הבורסה לניירות ערך בתל אביב

הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מאנגלית: Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות: TASE) היא חברה ציבורית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. 23 חברי הבורסה[1], הם בנקים ובתי השקעות גדולים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים. הבורסה משמשת למסחר בניירות ערך, ולגיוס הון וחוב לחברות ולממשלה בשוק ההון הישראלי.

המסחר בניירות ערך בארץ ישראל החל בשנות ה-30, בעקבות עלייתם לארץ ישראל של בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.

לאחר קום המדינה, על רקע הגידול במחזורי המסחר ובמספר החברות שהונפקו לציבור, גבר הצורך במיסוד המסחר בניירות ערך, ובעקבות כך הבנקים ובתי ההשקעות שפעלו בישראל באותה תקופה, התאגדו והקימו בספטמבר 1953 את הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבורסה החלה לפעול ב-14 בספטמבר 1953, והמסחר המשיך להתנהל במשרדי בנק לאומי עד שנת 1960, עת עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113, תל אביב. בשנת 1983, בעקבות הגידול בפעילות המסחר, עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2014, עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2, תל אביב[2].

הבורסה נוסדה בסוף שנת 1953 כחברה שלא למטרות רווח, כלומר, כחברה שאינה רשאית לחלק רווחים לבעליה. בעשור השני של המאה ה-21 פעלה הבורסה להפוך לחברה למטרות רווח. אחד הבלמים לעניין זה היה הצורך באישור רגולטורי, אשר עשוי להיות כרוך גם בהחלשת הבורסה כמונופול דה פקטו במסחר בניירות ערך. ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב
Tel Aviv Stock Exchange Logo
רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב
רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב
סימול TASE
שנת ייסוד 1953
עיר תל אביב
מדינה ישראל  ישראל
מטבע ₪ - שקל חדש (NIS או ILS)
מדדים תל אביב 35 (לשעבר מדד המעו"ף)
תל אביב 90
תל אביב 125
מדד תל בונד 20
תל אביב גלובל-בלוטק
מדד ביומד
www.tase.co.il
הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1953
ענפי תעשייה בורסה לניירות ערך
שווי שוק 915 מיליון ש"ח (1 באוגוסט 2019)
מנכ"ל איתי בן זאב
אנשי מפתח אמנון נויבך (יו"ר)

מאפייני הבורסה בישראל

בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם משיקה הבורסה מוצרים פיננסיים חדשים, באישור רשות ניירות ערך. בעשור השני של המאה ה-21, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר תעודות סל; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד תל אביב 35 ושער שקל-דולר, ומיעוטם אופציות על נכסי בסיס אחרים וחוזים עתידיים. הבורסה גובה עמלות הן מחברי הבורסה, על הפעולות המבוצעות בה, והן מהחברות המונפקות בה.

תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות, על פי חוק ניירות ערך. הבורסה משמשת את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות ולהנפקה ומסחר של אג"ח ממשלתי.

בשונה ממדינות אחרות, בישראל ניתן רישיון פעולה לבורסה אחת לניירות ערך. עם זאת, רשות ההגבלים העסקיים פרסמה החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה כעל מונופול[3].

שעות פעילות הבורסה

הבורסה פועלת בימי חול בלבד. בהיותו של יום שישי יום עסקים קצר, היא אינה פעילה בו. הבורסה אינה פעילה גם במועדי ישראל. מדי תקופה מסוימת, עולה הרעיון של שינוי מועדי המסחר, כך שהבורסה לא תהיה פעילה בימי ראשון ותפעל בימי שישי. זאת, גם לאור נפח המסחר הקטן יחסית בימי ראשון, ובעיקר מכיוון שהבורסות העקריות בעולם אינן פעילות בימי ראשון.

בימי הפעילות, מתבצע המסחר בין השעות 9:00 בבוקר (ובנגזרים – החל מ-09:30) ל-17:35 אחר הצהריים בימים ב-ה, ו-16:35 ביום א[4].

הפעילות בבורסה בימי העבודה מתחלקת לחמישה שלבים: "טרום פתיחה", "פתיחה", "רצף", "טרום נעילה" ו"נעילה"[5].

חברי הבורסה

לבורסה הישראלית 23 חברי בורסה[6]:

מוצרים

בבורסה בת"א נסחרים מספר מוצרים פיננסיים:

  • מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
  • איגרות חוב - נייר ערך המייצג הלוואה הניתנת למנפיק נייר הערך, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש.
    • איגרות חוב קונצרניות - איגרות חוב המונפקות על ידי חברה.
    • איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב המונפקות על ידי מדינת ישראל.
    • מלווה קצר מועד - איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל בדיסקאונט לטווח קצר של עד שנה.
  • איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).
  • תעודות סל (ETN) - נייר ערך אשר עוקב אחר מחיר מוצר או מדד פיננסי כלשהו בארץ או בעולם.

קיימות תעודות סל המחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך למשל, קיימות תעודות סל בחסר, אשר נותנות יחס הפוך למדד כלשהו (ערך התעודה עולה, כאשר המדד יורד ולהפך)[7].

  • קרנות סל (Exchange Traded Fund - ETF) היא מכשיר פיננסי שנועד לעקוב באופן פסיבי אחר מדדים של מניות, אג"ח וסחורות. הקרן משקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד פיננסי כלשהו, קבוע מראש, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

הקרן אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר, זאת בשל פעילות מסחר של הקרן, וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן. למעשה, קרן סל מחויבת לעשות את מיטב מאמציה (best effort) במעקב אחר המדד, ומשום כך קרן הסל אמורה להניב תשואה דומה, אם כי לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

קרן סל היא מוצר היברידי, מאחר שהיא נסחרת בבורסה בדומה לכל ניירות הערך הנסחרות בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן באמצעות הבורסה. אולם, יחד עם זאת בידי המשקיע קיימת האפשרות לרכוש או למכור את קרן הסל, באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).

קרן הסל כפופה לחוק השקעות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות[8]. .

  • קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
  • כתבי אופציה - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה או באג"ח תמורת תשלום קבוע מראש. אלו נסחרות בזירת הרצף, בניגוד לנגזרים הבורסאיים שנסחרים בזירת רצף-נגזרים.
  • שוק המעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסים) - נגזרים - אופציות וחוזים עתידיים על מדד, ניירות ערך בודדים (אג"ח או מניה), או שערי מטבע. מסלקת מעו"ף של הבורסה מהווה צד-נגדי לכל אופציה, כתור מסלקה מרכזת וזאת בניגוד לכתבי אופציה שהם חוזה כנגד חברה ספציפית. את הניירות הללו יכול לכתוב ולרכוש כל סוחר. אופציות על מדד ת"א 35 הוא המוצר הסחיר ביותר בתל אביב, וישנה פעילות ערה גם באופציות שקל-דולר. נגזרים נסחרים בזירת המעו"ף, ולהם כללי מסחר אחרים מאלו של נכסים אחרים הנסחרים במסגרת מסחר הרצף (כך למשל במעו"ף מצטטים מחירים בשקלים, וברצף באגורות).

רגולציה

פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[9], ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להיסחר בבורסה נדרשת חברה לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון[10] הבורסה ובהנחיות הזמניות. תקנון הבורסה נועד לקבוע כללים לניהול תקין והוגן של הבורסה והוא מסמך המתעדכן באופן תכוף ובהתאם לשינויים בשוק ההון הישראלי.

רישום דואלי: חברות הרשומות גם בבורסות בחו"ל

בשנת 2000 הוגדרו הקלות בחוק[11] המסירות חלק מהרגולציה המוטלת על ידי חוק ניירות ערך מחברות הרשומות גם בבורסות זרות. חברות הנסחרות בבורסה מוכרת אחרת (רשימה סגורה של בורסות במדינות מתקדמות - NASDAQ, ב-New York Stock Exchange) NYSE), ב-NYSE MKT (לשעבר AMEX), ב-London Stock Exchange's Main Market) LSE) וב-High Growth Segment[12] יכולות להירשם רישום דואלי מהיר לתל אביב תוך דיווח ורגולציה על-פי המתכונת הזרה, כאשר דרישות הרגולציה המקומיות עליהן מצומצמות. בנוסף, ההקלות הסדירו רישום של חברות הרשומות בישראל לרישום בבורסות מוכרות בחו"ל ואפשרו שינוי משטר דיווח בהתאם לכך.

לאור התעניינות הולכת וגוברת של חברות ישראליות גם ברישום למסחר בשווקים במזרח הרחוק, בהם סינגפור והונג קונג, בין בשל זיקה עסקית לשווקים אלה או בשל תפיסה לפיה מדובר בשוקי הון אטרקטיביים לגיוס, הגישה הרשות לני"ע הצעה אשר ביוני 2018 אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת ולפיה תתאפשר הרחבת הסדר הרישום הכפול כך שיכלול שלוש בורסות נוספות: סינגפור, הונג קונג וטורונטו[12].

עמלות

הבורסה גובה עמלות מחבריה על כל פעולה המתבצעת בה, בסך של כמה אלפיות אחוז מערך הנכס ברצף ועשרות אגורות ליחידת אופציית מעו"ף[13].

אזרחים המעוניינים לסחור בבורסה, עושים זאת באמצעות חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות שצוינו), אשר גובים מסוחרים עם מחזורים נמוכים עמלה גבוהה בהרבה על שירותיהם. הבנקים גובים, בתעריפון ברירת המחדל שלהם (0.6%-0.8%), עמלה הגבוהה פי 100–200 מעמלת הבורסה למשקיעים דרכם. ניתן בדרך כלל לקבל הנחה של עשרות אחוזים מהתעריפון הבנקאי בבקשה בלבד, גם ללא מחזורים משמעותיים (לכ-0.2%-0.3%). חברים שאינם בנקים, קרי בתי ההשקעות גובים מסוחרים בעלי היקף מחזורים נמוך עמלה נמוכה יותר (כ-0.1%), של כפי 20 בלבד.

סוחרים פרטיים ומוסדיים עם היקף מסחר משמעותי, מקבלים הנחות ניכרות גם בבנקים וגם בבתי השקעות, באופן שעבור הסוחרים הגדולים מתקרב לתעריפון הבורסה.

נוסף על זאת, גובים הבנקים הישראליים מגוון עמלות שונות הקשורות לפעולות מול הבורסה, כגון דמי הפצה לקרנות נאמנות ו"דמי משמרת" שהיא עמלה ארכאית[14] אשר מעטים מבתי ההשקעות ממשיכים לגבות. היא עומדת על 0.1-0.2 אחוזים שנתיים ומקורה בימים עברו, בהם היו ניירות הערך ניירות ממש, ונשמרו בכספת עבור לקוחות הבנק. בעולם דיגיטלי, ההצדקה לעמלה זו ברורה פחות, מרבית חברי הבורסה שאינם בנקים אינם גובים אותה מלקוחותיהם ואף הבנקים נוטים לוותר עליה עבור חלק מלקוחותיהם[14]. הבורסה מפרסמת באתר האינטרנט שלה טבלת השוואת עמלות, המאפשרת השוואת מחירים בין עמלות המסחר השונות[15].

היסטוריה

PikiWiki Israel 1004 Tel Aviv Stock Exchange הבורסה
חזית הבניין הקודם בו שכנה הבורסה, עד 2014, ברחוב אחד העם 54 בתל אביב
Flickr - Government Press Office (GPO) - A broker giving an order to purchase stocks
ברוקר נותן הוראה לרכוש מניות בבורסה בתל אביב, 1989
Flickr - Government Press Office (GPO) - The Tel Aviv Stock Exchange
אחד מימי המסחר הידני האחרונים בבורסה, פברואר 1999

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל בשנת 1935, התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים, בנק לאומי) המנדטורי. המסחר התנהל בבנק, במשרדו של מר מרדכי פנחס חסון – בנקאי ישראלי, ממקימי לשכת החליפין לניירות ערך ומנכ"ל בבנק לאומי. במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד.

  • ב-1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
  • בשנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם. בשנה זו עברה הבורסה ממשכנה ברחוב אלנבי 113 למשכנה ברחוב אחד העם 54 בתל אביב.
  • בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
  • בשנת 1999 הושלם מהלך של מעבר משיטת המסחר בזירות, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת מסחר ממוחשבת הנקראת "רצף".
  • בשנת 2000 אישרה הכנסת את תיקון מספר 21 לחוק ניירות ערך, המקל על חברות שמניותיהן נסחרות בארצות הברית, להירשם למסחר גם בתל אביב ("רישום כפול"). ביולי 2005 הורחב הרישום הכפול לחברות הנסחרות ברשימה הראשית בבורסת לונדון וב-Nasdaq Small Cap. כיום נסחרות בבורסה בתל אביב עשרות חברות דואליות (הנסחרות במקביל בתל אביב ובבורסות בחו"ל).
  • בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
  • בשנת 2007 המחזור בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה.
  • החל משנת 2008, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, הידוק הרגולציה על הבורסה (מצד רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הרשות להלבנת הון ועוד) וגורמים נוספים ירד משמעותית מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר. ב-2012 עמד מחזור המסחר בניירות ערך והמירים על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) - המחזור הנמוך ביותר מאז 2004.
  • בינואר 2014 מונה יוסי ביינארט למנכ"ל הבורסה[16][17]. ביינארט פרש עקב מחלה בספטמבר 2016[18], ונפטר ב-24 באוגוסט 2017.
  • בשנת 2014 עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב.
  • בשנת 2016 הושקה תוכנית האנליזה לחברות הייטק, ובמהלכה בפברואר 2016 נחתם חוזה עם שתי חברות מחקר בינלאומיות – אדיסון ופרוסט אנד סאליבן על הסכם לביצוע אנליזה לחברות הטכנולוגיה והביומד הנסחרות בבורסה בתל אביב.
  • בשנת 2017 החלה הרפורמה במדדי הבורסה – "רפורמת הפיזור", שלה מספר מטרות, וביניהן: שיפור יציבות מדדי הבורסה, פיזור ענפי רחב בתוך המדדים השונים, קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל וקביעת תנאי סף מקלים במדדים אחרים, עידוד משקיעים זרים להשקעה במדדי הבורסה, הגדלה משמעותית של שיעור החזקות הציבור במניות הנכללות במדדי הדגל, מיצוי פוטנציאל מניות של חברות קטנות ובינוניות והרחבת התשתית להשקת מדדים חדשים.
  • בינואר 2017 נכנס איתי בן זאב לתפקידו כמנכ"ל הבורסה[19].
  • בתחילת 2017 עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק לשינוי מבנה הבורסה, אשר יוצר מתווה להפיכתה לחברה למטרות רווח[20].
  • באפריל 2017 אישרה הכנסת תיקון חוק ניירות ערך בנושא שינוי מבנה הבעלות של הבורסה. בספטמבר 2017 אישר בית המשפט המחוזי את ההסדר לשינוי מבנה הבורסה, ובמסגרתו הפכה הבורסה לחברה למטרות רווח תוך יצירת הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה. רשות ניירות ערך היא רגולטור המפקח על פעילות הבורסה, ואילו מסלקת הבורסה, מסלקת מעו"ף והחברה לרישומים של הבורסה, הן חברות בבעלות מלאה של הבורסה.
  • בשנת 2018 הוקמה החברה לרישומים כחברה בת פרטית של הבורסה, העוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: דאגה לרישום תקין ושלם של כמות ניירות ערך שרשומה על שמה (ומוחזקת בידי הציבור), ושימוש כצינור להעברת תשלומים הנובעים מאירועי חברה (כדוגמת: דיבידנדים, ריבית) מן החברות המנפיקות למחזיקים הסופיים של ניירות הערך[21].
  • באוגוסט 2018 אישרה הרשות לניירות ערך את מכירתן של 71.7% ממניות הבורסה לחמש קבוצות של משקיעים זרים[22].
  • ב-1 באוגוסט 2019 החלו ניירות הערך של הבורסה לניירות ערך בתל אביב להיסחר בה[23].

החברות הנסחרות בבורסה

בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה היקף הפעילות של הבורסה מצומצם ונסחרו בו, בשנת 1965, 80 חברות בלבד[24]. נכון לאוגוסט 2018, נסחרות בבורסת תל אביב 452 חברות בשווי שוק כולל של 785 מיליארדי שקלים[25][26].

סוג חברה מספר חברות בבורסת תל אביב שווי שוק במיליארדי שקלים
בנקים 9 117
ביטוח 7 25
שירותים פיננסיים 17 7
ביומד 46 156
טכנולוגיה 73 103
מסחר ושירותים 66 58
נדל"ן ובינוי 93 123
תעשייה 64 105
השקעה ואחזקות 52 41
חיפושי נפט וגז 25 50
סה"כ 452 785

ירידת מחזורי המסחר (2007–2012)

קיימים מספר גורמים אשר הביאו לירידת מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ממחזור השיא בשנת 2007 ועד השפל הרב-שנתי בשנת 2012. הגופים המקצועיים (הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, משקיעים מוסדיים) חלוקים ביניהם באשר לסיבות המרכזיות לירידה זו ולדרכי הטיפול המועדפות בה[27]. מספר התפתחויות בשוקי ההון בישראל ומחוצה לה, תרמו להגעה למצב זה:

  • החל משנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר הגבירו את הרגולציה על שוק ההון הישראלי ועל הבורסה בפרט. הרגולציה הגיעה מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. ההשפעה הייתה הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר[28].
  • במקביל, החל משנת 2008 על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחזורי המסחר בבורסות מקומיות רבות ברחבי העולם[29], עם מעבר המשקיעים הבינלאומיים לשווקים בטוחים יותר. מגמה זו הואצה בשנת 2010 עם מעבר מדינת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של חברת MSCI למדד השווקים המפותחים, מעבר שהוביל ליציאה של גופים בינלאומיים רבים מהבורסה בתל אביב. גופים אלו התמקדו בהשקעה בשווקים מתעוררים, אשר בתוכם ישראל נחשבה להשקעה בטוחה יחסית - ומאידך, עבור גופים המשקיעים בשווקים מפותחים, קיימות מדינות אחרות בעלות סיכון נמוך יותר להשקעה[30].
  • בתחילת שנת 2012 הועלה מס רווחי הון מ-20 אחוז ל-25 אחוז, דבר שהקטין עוד את האטרקטיביות של השקעה בבורסה הישראלית מול בורסות אחרות בעולם[31].

על רקע גורמים אלו, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מיליארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב-2012 ומחזור המסחר באופציות על מדד תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשומות למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013. עם זאת, המסחר באגרות חוב ומק"מ עלה בתקופה זאת.

בחודש נובמבר 2014 פרסמה רשות ניירות ערך הצעה לשינוי מבנה הבורסה[32], לרבות הפיכתה לחברה למטרות רווח, מתוך מטרה לשפר את שקיפות פעולתה, את יעילותה, את הסחירות ואת שיתופי הפעולה עם בורסות אחרות בעולם.

רפורמת המדדים

בתחילת 2017 ערכה הבורסה רפורמה מקיפה במדדי הניירות הערך הנסחרים בה והקמת מדדים חדשים. בין השינויים העיקריים ברפורמה, הורחב מספר המניות הנכללות בכל מדד והופחתה תקרת המשקל של מניה במדד. למשל, מדד תל אביב 25, שנחשב למדד הדגל של הבורסה הורחב מ-25 מניות ל-35 מניות, ושמו שונה בהתאם למדד תל אביב 35[33]. המשקל המקסימלי למניה במדד הופחת מ-10% ל-7%. מטרת הרפורמה היא בין היתר הקטנת הריכוזיות במדדים. היות שלמעלה מ-70% ממשקל המדד נבע מכעשר מניות בלבד[34], כשאחת מהן שינתה ערכה בחדות המדד הגיב בחריפות ולכן נחשב ריכוזי מדי.

במסגרת הרפורמה נוצרו מדדים חדשים במטרה להעלות עניין משקיעים בבורסה ולהגדיל את הפעילות בה. המדדים החדשים הם ת"א-BlueChip15Price, ת"א-SME150 ות"א-רימון.

מדדי הבורסה

במניות ישנם, לאחר הרפורמה בתחילת 2017 שני מאגרי מניות. מאגר רימון הוא הבכיר מביניהם ומכיל כ-200 מניות המתאימות לשימוש כנכסי בסיס לנגזרים. מניות אלו בעלות שווי גבוה יותר ותנאי סף נוקשים יותר ביחס לאחזקות ציבור. מאגר תמר מכיל גם מניות קטנות יותר וכן מניות עם אחזקות ציבור נמוכות[35].

מדדי מניות על פי שווי שוק

TASE 2019
מדדים ושערי ניירות ערך מוצגים במהלך המסחר בלובי הבורסה
  • מדד ת"א 35[36] (לשעבר "מדד המעו"ף") - מדד המייצג את מחירן של 35 מניות החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב הכלולות במאגר רימון. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. על מדד זה נסחרות אופציות "ת"א 35" הסחירות.
  • מדד ת"א 125[37] - מדד המייצג את מחיר המניות של 125 החברות הגדולות ביותר בבורסה הכלולות במאגר רימון. המדד מורכב ממדד ת"א 35, בתוספת מדד ת"א 90. על מדד זה נסחרות אופציות בשוק הנגזרים בבורסה.
  • מדד ת"א 90[38] - מדד המייצג את מחירן של 90 המניות של החברות הגדולות ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד ת"א 35.
  • מדד ת"א SME60[39] - מדד המייצג את מחירן של 60 מניות החברות בעלות שווי השוק של החזקות הציבור הגבוה ביותר הכלולות ברימון לאחר אלו שבמדד תל אביב 125.
  • מדד ת"א צמיחה[40] (לשעבר מדד ת"א יתר מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר, אשר אינן כלולות במדד ת"א 125 וב-SME60.
  • מדד ת"א All-Share[41] (לשעבר מדד ת"א מאגר) כולל את כל המניות הכלולות במאגר תמר. התפרסם לראשונה ביולי 2010[42].

מדדי מניות ענפיים

  • מדד בנקים-5 כולל את חמשת הבנקים הגדולים ביותר הכלולים במאגר רימון. על מדד זה נסחרים גם נגזרים.
  • מדד ת"א פיננסים[43] כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר תמר.
  • מדד ת"א ביטוח-פלוס[44] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום הביטוח ושירותים פיננסיים (אך לא בנקים).
  • מדד ת"א נדל"ן[45] כולל את כל מניות הנדל"ן בבורסה הכלולות במאגר תמר.
  • מדד ת"א ביומד[46] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
  • מדד ת"א טכנולוגיה[47] הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות בשירותי מידע, תוכנה ואינטרנט, אלקטרוניקה ואופטיקה, וציוד ומערכות תקשורת.
  • מדד ת"א גלובל-בלוטק[48] מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות הכלולות במדד ת"א טכנולוגיה ובמדד ת"א ביומד.
  • מדד ת"א טק-עילית מתפרסם ממאי 2014 וכולל את מניות החברות הכלולות במדד ת"א בלוטק ששווי השוק שלהן מעל 75 מיליון ש"ח.
  • מדד ת"א נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום חיפושי הנפט וגז.
  • מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות במאגר תמר בתחום התקשורת וטכנולוגיות מידע.

נוסף על אלה, קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים נוספים ומדדי אג"ח ממשלתי.

מדדי תל בונד

  • מדד תל בונד-20 - מדד תל בונד-20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד. המדד כולל 20 איגרות חוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-40 - מדד תל בונד-40 כולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב מסוג זה שאינן נכללות במדד תל בונד-20 ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-60 - מדד תל בונד-60 הוא מדד הכולל את כל אגרות החוב הנכללות במדדים תל בונד-20 ותל בונד-40.
  • מדד תל בונד צמודות - מדד תל בונד-צמודות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-לא צמודות – המדד מורכב מאג"ח קונצרניות הכלולות במדדי תל בונד-שיקלי ותל בונד- בריבית משתנה. במדד נכללות סדרות אג"ח שמשקל כל אחת מהן מוגבל ל-2%.
  • מדד תל בונד יתר-צמודות - מדד תל בונד-צמודות יתר כולל את איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד-60 ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד תשואות - מדד תל בונד-תשואות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה בטווח דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) בדירוג מעלות או בטווח דירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג מידרוג ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד צמודות-בנקים - מדד תל בונד-צמודות בנקים כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-שקלי - מדד תל בונד-שקלי כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שאינן צמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • תל בונד ריבית משתנה - המדד מורכב מאג"ח קונצרניות בריבית משתנה הכלולות במאגר תל-בונד. במדד נכללות אג"ח קונצרניות שאינן צמודות ונושאות ריבית משתנה, הכלולות במאגר תל-בונד.
  • מדד ת"א-פמילי כולל את כל המניות הישראליות ברשימת המניות המשפחתיות כפי שהוגדרו על ידי מכון רעיה שטראוס לחקר עסקם משפחתיים ואשר נכללות במאגר רימון[49].

משכן הבורסה

BursaTelAviv-2
בניין הבורסה לניירות ערך החדש, החל מ-2014, ברחוב אחוזת בית בתל אביב, סמוך למגדל שלום מאיר

בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב. בפברואר 1983 עברה הבורסה למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב. בשנת 2001 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז התקיימו ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.

ב-24 ביולי 2014 עברה הבורסה לניירות ערך למשכנה החדש בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר. מתחם הבורסה מתפרש על פני מגרש בן דונם וחצי, שנרכש על ידה בשנת 2007 במחיר של 58 מיליון ש"ח. תהליך הבנייה ארך חמש שנים. הבניין משתרע על שטח של 22.6 אלף מטרים רבועים, מתנשא לגובה של 60 מטרים ומונה 14 קומות. היחס בין מספר הקומות לגובה אינו סטנדרטי, משום שהבניין כולל קומות בעלות תקרות גבוהות, כגון קומת הכניסה המתנשאת לגובה של 10 מטרים.

עלות הבניין חרגה מאוד מהעלות הצפויה המקורית, ועלותו הכוללת הגיעה ל-350 מיליון ש"ח, במקום 160 מיליון ש"ח הצפויים. חריגה זו, בשילוב עם ירידת מחזורי המסחר בתקופת השלמת הבנייה, הביאו את חברת הבורסה לגירעונות עמוקים של עשרות מיליוני ש"ח[50]. עלות האחזקה השנתית גם היא גבוהה בהרבה מהצפוי, כ-28 מיליון ש"ח לשנה. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אשר נכנס לתפקיד שבועות ספורים לפני המעבר לבניין החדש, הזמין שתי הערכות בלתי תלויות לכדאיות המעבר לבניין החדש. שתיהן הגיעו למסקנה שערכו הממשי גבוה בהרבה מערכו בספרים. והוחלט לאחר סקירת החלופות כי החלופה הטובה ביותר היא מעבר לבניין החדש ומכירת הבניין הקודם, ברחוב אחד העם, ואכן הבניין נמכר לחברת הראל ביטוח[51][52].

בספטמבר 2018 הבורסה דיווחה על שיפור משמעותי בפעילות השוטפת שלה. הרווח הנקי של הבורסה בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך בגין בניין הבורסה, הסתכם בכ-12.9 מיליון שקל, זינוק של כ־123% לעומת המחצית הראשונה של 2017. סך הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם ב-78.5 מיליון שקל; ההכנסות במחצית הראשונה הסתכמו בכ־128.4 מיליון שקל לעומת 123.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017, גידול של כ-4%; קיטון של כ־6% בהוצאות הבורסה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בנטרול ביטול ההפרשה לירידת הערך; הרווח מפעילות שוטפת לפני פחת והכנסות / הוצאות חד פעמיות הסתכם במחצית הראשונה בכ-32.8 מיליון שקל, גידול של 56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד[53].

מיצבים

TASE bull
שור ועליו סמלי החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב

במסגרת חגיגות 70 שנה לפעילות הבורסאית ערכה הבורסה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:

  • בדצמבר 2005 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, אשר בשפה הבורסאית מסמל צמיחה בורסאית - עליות שווקים וצמיחה בשוק ההון[54]. בנוסף, הושקה תערוכת "הבורסה בראי הזמן" במרכז המבקרים של הבורסה, שהציגה את הפעילות הבורסאית מימיה הראשונים בשנת 1935 כלשכת החליפין בבנק אנגלו פלשתינה, ולאורך 70 שנה, על רקע האירועים במשק ובמדינה. בתערוכה, הוצגו תעודות מנייה מיוחדות, אביזרים שונים מזירות המסחר ותמונות המספרות על התפתחות הבורסה[55].
  • בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית, ונועד להעביר את המסר לגבי תהליך הגלובליזציה, שהביא בשנים האחרונות לגידול בהיקף ההשקעות בשוק ההון בארץ ולכן נבחר גלובוס לעמוד במרכז המיצג[56].

קישורים חיצוניים

אקטואליה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אתר הבורסה
  2. ^ אתר הבורסה
  3. ^ רשות ההגבלים העסקיים, החלטה בדבר אי הכרזה על הבורסה לניירות ערך כמונופול, ‏13 בנובמבר 1994
  4. ^ מועדי המסחר בבורסה באתר הבורסה
  5. ^ טלי ציפורי, ‏שפת השוק: כל מה שרציתם לדעת על שלבי המסחר בבורסה, באתר גלובס, 10 ביולי 2009
  6. ^ חברי הבורסה באתר הבורסה לניירות ערך
  7. ^ בהתאם לצו משרד האוצר תהליך הפיכתן של תעודות הסל לקרנות הסל מתבצע ב-11 פעימות, כאשר בכל פעימה הופכת קבוצה של תעודות סל בעלות מאפיינים דומים לקרנות סל. הפעימה הראשונה החלה ב-4 באוקטובר 2018 והפעימה האחרונה תתבצע לקראת סוף 2018 אתר הבורסה
  8. ^ אתר הבורסה
  9. ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
  10. ^ תקנון הבורסה, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
  11. ^ תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, אתר הכנסת
  12. ^ 12.0 12.1 אתר הבורסה
  13. ^ תעריפון עמלות מסחר וסליקה, בורסת תל אביב
  14. ^ 14.0 14.1 שי אספריל, עמלה ולמה: כמה עולה להשקיע בניירות ערך, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2009
  15. ^ מחשבון עמלות מסחר: כך תוכלו לבצע השוואת מחירים בבורסה באתר protocol
  16. ^ הודעה לעיתונות: שוק ההון מקבל את פני מנכ"ל הבורסה החדש ביינארט, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 13 בינואר 2014
  17. ^ ערן אזרן, הכירו את מנכ"ל הבורסה החדש: מומחה ב"אלגו-טרייד" ובן של חתן פרס ישראל, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2013
  18. ^ "יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה לשעבר, מת ממחלה קשה". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2017.
  19. ^ הלחץ על נויבך עשה את שלו, איתי בן זאב נבחר לתפקיד מנכ"ל הבורסה, באתר כלכליסט
  20. ^ דון סוסונוב, שינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב – תיקון מס' 63 לחוק ניירות ערך: עיון מחודש בנימוקי בג"ץ 3877/17 ח"כ השכל נ' יו"ר הכנסת, משפט ועסקים
  21. ^ הבורסה נכנסת לשוק של 15 מיליון שקל: מקימה חברת רישומים דיגיטליים TheMarker‏, 18 באוקטובר 2017
  22. ^ יונתן קירשנבאום, ‏אושרה מכירתן של מרבית מניות הבורסה הישראלית למשקיעים זרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 באוגוסט 2018
  23. ^ הבורסה לניירות ערך בתל אביב – פתיחת מסחר, הודעה באתר "מאיה", 31 ביולי 2019
  24. ^ מדוע דועך שוק המניות?, דבר, 1 בספטמבר 1965
  25. ^ התפתחות מספר החברות הבורסאיות, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  26. ^ ערך שוק של ניירות הערך הרשומים בבורסה, 1991 עד 2013, באתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  27. ^ אורי טל טנא, בלי החוצפה הישראלית הבורסה בת"א תשאר יבשה, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2013
  28. ^ עירית אבישר, ‏כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה", באתר גלובס, 1 במרץ 2012
  29. ^ 2012 WFE Market Highlights, באתר ה-World Federation of Exchanges (באנגלית)(הקישור אינו פעיל, 8.05.2018)
  30. ^ חגי עמיתמחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2013
  31. ^ משה גולן, "הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים", גלובס, 7 במאי 2012
  32. ^ רשות ניירות ערך, הצעת חוק לשינוי מבנה הבורסה
  33. ^ המדדים החדשים של תל אביב – החל מפברואר 2017, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 10 באוגוסט 2016
  34. ^ אביב לוי, ‏רפורמת המדדים החלה - אך לא כולם מאמינים שתחולל מהפך, באתר גלובס, 9 בפברואר 2017
  35. ^ מאגרי המניות למדדים - תמר ורימון, בורסת תל אביב
  36. ^ אתר הבורסה
  37. ^ אתר הבורסה
  38. ^ יום ירוק בבורסת ת"א: מדד ת"א 35 זינק ב-1.4%, ויינט, 16 באוקטובר 2018
  39. ^ באתר finance
  40. ^ אתר הבורסה
  41. ^ אתר הבורסה
  42. ^ ת"א-מאגר באתר הבורסה לניירות ערך
  43. ^ אתר הבורסה
  44. ^ אתר הבורסה
  45. ^ אתר הבורסה
  46. ^ אתר הבורסה
  47. ^ באתר finance
  48. ^ באתר finance
  49. ^ לה פמיליה - הבורסה משיקה מדד חדש - ת"א פמילי - שיורכב מחברות משפחתיות באתר hon
  50. ^ ליטל איסטמטי, ‏איך קרה שתקציב בניין הבורסה החדש התנפח ל-350 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2014
  51. ^ אורי חודי, ‏בניין הבורסה בת"א נמכר להראל ביטוח ב-58.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2013
  52. ^ ביום ה' הבא: הבורסה עוברת למשכנה החדש באתר news1
  53. ^ אתר הבורסה
  54. ^ הבורסה תציב עשרות שוורים ברחבי ת"א לחגיגות ה-70 באתר bizportal
  55. ^ אתר הבורסה
  56. ^ שער העולם - תערוכת גלובוסים בשד' רוטשילד באתר הארץ
HSBC

HSBC הולדינגס (HSBC Holdings plc) היא חברת החזקות, המדורגת כתאגיד ה-14 בעולם על-פי הדירוג המשולב של פורבס. משרדי ההנהלה העולמית של HSBC שוכנים במגדל HSBC (כיכר קנדה 8) בקנרי וורף שבלונדון.

נכון לאפריל 2016, שווי החברה הוא כ-116 מיליארד דולר, היא הבנק ה-4 בגודלו בעולם - והגדול ביותר בעולם שאינו סיני.

הבנק מחזיק סניפים ברחבי העולם. מקורם של 80% מרווחיו הוא מחוץ לממלכה המאוחדת, לכן הוא מדווח על תוצאותיו בדולר אמריקני. קרוב ל-22% מרווחיו מקורם בהונג קונג, שם שכן מטהו עד 1991.

הלוגו של HSBC, הידוע כמשושה, נגזר מהדגל של תאגיד הבנקאות הונגקונג ושנגחאי מהמאה ה-19, שבעצמו נגזר מדגל סקוטלנד, המייצג את הצלב שהקדוש הנוצרי אנדרו (הקדוש הפטרון של סקוטלנד) נצלב עליו.

אקסלנס נשואה

אקסלנס השקעות בע"מ או בשמו המוכר - אקסלנס נשואה הוא בית השקעות ישראלי.

בנק אגוד לישראל

בנק אִגוד לישראל (שמו נכתב בכתיב חסר) הוא הבנק השביעי בגודלו במערכת הבנקאות בישראל, והוא מספק שירותי בנקאות מלאים ללקוחות פרטיים ועסקיים. הבנק הוקם בשנת 1951, פועל באמצעות 36 סניפים ומעסיק למעלה מ-1,200 עובדים.

בנק דיסקונט לישראל

בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ) הוא בנק מסחרי, שהוקם בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ופועל מאז בישראל.

בנק דיסקונט הוא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב וכל מניותיו נמצאות בידי הציבור. הבנק מציע ללקוחותיו שירותים בנקאיים מקיפים בכל תחומי הפעילות הפיננסית, באמצעות רשת סניפים בפריסה ארצית ובאמצעות שירותי בנקאות ישירה ובנקאות מקוונת. לבנק פעילות מחוץ לישראל, באמצעות חברות בנות השייכות לו, וממוקד בתחומים עסקיים-מסחריים ובנקאות פרטית.

בנק הפועלים

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל. נכון לשנת 2017, הבנק הוא הגדול בישראל, ומעסיק כ-12,683 עובדים. הבנק מפעיל סניפים גם בצפון אמריקה (בערים ניו יורק ומיאמי שבארצות הברית ובקנדה), באירופה (בשווייץ ובלוקסמבורג), בדרום אמריקה ובאיי קיימן. מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2014 דירג מגזין פורבס את הבנק במקום 822 ברשימת החברות הגדולות בעולם.

הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1997 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה הנוכחית בבנק היא חברת אריסון אחזקות שבשליטת שרי אריסון. בעלת עניין גדול בבנק היא חברת תעשיות מלח לישראל. ב-1 באוקטובר 2019 מונה דב קוטלר למנכ"ל בנק הפועלים במקומו של אריק פינטו.

בנק ירושלים

בנק ירושלים (שנודע בעבר בשם "בנק ירושלים לפיתוח ולמשכנתאות בע"מ") הוא בנק ישראלי הפועל כבנק מסחרי החל משנת 1998, ומתמחה באשראי לנדל"ן, בשוק ההון, חיסכון ובבנקאות בינלאומית. הבנק מספק שירותי מסחר בניירות ערך זרים וישראליים, ושירותי בית השקעות.

בנק ירושלים נשלט על ידי חברת יצוא חברה להשקעות בע"מ, חברה ציבורית הנשלטת על ידי משפחת שובל, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לבנק ירושלים מספר חברות בנות, בהן "עיר שלם סוכנות לביטוח בע"מ(1996)" העוסקת בביטוח משכנתאות וחיים, "ירושלים מימון והנפקות (2005) בע"מ "העוסקת בתחום החיתום וההנפקות הציבוריות וכן בפעילות של גיוסי הון פרטיים ותומר ירושלים בע"מ.

לבנק 24 סניפים ברחבי ישראל. הנהלתו המרכזית יושבת ברחוב נגב 2 בקריית שדה התעופה, איירפורט סיטי.

בנק לאומי לישראל

בנק לאומי לישראל בע"מ (מפורסם באמצעות המותג לאומי) הוא בנק ישראלי העוסק בכל תחומי הבנקאות. לבנק גם חברות בנות העוסקות בבנקאות בחו"ל.

נכון לחודש יולי 2016 מחזיקה מדינת ישראל ב-5.83% ממניות הבנק. יתר מניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בנק מסד

בנק מסד הוא בנק ישראלי. הבנק נוסד כבנק שיתופי בשם מסד חברה הדדית להלוואות וחסכונות בע"מ ב-1929 על ידי הסתדרות המורים העבריים בא"י וחבריה. האגודה הוקמה בדומה לקופות "הלוואה וחיסכון" בזמנן, כחברה הדדית עבור המורים, במטרה לאפשר לחבריה לקבל הלוואות בתנאים נוחים.

בעקבות מותו הטראגי של מנכ"ל מסד ב-1977 וחשדות שהתעוררו (ולא הוכחו) בנוגע לאי-סדרים בבנק, התעורר חשש ליציבותו. בנק הפועלים הסכים בפעולת בזק לערוב לכל התחייבויות מסד, ומאוחר יותר רכש את גרעין השליטה באגודה, כחלק ממהלך רכישת בנקים קטנים, והוקם בנק מסד החדש. ב-2008 רכש הבנק הבינלאומי את מניות הפועלים, כתוצאה מכניסת בנק הפועלים לתחום הייעוץ הפיננסי. בשנה זאת קיבל הבנק אישור על היותו חבר בורסה.

בניין ההנהלה של הבנק שכן, לפני שעבר לרמת גן, בשדרות רוטשילד 80, על שטחו של בניין התיאטרון הארץ ישראלי.

בנק מרכנתיל דיסקונט

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ הוא בנק מסחרי, השישי בגודלו בישראל. הבנק נקרא במקורו בנק ברקליס. בהמשך נכנס בנק דיסקונט כשתף, והבנק שינה את שמו לבנק ברקליס דיסקונט. עם הסתלקות בנק ברקליס מעסקיו בישראל, נרכש הבנק על ידי בנק דיסקונט ונקרא - בנק מרכנתיל דיסקונט. הבנק מציג עצמו במותג "מרכנתיל".

ברקליס

ברקליס (באנגלית: Barclays) היא חברת שירותים פיננסיים בינלאומית, שבסיסה בלונדון, בריטניה. על פי המגזין פורבס, בשנת 2010, הייתה החברה הבנק ה-10 בגודלו בעולם, וה-21 בעולם במתן שירותים פיננסים.

הבנק הבינלאומי

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הידוע גם בשמות "הבנק הבינלאומי" או "הבינלאומי", הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל.

יובנק

יובנק בע"מ, המוכרת במותג U-Bank, הייתה חברה שהתמקדה במגזרי בנקאות אישית ושוק ההון. היא הוקמה בשנת 1934 תחת השם "בנק א"י לתועלת האשראי בע"מ". בשנת 2004 נרכשה החברה על ידי קבוצת הבנק הבינלאומי, ובשנת 2015 מוזגה החברה לתוך הבנק הבינלאומי וחדלה להתקיים כאישיות משפטית נפרדת.

כיום החברה הפכה לשלוחה של הבנק הבינלאומי שמתמקדת בבנקאות אישית ושוק ההון.

יחידת השתתפות

יחידת השתתפות היא נייר ערך שמזכה את המחזיק בו ברווחים של שותפות מוגבלת, אך אינו מאפשר לו להשפיע על ניהולה. שותפות מוגבלת היא שילוב של שני סוגי שותפים: שותף כללי שהוא מנהל השותפות והוא בעל אחריות לכל התחייבויות השותפות, ושותף מוגבל, שהאחריות שלו מוגבלת: אם השותפות תיקלע לחובות, הוא מסכן רק את הסכום שהשקיע ולא מעבר לזה. השותף הכללי הוא הגוף שמתווה את פעילות השותפות ומנהל אותה בפועל, והשותף המוגבל הוא הגוף שמספק לה מימון ומאפשר לה לפעול תוך זכאות להשתתף ברווחיה.

יחידת השתתפות בשותפות מוגבלת היא מקבילה של מניה בחברה בע"מ. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מאפשרת להנפיק יחידות ההשתתפות של שותפויות מוגבלות משני סוגים:

שותפות מוגבלת לחיפושי נפט

שותפות מוגבלת להפקת סרטיםבשותפות מוגבלת לחיפושי נפט השותף הכללי הוא בדרך כלל חברה שהיזם הקים ולעיתים גובה דרכה דמי ניהול, בנוסף להוצאות החיפוש והפיתוח שממומנות על ידי מכירה של יחידות השתתפות בשותף המוגבל לציבור. הבורסה לניירות ערך בתל אביב מוסיפה לשם הקיצור של יחידות השתתפות את האותיות יהש (לדוגמה גבעות יהש, רציו יהש, ישראמקו יהש).

לשותפויות הנפט בישראל יש יתרון מיסוי, שכן הן מאפשרות ליחידים המשקיעים בהן לקזז את ההפסדים השוטפים של השותפות מהכנסתם החייבת במס הכנסה לאותה שנה. החיסרון המרכזי של השותפויות הוא חוסר היכולת של מחזיקי היחידות להשפיע על הניהול. ההפרדה בין שותפים מוגבלים לשותפים מנהלים עלולה ליצור ניגוד אינטרסים, ולגרום למנהלים להשתמש בכספי השותפות לתשלום משכורות גבוהות.

אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא פנייה לבית המשפט. אם בעלי יחידות ההשתתפות מוכיחים בבית המשפט שהמנהלים אינם מקיימים את מטרת השותפות, השופט עשוי לפסוק על פירוקה ולהורות על חלוקת הכסף שנותר בקופתה למחזיקי היחידות.

כדי שערכן של יחידות ההשתתפות יעלה על השותפויות למצוא את הנפט או הגז המבוקשים. בעיתונות ובטלוויזיה מכנים את יחידות ההשתתפות האלה לעיתים בשם "מניות הנפט", אבל המונח הנכון מבחינה משפטית ומעשית הוא "יחידות השתתפות בשותפויות נפט".

מאיה (הודעות לבורסה)

מאיה (במקור, ראשי תיבות של "מערכת אינטרנט להודעות") היא מערכת שמפעילה הבורסה לניירות ערך בתל אביב, המאפשרת לציבור ולמשקיעים לקבל מידע מקיף על החברות וניירות הערך הנסחרים בבורסה. המערכת מציגה את כל ההודעות שמפרסמות החברות והקרנות הנסחרות, ובכלל זה, דיווחים מידיים, דוחות כספיים, מידע על גיוס הון, שינויים בדירקטוריון ובהנהלה, פיצולים ומיזוגים ודיווחים שוטפים נוספים. כמו כן, מתפרסמות באתר הודעות בורסה שונות, כגון החלטות דירקטוריון הבורסה והוועד הפועל, עדכונים לגבי כללי המסחר, כללי השימור ומדדי הבורסה.

מדד תל אביב 35

מדד תל אביב 35 (שנקרא בעבר מדד המעו"ף, כראשי התיבות של "מכשירים עתידיים ופיננסיים", ובהמשך, עד אמצע פברואר 2017, "מדד תל אביב 25") הוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, העוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בה, בכפוף לתנאי סף מסוימים. חלק ממניות אלה הן מניות דואליות. מדובר במדד תשואה כוללת, כלומר מדד שמייצג הן את השינוי המצרפי במחירי המניות המרכיבות אותו והן את הדיבידנדים המתקבלים מהן, בהנחה שהדיבידנדים מושקעים מחדש במניות המדד. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. ערכו של המדד בנקודות הוא ביחס לערך בסיס שרירותי של 100 נקודות - ערכו ביום השקתו, 1 בינואר 1992. המדד מתעדכן לפרקים על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומשנה את הרכבו; בתקופה של עדכון ייתכן מצב שנכללות בו יותר מ-35 מניות.

המדד מהווה כלי לסקירה מהירה של השינוי במצב שוק המניות. המוצרים והנגזרים העוקבים אחר מדד זה הם הסחירים ביותר בבורסה בתל אביב. בזכות התעניינות זו של המשקיעים במדד נהנות המניות החברות בו מיתרון בסחירות ביחס לשאר המניות בבורסה, נוסף על זה שמקנה להן גודלן.

מדד תל אביב 35 נחשב ל"מדד העם". רוב השקעות הציבור הלא מתוחכם, המבקש להשקיע בבורסה באופן ישיר, מתבצעות דרך מוצרי מדד ת"א 35 (לשעבר ת"א 25). זאת משום שמדד זה נחשב סולידי יחסית בעיני הציבור בעיקר בשל העובדה שהמדד מכיל חברות ענק כגון "טבע" ומניות בנקים. ב-19 באוקטובר 2010 היה שווי השוק הכולל של מניות ת"א 25 כ-520 מיליארד ש"ח, כשני שלישים משווי כלל המניות וההמירים בבורסה.

מניות מדד תל אביב 35 יחד עם מניות מדד תל אביב 90 מרכיבות את מדד תל אביב 125. אין לשווי נקודה במדד כל משמעות ישירה, שכן לא ניתן לקנות את המדד אלא רק מוצרי מדד (תעודות סל או נגזרים). רוב התעודות העוקבות אחר מדד ת"א 35 עושות זאת ביחס של 1:1 עם שער המדד. בתעודות אלו, שווי כל נקודה הוא אגורה.

באוגוסט 2016 הודיעה הבורסה בתל אביב על "רפורמת המדדים", במסגרתה מדד ת"א 25 הוחלף על ידי "מדד ת"א 35" החל מ-9 בפברואר 2017.

מיטב דש

מיטב דש השקעות בע"מ הוא בית השקעות ישראלי שהוקם בשנת 2013 ממיזוג של מיטב בית השקעות שנוסד ב-1979 עם דש בית השקעות. מיטב דש מנהלת תיקי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, מוצרים מדדיים וכן מוצרי השקעות אלטרנטיביים. בנוסף, מיטב דש מספקת שירותי מסחר בניירות ערך ללקוחות פרטיים ומוסדיים וכן פעילה בשוק האשראי במתן הלוואות לעסקים וללקוחות פרטיים. כמו כן, למיטב דש מספר סוכנויות ביטוח.

בית ההשקעות מנהל נכסים בהיקף מצטבר של כ-134 מיליארד ש"ח, והוא נסחר בבורסה בת"א במדד ת"א 90.

יו"ר החברה הוא אלי ברקת.

מניה דואלית

מניה דואלית היא מניה שנסחרת בשתי זירות מסחר - לרוב במדינה בה פועלת החברה, ובבורסה במדינה גדולה אחרת.

רחוב אחד העם

רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו. הרחוב מתחיל בקצה שכונת שבזי במערב ומסתיים במתחם הבימה בצפון מזרח, בפינת שדרות בן ציון, והוא אחד הרחובות החשובים של רובע לב תל אביב.

הרחוב מקביל לשדרות רוטשילד לכל אורכו ויחד מהווים את רחובות הליבה של מרכז העסקים הראשי של תל אביב. בחלקו הדרומי נמצאים עסקים רבים הקשורים בענף הפיננסים הישראלי וכן שכן בו בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב עד שנת 2014. פעמים רבות, היה מוזכר רחוב אחד העם כשם נרדף לבורסה של תל אביב, בדומה לבורסה הניו-יורקית בוול סטריט (רחוב וול). שתי קומדיות מצבים נקראו על שם הרחוב: אחד העם 1 ואחד העם 101.

שוק (כלכלה)

בכלכלה, שוק (שְׁוָקִים, שׁוּקֵי-) הוא המשגה למערכות יחסים בין קונים ומוכרים. על בסיס התופעה ההיסטורית של ריכוז קונים ומוכרים באתר פיזי אחד, נבנה הכינוי למערכת אשר במסגרתה מתרחשת פעילות כלכלית הקשורה במסחר במוצרים, בסחורות או בניירות ערך מסוגים מסוימים. בשוק פעילים המוכרים והקונים המעוניינים לקיים את המסחר ביניהם, ובו מתרחשות עסקאות הסחר. בדרך כלל זאת מערכת שקיימת לאורך זמן, ושבה מתרחשות מספר גדול של עסקאות.

הפעילות בשוק יכולה להתרחש בזירת מסחר פיזית או וירטואלית אחת, שבה כל מוכר יכול לסחור עם כל קונה. לדוגמה, רוב פעילות שוק המניות בישראל מתרחשת במסגרת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בדרך כלל משתמשים בביטוי כדי לתאר מערכת מבוזרת שבה מתרחשות עסקאות שונות במקומות שונים על ידי שחקנים שונים. בין העסקאות האלה קיימת, עם זאת, השפעה הדדית. לדוגמה, בשוק העגבניות הקמעונאי בישראל מתרחשות בכל יום עשרות או מאות אלפי עסקאות, באלפי בתי עסק המפוזרים ברחבי הארץ; אך אם בשל בצורת היצע העגבניות ירד, הדבר ישפיע על מחירי העגבניות בכל הארץ. במובן זה שוק הוא מונח מופשט, המאגד קבוצה של עסקאות שהקשר המוחשי ביניהן רופף. בשל כך ניתן לשאול בהקשר מסוים האם אכן מתקיים בו 'שוק'. גישות ביקורתיות להגות הכלכלית תטענה שהשימוש במטאפורת השוק למערכות יחסים שונות משמשת להבניה שלהן כזירת מסחר וניתוקן מהקשר חברתי כולל. כמו למשל המונח שוק העבודה, או שוק הנישואין.

השוק הוא אחת מיחידות הניתוח הבסיסיות בתורת הכלכלה. זוהי יחידת ניתוח גדולה יותר מאשר העסקה הבודדת, וקטנה יותר מאשר משק שלם.

ניירות ערך והשקעות בשוק ההון
ניירות ערך הוניים הון מניותמניהמניה רגילהכתב אופציהכתב זכויותמניות הטבהכתב זכויותמניית בכורהמניית שליטהמניות באוצריחידת השתתפותבעל מניות
ניירות ערך התחייבותיים איגרת חוב (איגרת חוב קונצרניתאיגרת חוב ממשלתיתאיגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה
ניירות ערך אחרים תעודת סלתעודת סל בחסרנייר ערך המירהמירותאג"ח להמרה
קבוצות ניירות ערך שטר הוןמניית בכורה
השקעות שאינן נייר ערך קופת גמל (קרן פנסיהקרן השתלמות) • קרן נאמנותמוצר מובנהפיקדון מובנהחיסכוןחשבון בנקקופת גמל להשקעהביטוח מנהליםקרן הון סיכוןקרן גידורקרן השקעות פרטיותמימון המוניםהלוואת בעליםקרן נדל"ן
נגזרים אופציהחוזה עתידיאופציה אקזוטית (אופציה בינאריתאופציה אסייתית) • CDO • CDS • חוזה החלף
סחורות נפוצות סחורהזהבכסף (יסוד)נפט
מטבעות דיגיטליים הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזרביטקוין
ניתוח ניירות ערך ניתוח טכנימודל בלק ושולסבטא (מדד)ארביטראז'רווח למניה
מדדים ובורסות מרכזיות הבורסה לניירות ערך בתל אביב • נאסדאקהבורסה לניירות ערך בניו יורקהבורסה לניירות ערך בלונדוןת"א 35דאו ג'ונסS&P 500 • FTSE
תאגידים מיזוגים ורכישותהערכת שוויבדיקת נאותותהצעת רכשהשתלטות עוינתרכישה ממונפתמנוף פיננסידיבידנדמיזוג חברותפירוק חברותדיני תאגידיםאמצעי שליטה
דוחות כספיים יחסים פיננסיים • דוחות כספייםרואה חשבוןתקן דיווח כספי בינלאומיתשקיףהערת עסק חי
רגולציה וגופים רגולטוריים רשות ניירות ערךרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןהפיקוח על הבנקיםחוק ניירות ערךהוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריותהבנק הפדרליחוק גלאס-סטיגלרפורמת בכרחוק החברות
היסטוריה השפל הגדולמשבר הסאבפרייםמשבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)
תחומים אקדמיים קשורים מימוןחשבונאותכלכלהמנהל עסקים
דירוג אשראי דירוג אשראידירוג אג"חמודי'ס • פיץ' • סטנדרד אנד פורס
ערכים נוספים הנפקהערך נקובהנפקה ראשונה לציבורהשוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעותחיתוםרכישה עצמיתבורסה לניירות ערךניירות ערךברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתהאיגוחעושה שוקמעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • קסטודיאן • שוק המעו"ףבקדייטינגמידע פנים • Dark Pool • הרצת מניותויסות שערי ניירות ערךסיכון אשראינזילות פיננסיתEBITDAאמות מידה פיננסיותפירמידת שליטהעקום התשואהאזהרת רווח

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.