הארגון העולמי לקניין רוחני

הארגון העולמי לקניין רוחניאנגלית: World Intellectual Property Organization, OMPI, Organisation mondiale de la propriété intellectuelle או בקיצור WIPO) הוא סוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות לעודד פעילות יצירתית ולקדם את השמירה על הקניין רוחני בעולם. הארגון נוסד בשנת 1967 וחברות בו 183 מדינות. הארגון מפקח על יישומן של 24 אמנות בינלאומיות. מטה הארגון נמצא בז'נבה, שווייץ. המנהל הכללי של הארגון הוא מר פרנסיס גרי.

Wipo-logo
סמל הארגון העולמי לקניין רוחני
World Intellectual Property Organization Geneva
מטה הארגון העולמי לקניין רוחני בז'נבה

היסטוריה

הארגון שקדם ל-WIPO היה BIRPI (בצרפתית: Bureaux Internationaux Réunis pour la Protection de la Propriété Intellectuelle "הסוכנות הבינלאומית להגנת קניין רוחני"), אשר הוקם בשנת 1893 כדי ליישם את אמנת ברן לשמירה על יצירות ספרותיות ואומנותיות וכן את אמנת פריז לשמירה על קניין תעשייתי.

WIPO נוסד באופן רשמי בחתימת אמנה המייסדת את הארגון העולמי לקניין הרוחני (נחתמה בסטוקהולם ב-14 ביולי 1967 ותוקנה ביום 28 בספטמבר 1979). סעיף 3 לאמנה קובע כי WIPO שואף "לקדם את שמירת הקניין הרוחני בעולם". בשנת 1974 הפך הארגון לסוכנות מיוחדת באומות המאוחדות. מדינת ישראל חתמה על אמנת ה-WIPO בחודש אפריל, 1970 ובכך הצטרפה לארגון.

שלא כמו סוכנויות אחרות באו"ם, ל-WIPO מקורות תקציבים משמעותיים שאינם תלויים בתרומות מן המדינות החברות בארגון. על פי התחזית לשנת 2006, יותר מ-90% מהכנסות הארגון (כ-500 מיליון פרנק שווייצרי) יבואו מגביית אגרות על ידי הסוכנות הבינלאומית (International Bureau) מכוח מערכות הרישום של קניין רוחני שהיא מנהלת.

ביקורת

הגוף המנהל את ה-WIPO אינו נבחר בידי אזרחי העולם, אלא, כמו בכל ארגוני האו"ם המורכבים ממדינות חברות, הוא נבחר על ידי נציגי המדינות החברות. יש הטוענים כי רבות ממדינות אלה אינן מדינות דמוקרטיות הפועלות בהכרח למען קידום האינטרסים של אזרחיהן וכי נציגיהן נתונים בקלות יחסית להשפעת גופים מסחריים גדולים, שלהם עניין בתחום הקניין הרוחני. אף ש-WIPO שואף להגיע להחלטות בקונצנזוס, הרי שבאותם מקרים שבהם מועמדת החלטה להצבעה, לכל מדינה יש קול אחד, ללא קשר לגודלה של המדינה או לתרומתה לקופת הארגון. בשנות השישים והשבעים הצליחו מדינות מתפתחות לחסום ניסיונות להרחיב את אמנות הקניין הרוחני לתחומים שונים, כגון פטנטים בתחום התרופות.

בשנות השמונים, לנוכח המצב הקיים ב-WIPO, החליטה ארצות הברית לקדם את האינטרסים שלה על ידי החלפת הפורום לקבלת החלטות ופנתה להסכם כללי על תעריפים ומסחר (General Agreement on Tariffs and Trade), הידוע יותר בשם "הסכם גאט"ט" ואשר מאוחר יותר התפתח לארגון הסחר העולמי, שם יכלו המדינות המתועשות לקבוע טוב יותר את סדר היום. במסגרת ארגון הסחר העולמי נכרת "הסכם על היבטי מסחר של זכויות קניין רוחני".

חלק ניכר מעבודת WIPO נעשית בוועדות הקבועות בארגון: הוועדה הקבועה לפטנטים (Standing Committee on Patents – SCP), הוועדה הקבועה לזכויות יוצרים וזכויות דומות (Standing Committee on Copyright and Related Rights – SCCR), הוועדה המייעצת על אכיפה (Advisory Committee on Enforcement- ACE), והוועדות הבין - ממשלתית (Intergovernmental Committee – IGC) על גישה למשאבים גנטיים, ידע מסורתי ופולקלור וקבוצת העבודה על רפורמה של אמנת שיתוף הפעולה בפטנטים.

בחודש אוקטובר 2004 הסכים WIPO לאמץ הצעה של ארגנטינה וברזיל ל"תוכנית לפיתוח ה-WIPO – מהצהרת ז'נבה לעתיד הארגון העולמי לקניין רוחני"[1]. הצעה זו נתמכת על ידי המדינות המתפתחות וארגונים חברתיים. מספר ארגונים חברתיים מנסחים אף טיוטת הצעה לאמנה על "גישה לידע" (Access to Knowledge – A2K)[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Geneva Declaration on the Future of WIPO
  2. ^ http://www.cptech.org/a2k/consolidatedtext-may9.pdf
אונסק"ו

אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות. אונסק"ו נוסד ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתו המוצהרת היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם.

המשרדים הראשיים של הארגון בפריז, ויש לו למעלה מ-50 נציגויות שטח ומספר מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן משרדים שמטפלים בענייניהן של שתיים או שלוש מדינות ובנוסף יש משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של חינוך, מדעי הטבע, מדעי החברה, תרבות, תקשורת ומידע. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תוכניות להכשרת מורים, תוכניות מדע בינלאומיות, קידום תקשורת עצמאית וחופש העיתונות, מיזמי היסטוריה תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על זכויות אדם וניסיונות לגשר על הפער הדיגיטלי בעולם.

אמנת ברן

אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, הידועה גם בקיצור כאמנת ברן, היא אמנה בינלאומית המגינה על זכויות יוצרים. האמנה נחתמה לראשונה בעיר ברן שבשווייץ ב-1886 ותוקנה מאז מספר פעמים. נכון לאוקטובר 2007, חתומות עליה 163 מדינות.

אמנת פריז

אמנת פריז היא אמנה בינלאומית להגנת קניין רוחני אשר נחתמה ב-20 במרץ 1883 בפריז שבצרפת. האמנה, שחשיבותה רבה ביותר בנושא הקניין הרוחני, היא אחת האמנות הראשונות מסוגה, מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1950.

אמנת פריז מתייחסת לפטנטים, מדגמים, מדגמי תועלת וסימני מסחר. על פי האמנה, תאריך הגשת בקשה להגנה על קניין רוחני במדינה אחת תוכר על ידי המדינות האחרות החתומות על האמנה כתאריך הגשת הבקשה במדינה שלהם, אם הבקשה תוגש במדינה האחרת תוך זמן מוגדר מההגשה במדינה הראשונה. תאריך ההגשה הראשונית נקראת "תאריך הבכורה". על פטנטים ומודלים שימושיים תקופת הבכורה נמשכת 12 חודשים. על עיצובים תעשייתיים וסימני מסחר תקופת הבכורה נמשכת 6 חודשים בלבד. בעניין פטנטים, למשל, שמירת תאריך בכורה מאפשרת לאדם שהגיש בקשה לפטנט במדינה מסוימת (החתומה על האמנה) שנה שלמה להסדיר הגשת בקשה לפטנט דומה בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה, ובכך לדחות את ההוצאות הכרוכות בהגשת הבקשה באותן מדינות למשך שנה. אם במהלך פרק זמן זה אדם אחר יגיש בקשה לפטנט זהה באחת מהמדינות, בקשתו תידחה, והמקדים להגיש את הבקשה יזכה לבכורה על בסיס "כל הקודם זוכה".

תחילה נחתמה האמנה על ידי אחת עשרה מדינות בלבד. במהלך השנים היא תוקנה שוב ושוב והצטרפו אליה עוד ועוד מדינות. כיום למעלה ממאה ושישים מדינות חתומות על האמנה. יוצא שמעטות הן המדינות שאינן חתומות על אמנת פריז; בולטת בהיעדרותה, לדוגמה, טאיוואן.

האמנה מנוהלת על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), שמושבו בז'נבה שבשווייץ.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 נוספה אפשרות להגיש בקשה על פי ה-PCT, Patent Cooperation Treaty, אמנה בינלאומית אף היא, המשלימה אפשרות שמירת בכורה של עוד שמונה עשר חודשים מעבר לשנים עשר הראשונים שמתקיימים בהגשת בקשה לפטנט בארץ לאום ספציפית אחת.

ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי (באנגלית: WHO - World Health Organization) נוסד ב-7 באפריל 1948 כאחת הזרועות של האו"ם, ומטהו בז'נבה, שווייץ.

הארגון מגדיר את המושג "בריאות" בצורה רחבה, ומכליל בו תקינות פיזית, נפשית וסביבתית. הארגון מוביל את נושא הבריאות העולמי, ושואף לקדם את איכות החיים. תפקידיו העיקריים: לספק למדינות העולם מידע והדרכה בנושאים שונים בתחום הבריאות, ולקבוע תקנים בינלאומיים בנושא הבריאות. הארגון ידוע במיוחד עקב מאבקו במחלת אבעבועות שחורות, והצלחתו בחיסולה המוחלט.

החוקה של ארגון הבריאות העולמי נכנסה לתוקף ב-7 באפריל 1948 - תאריך שנחגג בארגון בכל שנה כ"יום הבריאות העולמי".

מרכז הארגון נמצא בז'נבה שבשווייץ. נציגי המדינות החברות באומות המאוחדות מתכנסים אחת לשנה ובוחרים במועצת מנהלים של 31 חברים, אשר מנהלים את הארגון למשך שלוש שנים.

ארגון הימאות הבינלאומי

ארגון הימאות הבינלאומי (אנגלית International Maritime Organization, ר"ת IMO), היה ידוע בעבר בשם "ארגון בינממשלתי מייעץ לימאות" (Inter-Governmental Maritime Organization) נוסד על ידי האומות המאוחדות בשנת 1948 כדי לתאם בטיחות ימית וכללי התנהגות בים. אולם, IMO החל לפעול באופן משמעותי רק בשנת 1958.

מטה הארגון נמצא בלונדון, בריטניה. הארגון מעודד שיתוף פעולה בין ממשלות ובין תעשיית הספנות כדי לשפר את רמת הבטיחות בים ולמנוע זיהום ימי. הארגון מנוהל על ידי אספת חברים, ניהולו הכספי מופקד בידי מועצה הנבחרת מבין חברי האספה. עבודת הארגון מתבצעת באמצעות ועדות הנתמכות בתת-ועדות מקצועיות. לארגוני או"ם אחרים הזכות לשבת באסיפות ה-IMO במעמד של משקיפים.

לארגון מזכיר כללי הנבחר על ידי האספה וחטיבות שונות הכוללות: בטיחות ימית, הגנת הסביבה הימית וחטיבה לכנסים.

ישראל הצטרפה לארגון ה-IMO בשנת 1952.

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית

הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (International Civil Aviation Organization – ICAO) הוא סוכנות של האומות המאוחדות המנסחת את העקרונות וההיבטים הטכניים של התעופה האזרחית הבינלאומית ומעודדת תכנון ופיתוח של תעבורה אווירית בטוחה ומסודרת. מועצת ארגון התעופה האזרחית קובעת את הפרוטוקול לחקירת תאונות אוויריות, המיושם על ידי רשויות הבטיחות בארצות החתומות על האמנה לתעופה אזרחית בינלאומית, הידועה בשם "אמנת שיקגו".

מטה הארגון יושב בעיר מונטריאול שבקנדה. ארגון התעופה האזרחית (ICAO) הוא ארגון שונה מארגון חברות התעופה יאט"א (International Air Transport Association – IATA)‏, שמטהו ממוקם אף הוא במונטריאול, והוא ארגון מסחרי של חברות התעופה, להבדיל מארגון התעופה האזרחית. המזכיר הכללי של ארגון התעופה האזרחית הוא ריימונד בנג'מין (Raymond Benjamin) (מונה לכהונה שנייה בשנת 2012), ואילו נשיא מועצת הארגון הוא ד"ר אולומוייווה בנארד אליו (Dr. Olumuyiwa Benard Aliu; מכהן מאז 1 בינואר 2014).

בישראל פועלת רשות התעופה האזרחית המופקדת על הסדרת התעופה האזרחית במדינה ועל הקשר עם הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית.

הארגון המטאורולוגי העולמי

הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO) הוא ארגון מדינות ובו 191 חברות (מדינות וטריטוריות) המסונף לאומות המאוחדות. תחילתו של הארגון בארגון המטאורולוגי הבינלאומי (International Meteorological Organization), אשר נוסד בשנת 1873. WMO נוסד בשנת 1950 והפך לסוכנות מיוחדת של האומות המאוחדות בתחום המטאורולוגיה, הידרולוגיה ומדעי כדור הארץ. מטה הארגון נמצא בז'נבה, שווייץ. נשיאו הנוכחי של הארגון הוא אלכסנדר בדריטסקי והמזכיר הכללי הוא מישל ג'רו, אשר נבחרו בקונגרס המטאורולוגי העולמי ה-14 שהתקיים בשנת 2003. ישראל הצטרפה כחברה לארגון המטאורולוגי העולמי ב-30 בספטמבר 1949.

היום הבינלאומי לקניין רוחני

היום הבינלאומי לקניין רוחני מאורגן על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני של האומות המאוחדות (WIPO) ומצוין בכל שנה מאז 2001 ב-26 באפריל. מטרות ציון היום הן הגברת מודעות, שיפור הבנת התחום, עידוד התקדמות טכנולוגית וכיבוד קניינו הרוחני של הזולת. יום זה נבחר בשל כך שבשנת 1970 נכנסה לתוקפה ההחלטה להקים את הארגון.

בשנת 2010 צוין היום בישראל בקמפיין הסברתי בקרב בתי ספר נבחרים באזור ירושלים. ההסברה נעשתה על ידי בוחני פטנטים ועובדי הנהלה מרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

המועצה הבינלאומית למוזיאונים

המועצה הבינלאומית למוזיאונים (ICOM) (אנגלית: International Council of Museums; צרפתית: Conseil international des musées) נוסדה בשנת 1946 והיא הארגון היחיד בעל היקף עולמי העוסק במוזיאונים ואנשי מקצוע המחויבים לקידום והגנה על מורשת טבעית ותרבותית, בהווה ובעתיד, מוחשית ובלתי מוחשית. עם כ-30,000 חברים ב-137 מדינות, המועצה היא רשת של אנשי מקצוע הפועלים במקצועות המוזיאונים במגוון רחב של דיסציפלינות ומוזיאון מורשת קשורה. מקום מושבה של המועצה הוא בפריז.

המועצה היא ארגון לא ממשלתי ללא מטרות רווח הקשור לארגון אונסק"ו ובעלת מעמד מייעץ של האו"ם. המועצה גם משתפת פעולה עם גופים נוספים כגון: הארגון העולמי לקניין רוחני, אינטרפול, וארגון המכס העולמי. על מנת למלא את משימותיה הבינלאומיות בשירות הציבורי הכוללים לחימה בסחר בלתי חוקי במוצרים תרבותיים וקידום ניהול סיכונים והיערכות לשעת חירום כדי להגן על העולם תרבותי והמורשת במקרה של אסונות טבע או מעשה ידי אדם. המועצה מפעילה גם את "יום המוזיאונים הבינלאומי".

הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי

הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי (באנגלית: International Fund for Agricultural Development) היא סוכנות בינלאומית הכפופה לאומות המאוחדות. תפקידה לעזור למדינות מתפתחות שמתבססות על חקלאות, לפתח ענף חקלאי רווחי ואיכותי.

הסוכנות הוקמה ב-1977 בעקבות מחקר שפורסם באותה שנה על ידי האו"ם וקבע ש-75% מתושבי המדינות המתפתחות גרים באזורים חקלאים לא מפותחים, שעשויים להניב תוצרת טובה. תוצרת זו תביא לצמיחת אותן מדינות ולהוזלת מחירי המזון ברחבי העולם.

הארגון הוא חלק מקבוצת הפיתוח של האו"ם. מטה הארגון ממוקם ברומא, איטליה.

מאז 2009 נשיא הקרן הוא קנוואי נוונזי (Kanayo F. Nwanze) מקניה.

יחסי החוץ של פרגוואי

מדיניות החוץ של פרגוואי מתרכזת בשמירה על יחסים טובים עם שכנותיה והיא תומכת פעילה בשיתוף פעולה אזורי. היא חברה באו"ם וכיהנה כהונה אחת במועצת הביטחון של האו"ם בשנים 1967–1969. היא שומרת על חברות במספר מוסדות פיננסיים בינלאומיים, ביניהם הבנק העולמי, בנק הפיתוח הבין אמריקני וקרן המטבע הבינלאומית.

ברמה הפוליטית הטיפול בעניינים דיפלומטיים ויחסים בינלאומיים של פרגוואי מטופלים רשמית על ידי משרד יחסי החוץ, העונה לרשות המבצעת של הממשלה. שר החוץ הנוכחי נכון לשנת 2018 הוא לואיס אלברטו קסטיליוני.שלא כמו כל מדינה אחרת בדרום אמריקה, פרגוואי מכירה ברפובליקה של סין במקום הרפובליקה העממית של סין. אף על פי שאינה מדינה גדולה במיוחד במונחים מוחלטים, פרגוואי כיום היא המדינה הגדולה ביותר המקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם הרפובליקה של סין.

כינוי מקור

כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בישראל על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965. חוק זה בא ליישם בארץ אמנה בינלאומית הנקראת "הסדר ליסבון" – הסדר ספציפי שנועד לתת למדינות החתומות באמנה הגנה מוגברת לכינויים גאוגרפיים. כיום חתומות באמנה 20 מדינות: (צרפת, מדינות שהיו בעבר קולוניות צרפתיות – אלג'יר, האיטי, צ'כיה, איטליה, פורטוגל, מקסיקו, קובה).

ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי/גזילה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי כרוך בהטעיה. הסדר זה שונה מהסדרים/אמנות שהיו קודם: אמנת פריז בדבר הקניין התעשייתי (1883) והסדר מדריד בדבר מניעת ציוני מוצא כוזבים/מטעים (1891).

מבחינה עניינית, הסדר ליסבון חל על כינוי מקור אשר מוגדר בחוק – השם הגאוגרפי של ארץ, אזור או מקור, הכלול בשמו של מוצר, ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן בעיקרן פרי אותה סביבה גאוגרפית, טבעה ואנשיה. באמנת פריז לא הייתה התייחסות והגדרה לכינוי מקור וציון המוצא. הסדר מדריד לא הגדיר מהו ציון המוצא ולא מסביר מה הכוונה בכך. הוא קבע כי ציון מדינה או חבל ארץ במדינה הוא מקום המוצא של מוצר מסוים. הסדר מדריד, וההתייחסות בו לציון מוצא, אינו דורש שלמוצר יהיו תכונות מיוחדות ו/או דרישות מיוחדות לאזור המוצא. הוראות הסדר מדריד מצאו ביטוי בפקודת סימני הסחורות, אשר התייחסה לציוני מוצא ולא לכינויי מקור, ולמעט שני חריגים, האיסור לפי פקודה זו מתייחס לגבי ציון מוצא כוזב, מצב שבו הציון עלול להטעות את הציבור בקשר למקור המוצא (החריגים הם ביחס לפרי הדר וביחס ליין).

בכינוי מקור, לא די בקשר הגאוגרפי לאזור מסוים, אלא ישנה דרישה נוספת – האיכויות של המוצר יהיו תוצאה של אותו אזור גאוגרפי – למשל תנאי אקלים, מים, חלב, גפנים, מיומנויות ומסורת של היצרנים באותו אזור. לא משנה מהו גודלו של האזור.

הטכניקה של ההגנה, כפי שנקבעה באמנה, שונה מטכניקות רגילות, ולפיה יש לכל מדינה אפשרות לקבוע לעצמה את ההגנה על האזורים הגאוגרפיים בתחומה, דהיינו, כל מדינה לעצמה וליצרנים שלה, מחליטה על ההגנה. בשעה שמדינה הסדירה את נושא ההגנה הגאוגרפית על הייצור, אזי המדינה (להבדיל מבעל הזכות היכול להשתמש בכינויי המקור) פונה למשרד הבינלאומי אשר נקבע לפי הסדר ליסבון – WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם היושב בז'נבה. הארגון הזה הוא בשליטה צרפתית. ישראל הצטרפה להסדר זה בשנות השישים, בעיקר כדי להגן על אזור מסוים אחד – JAFFA (זהו כינוי המקור היחיד שיש לישראל, מתוך 650 כינויים מוגנים).

כלכלת שווייץ

כלכלת שווייץ היא אחת הכלכלות היציבות בעולם. המדיניות המוניטרית ארוכת הטווח שלה והסודיות הבנקאית בה היא מתגאה הפכו אותה למדינה מועדפת למשקיעים, ויצרו כלכלה שנשענת במידה רבה על זרם קבוע של השקעות זרות.

משום גודלה הפיזי הקטן וכח העבודה בעל ההתמחות הגבוהה העומד לרשותה, תעשייה וסחר הם המפתח לכלכלת שווייץ. שווייץ השיגה את אחת מההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בעולם, במקביל לשיעורי אבטלה נמוכים ועם גירעון תקציבי נמוך.

בשנת 2008 כלכלת שווייץ היא הרביעית בגודלה בין ארצות מערב אירופה בעלות אוכלוסייה של מעל מיליון נפש במונחי תוצר לאומי גולמי לנפש (אחרי אירלנד, דנמרק ונורווגיה) ועשירית במונחי כח קנייה לנפש.

על פי דוח של אוניברסיטת קורנל, הארגון העולמי לקניין רוחני ו-INSEAD מ-2014, שווייץ היא המדינה החדשנית בעולם.

סימן מסחר

סימן מסחר הוא סימן בו משתמשים חברה או אדם פרטי לצורך סימול מוצרים או שירותים שהם מייצרים או סוחרים בהם. סימן זה יכול להיות מורכב מאותיות כגון שם המוצר, איור או סמל גרפי אחר או שילוב ביניהם. אם הסימן רשום שימוש בסימן על ידי גוף לא מורשה הוא הפרה של חוקי הקניין הרוחני, ובפרט פקודת סימני מסחר. הגבלת השימוש בסימן המסחר נועדה לאפשר למוכרים וליצרנים לבנות לעצמם מוניטין, להבדיל את עצמם ממתחריהם ולקדם על ידי כך את עסקיהם. בנוסף, ההגבלה משרתת גם את הצרכנים ומונעת את הטעייתם על ידי שם דומה למוצר אחר. בדפוס מוצג לעיתים התו ™ על מנת לסמן סימן מסחרי שאינו רשום או ® על מנת לסמן סימן מסחרי רשום.

פוליטיקה של תוניסיה

עיר בירה: תוניס

עצמאות: 20 במרץ 1956 (מצרפת).

חג לאומי: יום העצמאות, ב-20 במרץ.

זכות הצבעה: מגיל 20 ומעלה.

פטנט

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל המצאה לזמן קצוב (תקופת תוקף פטנט היא בדרך כלל, 20 שנה). הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה. כדי לקבל אישור פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית, ובמילים אחרות: חידוש, תועלת וצעד המצאתי. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

קניין (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קרן המטבע הבינלאומית

קרן המטבע הבינלאומית (באנגלית: International Monetary Fund) הוא ארגון בינלאומי המסונף לאו"ם היושב בוושינגטון. הארגון נוסד ב-27 בדצמבר 1945 במטרה לפקח על תקן הזהב והצמדת ערך הדולר לזהב.

לאחר ביטול תקן הזהב בשנת 1971 עבר הארגון לעסוק במתן הלוואות ארוכות טווח למדינות מהעולם השלישי, בדומה לתפקיד הבנק העולמי. הארגון מפקח על המערכת הפיננסית העולמית, באמצעות בקרה של שערי החליפין וכן של מאזן התשלומים. הארגון פועל לצד ארגונים כארגון הסחר העולמי והבנק העולמי.

רשות הפטנטים

רשות הפטנטים אמונה על הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. מתן הזכות מותנה בבחינה של הבקשה לרישום, כדי לוודא שהבקשה עומדת בדרישות הדין הישראלי, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים. הדינים העיקריים שרשות הפטנטים פועלת לפיהם הם: חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 ותקנות שהותקנו מכוחו, פקודת הפטנטים והמדגמים 1924, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ולתקנות סימני המסחר, 1940, חוזרי רשם הפטנטים, החלטות הרשם ופסקי דין בתחום הקניין הרוחני בישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.