ההשתנות

ההִשתָנוּתיוונית: Μεταμόρφωσις - מֵטַאמורְפוסִיס) הייתה, על פי הנצרות, אירוע מכונן בחייו של ישו המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות (הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקס) שבמהלכו השתנה ישו על פסגתו של הר. על פי המסורת הנוצרית, ההשתנות הציבה את ישו במעמד שווה למשה ולאליהו שעמם הוא נראה מדבר, ואישרה שוב את מעמדו כבן האלוהים, כפי שאושר בבת קול שנשמעה במהלך האירוע. שלוש הבשורות הסינופטיות אינן מזהות את ההר עליו התרחש האירוע בשמו, והוא זוהה לראשונה כהר תבור במאה ה-5.

Transfigurationraffaelo
קטע מההשתנות לפי רפאל (1520)
Mount of transfiguration is
הר תבור וכנסיית ההשתנות - מיקומה המסורתי של ההשתנות
Berg Tabor BW 5
פסיפס ההשתנות בכנסיית ההשתנות על הר תבור

ההשתנות בבשורות הסינופטיות

וכך באו הדברים לידי ביטוי בבשורה על-פי מתי:

"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים" (הבשורה על-פי מתי, י"ז, 1-9).

כפי שקורה פעמים רבות בברית החדשה מתואר האירוע אגב מספר שינויים בבשורות האחרות. בבשורה על-פי מרקוס לא נזכר כלל כי פניו של ישו זהרו, ותחת זאת כתוב כי:

"ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאוד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמותם" (הבשורה על-פי מרקוס, ט' 3).

בבשורה על-פי לוקס מופיע נוסח שונה מעט לרקע לאירוע עצמו:

"ויהי כשמונה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את-פטרוס ואת-יוחנן ואת-יעקב ויעל אל-ההר להתפלל שם" (הבשורה על-פי לוקס, ט' 28).

הבשורה על-פי מתי והבשורה על-פי מרקוס מציינות כי מיד לאחר האירוע שאלו השליחים את ישו אודות בואו העתידי של אליהו, אולם הבשורה על-פי מרקוס מוסיפה כי השליחים אף הוסיפו ושאלו כדלקמן:

"וישמרו את-הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן המתים מה-היא" (הבשורה על-פי מרקוס, ט', 10).

אף שרוח הקודש לא נזכרה מפורשות בתיאורי הסינופטים, הכנסייה פרשה כי היא נכחה באירוע בדמות "ענן-האור", וההשתנות מתוארת, אם כן, כמעמד בו נכחו כל ישויות השילוש הקדוש - האל האב בדמות בת קול, הבן, ורוח הקודש.

חג ההשתנות במסורת הנוצרית

Fruits Transfiguration jp
ביכורים מובאים כחלק ממנהגי חג ההשתנות בכנסייה האורתודקסית

החג צוין על ידי הכנסייה הנסטוריאנית כבר בסוף המאה ה-5, ונחוג גם בסוריה במאה ה-7.

בכנסייה הקתולית נחוג חג ההשתנות ב-6 באוגוסט, שכן לפי המסורת התרחשה ההשתנות 40 יום לפני הצליבה, וזו צוינה במזרח בחג הצלב ב-14 בספטמבר. הנצרות המערבית החלה לציין את החג במחצית המאה ה-9 וזה התפשט במאות הבאות והונהג גם ברומא במאה ה-12. ב-1457 הנהיג האפיפיור קליקסטוס השלישי את החג באופן רשמי, כאות תודה על הניצחון על העות'מאנים במצור על בלגרד ב-6 באוגוסט 1456.

בכנסייה האורתודוקסית נחשב חג ההשתנות לאחד מ-12 החגים החשובים בשנה הליטורגית ונחגג ביום 6 באוגוסט (או 19 באוגוסט לפי הלוח הגרגוריאני). לפי המסורת מביאים ענבים לכנסייה, או תפוחים או כל פרי אחר אם לא ניתן להביא ענבים, ונערכת "ברכת הפרי הראשון" של השנה. החג קשור לא רק לישו, אלא לשילוש הקדוש כולו, שכן האל דיבר במהלכו מהשמיים ורוח הקודש הייתה גם היא נוכחת בדמות ענן.

לקריאה נוספת

איי סולובצקי

איי סולבצקי (ברוסית: Солове́цкие острова́) הם קבוצה של שישה איים גדולים ומספר איים קטנים הממוקמים במפרץ אונגה בים הלבן בצפון-מערב רוסיה. שטחם הכולל של האיים הוא 347 קמ"ר, רובו בתחומי האי העיקרי "סולובצקי" (Соловецкий) או "סולובצקי הגדול" (Большой Соловецкий) שמשתרע על פני 246 קמ"ר. אוכלוסיית האיים מנתה 968 נפש בשנת 2002, והם שייכים למחוז ארכנגלסק. בשל ההיסטוריה התרבותית העשירה של המקום ומנזר סולובצקי השוכן בהם מאז הרבע השני של המאה ה-15, הוכרזו האיים כאתר מורשת עולמית בשנת 1992.

אנטוניו ברלוצי

אנטוניו בַּרלוּצי (איטלקית: Antonio Barluzzi‏; 26 בספטמבר 1884 - 14 בדצמבר 1960) היה אדריכל איטלקי, אשר פעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובירושלים המזרחית ובגדה המערבית בשנים שלאחר מלחמת העצמאות. ברלוצי תכנן מספר רב של כנסיות ומבנים אחרים במרחב ארץ הקודש, בעיקר עבור משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית.

אנליזה מתמטית - מונחים

במונחון זה מופיעות לרבים מהמונחים הגדרות אינטואיטיביות. הגדרה פורמלית מופיעה בערך המתאים.


בזיליקת פטרוס הקדוש

הבזיליקה האפיפריורית של פטרוס הקדוש (בלטינית: Basilica Sancti Petri), ידועה רשמית באיטלקית כ-Basilica Papale di San Pietro in Vaticano או בפשטות בזיליקת פטרוס הקדוש היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש היא מבנה הדת הנוצרי הגדול בעולם, ויכול להכיל בתוכו עד כ-60,000 איש. היא ידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית ונחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. היא תוארה כ"בעלת מקום ייחודי בעולם הנוצרי" וגם כ"גדולה מכל כנסיות העולם הנוצרי". במסורת הקתולית, היא מקום קבורתו של פטרוס הקדוש, שהיה אחד משנים עשר השליחים של ישו ולפי המסורת גם הבישוף הראשון של רומא ולכן גם הראשון בשושלת האפיפיורית.

המסורת ומספר ראיות היסטוריות אומרות כי קברו של פטרוס הקדוש ממוקם ממש מתחת למזבח של הבזיליקה. מסיבה זו, רבים מהאפיפיורים נקברו בבזיליקת פטרוס הקדוש משחר התקופה הנוצרית.

בזיליקת פטרוס הקדושה היא אתר צליינות ידוע, בשל הפולחן הדתי המבוצע בה וכמו כן גם בשל ההקשרים שלה להיסטוריה הדתית הנוצרית. הקשרים לאפיפיוריות, לקונטרה-רפורמציה, וקשריה עם מספר אמנים ידועים, שהידוע שבהם הוא מיכלאנג'לו. כמבנה ארכיטקטוני, הבזיליקה ידועה כמבנה הגדול ביותר של תקופתה. בניגוד לאמונה הרווחת, הבזיליקה אינה קתדרלה, מאחר שאינה מקום מושבו של בישוף. מעמדה הכנסייתי המדויק הוא בזיליקה אפיפיורית.

הקרמלין בקאזאן

הקרמלין בקאזאן (רוסית: Казанский Кремль, טטרית: Qazan Kremle) הוא המבצר המרכזי בעיר קאזאן ברוסיה ומשמש כיום כמרכז השלטוני של רפובליקת טטרסטן. הקרמלין הוא מכלול מורכב ויחיד במינו של ארכאולוגיה, היסטוריה, תכנון עירוני ואדריכלות. התפתחותו החלה בתקופה הטרום מונגולית במאה ה-10, ונמשכת עד היום, אגב השפעה של האדריכלות הבולגרית והטטרית, אדריכלות אורדת הזהב, השפעה איטלקית, רוסית ומודרנית. ייחוד נוסף של המכלול הוא בכך שהוא ניצב בקצה צפון-מערבי של אזור השפעת האסלאם, במקום בו זה פוגש בסגנון פסקוב באדריכלות הרוסית. בשל כל אלה הוכרז הקרמלין של קאזאן כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

הר תבור

הַר תָּבוֹר הוא פסגה בולטת הממוקמת מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, והוא אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שבקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי. לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות.

על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים - דבורייה (בתחתית המדרון המערבי), שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) ואום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי).

חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום. ובו נמצאת השמש בדיוק בין מזרח למערב.

כוכב משתנה

כוכב משתנה הוא כוכב שבהירותו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן. הסיבה לשינוי יכולה להיות שינויים בעוצמת ההארה של הכוכב או חסימה זמנית של אורו בכיוון כדור הארץ. למעשה כל הכוכבים משתנים ברמה זו או אחרת לאורך זמן חייהם, כך שהמונח מתייחס להשתנוּת על פני פרקי זמן קצרים ביחס לאורך חיי הכוכב, בדרך כלל בין דקות למאות שנים.

כנסיית ההשתנות

כנסיית ההִשְׁתַּנוּת (איטלקית Basilica della Trasfigurazione) היא כנסייה פרנציסקנית קתולית הניצבת על פסגת הר תבור. על פי מסורת שהחלה במאה ה-4, חלה ההשתנות של ישו במקום זה, אירוע שבמהלכו הוא דיבר עם משה ואליהו, ואושר מעמדו כבן האלוהים. הכנסייה הנוכחית נבנתה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי בשנים 1919–1924. על ההר ניצב גם מנזר יווני-אורתודוקסי המוקדש גם הוא להשתנות.

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

מטאורה

מטאורה (יוונית Μετέωρα, מילולית: "אמצע השמיים") הוא מקבץ מנזרים אורתודוקסיים השוכן בנומוס טריקלה (Τρίκαλα) שבמחוז תסליה במרכז יוון. מנזרי מטאורה ראשיתם בתקופה הביזנטית המאוחרת וחלקם המשיכו להתקיים עד לימינו. במטאורה כשישים עמודי סלע תלולים, אשר על גביהם נבנו במהלך ימי הביניים מנזרים מבודדים הנראים כתלויים באמצע השמיים. המנזרים נמנים עם הגדולים והחשובים ביוון, שניים רק להר אתוס. בזכות תופעות הטבע המרהיבות והנדירות והתרבות הייחודית של מטאורה, הוא הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית.

מידה מרוכבת

בתורת המידה, מידה מרוכבת היא פונקציית מידה שערכיה מרוכבים. פורמלית, מידה מרוכבת על מרחב מדיד היא פונקציה שהיא סיגמא-אדיטיבית, כלומר לכל סדרה של קבוצות זרות בזוגות השייכות ל-. בפרט כל טור כזה מתכנס ולמעשה אף מתכנס בהחלט.

לא כל מידה חיובית היא מידה מרוכבת, משום שלמידות חיוביות מרשים לקבל את הערך , ואילו ממידה מרוכבת דורשים שכל הערכים יהיו מספרים. למעשה, מידה מרוכבת תמיד חסומה (על ידי מידת המרחב כולו).

מנזר סנטה קתרינה

מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά ; ערבית دير سانت كاترين) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי במרכזו של חצי האי סיני שבמצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני והמכונה "ג'בל מוסא". המנזר נחשב לאתר הנזירות העתיק ביותר שפועל ברציפות והוא הוכר כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. בתרבות הישראלית התפרסם המנזר כיעד תיירותי בתקופת השלטון הישראלי בסיני, וכתחילת מסלול הטיפוס לג'בל מוסא. בעת שלטון ישראל באזור (1980-1967) הוקם בסמוך למנזר בית ספר שדה "צוקי דוד".

שמו הרשמי של המנזר הוא "מנזר ההשתנות", אולם הוא ידוע כיום כמנזר קתרינה הקדושה, על שמה של קתרינה מאלכסנדריה, מרטירית וקדושה נוצריה שחיה כנראה בראשית המאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, גופה של קתרינה, אשר עונתה וראשה נכרת, נלקחה על ידי מלאכים אל הר סיני. בסביבות שנת 800 לספירה נמצאו שרידיה של קתרינה על ידי הנזירים בהר.

כתב יד המיוחס לצליינית נוצרייה מן המאה ה-4 לספירה בשם אגריה, מתאר את הביקור בהר סיני ומציג אותו כאתר צליינות גם טרם בניית המנזר.

משולש

בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש:

במשולש יש שלוש זוויות ושלושה קודקודים.

משפט הערך הממוצע של לגראנז'

משפט הערך הממוצע של לגראנז' הוא משפט בחשבון אינפיניטסימלי העוסק במשיק לפונקציה רציפה בקטע סגור. לפי המשפט, אם הפונקציה גזירה בכל הקטע (למעט אולי נקודות הקצה), אז יש נקודה שבה המשיק מקביל לקו המחבר את קצות הגרף של הפונקציה. משפט זה מהווה הרחבה פשוטה יחסית של משפט רול, שבו מניחים ששני הערכים שהפונקציה מקבלת בקצות הקטע שווים זה לזה. ההנחה על קיום הנגזרת חיונית: אם הפונקציה אינה גזירה בכל הקטע הפתוח, ואפילו רק בנקודה אחת, ייתכן שהמשיק המבוקש אינו קיים. אחד השימושים החשובים של המשפט הוא בהערכת השגיאה כאשר מקרבים פונקציה בעזרת טור חזקות.

בניסוח אחר, המשפט מתייחס להשתנות של הפונקציה בין נקודות הקצה של הקטע - ומראה שתמיד קיימת נקודה שהשינוי הרגעי בה שווה לשעור ההשתנות הממוצע. לדוגמה, אם מכונית עוברת מרחק של 100 קילומטר בשעתיים, בהכרח היה רגע במהלך הנסיעה שבו מהירותה הייתה בדיוק 50 קמ"ש (וזאת כמובן בהנחה שפונקציית המרחק שהמכונית עוברת רציפה וגזירה - כלומר שלמכונית יש מהירות בכל רגע נתון).

אף שהמשפט אינו נותן כלי מעשי למציאת הנקודה שבה מתקבל הממוצע, יש לו חשיבות תאורטית רבה והוא שימושי בהוכחתם של משפטים רבים, שכן הוא מסייע להעריך את השינוי בערכה של פונקציה באמצעות הכרת נגזרתה.

נגזרת

בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את קצב ההשתנות של הפונקציה. לדוגמה, הנגזרת לפי משתנה הזמן של פונקציית המיקום (העתק) של מכונית נוסעת, היא המהירות של המכונית, ובאותו אופן הנגזרת של המהירות שווה לתאוצה. הנגזרת מוגדרת כגבול של היחס שבו משתנה ערך הפונקציה בעקבות שינוי זעיר בערך הפרמטר.

למושג הנגזרת יש פירוש גאומטרי: הנגזרת של פונקציה בנקודה שווה לשיפוע המשיק באותה נקודה, כלומר, לכיוון של העקומה שהפונקציה מתארת.

הפונקציה הנגזרת של פונקציה ממשית היא בעצמה פונקציה ממשית, שערכה בנקודה שווה לערך הנגזרת של באותה נקודה. הפונקציה הנגזרת היא כלי בסיסי בחקר הפונקציות. למשל, בנקודות קיצון (נקודות מינימום ומקסימום מקומיים של הפונקציה) ערך הפונקציה הנגזרת הוא אפס. לפי המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, אפשר, בתנאים מסוימים, לשחזר את הפונקציה המקורית מן הפונקציה הנגזרת שלה, באמצעות אינטגרציה. את הנגזרת של פונקציה אלמנטרית אפשר לחשב באמצעות כללי גזירה ידועים.

לא לכל פונקציה ממשית רציפה יש בהכרח נגזרת (לדוגמה: פונקציית ויירשטראס); פונקציה בעלת נגזרת נקראת פונקציה גזירה (בנקודה או בקטע).

למושג הנגזרת ישנו חשיבות גדולה בפיזיקה, שכן גדלים פיזיקליים רבים כמו מהירות, ותאוצה מוגדרים באמצעות נגזרות. חוקי התנועה בענפים רבים בפיזיקה מבוססים על משוואות דפרנציאליות - משוואות הקושרות גדלים עם הנגזרות שלהם.

את מושג הנגזרת אפשר להכליל לפונקציות מרוכבות ולפונקציות (ממשיות או מרוכבות) בכמה משתנים. במקרה האחרון הנגזרת היא וקטור שרכיביו הם הנגזרות החלקיות של הפונקציה. באלגברה מופשטת נחקרות התכונות האלגבריות של הנגזרת בענף הנקרא אלגברה דיפרנציאלית.

פלאוגרפיה

פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית. זהו ענף מחקר המקביל לאפיגרפיה (העוסקת בתוכן הכתובות ובידע ההיסטורי והאנתרופולוגי העולה מהן).

הכתב הוא תוצר מעשי ידי אדם, וצורת כל אות בו היא מוסכמה, שכן הוא צריך להיות מובן הן על ידי הכותב והן על ידי הקורא. שפה בינלאומית רווחת (לינגואה פרנקה) חייבת להיות אחידה ומובנת אפילו על פני אזורים נרחבים. ובכל זאת, כמו בכל מעשי ידי אדם יש גם בכתב התפתחות איטית. מעקב ולימוד התפתחות זו היא בסיס עבודתו של הפלאוגרף. מתוך מעקב אחר ההשתנות של כל אות ואות בכתב, ושל כל האלפבית גם יחד, ומתוך נקודות מוצא ידועות, מנסה הפלאוגרף להעריך את זמן כתיבתה של כתובת.

בדרך כלל מתייחסת הפלאוגרפיה לכתובות בדיו, שכן בהן ניתן להבחין בהתפתחות הגרפית המתרחשת בכתב מזמן לזמן. הפלאוגרפיה מתייחסת פחות לכתובות לפידריות (כתובות החקוקות על אבן, או מעוצבות בפסיפס), שכן בהן קשה ביותר להבחין בהתפתחות, מן הטעם הפשוט שהן לא נחקקו בהכרח על ידי יודע קרוא וכתוב, אלא על ידי בעל מלאכה (סתת או אמן פסיפסים) שהעתיק אל האבן או הפסיפס שרטוט שהוכן על ידי סופר.

בדרך כלל אין בתהליך התפתחותו של כתב 'מהפכות' אלא רק שינויים איטיים. יחד עם זאת קרו מקרים שהוחלף כתב על ידי הוראה מגבוה (כמו: החלפת הכתב העברי העתיק בכתב המרובע; החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני בשפה הטורקית; החלפת הכתב הגרמני (פרקטור, המכונה בפי העם בשם 'גותי') בכתב לטיני בשפה הגרמנית). תהליך כזה כבר חורג מתחום עיסוקו של הפלאוגרף.

קיז'י

קיז'י (ברוסית: Кижи) הוא אי בימת אונגה ברפובליקה של קרליה שבצפון-מערב רוסיה, השוכן 70 ק"מ מצפון לעיר פטרוזבודסק. האי ידוע במיוחד במכלול אדריכלי שבו המשתרע על פני שטח של כ-10,000 דונם. המכלול כולל ארבע כנסיות, קפלה, טחנת רוח, מגדל פעמונים, קבוצה של קפלות קטנות שנקראת "הרביד של קיז'י" ומספר בתי איכרים ומבני משק. סך הכל שוכנים במקום 87 מבנים, כולם מעץ, חלקם נבנו במקום וחלקם הועברו אליו ממקומות אחרים. הייחוד באתר הוא בעובדה שכל הבניינים נבנו ללא שימוש במסמרים או בברגים, ואפילו החיבורים עשויים מעץ. האתר שוכן על אי צר שאורכו 7 ק"מ ורוחבו חצי קילומטר בלבד, והוא אחד מכ-1,300 איים ואיונים בימה. המכלול מוכרז כמוזיאון מאז 1960 וכאתר מורשת עולמית מאז שנת 1990.

רוח הקודש (נצרות)

רוח הקודש (יוונית Άγιο Πνεύμα; לטינית Spiritus Sanctus) היא, בנצרות, אחת משלוש פניו של השילוש הקדוש המהווה את אלוהים האחד. רוח הקודש מוגדרת בדרך כלל כנוכחות האלוהית השורה על הבריאה כולה ומחייה אותה. חוויות ההתגלות וההשראה באמונה הנוצרית מתוארות כירידה של רוח הקודש על האדם, וטקסים רבים בכנסיות השונות מיועדים לשם השגתה של חוויה כזו. מבחינת מעמדה בשילוש, היא נתפשת על ידי רוב התאולוגים כאהבה ההדדית וכקשר המשותף בין אלוהים האב לאלוהים הבן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.