוןפרדסיהקדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות
דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרון • הרצליהטייבהטירהכפר יונהכפר סבאכפר קאסםנתניהקלנסווהראש העיןרמת השרוןרעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפרמועצה אזורית לב השרוןמועצה אזורית חוף השרוןמועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמראבן יהודהאליכיןפרדסיהקדימה-צורןתל מונדכפר שמריהוג'לג'וליהכפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכוןמועצה אזורית הירקוןמועצה אזורית מפעלות אפקמועצה אזורית השרון הצפונימועצה אזורית הדר השרון
ראשי עיריית הוד השרון
כמועצה מקומית בנימין אבן משה ינוביץ' שמחה מעוז יצחק קדמי אליהו שמעוני עזרא בנימיני
1964–1969 1969–1978 1982–1979 1982–1983 1983–1989 1989–1990
כעיר עזרא בנימיני חי אדיב אמיר כוכבי
1990–2003 2003–2018 2018 –

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.