ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמיתאנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

ההסתדרות הציונית העולמית
WorldZionistOrg
בניין ההסתדרות הציונית בתל אביב (2012)
בניין ההסתדרות הציונית בתל אביב (2012)
מטה הארגון בית המוסדות הלאומיים בירושלים
יושב ראש אברהם דובדבני - מאז 2009
תאריך הקמה 1897
נוצר מתוך התנועה הציונית
www.wzo.org.il
Zionorg
המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה

היסטוריה

ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי[1]. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.

החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".

LegitymacjaCard
תעודת חבר בהסתדרות הציונית הארצית (פולין) שהוצאה בשנת 1929 בלבוב

בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.

ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, יהודי התפוצות ומאבק באנטישמיות.

מטה ההסתדרות הציונית העולמית נמצא בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית ולקק"ל.

בעקבות הקמתה של מדינת ישראל הוסדר מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית במדינה בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל.

מוסדות הארגון

לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:

יושבי ראש ההסתדרות הציונית

לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים.

החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית.

  • לואי אריה פינקוס - שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973
  • יצחק נבון - יו"ר הנהלת הוועד הפועל בשנים 1972–1978

במקביל ליצחק נבון שימשו יושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית:

ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים:

בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סעיף 4 לכתב המנדט: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי אל מול שלטון המנדט הבריטי
אברהם דובדבני

אברהם דובדבני (דובדב) (נולד בשנת 1945) הוא יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית מאז 2010.

אריה דולצ'ין

אריה לאון (לייב) דוּלְצִ'ין (Dulzin; כ"ב באדר ב' תרע"ג, 31 במרץ 1913 – י"ג באלול תשמ"ט, 13 בספטמבר 1989) היה שר בלי תיק בשנים 1969–1970 ונשיא ההסתדרות הציונית בשנים 1978–1987.

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מנוהל בשיתוף בין המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה והארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית.

ברל לוקר

בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

דוד וולפסון

דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; ‏ 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ועסקן ציוני ונשיאהּ השני של ההסתדרות הציונית העולמית.

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.

בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של עסקנים, אנשי מקצוע ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית. תפקידה הוא לקיים את החלטות הקונגרס הציוני והוועד הפועל הציוני, והיא אחראית גם לפעילויות השוטפות של ההסתדרות הציונית העולמית.

בשנת 1920 הוקמה ההנהלה הציונית העולמית, שמילאה עד שנת 1929 את תפקיד הסוכנות היהודית שעל פי כתב המנדט. ההנהלה הציונית פעלה באמצעות מחלקות: המחלקה המדינית, המחלקה לעלייה ולעבודה, המחלקה להתיישבות והמחלקה לחינוך ולבריאות, ופעלה גם באמצעות מוסדותיה הכספיים של ההסתדרות הציונית העולמית.

ההנהלה הציונית הייתה הגוף החשוב ביותר שעמד בראש היישוב בשנות ה-20. היא יצגה את כל המוסדות בא"י כמו ההסתדרות הציונית, קק"ל ועוד. המרכז היה בלונדון שם נקבעו ההחלטות העיקריות בתחומי ההתיישבות, כלכלה, חינוך ועלייה. ההנהלה קיבלה שיתוף פעולה מלא מצד ממשלת בריטניה וגם מצד היישוב היהודי בא"י.

עם הקמת הסוכנות היהודית לארץ ישראל בשנת 1929, הועברו הפעילויות המדיניות של ההנהלה הציונית לסוכנות היהודית.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. כתשתית לקראת הקמת המדינה, ולביצוע פעולות מדיניות לקידום הציונות. המוסדות הלאומיים ממשיכים לפעול עד ימינו, אך תפקידם ומעמדם השתנו בעקבות הקמת המדינה.

במוסדות הלאומיים נכללים:

ההסתדרות הציונית העולמית

לפני הקמת המדינה שימשה כמעין ממשלה שבדרך.

מאז קום המדינה עוסקת בעידוד העלייה, בהידוק הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי התפוצות.

הסוכנות היהודית

לפני הקמת המדינה ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת בריטניה, בעלת המנדט על ארץ ישראל.

מאז קום המדינה ממשיכה לעסוק בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות.

הקרן הקיימת לישראל

לפני הקמת המדינה עסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.

מאז קום המדינה עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת קרקע.

קרן היסוד

עד לקום המדינה - הזרוע הכספית של הנהגת היישוב.

מאז קום המדינה התרכזה קרן היסוד במימון העלייה וקליטת העולים ובמימון פעולות הסוכנות היהודית.עד כינון האספה הלאומית היה עיקר הפעילות הארגונית בידי ההנהלה הציונית

שקיימה מגעים עם השלטון המנדטורי בארץ ישראל ובבריטניה ועם מוסדות חבר הלאומים.

המוקד העיקרי היה בלונדון, שם ניהלו ויצמן וחברי ההנהלה את עיקר פעילותה.

מוקד שני, חלש יותר, היה בירושלים, שבה ישבו נציגי ההנהלה הציונית, כמו קולונל קיש.

הסניף בירושלים ניהל מגע עם ממשלת המנדט, כשהוא כפוף להוראות המרכז בלונדון.

דוגמאות נוספות למוסדות לאומיים:

אספת הנבחרים

הועד הלאומי (שימש מעין ממשלה ל"מדינה שבדרך"),

הרבנות הראשית (טיפלה בענייני הדת; בתי כנסת, שחיטה, קבורה),

הסוכנות היהודית.

פעילות המוסדות הלאומיים הייתה מותנית אמנם בקבלת היתרים מהשלטון הבריטי,

עם זאת, חיזקו המוסדות הלאומיים את התחושה של מעין מדינה ריבונית ויצרו בסיס משותף ליישוב

למרות פיצולו האידאולוגי.

הסוכנות היהודית

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.

עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

עידוד עלייה, סיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם באמצעות מערך תמיכה רחב.

חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמלי ובלתי פורמלי) וקשר עם יהדות העולם.

חיזוק הקהילה היהודית בישראל.לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.

העולם (שבועון)

"העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מאז העשור הראשון להקמתה. שבועון "העולם" היה הגרסה העברית לאחיו הבכור, העיתון המקביל בשפה הגרמנית "די ולט" (בגרמנית: "העולם").

הקונגרס הציוני העולמי

הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

צירי הקונגרס הם נציגים נבחרים מהפדרציות הציוניות בכל העולם, שחבריהן חברי ההסתדרות הציונית על פי מפתח של מפלגות, תנועות וארגונים שונים. חברי הקונגרס מקיימים דיונים בנושאים העומדים על הפרק, קובעים את התקציב והחוקה, ובוחרים את חברי מוסדות התנועה, כגון ההנהלה הציונית והוועד הפועל הציוני, המופקד על ניהול התנועה הציונית.

הקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס בשנת 1897 בבזל, ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. היה זה הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהעמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני. מאז התכנס הקונגרס מדי שנה-שנתיים, באחת ממדינות אירופה, ודן בעניינים שונים בנוגע לדרכה ופעילותה של התנועה הציונית. לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948 פחתה מאוד השפעתו, והוא מתכנס בירושלים, מדי ארבע שנים.

חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל

חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים, בה נקברו ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ובני משפחתו של בנימין זאב הרצל. החלקה ממוקמת בסמוך לקברו של הרצל וסמוך לחלקת גדולי האומה.

לאחר העלאת עצמותיו של הרצל וקבורתו בפסגת ההר הנושא את שמו, הוחלט כי גם בני משפחתו יקברו לצידו בחלקה מיוחדת ובה יקבר גם דוד וולפסון שהיה מנהיג התנועה הציונית. לאחר העברתו לקבורה של וולפסון בחודש מרץ 1951 הוחלט כי גם יתר ראשי התנועה הציונית יקברו לצידו.

החלקה מעוצבת בצורת האות ר' ובכניסה אליה ישנה תצפית הצופה אל העיר ירושלים.

לואי אריה פינקוס

לואי אריה פינקוס (באנגלית: Aryeh Louis Pincus; ‏1912 – 26 ביולי 1973) היה עורך דין בהכשרתו, היה פוליטיקאי, איש תנועת העבודה, איש מינהל ומנהיג ציוני ישראלי יליד דרום אפריקה. שימש כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בין השנים 1965–1973 וכיושב ראש הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית בין השנים 1968–1972.

בצעירותו היה אחד ממנהיגי התנועה הציונית של דרום אפריקה כנציג תנועת העבודה. בשנות ה-30 לחייו מונה פינקוס למנהלהּ הראשון של חברת התעופה "אל על". בשנים 1969–1972 כשעמד בראש ועד הפועל הציוני והסוכנות היהודית הנהיג ארגון מחדש של מוסדות לאומיים אלה. פינקוס תרם למאמצי קליטת הגל הראשון הגדול של העלייה הגדולה מברית המועצות ולטיפוח החינוך היהודי בתפוצות.

נחום גולדמן

נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען הסכם השילומים.

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

ציונות רוויזיוניסטית

ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית. זרם זה נוצר בשל דרישה ל"רוויזיה", בחינה מחדש, של דרכי הפעולה של ההסתדרות הציונית העולמית בשנות ה-20 של המאה ה-20. מייסד הציונות הרוויזיוניסטית, הוגה הדעות המרכזי שלה והעומד בראשה, היה המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי.

תחילתה של הציונות הרוויזיוניסטית הייתה בשנת 1923, עת פרישתו של ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית. פרישתו הגיעה לאחר שלא התקבלו הצעותיו לנקוט קו ברור ותקיף נגד המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. ז'בוטינסקי התנגד נחרצות לקו הפייסני של ד"ר חיים ויצמן, יושב ראש ההסתדרות הציונית דאז. תמיכה ציבורית במחאתו של ז'בוטינסקי, במיוחד בקרב צעירים במדינות מרכז ומזרח אירופה, הביאה עם הזמן להתגבשות גופים שהיוו את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-1925 ייסד ז'בוטינסקי את ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר), כתנועה התומכת באידאולוגיה זו.

שליח (ציונות)

שליח ציוני הוא נציג ישראלי הנשלח על ידי ארגון יהודי-ציוני לקהילה יהודית בתפוצות.

רוב השליחים נשלחים על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית או על ידי תנועת נוער כגון, הצופים, בני עקיבא העולמית ועוד.

חלק מהשליחים הם מורים-שליחים וחלקם שליחים קהילתיים, שליחים תנועתיים או שליחי עלייה.

שמחה דיניץ

שמחה דיניץ (23 ביוני 1929 - 23 בספטמבר 2003) היה חבר הכנסת, דיפלומט ויו"ר הסוכנות היהודית.

ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה • ההסתדרות הציונית העולמית • הקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.