הדובה הגדולה

הדובה הגדולהיוונית עתיקה: ἄρκτος וגם Ἄμαξα[1]; בלטינית: Ursa Major) היא קבוצת כוכבים שנראית במשך כל השנה במרבית החצי הצפוני של כדור הארץ. את הדובה הגדולה ניתן לראות בשעות הערב באביב ובקיץ. זוהי קבוצת כוכבים גדולה וקלה לזיהוי, שמורכבת מכוכבים בהירים יחסית. עבור צופה הממוקם בישראל, כוכבים מסוימים בדובה הגדולה נשארים תמיד מעל האופק ואינם שוקעים, זאת בשל קרבתם לקוטב הצפוני השמימי. תכונות אלה הופכות אותה לשימושית במיוחד לצורכי ניווט, והיא מופיעה במיתולוגיות של עמים רבים.

החלק העליון של הדובה הגדולה, שמורכב משבעה כוכבים בצורת עגלה עם יצול, נקרא העגלה הגדולה והוא כנראה קבוצת הכוכבים הידועה ביותר. פלג גופה הקדמי של הדובה, או חלקה הקדמי (המערבי) של העגלה, שימש ימאים ונוודים למציאת כוכב הצפון (פולאריס), משחר ההיסטוריה.

הדובה הגדולה שרוב כוכביה שייכים לצביר הכוכבים הקרוב ביותר לכדור הארץ כ-75 שנות אור[2], נקראת לעיתים (אך ורק ביחס לשבעת הכוכבים הבולטים) גם העגלה הגדולה או המחבת הגדולה או המחרשה או הכף הגדולה (באנגלית שמה של הקבוצה הוא: The big dipper) וכך היא גם מוזכרת בכתבים עתיקים מלשון מזרה - כף.

הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

איוב ל"א, ל"א-ל"ב

"מזרות" מתייחס ככל הנראה לדובה הגדולה והדובה הקטנה בתור כפות

הדובה הגדולה
Ursa Major
Ursa Major IAU

מפת קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה
סמליות הדובה הגדולה
עלייה ישרה 10.67 שעות
נטייה °‏55.38
שטח נראה 55.38 מעלות מרובעות
דירוג שטח נראה במקום ה-3
מספר כוכבים בבהירות < 3 6
הכוכב הבהיר ביותר אליות (ε בדובה הגדולה)
בהירות הכוכב הבהיר 1.75
מטר מטאורים
  • אלפא אורסה מז'ורידים
  • לאונידים-אורסידים
מערכות כוכבים גובלות
נראית בין קוי הרוחב °‏90 ו-°‏30-
מומלץ לצפות בשעה 21:00 במהלך חודש אפריל

מאפיינים בולטים

Ursa major star name he
הכוכבים הבולטים של הדובה הגדולה

שמות כוכבי העגלה הגדולה מימין לשמאל (לפי האיור) הם דובהה, מראק, פקדא (פח'ד'), מגרז, אליות, מיזר ואלקאיד, ושמותיהם לפי סימון באייר מ-α (אלפא) עד η (אטא) בדובה גדולה לפי סדר זה. למיזר יש כוכב בן לוויה בשם אלקור, שבקושי ניתן לראיה על ידי העין הבלתי-מזוינת, ושימש מימי קדם כמבחן ראיה: לפי המסורת, הרומאים היו מצווים על הנבחן לספור את הכוכבים בקבוצה, ולפי המספר שאמר הנבחן היו מחליטים אם להפכו למפקד או לא.

את כוכב הצפון (פולאריס) ניתן למצוא על ידי המשך הקרן בין מראק לדובהה ומדידת חמישה צעדים באורך המרחק ביניהם, לכיוון הצד שבו נמצא יצול העגלה. על ידי סיבוב קשת ממגרז דרך שאר כוכבי הידית, מגיעים לארקטורוס (α ברועה דובים), הכוכב הבוהק ביותר בשמי הצפון, ואחריו לספיקה (α בבתולה). מלבד דובהה ואלקאיד, כל כוכבי המחבת הגדולה הנראים בבירור נעים לכיוון נקודה משותפת במזל קשת. לעומת זאת, דובהה ואלקאיד נעים בכיוון שונה משאר הכוכבים, ולכן צורת העגלה הגדולה משתנה משמעותית כל 100 אלף שנים.

בתרבות הערבית קיימת קבוצה שנקראת "ניתורי האיילה" - סדרה של שלושה זוגות כוכבים:

  • ν בדובה גדולה ו-ξ בדובה גדולה, אלולה בורליס ואלולה אוסטרליס, "הניתור הראשון".
  • λ בדובה גדולה ו-μ בדובה גדולה, טניה בורליס וטניה אוסטרליס, "הניתור השני".
  • ι בדובה גדולה ו-κ בדובה גדולה, טליתה בורליס וטליתה אוסטרליס, "הניתור השלישי".

כוכבים אלו נמצאים לאורך גבולה הדרום-מערבי של המערכת, "אצבעות הדובה". W בדובה גדולה הוא אבטיפוס לסוג כוכבים כפולים משתנים שקרובים מאוד זה לזה עד כדי כך שהאטמוספירות שלהם מתחככות והם לאט לאט מתקרבים זה לזה עד להתנגשות. ל-48 בדובה גדולה יש מערכת שמש עם שלוש פלנטות שמסת שתים מהן 0.76 ו-2.54 מסות צדק. הוא ידוע גם כוריהאט ספטה-רישי.

גרמי שמיים עמוקים

Big dipper from the kalalau lookout at the kokee state park in hawaii
העגלה הגדולה, צולם בקאואיי, הוואי

ישנן מספר גלקסיות בדובה הגדולה, שכוללות את הצמד M81 ו-M82 מעל ראש הדובה, וגלקסיית גלגל הרוח שהיא גלקסיה ספירלית מצפון-מזרח לאלקאיד. עצמי מסיה נוספים כוללים את ערפילית הינשוף ושתי גלקסיות מוט ספירליות M108 ו-M109. הקואורדינטות לעצם M40 הן של כוכב כפול. בסך הכל קבוצת הכוכבים מכילה כ-50 גלקסיות, שבהירות רובן היא מדרגה 10 או יותר.

הדובה הגדולה במיתולוגיה

על אף שתרבויות שונות ומרובות חשבו את קבוצת הדובה הגדולה לדובה, אצל היוונים היא לא נחשבה כלל לדובה בתקופות מוקדמות יותר. שלושת הכוכבים הבהירים בזנב הדובה נחשבו לתפוחים הגדלים על עץ (שלעיתים יוצג על ידי הכוכבים החיוורים יותר בשאר הקבוצה). הכוכבים קושרו עם ההספרידות, שקושר באותה תקופה לכוכבים של הדובה הקטנה. יחד עם קבוצות הכוכבים האחרות במזל מאזניים (שומר הדובים, דרקון), ייתכן שהם קשורים בצורה כלשהי לאגדה על תפוחי ההספרידות, שמהווה אחת משתים עשרה המטלות של הרקלס.
  • הרומאים הקדומים דימו לראות בקבוצת הכוכבים שבעה פרים, דימוי שירשו, כנראה, מהתוכנים בממלכת פרס.
  • בדת ההינדו נקראת הדובה הגדולה "ספטה רישי" - "שבע החכמים".
  • ביהדות נקראת הדובה הגדולה "עש", ומוזכרת במקרא (איוב ט) ובתלמוד (מסכת ברכות דף נח). במסכת עירובין דף נ"ו מובא ש"עגלה בצפון", כלומר העגלה הגדולה תמיד מצביעה לעבר "הקוטב הצפוני" השמימי.
  • במיתולוגיה סינית דומו נחשבת לאמם של שבעת הכוכבים של הדובה הגדולה.

לקריאה נוספת

  • יגאל פת-אל - האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים, קוסמוס (2005).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Hom. Il. 18.486
  2. ^ "אטלס השמיים הישראלי" עמוד 252
M108

M108 (מ-Messier 108 או NGC 3556) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק של כ-46 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא הוספה לקטלוג מסיה רק בשנת 1953, 172 שנים אחרי גילוייה, על ידי האסטרונום אוון גינגריץ'.

M109

M109 (מ-Messier 109 או NGC 3992) היא גלקסיית מוט ספירלית הנמצאת במרחק של כ-45 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא הוספה לקטלוג מסיה רק בשנת 1953, 172 שנים אחרי גילוייה, על ידי האסטרונום אוון גינגריץ'.

M40

M40 או וינקה 4 (Winnecke 4 או WNC 4) הוא כוכב כפול עמום בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה ואחד משני העצמים היחידים בקטלוג מסיה שאינם ערפילית, צביר כוכבים או גלקסיה (השני הוא M73).

M81

M81 (נקראת גם גלקסיית בודה או NGC 3031) היא גלקסיה ספירלית גדולה בעלת בהירות של כ-6.9 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור מהשמש. הגלקסיה נמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. היא נתגלתה ב-1774 על ידי יוהאן אלרט בודה וגילוי זה אושר ב-1779 על ידי אסטרונומים נוספים ובאותה שנה החליט שארל מסיה להוסיף אותה לקטלוג מסיה תחת הכינוי M81.

המבנה של M81 מציג דוגמה מרשימה למבנה של גלקסיה ספירלית, עם זרועות מרהיבות שמתעקלות לתוך מרכז הגלקסיה. בשל עובדה זו, וכן קרבתה היחסית, הגרעין הגלקטי הפעיל שלה (שייתכן וקיים בו חור שחור על-מסיבי) ובהירותה, היא משמשת כיעד מועדף למחקר.

M82

M82 (גם NGC 3034 או גלקסיית הסיגר) היא האב טיפוס של גלקסיית יצירת כוכבים. זו גלקסיה קרובה, במרחק של כ-12 מיליון שנות אור בקבוצת הדובה הגדולה. היא בהירה פי חמישה מגלקסיית שביל החלב ופי 100 ממרכז הגלקסיה שלנו.

בשנת 2005, בתצפיות באמצעות טלסקופ החלל האבל, התגלו 197 צבירים צעירים מסיביים בלב הגלקסיה. המסה הממוצעת של צבירים אלה היא כ-200 אלף מסות שמש, ולכן ליבת הגלקסיה היא סביבה מאוד אנרגטית ובעלת צפיפות גבוהה. באזור מרכז הגלקסיה, קצב יצירת הכוכבים גבוה פי 10 מאשר בכל גלקסיית שביל החלב.

אפילו בטלסקופ קטן ניתן לראות את M82 יוצרת זוג מרשים עם שכנתה הקרובה, הגלקסיה הספירלית M81.‏ M82 מושפעת מכוחות הכבידה של שכנתה הגדולה יותר וכוחות הגאות הפועלים עליה מעוותים אותה. תהליך זה של אינטראקציה בין שתי הגלקסיות, שהחל לפני כ-100 מיליון שנה, הוא כנראה האחראי לקצב יצירת הכוכבים המוגבר ב-M82, בהשוואה לגלקסיות רגילות. זוג הגלקסיות הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן מאפיי 1, מאפיי 2‏, IC 342, גלקסיית המחוגה, גלקסיית הפסל,‏ M83‏,‏ M94‏,‏ M94‏,‏ NGC 4945 וקנטאור A.

אוריון (קבוצת כוכבים)

אוריון או הצייד (מיוונית עתיקה: Ὠρίων ; בעברית : כסיל) היא קבוצת כוכבים בולטת, שחולקת את תואר קבוצת הכוכבים הידועה ביותר עם הדובה הגדולה. משום שהיא קרובה לקו המשווה השמימי, ניתן לראות אותה כמעט מכל מקום בעולם. צופה הממוקם בישראל יוכל לראות את קבוצת אוריון בשעות הערב באוקטובר ובנובמבר בכיוון מזרח, ובדצמבר עד מרץ בכיוון דרום.

אלקאיד

אלקאיד (בכתיב לועזי: Alkaid מערבית "המוביל"), נקרא גם בנטנאש או η (אטא) בדובה הגדולה, הוא הכוכב בקצה הזנב של הדובה הגדולה (או בקצה היצול של העגלה הגדולה). לאלקאיד דרגת בהירות 1.84, והוא הכוכב השלישי בבהירותו בדובה הגדולה ואחד הכוכבים הבהירים בשמים.

ציון באייר η (אטא) ניתן לו מכיוון שיוהאן באייר ציין את שבעת כוכבי הקבוצה הבהירים על פי מיקומם ממערב למזרח ולא על פי בהירותם. מקור שני השמות של הכוכב מתייחס לזיהוי עתיק של הקבוצה כשלוש מקוננות (הכוכבים אלקאיד, מיזר ואליות) העומדות ליד מיטת המת (הכוכבים דובהה, מראק, פקדא ומגרז). שמו המלא של הכוכב בערבית היה "אל-קאיד בנאת אל-נאש", כלומר המקוננת המובילה, וממנו נגזרו שני השמות.

אריה קטן

אריה קטן היא קבוצת כוכבים קטנה ועמומה בשמי הצפון, שהוגדרה בשנת 1687 על ידי האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס. הקבוצה נראית כמשולש קטן בין קבוצת אריה לקבוצת הדובה הגדולה. מכיוון שהקבוצה הוגדרה רק במאה ה-17, אין סיפורי עמים או מיתולוגיות ידועים בנוגע אליה.

גלקסיית גלגל הרוח

גלקסיית גלגל הרוח (נקראת גם M101 מ-Messier 101, וכן NGC 5457) היא גלקסיה ספירלית הנמצאת במרחק של כ-21 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. זהו אחד מעצמי מסיה האחרונים שהוכנסו לקטלוג מסיה על ידי שארל מסיה, עצמו מעט לפני פרסום המהדורה השלישית שלו, והעצם האחרון שמסיה צפה בו לפני השלמת הקטלוג (M102 ו-M103 הוכנסו לקטלוג על פי הדיווח של פייר מאשן בלבד).

דגל אלסקה

דגל מדינת אלסקה (באנגלית: Flag of Alaska) מציג שמונה כוכבים זהובים על רקע כחול כהה. לדגל כוכב גדול בפינה הימנית עליונה, ושבעה כוכבים קטנים בחלק השמאלי תחתון, המייצגים את שבעת כוכבי הדובה הגדולה.

הדגל עוצב בשנת 1927 על ידי נער בן 13 בשם בני בנסון מאלסקה לתחרות של בני נוער לעיצוב דגל עבור טריטוריית אלסקה. בהסבר על הדגל צוין שהצבע הכחול מסמל את השמים ואת הצבע של פרח הזכריני, פרח שכיח באלסקה המשמש גם כפרח המסמל אותה. הכוכב בפינה הימנית עליונה הוא כוכב הצפון ונועד לייצג את המדינה העתידית אלסקה כמדינה הצפונית ביותר בארצות הברית. הדובה הגדולה מייצגת עוצמה. הדגל של בנסון נבחר פה אחד והפך לדגל של מדינת אלסקה בעת צירופה לאיחוד של ארצות הברית.

האזור הארקטי

האזור הארקטי הוא אזור מסביב לקוטב הצפוני של כדור הארץ, ומנגד לאזור האנטארקטי שמסביב לקוטב הדרומי. האזור הארקטי כולל את אוקיינוס הקרח הצפוני (האוקיינוס הארקטי) וחלקים מקנדה, מגרינלנד, מרוסיה, מארצות הברית (אלסקה), מאיסלנד, מנורווגיה, משוודיה ומפינלנד. מקור המילה "ארקטי" ביוונית: αρκτως - "ארקטוס", שמשמעותו דוב. הסיבה למקור זה הוא מיקום הקונסטלציה "הדובה הגדולה" מעל לאזור הארקטי.

יש הגדרות רבות לאזור הארקטי. בדרך כלל רואים את גבול האזור בגבול הצפוני של החוג הארקטי (66° '33 צפון), שהוא גם גבול שמש חצות וליל הקוטב. הגדרות אחרות מבוססות על אקלים ועל אקולוגיה, כמו קו העצים (הקו שצפונית לו עצים אינם גדלים).

האזור הארקטי כולל אוקיינוס מכוסה קרח-ים המוקף באדמה קפואה וחסרת עצים. החיים באזור הארקטי כוללים אורגניזמים החיים בקרח, דגים ויונקים ימיים, עופות, בעלי חיים יבשתיים וחברות אנושיות.

התרבויות והעמים הילידים של האזור הארקטי הצליחו להסתגל לתנאיו הקיצוניים. במחקר ההתחממות העולמית נחשב האזור למערכת התרעה מוקדמת לכדור הארץ.

ליל כוכבים מעל הרון

ליל כוכבים מעל הרון הוא יצירה של הצייר וינסנט ואן גוך מספטמבר 1888. היצירה מתארת את גדת נהר הרון, בעיר ארל שבצרפת. יצירה זו דומה באופייה ובנושאה ליצירות "לילה" אחרות של הצייר: מרפסת בית הקפה בלילה (שצויר קודם לכן, באותו החודש), וליל כוכבים (המאוחר יותר).

הציור מצויר מנקודת מבט מרוחקת, מהגדה המזרחית של הנהר לעבר הגדה המערבית, שאיפשרה לו להדגים את השתקפויות תאורת הרחוב (מנורות גז) בנהר, כאשר נקודות האור בציור החשוך הם הכוכבים (בעיקר הדובה הגדולה), מנורות הרחוב והשתקפותן בנהר. כמו כן ניתן לראות זוג אוהבים מטייל על גדת הנהר. תאורות הרחוב הותקנו בעיר זמן קצר קודם לכן, והיו אטרקציה חדשנית.

הציור מתאר את עיקול הנהר, וניתן לזהות מספר מבנים בעיר - מגדלי כנסיית סן ז'וליאן וסן טרופים.

היצירה הוצגה לראשונה בתערוכה השנתית של איגוד האומנים העצמאיים ("Société des Artistes Indépendants") בפריז.

לינקס (קבוצת כוכבים)

לינקס היא קבוצת כוכבים שנמצאת בחלק הצפוני של השמים ומורכבת מכוכבים חלשים במיוחד. הקבוצה הוגדרה במאה ה-17 על ידי האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס על אזור ללא כוכבים בהירים שלא היה שייך לאף קבוצת כוכבים אחרת. שם הקבוצה נובע מכך שרק מי שיש לו ראיית לילה של לינקס יכול להבחין בכוכבי הקבוצה. שינויים בהגדרת הגבולות של הקבוצה יצרו חוסר אחידות במתן השמות לכוכבים וכך למשל הכוכב 41 בלינקס נמצא למעשה בתחום של קבוצת הדובה הגדולה.

מיזר

מיזר (בכתיב לועזי: Mizar מערבית مئزر - מיזַר "אבנט") או ζ בדובה הגדולה הוא הכוכב הרביעי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. הכוכב קיבל את ציון באייר ζ (זטא) שכן יוהאן באייר ציין את שבעת כוכבי הקבוצה הבהירים על פי מיקומם ממערב למזרח ולא על פי בהירותם. הכוכב נמצא באמצע ה"יצול" של העגלה הגדולה, בין אליות ובין אלקאיד.

במרחק של כחמישית מעלה לכיוון צפון-מזרח ממיזר, נמצא אלקור, שההבחנה בקיומו נחשבה בעת העתיקה למבחן תקינות הראייה. אלקור הוא אחד הכוכבים העמומים ביותר בעלי שם משלהם וכן אחד המקרים היחידים של כוכב עם שם וללא ציון באייר. זוג הכוכבים נקרא בעבר על ידי הערבים "סוס ופרש".

מראק

מראק (בכתיב לועזי: Merak; מערבית: مراق الدب "מראק א-דבּ" - מותן הדוב) או β בדובה הגדולה הוא הכוכב החמישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. הכוכב קיבל את ציון באייר β (בטא), שכן יוהאן באייר ציין את שבעת כוכבי הקבוצה הבהירים על פי מיקומם ממערב למזרח ולא על פי בהירותם. הכוכב נמצא בקצה המערבי, מדרום לדובהה והקו המחבר אותם מצביע אל כוכב הצפון.

ערפילית הינשוף

ערפילית הינשוף (ידועה גם כ-M97 או NGC 3587), היא ערפילית פלנטרית בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה שמרחקה ממערכת השמש אינו ידוע במדויק ומוערך בכ-2,800 שנות אור.

קטלוג מסיה

קטלוג מסיה הוא רשימת עצמים אסטרונומיים אשר הוכנה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה תחת השם "קטלוג של ערפיליות וצבירי כוכבים" ופורסמה ב-1771. הסיבה העיקרית לעריכת הרשימה הייתה שמסיה היה צייד שביטים והוא היה מתוסכל מעצמים שדמו לשביטים והפריעו לו בחיפושיו מדי לילה. הפתרון של מסיה היה להכין רשימה של עצמים אלה, תאורם ומיקומם בשמי הלילה, יחד עם עוזרו פייר מאשן.

הגרסה הראשונה שפורסמה בשנת 1774 כללה 45 עצמים הממוספרים מ-M1 (ערפילית הסרטן) ועד M45 (פליאדות). רשימה מעודכנת שהכילה גם את העצמים M46 עד M68 פורסמה בשנת 1780 והרשימה הסופית והמלאה של מסיה פורסמה בשנת 1781 וכללה 103 עצמים, אך היא זכתה ל"חיים משלה" בדמות תוספות של אסטרונומים נוספים מאוחר יותר, המונעים על ידי הערות צד בכתביהם של מסיה ומאשן, הערות אשר העידו על היכרותם עם העצמים הנוספים. התוספת הראשונה נעשתה על ידי קאמי פלמריון ב-1921, אשר הוסיף את M104 לאחר שהוא מצא את הערתו של מסיה על עותק הקטלוג שלו משנת 1781. M105 עד M107 נוספו על ידי הלן סויר הוג ב-1947 אחרי שגילתה מכתב של מאשן שמתאר את גילויין של M104‏ - M107 בתוך ספר של יוהאן אלרט בודה, M108 ו-M109 על ידי אוון גינגריץ' ב-1960 ו-M110 על ידי קנת' גלין ג'ונס. M102 נצפה על ידי מאשן, אשר העביר את המידע למסיה, שהכניס אותו לקטלוג מבלי שצפה בו בעצמו ומאוחר יותר, מאשן עצמו הודה כי עצם זה לא קיים והוא היה פשוט תצפית חוזרת של M101. יש הטוענים כי הגלקסיה NGC 5866 היא למעשה M102 אך זיהוי זה אינו תואם את המתואר בהערותיו של מאשן.

מכיוון שמסיה חי וביצע את תצפיותיו בצרפת, בחצי הכדור הצפוני, רשימת העצמים כוללת רק עצמים אשר ניתן לראות מאזור זה, הנמצאים בין הקוטב השמימי הצפוני לבין קו רוחב שמימי של כ-35.7°-. עצמים מרשימים רבים אשר ניתן לצפות בהם מחצי הכדור הדרומי, כגון ענן מגלן הגדול והקטן, אינם נכללים ברשימה.

כל העצמים בקטלוג ניתנים לתצפית באמצעות משקפת או טלסקופ קטן (בתנאי ראות טובים), ולכן מהווים מטרות תצפית פופולריות עבור אסטרונומים חובבים. באביב המוקדם, אסטרונומים נוטים אף לערוך מפגשים של "מרתון מסיה", כאשר היעד הוא לצפות בכל העצמים ברשימה תוך לילה יחיד.

קליסטו (מיתולוגיה)

במיתולוגיה היוונית, קליסטו (ביוונית: Καλλιστώ) היא נימפה של האלה ארטמיס. על שמה קרויה קבוצת הכוכבים "הדובה הגדולה".

רועה דובים

רועה דובים היא קבוצת כוכבים בחצי הכדור הצפוני של השמים המתארת אדם השומר או מוביל את הדובה הגדולה והדובה הקטנה בשמים. זו גם אחת מ-48 קבוצות הכוכבים שהוגדרו על ידי תלמי. בקבוצה נמצא ארקטורוס - הכוכב הרביעי בבהירותו בשמים והבהיר ביותר בחצי הכדור הצפוני של השמים. כמו כן, נמצא ULAS J1342+0928 - הקוואזר המרוחק ביותר שידוע למדע, במרחק 13.2 מיליארד שנות אור מאיתנו.

הכוכבים הבהירים בקבוצת הדובה הגדולה
α (דובהה)β (מראק)γ (פקדא)δ (מגרז)ε (אליות)ζ (מיזר)η (אלקאיד) Ursa major star name he
88 קבוצות הכוכבים המודרניות
אוקטנטאוריוןאינדיאניאנדרומדהארידנוסאריהאריה קטןארנבתברבורבתולהגביעגדיג'ירףדג דרומידג זהבדג מעופףדגים • הדובה הגדולה • הדובה הקטנהדולפיןדלידרקוןהר השולחןהרקולסזאבזבובזיקיתחד קרןחץטווסטוקאןטלהטלסקופיונהירכתי הספינהכלב גדולכלב קטןכלבי צידכן ציורכתר דרומיכתר צפונילווייתןלטאהלינקסמאזנייםמגןמזבחמחוגהמיקרוסקופמפסלתמפרשמצפןמשאבהמשולשמשולש דרומינבלנושא הנחשנחשנחש מיםנחש מים קטןנשרסוסוןסקסטנטסרגלסרטןעגורעגלוןעוף החולעורבעקרבפגסוספסלפרסאוסציפור גן עדןהצלב הדרומיקנטאורקסיופאהקפאוסקשתרשתשדריתרועה דוביםשועלוןשורשעון מטוטלתשערות ברניקיתאומיםתנור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.