האריה השואג

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כמצבת קבר ואנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"ף -1 במרץ 1920.

האריה השואג
PikiWiki Israel 3364 Geography of Israel
לזכר הרוגי קרב תל חי
מיקום בית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי ישראל  ישראל
קואורדינטות 33°14′19″N 35°34′36″E / 33.238611111111°N 35.576666666667°E
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
האריה השואג
האריה השואג
האריה השואג - אנדרטה - בית הקברות תל חי - נפת צפת והגולן (10)
תקריב על ראש הפסל
TelHai22
טקס הסרת הלוט מעל הפסל, 1934
Tel Hai Roaring Lion Monument
אנדרטת האריה השואג בתל חי לעת ערב

רקע

אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת הפסל היה של אברהם מלניקוב, שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה. הביצוע נדחה מחוסר מימון, עד שהמימון הושג במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים. ביולי 1928 החל הוועד הלאומי למנות ועדה בה היו חברים חיים נחמן ביאליק, אנה טיכו וד"ר ואן וניסלנד (Van Vriesland), על מנת לבחון הצעות שיוגשו לתחרות[1] לבסוף הוחלט לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.

העבודות החלו בשנת 1928. האנדרטה הועמדה בסוף שנת 1933,[2] ונחנכה ב-22 בפברואר 1934.[3] בפיסול המצבה סייעו יהודה קופילביץ ויצחק שדה, וסתתים בוגרי בית הספר לאמנות "בצלאל".

תיאור

המצבה המסיבית משמשת ככן הנושא את פסל האריה, היא עשויה מקונגלומרט כפר גלעדי (תלכיד מחלוקי אבן גיר קשים מתקופת האאוקן). בחזיתה לוח אבן שעליו חקוקה הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו", ומתחתיה חקוקים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו, דבורה דרכלר, יעקב טוקר, יוסף טרומפלדור, בנימין מונטר, שרה צ'יזיק, שניאור שפושניק, אהרן שר ווולף שרף.

האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק בהשראת תבליטים אשוריים. פניו של הפסל פונות למזרח וראשו מורם בשאגה. האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה, אינו מסמל כוח או ניצחון אלא מביע כאב (בדומה ליללת חתול בעת צרה). סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות ה"כנענית", והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.

עם הקמתה נצפתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו היה מאוכלס כפרים ערביים וביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מיד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Monument to Trumpeldor and Comred,‏The Palestine Bulletin,‏ 29 ביולי 1928
  2. ^ מצבת תל־חי, דבר, 3 בדצמבר 1933.
  3. ^ גילוי המצבה על קבר מגיני תל־חי, דבר, 23 בפברואר 1934.
אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים בישראל
אתרי הנצחה ממלכתיים:

אנדרטה לזכר עולי הגרדום וחללי אצ"לאנדרטת הלוחם הבדואיאנדרטת חטיבת הנגבאתר הנצחה לחללי קהילת המודיעיןבית יד לבנים הדרוזים • האריה השואג • גבעת התחמושתמצודת יואב - בית חטיבת גבעתי

אתרי הנצחה חיליים: אנדרטה לזכר לוחמי חיל האוויר שנפלו בעת שירותםאתר הנצחה לחללי חיל הלוגיסטיקה • אנדרטה לנופלי פיקוד העורף • אנדרטת דרך הגבורה לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראלאנדרטת הצנחנים • אנדרטת חיל הכללי • אנדרטת חיל השלישות • אתר הנצחה ומוזיאון חטיבת גולני • אתר הנצחה לחללי המשטרה הצבאית • אתר הנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוךאתר הנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקהאתר הנצחה לחללי חיל הקשר והתקשובאנדרטת חיל הרפואהאתר הנצחה לחללי חיל התותחניםאתר הנצחה לחללי משמר הגבולבית כפיר וחורשת הנופליםיד לחללי חיל היםיד לשריון

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.