הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל[1] בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון"[2], ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)"[3].

Jezreel Valley 2
מפת תבליט של הגליל התחתון
Galilee he
הגליל

נופים

בגליל התחתון ניתן להבחין בשלוש יחידות נוף השונות זו מזו במבנה הגאולוגי:

  • הגליל התחתון המערבי (גבעות אלונים-שפרעם-טבעון)
  • הגליל התחתון המרכזי
  • רמות הגליל התחתון המזרחי


הגליל התחתון המרכזי בנוי מרכסי הרים נמוכים שצורתם מעוגלת הנמשכים ממזרח למערב כאשר ביניהם עמקים רחבים:
(מסודרים מצפון לדרום)

הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות נטויות העולות מכיוון דרום מערב ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח:

במערב הגליל התחתון מצויות גבעות נמוכות (200–300 מטר) המכוסות ביערות אלונים, במרכז הגליל התחתון השטח הופך הררי יותר ובמזרח שוב מתמתן לכדי גבעות בזלת שטוחות בגבהים של כ־300 מטר מעל פני הים. במזרחו הופכים הרכסים לרמות בזלת נרחבות המשתפלות מצפון מזרח לדרום מערב.

נופו של הגליל התחתון פחות דרמטי מזה של הגליל העליון, אך ירוק ומעודן יותר. חלק נכבד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו בגליל התחתון, ובמיוחד בעמק יזרעאל רחב הידיים ובעמק בית שאן.

קרקעות

  • גיר: סלע משקע ימי, שנוצר כתוצאה מהצטברות של קונכיות ושל שלדים של בעלי-חיים ימיים על קרקעית הים. את הגיר אפשר למצוא בעיקר במרכזו של הגליל התחתון והוא מרכיב את רוב הקרקעות באזור זה.
  • טרה רוסה חומה: עשירה במינרלים ונמצאת בכמויות גדולות בגליל התחתון. היא מתפתחת על סלעי דולומיט וגיר. הטרה רוסה מהווה בסיס להתפתחות היערות בגליל כי בה יש כמות רבה של מינרליים שנחוצה לעצים.
  • בזלת: סלע המורכב ממגמה שמתפרצת מהרי געש, מתקררת ואז הופכת לסלע קשה ובלתי חדיר. סלע הבזלת מורכב מגרגרים קשים ומקורו במזרח הגליל התחתון שיותר קרוב לאזור הגולן. סלעי הבזלת גם הופכים לקרקע מאוד פוריה.

מים

ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי התבסס עד שנת 1932 אך ורק על מי מעיינות בתחומי היישובים שהספיקו בצמצום רק לשימוש ביתי ועל כן לא היה ניתן לקיים חקלאות שלחין. בשנת 1932 בוצע בבקעת יבנאל קידוח עמוק ראשון שסיפק מים להשקיה ליבנאל ובית גן. בשנת 1942 הונח צינור מים מן הכנרת אל היישוב, והמושב הרחיב את שטחיו המעובדים, בהתבסס על מקור המים החדש, למרות המחיר היקר יחסית של המים[4]. במהלך העשור הראשון למדינת ישראל ניהלו יישובי הגליל התחתון מאבק בלתי פוסק בדרישה שהממשלה תפתור את בעיית המים שלהם. מספר ניסיונות לקידוחים מקומיים שבוצעו בשנים אלו נכשלו והדרישה הייתה להביא לאזור מים מהכנרת[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש הרואים בעמק יזרעאל חלק מן הגליל התחתון, ויש הרואים בו יחידת נוף נפרדת
  2. ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'.
  3. ^ מלחמות היהודים, כרך ג', 39-38.
  4. ^ מפעלי המים, מתוך: תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800–1978, חלק שלישי הגליל התחתון המזרחי למן הקמת מדינת ישראל (1948–1978), פרק חמישי: תמורות בהתיישבות היהודית
  5. ^ מכתב גלוי לשר החקלאות, דבר, 3 ביוני 1958
אילניה

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של סובוטניקים - מהכפר סולודקין ברוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הסובוטניקים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט על ידי צאצאי פרוטופופוב.

רופא המושבה בין השנים 1923–1927 היה הד"ר יעקב זס.

בסקר הכפרים של הרשויות המנדטוריות מ-1945 נאמדה אוכלוסיית המושבה ב-240 תושבים.במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה.

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

בית הספר החקלאי כדורי

בית הספר החקלאי כַּדּוּרִי הוא אחד הבולטים והוותיקים שבבתי הספר החקלאיים בישראל. בית הספר נוסד ב-20 ביוני 1933 למרגלות הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית לכפר תבור. בית הספר כדורי נמצא כ-140 מטר מעל פני הים.בית הספר כדורי הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

בית קשת

בֵּית קֶשֶת הוא קיבוץ באזור הגליל התחתון השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. בית קשת נמצאת כ-175 מטר מעל פני הים.

הגליל

הַגָּלִיל הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל. גבולותיו של הגליל הם עמק יזרעאל ועמק בית שאן בדרום, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה במזרח, חוף הים התיכון ועמק זבולון במערב, ודרום לבנון בצפון. כיום מקובל בקרב הקהילה הגאוגרפית בישראל לראות בגבול המדיני בין מדינת ישראל ללבנון כגבולו הצפוני של הגליל.

קו הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון הוא בקעת בית כרם, שהיא עמק צר הנמשך ממזרח למערב במרכז הגליל. בעוד הגליל העליון מאופיין בהרים גבוהים, שהגבוה בהם הוא הר מירון, המתנשא לגובה 1204 מטרים. הגליל התחתון מאופיין בהרים נמוכים יחסית, מופרדים על ידי עמקים רחבי ידיים. ההבחנה בין שני חלקי הגליל קדומה, ומוזכרת כבר במשנה: "מכפר חנניה (יישוב בבקעת בית כרם) ולמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון" (שביעית ט, ב).

כיום הגליל במובן הרחב מתייחס לכל השטח הישראלי מעברו הצפוני של הכרמל (לא כולל הגולן), כך שגם העמקים נכללים בו, אך אזור הקריות בדרך כלל לא נחשב לחלק מהגליל. הגדרה זו חופפת פחות או יותר את מחוז הצפון של משרד הפנים (לא כולל הגולן), אשר כולל גם חלק מרמות מנשה ליד יקנעם עילית אך לא את קריית טבעון שנחשבת לחלק מהגליל ואף יושבת על הקצה הדרום מערבי של הרי הגליל התחתון.

בגליל ישנם עשרות קברי צדיקים, בעיקר מתקופת התנאים, שהמרכזי שבהם הוא קבר רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במירון, וציונו של התנא רבי מאיר בטבריה. בבית הקברות העתיק בצפת קבורים האר"י ורבנים נוספים מתקופתו, כדומת רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. כמו כן, אותרו ברחבי הגליל עשרות בתי כנסת מתקופת התלמוד.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

הר יונה

הר יונה הוא הר בגליל התחתון. גובהו 573 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר ברכס הרי נצרת.

הר שכניה

הר שְׁכַנְיָה הוא הר במערב בגליל התחתון. שיא גובהו הוא 456 מטרים מעל פני הים ביישוב קורנית. ההר נמצא בחלקו המערבי של רכס הרי יטבת - רכס שאורכו כ-14 ק"מ החוצה את הגליל התחתון. על ההר שוכנים היישובים מנוף, שכניה וקורנית, שבתחום המועצה האזורית משגב (גוש שגב). כמו כן, על ההר נמצא בית ספר יסודי לישובי האזור השייכים למועצה האזורית משגב אשר בו לומדים מעל 500 תלמידים.

הר תבור

הַר תָּבוֹר הוא פסגה בולטת הממוקמת מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל, והוא אחד ההרים הגבוהים בגליל התחתון. פסגתו נמצאת בגובה 562 מטר מעל פני הים והוא מתנשא לגובה של כ-400 מטרים מעל סביבתו. הפסגה בולטת ונראית גם לצופים בה ממקומות מרוחקים ברחבי הגליל והגולן. במבט מכפר תבור, ממזרח למערב, הפסגה נראית מחודדת מאד. במבט מדרום לצפון, מכיוון עפולה, הפסגה נראית מעוגלת ומתונה.

להר תבור יש היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. שמו נזכר במקרא בגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור. מאוחר יותר, בתקופת בית שני הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין הרומאים ליהודים. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שבקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה ולעתיד לבוא, יצורפו ארבעה הרים ובהם התבור, הר המוריה יועמד על ראשיהם ועליו יבנה בית המקדש השלישי. לפי המסורת הנוצרית, ההר הוא האתר בו ארעה ההשתנות.

על מדרונות ההר שוכנים שלושה יישובים - דבורייה (בתחתית המדרון המערבי), שבלי (בתחתית המדרון המזרחי) ואום אל-גנם (בקצה הדרום מזרחי).

טורעאן

טורעאן (בערבית: طرعان, תעתיק מדויק: טרעאן) היא מועצה מקומית בגליל התחתון במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1959. היישוב שוכן בסמוך לכביש 77 המוביל מנצרת לטבריה, בסמוך למחלף גולני. תושבי היישוב הם מוסלמים ונוצרים.

טמרה

טַמְרָה (נכתב גם: תמרה, בערבית: طمرة) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996.

כביש 77

כביש 77 הוא כביש רוחב בצפון ישראל, החוצה את הגליל התחתון באזור בקעת בית נטופה. הכביש מוביל ממחלף תל קשיש שבעמק יזרעאל ועד לטבריה, ואורכו 48 קילומטרים. לאורך 9 הקילומטרים המערביים של הכביש, כביש 77 הוא כביש מהיר.

כרמיאל

כַּרְמִיאֵל היא עיר במחוז הצפון שבישראל. שוכנת סמוך לכביש 85 - כביש עכו-צפת, בבקעת בית כרם (בקעת שגור), אשר מבחינה טופוגרפית מהווה את הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, וכן העיר ברובה "מטפסת" מעט גבוה יותר על גבעות ועל הר כרמי ברכס הרי שגור המקביל לבקעה מדרום. סביבת שגור/בית־כרם יחד עם בקעת סכנין ורכס יטבת מדרום מהווים מבחינה טופוגרפית את החצי הצפוני של הגליל התחתון המרכזי הנקרא לב הגליל, בוֹ העיר כרמיאל היא העיר הגדולה והמרכזית, ולפעמים אזור זה משתייך גבולית לאזור הגליל המערבי. כרמיאל הוקמה בשנת 1964 והוכרזה כעיר בשנת 1986.

מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה. לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה. מפעל הפלסטיק "כתר", מתפרות "דלתא גליל" ומפעל האלומיניום לחלונות ודלתות "קליל", שטראוס ואלביט מערכות, הם כמה מהבולטים שבהם.

לביא (קיבוץ)

לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.

היישוב, הממוקם בגליל התחתון בגובה 310 מטר מעל פני הים נמצא כ־10 דקות נסיעה מהעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.

הקיבוץ הוקם ליד אדמות הכפר הערבי הנטוש "לובּיא" (לוביה), שתושביו נודעו באיבתם ליהודים עוד מימי השומר.

מקור השם לביא ולוביא הוא היישוב לביא בימי המשנה והתלמוד, שבו שכן פונדק לביא, על הדרך מטבריה לציפורי.

בשנת 2005, חיו בקיבוץ כ־220 חברים יחד עם משפחותיהם, סך הכול כ־700 נפשות.

הקיבוץ מתקיים מגידולי חקלאות שונים, רפת, עדר בקר לבשר ומפטמה, לולי פטם "לביא תעשיות רהיטים" מפעל ייחודי המייצר ריהוט לבתי כנסת ומלון לביא לאוכלוסייה הדתית.

בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי, שבתחומי הקיבוץ לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. הילדים בגילאי התיכון מתפזרים בין התיכונים השונים: הישיבה התיכונית בשדה יעקב, האולפנית והישיבה התיכונית בטבריה ובית הספר השיתופי בקיבוץ שדה אליהו. בנוסף לבית הספר נמצאת ליד הקיבוץ הפנימייה הדתית "הודיות".

קיבוץ לביא היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי שבו כיהן רב. ארבעה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר (1960-1967), הרב שלמה אבינר (1971-1977), הרב משה גנץ והרב יהודה גלעד (החל משנת 1982).

אתרי תיירות סמוכים: יער לביא, קרני חיטין ומתחם נבי שועייב.

מגדל העמק

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

מועצה אזורית הגליל התחתון

מועצה אזורית הגליל התחתון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בגליל התחתון, המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. בתחומי המועצה 18 יישובים, מהם 8 מושבים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 15.9 קילומטר. למועצה 16 חברי מועצה ובראשם עומד ניצן פלג. בניין המועצה נמצא במרכז האזורי כדורי, בסמיכות לבית הספר החקלאי כדורי בו לומדים מרבית תלמידי האזור.

נחל תבור

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל בגליל התחתון, שמוצאו באזור הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח אליו מתנקז נחל השבעה ממזרח להר תבור וממשיך עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים. לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל הנובעים בקטע התחתון שלו, המהווה נחל איתן ונכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור".

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

ציפורי (יישוב עתיק)

צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת. יישוב היה קיים במקום כבר בתקופת הברזל II, ועיר יהודית התקיימה בו מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור עד המאה ה-10. לעיר נודעת חשיבות מיוחדת בהקשרה של ההיסטוריה היהודית, שכן בציפורי פעלו כמה מראשי חכמי המשנה, משם ניהל רבי יהודה הנשיא את הסנהדרין, ושם הוא חתם וערך את המשנה, והעיר מוזכרת בהבלטה ובשכיחות רבה בספרות חז"ל. בימינו, אתר ציפורי הוא גן לאומי המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. הגן נפתח לציבור בשנת 1992. החפירות בגן טרם הסתיימו.

שמורת אלוני בית קשת

שמורת אלוני בית קשת היא שמורת טבע מוצעת של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם במורדות המזרחיים של הרי נצרת. ממערב מצפון ומדרום לקיבוץ בית קשת. זהו יער פארק - יער פתוח המאפשר צמחייה של צמחים עשבוניים חד שנתיים המביא לפריחה רבה בחורף ובאביב.

קיבוץ בית קשת שעל שמו נקרא היער, היה היישוב הראשון שנוסד על ידי הפלמ"ח בשנת 1944. מקור שמו של היישוב, וכך גם שמו של היער הוא בתנ"ך, בתחילת קינת דוד:

הקשת הוא כלי נשק המסמל את יכולתם של מתיישבי הקיבוץ לעמוד ולהילחם מול אויביהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.