הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמיערבית: منظمة التعاون الاسلامي; בצרפתית: Organisation de la Coopération Islamique, ובקיצור: OIC) הוקם בשנת 1969, ברבאט שבמרוקו, במפגש מתואם של ראשי המדינות האסלאמיות, וכיום הוא מונה 57 מדינות חברות (כולל הרשות הפלסטינית), ובהן 22 המדינות השייכות לליגה הערבית. מטה הוועידה נמצא בג'דה שבערב הסעודית. עד 28 ביוני 2011 נקרא הארגון בשם ארגון הוועידה האסלאמיתערבית: منظمة المؤتمر الإسلامي, תעתיק: מנט'מת אלמו'תמר אלאסלאמי; באנגלית: Organization of the Islamic Conference, בקיצור: OIC).

המדינות החברות בו החליטו פה אחד לשתף פעולה ביניהן מבחינה כלכלית ומבחינת משאבים כדי להשיג בצורה הטובה והברורה ביותר מספר מטרות בעלות חשיבות מרובה:

הארגון בנוי ממספר גופים:

  • ועד ראשי המדינות - הוא הסמכות העליונה בכל נושא המתעורר, ותפקידו, בין היתר, לקבוע את מדיניות הארגון. הוא מתכנס אחת לשלוש שנים.
  • ועד שרי החוץ - מתכנס אחת לשנה כדי לבדוק האם המטרות וההחלטות שנתקבלו בוועידת ראשי המנהיגים אכן הושגו וכן להמשיך בפעילות השוטפת תוך שימוש באמצעים נוספים.
  • המזכירות הכללית - הוועד המנהל של הארגון, עוסק בחלק המנהלתי של הארגון וכן בתיאום בין שני הגופים כדי להביא ליישום מקסימלי של ההחלטות שהתקבלו בוועידות הקודמות.
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
בערבית: منظمة التعاون الاسلامي
בצרפתית: Organisation de la Coopération Islamique
באנגלית: Organisation of Islamic Cooperation
Emblem of Organisation of Islamic Cooperation
Organization of Islamic Cooperation (OIC) Conference 3
Flag of OIC
דגל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
שפה רשמית ערבית, צרפתית, אנגלית
מטה הארגון ג'דה, ערב הסעודית
חברים
מפת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
יושב ראש טורקיהרג'פ טאיפ ארדואן
מזכיר כללי ירדןאיאד בן אמין מדני
תאריך הקמה 25 בספטמבר 1969
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

מדינות החברות בארגון

ב-15 באוגוסט 2012 הושעתה סוריה מחברותה בארגון בשל האלימות שמפעיל המשטר כנגד אזרחיו.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור
  2. ^ סוכנויות ידיעות, סוריה הושעתה מארגון שיתוף פעולה איסלאמי, באתר nrg מעריב, 16 באוגוסט 2012
דגל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי

דגל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי הוא דגלו הרשמי של הארגון. גרסתו הנוכחית אומצה ב-28 ביוני 2011 במסגרת מפגש שרי החוץ של הארגון בו שונה שמו של הארגון.

הכרה בישראל

הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ומבין 192 המדינות האחרות החברות באו"ם, 163 מכירות בישראל.

העולם המוסלמי

העולם המוסלמי הוא מונח המשמש לתיאור כלל הישויות הפוליטיות הנמצאות בשליטה מוסלמית או כלל הקהילות המוסלמיות בעולם. בימינו מונים המוסלמים בין 1.4 ל-1.6 מיליארד בני אדם.

יחסי איחוד האמירויות הערביות–סומליה

יחסי איחוד האמירויות הערביות–סומליה הם היחסים הבילטרליים בין סומליה ואיחוד האמירויות הערביות. שתי המדינות חברות בליגה הערבית, ומקיימות שיתוף פעולה פיתוחי קרוב. לסומליה יש שגרירות באבו דאבי, ולאיחוד האמירויות הערביות יש שגרירות במוגדישו.

יחסי איראן–סנגל

יחסי איראן–סנגל הם יחסי החוץ שבין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין רפובליקת סנגל. ב-23 בפברואר 2011, סנגל ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם איראן.

יחסי אלג'יריה–בנגלדש

יחסי אלג'יריה–בנגלדש הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית לבין הרפובליקה העממית של בנגלדש. אלג'יריה לקחה חלק גדול בכניסת בנגלדש כחברה לארגון לשיתוף פעולה אסלאמי לאחר עצמאותה מפקיסטן בשנת 1971.

יחסי גמביה–מלזיה

יחסי גמביה–מלזיה הם היחסים הדיפלומטיים בין גמביה למלזיה. השגרירות המלזית בדקר אחראית גם על גמביה, והשגרירות של גמביה באבו דאבי ממונה גם על מלזיה. היחסים בין המדינות הם חמים.

יחסי החוץ של דרום סודאן

יחסי החוץ של דרום סודאן הם יחסים בינלאומיים בין דרום סודאן לבין מדינות ריבוניות וארגונים בינלאומיים. היחסים החלו עם הכרזתה של דרום סודאן כמדינה ב-9 ביולי 2011. סודאן הייתה המדינה הראשונה שהכירה בדרום סודאן כמדינה עצמאית וריבונית.

יחסי החוץ של כווית

מאז עצמאותה של כווית מהממלכה המאוחדת ב-17 ביוני 1961, קיימה כווית יחסי חוץ טובים עם רוב המדינות, ובעיקר עם מדינות מהעולם הערבי. עתודות הנפט הגדולות שלה מעניקות לה קול בולט בפורומים כלכליים גלובליים וארגונים כמו OPEC.

יחסי ירדן–מצרים

יחסי מצרים–ירדן מתייחסים ליחסים הדיפלומטים המלאים שבין הממלכה הירדנית ההאשמית לבין הרפובליקה הערבית המצרית. מאז העצמאות של ירדן, שתי המדינות שומרות על יחסים טובים. שתי המדינות החברות בארגונים: הליגה הערבית, ארגון הסחר העולמי, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, המועצה לאחדות כלכלית ערבית והאומות המאוחדות. היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה בשנת העצמאות של ירדן, 1946, ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות.

ב-6 באפריל 1972 ניתקה ממשלת מצרים את היחסים במחאה על התוכנית הירדנית לפדרציה עם יהודה ושומרון, שלא לקחה בחשבון את האינטרסים של אש"ף. יחסים אלה כוננו בשנית ב-11 בספטמבר 1973. היחסים נותקו שוב ב-1979, הפעם על ידי ממשלת ירדן, במחאה על הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים. בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-1982, הפעילה ממשלת ארצות הברית לחץ על שתי הממשלות להגיע להסדר במטרה לגבש אסטרטגיית שלום משותפת מול ממשלת ישראל, והיחסים כוננו בשלישית ב-25 בספטמבר 1984.

יחסי ישראל–קמרון

יחסי ישראל–קמרון היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים המתקיימים בין מדינת ישראל והרפובליקה של קמרון. היחסים נכונו לראשונה עם קבלת עצמאותה של קמרון בראשית ינואר 1960, וראשיתם אופיינו בחמימות רבה, שכללה ביקורים הדדיים של אישים רמי-דרג ובהם שרת החוץ הישראלית גולדה מאיר, נשיא קמרון אחמדו אהידג'ו, משלחות כלכליות וחליפת שגרירים ההדדית.

על אף היחסים הקרובים שהתפחתו בין שתי המדינות, באוקטובר 1973 ניתקה קמרון את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל, יחד עם מדינות אפריקניות רבות אחרות, בעקבות מלחמת יום הכיפורים והפגנת סולידריות חברתית עם מצרים מתוך לחצים ערביים. אחרי 13 שנים בהן לא התקיימו בין שתי המדינות יחסים דיפלומטיים, כוננה קמרון מחדש את היחסים באוקטובר 1986, בין היתר משום שרצתה סיוע ישראלי למערכת הביטחון ההרוסה שלה.

כיום (2018) מחזיקה ישראל בשגרירות ביאונדה בעוד לקמרון שגרירות בתל אביב-יפו. שגריר ישראל בקמרון הוא רן גידור ושגריר קמרון בישראל הוא ז'אן-פייר בייטי בי אסאם (Jean-Pierre Biyiti Bi Essam).

יחסי מצרים–מרוקו

יחסי מצרים–מרוקו הם היחסים הבילטרליים בין רפובליקת מצרים הערבית לבין ממלכת מרוקו. מאז כינון היחסים הדיפלומטים ביניהן, שתי המדינות שומרות על יחסים חמים. מצרים ומרוקו חברות בליגה הערבית, GAFTA, WTO, המדינות הבלתי-מזדהות, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, המועצה לאחדות כלכלית ערבית והאומות המאוחדות.

יחסי קוסובו–קטר

יחסי קוסובו–קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה של קוסובו לבין מדינת קטר. שתי המדינות נהנות מיחסים ידידותיים.

מוסלמים

מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד. מספרם הכולל של המוסלמים מוערך על פי אומדנים שונים ב-1.4 - 1.6 מיליארד, ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום מזרח-אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב.

פוליטיקה של תוניסיה

עיר בירה: תוניס

עצמאות: 20 במרץ 1956 (מצרפת).

חג לאומי: יום העצמאות, ב-20 במרץ.

זכות הצבעה: מגיל 20 ומעלה.

צפון קפריסין

הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (בטורקית: Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti ובראשי תיבות KKTC), ידועה גם בשמות קפריסין הטורקית או קפריסין הצפונית, היא מדינה עצמאית דה-פקטו המשתרעת בחלק הצפוני של האי קפריסין. היא פועלת כרפובליקה עצמאית, ואף הכריזה רשמית על עצמאות ב-1983, אולם לא הוכרה על ידי אף מדינה אחרת למעט טורקיה ודה-פקטו על ידי אזרבייג'ן.

המדינה התקיימה בשם אחר: "המדינה הפדרטיבית הטורקית של צפון קפריסין" כבר משנת 1975, גם אז ללא הכרה אלא על ידי טורקיה. כמעט כל מדינות העולם והארגונים הבינלאומיים, בכלל זה האו"ם, רואים ברפובליקת קפריסין, שנשלטת היום בידי קפריסאים-יוונים, את הריבון החוקי בכל שטח האי קפריסין. יוצאת מכלל זה טורקיה, שמכירה ב"רפובליקה הטורקית של צפון קפריסין"' תומכת בה כלכלית, דיפלומטית וצבאית, ואף עודדה אזרחים טורקים להתיישב בה. במקביל, טורקיה אינה מכירה באופן רשמי ברפובליקת קפריסין.

הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מכסה 37% משטח האי קפריסין.

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאןסומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדהבורקינה פאסוקמרוןקומורועיראקהמלדיבייםג'יבוטיבניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערביתהאו"םהמדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.