הדובה הקטנה

הדובה הקטנה או העגלה הקטנה היא קבוצת כוכבים בחצי הכדור הצפוני. בנוסף להיותה אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות, היא גם חלק מ-48 קבוצות הכוכבים לפי תלמי. הקוטב השמימי הצפוני נמצא בקבוצה זו, למרות שבעוד מספר מאות שנים עובדה זו תשתנה כתוצאה מנקיפת ציר כדור הארץ.

הדובה הקטנה
Ursa Minor
Ursa Minor IAU

מפת קבוצת הכוכבים הדובה הקטנה
סמליות הדובה הקטנה
עלייה ישרה 15 שעות
נטייה °‏70
שטח נראה 256 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה-56
מספר כוכבים בבהירות < 3 2
הכוכב הבהיר ביותר פולאריס (כוכב הצפון)
בהירות הכוכב הבהיר 2.02
מטר מטאורים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏90 ו-°‏10
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש יוני

מאפיינים בולטים

הדובה הקטנה מכילה אסטריזם בשם "העגלה הקטנה", בשל סידור שבעת הכוכבים שלה - 4 גלגלים ויצול בן 3 כוכבים כאשר הכוכב שבקצה יצול העגלה הוא כוכב הצפון (פולאריס). את פולאריס ניתן למצוא גם באמצעות המשך הקו שעובר דרך הקצה (שאינו היצול) של העגלה הגדולה. מתוך 7 הכוכבים שבעגלה הקטנה נובעת המילה "צפון" בשפות שונות: ספטנטריון בלטינית וספטנטריונל בצרפתית וספרדית.

בקבוצת הכוכבים נמצאת גלקסיית הדובה הקטנה הננסית שהיא גלקסיית לוויין של שביל החלב.

כוכבים בולטים

α בדובה הקטנה (כוכב הצפון או פולאריס) הוא ענק צהוב במרחק של כ-430 שנות אור. הכוכב הוא משתנה קפאידי שבהירותו משתנה בין דרגות 2.1 ל-2.2 במחזוריות של 4 ימים. כמו כן זהו גם כוכב זוגי עם בן זוג עמום בעל בהירות מדרגה 9, בו ניתן להבחין באמצעות טלסקופ חובבים.

β בדובה קטנה (כוכב) הוא ענק כתום מסוג ספקטרום K4 במרחק של כ-130 שנות אור ועם בהירות מדרגה 2.1.

היסטוריה

רווח כי קבוצת כוכבים זו פורסמה על ידי האסטרונום היווני תאלס ממילטוס, עם זאת היא כבר הייתה בשימוש על ידי יורדי ים עוד לפני כן. בימי קדם, הדובה הקטנה נקראה כנף הדרקון ונחשבה לחלק מדרקון. כיום שם זה כבר נשכח.

מיתולוגיה

קבוצת הכוכבים "הדובה הקטנה" מזכירה דובה עם זנב. ה"זנב" נראה ארוך במיוחד כאשר מכלילים בה את הכוכבים החיוורים בסביבתה. קבוצת "הדובה הקטנה", מהווה יחד עם "הדובה הגדולה" את בסיס האגדה על קליסטו, נמפת היער היפה ובנה ארקס, שהפכו לשתי דובות והועלו לשמיים על ידי זאוס מלך האלים.

לפי האגדה הזנב הוארך מעבר לזנב דב רגיל בשל סיבובה הבלתי פוסק של הדובה סביב הקוטב דרך זנבה.

בעבר נחשבה הדובה הקטנה לקבוצה של שבעה כוכבים קרובים בלבד, ואלו נחשבו לאחיות. במיתולוגיה היוונית הקדומה, שבעת הכוכבים בדובה הקטנה נחשבו להספרידות, בנות אטלס. ייתכן שיחד עם קבוצות אחרות במזל מאזניים (שומר הדובים, הדובה הגדולה ודרקון), היא הוותה את מקור האגדה על תפוחי ההספרידות, שהיא חלק משתים עשרה המטלות של הרקלס. תרבויות רבות חשבו את הדובה לגומה שבה ציר כדור הארץ סבב. במיתולוגיה ההודית כוכב הקוטב הוא דהרווה (כיום משמעות המילה קוטב) וישנו סיפור מאחורי הפיכתו לכוכב.

אורסידים

מטר אורסידים הוא מטר מטאורים בינוני (כ-10 קז"ש בשיא) המגיע לשיאו כל שנה ב-22 בדצמבר, כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק שמותיר אחריו השביט טאטל/8P. האורסידים קרויים כך משום שנקודת ההקרנה (radiant) שלהם נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה ששמה בלועזית "Ursa Minor".

אסטריזם (אסטרונומיה)

אַסטֶריזם (Asterism) הוא צורה דמיונית הנוצרת מחיבור שרירותי של כוכבים בשמי הלילה של כדור הארץ. לא מקובל להשתמש במונח עבור קבוצת כוכבים, שכן קבוצת כוכבים מוגדרת כשטח של השמיים וכוללת את השטח עצמו ואת כל תכולתו, כולל גרמי שמיים שלא ניתן לראות ללא ציוד עזר, ולא רק את כוכבי הקבוצה (למעשה, בעת העתיקה היו קבוצות הכוכבים אסטריזם). אסטריזם עשוי להיות בגדלים שונים:

קטן מאוד ולהראות רק תחת הגדלה באמצעות משקפת או טלסקופ (למשל מתלה המעילים (הצביר של ברוקי) בקבוצת שועלון)

חלק מקבוצת כוכבים (למשל העגלה הקטנה והעגלה הגדולה בקבוצות הדובה הקטנה והדובה הגדולה)

גדול מאוד ולהתפרס על מספר קבוצות כוכבים (למשל משושה החורף או משולש הקיץ)האסטריזמים הבולטים יכולים לעזור לזהות את קבוצות הכוכבים, למצוא גרמי שמיים קשים לצפייה ולאתר את כוכב הצפון לצורך ניווט, כך שהם שימושיים במיוחד לחובבים הרוצים להכיר את שמי הלילה.

ג'ירף (קבוצת כוכבים)

ג'ירף (Camelopardalis וכן Camelopardus) היא קבוצת כוכבים צפונית גדולה אבל חלשה מאוד, שלראשונה תועדה על ידי יאקוב ברטש ב-1624 אך כנראה הוגדרה מוקדם יותר על ידי פטרוס פלנציוס (אסטרונום הולנדי בן המאה ה-16).

גלקסיית הדובה הקטנה הננסית

גלקסיית הדובה הקטנה הננסית היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה במרחק של כ-225,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב. הגלקסיה התגלתה בשנת 1954 על ידי אנדרו וילסון בתמונות שצולמו על ידי מצפה הכוכבים פאלומר, כמו גם גלקסיית דרקון הננסית וגלקסיית אריה הננסית I. הגלקסיה נמצאת כ-7 מעלות מדרום-דרום-מזרח לכוכב β בדובה הקטנה אך בהירותה מדרגה 10.6 והמראה שלה, של אזור מעט עשיר יותר בכוכבים עמומים ביחס לסביבתה, מקשים על זיהויה.

דרקון (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים דרקון נמצאת בחלק הצפוני של השמים ומקיפה משלושה כיוונים את קבוצת הדובה הקטנה ואת אזור הקוטב הצפוני של השמים. הקבוצה היא אחת מ-48 הקבוצות שהוגדרו על ידי תלמי. חשיבותה של קבוצת הכוכבים הייתה רבה בעולם העתיק כיוון שהכוכב תובאן (Thuban) או α בדרקון (אלפא בדרקון) שימש ככוכב הצפון במשך כאלפיים שנה שהסתיימו בשנת 1900 לפני הספירה.

הדובה הגדולה

הדובה הגדולה (מיוונית עתיקה: ἄρκτος וגם Ἄμαξα; בלטינית: Ursa Major) היא קבוצת כוכבים שנראית במשך כל השנה במרבית החצי הצפוני של כדור הארץ. את הדובה הגדולה ניתן לראות בשעות הערב באביב ובקיץ. זוהי קבוצת כוכבים גדולה וקלה לזיהוי, שמורכבת מכוכבים בהירים יחסית. עבור צופה הממוקם בישראל, כוכבים מסוימים בדובה הגדולה נשארים תמיד מעל האופק ואינם שוקעים, זאת בשל קרבתם לקוטב הצפוני השמימי. תכונות אלה הופכות אותה לשימושית במיוחד לצורכי ניווט, והיא מופיעה במיתולוגיות של עמים רבים.

החלק העליון של הדובה הגדולה, שמורכב משבעה כוכבים בצורת עגלה עם יצול, נקרא העגלה הגדולה והוא כנראה קבוצת הכוכבים הידועה ביותר. פלג גופה הקדמי של הדובה, או חלקה הקדמי (המערבי) של העגלה, שימש ימאים ונוודים למציאת כוכב הצפון (פולאריס), משחר ההיסטוריה.

הדובה הגדולה שרוב כוכביה שייכים לצביר הכוכבים הקרוב ביותר לכדור הארץ כ-75 שנות אור, נקראת לעיתים (אך ורק ביחס לשבעת הכוכבים הבולטים) גם העגלה הגדולה או המחבת הגדולה או המחרשה או הכף הגדולה (באנגלית שמה של הקבוצה הוא: The big dipper) וכך היא גם מוזכרת בכתבים עתיקים מלשון מזרה - כף.

"מזרות" מתייחס ככל הנראה לדובה הגדולה והדובה הקטנה בתור כפות

הקבוצה המקומית

הקבוצה המקומית היא קבוצת גלקסיות המונה למעלה מ-70 גלקסיות, רובן הגדול גלקסיות ננסיות, אשר מושפעות מכוח כבידה הדדי הפועל ביניהן. שתי הגלקסיות הגדולות והמסיביות בקבוצה המקומית הן שביל החלב וגלקסיית אנדרומדה (M31) ולכל אחת מהן קשורות גלקסיות לוויין קטנות יותר שמקיפות אותן. הקבוצה המקומית היא חלק מצביר-על הנקרא צביר-על הבתולה ומכיל קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות רבים.

טתיס

טתיס (Τηθύς) היא טיטאנית ואלת מים מהמיתולוגיה היוונית.

כוכב (כוכב)

כּוֹכָבּ, או β בדובה הקטנה (β Ursae Minoris) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה. שמו נגזר מהשם בערבית الكوكب الشمالي "אל-כאוכאבּ א-שמאלי" כלומר "הכוכב הצפוני", או מהמילה העברית כוכב. במאות ה-10 לפנה"ס וה-11 לפנה"ס הוא היה הכוכב הבולט הקרוב ביותר לקוטב השמיימי הצפוני, בדומה לכוכב הצפון של ימינו ולכן היה בעל חשיבות רבה לניווט אסטרונומי ובשל כך קיבל את שמו. בשל נקיפת ציר כדור הארץ התרחק הקוטב השמיימי מכוכב אל מיקומו הנוכחי. מיקומו המדויק של הקוטב השמיימי הצפוני נמצא כמעט על הקו המחבר את כוכב עם כוכב הצפון, במרחק זוויתי של פחות משלושת רבעי המעלה (כ-44 דקות קשת) מכוכב הצפון, כך שניתן להיעזר בו ובכוכב הצפון על מנת לאתר את הקוטב השמיימי.

כוכב (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כוכב הצפון

כוכב הצפון, הקרוי גם פולאריס, הוא כוכב משתנה קפאידי בולט המצביע בקירוב לכיוון הקוטב השמיימי הצפוני. כוכב זה, הנראה רק בשמי חצי הכדור הצפוני, היה, עד המצאת המצפן ומערכת ניווט לוויינית, נקודת עזר עיקרית להתמצאות בים, בלילה. בעולם העתיק, כל מי שהתעתד להיות ספן נזקק להכירו, וגם כיום מציאת כוכב הצפון נלמדת בשיעורי תורת הניווט הימי. הכוכב נבחר לנקודת עזר משום שהוא נמצא קרוב לכיוון צפון (כלומר - הקו המקשר בינו ובין כדור הארץ יוצר זווית קטנה יחסית עם ציר הסיבוב של כדור הארץ), ומשום שהוא כוכב בהיר יחסית בסביבה חשוכה יחסית. שיא הקרבה הזוויתית של הכוכב לציר צפוי להיות בשנת 2100. הראשון שהבין כי כוכב הצפון לא מצביע בדיוק לכיוון צפון היה מגלה הארצות היווני פִּיתֶאַס, שחקר את צפון אירופה במאה ה-4 לפנה"ס. בשל נקיפת ציר כדור הארץ (פרצסיה), שזמן המחזור שלה קרוב ל-26 אלף שנה, פולאריס לא תמיד הצביע לכיוון צפון ולא תמיד יהיה הכוכב שמול הציר הצפוני.

מטר מטאורים

ניתן לראות מטאורים באקראי כמעט בכל לילה, מאזור חשוך מספיק ומרוחק ממקורות אור חזקים כמו מהערים.

אך במועדים מסוימים בשנה צפויים להיראות מטאורים רבים במיוחד.

תופעה זו מכונה מטר מטאורים.

מטרי מטאורים נגרמים על ידי מטאורואידים שנפלטו משביט. בכל פעם ששביט חולף בסמוך לשמש, הוא מותיר מאחוריו שובל של רסיסים, בדרך כלל קטנים מאוד (כגרגרי חול), הנושרים מ"זנב" השביט משום שהשפעתה של רוח השמש על חלקים קטנים אלה חזקה יותר מאשר כח המשיכה של השביט עצמו. אם מסלולו של השביט חוצה את מסלול כדור הארץ, כדור הארץ ישוב ויחלוף דרך ענן השרידים הזה באותה נקודה במסלולו בכל הקפה שלו סביב השמש - כלומר, באותם תאריכים בשנה. במועד זה ייראו מכדור הארץ מטאורים רבים יחסית.

הקצב הנצפה של פגיעת המטאורים גדול יותר בחציו השני של הלילה, היות שבזמן זה כיוון הצפייה הוא כלפי כיוון התנועה של כדור הארץ סביב השמש, שהוא הצד שנתקל ביותר מטאורים.במהלך מטר מטאורים, נראה כאילו כל המטאורים מגיעים מאותה נקודה ברקיע.

נקודה זו מכונה נקודת ההקרנה (radiant) של המטר, אך למעשה המטאורים נעים כולם בקווים מקבילים לעבר כדור הארץ, ונקודת ההקרנה היא תוצאה של פרספקטיבה, בדומה לפסי רכבת ישרים ה"נפגשים" באופק לעיני צופה העומד עליהם.

מטרי המטאורים השונים מכונים על שם קבוצת הכוכבים בה נמצאת נקודת ההקרנה המדומה שלהם.

כך, למשל, הפרסאידים של חודש אוגוסט מגיעים לכאורה מהקבוצה פרסאוס, ואילו הלאונידים מגיעים מקבוצת אריה.

משתנה קפאידי

משתנה קפאידי הוא כוכב ענק בעל בהירות המשתנה במחזור קבוע, בתדירות אופיינית המתבטאת בעקומת בהירות שונה לכל כוכב. הקטגוריה הזו קרויה על שם הכוכב δ בקפאוס, שהוא משתנה קפאידי, אחד הראשונים שהתגלו. המשתנים הקפאידיים מתאפיינים גם במחזורי בהירות מדויקים מאד.

בשנת 1912 גילתה האסטרונומית הנרייטה ליוויט כי קיים קשר בין זמן מחזור הבהירות של משתנה קפאידי לבין הבהירות המוחלטת שלו. תגלית זו איפשרה את השימוש במשתנים קפאידיים כנרות תקניים למדידת מרחקים ביקום, דבר שאיפשר (בזכות הבהירות הגדולה שלהם) להרחיב את מדידת המרחקים לטווחים שמעבר לשביל החלב. כיום (2013) ניתן לבצע מדידות מרחק באמצעות משתנים קפאידיים עד לתחום של כ-10 גיגה-פארסק; גודלו של היקום הנצפה, על פי הערכות חדשות, מוערך בכ-14 גיגה-פארסק.

האסטרונום אדווין האבל גילה ב־1923 משתנים קפאידיים בגלקסיית אנדרומדה. גילוי זה הראה שגרמי שמים אלה נמצאים בגלקסיה נוספת לשביל החלב, ולא בערפילית בתוכו. הגילוי גם הביא לסיום את הוויכוח הגדול בשאלה אם קיימות ביקום גלקסיות אחרות, בנוסף לשביל החלב.

הקשר בין זמן המחזור של קפאיד מהטיפוס הקלאסי (ראו להלן) לבהירות המוחלטת שלו נתון על ידי הנוסחה האמפירית: כשזמן המחזור C נתון בימים; הבהירות מתקבלת ביחידות של סקלת הבהירות הלוגריתמית.

נטיית ציר הסיבוב

נטיית ציר סיבוב של גוף אסטרונומי היא הזווית שבין נורמל המישור המכיל את מסלולו של אותו גוף לציר הסיבוב העצמי שלו. נטיית ציר הסיבוב של כוכבי לכת מבטאת את הזווית שבין האנך למישור המלקה אל הקוטב הגאוגרפי הצפוני של אותו כוכב לכת.

נקיפת ציר כדור הארץ

נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים. תנועה זו מכונה גם התנועה השלישית של כדור הארץ.

נקיפה מומחשת באמצעות סביבון. כל סביבון משנה בשעת סיבובו סביב צירו גם את הכיוון שאליו נוטה ראשו, ובעשותו זאת הוא מצייר מעין חרוט דמיוני. תנועה זו נקראת פרצסיה, או בעברית נקיפה.

מנגנון דומה גורם לנקיפת ציר כדור הארץ. הנקיפה נגרמת כתוצאה מכוחות המשיכה של השמש והירח, מכך שכדור הארץ אליפטי מעט, ומכך שהוא נוטה על צידו. כדור הארץ מבצע תנועת נקיפה בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, והוא משלים מחזור שלם כל 25,788 שנים בקירוב.

בזמן ההקפה, רק נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס לאנך למישור המילקה נשארת כמעט קבועה, 23.4 מעלות בערך. כל שאר הקואורדינטות משתנות. כנראה שכבר במאה השנייה לפני הספירה גילה האסטרונום היווני היפרכוס (Hipparchus) את מחזור הנקיפה, ואף הצליח לחשבו בדיוק כמעט מרבי. מכיוון שהנקיפה גורמת לשינוי מיקום קבוצות הכוכבים ביחס לעונות השנה, אם לפני 4,000 שנה חל יום שוויון האביב כשהשמש בראש קבוצת טלה, הרי שכיום נמצאת השמש ביום שוויון האביב בראש קבוצת דגים, ובשל הנקיפה תהיה השמש בעוד 6000 שנה באותו יום בראש קבוצת דלי. כמו כן משתנה בשל הנקיפה זהות הכוכב הקרוב ביותר לקוטב השמיימי. כיום נמצא במקום זה כוכב הצפון, בעוד שבעתיד יהיו הכוכבים שעליהם יורה ציר כדור הארץ הכוכב אלדראמין שבקבוצת קפאוס (בעוד 5,500 שנים), ואחריו דנב שבקבוצת ברבור (בעוד כ-8,000 שנים) ווגה שבקבוצת נבל (בעוד כ-12,000 שנים). בעבר הורה ציר כדור הארץ בכיוון של כוכב שבקבוצת הדובה הקטנה (לפני 3,000 שנים) ולפניו הכוכב תובאן שבקבוצת דרקון (לפני כ-5,000 שנים).

על פי השיטה הנפוצה של האסטרולוגיה המערבית המבוססת על שנה טרופית - בשל הנקיפה אין המזל הקרוי על שם קבוצת הכוכבים העולה ברקיע ביום ההולדת זהה לקבוצת הכוכבים שעולה בפועל באותו היום. למעשה מי שנולד בימינו במזל שור המזל שלו למעשה הוא מזל טלה. בעוד כ-2,000 שנה מזל שור יופיע במזל דגים, וכן הלאה.

לעומת זאת, על פי השיטה הפחות נפוצה של אסטרולוגיה מערבית המבוססת על שנת כוכבים או שנה סידרית - המזלות קבועים ואינם משתנים.

קבוצת כוכבים

קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים. כמעט בכל המקרים הקירבה בין כוכבי הקבוצה היא אופטית בלבד: המרחקים האמיתיים של כוכבי כל קבוצה מכדור הארץ, וזה מזה, הם עצומים, ואין ביניהם כל קשר פיזי, אך על כיפת השמים בלילה הם נראים סמוכים זה לזה.

קבוצות הכוכבים מתחלפות בהדרגה עם המעבר בין קווי רוחב ובין עונות השנה. לכן לפני המצאת אמצעי ניווט ומדידת זמן משוכללים, הייתה להכרת קבוצות הכוכבים חשיבות רבה.

קוטב שמיימי

הקוטב השמיימי הוא הנקודה הדמיונית על כיפת השמים שמהווה את נקודת המפגש של ציר כדור הארץ איתה. קיימות שתי נקודות כאלו: הקוטב השמיימי הצפוני והקוטב השמיימי הדרומי. סיבוב כדור הארץ על צירו גורם לכך שכל גרמי השמים נראים כאילו הם נעים במעגל סביב הקטבים.

קפאוס (קבוצת כוכבים)

קפאוס (אנגלית: Cepheus) היא קבוצת הכוכבים הנמצאת בחלק הצפוני של השמים ומייצגת את קפאוס מלך אתיופיה ואביה של אנדרומדה. הקבוצה קרובה לכוכב הצפון ולכן אינה שוקעת בישראל אף פעם. הקבוצה היא אחת מ-48 הקבוצות שהוגדרו על ידי תלמי.

שביל החלב

שביל הֶחלב היא הגלקסיה בה נמצאת מערכת השמש, והיא אחת ממאות מיליארדי הגלקסיות ביקום.

88 קבוצות הכוכבים המודרניות
אוקטנטאוריוןאינדיאניאנדרומדהארידנוסאריהאריה קטןארנבתברבורבתולהגביעגדיג'ירףדג דרומידג זהבדג מעופףדגיםהדובה הגדולה • הדובה הקטנה • דולפיןדלידרקוןהר השולחןהרקולסזאבזבובזיקיתחד קרןחץטווסטוקאןטלהטלסקופיונהירכתי הספינהכלב גדולכלב קטןכלבי צידכן ציורכתר דרומיכתר צפונילווייתןלטאהלינקסמאזנייםמגןמזבחמחוגהמיקרוסקופמפסלתמפרשמצפןמשאבהמשולשמשולש דרומינבלנושא הנחשנחשנחש מיםנחש מים קטןנשרסוסוןסקסטנטסרגלסרטןעגורעגלוןעוף החולעורבעקרבפגסוספסלפרסאוסציפור גן עדןהצלב הדרומיקנטאורקסיופאהקפאוסקשתרשתשדריתרועה דוביםשועלוןשורשעון מטוטלתשערות ברניקיתאומיםתנור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.