הדפס

הדפס הוא יצירת אמנות שנוצרה על ידי צייר או גרפיקאי באמצעות טכניקת דפוס.

ישנם סוגים שונים של הדפס המובחנים באופן שבו מוטבע הדימוי על גבי הנייר:

בדרך כלל נהוג להדפיס על-גבי נייר, אולם יש ובאמנות העכשווית מדפיסים על חומרים שונים, כגון פלסטיק, קירות מבנים ועוד. ייחודו של ההדפס, לעומת ציור או רישום, הוא באפשרות לשכפל את יצירת האמנות במאות עותקים ובאיכות אמנותית זהה, ובכך לאפשר את הפצתה במחיר נמוך יחסית לזה של יצירה כדוגמת ציור שמן, הנוצר כעותק יחיד.

הדפס מיוצר בדרך כלל במהדורה מוגבלת. נהוג למספר את ההדפסים במספר סידורי המכיל את מספר העותקים הכולל ואת מספרו של ההדפס מתוך כל העותקים. סימון "20/100", לדוגמה, פירושו שהדפס זה הוא העותק ה-20 מתוך 100 עותקים שנוצרו. האמן חותם על כל אחד מהעותקים של ההדפס, כהוכחה למקוריותו, אולם לעיתים נוצר ההדפס לאחר מותו של האמן, ללא חתימתו האישית.

בישראל פועלות מספר סדנאות הדפס, המארחות אמנים ישראלים ומחו"ל. שתי סדנאות ההדפס המרכזיות והמשוכללות ביותר נמצאות בירושלים ובקיבוץ כברי.

Buchdrucker-1568
מדפיסים בסדנת ההדפס, הדפס עץ משנת 1568.

לקריאה נוספת

  • גדעון עפרת (עורך), 100 שנות אמנות הדפס בישראל, הוצאת סדנת ההדפס בירושלים, 2015[1]

הערות שוליים

  1. ^ ינאי ספיר, מכבש ההיסטוריה: הדיוקן העצמי של ישראל בהדפס, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2015
Pwd

pwd (באנגלית: Print Working Directory; "הדפס את תיקיית העבודה") היא פקודה במערכת הפעלה דמוית יוניקס המציגה את המיקום הנוכחי בו נמצא המשתמש בבמערכת הקבצים.

הפקודה המקבילה בסביבת Powershell, במערכת ההפעלה חלונות מבית מיקרוסופט, היא פקודת Get-Location.

אלברכט דירר

אַלבּרֶכט דִירֶר (בגרמנית: Albrecht Dürer;‏ 21 במאי 1471 – 6 באפריל 1528) היה צייר, אמן הדפס עץ, תחריט ורישום, ואיש אשכולות גרמני, ששלח ידו גם במתמטיקה, גאומטריה, צורפות, מוזיקה, כתיבה, ומחקר בנושאי פרופורציות, פרספקטיבה, אנטומיה, ואף תכנן כלי תעופה.

נחשב כגדול הציירים ואמני התחריט ברנסאנס הגרמני, ובשל רבגוניותו וחידושיו בתחומי האמנות והמחקר התאורטי כונה גם "לאונרדו של הצפון".

אמנות חזותית

אמנות חזותית היא תחום נרחב של פעילויות אמנותיות, הכולל בתוכו ענפי אמנות רבים העוסקים בעיצוב ובמראה, ושתוצרתם נקלטת בעיקר על ידי חוש הראייה. באמנות החזותית נכללות גם פעילויות אחרות מתחום האמנות הפלסטית, שתוצרתן נקלטת על ידי חוש הראייה והמישוש יחד. יצירות האמנות החזותית הן תוצאה של בחינה אסתטית של התפיסה החזותית.

יצירות האמנות החזותית יכולות להיות גשמיות, ויכולות להיות גם וירטואליות כמו יצירה של גרפיקה ממוחשבת וכדומה, אך תמיד יהיו להן המגבלות של העצם - מגבלת מרחב, וחוסר מוגבלות בזמן.

מלבד הביטוי לכוחות היצירה והכישורים השונים הנרכשים על ידי העיסוק באמנויות אחרות, מעודדת האמנות החזותית גם קשרי התבוננות, ורגישות חזותית.

בולאות

בולאות היא תחום מחקר המתמקד בלימוד תהליכי העיצוב והייצור של בולי הדואר ובולי ההכנסה. זהו תרגום לעברית של המונח הלועזי "פילטליה" (Philately), שהשימוש בו נפוץ עדיין בקרב רבים מבין העוסקים בתחום.

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

דפוס בלט

דפוס הבֶּלֶט מתבצע בשיטת ההדפסה הישירה. מקור ההדפסה בדפוס הבלט היה אותיות בולטות, ומכאן נגזר שמה של השיטה. דפוס הבלט ידוע גם בכינויו דפוס הסדר.

הדפס אבן

הֶדְפֵּס אֶבֶן או לִיתוֹגְרַפְיָה (בכתיב לטיני: Lithographia) הוא טכניקת הדפסה. בעבר השתמשו בטכניקה זו להדפסת טקסטים, אך כיום משמשת השיטה להדפסת יצירות אמנות על גבי נייר או על גבי חומר מתאים אחר במספר עותקים מוגבל. הליתוגרפיה הומצאה בשנת 1796 על ידי אלואיס זנפלדר (Alois Senefelder) בבוואריה, כטכניקה המשמשת לשכפול תמונות באיכות גבוהה ובמחיר נמוך (יחסית לאותה תקופה).

מקור המונח ביוונית עתיקה: λίθος ("ליתוס") = אבן; γράφειν ("גרפיין") = כתיבה.

הדפס ישראלי

ראשיתו של ההדפס הישראלי הוא בדפוס העברי הארץ-ישראלי מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התחום כולל שימוש בטכניקות הדפס שונות כגון חיתוך עץ, תצריב, הדפס אבן ועוד. עם זאת התפתחות ההדפס האמנותי בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל איננה יכולה להיתרגם לציר התפתחותי רציף, כי אם למסורות המקיימות ביניהן יחסים של השפעות הדדיות לצד ביטויים של ניתוק והתעלמות, שנגרמו הן על ידי השפעות אמנותיות שונות והן על ידי התפתחות האמצעים הטכנולוגיים.

הדפס רשת

"הדפס משי" היא שיטת הדפסה והעתקה שבה האמן מדפיס דימוי דו-ממדי על משטח כגון נייר או בד בעזרת רשת חוטים צפופה. שיטה זו הופיעה לראשונה בסין בתקופת שושלת סונג (960-1279 לספירה), והגיעה מאסיה לאירופה בסוף המאה ה-18.

בתקופה העתיקה נעשה תהליך יצירת ההדפס על ידי ציור הדימוי על גבי רשת משי המתוחה על גבי מסגרת עץ בעזרת שעווה. בכך אוטמים את האזורים בציור שרוצים שיישארו ללא צבע והופכים את הרשת לגלופה או לשבלונה מודולרית, שאפשר לשנות ולאטום אותה מחדש בהתאם לצבע שרוצים להדפיס. העברת הצבע מן הרשת אל המשטח המיועד להדפסה, נעשית על ידי הצבת הרשת מעל המשטח ו"ניגוב" הצבע הסמיך שנמצא על הצד העליון של הרשת בעזרת מגב העשוי מגומי.

בתחילת המאה ה-20 חלה פריצת דרך בטכניקות האטימה בעקבות פיתוח אמולסיות הרגישות לאור שאפשרו אטימה חדה ומדויקת יותר של הרשת בשיטות צילום ללא צורך בשעווה. בכך נפתחה הדרך לשימוש התעשייתי של הדפסי המשי בתעשיות הטקסטיל והאלקטרוניקה ובענף הפרסום שבהן רשת ההדפסה משמשת להדפסות רבות יותר מאשר ליתוגרפיה, או הדפס עץ אשר המשיכו לשמש בתחום האמנות.

השיטה מאפשרת הדפסה על מגוון חומרים החל מנייר וכלה בחומרים כמו פלסטיק, מתכת, טקסטיל, עץ וכדומה, ובשכבה משמעותית של צבע (פי 10 מעובייה של שכבת הצבע של דפוס אופסט), לקבלת המרקם ועוצמת הגוון הנחוצים בהדפסים אמנותיים.

הטכנולוגיה של המאה ה-21 מאפשרת דיוק ומהירות, ועל אף שהרשתות עשויות מפוליאסטר ופלדה העיקרון הבסיסי של ההדפס המסורתי נותר ללא שינוי וגם השם של הטכניקה נותר בעינו. הרשתות המודרניות עמידות ובעלות רזולוציות גבוהות. שיטות הצילום, ההקרנה והפיתוח של הרשתות לאחר ציפוין באמולסיה דומות לתהליכי פיתוח צילומים והדפסת תמונות, בכך מועבר הדימוי בדייקנות לרשת ולמשטח המודפס.

חיתוך עץ

חיתוך עץ או הדפס עץ (באנגלית: woodcut) היא שיטת הדפסה וציור שבה תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת. התמונה אז מצופה בדיו על ידי גלגול של גלגלת דיו עליה, מה שמשאיר דיו על המשטח אך לא החלקים שאינם מודפסים. אז מניחים נייר על המשטח ומפעילים לחץ על גבו, בין אם על ידי מכבש דפוס או על ידי כלים ידניים (אפילו כף תצלח למשימה, או כל כלי מעוגל קמעה). הלחץ המופעל מעביר את הדיו לנייר, ותמונת מראה של המשטח המגולף מודפסת. ניתן ליצור תמונות עם יותר מצבע אחד על ידי התאמת הנייר למסגרת וחזרה על התהליך עבור כל צבע.

שיטה מהירה יותר להפרדת אזורים מודפסים מלא-מודפסים היא לכסות את האזורים המודפסים בשכבה מגינה כלשהי, ואז לחרוט את המשטח בזרם חול. שכבת המגן יכולה להיות קווי מתאר מברזל או שכבה עבה של גומי קשיח או כל חומר אחר שניתן לצבעו.

יעקב שטיינהרדט

יעקב שטיינהרדט (1887, ז'רקוב, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 11 בפברואר 1968, נהריה) היה צייר ישראלי ואמן חיתוך עץ.

כברי

כַּבְּרִי הוא קיבוץ בגליל המערבי, כארבעה ק"מ ממזרח לנהריה. שייך לתנועה הקיבוצית ובעבר השתייך לתק"ם. שמו של הקיבוץ הוא כשם הכפר הערבי אל-כאברי שחרב במלחמת העצמאות, ההשערה היא, ששם זה שימר את השם "כבריתא" או "כבריתה" הנזכר כיישוב גבול צפוני בימי שיבת ציון ובתוספתא ובתלמוד הירושלמי.נוסד בשנת 1949, על ידי חברי קיבוץ בית הערבה שנאלצו לפנותו במהלך מלחמת העצמאות. בתחילה הנשים והילדים פונו לקיבוץ שפיים ולאחר מכן פוצלו כל המפונים לשני קיבוצים - כברי וגשר הזיו.

ליד הקיבוץ נובעים ארבעה מעיינות טבעיים, עין צוף, עין גיח, עין שפע ועין השיירה, שמהם הקיבוץ והמושבים הסמוכים בן עמי ונתיב השיירה מקבלים את המים. אמת עכו הובילה מים ממעיינות אלו אל עכו. כמו כן ישנם שני אתרים ארכאולוגים בשטחיו - תל כברי ובאר ביזנטית עם רצפת פסיפס. בקיבוץ מטעי בננות ואבוקדו מצליחים, מפעל יציקות מתכת בשם "כבירן", מפעל פלסטיק בשם "ריאון" מקבוצת פלסאון תעשיות, מסעדה (אדלינה) וצימרים. כמו כן פועלת בקיבוץ סדנת הדפס, בקיבוץ נמצאים בית הספר היסודי "מעיינות" ובית הספר התיכון "מנור כברי".

בין מייסדי הקיבוץ ניתן למנות את חבר הכנסת התשיעית וה-10 דני רוזוליו, את הפסל זוכה פרס ישראל יחיאל שמי, את הצייר אורי רייזמן ואת אליהו סלע (רעננה), מהמפקדים הבולטים בפלמ"ח בעת מלחמת השחרור. בכברי נולדו הזמרת ירדנה ארזי, השחקן נבו קמחי ואמן הג'אז אבישי כהן.

מנשה קדישמן

מנשה קדישמן (21 באוגוסט 1932 - 8 במאי 2015) היה צייר ופסל ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול.

מעגל מודפס

מעגל מודפס (באנגלית: Printed Circuit Board, בראשי תיבות: PCB) הוא לוח שעליו מונחים רכיבים אלקטרוניים היוצרים מעגל חשמלי. החיבור בין הרכיבים נעשה ללא חוטי חשמל. את מקומם תופסים פסי נחושת שהודפסו על הלוח, שהוא מצע שאינו מוליך. מעגלים מודפסים אינם יקרים, ובדרך כלל מאד אמינים.

המעגל המודפס בא להחליף שיטה ישנה לחיבור בין רכיבים אלקטרוניים באמצעות חוטים, שיטה ידנית שהייתה מסורבלת, יקרה ואיטית. כיום כמעט כל מערכת אלקטרונית מכילה מעגל מודפס בטכנולוגיה כלשהי.

סדנת ההדפס ירושלים

"סדנת ההדפס ירושלים" היא סדנת הדפס וגלריה לאמנות הפועלת בירושלים מאז שנת 1974.

פוטוכרום

פוטוכרום (מאנגלית: Photochrom) הוא תהליך יצירת הדפס צבעוני מתשליל של תצלום שחור-לבן, שנצבע באמצעות הדפס אבן (ליתוגרפיה) צבעוני. בניגוד לצילום צבעוני, צבעי הדפס פוטוכרום נקבעו במעבדה, ולכן אינם משקפים בהכרח את צבעי האובייקט המציאותי שצולם.

התהליך פותח בציריך, שווייץ, במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, כתחליף מתועש לצביעה ידנית של צילומים בשחור לבן (צילום צבעוני לא היה מעשי כלכלית עד שנות ה-20 של המאה ה-20). שיא השימוש בטכנולוגיה זו היה בשנות ה-90 של המאה ה-19, בשל תפוצתן הרבה של גלויות דואר.

בארצות הברית הוצגו גלויות לראשונה בתערוכה העולמית של שיקגו וזמן קצר אחר כך אישרה ממשלת ארצות הברית להדפיס גלויות במחיר סנט אחד (אלה זכו דווקא לכינוי "גלויות פני"). לחברת "Detroit Publishing Company" הייתה בלעדיות בשוק האמריקאי על יישום תהליך הפוטוכרום והיא השתמשה בו ליצור המוני של גלויות פוטוכרום נושאות צילומים ריאליסטיים-למראה בצבעוניותם, בעיקר של נופים עירוניים וטבעיים, העתקי יצירות אמנות ונושאי פולקלור. הגלויות שיוצרו בתהליך זה זכו לתפוצה של מיליונים והמונח "פוטוכרום" משמש עד היום באנגלית לאפיון מהותן של גלויות מצולמות.

רישום

רישום, באמנות, הוא שיטת ציור ובה האמן יוצר תמונה או דימוי על ידי שרטוט שלהם על משטח. מדיית הרישום שונה מן הציור בכך שהוא שם דגש על הקו ועל רישום הנפחיות והצורות בעזרת אור-וצל ולא באמצעות צבע. בכך קרוב הרישום לטכניקות גרפיות כגון הדפס או תחריט.

רמברנדט

רמברנדט הרמנזון ואן ריין (בהולנדית: Rembrandt Harmenszoon van Rijn); ‏ 15 ביולי 1606 – 4 באוקטובר 1669) היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, יליד העיר ליידן. את חייו כאמן נוהגים לחלק לשלושה חלקים מרכזיים:

תחילת חייו כאמן (1620–1635) - בתקופה זו למד רמברנדט על אמנות הציור וההדפס. תקופה זו נקראת גם תקופת ליידן על שם העיר שנולד בה.

תקופת הפאר (1635–1640) - בתקופה זו נחשב רמברנדט לאמן מרכזי בעל השפעה וכוח. רבים מעשירי הולנד נהנו מעבודותיו. רמברנדט היה הראשון ששם את דמות האמן במרכז חיי החברה הגבוהה.

תקופתו האחרונה (1640–1669) - תקופה זו הייתה תקופת שפל בחייו הפרטיים של רמברנדט. הוא ירד מנכסיו ואיבד את משפחתו. תקופה זו מאופיינת ביצירותיו המפורסמות ביותר של האמן.

תחריט

תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע. בשפות זרות, כדוגמת האנגלית, משמש המונח "תחריט" (Engraving) גם לתיאור עיטורים החרוטים על גבי עצמים וחומרים שונים, בדומה לתבליט שטוח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.