הגהה

הגהה היא שלב בתהליך ההוצאה לאור של יצירה כתובה, שבו עוברת היצירה, לאחר סידורה ועימודה, קריאה קפדנית, שמטרתה איתור שגיאות טכניות שנפלו בה: שגיאות כתיב, טעויות העתקה וטעויות דפוס, כדי לעשותה ראויה לדפוס.

העברת הספר לסדר היישר ממעבד התמלילים של הכותב, כמקובל החל משלהי המאה העשרים, מבטיחה שכמעט לא ייווצרו טעויות העתקה וטעויות דפוס במהלך הסידור, אך בכל זאת יש לבדוק את הסדר, בין היתר כדי לגלות שיבושים שקרו בתהליך זה, כגון בחירה שגויה של גופן, סידור לא נכון של קטעים מורכבים כגון טבלאות, נוסחאות וסימנים מיוחדים ועוד. בספר המסודר, שאיכות הדפסתו גבוהה משל מעבד תמלילים מצוי, מתגלות גם טעויות שחמקו מעין המחבר בהגיהו את כתב היד.

עם תום העימוד יש לבצע הגהה נוספת, שבה יש לוודא בעיקר שלא חל שיבוש בעימוד. שיבושי עימוד כוללים:

  • טעות במספור העמודים
  • טעות בכותרת ובסיומת של הדף
  • טעות בסדר העמודים או בסדר הפסקאות
  • היעלמות של דף או פסקה

לצורך ההגהה מופקת טיוטת הגהה של הספר המסודר. לשם תקשורת תקינה וחד-משמעית בין המגיה לסדר, הוגדרו סימנים מיוחדים לסימון דפי ההגהה: ביטול אותיות, הוספת אותיות וכדומה. ניתן לבטל את הצורך בתקשורת זו כאשר ההגהה נעשית ישירות על הטקסט המעומד המוצג בפורמט WYSIWYG בתוכנת הסידור והעימוד.

למרות ההגהות החוזרות ונשנות שעובר הספר עלולות בכל זאת לחמוק שגיאות מעיני המגיה. במהדורה אנגלית של התנ"ך, שנדפסה בשנת 1631, נשמטה המלה "לא" מהדיבר השביעי "לא תנאף". בדרך כלל שגיאות הדפוס קלות יותר, כאלה שלא יפגמו ביכולת הקורא להבין את הטקסט. אף-על-פי-כן אין לזלזל בהן, כפי שאמר מארק טוויין: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות – אתה עלול למות משגיאת דפוס".

ההגהה היא לרוב מלאכה חדגונית, ופעמים רבות נמצאת במקום נמוך בסולם העדיפויות של המו"ל הישראלי. חשיבותה של ההגהה ניכרת בעיקר כאשר היא נכשלת, כפי שעולה מביקורתו של יורם ברונובסקי:

אף שיש לשבח את היוזמה להוציא אסופה של כתבי האברמאס, מלאכת התרגום וההגהה רחוקה מלהלהיב. הרישול פועל כאן פעולה המבטלת כמעט כליל את ערכו של הספר. לפעמים זו אשמת ההגהה, אם הייתה כזאת בכלל. בספר רוב השמות הלועזיים והמושגים הפילוסופיים המוקשים ההגהה חשובה ביותר. כאן הרישול שולט בכל, עד שנדמה שהעורכים לא חשבו כלל על האפשרות שקורא כלשהו יעיין אי-פעם בספר הזה, ואם כך – למה לטרוח?

יורם ברונובסקי, "הארץ", 13 במרץ 1992

לתיקון טעויות שחמקו גם בשלב ההגהה משמש דף אראטה המצורף לספר, אם כי השימוש בו אינו נפוץ.

Example of copyedited manuscript
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס
Milduv proofreading
הגהה ממוחשבת
UPN

UPN הייתה רשת שידור אמריקנית שנוסדה בתאריך 16 בינואר 1995 והייתה בבעלות חברת CBS.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

בסרביה

בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה שייך לממלכת רומניה ומוקדם יותר לנסיכות מולדובה. ב-1812 סופח החבל לאימפריה הרוסית. כיום מרבית חבל הארץ נכלל בשטחה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991), ומיעוטו בשטח אוקראינה.

גאווה ודעה קדומה

גאווה ודעה קדומה (באנגלית: Pride and Prejudice; מוכר גם בשם גאווה ומשפט קדום וכן אהבה וגאווה) הוא הרומן הידוע ביותר של הסופרת הבריטית ג'יין אוסטן. הוא נכתב בין השנים 1796–1797, ונקרא בתחילה "התרשמויות ראשוניות" (First Impressions). הרומן עבר הגהה ב-1811 ופורסם שנתיים לאחר מכן ב-1813.

גג (סימן דיאקריטי)

גג ˆ (מכונה גם כובע) הוא סימן דיאקריטי הקרוי בלועזית Circumflex או Caret.

הגג משמש כסימן דיאקריטי באיטלקית, בצרפתית, ברומנית, בפורטוגזית, בנורווגית, בוולשית, בוייטנאמית, באפריקאנס ובאספרנטו.

במשמעות זאת נהוג לכנותו circumflex הנובע מהמילה הלטינית circumflexus (מכופף) המתורגם מהמילה היוונית περισπωμένη. ההשפעה של הסימן ברוב השפות הנ"ל היא שיש להאריך את הגיית ההברה. ברומנית הגג משמש רק מעל האותיות I ו-A והופך אותן לצליל שלא קיים בשפה העברית ואפשר לתאר אותו כשווא נע גרוני.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

המגיה

המגיה (באנגלית: Galley Slave, מילולית: עבד הגהה) הוא סיפור מדע בדיוני קצר שנכתב בידי אייזק אסימוב בשנת 1957. הסיפור תורגם לעברית ב-1975 בקובץ בארץ הרובוטים ושוב ב-2014 בקובץ כתבי אייזק אסימוב חלק 4 תחת השם עבד. אסימוב הכתיר את הסיפור כסיפור סוזן קלווין המועדף עליו.

המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה (1910-1911) היא מהדורה בולטת של אנציקלופדיה בריטניקה. חלק מערכיה נכתבו על ידי הנודעים שבמשכילי התקופה. אף בימינו, ערכיה אלה מהווים מוקד התעניינות לחוקרים, בתור אבן-בוחן תרבותית של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים; ואולם, הערכים כוללים גם מספר תחומים מעוררי קשיים בעבור החוקר בן-זמננו המעוניין לעשות בהם שימוש כמקור. המהדורה האחת-עשרה כבר איננה מוגנת בזכויות יוצרים, ובעקבות זאת נעשתה זמינה באינטרנט באופן חופשי, הן בצורתה המקורית והן בגלגולם מחדש של חלקיה אל תוך אנציקלופדיות אינטרנט ואתרי אינטרנט.

הצבא הלבן

הצבא הלבן (ידוע גם כהכוחות הלבנים, הגוורדיה הלבנה) היה כינוי לפדרציה של כוחות צבאיים שתמכו בתנועה הלבנה, התנגדו לבולשביקים אחרי מהפכת אוקטובר ולחמו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה (1918–1923) כנגד הצבא האדום.

הגדרתו של הצבא הלבן כצבא במובן המקובל של המילה, שהתקבע בעקבות התעמולה הבולשביקית, שנויה במחלוקת. זאת כיוון שהרכבו כלל קבוצות שונות, בעלות אידאולוגיות שונות, שנלחמו תחת פיקודם של מפקדים שונים. המכנה המשותף היחיד לכולן הייתה ההתנגדות לבולשביקים.

מקור אחד השמות, "הגוורדיה הלבנה", ששימש בהמשך את התעמולה הסובייטית, והתפשט לשמם של כלל הכוחות האנטי-בולשביקיים, היו קרבות אוקטובר במוסקבה. במהלכם סטודנטים מתנגדי הבולשביקים שמו על כתפיהם פס לבן כסימן מזהה. בעקבות כך הם נקראו "הגוורדיה הלבנה" (כנגד "הגוורדיה האדומה" של בולשביקים עצמם שנוצרה באביב 1917). להצלחת השם והתעמולה עזרה גם העובדה כי בזמן המהפכה הצרפתית הצבע הלבן נחשב לצבעה של שושלת בורבון והצבע האדום היה שייך למתנגדיו של הסדר הישן. בהיותם מקושרים לצבע האדום גם באופן אידאולוגי המצב עזר לבולשביקים להציג את כלל הכוחות המתנגדים להם ככוחות לבנים. בהמשך השם "לבנים" הוצמד גם לכוחות הלאומיים שנלחמו נגדם (פינים לבנים, פולנים לבנים, אסטונים לבנים).

ויליאם וורדסוורת'

ויליאם וורדסוורת' (באנגלית: William Wordsworth‏; 7 באפריל 1770 - 23 באפריל 1850) היה משורר אנגלי, אשר החל, ביחד עם סמואל טיילור קולרידג', את התקופה הרומנטית בספרות האנגלית, כאשר הוציאו לאור ב-1798 את הספר "בלדות ליריות" . "ההקדמה", אפוס אוטוביוגרפי העוסק בהתפתחותו למשורר מילדותו ועד בחרותו, נחשב כיום לפסגת יצירתו. מימי מת'יו ארנולד ואילך וורדסוורת' מוערך באנגליה כגדול המשוררים הרומנטיים וכמשורר האנגלי החשוב ביותר לאחר שייקספיר ומילטון.

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12. מחבר "ספר המאור", ספר השגות על הרי"ף, ועל כן נקרא בפי כל: בעל המאור.

מלבד בקיאותו הרבה והמקיפה בתורה, נודע הרז"ה גם בידיעותיו בתחומים אחרים, כמו אסטרונומיה ופילוסופיה, וכן בספרות.

כמו כן, מפורסם הרז"ה בפיוטיו ושיריו. כמה מפיוטיו, סליחותיו וקינותיו נכנסו לסידור התפילה.

כתיב

בשפה הכתובה, כתיב, או איות, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים. הכתב, לעומת הכתיב, הוא מערכת הסימנים של השפה; הכתיב הוא השימוש שנעשה במערכת סימנים זו לצורך יצירת טקסט כתוב.

יכולת האיות נחשבת למיומנות למידה בסיסית.

המונח כתיב מתייחס לרוב לכתיב התקני או המקובל; כלומר לכתיב הנחשב "נכון". במובן זה אפשר לדבר גם על שגיאות כתיב, כלומר על כתיבת מילים בצורה שונה מהכתיב התקני. לכן, במונחים בלשניים, כתיב הוא מונח מרשמי (פרסקריפטיבי), כלומר הוא עוסק בשאלה איך יש להשתמש בשפה; ולא תיאורי (דסקריפטיבי), כלומר אינו עוסק בשאלה איך משתמשים בה בפועל.

המונח אורתוגרפיה מתייחס לכלל מערכת הכתיבה של השפה, כלומר לצירוף של כתב וכתיב; אך בחלק מהשפות משתמשים במונח אורתוגרפיה כדי לתאר את הכתיב בלבד.

מביא לבית הדפוס

המביא לבית הדפוס (מלבה"ד) הוא מונח עברי לתפקיד שהגדרתו איננה מתוחמת ותלויה במקום ובתרבות אך ניתן לכנותו "מתווך בין העולם האינטלקטואלי לעולם המעש". תפקידי המביא לבית הדפוס התגבשו עם המצאת הדפוס עוד לפני שהוגדרו ותוחמו באופן מובהק תפקידי המוציא לאור, בעל בית הדפוס, העורך הספרותי והמגיה. באופן כללי, המביא לבית הדפוס יוזם הדפסת ספר ומכין אותו לדפוס על ידי ליקוט כתבי יד, בדיקתם מבחינה טכנית (שלמוּת, אפשרות טכנית להדפיסם), הגהה שלהם ומציאת מוציא לאור ובית דפוס שיסכימו להוצאתם. חשיבותם הייחודית של מביאים לבית הדפוס בספרות העברית נבעה מכך שחלק גדול מן הדפוס העברי התרכז בפרסום חוזר של טקסטים ישנים, לעיתים עם פירוש או תרגום או הוצאת מהדורות חדשות ואיכותיות יותר, מפעל שריכז מספר שותפים לעשייה והצריך יזם שיוציאם לפועל, יגייס תמיכה כספית ויתאם בין גורמים שונים. תחום פעילות נוסף של הבאה לבית הדפוס היה עריכת קבצים, בהם הודפסו יחדיו מספר חיבורים (בין שראו אור לפני כן בדפוס ובין שראו אור לראשונה), פעולה שהעניקה ממד של ליקוט ופרשנות משווה, בהציבה זה לצד זה טקסטים שונים. פעילות חשובה וייחודית נוספת הייתה הצלתם של כתבי יד על ידי הבאתם לדפוס בטרם יאבדו; גם לפעילות זו נופך של ברירה וקביעה מה יכחד ומה יישמר לעתיד.

ניתן לשייך את המביאים לבית הדפוס לשלוש קבוצות: אישים העוסקים בתחום מבחינה מקצועית ואידאולוגית ומומחים בעולם ההפקה, גיוס ההון וההוצאה לאור; אישים בעלי עניין בספר או במחבר מסוים, שאין בכוחו או ברצונו להוציא את ספרו לאור (או שאיננו עוד בין החיים), ופעילים בהוצאתו של ספר זה או מחבר זה בלבד ובני משפחה ויורשים של מחברים, הנוטלים אחריות על עיזבונם.

לעיתים הוסיף המביא לבית הדפוס הקדמה משלו לספר ובה תיאר את תולדות ההפקה, מאמציו להוציא את הספר והתנצלות אם נפלו שגיאות הגהה (בדומה ל"הסכמה" בראש ספרים תורניים). הקדמות אלה מספקות מידע רב לגבי תפקידיו המגוונים של המביא לבית הדפוס והיקף תרומתם של אישים מסוימים.

שימוש נוסף בהגדרה "מביא לבית הדפוס" מתקיים בכתבים פסאודואפיגרפיים (ספרים חדשים המיוחסים למחבר קדום) שבהם מסתתר המחבר האמיתי תחת הכינוי "מביא לבית הדפוס", ולעיתים אף מפרט כיצד התגלגלו לידיו כביכול מגילות עתיקות, שהוא רק מביאן לדפוס.

מסמך

מסמך הוא מצג כתוב, מאויר, שקף או דקלום של מחשבה. מקור המילה באנגלית, Document נגזר מהמילה הלטינית doceō שפירושה ללמד. בעבר היה נהוג להשתמש במילה "מסמך" לציין הוכחה בכתב בתור ראייה לאמת או לעובדה כלשהי. בעידן המידע, המילה מסמך אינה מתייחסת רק למסמך כתוב או מודפס, אלא גם לקובץ מחשב שמכיל מידע כגון, טקסט, תמונות או טבלאות.

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות. זהו הסידור הראשון שהודפס בידי אנשי תנועת החסידות.

קטוביץ

קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיר בפולין על גדות נהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב־1999. אוכלוסיית העיר מונה 297,197 תושבים (נכון לשנת 2017), ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ־5,200,000 תושבים (נכון ל־2017). שטחה העירוני הוא כ־164 קמ"ר.

רטרו-וירוס

רטרו-וירוס הוא נגיף (וירוס) בו החומר התורשתי הוא RNA, ובתהליך הכפלתו מתבצע שעתוק לאחור של הגנום מ-RNA ל-DNA (מכאן השם "רטרו"). אחד הרטרו-וירוסים הידועים הוא HIV, הנגיף הגורם למחלת האיידס.

לרטרו-וירוס גנום המכיל שני גדילים זהים של RNA חד-גדילי חיובי. לאחר חדירת הווירוס לתא הוא מסתמך על האנזים רוורס טרנסקריפטאז (טרנסקריפטאז הפוך או reverse transcriptase) כדי לבצע סוג של שעתוק לאחור של הגנום שלו מ-RNA ל-DNA, ועל ידי אנזים אינטגראז (Integrase) הוא נכנס לגנום של הפונדקאי.

הווירוס עצמו מהווה מקום אחסון למטען הגרעיני הגנטי שלו. תהליך השעתוק לאחור מתרחש בציטוזול (נוזל הציטופלזמה) של הפונדקאי. כל גנום של הנגיף המשולב בגוף הפונדקאי נקרא פרו וירוס.

בעוד שהשעתוק במרבית התהליכים הביולוגיים מתרחש בדרך כלל מ-DNA ל-RNA, השעתוק לאחור מתעתק RNA ל-DNA. המונח "רטרו" בשם רטרו וירוס מתייחס לכך שהוא מפר את הדוֹגְמָה המרכזית של הגנטיקה.

היות שבתהליך השעתוק לאחור לא מתקיימת הגהה (תיקון שגיאות על ידי אנזימים), סוג זה של נגיפים עובר מוטציות לעיתים קרובות מאוד. דבר זה מאפשר לנגיף להגדיל את ההתנגדות לתרופות אנטי-נגיפיות במהירות; זו היא הסיבה העיקרית לכך שתרופות הניתנות לנשאי HIV ניתנות לרוב בשילוב תרופות נוספות ולא כתרופה יחידה (HAART).

הגנומים של רטרו-וירוסים מכילים בדרך כלל שלושה גנים המקודדים חלבונים אשר יכולים להימצא בנגיף הבוגר:

קודי gag בשביל הליבה והמבנים החלבוניים של הנגיף.

קודי pol לתהליך התרגום, האנזים פרוטאז והחלבון אינטגראז.

קודי env למעטה החלבוני של הנגיף.שישה רטרו-וירוסים שזוהו בגוף האדם (ארבעה זני וירוס HTLV ושני זני וירוס HIV) תוקפים את תאי T של מערכת החיסון. מאפיין נוסף המשותף למשפחת הרטרו-וירוסים הוא מעטפת ליפידים המקיפה את המעטפת החלבונית. מעטפת זו חיונית לפעולתם.

מחקרים ברטרו-וירוסים הם אלו שהראו לראשונה סינתזה של DNA מתבניות RNA.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.