הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליאנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.

מנהלת הארגון יושבת בשאטו דה לה מואט (Château de la Muette) שבפריז, בירת צרפת. בארגון חברות 36 מדינות אשר מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי. מדינות אלו חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי ומשתפות פעולה אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בעולם הגלובאלי. ה-OECD הוא פלטפורמה לדיון במדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית. במסגרת הארגון כל מדינה חברה יכולה לתרום באופן משמעותי לקביעת מדיניות הארגון וניסוח קווי פעולה משותפים.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
Organisation for Economic Co-operation and Development
OECD logo
סמליל הארגון
Außenministerin Karin Kneissl nimmt am Ministerial Council Meeting der OECD in Paris teil. (27619529467)
תחום ארגון בינלאומי
שפה רשמית אנגלית, צרפתית
מטה הארגון צרפת פריז, צרפת
חברים 36 מדינות
מזכיר כללי אנחל גורייה
תאריך הקמה 16 באפריל 1948 - כ-OEEC
30 בספטמבר 1961 - כ-OECD
www.oecd.org
OECD member states map
מפת המדינות החברות ב-OECD.
  המדינות המייסדות (1961)
  שאר המדינות
OECD
  מדינות החברות בארגון
  מדינות מועמדות לכניסה
  מדינות בעלות מחויבות משופרת
המפה מעודכנת לשנת 2019

מדינות חברות

נכון לראשית 2017 חברות בארגון 36 מדינות. מתוכן, צ'ילה, מקסיקו, וטורקיה מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידי הבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה.[1]

המדינות המקימות

16 המדינות הבאות הקימו את הארגון ב-1948:

שאר המדינות החברות

20 המדינות הבאות הצטרפו לארגון לאחר הקמתו (המדינות מסודרות לפי סדר הצטרפותן, כאשר שנת ההצטרפות מופיעה בסוגריים):

השתתפות ישראלית

ישראל הייתה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010.‏[2][3][4] גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.

בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.

ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD‏ בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. בנוסף לישראל, פתח הארגון בשיחות הצטרפות גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.[5]

במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד גם מחוץ לישראל, על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד.[6] באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית.[7] המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.[8]

ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח הקובע שאם מדינת ישראל תצטרף לשורותיו, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר בארגון. בנוסף, הוא גם קבע שמדינת ישראל מפולגת מבחינה חברתית ובעלת פערים כלכליים רבים בין שכבות האוכלוסייה.[9] עם זאת, העוני הנמדד בדו"ח הזה הוא עוני יחסי ולא עוני אבסולוטי, ולכן קובע רף שונה להחשבתם של אזרחים לעניים בכל מדינה ומדינה. מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל אינה הענייה ביותר ביחס למדינות ה-OECD.

מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.‏[10]

בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית.[11] סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.[12]

בתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה.[13] ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון.[14] שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם.[15] ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.[16]

ב-23 באוגוסט 2011 טען החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, כי ישראל נכנסה לארגון בזכות לחץ מצד הנשיא בוש, אשר מנע כניסת מדינות חדשות לארגון עד שאושרה כניסת ישראל.[17]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Country and Lending Groups | Data
  2. ^ Israel:- Israel's accession to the OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development
  3. ^ Organisation for Economic Co-operation and Development
  4. ^ http://www.oecd.org/countrieslist/0,3351,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html
  5. ^ Slovenia:- OECD Council Resolution on Enlargement and Enhanced Engagement - Organisation for Economic Co-operation and Development
  6. ^ ישראל הצטרפה לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD, אתר אקונומיסט
  7. ^ עמירם כהן, OECD: ישראל צריכה להפריט הקרקע החקלאית ולייקר את המים, באתר TheMarker‏, 17 באוגוסט 2009
  8. ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2009
  9. ^ צבי לביא, דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת, באתר ynet, 19 בינואר 2010
  10. ^ מוטי בסוק, מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה", באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2010
  11. ^ אורה קורן, ישראל צריכה להחליט: לשמור על טבע או להצטרף ל-OECD, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2009
  12. ^ Kan-Naim כאן נעים: סגן שר הבריאות: הארכת תקופת הפטנט מהנדרש על תרופות תיפגע בבריאות התושבים
  13. ^ ברק רבידישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  14. ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker‏, 10 במאי 2010
  15. ^ ישראל היום, 11 במאי 2010
  16. ^ נחתם הסכם הצטרפות ישראל ל-OECD, באתר רשת ב'
  17. ^ רועי צ'יקי ארדירון זליכה: מהפכות שזכו לתגובה מטומטמת נגמרו באלימות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011
LD50

בטוקסיקולוגיה, מינון סמי-לתלי או LD50 (ראשי תיבות של "Lethal Dose ,50%" - "מינון קטלני, 50%") הוא המדד לקטלניותו של חומר או קרינה. המדד הומצא על ידי J.W. Trevan ב-1927. תחת המילון הרפואי "MeSH" מוגדר LD50 כ-"הכמות של רעלן, חומר טוקסי או עוצמת הקרינה המיננת הדרושים על מנת להרוג 50% מאוכלוסיית הנבדקים."

אמנה למניעת כפל מס

אמנה למניעת כפל-מס היא הסכם בין שתי מדינות המשקף את הסכמתן, בין היתר, בדבר חלוקת זכויות המיסוי והקדימות בזכויות אלו לגבי סוגים שונים של הכנסה.

המטרה המוצהרת של אמנה למניעת כפל מס היא לגרום לכך שנישומים לא ישלמו כפל מס על אותה הכנסה. בסיטואציה של עסקאות בינלאומיות, עלול להיווצר מצב של כפל-מס, אם יותר ממדינה אחת תממש את זכותה להטיל מס על אותה ההכנסה מכוח זיקתה לאותה הכנסה. מדובר למעשה באמצעי שיתוף פעולה מובהק בתחום המס בין מדינות המקבל משמעות מיוחדת בעידן של גלובליזציה ופריסה גלובלית של עסקים.

אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית: OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions) ובשמה המלא: אמנת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בדבר מלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות היא אמנה של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, אשר נחתמה ב-17 בדצמבר 1997 ונכנסה לתוקף ב-15 בפברואר 1999, ומיועדת להפחתת השחיתות במדינות מתפתחות על ידי קידום נקיטה בצעדי ענישה נגד נותני שוחד במהלך ביצוע עסקאות בינלאומיות המבוצעות על ידי חברות היושבות במדינות החברות בארגון. מטרת האמנה היא לפתח אווירה הוגנת ושיוויונית של עסקים בינלאומיים.

אנחל גורייה

חוזה אנחל גורייה (בספרדית: José Ángel Gurría Treviño; נולד ב-8 במאי 1950), ידוע בשם אנחל גורייה הוא כלכלן ודיפלומט מקסיקני. הוא המזכיר הכללי הנוכחי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD. הוא מכהן בתפקידו זה מאז 1 ביוני 2006.

ארגון בינלאומי

ארגון בינלאומי הוא ארגון בעל היקף או נוכחות בינלאומית.

ישנם שני סוגים עיקריים של ארגונים בינלאומיים:

ארגונים בין-ממשלתיים (IGOs): הביטוי "ארגון בינלאומי" מתייחס בדרך כלל לסוג זה של ארגון. ארגונים אלה מורכבים בעיקר מנציגים של מדינות ריבוניות, החברות בארגון. דוגמאות לארגונים בין-ממשלתיים: האומות המאוחדות (האו"ם), ארגון נאט"ו (האמנה הצפון-אטלנטית), ארגון המדינות המתועשות (G8) הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), מועצת אירופה (COE), האיחוד האירופי (המהווה דוגמה לארגון רב-לאומי), ארגון הסחר העולמי (WTO), ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). האו"ם משתמש במונח "ארגון בין-ממשלתי" במקום "ארגון בינלאומי" על מנת להבדיל בין שני סוגי הארגונים.

ארגונים בינלאומיים שאינם ממשלתיים (INGOs): אלה הם ארגונים חוץ-ממשלתיים (NGOs), הפועלים בזירה הבינלאומית. סוג כזה של ארגון כולל ארגונים ללא כוונת רווח וחברות בינלאומיות, כמו למשל תנועת הצופים העולמית, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום ורופאים ללא גבולות.הארגון הבין-ממשלתי הראשון והוותיק ביותר הוא הוועדה המרכזית לניווט השיט על הריין, שקמה בשנת 1815 בקונגרס וינה.

חוב ציבורי

חוב ציבורי הוא כלל החובות של המגזר הציבורי הכולל את הממשלה המרכזית ואת הממשלות האזוריות (רשויות אוטונומיות, עיריות, רשויות מקומיות ועוד). חוב ציבורי נוצר לעיתים רבות ממכירה של אגרות חוב או מקבלת הלוואות וכיוצא בזה. בדומה, חוב ממשלתי הוא כלל החובות של הממשלה המרכזית בלבד. חוב ריבוני הוא חוב ממשלתי שהונפק במטבע חוץ.

חוב ציבורי אינו מהווה בעיה אם המגזר הציבורי מנהל מדיניות פיסקלית נכונה בנוגע להלוואותיו. לעיתים, הלוואה שנלקחת על ידי דור אחד, עלולות להוות נטל כבד על הדורות הבאים שצריכים להחזירה. במדינות בעלות חוב ציבורי גבוה יש לרוב פגיעה בשירותים הניתנים עקב הנתח הגדול של החזרי החוב (החוב והריבית) בתקציב. את גודל החוב הציבורי לא נהוג למדוד בכסף עקב השפעות אינפלציה וכיוון שחוב ציבורי בגודל נתון עלול להוות נטל עצום ביחס לכלכלה קטנה, בעוד שלכלכלה גדולה הוא מהווה נטל זעיר. לכן נהוג לבטא את החוב הציבורי כאחוז מן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), כלומר מציינים את שיעורו של החוב מכלל התוצר המקומי של אותה כלכלה. היקף החוב הציבורי קובע את גובה ההוצאה של הממשלה על החזרי חובות, תשלום הקרן ותשלום הריבית. כאשר החוב גבוה מאוד, היקף ההוצאה על ריבית גבוה מאוד.

לעיתים נהוג להציג את החוב הציבורי כמורכב מחוב חיצוני הכולל חובות לגורמים מחוץ למדינה, וחוב פנימי לגורמים בתוך המדינה.

מדינות רבות שלוו כסף, כגון ישראל ורוסיה, משתדלות להחזיר את חובן בזמן כדי שאותם מקורות ימשיכו להעניק להן הלוואות חדשות כשהן יצטרכו, וגם כדי שהריבית העצומה לא תתפח. ישראל מחזירה הלוואות ולוקחת חדשות באופן שוטף. דבר זה יעיל יותר מבחינה כלכלית מאשר אי החזרת הלוואה ישנה. על כן ישראל מחזירה את חובה הישן מהר ככל האפשר על מנת ליטול הלוואה חדשה בריבית נמוכה יותר וכך לצמצם את החוב באופן הדרגתי. שיטה זו מאפשרת המשך גרעון עד אשר ההיצע מדביק את הביקוש.

למדינות יש מגוון כלים על מנת לווסת את החוב הציבורי. כלים אלו מכונים כללים פיסקליים.

ממוצע החוב הציבורי במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) עומד על כ-60%.

יחסי איסלנד–פינלנד

יחסי איסלנד–פינלנד הם מערכת היחסים המורכבת מיחסי הממשלות והעמים של הרפובליקה של איסלנד ושל רפובליקת פינלנד. שתי המדינות הן ריבוניות וחברות במועצה הארקטית, מועצת אגן הים הבלטי, מועצת אירופה, שמיניית הבלטיות-נורדיות, המועצה הנורדית, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי והאומות המאוחדות. דעת הקהל של שני העמים על העם השני הן דעות טובות עקב התרבות הנורדית המשותפת והאחווה הנורדית, האחווה מתבטאת בתחרויות, למשל, המדינות הנורדיות תמיד מצביעות אחת לשנייה באירוויזיון.

יחסי איסלנד–צרפת

יחסי איסלנד–צרפת הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה של איסלנד לבין הרפובליקה הצרפתית. היחסים הדיפלומטיים כוננו ב-10 בינואר 1946. שתי המדינות חברות באזור הכלכלי האירופי, נאט"ו, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי והאומות המאוחדות.

יחסי ארצות הברית–יוון

יחסי ארצות הברית–יוון, הידועים גם בשם היחסים האמריקאים-יוונים, מתייחסים אל היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית ויוון.

בשל הקשרים ההיסטוריים, הפוליטיים, התרבותיים והדתיים החזקים בין שני העמים, יוון וארצות הברית מנהלות כיום יחסים דיפלומטיים מצוינים, והן מחשיבות אחת את השנייה כבעלות ברית. היחסים הדיפלומטיים המודרניים בין שתי המדינות נכונו בשנות ה-30 של המאה ה-19 אחרי מלחמת העצמאות היוונית ונחשבים כיום ידידותיים.

ליוון וארצות הברית ישנם קשרים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים ארוכי טווח המבוססים על מורשת מערבית משותפת, ערכים דמוקרטיים משותפים, ועל היותן בעלות ברות בימי מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, המלחמה הקרה והמלחמה בטרור. ממשלות שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי הכלכלה, האנרגיה, המסחר, הטכנולוגיה, האקדמיה, המדעים, המשפט, המודיעין והצבא, וכן באמצעות ארגונים בינלאומיים רבים כדוגמת הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) והאומות המאוחדות.

ארצות הברית היא המשקיע הזר הגדול ביותר ביוון; ההשקעות הישירות של ארצות הברית ביוון היו נאמדו בסך כ-4.5 מיליארד דולר אמריקני ב-2006.

ליוון שגרירות בוושינגטון הבירה, וקונסוליות במספר ערים אמריקאיות. לארצות הברית שגרירות באתונה וקונסוליה כללית בסלוניקי.

יחסי גרמניה–יוון

יחסי גרמניה–יוון הם היחסים בין גרמניה לבין יוון.

גרמניה ויוון הן חברות בארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו, האיחוד האירופי, וגוש האירו.

יחסי גרמניה–מקסיקו

יחסי גרמניה-מקסיקו מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים בין גרמניה למקסיקו. שתי המדינות חברות ב-G-20, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי והאו"ם.

יחסי דנמרק–יוון

יחסי דנמרק–יוון הם היחסים בין דנמרק לבין יוון. שתי המדינות הם חברות מלאות של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו והאיחוד האירופי.

יחסי החוץ של גרמניה

יחסי החוץ של גרמניה הם יחסי החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

גרמניה היא מדינה אירופאית החברה באיחוד האירופי, G20, G8 הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נאט"ו והאומות המאוחדות.

גרמניה מחזיקה בכ-229 משלחות דיפלומטיות ומקיימת יחסים עם כ-190 מדינות ברחבי העולם. כאחת המדינות המתועשות בעולם, היא מוכרת כמעצמה מרכזית בענייני מרכז אירופה בעולם.

יחסי טורקיה–ספרד

יחסי ספרד–טורקיה הם יחסי החוץ שבין ספרד לטורקיה. לספרד יש שגרירות באנקרה וקונסוליה כללית באיסטנבול. לטורקיה יש שגרירות במדריד וקונסוליה כללית בברצלונה.

כיום שתי המדינות חברות במועצת אירופה, נאט"ו, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ארגון הסחר העולמי ואיחוד מדינות הים התיכון. ספרד מצדדת בצירוף טורקיה לאיחוד האירופי.

כלכלת אוסטרליה

כלכלת אוסטרליה היא אחת הכלכלות הקפיטליסטיות הגדולות בעולם, בעלת מערכת פיננסית חזקה וכלכלה יציבה. נכון ל-2015 התמ"ג עמד על כ-1.62 טריליון דולר אמריקני, והעושר הלאומי מסתכם בכ-6.4 טריליון דולר אוסטרלי נכון ל-2013. לפי חישוב התמ"ג הריאלי (המתחשב בשווי כוח הקנייה) אוסטרליה דורגה ב-2015 במקום ה-19 בעולם. אוסטרליה עומדת במקום ה-27 בעולם בייצוא ובמקום ה-21 בייבוא, היא ביתם של כמה מהחברות הגדולות והחזוקות בעולם, ועשר החברות האוסטרליות הגדולות ביותר נמנות עם החברות הגדולות בעולם. איכות החיים באוסטרליה היא מן הגבוהות בעולם, עם אוכלוסייה בת למעלה מ-24 מיליון נפש, ותמ"ג לנפש של למעלה מ-43,000 דולר אמריקני.

הכלכלה האוסטרלית מזוהה לעיתים קרובות עם גידולים חקלאיים, כריית מינרלים ומשאבי אנרגיה - הנתפסים כראשונים במעלה בחשיבותם. למרות שתיאור זה לא מדויק למאות ה-20 וה-21, התיאור תואם לחלוטין את בערך מאה השנים הראשונות בהיסטוריה של הכלכלה האוסטרלית, שהולכת אחורה לעת ההתיישבות האירופאית שהחלה בסוף המאה ה-18. כמושבת עונשין, הכלכלה החלה אט-אט להתבסס ולהתרחב כשבתחילתה הייתה מרוכזת כולה בידי השלטון הבריטי ונציגיו בדומיניון. בהדרגה המגזר הפרטי צמח, וייצוא הצמר הפך לבסיס העיקרי של הכלכלה. עם גילוי הזהב ב-1851 חל שיפור משמעותי בקצב הצמיחה הכלכלית, והחל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ניצבת אוסטרליה בחזית הכלכלה העולמית לצד מדינות מפותחות אחרות. אף על פי שגם הכלכלה האוסטרלית הושפעה מהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008, אוסטרליה היא מהמדינות המפותחות היחידות בעולם שלא נכנסה למיתון עקב המשבר, והשפעת המשבר עליה הייתה זניחה יחסית. רמת ההשכלה הגבוהה וזרם המהגרים היציב מספקים תרומה משמעותית ואיכותית לכוח העבודה; ובשנת 2012 סיכמה הכלכלה האוסטרלית למעלה מעשרים שנות צמיחה רצופה של 3.5% בממוצע, והיא מתאפיינת באבטלה נמוכה, אינפלציה מבוקרת, חוב ציבורי נמוך ביותר ומערכת פיננסית חזקה ויציבה.

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מגזר השירותים הוא הדומיננטי בכלכלה האוסטרלית, כשהוא מהווה כ-70% מהתמ"ג ומספק כ-75% מהתעסוקה. תעשיית המחצבים תורמת עוד כ-19% מהתמ"ג, כשכ-10% מתוכם מהווים התעשייה עצמה, וכתשעת האחוזים הנותרים הם מתחומים נלווים. למרות שהכלכלה האוסטרלית היא כאמור מבוססת שירותים, הצמיחה בכלכלה, עם זאת, תלויה בעיקר בחקלאות וביצוא שברובו הגדול מבוסס על תעשיית המחצבים. אוסטרליה משופעת בעתודות חומרי גלם, והיא מייצאת בעיקר סחורות בסיס דוגמת מינרלים ומוצרים חקלאיים. הביקוש הדרום-מזרח אסייתי למינרלים ולמתכות הפך את המזרח הרחוק לשוק היעד העיקרי ליצוא האוסטרלי, ויצוא זה מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי בכלכלה האוסטרלית. לפיכך, גם כיום (נכון ל-2013) - בעידן השליטה של מגזר השירותים בתמ"ג ובתעסוקה - אוסטרליה היא יצואנית בשר, צמר, פחם וברזל מהגדולות בעולם. עם זאת, נכון ל-2016 הכלכלה האוסטרלית מתמודדת עם קשיי צמיחה, בעיקר כתוצאה מירידה חדה במחירי הסחורות בעולם, בהן סחורות מפתח בייצוא האוסטרלי לדרום-מזרח אסיה. תרם לכך גם הירידה בביקוש האסייתי, ובמיוחד הסיני, למשאבים ואנרגיה.

הבורסה לניירות ערך בסידני היא שוק המניות הגדול באוסטרליה ובכל דרום האוקיינוס השקט, ומדורגת במקום ה-9 בעולם במונחים של שווי שוק. הדולר האוסטרלי הוא ההילך החוקי של חבר העמים האוסטרלי ושל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה, כולל חג המולד, איי קוקוס ונורפוק. הדולר האוסטרלי הוא גם המטבע הרשמי בנאורו, בקיריבטי ובטובלו, שלושתן מדינות אי זעירות באוקיינוס השקט.

אוסטרליה חברה בארגונים הכלכליים הבינלאומיים APEC‏, G-20,‏ OECD‏, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ארגון הסחר העולמי ו-ASEAN. אוסטרליה גם חתמה על הסכם אזור סחר חופשי עם איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, עם צ'ילה, עם ניו זילנד ועם ארצות הברית. הסכם הסחר עם ניו זילנד הגביר מאוד את האינטגרציה בין כלכלת אוסטרליה לכלכלת ניו זילנד.

הבנק המרכזי של אוסטרליה (Reserve Bank of Australia) הוא הסמכות המוניטרית במדינה, והוא מפרסם תחזית כלכלית כל רבעון.

מבחן פיז"ה

מבחן פיז"ה (באנגלית: Programme for International Student Assessment, בראשי תיבות: PISA) הוא מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, המתקיים אחת לשלוש שנים, מאז שנת 2000. המחקר נערך על ידי מנהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). במסגרת המחקר נבחנים בני נוער שגילם 15–16 הלומדים במוסדות (בתי ספר, פנימיות, חונכות ועוד) במספר נושאי אוריינות לימודיים. המחקר בודק את רמת האוריינות של התלמידים בשלושה נושאים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים, וכן, נאסף מידע אודות הרקע שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד הנבחנים במחקר. בנוסף לכך, נשאלים מנהלי בתי הספר אודות מדיניות בית הספר והאקלים הבית-ספרי, כמות השעות הנלמדת, ועוד. במחקר מושוות תוצאותיהם של המבחנים ומשתני הרקע והעמדות במדינות שונות בעולם ונעשה ניסיון להבין מה מביא לידי הישגים לימודיים גבוהים, ולהסביר את רמת ההישגים הלימודיים באמצעות משתני רקע ומשתנים אחרים (כגון, המדיניות הבית ספרית, האקלים הבית ספרי, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת, מספר שעות הלימוד ועוד).

סוכנות האנרגיה הבינלאומית

סוכנות האנרגיה הבינלאומית (באנגלית: International Energy Agency) היא ארגון בינלאומי אשר נוסד במסגרת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי בשנת 1974 לאחר משבר האנרגיה העולמי. בעת היווסדו נועד הארגון להתמודד עם המחסור העולמי באספקת נפט, וכן לשמש כמקור מידע לנתונים סטטיסטיים על שוק הנפט העולמי ומגזרי אנרגיה אחרים כולל אספקת האנרגיה העולמית.

סוכנות האנרגיה הבינלאומית פועלת כגוף מייעץ בנושאי מדיניות אנרגיה למדינות החברות בו, ואף משתף פעולה עם מדינות שאינן חברות בארגון, במיוחד סין, הודו ורוסיה. מאז היווסדו הורחבו יעדיו של הארגון כדי להתמקד בשלושת העקרונות של מדיניות אנרגיה נכונה: בטיחות אנרגיה, פיתוח כלכלי והגנת הסביבה. בנושאי הגנת הסביבה מתמקד הארגון בהשפעות האקלימיות של השימוש במקורות אנרגיה שונים. לארגון תפקיד מרכזי בקידום השימוש במקורות אנרגיה חלופיים (כולל אנרגיה מתחדשת), מדיניות אנרגיה הגיונית, ושיתוף פעולה בינלאומי בפיתוח טכנולוגי בתחום הפקת אנרגיה.

המדינות החברות בארגון חייבות להחזיק ברזרבות נפט השוות לפחות לרבע מסך יבוא הנפט למדינה במהלך השנה הקודמת.

ספרד

ספרד (בספרדית: España (מידע • עזרה) ״אֶסְפַנְיַה״) או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חלק גדול מאדמתה נושק בדרום ובמזרח לים התיכון, למעט קו גבול יבשתי קצר עם גיברלטר; בצפונה, לאורך שרשרת הרי הפירנאים, היא גובלת בצרפת ובנסיכות הקטנה אנדורה ולחופי מפרץ ביסקאיה; במערב וצפון-מערב היא גובלת בפורטוגל ובאוקיינוס האטלנטי. בטריטוריה הספרדית כלולים האיים הבלאריים בים התיכון, הסמוכים לחוף המזרחי של חצי האי (בהם מיורקה ואיביזה), והאיים הקנריים באוקיינוס האטלנטי, הסמוכים לחופי יבשת אפריקה. בנוסף, בשטחי ריבונותה של ספרד שתי הערים האוטונומיות סאוטה ומלייה, מעבר למצר גיברלטר, ומהוות מובלעות ספרדיות בצפון אפריקה, הגובלות במרוקו ובים התיכון. שטח המדינה נפרש על פני 505,370 קמ"ר והיא המדינה השנייה בגודלה במערב אירופה ובאיחוד האירופי, אחרי צרפת.

עקב מיקומו היה שטח ספרד נתון להשפעות חוץ ממקורות שונים, לעיתים בו-זמנית, הן בתקופה הפרהיסטורית, והן לאורך השנים הארוכות בהן התגבשה ספרד לכדי ישות מדינית אחת. מאידך, הייתה לספרד השפעה חשובה מחוץ לגבולותיה ואף מעבר לים, בעיקר בעידן המודרני (בין המאה ה-16 למאה ה-19). בשנים אלה, הייתה האימפריה הספרדית רחבת ההיקף מעצמה עולמית, ועקב כך שגורה כיום שפתה העיקרית, הספרדית, בפיהם של מעל 400 מיליון בני אדם בעולם, רובם באמריקה הלטינית.

החל משנת 1978, עקב מותו של החנרליסימו פרנקו שלוש שנים קודם לכן, ספרד היא דמוקרטיה פרלמנטרית הכפופה למונרכיה חוקתית. במונחים של תוצר לאומי גולמי ואיכות חיים (על פי מדד הפיתוח האנושי) נחשבת ספרד למדינה מפותחת. המדינה חברה באומות המאוחדות, האיחוד האירופי, נאטו, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וארגון הסחר העולמי ומשתייכת לפי הגדרת כלכלנים לקבוצת מדינות ה-PIGS במדינות גוש האירו.

ספרד מחולקת ל-17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים אוטונומיות.

ספריית הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

ספריית הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי היא ספרייה דיגיטלית ושער לנתונים ומחקרים של הארגון. היא כוללת גרסאות דיגיטליות של ספרים, מאמרים וסטטיסטיקות. הגישה חופשית לכל משתמש בעל גישה לאינטרנט. שירותים נוספים ניתנים בתשלום כאשר מרבית המנויים הם אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, עסקים, סוכנויות ממשלתיות וגופי ציבור. החל מיוני 2010 הספרייה מחליפה את SourceOECD.

הספרייה מכילה תכנים שנמסרו על ידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), סוכנות האנרגיה הבינלאומית, הסוכנות לאנרגיה אטומית, המרכז לפיתוח של ה OECD, פיז"ה ( התוכנית הבינלאומית להערכת תלמידים ) ופורום התחבורה הבינלאומי.

הארגון מפרסם בין 300 ל-500 ספרים בשנה, רובם באנגלית וצרפתית. נגישים כל הכותרים ומאגרי הנתונים שפורסמו משנת 1998.

ניתן לסנן מידע לפי נושאים ומדינות (למשל מאמרים העוסקים בישראל בנושא פיז"ה).

התכנים נמסרים בפורמטים שונים: ‏ EPUB ,PDF, WEB, XLS, DATA .

הספרייה מופיעה ברשימת המאגרים של נתוני מחקר ‏ - the Registry of Research Data Repositories במסגרת מדע פתוח (Open Science).

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריהאוסטרליהאיטליהאיסלנדאירלנדאסטוניהארצות הבריתבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתטורקיהיווןיפןישראללוקסמבורגמקסיקונורווגיהניו זילנדסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתצ'ילהצ'כיהקוריאה הדרומיתקנדהשוודיהשווייץ
OECD logo.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.