הבקר

הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934‏-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.

Internet-news-reader.svg הבקר
HaBoker
יוסף תמיר ומשפחתו בשער סניף העיתון בפתח תקווה
יוסף תמיר ומשפחתו בשער סניף העיתון בפתח תקווה
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט ברודשיט
Name road arie grabnov
דף מעיתון הבקר, 1950

היסטוריה

עיתון "הבֹקר" החל לצאת לאור כעיתון יומי בשנת 1934, והופץ בארץ ישראל ובחו"ל.[1] מערכת העיתון שכנה ברחוב רענן בתל אביב, והיו לה סניפים בחיפה ובירושלים. העיתון הוגדר בפרסומיו כעיתון מדיני וספרותי.

קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו למעמד הבינוני, בתקופה בה היה כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר עיתון "דבר", בשיאו. העיתון בידל עצמו בהיותו עיתון עצמאי ובלתי תלוי מפלגתית והגדיר את עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".

עם מקימי העיתון וחברי ההנהלה נמנו חיים אריאב וישראל רוקח - ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1952. עורך העיתון בין השנים 19361955 היה יוסף הפטמן שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: בן-ציון כ"ץ, פרץ ברנשטיין, ברוך קרוא (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) זיסי סתוי (עורך ספרותי בשנים 1962 - 1965), אייזיק רמבה, יוסף תמיר, דב (ברוניסלב) לוין, אריה דיסנצ'יק (לימים עורך מעריב), שושנה שרירא (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), הרצל רוזנבלום (לימים עורך ידיעות אחרונות), ברוך ויינשטיין, יעקב רבינוביץ, יוסף עבו עברון, אריאל וינשטיין (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), אדיר כהן.

לדברי מרדכי נאור "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.[2]

"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, גבריאל צפרוני, "'הבקר' היה חייל בשדות הקטל הרעיוניים של אחת התקופות הנאדרות והאיומות בעמנו ובארצנו. כוחו לא עמד – ונפל. אנו נפרדים בתודה על האמון שהוענק לנו כל השנים. אנו נועלים את שערנו באמונה שקורבננו נרצה ויירצה. שלום!".

סגירת העיתון באה על רקע הקמת מפלגת גח"ל (גוש חירות ליברלים). המפלגה החדשה ייסדה את עיתון "היום", שהחליף את העיתונים "הבקר" ו"חרות", אך הוא לא האריך ימים וב-1969 נסגר גם הוא.

הבקר לילדים

החל מ-1943 צורף לעיתון גם המוסף "הבקר לילדים", תחילה כחלק מהעיתון ובהמשך כשבועון עצמאי. "הבקר לילדים", בעריכת יעקב חורגין, כלל ידיעות בתחומים מגוונים בשפה המותאמת לילדים ולנוער, וכן סיפורים בהמשכים מאת חורגין עצמו, שושנה שרירא ואחרים.

ספורט הבקר

ב-1936 נוסף לעיתון מגזין שבועי, בן 4 עד 6 עמודים, שהוקדש לספורט הארץ ישראלי. המגזין, בעריכת אלכסנדר אלכסנדוביץ', דיווח על תוצאות משחקי כדורגל, כדורמים, כדורסל, תחרויות שחייה, בוקס (אגרוף) ועוד. כמו כן, מילאו את דפיו מאמרי דעה שעסקו בחינוך ובביקורת וכן דיווחים על הנעשה בשדה הספורט בעולם. לשבועון צורף גם מוסף קטן, בן עמוד אחד, שהוקדש לתנועת הצופים בשם "צופה - היה נכון".

לקריאה נוספת

  • חברי מערכת "הבקר": נח בי (בירזובסקי], פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, (למלאת 30 שנה לתל אביב).
  • מדור הספרות: סרנה, יגאל, "יונה וולך - ביוגרפיה" כתר 2009, עמ' 148 - 150.
  • ארכיון שושנה שרירא, "מרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץֿ קיפ", אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל כאן: יוסף הפטמן, ‏זכרונות מורשה, באתר "דעת"
  2. ^ רפי מן, כמו בועת סבון, העין השביעית, 7 במאי 2008
Wii U

Wii U (שם קוד: פרויקט קפה) היא קונסולת משחקים של נינטנדו. הקונסולה החליפה את מקומה של קונסולת ה-Wii, המערכת אשר נמכרה ב-13.56 מיליון יחידות בלבד ברחבי העולם, והיא משלבת בין אפשרויות מה-Wii לבין אפשרויות חדשניות לגמרי. תאריך יציאת המערכת לשוק היה ה-18 בנובמבר 2012. המערכת הוצגה לראשונה במסיבת עיתונאים בוועדת העסקים והמדיה E3 בתאריך 7 ביוני 2011‏.Wii U היא קונסולת המשחקים הראשונה של נינטנדו אשר מאפשרת תצוגה ב-High Definition (רזולוציית 1080p), וטכנולוגיות בקרה כגון מסך נגיעה, רמקול ומצלמה המובנים בתוך השלט. הבקר משמש למשחק גם כאשר הטלוויזיה כבויה. למערכת תהיה תאימות מלאה גם עם משחקים ותוספים של קונסולת ה-Wii, אבל לא תתמוך במשחקים של קונסולות ישנות יותר.

נכון לאפריל 2018 נמכרו כ-13.56 מיליון מכשירי Wii U ברחבי העולם.הקונסולה עצמה נכשלה. מספר המכירות שלה היה קטן יחסית וזה מה שגרם לנינטנדו להפסיד בפעם השלישית שלה. אך נינטנדו התכוונה להפסיק את ה-Wii U בתחילת 2017.

Xbox One

Xbox One היא קונסולת משחקים מבית מיקרוסופט. הקונסולה מגשימה את חזון החברה להתאים את הקונסולה לכל שכבות הגיל ולהפוך את ה-Xbox למערכת בידורית בשם "All In One". המתחרה העיקרית של Xbox one היא קונסולת פלייסטיישן 4. במהלך חודש וחצי מאז הושקה ב-2014, מכרה מיקרוסופט למעלה משלושה מיליון יחידות של המכשיר כחלק מתחרות עזה כנגד סוני.

ב-2015 השיקה מיקרוסופט גירסת Elite מתקדמת ומקצועית יותר בעלת דיסק קשיח מהיר יותר ובקר יוקרתי בעל התאמה אישית.

ב-E3 2016 הציגה החברה את Xbox One S שהוא יותר קטן ב-40% בערך מהדגם המקורי והוא יותר חזק במעט.

אנטילופות

אנטילופות הוא שם כללי לקבוצה פרפילטית גדולה של יונקים אוכלי עשב ובעלי קרניים ממשפחת הפריים. אין זו קבוצה במשמעות הטקסונומית המקובלת של המושג: בעלי חיים המסווגים כאנטילופות נמצאים בכל תת-המשפחות של משפחת הפריים (למעט בתת-משפחת היעלים ושבט הבקר), ולעיתים מינים מסוימים קרובים יותר לפרות או לעיזים מאשר למיני אנטילופות אחרים. ישנם מינים רבים של אנטילופות, שמאפייניהם וממדיהם משתנים מאוד: החל מאנטילופה מלכותית (Neotragus pygmaeus) ואנטילופת בייטס ("Neotragus batesi) שגובהן אינו עולה על 30 סנטימטרים, ועד לאילנד ענק (Taurotragus derbianus) שגובהו מגיע ל-2.5 מטרים.

כאמור, האנטילופות אינן קבוצה מונופילטית, אלא קבוצה המכילה מינים שונים שאינם דווקא קרובים זה לזה יותר מלמינים אחרים מבחינה אבולוציונית. בדרך כלל, המונח "אנטילופה" מתאר את כל בני משפחת הפריים שאינם נופלים תחת הקטגוריות עיזים, כבשים או בקר, אך ההגדרה משתנה בקלות וישנם יוצאים מן הכלל. בתת-משפחת היעלים ישנם מינים רבים השייכים לקבוצה הקרויה אנטילופות-עז, והם מתאפיינים לרוב בדמיון חיצוני לעז ובדמיון אקולוגי (ולעיתים גם חיצוני) לאנטילופות.

אזורי תפוצתן הטבעית של האנטילופות משתרעים על שטחים נרחבים באירואסיה ואפריקה. למרות שבצפון אמריקה מינים רבים של אוכלי עשב ממשפחת הפריים, לרוב אין הם מסווגים כאנטילופות. יש המערערים על קביעה זו ומסווגים גם מינים כמו האנטילוקפרה האמריקנית (Antilocapra; אינה משתייכת למשפחת הפריים) כאנטילופה. מיני אנטילופות שלא היו נפוצים באזור באופן טבעי, כגון האנטילופה ההודית (Antilope cervicapra) ראם הצבי (Oryx gazella), והנילגאי (boselapaus tragocamelus) הוכנסו אף הם לאמריקה על ידי האדם.

על פי ההגדרות המקובלות, כ-90 מיני בעלי חיים המשתייכים ל-30 סוגים מוגדרים כאנטילופות. מתוך מינים אלו, כ-15 נתונים בסכנת הכחדה, בשל ציד לא חוקי ואובדן בתי גידול. רוב מיני האנטילופות מאופיינים במבנה גוף קל ואלגנטי, גוף רזה יחסית, קלות רגליים, פרסה שסועה וזנב קצר. רגליהן האחוריות של האנטילופות חזקות במיוחד, וכשהן נבהלות הן מסוגלות לרוץ במהירות תוך כדי דילוגים למרחקים ארוכים.

רוב מאפייניהם הפיזיים של האנטילופות דומים בדרך כלל לאלה של הפריים. לרוב האנטילופות מעטה של פרווה קצרה וצפופה. אצל מרבית המינים, צבע הפרווה נע בין צהוב לחום, בעוד שבמקרים הרבים חלקו התחתון של הגוף לבן. האנטילופות הן מעלות גירה, ולכן יש להן מערכת מפותחת של שיניים חותכות. העיניים ממוקמות בצידי הראש כדי להבחין בטורפים, וגם חוש השמיעה והראייה מחודדים. בקרב רוב המינים, הן לזכר והן לנקבה יש קרניים - אך אלה של הזכר לרוב ארוכות יותר. בנוסף, ברוב המינים הזכר גדול מהנקבה.

מיני האנטילופות החיות בסביבה מיוערת או מיוערת למחצה אינם נוטים לנדוד, אך מינים מסוימים החיים בערבות האפריקניות נוהגים לנדוד מדי שנה מרחקים ארוכים מאוד במסלול קבוע פחות או יותר בחיפוש אחר שטחי רעייה פוריים; נדידה זו מכונה "הנדידה הגדולה" ודוגמה למיני אנטילופות המשתתפים בה הם הגנו ומינים מסוימים של צבאים אפריקנים. לאנטילופות דרכים שונות להימלט מטורפים, בהתאם לסביבת המחיה שלהם. לדוגמה, דוקרן הסטינבוק (Raphicerus campestris) החי באזורים מיוערים בדרך כלל יסתתר וישמור על פרופיל נמוך עד שהטורף יעזוב, בעוד שלמינים אחרים, דוגמת הצבי החי בערבה נמוכה, אין אפשרות כזו, ובדרך כלל הם יפתחו בריצה במהירות גבוהה כאשר יזהו טורף קרוב.

האנטילופות מצויות בגני חיות רבים ברחבי העולם. בישראל ניתן לראות מיני אנטילופות בספארי רמת גן, בגן החיות התנ"כי ובחוות האנטילופות בערבה.

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועד לשנת 586 לפנה"ס לערך. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, ‏(832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

בלנוס

בלנוס הוא אל במיתולוגיה הקלטית.

כונה גם בלינוס, בלינו, בלאנו, בלוס ו-בל (Belenus, Belinus, Belenos, Belinos, Belinu, Belanu, Bellinus, Belus, Bel). משמעות שמו בקלטית: "הזוהר".

תושבי גאליה ובריטניה הקדומה וכן אזורים מסוימים בהם נפוצה התרבות הקלטית באוסטריה ובספרד האמינו באל זה.

בלנוס היה אל האש והרפואה. בתקופת האימפריה הרומית זוהה בלנוס עם האל אפולון מהמיתולוגיה היוונית (אפולו במיתולוגיה הרומית) - ואולם, בניגוד לאפולון, בלנוס לא היה אל השמש - שכן הפולחן הקלטי לא כלל פולחן לשמש.

הפסטיבל הקלטי שנקרא "בלטאן" ונערך כל שנה ב-1 במאי היה קשור, ככל הנראה, לפולחנו של האל. כחלק מטקסי החג טוהרו עדרי הבקר - טקס זה נועד להגן על הבקר בטרם הוציאוהו למרעה לעונת הקיץ.

בקר

בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת פרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינה משקית.

סוגי הבקר הם הגדולים והמגושמים במשפחת פריים. ראשם אינו מתרומם מעל הכתפיים. שני הזוויגים נושאים קרניים המורכבות מציפוי קרטין על בסיס עצם מלאה. הזנב ארוך ובקצהו ציצית שיער. לנקבה יש עטין בעל ארבע פטמות והריונה נמשך תשעה חודשים.

בקר הבית

בקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבקר. נקבת בקר הבית מכונה "פרה", והזכר מאותו מין מכונה "פר", "שור" או "אלוף". כאשר מתייחסים לזכר בלתי מסורס, משתמשים במינוח פר (פר הרבעה או פר לפיטום). "שור" מתייחס בדרך כלל לזכר מסורס המשמש לעבודה. פר צעיר נקרא "עגל" ופרה צעירה - "עגלה". קולם של כל אלו נקרא "געייה".

לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מהמזרח התיכון, או מהכלאה של פרי בר מקומיים ופרות בית מיובאות. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור חלב לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, בשר למאכל ועורן המשמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים לחרישה ואף כבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה, באחו או בחוצות העיר.

בשר בקר

בשר בקר הוא בשר שמקורו בשרירי הפרה. בלשון הדיבור משמשת המילה "בשר" בדרך כלל לתיאור בשר בקר, ואילו בשר דג או תרנגול מכונים "דג" ו"עוף" בהתאמה. איברים פנימיים של בקר המשמשים למאכל מכונים לפי שם האיבר (למשל כבד).

הבשר עשיר בחלבון (כ-15%–25%), שומן (5%–40%) וויטמינים שונים, דוגמת B12. צבעו האדום של בשר בקר נובע מצבען של תרכובות הברזל (ההמוגלובין) המצויות בו. בטמפרטורות גבוהות מאבדות תרכובות אלו את צבען וצבע הבשר המבושל הופך לחום או לאפור.

גדר תיל

גֶדר תיל או תיל דוקרני או תלתלית היא גדר העשויה תֵילים, בה מותקנים קצוות חדים המונחים במרווחים. אדם או חיה שינסו לעבור דרך גדר התיל, או מעליה, צפויים לחוש אי-נוחות או להיפגע ולהיפצע מן הקצוות החדים.

הנחת גדר תיל דורשת הנחת עמודים במרווחים וביניהם נמתחת גדר התיל. לעיתים מונחת גדר התיל מעל מכשול או חומה קיימים, על מנת למנוע את המעבר מעליהם. גדר התיל היא מכשול זול וזמין, וקל להניחו באמצעות צוות של עובדים, שאינו צריך להיות מיומן.

התיל בצורתו המוכרת כיום נרשם כפטנט על ידי ג'וזף פ. גלידן מאילינוי בשנת 1874. היה זה שיפור של דגם מוקדם יותר שהומצא בשנת 1865 על ידי לואי ז'נין מצרפת.

גדר התיל הייתה הטכנולוגיה הראשונה השימושית לתיחום בקר. גדרות תיל היו זולות להקמה יותר ממכשולים אחרים, וכאשר, בסוף המאה ה-19 הן הפכו לזמינות בארצות הברית, ניתן היה לגדר שטחים נרחבים, ולהפוך את רעיית הבקר למעשית יותר בקנה מידה נרחב בהרבה.

הדדיות

הדדיות או מוטאליזם (אנגלית: Mutualism) הוא אחד משלושת הסוגים העיקריים של יחסי גומלין סימביוטיים. במצב זה, שני יצורים ממינים שונים מפיקים תועלת מהסימביוזה (לדוגמה: יכולת טובה יותר לשרוד). סוג זה של יחסים נפוץ מאוד במערכות אקולוגיות ומהווה חלק חשוב מהן, כאשר חלק מהיחסים בעלי קרבה גדולה בעוד אחרים קצרי זמן.

ישראל אלדד

ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט ומתרגם. נודע כמתרגם כתבי פרידריך ניטשה לעברית.

ישראל רוקח

ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי. כיהן בתפקידי ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936 ל־1952 (החל משנת 1949 כראש העירייה המאוחדת תל אביב-יפו), חבר הכנסת ושר הפנים. השתייך לתנועת הציונים הכלליים.

ל

ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי. שמה, למ"ד (לָמֶד), ממלמד הבקר, שתפקידו היה לזרז ולהמריץ את הבקר ללכת בכיוון מסוים. מכאן נגזר הפועל למד, שמשמעותו לימוד והתפתחות מעבר למה שהיה קיים עד כה.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ל' נמנית עם חמש האותיות הלשוניות: דטלנ"ת. היא גם אחת מאותיות השימוש (בכל"ם). מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור מכתשי, מקורב צדי (/l/ ‏:IPA).

בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ל' היא כ־6.29% מכלל אותיות האלף-בית. ערכה של האות בגימטריה הוא 30.

במסורה ל' מסמן מילה יחידאית.שלט ובו האות ל' על-גבי כלי רכב מציין שכלי רכב זה משמש תלמיד נהיגה.למד הפועל הוא כינויה של האות השלישית בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות ל' שהיא האות השלישית במילה "פעל".

סאו פאולו (מדינה)

מדינת סאו פאולו היא המדינה הגדולה (מבחינת אוכלוסייה) ביותר בברזיל. המדינה נמצאת בין האוקיינוס האטלנטי לנהר הפרנה ובה נמצאים מטעי הקפה, הקקאו, קני הסוכר וחוות הבקר (פאזנדה) הגדולים בעולם.

במטרופולין של בירת מדינת סאו פאולו, אשר מתקראית גם כן באותו השם, מרוכזת חלק גדול מהתעשייה של ברזיל ושם גם נמצאים משרדים הראשיים של לא מעט חברות גדולות בברזיל. בשל היותה מוקד משיכה כלכלי, גדלה אוכלוסיית המדינה באופן ניכר מדי שנה בשל זרימת התושבים הנוהרים אליה כדי לתור עבודה, ואוכלוסייתה היא הגדולה ביותר, מבין מדינות ברזיל. ילידי סאו פאולו קרויים "פאוליסטה".

פלייסטיישן 4

פלייסטיישן 4 (באנגלית: PlayStation 4 או בקיצור PS4) היא קונסולת המשחקים הנייחת הרביעית של חברת סוני. הקונסולה נמכרת בארה״ב מאז ה-15 בנובמבר 2013 ובאירופה התחילה להימכר ב-29 בנובמבר 2013.קונסולה זו היא חלק מהדור השמיני של קונסולות המשחק אשר מתחרה בקונסולת המשחק של נינטנדו Wii U ובקונסולה החדשה של מיקרוסופט, Xbox One.

הקונסולה נחשפה לראשונה במסיבת עיתונאים שסוני ערכה בניו יורק ב-20 בפברואר 2013.בישראל הקונסולה הושקה ב-29 בינואר 2014 על ידי נציגת סוני בישראל - ישפאר.

בשנת 2016 החלו דיווחים ברשת אודות דגם הדור הבא לפלייסטיישן 4 שיכלול תמיכה ב 4K וחומרה משודרגת (מעט) וכונה פלייסטיישן 4.5 או פלייסטיישן 4 Neo (אך כיום ידוע ששמו PlayStation 4 pro) . ב-7 בספטמבר 2016 הושקו שתי גרסאות חדשות לפלייסטישן 4: PlayStation 4 Slim, בעל חומרה זהה עם מבנה דק יותר, וה-PlayStation 4 Pro, בעל חומרה חזקה יותר, תמיכה ברזולוציית 4k וטכנולוגיית HDR .

פריים

פָּרִיִּים (שם מדעי: Bovidae; מכנים גם נבובי קרניים) הם משפחה של מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה.

המשפחה מונה כ-137 מינים ו-45 סוגים. זוהי משפחה מגוונת ביותר, הנפוצה באפריקה, במרבית אירופה ובמרבית אסיה ובאמריקה הצפונית. המגוון הצורני של משפחה זו ניכר בעיקר באפריקה. ניתן למצוא את בני המשפחה במגוון אזורי מחיה: בטונדרה הארקטית, באזורים טרופיים וסאב-טרופיים, בסוואנות ובאדמות עשב. במשפחה זו מינים רבים שעברו תהליך של ביות, וכעת משמשים לצרכים רבים במשק האדם.

שבט (טקסונומיה)

שֵׁבֶט (באנגלית Tribe) היא דרגת מיון טקסונומית המאפשרת מיון ביניים בין תת-משפחה לבין סוג.

חלוקה לשבטים מבוצעת לרוב כדי לבטא זיקה גנטית בין סוגים שונים במשפחה, בין אם במאפיין חיצוני כגון צבע, גודל, אופן התרבות ועוד, ובין אם הצבעה על אב משותף והתאמה גנטית המאפשרת זיווג של מינים תחת סוגים שונים. שבטים הם מיון נדיר אם מתייחסים לכלל המיונים הטקסונומיים, אך במשפחות גדולות מאוד, לדוגמה משפחות תחת פרוקי רגליים, ניתן למצוא אותם תכופות.

דוגמאות לשימוש בדרגה זו: השימפנזה הוא סוג של קוף השייך לשבט ההומיניניים שבמשפחת ההומינידיים השייכת לסדרת הפרימטים; הטנגריים הם שבט של עופות ממשפחת הפרושיים; הפר והתאו שייכים לשבט בקר (Bovini) שבמשפחת הפריים ועוד.

שור הבר

שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.

אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.

לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.

גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג.

תקוה וינשטוק

תקוה וַינשטוק לוריא (נולדה בכ"ד בכסלו תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היא עיתונאית ישראלית, לשעבר חברת מערכת "מעריב".

עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדבר • הבקר • היוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.