הארץ המובטחת

הארץ המובטחת היא חבל ארץ שהובטח בתורה על ידי ה' לשלושת האבות שצאצאיהם יקבלוהו לנחלה בכל הדורות. ההבטחה ניתנה לראשונה לאברהם בברית בין הבתרים, חודשה לבנו יצחק בעת שציווהו ה' להימנע מעזיבת הארץ כאשר שרר בה רעב כבד, וניתנה בשלישית לבנו יעקב כאשר נאלץ לעזוב את הארץ בעת שברח מעשו אחיו שרצה להורגו על לקיחת הברכות.

גבולות הארץ המובטחת מוגדרים בברית בין הבתרים: מנהר מצרים (הוא הנילוס) בדרום-מערב, עד נהר פרת בצפון-מזרח.[1] הגדרה מפורטת יותר של גבולות ההבטחה נמצאת בספר שמות[2]: "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר".

Greater Israel map
גבולות הארץ המובטחת על פי בראשית ט"ו
Map Land of Israel
הארץ המובטחת על-פי ספר במדבר וספר יחזקאל

בתורה

הבטחה מופיעה במספר אזכורים בספר בראשית, הראשון שבהם לאחר סיפור כניסת אברהם לארץ ישראל בבואו מארם נהריים.[3] בברית בין הבתרים מתוארים גבולותיה של הארץ המובטחת:

בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי.

פירוט מחודש של ההבטחה ניתן ליעקב בחלום הסולם:

וַיֹּאמַר, אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.

היחס לגבולות מסעי

בפרשת 'מסעי' שבספר במדבר (פרק לד) מתוארים גבולותיה של ארץ כנען שאותה הצטוו ישראל לכבוש בעת כניסתם לארץ. גבולות אלו מצומצמים משמעותית מ'גבולות ההבטחה', בצפון לא נזכר נהר פרת, בדרום לא נזכר ים סוף, בדרום מערב נזכר נחל מצרים במקום נהר מצרים.

על קושי זה עמדו רבים מן המפרשים והחוקרים, ונאמרו בזה שתי שיטות עיקריות[4]:

שיטה א': גבולות 'פרשת מסעי' נאמרו במצוות ירושה לדור הכניסה לארץ, שהיו מעט אנשים, אבל בהמשך בימי דוד ושלמה אז יתרחבו הגבולות ל'גבולות ההבטחה'[5] ויש אומרים ש'גבולות ההבטחה' נאמרו לעתיד לבוא[6].

שיטה ב': ההבדל בין מערכות הגבול נובע מסיבה מציאותית, גבולות ההבטחה מתארים את הארץ כולה הכוללת אזורים מדבריים, כגון חלקו הדרומי של הנגב, מדבר סיני, והמדבר הסורי הנמצא בין רצועת החוף המיושבת לבין נהר הפרת. פרשיית הגבולות במסעי, לעומת זאת, משרטטת את תחום הארץ המיושבת, ללא המדבריות. הסיבה לכך היא שפרשיית מסעי באה להגדיר את השטח שיחולק בנחלה לשבטים, ויתחייב במצוות התלויות בארץ ואין לחלק שטח מדברי כנגד שטח הראוי למגורים. אולם ארץ ישראל עצמה ממשיכה גם מעבר לתחום זה והיא כוללת את כל גבולות ההבטחה[7]. לדעות רבות שטח זה אינו חייב במצוות התלויות בארץ היות שאין זה שטח ראוי לזריעה[8]

ההבדל בין הפירושים הוא גם בהלכה לגבי שטח הערבה עד אילת, האם הוא חלק מארץ ישראל לגבי מצוות ישוב ארץ ישראל, או שנחשב חוץ לארץ.

בספר יחזקאל

תיאור נוסף ומאוחר יותר של ההבטחה ושל גבולות הארץ מופיע בספר יחזקאל:

כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי ה', גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת-הָאָרֶץ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--יוֹסֵף, חֲבָלִים. וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ, אִישׁ כְּאָחִיו, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם; וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת, לָכֶם--בְּנַחֲלָה.
וְזֶה, גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת צָפוֹנָה מִן-הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן--לְבוֹא צְדָדָה. חֲמָת בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין-גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר, הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר, אֶל-גְּבוּל חַוְרָן. וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת, פְּאַת צָפוֹן. וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין-דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיַּרְדֵּן--מִגְּבוּל עַל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, תָּמֹדּוּ; וְאֵת, פְּאַת קָדִימָה. וּפְאַת, נֶגֶב תֵּימָנָה, מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל; וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה, נֶגְבָּה. וּפְאַת-יָם, הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל, עַד-נֹכַח לְבוֹא חֲמָת; זֹאת, פְּאַת-יָם.

במחקר

מקובל לחלק את דעות הפרשנים והחוקרים ביחס שבין 'גבולות ההבטחה' ל'גבולות מסעי' בשאלת הגבול הצפוני והדרומי של הארץ לשתי קבוצות מרכזיות: האחת מאחדת בין שני הגבולות על אף השוני הרב הקיים בתיאור כל אחד מהם בתורה, בהסתמך על הכלל שלעיתים נוהגת התורה לתאר במקום אחד באופן כללי ורחב, ובמקום אחר באופן מפורט. לשיטה זו רק ביחס לגבול המזרחי קיים שוני בין הגבולות, שכן שלושת העמים: הקיני, הקניזי והקדמוני, כלולים בגבולות ההבטחה ולא בגבולות מסעי.

השיטה השנייה (שבה נוקטים כמעט כל פרשני המקרא בראשונים ובאחרונים) גורסת שמדובר בשני גבולות שונים לחלוטין. גבולות ההבטחה הם גבולות של חבל ארץ רחב הנוגע בשני קצותיו בשתי הממלכות החזקות באזור: ממלכת מצרים (נהר מצרים) וממלכת מסופוטמיה (נהר פרת). ואילו גבולות מסעי הם גבולות ארץ כנען בלבד, שהיא קטנה בהרבה מהמרחב העצום שבין מצרים למסופוטמיה, וגבולה משתרע מאזור ממלכת הפלשתים בפינה הדרום מערבית של ארץ כנען (אזור רפיח-אל עריש של היום) ועד אזור הרי הלבנון בצפון מזרח וצפון מערב הארץ (אזור בירות-מול הלבנון של ימינו, אם כי הגבול המדויק נתון במחלוקת).[9]

לפי חיים בר-דרומא, כל תיאורי הארץ המובטחת בתנ"ך הם בעצם תיאור אחד - של גבולות טבעיים (כגון נהרות, רכסי הרים וכדומה) - ורק שמות הגבולות נשתנו על פי צרכים צדדיים, ובעיקר בגלל תקופה מחודשת (כגון בימי יחזקאל שהיה מעל אלף שנים לאחר תקופת ברית בין הבתרים) ונשתנו שמות הגבולות.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • אייל בן אליהו, בין גבולות: תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים תשע"ד (2013)

הערות שוליים

  1. ^ "וזה גבול הארץ" ח. בר-דרומא עמוד 43
  2. ^ ספר שמות פרק כג פסוק לא.
  3. ^ "וַיֵּרָא ה', אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת" (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ז')
  4. ^ ישנה שיטה נוספת הסוברת שאין הבדל בין מערכות הגבול
  5. ^ מלבי"ם במדבר לד, יב, תבואות הארץ תחילת פרק א, וכן בספר טובה הארץ מאוד מאוד, הרב חיים ישראל שטיינר הוצאת דברי שיר, עמ' 219
  6. ^ דרך אמונה תרומות א, יג
  7. ^ הרב ישראל אריאל, אוצר ארץ ישראל כרך א' פרק א' מערכת ד' שם פרק ה' אות ד'
  8. ^ רש"י במדבר לד, ב, ראה קהתי על משנה שביעית ו,א וכן באר הרב ברנד, קדושת ציון שבט תשע"ז, אמנם ע' בהתורה והארץ - ז, עמוד 43
  9. ^ עי' 'דעת מקרא' ספר במדבר, בהקדמה לפרק לד.
  10. ^ הקדמה לספר "וזה גבול הארץ", חיים בר-דרומא
ארץ ישראל

ארץ ישראל (מכונה לרוב בערבית فلسطين, בתעתיק לעברית: פלסטין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט. כיום בשטחי מדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה, ויש המרחיבים את ההגדרה גם לחלקים נוספים הנשלטים כיום על ידי מצרים. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לשטחי פלשתינה א"י המנדטורית, כיום במדינת ישראל.

לארץ ישראל, השוכנת במיקום אסטרטגי בין מצרים, סוריה וחצי האי ערב, נודעה חשיבות רבה מבחינה דתית, תרבותית, מסחרית ופוליטית. האזור אוכלס ונשלט בידי עמים רבים, ובהם המצרים הקדמונים, כנענים, עברים, אשורים, בבלים, פרסים, יוונים, רומאים, פרתיים, ערבים-מוסלמיים, צלבנים, ממלוכים, עותמאנים, בריטים, ישראלים, ירדנים, מצריים ופלסטינים. כיום, באזור ארץ ישראל חיים מספר כמעט שווה של יהודים-ישראלים וערבים-מוסלמיים.

בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ההיסטוריה היהודית, ועל פי התנ"ך היא הארץ אותה הבטיח אלוהים לזרעם של אברהם ויצחק, ולאחר מכן לזרעו של יעקב הקרוי בתנ"ך גם בשם "ישראל". לכן העם היהודי, "בני ישראל", רואים בה מרכז לאומי יהודי. כמו כן, מוסלמים ונוצרים רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה האזור מקום לסכסוך לאומי, בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלסטינית. כיום, למעט רצועת עזה, כל שטחה של הארץ, שהיה לפני קום המדינה תחת שלטון המנדט הבריטי, נשלט על ידי מדינת ישראל. גבולותיה של ישראל מוכרים בינלאומית כקו הירוק. יהודה ושומרון, השוכנים בליבה של הארץ, מוחזקים צבאית על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים, ומיושבים חלקית בישראלים שהתנחלו באזור. המחלוקת על מעמדו של שטח זה מהווה את אחד מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל השלמה הוא מונח גאופוליטי ואידאולוגי בהיסטוריה של התנועה הציונית ובפוליטיקה של מדינת ישראל, המתייחס לארץ ישראל בגבולות היסטוריים המתוארים במקורות תנ״כיים או היסטוריים, ורואה גבולות אלה כגבולות הרצויים למדינה היהודית או למדינת ישראל. המונח ארץ ישראל השלמה נעשה נפוץ אחרי 1967 בהתייחס לשאיפה להחיל את ריבונות ישראל על השטחים מעבר לקו הירוק שעברו למָרוּתה של ישראל. אידאולוגיית "ארץ ישראל השלמה" חצתה מפלגות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. כיום מתויגים נאמני ארץ ישראל השלמה כבעלי דעות ימניות בפוליטיקה הישראלית, והמונח ארץ ישראל השלמה נקשר פעמים רבות במפעל ההתנחלות שמטרתו התיישבות יהודית בשטחי רמת הגולן, בקעת הירדן, יהודה, שומרון וחבל עזה.

חזון ארץ ישראל השלמה מבוסס במובנו המצומצם ברובו על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, שטחי המנדט הבריטי עד שנת 1921 ושטחי מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ולפני הסכם השלום עם מצרים במובן מצומצם פחות, ועל גבולות ההבטחה במובנו הרחב. עם זאת רבים נוהגים להשתמש במינוח הזה גם כלפי ההשקפה המתמקדת בכל הארץ שבין הירדן לים ושאר גבולותיה הביטחוניים של מדינת ישראל אשר בשליטתה, במיוחד כאשר מדובר בשיח מול השקפות המערערות אף על גבולות אלה.

הארץ המובטחת (סרט)

הארץ המובטחת הוא סרט קולנוע מ-2004 בבימויו של עמוס גיתאי. התסריט, שנכתב בידי גיתאי ומארי-ז'וזה סנסלם, עוסק בפגישתן של שתי נשים שהגיעו בנסיבות שונות לעבוד כפרוצות בבית בושת ישראלי בשם "הארץ המובטחת". יחד עם הסרט "אור" שביימה קרן ידעיה, זהו אחד משני סרטים העוסקים בתופעת הזנות בישראל שיצאו ב-2004. הסרט זכה להצלחה בפסטיבל ונציה ה-61, שם השתתף בתחרות הרשמית על פרס אריה הזהב וזכה בפרס ה"קולנוע למען השלום".

מבחינה מסחרית, הסרט נחל כישלון חרוץ. תקציב ההפקה שלו עמד על כ-14 מיליון ש"ח, בעוד הכנסותיו הסתכמו בכמה אלפי ש"ח בודדים.

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא מאבק בין ישראל לבין מדינות הליגה הערבית, החל משנת 1948 ושיאו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים. הסכסוך לווה במתחים פוליטיים ומלחמות, עוד לפני הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, לב הסכסוך התמקד בשליטה על הארץ ובהמשך - בהקמת מדינת ישראל בשטח אשר נחשב על ידי העם היהודי כמולדתו ההיסטורית. לעומתם, התנועה הפאן-ערבית ייחסה אותם כטריטוריה השייכת לאומה הערבית הגדולה (בהקשר פאן איסלאמי, היא נמצאת בשטח הנחשב לדאר אל-אסלאם), ובהמשך התנועה הלאומית הפלסטינית שאפה להקים מדינה פלסטינית בשטחים אלו או בחלקם.

הסכסוך, אשר שורשיו בסכסוך פוליטי על רקע שאיפות טריטוריאליות בעקבות קריסת האימפריה העות'מאנית ובלוחמת מיליציות ערביות מול היהודיות בתקופה הבריטית, השתנה במשך השנים מעימות צבאי בקנה מידה גדול בין מדינת ישראל לחברות הליגה הערבית בין השנים 1948-1982, לעימות ישראלי-פלסטיני בקנה מידה מקומי יותר, בעל אופי של מלחמה בלתי מאוזנת. הסכסוך בין ארצות ערב לישראל על בסיס מחלוקות טריטוריאליות ברובו הסתיים, פרט לטענות טריטוריאליות של סוריה לגבי רמת הגולן, לעימות טריטוריאלי מול הפלסטינים, וטענות שוליות מצד בנות בריתה של איראן, סוריה ותנועת החזבאללה בלבנון.

הצבעים הכלל-אפריקאיים

שני שילובים של שלושה צבעים מתייחסים למושג הצבעים הכלל-אפריקאיים: השילוב הראשון אשר שימש גם בדגל אתיופיה הוא השילוב ירוק, זהב ואדום והשילוב השני הוא אדום, שחור וירוק (אשר אומץ על ידי "Universal Negro Improvement Association and African Communities League"), על כן שני השילובים מופיעים בדגלים ובסמלים שונים המייצגים אפריקניזם, זהות אפריקאית, או שחורים כגזע. למרות שבמספר דגלים (כגון דגל ליטא) השימוש בצבעים אינו קשור לנושא.

הצבעים הכלל-אפריקאיים הם: שחור, אדום, זהב וירוק. השחור הוא צבע עורם של תושבי אפריקה, האדום מסמל צבע דמם המכובד של השחורים אשר נשפך בכיבוש אפריקה, הזהב מייצג את הזהב אשר נלקח מהעמים האפריקאיים והירוק מייצג את הצמחייה של אתיופיה הארץ המובטחת.

ילדי סלבינו

ילדי סֶלבינוֹ (Selvino) היו קבוצה של כ-800 ילדים יהודים, ניצולי השואה, שרוכזו בבית עליית הנוער, בית שיזופולי, בעיירה האיטלקית סלבינו. בית שיזופולי פעל בין השנים 1945–1948.

הבית נוהל על ידי משה זעירי, אשר לפני המלחמה היה מחנך לעברית ושחקן בתיאטרון הבימה. מכתביו של זעירי מתקופה זו רוכזו בספר שיצא בשנת 2016 בהוצאת יד ושם.

ישראל באירוויזיון 1995

ישראל באירוויזיון 1995 השתתפה עם השיר אמן בביצוע של ליאורה בעיר דבלין, בירת אירלנד.

לאה לופטין

לאה לופָּטין (נולדה ב-26 ביולי 1951 באפיקים) היא זמרת פופ ישראלית, שעיקר פעילותה התרכזה בשנות השבעים והשמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה ה-20.

לופטין הייתה חברה במספר הרכבים מוזיקליים, ביניהם "שוקולד מנטה מסטיק", אך הקליטה גם כמה שירים באופן עצמאי שזכו להצלחה.

מרי אנטין

מרי אנטין (באנגלית: Mary Antin, נולדה בשם מרישה אנטין; 13 ביוני 1881 – 15 במאי 1949) הייתה סופרת אמריקאית מחברת הספר "הגירה" ("Immigration") ופעילת זכויות אדם. היא ידועה בעיקר בזכות האוטוביוגרפיה שלה מ-1912 "הארץ המובטחת", תיאור של הגירתה ותהליך התערותה באמריקה.

סקוט מק'ניירי

ג'ון מרכוס "סקוט" מק'ניירי (באנגלית: Scoot" McNairy"; נולד ב-5 בינואר 1969) הוא שחקן ומפיק אמריקאי המפורסם בזכות תפקידיו בסרטים "ארגו", "הורג אותם ברכות", "מפלצות" ו"בחיפוש אחר נשיקת חצות".

עופר לוי

עופר לוי (נולד ב־17 ביוני 1964) הוא זמר ישראלי, מלחין ומוזיקאי, מחלוצי הזמר המזרחי בז'אנר הטורקי והערבי.

עמוס גיתאי

עמוס גיתאי (נולד ב-11 באוקטובר 1950) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ישראלי, מהבמאים הישראלים הידועים בעולם.

גיתאי יוצר בעיקר סרטים תיעודיים וסרטים עלילתיים. נכון לשנת 2017, יצר גיתאי קרוב לתשעים יצירות. בין 1999 ו-2017 השתתפו עשרה מסרטיו בתחרויות הרשמיות על פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, ופרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים בוונציה. גיתאי מביים גם עבודות תיאטרון ויוצר מיצגים, שהוצגו במספר תערוכות ורטרוספקטיבות במרכז פומפידו, וב-Palais de Tokyo שבפריז, במוזיאון לאומנות מודרנית ובמרכז לינקולן שבניו יורק, במכון הסרטים הבריטי שבלונדון ועוד.

גיתאי עבד עם השחקנים: נטלי פורטמן, יעל אבקסיס, חנה לסלאו, ז'ולייט בינוש, רוזמונד פייק, תומר רוסו, ז'אן מורו ועם הצלמים: נורית אביב, הנרי אלקן, רנתה ברטה ואריק גוטייה.

גיתאי זכה במספר פרסים יוקרתיים ביניהם פרס Roberto Rossellini 2005, פרס פנתר הזהב על מפעל חיים בפסטיבל לוקרנו 2008, פרס Robert Bresson בפסטיבל הסרטים בוונציה ופרס Paradjanov בשנת 2004. בשנת 2000 קיבל עיטור אביר ממסדר האומנויות של צרפת ובשנת 2015 עיטור מפקד.

בשנת 2018 קיבל את התואר פרופסור של כבוד מהקתדרה לאמנות של קולג' דה פרנס, בה הוא העביר סדרה של 12 שיעורים בקולנוע בין החודשים אוקטובר לדצמבר 2018.

ערן זרחוביץ'

ערן זרחוביץ' (נולד ב-15 בנובמבר 1974) הוא קומיקאי, תסריטאי, שחקן טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו (באנגלית: Toronto International Film Festival או בקיצור: TIFF) הוא פסטיבל קולנוע פתוח לקהל הרחב, הנערך מדי שנה בחודש ספטמבר בטורונטו, אונטריו. זהו פסטיבל הסרטים הגדול ביותר בעולם. הפסטיבל נמשך 10 ימים, ובמהלכו מוקרנים בין 300 ל-400 סרטים במעל 20 בתי קולנוע שונים ברחבי טורונטו. ב-2008 הוקרנו בו 312 סרטים מ-64 מדינות. יותר מ-300,000 איש, המורכבים מאנשי התעשייה ומהציבור הרחב, מבקרים בפסטיבל מדי שנה.

פרשת וארא

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד.

הפרשה מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט', פסוק ל"ה.

פרת

נהר פְּרָת הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.

אורכו של נהר פרת הוא כ-2,800 ק"מ, והוא הנהר ה-14 באורכו באסיה, והארוך ביותר במערב אסיה. שטח אגנו משתרע על 444,000 קמ"ר.מקורותיו של הנהר הם בהרי אררט ומצפון-מערב לארזורום שברמת ארמניה. ליד מוסיב מתפצל הפרת לזרוע הינדיה הראשית ולזרוע חילה הקטנה יותר, המתאחדות בהמשך ליד סמוה. ליד קורנה שבעיראק מתאחד הפרת עם החידקל והנהר המאוחד, שט אל ערב, נשפך למפרץ הפרסי.נהר פרת ארוך מהחידקל, ובניגוד לחידקל כל מימיו באים מההרים שבצפון ובאלף הקילומטרים האחרונים שלו שהם עיקר מהלכו, לא זורמים לתוכו יובלים אחרים. לכן זרימתו בחלקו הדרומי שקטה וכמות מימיו פוחתת בהדרגה (עיין ספרי דברים ז ובראשית רבה טז, ג).

הפרת היווה את הגבול המזרחי של פחוות עבר הנהר בשליש השני של האלף ה-1 לפנה"ס.

לנהר הפרת יש שתי זרועות עיקריות, שהמזרחית בהן מוצאה בהרי ארמניה.

רוברט זוברין

רוברט זוברין (אנגלית: Robert Zubrin; נולד ב-19 באפריל 1952) הוא מהנדס חלל וסופר אמריקאי, אשר ידוע במיוחד בעבור תמיכתו במשימות מאוישות למאדים. זוברין כתב ספר התומך בחקר מאדים "The Case for Mars". הוא הקים את "אגודת מאדים" ב-1988, ועמד בראשה עד סוף 2007.

זוברין הוא ציוני, אשר כתב ספר אלגורי על הסכסוך הישראלי פלסטיני בשם "הארץ המובטחת" (The Holy Land) ב-2003.

המוזיקאי האמריקאי פרנק בלאק כתב עליו את השיר "רוברט אוניון", כאשר שורות השיר יוצרות אקרוסטיכון של השם רוברט זוברין.

רוזמונד פייק

רוזמונד מרי אי. פייק (באנגלית: Rosamund Mary E. Pike; נולדה ב-27 בינואר 1979) היא שחקנית אנגלייה מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט "נעלמת". שיחקה בתור נערת ג'יימס בונד בסרט "למות ביום אחר" ובסרטים "גאווה ודעה קדומה", "לחנך את ג'ני", "המחליפים", "דום" ו"נעלמת".

שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המתוארים במקרא. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם בנו השני של יוסף, אפרים.

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.