הבקע הסורי-אפריקני

בקע ים המלח או מערכת השבירה הסורית-אפריקנית או בשמותיהם הנפוצים הבקע הסורי-אפריקני או השבר הסורי-אפריקני הם השמות לסדרה של העתקים ובקעים שנמשכת מצפון לדרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד למוזמביק. אורכו של הבקע כ-6,000 ק"מ ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ, והוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך של תנועות התרחקות של לוחות היבשות אסיה ואפריקה זו מזו, שנמשך עד היום. הבקע הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה ולעיתים לצונאמי באזורים שבהם הוא עובר.

בתחום הבקע הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות אדמה קלות-בינוניות. הגאולוגים סבורים כי הן משחררות את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים, ומונעות בכך למעשה הצטברות רבה מדי של אנרגיה, מצב העלול לגרום לרעידת אדמה עזה, כפי שאכן אירע באזור בעבר.

הבקע מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): מדרום טורקיה ועד לים סוף, בקע ים סוף – ממפרץ אילת לאורך ים סוף, ובקע מזרח-אפריקה – מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

בפי גאולוגים מודרניים נקראת סדרת הבקעים "מערכת ההעתקה הסורית-אפריקנית".

Greatrift
צילום לוויין של נאס"א שבו נראה חלקו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני. בתמונה: חצי האי סיני, ים המלח, עמק בקעת הירדן, והכנרת
Great Rift Valley map-he
מפת השבר

מהות הבקע

הבקע מפריד בין הלוח האפריקאי ותת הלוח ישראל-סיני ללוח הערבי, כאשר הלוח הערבי הועתק בהדרגה למרחק של 105 ק"מ צפונית ללוח האפריקאי בקטע שמדרום לכנרת (כך למשל המקום המקביל לבקעת תמנע מצדו המזרחי של השבר הסורי־אפריקני מצוי 100 קילומטר צפונית לו בפונון שבירדן), ו-40 ק"מ בקטע שמצפון לכנרת. שני הלוחות נעים צפונה, אולם הלוח הערבי, ממזרח לבקע, נע במהירות רבה יותר. מהירות התנועה היחסית בין הלוחות היא כ-4 מילימטרים לשנה (לעומת מהירות של כ-4 סנטימטרים לשנה בהעתק סן אנדראס).

במקומות בהם הקו המפריד בין הלוחות נמצא בזווית חיובית (נגד כיוון השעון) יחסית לכיוון התנועה היחסית ביניהם, הלוחות מתרחקים זה מזה, ונוצר בקע הולך ומתרחב. כך קורה בבקע ים סוף, בו מתרחשת התפשטות קרקעית הים, ולכן נחשב מבחינה גאולוגית לאוקיינוס צעיר. לעומת זאת באזורים בהם הזווית הזו היא שלילית, הלוחות נלחצים זה לזה, ונוצרים רכסי הרים, כמו רכס הרי הלבנון, ורכס הרי מול הלבנון (כולל הר החרמון).

הבקע בארץ ישראל

הבקעים העיקריים לאורך הבקע בארץ ישראל הם עמק החולה, בקעת כנרות, בקעת הירדן ובקעת ים המלח. כמו כן, תהליך היווצרות הבקע גורם לקימוט שמגביה את רכס החרמוןרכס נוצר לפני הביקוע, במקביל להיווצרות הקשת הסורית). אילולא הבקע, הרי הגלעד והגולן בעבר הירדן המזרחי, והרי יהודה ושומרון והגליל היו למעשה גוש הררי אחד, כפי שהיו עד להיווצרותו. עדות לכך היא שכבת בזלת הכיסוי, המכסה את הגולן וחלקים מהגליל המזרחי (ואף נמצאת מתחת לפני השטח בכנרת ובעמק החולה). דבר זה מסביר גם את גודלם של חלק מהנחלים בארץ ישראל המערבית (למשל נחל שורק), שעל-פי שטח אגן הניקוז הנוכחי שלהם היו אמורים להיות קטנים הרבה יותר.

באזור זה (שהוא דרום בקע ים המלח) נמצא החלק הנמוך ביותר של הבקע והחלק היבשתי היחיד בו המצוי מתחת לגובה פני הים. בנוסף להפרדת הרי הגלעד מהרי יהודה ושומרון גרם הבקע הסורי-אפריקני להעתקי משנה נוספים האנכיים לו, ופיצל את השומרון מהגליל, באמצעות בקעת עמק יזרעאל ומערך הבקעות הצפוניות לה: בקעת כסולות, בקעת תרען, בקעת בית נטופה ובקעת סח'נין. כמו כן מפרידה בקעת באר שבע בין יהודה ושומרון לבין הנגב.

הבקע באפריקה

חלקו האפריקני של הבקע הסורי-אפריקני גבוה בהרבה מבקע ים המלח, אולם הוא עדיין נמוך בהרבה מהאזורים המקיפים אותו. השבר מפריד בין שני חלקיו של הלוח האפריקאי - הלוח הנובי והלוח הסומאלי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אגם אבה

אגם אַבֶּה או אגם אַבְּהֶה הוא אגם מלח, השוכן על הגבול בין אתיופיה לג'יבוטי. אגם זה נמנה עם שרשרת של ששה אגמים הקשורים זה לזה, הכוללת גם את (מצפון לדרום) גָארְגוֹרִי , לָאיטָאלִי , גוּמָארֶה , בָּאריוֹ ואַפָאמְבּוֹ .

אגם אדוארד

אגם אדוארד (אנגלית: Lake Edward) הוא אחד האגמים הגדולים ביותר באפריקה.

אגם אייסי

אגם אֶיָיסי (Eyasi) הוא אגם מלוח בצפון טנזניה. האגם הוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני והוא שוכן דרומית למכתש נגורונגורו ולפארק הלאומי סרנגטי, ומערבית לארושה. לאגם, ששטחו כ-1,050 קמ"ר, צורה מלבנית - אורכו 72 ק"מ ורוחבו 16 ק"מ. גובהו 1,030 מטר מעל פני הים.

מקור המים העיקרי של האגם הוא נהר סיבּיטי, הנשפך אליו בדרום מערב, אך מפלס המים בו תלוי מאוד בכמות הגשמים שיורדים באזור, והוא משתנה תדיר. גם בעונות גשומות במיוחד, המים באגם רדודים.

האגם מהווה בית גידול לשקנאים, פלמינגואים וחסידות. בסמוך לאגם חיים בני ההדזה, שבט קטן של ציידים-לקטים.

אגם אלברט

אגם אלברט (Albert Nyanza) הוא אחד האגמים הגדולים באפריקה. הוא האגם השביעי בגודלו ביבשת וניצב על הגבול בין אוגנדה לבין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר).

אגם אלברט הוא הצפוני ביותר מבין שרשרת האגמים בבקע הסורי-אפריקני. אורכו של האגם כ-160 קילומטרים ורוחבו כ-30 קילומטרים. עומקו המרבי הוא 58 מטרים והוא נמצא בגובה 619 מטרים מעל גובה פני הים.

האגם מהווה חלק מהמערכת המורכבת של הנילוס העליון. מקורותיו העיקריים הם נילוס ויקטוריה המגיע מאגם ויקטוריה שבדרום מזרח ומנהר סמליקי שמגיע מאגם אדוארד שבדרום מערב. בקצה הצפוני של האגם ממשיך הנהר בשם נילוס אלברט אל תוך דרום סודאן.

בקצהו הדרומי של האגם, כניסתו של נהר סמליקי כוללת אזורי ביצות. דרומה משם נמצא כס הרוונזורי בעוד שרכס גבעות בשם ההרים הכחולים מתנשאת לחופו הצפון מערבי של האגם.

היישובים המעטים לחופי האגם כוללים את בוטיאבה הקונגולזית ואת פאקוואצ' האוגנדית.

אגם אלמנטייטה

אגם אלמנטייטה (אנגלית Lake Elmenteita) הוא "אגם בסיסי" רדוד בקניה, השוכן בשבר הסורי-אפריקאי, כ-120 ק"מ צפונית-מערבית לבירה ניירובי וכ-20 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר נקורו. בשנת 2011 הוכרזו האגם וסביבתו הקרובה - יחד עם שני אגמים נוספים בקניה, אגם נקורו ואגם בוגוריה - כאתר מורשת עולמית המשתרע על-פני שטח של 25.24 קמ"ר.

אגם בוגוריה

אגם בוגוריה (באנגלית Lake Bogoria) הוא אגם בסיסי רדוד בקניה, השוכן בשבר הסורי-אפריקאי, כ-180 ק"מ צפונית-מערבית לבירה ניירובי וכ-10 ק"מ צפונית לקו המשווה. האגם וסביבתו מוכרזים כשמורת טבע מאז 29 בנובמבר 1973, ובשנת 2011 הם הוכרזו - יחד עם שני אגמים נוספים בקניה, אגם נקורו ואגם אלמנטייטה - כאתר מורשת עולמית המשתרע על-פני שטח של 107 קמ"ר.

אגם החולה

אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) (בערבית: بحيرة الحولة) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20. האגם השתרע על שטח של כ-14 קמ"ר, ומצפון לו השתרעו ביצות בשטח של כ-30 קמ"ר, ושטחים נוספים שהוצפו בעונת החורף והרחיבו את שטחי הביצות.

אגם טנגניקה

אגם טַנְגָאנָיִיקָה (בסווהילי: Ziwa la Tanganyika, בצרפתית: Lac Tanganyika, באנגלית: Lake Tanganyika) הוא אגם מים מתוקים גדול במרכז אפריקה. הוא מוערך כאגם השני בגודלו בתבל מבחינת עומקו, אחרי ימת באיקל שבסיביר (Lake Baikal). ארבעים וחמישה אחוזים משטח האגם נמצאים בתחומי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, 41% מהשטח בתחומה של טנזניה, והשאר בתחומי בורונדי וזמביה.

הדיג באגם גבר במהלך המאה ה-20, בד בבד עם הגידול הרב באוכלוסייה השוכנת ביישובים על שפת האגם.

אגם מלאווי

אגם מלאווי (באנגלית: Lake Malawi) הידוע גם בשם אגם ניאסה (Lake Nyasa) הוא האגם הדרומי ביותר לאורכו של הבקע הסורי-אפריקני. האגם הוא השלישי בגודלו באפריקה והתשיעי בגודלו בעולם והוא שוכן על גבולן של המדינות מלאווי, מוזמביק וטנזניה. במימיו החמימים של האגם דגים מסוגים רבים יותר מאשר בכל אגם אחר בכדור הארץ. מגלה הארצות דייוויד ליווינגסטון היה איש המערב הראשון שתיאר את אגם מלאווי ועל כן כינויו בפי דוברי אנגלית רבים הוא "אגם ליווינגסטון".

אגם מניארה

אגם מניארה (בסווהילי: Ziwa la Manyara) הוא אגם בטנזניה. האגם נמצא בשבר הסורי אפריקני, והוא שריד לאגמים הרבים ששכנו בחלקו המזרחי של השבר הסורי אפריקני. מקור שמו של האגם בא מהמילה "אמניארה" (emanyara) במסאית, שפירושה שמו של צמח האופורביה שגדל בסביבת השמורה. האגם משתרע על שטח של 231 קילומטרים מרובעים, ומקור מימיו בעיקר בנחל סימבה בצפונו, ובנחל מקיוני במזרחו.

האגם הוא חלק מ"שמורת טבע אגם מניארה", ששטחה 329 קילומטרים מרובעים, ואשר נמצאת בחבל מניארה בצפון טנזניה. בשמורה חיים מעל 500 מינים של בעלי חיים, מתוכם כ-400 מיני ציפורים. בעלי חיים מוכרים הנמצאים בשמורה הם בבונים, זברות, פילים וחזירי בר.

ב-1981 הכריזה עליו אונסק"ו כשמורה ביוספרית.

אגם נקורו

אגם נקורו (באנגלית: Lake Nakuru) הוא "אגם בסיסי" רדוד בקניה, השוכן בשבר הסורי-אפריקאי, כ-120 ק"מ צפונית-מערבית לבירה ניירובי, וכשני ק"מ דרומית-מזרחית לעיר נקורו שבה מתגוררים כ-300,000 תושבים. האגם וסביבתו מוכרזים כפארק לאומי מאז שנת 1961, ובשנת 2011 הם הוכרזו - יחד עם שני אגמים נוספים בקניה, אגם אלמנטייטה ואגם בוגוריה - כאתר מורשת עולמית המשתרע על-פני שטח של 188 קמ"ר.

אגם עסל

אגם עסל (בערבית: بحيرة عسل - בוחיירה עסל, "אגם הדבש".בצרפתית: Lac Assal) הוא אגם מלוח במרכז ג'יבוטי, בתוך משולש עפר. בגובה של 155 מ' מתחת לפני הים, חופיו הם הנקודה היבשתית הנמוכה ביותר באפריקה, והאזור הנמוך בעולם אחרי חופי ים המלח, בקעת הירדן, הכנרת ועמק טורפן שבצפון סין.

האגם נמצא בתוך לוע של הר געש. אורכו 19 ק"מ ורוחבו 7 ק"מ, ושטחו הכולל 54 קמ"ר. עומקו הממוצע 7.4 מ', והוא מכיל 400 מיליון מ"ק מים.

אגם עסל הוא האגם השני המלוח ביותר בעולם, עם מליחות מים של 34.8%. אחרי אגם ונדה עם מליחות של 35%, ולפני ים המלח, עם מליחות של 34.2% (2011). יש גופי מים קטנים כמו אגם דון חואן, עם מליחות של 44%. לשם השוואה, מליחות מי הים התיכון היא 3.5% עד 3.9%.

אגמי הבקע הסורי-אפריקני

אגמי הבקע הסורי-אפריקני (אנגלית Rift Valley lakes) הוא שם קיבוצי למספר קבוצות של אגמים שנוצרו לכל אורכו של הבקע הסורי-אפריקני והכוללים חלק מהאגמים העתיקים, העמוקים והגדולים בעולם. ייתכן שגם ים סוף היה אגם מים מתוקים בתור השלישון, כאשר מצר באב אל מנדב נסגר וניתק אותו מהאוקיינוס ההודי, דבר שעשה אותו לגדול מבין אגמי הבקע הסורי-אפריקני באותה עת.

בקע (גאולוגיה)

בקע הוא שקע צר וארוך בקרום כדור הארץ, המשתרע לאורכו של העתק נרחב. היווצרות בקעים ארוכים אופיינית לתהליך של היפרדות לוחות טקטוניים וביקוע יבשות-על. לאורך שולי הבקע עשוי להתפתח עמק ביקוע.כאשר הבקע מתמלא מים, יכול להיווצר מקווה מים – אגם בקע דוגמת הכנרת ואגמי הבקע הסורי-אפריקני, ואף אוקיינוס. בתחתית הבקע יכול להתאסף סלע געשי, ופעילות געשית היא מרכיב נפוץ, אם כי לא בהכרח קיים, בבקעים.

כאשר בקע היוצא מצומת משולש אינו מתפתח לכדי אוקיינוס, הוא נקרא בקע כושל.

האגמים הגדולים של אפריקה

האגמים הגדולים של אפריקה (בסווהילי: Nchi za Maziwa Makuu) הם מערכת של אגמים כחלק מאגמי הבקע הסורי-אפריקני, המצויים בבקע מזרח-אפריקה. הם כוללים את אגם ויקטוריה, אגם המים המתוקים השני בגודלו בעולם, ואגם טנגנייקה שהוא אגם המים המתוקים השני בנפחו ובעומקו. מדינות הכלולות באזור זה הן בורונדי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קניה, רואנדה, טנזניה ואוגנדה. האגמים הגדולים של אפריקה מנוקזים לשלושה אזורי ניקוז (למעט טורקאנה שהוא בעל ניקוז פנימי) - הנילוס הלבן (עד לים התיכון), נהר שייר (עד לזמבזי, ומשם לתעלת מוזמביק) ונהר קונגו (עד לאוקיינוס האטלנטי).

הרמה האתיופית

הרמה האתיופית היא מסיב הרים רחב ידיים באתיופיה, אריתריאה ובצפון סומליה בצפון-מזרח אפריקה. פסגות הרמה האתיופית נישאות לגבהים של מעל 4,000 מטר, ורק חלק קטן ממנה משתרע בגובה של מתחת ל-1,500 מטר. הרמה האתיופית נחצית במרכזה מצפון-מזרח לדרום-מערב על ידי הבקע הסורי-אפריקני, ולאורכו משתרעים אגמי צפון אתיופיה ואגמי רמת אתיופיה שרובם מלוחים.

בחלק הצפון-מערבי שכולל את מדינות תיגראי ואמהרה באתיופיה ואת אריתריאה שוכנים הרי סאמיאן המוכרזים כפארק לאומי והמגיעים לשיאם בהר ראס דאשן (4,549 מטר). עוד שוכן אגם טאנה בחלק זה של הרמה, וממנו זורם הנילוס הכחול.

החלק הדרום-מזרחי של הרמה משתרע במדינות אורומיה ובמידה פחותה גם בסומלי ובצפונה של סומליה. הוא מגיע לשיאו באזור באלה המוכרז גם הוא כפארק לאומי ופסגתו בהר טולו דמטו (4,337 מטר).

הרמה האתיופית החלה מתרוממת לפני 75 מיליון שנים כאשר מאגמה מעומק כדור הארץ דחפה את פני הקרקע ויצרה כיפה הררית. לאחר מכן ביתר הבקע הסורי-אפריקני את הרמה לשלושה חלקים - שני חלקיה שנזכרו לעיל, וחלקו הדרום-מערבי של חצי האי ערב שהשתייך גם הוא לרמה האתיופית. המפגש של שלושת החלקים הוא במשולש עפר, ובצומת זה נפגשים שלושה לוחות טקטוניים - לוח ערב ממזרח ושני תת-לוחות של הלוח האפריקאי: הלוח הנובי שעליו שוכן חלקה הצפון-מערבי של הרמה והלוח הסומלי שעליו משתרע חלקה הדרום-מזרחי.

מצוק ההעתקים

מָצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח – חלק הבקע הסורי-אפריקני המשתרע מדרום טורקיה ועד לדרום מפרץ אילת. המצוק עובר מרכס רמים בצפון, דרך בקעת הירדן ועד מצוקי הרי אילת. מצוק ההעתקים מתבטא במיוחד בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח.

לרוב אורכו של מצוק ההעתקים ובמקביל לו, מצוי מצוק נוסף, רובו בשטח מדינת ירדן, ובאופן חלקי, גם בשטח מדינת ישראל, באזור הגולן. הטופוגרפיה של המצוק המזרחי הופכת אותו למאפיין גאוגרפי בולט כמעט לכל אורכו, בניגוד למצוק המערבי, הישראלי, הבולט בעיקר באזור מדבר יהודה.

המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו.

גובהו המרבי של המצוק הוא 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם), גובהו המינימלי 50 מטר תחת פני הים (מעל נחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר. השיפוע חד מאוד, השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעל נחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזור נחל רחף).

המצוק קיבל את שמו מסדרת ההעתקים שיצרה אותו.

עמק

עמק הוא אזור גאוגרפי הנמוך מסביבתו, ובדרך כלל מוקף בהרים וגבעות. גודלו של עמק נע בין כמה קילומטרים רבועים למאות ואפילו אלפים של קילומטרים רבועים.

עמקים נוצרים על ידי מספר תהליכים גאוגרפיים:

התופעה השכיחה ביותר - היווצרות עמקים על ידי זרימת מים (כגון נהרות) על פני השטח במשך שנים רבות, דבר הגורם לסחיפת הקרקע וליצירת בקע, שבתורו יכול להפוך לעמק.

עמקי ביקוע - לדוגמה: הבקע הסורי-אפריקני. עמקי ביקוע הם בדרך-כלל בעלי צורת האות V, ונוצרו על ידי התרחבות קרום כדור-הארץ בעקבות פעילות טקטונית (תנודת הלוחות הטקטוניים) מתחת לפני כדור הארץ.

עמקים קרחוניים - צורתם בדרך-כלל כצורת האות U. העמקים הקרחוניים נוצרו לפני עשרות-אלפי שנים (ככל הנראה במהלך עידן הקרח) על ידי הכוח הראשוני והסוחף העצום של הקרחונים. ניתן למצוא הרבה עמקים קרחוניים במרכז אירופה, במדינות האַלְפִּים.עמק קטן מכונה בקעה, ואילו עמק קטן שנוצר על ידי זרימת מים ורוחבו וגובהו לא עולה על עשרות בודדות של מטרים, נקרא ערוץ.

גם לכוכבי לכת מוצקים ולירחים ישנם מאפייני-שטח כגון עמקים. עמקים אלו הם לרוב עמקי ביקוע או שהם משתייכים לשתי קטגוריות עמקים שעל פי כדור הארץ לא שורדות זמן רב בשל סחיפת פני השטח על ידי הרוחות והגשמים:

שרשרת של מכתשי פגיעה (מכתשים הנוצרים כתוצאה מפגיעה של מטאוריט)

זרימת נהר לבה או בעקבות התכווצות נהר לבה שהתקרר

קרן אפריקה

קרן אפריקה (נקראת גם צפון-מזרח אפריקה או חצי האי הסומלי, בערבית: القرن الأفريقي) היא חצי אי במזרח אפריקה באורך של מאות קילומטרים שנכנס לים הערבי, ויוצר, יחד עם דרום חצי האי ערב, את מפרץ עדן. קצה חצי האי הוא הנקודה המזרחית ביותר באפריקה.

השם "קרן אפריקה" משמש גם לציון אזור גדול יותר, המכיל את המדינות ג'יבוטי, סומליה (הכוללת בתוכה את המדינה האוטונומית פונטלנד), אריתריאה ואתיופיה וכן את סומלילנד, ישות מדינית המתפקדת דה פקטו כמדינה ריבונית. בהגדרה זו מכסה קרן אפריקה שטח של כ-2,000,000 קמ"ר ומאכלסת כ-100.2 מיליון בני אדם.

קרן אפריקה נמצאת במרחק שווה מקו המשווה ומחוג הסרטן. השטח כולל בעיקר רכסי הרים שנוצרו מדחיקה בעת היווצרות הבקע הסורי-אפריקני עם פסגות גבוהות בהרי סאמיאן. הקרחונים שהיו בהרים נמסו בתקופת ההולוקן והשאירו אחריהם ערוצים הניתנים לעיבוד חקלאי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.