הבונדס

הבּוֹנְדְּס (או בשמו הרשמי מפעל מלווה העצמאות והפיתוח; באנגלית: State of Israel Bonds) הוא ארגון העוסק במכירת אגרות חוב של מדינת ישראל ליהודים בתפוצות. הבונדס הוקם בספטמבר-אוקטובר 1950 ביוזמת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שר האוצר אליעזר קפלן, וגולדה מאיר עם הנרי מורגנטאו, שמואל רוטברג והנרי מונטור מיהודי ארצות הברית.

בראשית ימיו היה קשה לשכנע את יהודי ארצות הברית להשקיע את כספם באגרות חוב של מדינת ישראל שזה עתה קמה. אולם עם הזמן הצליחו אנשי הבונדס לגייס סכומים גדלים והולכים, עד שבשנות ה-60 של המאה ה-20 היה הבונדס לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של תקציב הפיתוח של ממשלת ישראל. מתקציב זה הוקמו בעשורים הראשונים למדינה פרויקטים כגון המוביל הארצי, מפעלי ים המלח, תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, ופיתוח נמלי הים של ישראל (חיפה, אשדוד ואילת); ואילו בעשורים האחרונים מושקע התקציב בפרויקטים בתחום העלייה מברית המועצות ומאתיופיה, הרחבת נמל התעופה בן-גוריון ורכבת ישראל, ושיפור תשתיות.

עד סוף שנת 1967 הצליח הבונדס לגייס 1.1 מיליארד דולר. כיום מגייס הארגון כ-1.2 מיליארד דולר בשנה, שהם כמחצית ההון שמגייסת ישראל ברחבי העולם בשנה. בסך הכול גייס הבונדס מאז הקמתו יותר מ-33 מיליארד דולר.[1]

בשנים האחרונות התעורר ויכוח בדבר נחיצותו של המפעל.[2][3] השוללים את המשך קיומו טוענים, ששיעורי הריבית הגבוהים המובטחים באגרות הבונדס הם נטל בלתי מוצדק על תקציב המדינה. לעומתם, המחייבים את המשך קיומו מציינים, כי רוב רוכשי אגרות המפעל מבטאים בכך קשר וזיקה למדינת ישראל.

Stamp of Israel - Independence Bonds
בול משנת 1951 שהונפק לכבוד הקמת מלווה העצמאות
The Israel Bonds deligation in Israel with Reuven Rivlin 2018 (3057) 02
משלחת הבונדס בביקור בישראל בבית הנשיא, אפריל 2018
The Israel Bonds deligation in Israel with Reuven Rivlin
משלחת הבונדס בעת ביקורה בישראל עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מאי 2016

נשיאי הבונדס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היסטוריה של הבונדס, באתר הארגון (באנגלית)
  2. ^ מאמר מערכתלסגור את הבונדס, באתר הארץ, 1 באפריל 2011
  3. ^ מתי גולן, ‏הבונדס ואנחנו, באתר גלובס, 8 באפריל 2011
14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 261 ימים.

1950

שנת 1950 היא השנה ה-50 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1950 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

25 בנובמבר

25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני . עד לסיום השנה, נשארו עוד 36 ימים.

אלי הללי

אלי (אליהו) הללי (1947 – 17 בפברואר 2004) היה ראש עיריית דימונה בין השנים 1983–1989. שירת כממלא מקום ראש העיר בקדנציה הקודמת לבחירתו בראשותו של ז'אק אמיר.

הללי, נולד בתוניסיה ליעקב ואנה אללי. בעקבות גילויי אנטישמיות החליטו הוריו לעלות לישראל. הללי עלה כשהיה בן שמונה והגיע למעברה בדימונה. שם גדל, והיה לבוגר מחזור א' בבית הספר התיכון בדימונה. אביו, יעקב היה אחד מחברי מועצת העיר דימונה עם הקמתה.

אחרי שירותו הצבאי התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר במדעי המדינה, שם הכיר את אשתו פנינה (פאולין), מתנדבת מאוסטרליה שהגיעה מיד אחרי מלחמת ששת הימים. במקביל ללימודיו עבד במשרד החוץ בירושלים. בשנת 1969 נישא לפנינה וכעבור שנה, ב-1970, נולדה בתם הבכורה ענת. חודשים ספורים אחרי לידת ענת, ב-1970, ובמהלך הלימודים קיבל הצעה ממשרד החוץ לצאת לשליחות מטעמו כצפן, ועקב כך הפסיק את לימודיו.

הללי יצא לשליחות לז'נבה והשתתף בשיחות השלום ב-1972, בשנה זו נולדה בתו השנייה טל. בהמשך שהייתו בז'נבה, ב-1975, נולד בנו עדי יעקב. בסוף 1977, אחרי שבע שנים בשווייץ, עזב את משרד החוץ במגמה לחזור לעירו דימונה ולשרת בה כראש העיר.

אחרי קדנציה בה היה ממלא מקום ראש העיר ז'אק אמיר, נבחר הללי לראש עיריית דימונה ושירת בכהונה זו במשך קדנציה אחת.

ב-1985 נולדה אביב, בתו הקטנה. במהלך הקדנציה, חולל שינויים רבים בפני העיר, בתדמיתה, בתעסוקה ובתרבות.

במהלך שנות שירותו כראש העיר נבנו בדימונה:

היכל התרבות (כיום על שם אלי הללי),

אמפיתיאטרון,

מרפאת שיניים עירונית,

ספרייה עירונית,

מרכז תקשורת,

אולם ספורט על שם ניסים גאון,

קונסרבטוריון חדש,

היכל הילד,

בית הכנסת החדש,

מפעל דייל.תדמית העיר שינתה פניה, פרחים נשתלו בגנים ציבוריים, נבנו גני משחקים חדשים ונולדה הסיסמה: "פרח במדבר" ו"אני דימונאי גאה".

בנושא התרבות וחינוך שינה הללי את פני העיר: התקיימו ערבי נוער "מוזיקפה" במרכז הקהילתי, התקיימה מועצת נוער עירונית, "הבימה" קיימה סדרת מנויים בדימונה, נולדה ה"חוויה הדימונאית" - להקה בנויה מבני דימונה שהפיקה שני מופעים גדולים לרגל חגיגות 30 שנה לדימונה, להקת המחול "סופה במדבר" הגיעה להישגים רבים, נבנה מרכז מחול בבית צוקר בעיר, אנריקו מסיאס הגיע להופיע בהיכל התרבות, התזמורת העירונית ייצגה את דימונה באנדרנך, בגרמניה.

אחרי קדנציה, עת נכשל בבחירות הבאות, עבר הללי לניהול במחוזות שונים:

ניהל את חברת שיכון ובינוי בבאר שבע.

יצא לשליחות נוספת מטעם משרד האוצר כנציג הבונדס בליון שבצרפת.

אחרי שלוש שנות שליחות חזר, וניהל חברת כוח אדם (ס.ג. עובדים) ולאחריה הקים וייסד את בית אבות "אבות הנגב" של רשת משען בבאר שבע.

במהלך שבע שנות ניהול בית האבות בבאר שבע, חלה אלי הללי בסרטן, ואחרי מאבק ממושך בן שלוש שנים, בהן לא הפסיק את עבודתו ותרומתו לקהילה, נפטר ב-17 בפברואר 2004.

הללי הותיר אישה - פנינה, וארבעה ילדים.

גדעון פת

גדעון פת (נולד ב-22 בפברואר 1933) כיהן כשר בממשלות ישראל, חבר הכנסת לשעבר, חבר הנהלת הליכוד, וחבר מרכז "מכבי" בישראל. בוגר אוניברסיטת ניו יורק ובמקצועו כלכלן.

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס למגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל. נוהל זה של חלוקה ננהג למען עניי הארץ בעיקר אך בתפיסה האשכנזית של החלוקה ניתן לכולם.

הנרי מורגנטאו (הבן)

הנרי מורגנטאו (באנגלית: .Henry Morgenthau, Jr;‏ 1 במאי 1891 - 6 בפברואר 1967) היה פוליטיקאי יהודי אמריקאי, שכיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית בשנים 1934–1945. היה בנו של הדיפלומט הנרי מורגנטאו (האב).

כיהן בתפקידו במהלך הניו דיל ומלחמת העולם השנייה, והיה אחד מאנשי המפתח בשיקום כלכלת ארצות הברית לאחר "השפל הגדול". הוא היה היהודי היחיד בממשלתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט ושירת את הנשיא נאמנה. במלחמת העולם השנייה יזם את תוכנית מורגנטאו. בזמן מלחמת העצמאות היה אחראי ל"מגבית היהודית" לטובת מדינת ישראל ולאחר מכן היה ממקימי מפעל הבונדס.

בנו הצעיר, רוברט מ. מורגנטאו, שירת במשך ארבע כהונות בתפקיד התובע המחוזי של מנהטן שבניו יורק. ההיסטוריונית ברברה טוכמן הייתה אחייניתו.

על-שמו של הנרי מורגנטאו קרוי המושב טל שחר (תרגום שמו מגרמנית).

חוב חיצוני

החוב החיצוני של המגזר הציבורי מוגדר כסך ההתחייבויות של הממשלה, הבנק המרכזי והמוסדות הלאומיים כלפי מי שאינם תושבי המדינה הן במטבע חוץ והן במטבע מקומי.

יהושע מצא

יהושע מצא (נולד ב-8 באוגוסט 1931) היה נשיא ארגון הבונדס, ולשעבר חבר הכנסת מטעם הליכוד ושר הבריאות.

יצחק רגר

יצחק (איז'ו) רגר (1932 – 1997) היה עורך העיתון "היום" וראש עיריית באר שבע מ-1989 ועד מותו.

ישראל מימון

עו"ד ישראל מימון (נולד י"ג בטבת ה'תשכ"ו–5 בינואר 1966) הוא הנשיא והמנכ"ל של ארגון הבונדס. שירת כמזכיר הממשלה בממשלות אריאל שרון ואהוד אולמרט.

ישראל תפוחי

ישראל (איזי) תפוחי (נולד ב-2 במרץ 1946) הוא רואה חשבון ומנהל ישראלי, כיהן כנשיא הבונדס וכיו"ר דירקטוריון החברות אפריקה ישראל להשקעות ובזק.

כובע טמבל

כובע טמבל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.

מבצע קולומבוס

מבצע קולומבוס הוא הפלגה של אניות השייטת הגדולה של חיל הים הישראלי לארצות הברית בשנת 1951. המשלחת כללה שתי אוניות: הפריגטה אח"י משגב ק-30 והקורבטה אח"י הגנה (ק-20).

ההפלגה נקבעה לכבוד פתיחת "מלווה העצמאות" בארצות הברית - הבונדס. מטרת ההפלגה הייתה ליצור אווירה נוחה להשקת מפעל הבונדס – קניית איגרות חוב של ממשלת ישראל. מפקד המשלחת היה סא"ל שלמה אראל. האניות ביקרו בנמלי החוף המזרחי של ארצות הברית: ניו יורק, בוסטון, פילדלפיה, בלטימור ווושינגטון.

במהלך מלחמת העצמאות הגדיר ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון לחיל הים משימת הסברה: להפגין את קיום המדינה לעולם. משימת הסברה מוטלת על ציי מדינות העולם, היוצאים לייצג את מדינתם בארצות רחוקות. אניית צי נחשבת למייצגת של המדינה, והגעתה לנמל המדינה אחרת מסמנת קשר טוב בין המדינות. בן-גוריון פגש את משלחת חיל הים בניו יורק, והשתתף במצעדים שנערכו בניו יורק ובבוסטון. נספח צה"ל היה אל"ם חיים הרצוג והמשלחת הועמדה תחת פיקודו בעת שהותה בארצות הברית. אלפי אנשים עלו לבקר בסיפוני האניות בנמלי ארצות הברית, וכך נוצר עבורם קשר בלתי אמצעי עם ישראל.

הופעת האוניות והצוותים הייתה מרשימה, והמבצע השיג הזדהות עם מדינת ישראל ואת מטרתו ליצירת אווירה נוחה להפצת אגרות הבונדס. נספח צה"ל בארצות הברית, אל"ם חיים הרצוג, ומשלחת משרד הביטחון בניו יורק סייעו רבות להצלחת המשימה.

מקהלה

מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית. יש סוגים רבים של מקהלות: קיימות מקהלות נשים, המתחלקות לקולות סופרן ואלט, ואלה מתחלקים, לפי הצורך, לסופרן ומצו סופרן, אלט ראשון ושני. מקהלות גברים מורכבות מטנור ובס, ואלה מתחלקים לפי הצורך לטנור ראשון ושני, בריטון ובס. יש מקהלות חובבים ששרות מתווים ואחרות, השרות משמיעה בלבד, בדרך כלל משום שרבים מן החברים אינם קוראים תווים. במקהלות מקצועיות יש דרישה לקריאת תווים. מקהלות ברמה גבוהה מוכשרות לשירת א-קאפלה - שירה ללא ליווי. מקהלה יכולה להופיע בליווי פסנתר בלבד, או עם כל הרכב שהוא, לפי המלחין או המעבד, מכלי בודד ועד תזמורת מלאה, עם זמרי סולו או עם מקהלת ילדים.

שירה בקולות אחדים יוצרת הרמוניה בין הקולות השונים. דוגמה לכך הם הכוראלים של באך, אם כי הם נכתבו לקול ועוגב. מוזיקה מקהלתית מוקדמת יותר נכתבה בקונטרפונקט, כמו למשל המוזיקה של המאה ה-16. דוגמה למוזיקה כזאת הם המוטטים והמדריגלים של ג'ובאני פלסטרינה, שנכתבו בשלושה עד חמישה קולות לפי חוקים נוקשים ומחייבים.

בישראל פועלות מקהלות רבות, וזה כמה שנים שקיים בישראל בית ספר למקהלה, המכשיר זמרי מקהלות לשירה ברמה גבוהה.

נתן שרוני

נתן (נתי) שרוני (נולד ב-13 ביוני 1934) הוא איש צבא ומנהל ישראלי, השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, לאחר שכיהן כקצין תותחנים ראשי וכראש אגף התכנון. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר וכיום משמש כדירקטור בחברות ציבוריות בולטות. שרוני מכהן כיום כנשיא המועצה לשלום ולביטחון.

פרשת ביביטורס

פרשת ביביטורס הוא שמה השגור של שורת טענות שהעלה העיתונאי רביב דרוקר במסגרת תחקיר התוכנית "המקור", ואשר שודרה בערוץ 10 במרץ 2011 ועסקה בקשריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בעלי הון ובמימון נסיעותיו ונסיעות בני משפחתו לחו"ל, בשנים 1999–2008.

בעקבות פרסום התחקיר, בדק מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס את הממצאים. לאחר מספר גלגולים, בהם הועבר הטיפול בפרשה בין משרד היועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה, הגיש ב-23 במאי 2016, מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח השנתי, שאחד מפרקיו עוסק במימון הטיסות בזמן שנתניהו כיהן כשר, בין השנים 2003–2005. מהדו"ח עולה כי מתוך 15 טיסות, שבע היו במימון ממשלתי, ויתר הטיסות, בעלות כוללת של חצי מיליון ש"ח, מומנו על ידי גורמים חיצוניים ובהם ממשלות של מדינות אחרות, ארגון הבונדס, גופים ציבוריים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים שונים לנתניהו או למשק הישראלי. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי חלק מהטענות שעלו אינן נכונות ובנוגע לשאר הטענות, הממצאים לא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית.

שלמה אלטון

שלמה אלטון (10 באפריל 1927 - 22 ביוני 1967) היה אלוף-משנה בצה"ל, כיהן כמפקד חטיבת גולני ומפקד בית הספר לקצינים, נפגע במהלך מלחמת ששת הימים ומת מפצעיו כשבועיים לאחר מכן.

שרה טל

שרה ליס (טל) היא לשעבר דוגמנית ישראלית, מלכת היופי לשנת 1956. נדבנית המתגוררת בארצות הברית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.