האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים היא מוסד אקדמי להכשרת נגנים, זמרים, מלחינים, רקדנים ומנצחים הפועל בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם שבירושלים, אף שמדובר במוסד עצמאי.

נשיא האקדמיה בעשור השני של המאה ה-21 הוא הפרופסור ינעם ליף.

היסטוריה

הכנר אמיל האוזר ייסד בשנת 1933 את "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה" בירושלים במטרה לתת חינוך מוזיקלי מקיף לתלמידים מקצועיים וחופשיים. האוזר היה אז מנהלו הראשון של המוסד, פרופ' אלפרד שרדר מ"מ ראש הוועד, ד"ר גיאורג לנדאואר הגזבר, ומרת אהובה פיקרד המזכירה.[3][4]

Josef Tal & Palestine Conservatoire of Music Orchestra
יוסף טל (אז גרינטל) עם תזמורת תלמידי הקונסרבטוריון (1939)
AfulaConcert
כרזת קונצרט של תזמורת הקונסרבטוריון בעפולה, 1939
MusicAcademyJLM-v
טקס באקדמיה למוסיקה בירושלים ב-1950. משמאל: יוסף טל, אלכסנדר דושקין, פרנק פלג, משה זמורה, תלמה ילין

מלבד בית ספר למוסיקה נוסדה אקדמיה – מוסד יחיד ממין זה במזרח התיכון – הנותנת הכשרה אמנותית תאורטית ופדגוגית מקיפה למוסיקאים צעירים בקורס הנמשך שלש שנים. בשנת 1938 נוסף בית ספר למורים למוסיקה בשביל בתי ספר עממיים והוא נמצא תחת פיקוחו של הועד הלאומי ליהודי א"י...[5]

באוקטובר שנת 1945 נפתח סניף בתל אביב של המוסד[6] אך מתח תמידי שרר בין שני חלקיו. בעקבות התמרמרות העובדים כנגד ההנהלה בשנת 1947 שינה המוסד את מבנהו ואף את שמו ל"קונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה". תחילה פעלה האקדמיה בחדרים שנשכרו בבית החינוך לילדי עובדים על שם ארלוזורוב ברחוב בצלאל ועם ריבוי התלמידים נשכר גם בניין ברחוב הלל. כלי הנגינה שבהם נעשה שימוש היו, למעשה, רכוש נטוש. מסלול הלימודים בקונסרבטוריון היה בן עשר שנות לימוד, באקדמיה ובסמינר להכשרת מורים - שלוש.[7]

עם מורי המוסד נימנים טובי המוסיקאים בארץ בכלל ובירושלים בפרט. מהם קומפוזיטורים בעלי שיעור קומה, מן הראשונים במעלה במערכת היצירה המוסיקלית, כיוסף גרינטל והיינריך [חנוך] יעקבי, שיצירותיהם בוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית, חלוץ המוסיקה העברית וחוקר טעמי המקרא פרופ' ש. רוזובסקי וכן מבצעים ופדגוגים ותיקים וידועי-שם: פרופ' אריה אבילאה, ט. ברלין, קארל ברנדט, יוכבד דוסטרובסקי, דניאל הופמקלר, אידה רוזן, ה. רוטנברג, פרופ' אלפרד שרדר, גב' ל. שרדר ועוד שורה של מוסיקאים מחוננים מן המשמרת הצעירה...[8]

לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים התפצל הקונסרבטוריון: יוכבד דוסטרובסקי ניהלה את החלק "הפורש" - לימים "האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים" - וטל מונה בשנת 1948 לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.[9]

כשמצוקת המקום החריפה תרם סמואל רובין, נשיא קרן נורמן (היום "קרן התרבות אמריקה-ישראל"), סכום כסף גדול לרכישת בית זלמן שוקן ברחוב סמולנסקין. המבנה הותאם לייעודו ונחנך בשנת 1958 במעמד שרת החוץ גולדה מאיר, ראש העיר טדי קולק ואחרים. מאותו רגע נקרא המוסד "האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים".[10]

בשנת 1960 הוקמה המחלקה למחול ושם המוסד שונה פעם נוספת ל"האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים". הלימודים במחלקה זו התבססו על שיטתה של מרתה גרהם.

בשנת 1963 הקימה המוזיקולוגית פרופסור אסתר גרזון-קיוי, את המוזיאון לכלי נגינה באקדמיה למוזיקה, שבה כיהנה כמרצה בכירה עד צאתה לגמלאות בשנת 1976.

בשנת 1985 עברה האקדמיה לקמפוס ע"ש ספרא באוניברסיטה העברית בגבעת רם, ושוכנה בבניין ששימש לפנים את בית הספר לעבודה סוציאלית. את הבניין תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בשנים הבאות, עם התפתחות האקדמיה למוסיקה הוסיפו האדריכלים המקוריים של הבניין (הפעם גם בשיתוף האדריכל משה גיל שהצטרף למשרד האדריכלים המקורי) אגפים חדשים ובהם בית ספר תיכון ואולמות קונצרטים. הגם שהיא אינה תלויה מבחינה אקדמית או מינהלית באוניברסיטה העברית מתקיים שתוף פעולה בין שני המוסדות, כדוגמת העמדת אולם "וייז" של האוניברסיטה לרשות האקדמיה.

מבנה ופעילות

Jerusalem Academy of Music and Dance1
מסדרון ותצוגה בבית הספר התיכון של האקדמיה

האקדמיה מורכבת משלושה מוסדות: קונסרבטוריון, בית ספר תיכון, והאקדמיה הגבוהה. בשני הראשונים לומדים כ-900 תלמידים, ובאקדמיה הגבוהה כ-700 תלמידים. מבנה זה נועד לאפשר הכשרה שיטתית של מוזיקאים ורקדנים מגיל 4 ועד להשלמת תואר שני. מנהל בית הספר התיכון הוא טל דברה.

באקדמיה הגבוהה ארבע פקולטות:

  1. הפקולטה לאמנויות הביצוע, ובה:
    1. החוג לכלי תזמורת עם מחלקה לכלי נשיפה ונקישה ומחלקה לכלי מיתר
    2. החוג לכלי מקלדת
    3. המחלקה הווקאלית
  2. הפקולטה לקומפוזיציה, ניצוח וחינוך מוזיקלי, ובה החוג לחינוך מוזיקלי והחוג לתורת המוזיקה, קומופוזיציה וניצוח;
  3. הפקולטה למחול, ובה החוג למחול והחוג לתנועה ולכתב תנועה.
  4. הפקולטה למוזיקה רב-תחומית (הוקמה ב-2014 מקיבוץ מספר מחלקות שהיו בפקולטות אחרות), ובה:
    1. המחלקה לביצוע ג'אז
    2. המחלקה לזמרה רב-תחומית
    3. המחלקה ליצירה רב-תחומית
    4. המחלקה למוסיקה מזרחית

האקדמיה מעניקה תואר ראשון ותואר שני במגוון תחומים. בתחום המוזיקה ניתנים תוארי B.Mus. או B.A.Mus. (בשיתוף עם האוניברסיטה העברית), וכן תוארי B.Ed. Mus. בהוראת המוזיקה. בתחום הריקוד ניתנים תוארי B.Dance או B.A. Dance (בשיתוף האוניברסיטה העברית). כן מעניק המוסד תואר שני M.Mus. או M.A.Mus. (בשיתוף האוניברסיטה העברית).

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[11].

גופי ביצוע

  • התזמורת הסימפונית ע"ש מנדי רודן
  • המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
  • מקהלת הסטודנטים
  • תוכנית קאמרית ע"ש סוראיה ויונס נזריאן
  • תזמורת קונסורט קון-מוטו, הרכב סימפוני המשלב כלי נגינה מזרחיים ועוסק בליווי זמרים בשירים בעברית ובערבית
  • אנסמבל רקדני האקדמיה
  • סדנת האופרה

נשיאי האקדמיה

חברי הוועד המנהל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ד (2013-2014)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
  3. ^ עלון הקונסרבטוריון הא"י למוסיקה (The Palestine Conservatoire of Music). הוכן על ידי א. קורנגולד (תאריך לא מצוין)
  4. ^ The Palestine Conservatoire of Music Jerusalem . Printed in Palestine by the Jerusalem Press Ltd. Date unknown
  5. ^ עלון הקונסרבטוריון הא"י למוסיקה (The Palestine Conservatoire of Music). הוכן על ידי א. קורנגולד (שם, עמ' 2)
  6. ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוסיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות, אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 22
  7. ^ הקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה - תוכנית הלימודים, דפוס מרכז, ירושלים (ללא תאריך)
  8. ^ ש.כ., הקונסרבטוריון הירושלמי החדש, היום, 21 במאי 1948
  9. ^ זמורה-כהן, מיכל: "רפרטואר אישי", דביר (1997) עמ' 87
  10. ^ מוזיקה אינה נחלת יחידים, דבר, 3 באוקטובר 1958, המשך
  11. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
אלכסנדר תמיר

אלכסנדר תמיר (ווֹלקוֹביסקי) (2 באפריל 1931 – 15 באוגוסט 2019) היה מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מורה, פרופסור ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומפיק מוזיקלי ישראלי. נודע כאחד מדואו הפסנתרנים תמיר-עדן.

אסף זוהר

אסף זוהר (נולד ב-31 במרץ 1963) הוא פסנתרן ישראלי, פרופסור בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.

ארי בן שבתאי

ארי בן שבתאי (נולד ב-1954, ירושלים) הוא מלחין ישראלי.

אשר פיש

אשר פיש (נולד ב-19 במאי 1958 בירושלים) הוא מנצח ופסנתרן ישראלי.

בועז בן משה

בועז בן משה (נולד ב-13 באוגוסט 1962) הוא מוזיקאי, מרצה, מורה למוזיקה ומלחין ישראלי.

הדר עטרי

הדר עטרי (נולדה ב-1987) היא זמרת אופרה ישראלית, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

זוהר שרון (מלחין)

זוהר שרון (נולד ב-23 בפברואר 1978) הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, מורה למוזיקה ישראלי, מייסד תזמורת המהפכה וזוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2012.

חסיה לוי-אגרון

פרופ' חסיה לוי-אגרון (2 בדצמבר 1923, ירושלים - 22 באוגוסט 2001, שם) הייתה כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית, מייסדת הפקולטה למחול של האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, כלת פרס ישראל למחול לשנת תשנ"ח (1998).

יוכבד דוסטרובסקי

יוכבד דוסטרובסקי-קופרניק (1910 - 31 באוגוסט 2008) הייתה מוזיקאית ומורה למוזיקה, מנהלת מייסדת של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

ינעם ליף

ינעם (נמי) לִיף (נולד ב-21 בדצמבר 1953) הוא מלחין ישראלי, נשיא האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

יצחק סדאי

יצחק סדאי (Sadai; שם משפחתו המקורי סידי; 13 במאי 1935 - 26 בפברואר 2019) היה מלחין ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס א.מ.ת למוזיקה לשנת 2008.

מיכאל וולפה

מיכאל ווֹלפֶה (Wolpe; נולד ב-4 במרץ 1960) הוא מלחין, מעבד, מורה ומנצח ישראלי.

מיכאל מלצר

מיכאל מלצר הוא חלילתן ומנצח ישראלי המשמש כיום כפרופסור וסגן נשיא לעניינים אקדמיים של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

מלצר זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל, בשנת 1978 בפרס פרנסוא שפירא ובשנת 1986, וב"פרס הצילינדר" מטעם אמנות לעם.

הוא הופיע כסולן עם תזמורות רבות בישראל, ועם חלקן גם כמנצח. במשך שש שנים ערך והגיש את סדרת הקונצרטים "הרנסאנס של הבארוק", בה אירח את טובי אמני הבארוק מאירופה. בין השנים 2000 - 2010 שימש כמנהל האמנותי של פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון בכפר בלום.

מלצר מלמד באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, מכהן כסגן נשיא לעניינים אקדמיים ובעבר כיהן במוסד בתפקיד סגן-ראש האקדמיה ודיקאן.

מיכל זמורה-כהן

מיכל זְמוֹרָה-כהן (1926 - 19 בינואר 2015) הייתה פסנתרנית ומוזיקולוגית ישראלית.

מנדי רודן

מנדי רודן (17 באפריל 1929 - 9 במאי 2009) היה מנצח, מורה, מוזיקאי וכנר ישראלי ממוצא יהודי רומני, זוכה פרס ישראל למוזיקה בשנת 2006.

נועה אשכול

נועה אשכול (28 בפברואר 1924 – 14 באוקטובר 2007) הייתה כוריאוגרפית ישראלית, ממציאת כתב התנועה אשכול-וכמן ביחד עם תלמידה אברהם וכמן בשנות ה-50.

נעם שריף

נעם שריף (7 בינואר 1935 - 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי.

סטנלי ספרבר

סטנלי ספֶּרבֶּר (באנגלית: Stanley Sperber; נולד בינואר 1942 בניו יורק) הוא מנצח ישראלי.

רון רגב

ד"ר רון רגב (נולד ב-1976, תל אביב) הוא פסנתרן ישראלי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.