הדף היומי

הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי בדפוס וילנא – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי. במחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי שבה ישנם 12 דפים במסכת זו. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים[1].

Meir Shapiro
הוגה הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין

היסטוריה

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגוראמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי"[2].

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 12 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השנים-עשר היה ביום י"ד באב ה'תשע"ב. לימוד המחזור ה-13 החל למחרת, ביום ט"ו באב תשע"ב.

התפוצה הגדולה של הדף היומי באה לידי ביטוי גם בספרים שונים שיוצאים כחומר עזר ללימוד הדף היומי, ביניהם: קונטרסי "בקיצור", "ש"ס שוטנשטיין", ש"ס מתיבתא (מכון "עוז והדר"), ש"ס מהדורת "ש"ס לובלין" ("מכון המאור"), ש"ס "חברותא", כרטיסי חזרה "תלמודו בידו" ("מכון מעשה חושב") ואחרים.

מסכתות נלמדות

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי וקול הדף המפיץ שיעורים מוקלטים. וכן אתר האינטרנט פורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו משנה יומית והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים

היום מסכת נידה, דף יט‏.

מחזור תאריך התחלה תאריך סיום
המחזור ה-1 א' בתשרי תרפ"ד ט"ו בשבט תרצ"א
המחזור ה-2 ט"ז בשבט תרצ"א כ"ח בסיון תרצ"ח
המחזור ה-3 כ"ט בסיון תרצ"ח י"ד בכסלו תש"ו
המחזור ה-4 ט"ו בכסלו תש"ו כ"ח בניסן תשי"ג
המחזור ה-5 כ"ט בניסן תשי"ג י"ג באלול תש"ך
המחזור ה-6 י"ד באלול תש"ך כ"ח בטבת תשכ"ח[3]
המחזור ה-7 כ"ט בטבת תשכ"ח י"ד בתמוז תשל"ה
המחזור ה-8 ט"ו בתמוז תשל"ה ח' בכסלו תשמ"ג
המחזור ה-9 ט' בכסלו תשמ"ג ב' באייר תש"ן
המחזור ה-10 ג' באייר תש"ן כ"ו באלול תשנ"ז
המחזור ה-11 כ"ז באלול תשנ"ז כ' באדר א' תשס"ה
המחזור ה-12 כ"א באדר א' תשס"ה י"ד באב תשע"ב
המחזור ה-13 (נוכחי) ט"ו באב תשע"ב ז' בטבת תש"ף
המחזור ה-14 ח' בטבת תש"ף ב' בסיוון תשפ"ז
המחזור ה-15 ג' בסיוון תשפ"ז כ"ו בחשוון תשצ"ה

סיומי הש"ס

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת אל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי השואה.

הסיום הראשון

הסיום הראשון נערך בליל ט"ו בשבט תרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר הדרן על הש"ס בדרך פלפול ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.

בירושלים נערך סיום הש"ס בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרב יוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, והרב פנחס אפשטיין אמר הדרן.

הסיום השני

תאריך סיום היה ביום ב', כ"ח בסיוון תרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב והרב מנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי אריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבי דב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא. האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמירת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת שלמה בן-יוסף. את ההדרן אמר הרב יוסף צבי דושינסקי. משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב זליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.

תגובות וביקורת על היוזמה

עם זאת, יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל. בהם: הרב חיים אלעזר שפירא, הרב ישכר דב רוקח (הזקן) ו הרב יואל טייטלבוים. בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, במתכונת לימודית הנקראת "דף הקהילה", שבה נלמד דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע כשימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע החולף. כשנה וחצי לאחר מכן החל סדר לימוד דומה בחסידות תולדות אהרן - של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר כיום, רבי אהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

בשיח בישראל, יש שרואים בדף היומי "מפעל התרבות הגדול בישראל"[4].

'דף יומי' בספרים אחרים

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים:

ניתן לסיים את הש"ס הבבלי בשנה אחת, בלמידת שבעה דפים וחצי מדי יום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Hadaf Hayomi street
רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק

הערות שוליים

  1. ^ לוח הדף היומי שעל ידי כולל עיון הדף
  2. ^ האדמו"ר מגור קרא לחסידיו ללמוד דף גמרא מדי יום כבר בשנת תרס"ח (אוסף מכתבים מהאדמו"ר האמרי אמת, tablet.otzar.org, ירושלים תשס"ח, עמ' יד)
  3. ^ קול התורה, חוברת כח, עמ' קנד
  4. ^ צור ארליך, "תרבות גבוהה וסנטימנט נמוך" השילוח גיליון 15 עמודים 14-11, יוני 2019 (לא מופיע במהדורה המקוונת)
  5. ^ לוח למחזור התשיעי בתלמוד הירושלמי (באנגלית)
דרשו ד' ועוזו

"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה. הארגון מקיים מבחנים מדי חודש במגוון תחומים, ומחלק מלגות כספיות לעומדים בהם בהצלחה. 'דרשו' מפעיל תחתיו ארגון נוסף – אחינו - תורה ויהדות לנוער, הפועל בקרב בני נוער חרדים וחוזרים בתשובה.

בנשיאות הארגון מכהנים הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי, הרב יצחק שיינר, הרב דוד כהן, האדמו"ר מויז'ניץ, הרב שמעון בעדני, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר ממודז'יץ והאדמו"ר מאלכסנדר.

רבנים חרדים רבים תומכים בארגון ומשתתפים באירועי ה'סיום' שעורך.הארגון נוסד וממומן על ידי דוד הופשטטר, מטורונטו שבקנדה. הארגון מחזיק משרדים בישראל, ארצות הברית ובקנדה.

היינט

הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

העיתון נוסד בשנת 1906, תחת השם "יידישעס טאַגעסבלאַט" (ביידיש: "הדף היומי היידישאי"), על ידי שמואל יעקב יצקאן, לשעבר כותב בעיתון העברי "הצפירה".

ב-1908 שונה שם העיתון ל"היינט", ועד מהרה מיצב את עצמו כעיתון היידיש הגדול בפולין הקונגרסאית. העיתון פרסם סיפורים בהמשכים, וקבע שיא בתפוצת עיתון ביידיש. עד שנת 1913 הגיע העיתון להיקף של 150,000 גיליונות. מתחרהו העיקרי היה היומון הוורשאי היידי "דער מאָמענט", שנוסד ב-1910.

עד 1932 פעל "היינט" כחברה פרטית. באותה שנה הקימו עובדי העיתון קואופרטיב בשם אלט-נוי, אשר הוציא את העיתון. בשנת 1932 מונה אלפרד קיטנר לעורך העיתון.

באוקטובר 1938 פרסמו שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל איסור על הפצת העיתון בתחומי ארץ ישראל למשך 3 חודשים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגר העיתון. המהדורה האחרונה של העיתון הודפסה ב-22 בספטמבר 1939, וכללה פרק מספר תהילים בתרגום ליידיש.

ז' בחשוון

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ז' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חולדה

חולדה (שם מדעי: Rattus; ידועה בכינוי העממי עכברוש) היא סוג של יונק, ממשפחת העכבריים בסדרת המכרסמים.

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב. החצר נוסדה בשנת 1870 על ידי הרב אברהם בורנשטיין. חסידות זו נודעה כחסידות למדנית, גם בשל הספרים שחיברו שני האדמו"רים הראשונים: אבני נזר, אגלי טל ושם משמואל.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי שמואל יצחק בורנשטיין, ומרכז החסידות בשכונת בית וגן בירושלים.

ט' באלול

ט' באלול הוא היום התשיעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ט' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

יהודה מאיר שפירא

הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ב' באדר[דרוש מקור] תרמ"ז, 26 בפברואר[דרוש מקור] 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

ישיבת חכמי לובלין

ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן החליפוהו הרב אריה צבי פרומר (רבה של העיר קוז'יגלוב), הרב אריה לייב לנדא והרב אברהם יעקב הורוביץ.

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם. בשנים האחרונות הארגון הרחיב את פעילותו והיום יוזם פרויקטים נוספים שמטרתם עידוד 'לימוד התורה' בקרב הציבור הרחב. הארגון נוסד בשנת תשנ"ט (1999), ועומד בראשו הרב חיים דוד קובלסקי. פעילותו העיקרית של הארגון היא הפעלת מגידי שיעור שונים שמוסרים את השיעור במקומות רבים ברחבי הארץ.

הארגון מפעיל בתי מדרש שונים ברחבי הארץ, בהם עוסקים תלמידי חכמים בלימוד הדף היומי. המפעל המרכזי של מאורות הדף היומי הוא בתי המדרש להכשרת מגידי שיעורים בדף היומי, הוותיק שביניהם נמצא בבית המדרש של חסידות סוכטשוב בבני ברק. בבית מדרש זה מכשירים את מגידי השיעורים. בשנת תשס"ג (2003) הוקם בית מדרש כזה גם בירושלים, ובשנת תשס"ה (2005) גם בעמנואל וברכסים.

מפעם לפעם עורך הארגון מעמדי סיום פומביים בראשות גדולי ישראל.

באתר האינטרנט של הארגון אלפי שיעורים מצולמים, כולל שיעורי דף יומי על כל הש"ס.

מגיד שיעור

מגיד שיעור הוא אדם (רב, או תלמיד חכם) המוסר שיעור בפני קבוצת אנשים באופן קבוע. ישנם שיעורים כדוגמת הדף היומי, המתקיימים מדי יום ביומו, וישנם המתקיימים מדי פרקי זמן קבועים.

קיימים מגידי שיעורים המוסרים את שיעוריהם במשך שנים רבות, ובעוד שקהל השומעים מתחלף עם השנים, הרי שהמגיד שיעור עצמו נשאר. במקרים אחרים, מגיד השיעור הוא זה שמסיים את תפקידו, מסיבות שונות, ואז קהל המשתתפים בשיעור, זוכה למגיד שיעור חדש.

בקהילות מסוימות רואים בהשתתפות בשיעור קבוע חשיבות עליונה, עד כי גם הלומדים, וגם המגיד שיעור עצמו נמנעים מלהיעדר מן השיעור, ולא מגיעים אליו, רק מסיבות חשובות ביותר.

גם בישיבות לרמותיהן השונות, וגילאי התלמידים, נקראים הר"מים מגידי שיעור.

ישנם מגידי שיעור העושים את עבודתם תמורת שכר, שכן לימוד התלמידים, זוהי פרנסתם, ושכר זה משמש אותם להביא לחם למשפחתם. לעומתם ישנן מגידי שיעור, המוסרים את שיעורם, לאחר שעות עבודתם, שלא על מנת לקבל פרס.

תלמיד שלמד אצל מגיד שיעור, צריך לנהוג בו כבוד גם לאחר שסיים ללמוד אצלו, ואף אם התלמיד התמיד ועלה במעלות התורה, והפך תלמיד חכם בעצמו, הרי הוא חייב בכבוד מגיד השיעור הראשון.

דינו של מגיד שיעור הוא בדרך כלל כדין רבו שאינו מובהק, אך ישנם מגידי שיעור, שעל התלמיד לכבד אותם כאת רבו המובהק, כגון ראש הישיבה המוסר את השיעור השבועי, אך גם מקנה לתלמיד דרכים בעבודת השם.

מגידי שיעור מסוימים בעבר, וגם בהווה הצליחו יותר מאשר אחרים, בעוד ששיעורו של הרב מרדכי אלון הצליח למלא אולמות, אחרים מושכים פחות תלמידים. מגידי שיעורים מצליחים, הופכים את החומר התלמודי, שהוא קשה להבנה, כפי שהוא קשה גם להסבר, לחומר מרתק.

מגיד השיעור, משתמש בטכניקות שנלמדות בקורסים למרצים. כגון: אינטונציה נכונה, ושפת גוף מתאימה. מגיד השיעור מגיע לשיעור כשהוא מוכן היטב, אך הוא גם יודע להשיב על שאלותיהם של התלמידים. שפה ברורה והתנסחות בהירה, גורמים לתלמידים להקשיב, להבין ולרצות לשמוע עוד.

מוריה (כתב עת)

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

כתב העת יצא בתחילה במתכונת של ירחון ומאוחר יותר כדו-ירחון, וקהל הכותבים בו מזוהה בדרך כלל עם היהדות החרדית הישראלית.

בכותרת הגליונות נכתב כי כתב-העת מוקדש "לדברי הלכה ומחשבה" ומשמש כ"ביטאון לבעיות היהדות ולמתרחש בעולמה של תורה". כתב העת מפרסם דרך קבע מדור גנוזות בשם "זיכרון לראשונים" ובו חידושי תורה של ראשונים ואחרונים. "חידושי תורה" פרי עטם של ראשי ישיבות ודיינים, מדור הלכתי ומדור הגות ומחשבה. בסוף הגיליון מדור לסיקור ספרים, לקראת סוף המאה ה-20 החל המדור לסקר בעיקר ספרים בהוצאת מכון ירושלים.

מאמרים נבחרים מבין המאמרים שהתפרסמו בכתב-העת, הודפסו בסדרת "ספר המועדים". סדרת ספרי הזיכרון לגדולי ישראל, של מכון ירושלים, יוצאת אף היא תחת מותג כתב-העת "מוריה".

מלפפון

מְלָפְפוֹן (שם מדעי: Cucumis sativus, מוכר גם בתור קישוא הגינה) הוא צמח מטפס חד-שנתי קיצי ממשפחת הדלועיים, בסוג מלפפון. המלפפון אינו דורש השקיה מרובה, ופריו המוארך עסיסי ועשיר מאוד במים. צבעו ירוק (למעט המלפפון הלימוני האוסטרלי). נאכל חי, כבוש במלח או מוחמץ. מוצאו של הצמח בהודו, שם החלו בני אדם לגדל אותו לפני כ־3,000 שנה. כיום, המלפפון הוא ירק נפוץ ביותר, והוא גדל בחממות או בשדות פתוחים.

מסכת ראש השנה

מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

המסכת עוסקת בפרטי ההלכות של לוח השנה העברי, קידוש החודש, הלכות תקיעת שופר, והלכות ברכות התפילה התלויות בהם.

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות. כיום נקרא הארגון "קביעותא".

פורטל הדף היומי

פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

קול הדף

קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן). הארגון פועל להפצת שיעורי הדף היומי באמצעות הטלפון, וכן שיעורי תורה ויהדות (אודיו) מגוונים, חיים ומוקלטים, באמצעים מגוונים. השיעורים המופצים ניתנים על ידי מגוון גדול של רבנים, חלקם ידועים ביותר.

שיעורי הדף היומי בתלמוד הבבלי מוקלטים משיעוריו של הרב מיכל זילבר, והשיעורים בדף היומי בתלמוד הירושלמי מוקלטים משיעוריו של הרב ישראל דנדרוביץ. השיעורים ידועים בהגשתם הבהירה והמובנת, דבר המאפשר את השמעת השיעורים במערכת הטלפונית במהירויות שונות לפי בחירת המאזין.

השיעורים מיועדים לקהלי יעד שונים (אברכים בני תורה, ציבור עממי, נשים וילדים) והם נאמרים במספר שפות, בהן עברית, יידיש, אנגלית ורוסית.

הארגון מפיץ את השיעורים במספר אופנים:

המערכת הממוחשבת בטלפון באמצעות קווי מידע קולי בעלי מספרי טלפון נייחים, קליטים, עם אפשרויות של הרצת שיעור קדימה ואחורה, ועוד פונקציות מתקדמות.

ספריות שבהן אפשר לקבל את השיעורים על גבי תקליטורים וקלטות.

עמדות הטענה במקומות מרכזיים רבים שאליהן ניתן לחבר נגנים באמצעות כבלי USB ו'להטעינם' בשיעורים הרצויים בפורמט MP3.בנוסף ניתן להאזין במערכת הטלפונית לשיעורי "קול היהדות" ולשיעורי "קול כבודה" לנשים.

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה. השו"ת מכיל מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. נמצאות גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

תלמוד ישראלי

תלמוד ישראלי, הדף היומי לילדים, הוא ארגון חינוכי שהוקם[דרושה הבהרה] על ידי מאיר וצילית יעקבסון, במטרה לעודד את לימוד התלמוד לילדים בבתי הספר, במוקדים קהילתיים, ובבית.

בשנת 2012 התמנה הסופר ואיש החינוך אבי רט לעורך הראשי של המיזם. בשנת 2014 מונה כיו"ר חבר הנאמנים, מנכ"ל בנק איגוד לשעבר, רו"ח חיים פרייליכמן.

במרכז פעילות הארגון נמצאת מהדורה של התלמוד הבבלי לילדים, בעריכת מאיר יעקבסון ואבי רט, בשבעה כרכים המקיפים את כל התלמוד, על פי סדר הדף היומי. המהדורה כוללת קטעים נבחרים מתורגמים מארמית לעברית, מנוקדים, מפוסקים ומחולקים לפסקאות, לצד ביוגרפיות קצרות של חכמי התלמוד, סיפורי התלמוד, תמונות, סרגל היסטורי ועוד.

התלמוד הישראלי שואף להנגיש את התלמוד לעולמם של הילדים, לחבב עליהם את דף הגמרא, ולהרגילם ללימוד מסודר ושיטתי של הדף היומי. הארגון מעודד הקמת מוקדי לימוד משותף להורים וילדים והוא רואה בלימוד המשותף במסגרת המשפחתית והקהילתית כלי לחיזוק התא המשפחתי והקהילה והעצמת הקשר לתרבות ולמורשת ישראל.

בנוסף לתלמוד מפיץ הארגון ערכת העשרה שבועית ללימוד, והיא ניתנת להורדה בדף הפייסבוק שלו. הערכה כוללת מושגים וערכים יהודיים, ישראליים וציוניים, המשלימים את הלמידה בתלמוד הישראלי.

בחג השבועות התשע"ד (2014), נערך מבצע לימוד ארצי של התלמוד הישראלי ובמסגרת תיקון ליל שבועות למדו הורים וילדים בכל רחבי הארץ, מתוך ערכת לימוד מיוחדת שהוכנה לחג.

משנת 2015 שותף המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך למפעל והוא פועל ב-200 בתי ספר ברחבי הארץ[דרוש מקור].

בעקבות רצח שלושת הנערים, בשנת 2015 ערך תלמוד ישראלי מבצע לימוד משותף של הורים וילדים לזכרם. למבצע היו שותפים שלוש משפחות הנרצחים, המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, ובני עקיבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.