האקדמיה ההונגרית למדעים

האקדמיה ההונגרית למדעיםהונגרית: Magyar Tudományos Akadémia, MTA) מאגדת את טובי המדענים והחוקרים בהונגריה. מטרתה של האקדמיה היא קידום המדע והמחקר בהונגריה, תמיכה בשדות מחקר שונים, והפצת הידע המדעי. האקדמיה מקדמת קשרי מדע בין הונגריה לבין מדינות אחרות, ותומכת במדענים צעירים.

ראשיתה של האקדמיה בשנת 1825, כשהרוזן אישטוון סצ'ני תרם שכר של שנה שלמה כדי לייסד קבוצת מלומדים שמטרתה תהיה קידום השפה ההונגרית ופיתוח המדע והאמנות בהונגריה. בעקבותיו הלכו אצילים הונגרים נוספים, וכך נוסדה האקדמיה, שקיבלה את שמה הנוכחי ב-1845.

המבנה המרכזי של האקדמיה נמצא בכיכר אישטוון סצ'ני ומשקיף על הדנובה. המבנה, בסגנון הנאו-רנסאנס, נבנה ב-1865.

ברשותה של האקדמיה נמצא כתב היד העתיק והחשוב ביותר של המשנה, כתב יד קויפמן.

Budapest Hungarian Academy of Sciences
בניין האקדמיה ההונגרית למדעים
MTAaDunarol
בניין האקדמיה ההונגרית למדעים - מבט מהדנובה

קישורים חיצוניים

אלברט-לסלו ברבאשי

אלברט-לסלו ברבאשי (בהונגרית: Barabási Albert-László; נולד ב-30 במרץ 1967) הוא מדען ממוצא הונגרי, הידוע בזכות מחקריו בתורת הרשתות.

אלברט אפוני

אלברט גיירג אפוני, רוזן נאגיאפוני (בהונגרית: Nagyapponyi Albert György Apponyi‏, 29 במאי 1846 וינה - 7 בפברואר 1933 ז'נבה) היה פוליטיקאי, סופר וכותב זכרונות הונגרי, נואם מוכשר, בן למשפחה אריסטוקרטית הונגרית ותיקה, יליד אוסטריה. כיהן בין השאר כשר החינוך של הממלכה ההונגרית בימי הממלכה ההונגרית בעת הממלכה הדואלית. היה חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.

אלברט סנט-גיירגי

אלברט סנט-גיירגי, ובשמו המלא אלברט סנט-גיירגי נאג'ראפולטי (בהונגרית: Albert Szent-Györgyi Nagyrápolti;‏ 16 בספטמבר 1893, בודפשט - 22 באוקטובר 1986, וודס הול, מסצ'וסטס) היה רופא וביוכימאי הונגרי, שהתיישב בארצות הברית. בשנות ה-30 של המאה ה-20 בודד את ויטמין C, תרם תרומה חשובה לגילוי מעגל החומצה הציטרית הנודע גם כמעגל קרבס או קרבס-סנט-גיירגי וזכה בשנת 1937 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בביוכימיה (הוא המדען ההונגרי היחיד שקיבל פרס נובל על מחקרים שעשה גם בהונגריה עצמה). לזכותו יש לזקוף גם את גילוי הפלבונואידים שלהם קרא "ויטמין P" ‏ (1936-1933). הוא היה דמוקרט בהשקפתו והתנגד לנאציזם, גייס עצמו לניסיונות הדיפלומטיים המהוססים של הממשל בראשות מיקלוש הורטי לחלץ את הונגריה מהמלחמה נגד בעלות הברית בתחילת 1944, ניסיונות שלא עלו יפה. בשנת 1947 העדיף לעזוב את מולדתו שנכנסה לעידן השלטון הקומוניסטי והתאזרח בארצות הברית בשנת 1955.

אליאס לנרוט

אליאס לנרוט (בשוודית ופינית: Elias Lönnrot;‏ 9 באפריל 1802 - 19 במרץ 1884) היה פילולוג, חוקר פולקלור, משורר ובוטנאי פיני, רופא בהכשרתו, שנודע בעיקר בחיבור אוסף גדול של שירי עם מסורתיים פינים, שהפך לאפוס הלאומי קלוולה. על ידי פעילותו הספרותית לנרוט שיחק תפקיד מכריע בהתעוררות הספרות הפינית ובעיצוב הזהות הלאומית של עמו. אחרי מתרגם כתבי הקודש של הנצרות, מיקאל אגריקולה, מכנים אותו "אביה השני של השפה הפינית".

ברנט מונקצ'י

ברנט מונקצ'י (Munkácsi Bernát;‏ 12 במרץ 1860, אוראדיה, הונגרית: Nagyvárad (נאד'-וואראד); טרנסילבניה - 21 בספטמבר 1937, בודפשט, הונגריה) היה בלשן ואתנוגרף יהודי-הונגרי וחוקר השפות הפינו-אוגריות.

כבר בנעוריו התעניין בשפות, ובגיל תיכון החל ללמוד טורקית. למד בלשנות באוניברסיטת בודפשט, ארמין ומברי היה אחד ממוריו. במסגרת לימודיו חקר את הניבים של אוכלוסיית הצ'אנגו csángó, שבטים הונגריים החיים ברומניה, בעיקר במולדובה ההיסטורית. על עבודתו זו זכה בפרס שמואל (Sámuel) של האקדמיה ההונגרית למדעים. במהלך לימודיו למד גם רוסית והחל במחקר השפות הפינו-אוגריות, מחקר שלו הקדיש את חייו.

ב-1885 יצא למסע המחקר האתנו-בלשני הראשון שלו, לעם האודמורטי השוכן במערב הרי אורל. בדרך התעכב בעיר קאזאן שם למד אודמורטית מסטודנט בן אותו העם שלמד בסמינר. הסיור עצמו ערך שלושה חודשים שבהם אסף חומר לשוני רב. בדרכו חזרה שהה בעיר סימבירסק (כיום אוליינובסק) שליד הוולגה שם אסף חומר על שפת הצ'ובה (csuva) מתלמידי סמינר המורים יוצאי העם הצ'ובשי. בשנת 1887 פרסם את הטקסטים שאסף בשפה האודמורטית ומחקר על שפת הצ'ובשית.

באביב 1888 יצא מונקצ'י למסעו השני. במשך שנה, עד אפריל 1889, הוא תר את האזור בו שוכנים הווגולים (vogul) או המנטים. החומרים שאסף פורסמו בארבעה כרכים (1600 עמודים) של פרסומי הבלשנות של האקדמיה ההונגרית. בכרכים אלו תוארו 6 ניבים של שפת הווגולים או המנטים. מונקצ'י גם חקר את המילים ההונגריות ממקור איראני וקווקזי. ב- 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה חזר מונקצ'י לחקר השפה האודמורטית. הוא נעזר בשבויי מלחמה אודמורטיים שהיו עצורים במחנה ליד בודפשט, מהם אסף חומר רב בניבים אודמורטיים שונים. מחקרים אלו פורסמו רק שנים אחרי מותו, ב-1952. מ-1917 ואילך חקר בעיקר את השפה האוסטית, מחקרים אלו פורסמו ב-1927 בכתב העת ה"ידיעון המזרחי" ההונגרי (Keleti Szemle).

בשנת 1890 נבחר מונקצ'י לחבר מתכתב (Corresponding member) באקדמיה ההונגרית למדעים. ב- 1891 נבחר לחבר חיצוני של החברה הפינו-אוגרית, ב-1892 נבחר לסגן נשיא של החברה האתנוגרפית ההונגרית. בשנים 1894 עד 1910 היה עורכו של כתב העת המדעי אתנוגרפיה. מ-1900 ועד סוף ימיו היה עורך משותף של הידיעון המזרחי. ב-1910 נבחר לחבר מלא של האקדמיה ההונגרית למדעים. ב-1930 הוציאה האקדמיה ההונגרית למדעים ספר לכבודו של מונקצי, במלאת לו 70. החל משנת 2005 האקדמיה מחלקת מענק מחקר בחקר הבלשנות על שמו של מונקצ'י.

בהיותו יהודי לא קיבל מעולם שום משרה אקדמית. זאת למרות כל השגיו המחקריים והכיבודים המדעיים שזכה להם, ולמרות שכמנהג רבים מיהודי הונגריה החליף את שמו ממונק, לשם ההונגרי מונקצ'י. את פרנסתו מצא כמפקח במערכת החינוך של הקהילה היהודית בבודפשט. בפעילותו היהודית יזם, במסגרת המוזיאון היהודי של בודפשט, מפעל של כתיבת "מגילות היוחסין של משפחות יהודיות הונגריות". השמדת יהודי הונגריה בשואה הפסיקה מפעל זה באיבו. יצא רק הכרך הראשון שהוכן על ידי מונקצ'י עצמו: "שלשלת היוחסין של משפחות מונק ומשפחת פעלזענבורג".

מונקצ'י היה נשוי לפאולה יקובי. לזוג היו שני צאצאים הסופר ואיש הציבור ד"ר ארנה מונקצ'י והמשוררת ד"ר נועמי וינקלר.

גשר השלשלאות

גשר השלשלאות סצ'ני (בהונגרית: Széchenyi Lánchíd) הוא גשר תלוי על נהר הדנובה בלב בודפשט. הגשר היה גשר הקבע הראשון שחיבר בין שני חלקיה, בודה ופשט. הגשר נבנה בין 1839 ל-1849 ביוזמת הברון אישטוון סצ'ני, תוכנן על ידי האדריכל הבריטי ויליאם טירני קלארק, והוקם על ידי המהנדס הסקוטי אדם קלארק (אין קשר משפחתי). הגשר, העשוי מיצקת, נבנה באנגליה בחלקים שהובלו וחוברו בהונגריה. במהלך נסיגת גרמניה הנאצית ב-1945 פוצץ הגשר, אך נבנה מחדש בשנת 1949. מיפתח הגשר, 202 מטרים, היה בעת הקמתו מן הגדולים בעולם.

בצידו המערבי, בודה, מסתיים הגשר בכיכר אדם קלארק בה נמצא מונומנט בגובה 3 מטרים העשוי אבן גיר בצורת הספרה 0 - זהו קילומטר אפס של בודפשט ושל הונגריה כולה. מן הכיכר נמשכת מנהרה החצובה בהר מתחת לגבעת המצודה, ואורכה 350 מטר. המנהרה נפתחה בשנת 1856. בצידו המזרחי, בפשט, מסתיים הגשר סמוך הגשר לבניין האקדמיה ההונגרית למדעים שנוסדה על ידי סצ'ני.

בשני קצות הגשר מגדלי אבן אותם מעטרים פסלי אריות. הם דומים לאריות בכיכר טרפלגר בלונדון, אף שנבנו לפניהם. לפי אגדה אורבנית נפוצה בעיר קפץ האמן שפיסל את האריות לדנובה לאחר שנוכח כי שכח לפסל להם לשון וזכה לבוז ציבורי. העובדה היא שלאריות יש לשון, אלא שהיא נסתרת, כפי שאכן מתרחש בטבע בתנוחה זו של אריה חי.

דיולה אנדראשי

הרוזן דיולה אנדראשי (בהונגרית: Andrássy Gyula ‏;3 במרץ 1823 - 18 בפברואר 1890) היה מדינאי הונגרי, ראש ממשלתה הראשון של הונגריה לאחר יצירת הממלכה הדואלית בשנת 1867, ושר החוץ של האימפריה האוסטרו-הונגרית. היה חבר באקדמיה ההונגרית.

ז'יגמונד פאל יאקו

ז'יגמונד פאל יאקו (בהונגרית: Jakó Zsigmond Pál, ברומנית גם סיג'יסמונד יאקו;‏ 2 בספטמבר 1916 ביהארפלגיהאזה, אז באוסטרו-הונגריה, בימינו ברומניה - 26 באוקטובר 2008 קלוז'-נפוקה) היה

היסטוריון, ארכיבר, ביבליולוג ופאלאוגרף הונגרי מרומניה, יליד טרנסילבניה, חבר כבוד של האקדמיה ההונגרית למדעים ושל האקדמיה הרומנית. תרם תרומה חשובה לחקר ההיסטוריה התרבותית והחברתית של טרנסילבניה בימי הביניים, בעיקר באמצעות חקר מעמיק של הארכיונים המקומיים ושל התכתבויות אישיות. נמנה עם המוציאים לאור הפוריים ביותר של מקורות מארכיונים במאה ה-20 במרחב ההונגרי.

זולטאן קודאי

זולטאן קודאי (בהונגרית: Kodály Zoltán;‏ 16 בדצמבר 1882 - 6 במרץ 1967) היה מלחין, מנצח, אתנומוזיקולוג ופדגוג הונגרי.

זולטן באי

זולטן באי (בהונגרית: Zoltán Bay;‏ 24 ביולי 1900, גיולה שבמזרח הונגריה - 4 באוקטובר 1992, וושינגטון הבירה) היה פיזיקאי גרעין וחסיד אומות העולם מהונגריה.

יאנוש אראן

יאנוש אראן (בהונגרית: János Arany‏ 2 במרץ 1817 סאלונטה - 22 באוקטובר 1882) היה משורר, סופר, עיתונאי ומתרגם הונגרי. נודע במיוחד בבלדות שכתב והטרילוגיה בחרוזים "טולדי".

יוז'ף אטווש

יוז'ף אטווש, בשמו המלא הברון יוז'ף קארוי בורומאוש ברטאלאן אדלברט אטווש ואשארושְנַמֵן (בהונגרית:

Karoly Bertalan Adalbert Eötvös Vásárosnaményi báró, ‏ 13 בספטמבר 1813 בודה - 2 בפברואר 1871 פשט) היה משפטן, סופר, פובליציסט, מחזאי ופוליטיקאי הונגרי.

שימש פעמיים כשר החינוך, בממשלה ההונגרית הראשונה בימי מהפכת 1848 ובממשלת גיולה אנדראשי בשנים 1867–1871, בה החזיק גם בתיק הדתות. כחבר פרלמנט ומאוחר יותר כשר קידם אטווש את חוק האמנציפציה ליהודים, את חוק חינוך החובה ואת חוק שוויון הקבוצות האתניות במדינה. היה חבר באקדמיה ההונגרית למדעים ועמד בראשה בשנים 1866–1871 וכיהן כיושב ראש החברה הספרותית על שם קישפלודי בשנים 1860–1867.

נודע גם כסופר, וחיבר מספר רומנים העוסקים בסוגיות חברה ומוסר.

כתב יד קאופמן

כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה. נכון ל-2008, כתב היד נמצא באוסף דוד קאופמן שבספריית האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט ומספרו שם MS A 50.

בכתב היד נמצאים כל ששת סדרי המשנה, והוא גם מנוקד במלואו. אין ספק כי הכותב והמנקד אינם אותו אדם, למשל ישנן מילים הכתובות בכתיב מלא, אך מנוקדות כאילו הן כתובות בכתיב חסר. עם זאת, מניחים שמנקד אחד הוא שניקד את כתב היד כולו (למעט כמה עמודים בסדר טהרות, ראו להלן). הנקדן היה כנראה מן המסורת הספרדית, שבה מתחלפים הפתח עם הקמץ והצירי עם הסגול. אמנם בדרך כלל ההבדל נשמר, אך אפשר למצוא: צַריך, ואם קָדָם הקטון, אַמַה, עומֶד, עושֵה.

הבלשן יחזקאל קוטשר הוכיח כי כתב יד קאופמן הוא כתב היד המדויק ביותר של המשנה המצוי בידינו. בהוכחתו הביא קוטשר מספר ראיות לכך שכתב היד משמר מסורת מהימנה של לשון חז"ל נוסח ארץ ישראל וחף במידה רבה מתיקוני מעתיקים:

הוא משמר צורות מקוריות של לשון חז"ל, ואינו מחליף אותן בצורות מקראיות: טִיבור ולא טבור כבמקרא, סְכין ולא סַכין, אדן ולא אדם ועוד. הוא מזוהה עם המסורת המערבית של לשון חז"ל, כלומר עם הניב הארץ-ישראלי ולא הבבלי.

ציון הדיפתונג ay בסופי מילים נעשה בכתב היד בציון יו"ד כפולה (לדוגמה "רשיי" ולא "רשאי"). צורה זו הייתה הנהוגה בארץ ישראל, כפי שמעידות כתובות מהתקופה.

השמות הפרטיים "אליעזר" ו"אלעזר" מופיעים בכתב היד לפעמים כ"ליעזר" או "לעזר" (הנקדן הוסיף את תנועת האל"ף החסרה לפני המילה). צורה זו אף היא אופיינית לנהוג בארץ ישראל באותה תקופה, והיא מלמדת על נטייה שהייתה אז להשמיט אל"ף בתחילת מילים, בעיקר כשאחריה תנועה חטופה.

השם המקראי "הלל" מנוקד בו הֶלֵּל או הֶילֵּל. צורה זו תואמת את תעתיק השם בתרגום השבעים, ומכאן שהיא מעידה על ההגייה הרווחת באותה תקופה.

כינוי הגוף "את" מתייחס לעיתים לזכר, במקום "אתה". עדות נוספת לכך שהטקסט לא שונה בידי מגיהים על פי הנהוג במקרא. בדומה, כינוי הגוף לנוכחים הוא כמעט תמיד "הן", במקום "הם".שני עמודים במסכת נידה וחמישה עשר עמודים ממסכת זבים עד סוף סדר טהרות נכתבו ונוקדו על ידי אדם אחר, שאיננו לא הסופר ולא הנקדן של רוב כתב היד. עמודים אלו מכונים "כתב יד קאופמן 2" ומסומנים ק2, לעומת עיקר כתב היד המסומן ק או ק1.

לסלו לובאס

לסלו לובאס (בהונגרית: Lovász László; נולד ב-9 במרץ 1948 בבודפשט) הוא מתמטיקאי הונגרי הידוע בעיקר בזכות עבודותיו בקומבינטוריקה, שעליהן קיבל את פרס וולף.

כשהיה תלמיד תיכון זכה לובאס במדליית זהב באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית (בשנים 1964, 1965 ו-1966). הוא סיים דוקטורט במתמטיקה בשנת 1970 באקדמיה ההונגרית למדעים. המנחה שלו היה טיבור גאלאי. משנת 1990 שימש לובאס כפרופסור באוניברסיטת ייל והיה חבר במעבדות המחקר של מיקרוסופט עד שנת 2006. כיום הוא ראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בודפשט.

בשנת 1975, בעבודה משותפת עם המתמטיקאי פול ארדש, הוכיח לובאס משפט מרכזי בתורת ההסתברות: למת המקומיות של לובאס (lovász local lemma).

בשנת 1978 הוכיח את השערת קנזר בתורת הגרפים באמצעות משפט בורסוק-אולם הטופולוגי. צעד מפתיע זה נחשב לראשיתו של ענף הקומבינטוריקה טופולוגית.

בשנת 2001 זכה בפרס גדל על עבודה משותפת עם קבוצת מדעני מחשב שהובילה לפיתוח משפט ה-PCP.

מינואר 2007 משמש לסלו לובאס כנשיא האיחוד המתמטי הבינלאומי (IMU). הוא קיבל את פרס בויאי בשנת 2007 ונבחר כחבר בחברה המדעית המלכותית השוודית. הוא זכה גם בחברות כבוד בחברה המתמטית של לונדון. בשנת 2010 זכה בפרס קיוטו על תרומתו למדעי המתמטיקה בתחום אלגוריתמי מיטוב בדידים.

מור יוקאי

מור יוקאי (לפי תואר האצולה מכונה גם אַשְווַאִי; בהונגרית: Ásvai Jókai Mór;‏ 18 בפברואר 1825 - 5 במאי 1904) היה סופר, עיתונאי ומחזאי הונגרי. הוא מכונה "מספר הסיפורים ההונגרי הגדול", ה"אונורה דה בלזק" ההונגרי. הוא גם הסופר ההונגרי הנקרא ביותר. מתוך כמאה יצירותיו, הומחזו והוסרטו רבות ויצירתו כולה מהווה נכס צאן ברזל של התרבות ההונגרית והאוניברסלית. שימש גם חבר בפרלמנט ההונגרי וחבר בבית העליון שלו וכן חבר במועצה המנהלת של האקדמיה ההונגרית למדעים.

פאול ארדש

פאול ארדש (בהונגרית: Erdős Pál; אלפבית פונטי בינלאומי: /paːl ɛrdøːʃ/‏; 26 במרץ 1913 – 20 בספטמבר 1996) היה מתמטיקאי יהודי יליד הונגריה. חי בארצות הברית, וגם בישראל במשך תקופה ארוכה. נחשב לאחד המתמטיקאים הגדולים והפוריים ביותר בהיסטוריה.

פרנץ דיאק

פרנץ דיאק (הונגרית: Deák Ferenc;‏ 17 באוקטובר 1803 - 28 בינואר 1876) היה מדינאי הונגרי. ידוע בהונגריה כ"איש החכם באומה".

פרנץ מאדל

פרנץ מאדל (בהונגרית: Mádl Ferenc ‏29 בינואר 1931 - 29 במאי 2011) היה משפטן ופוליטיקאי הונגרי, הנשיא השני של הונגריה 2000-2005. משנת 1993 נבחר כחבר מן המניין של האקדמיה ההונגרית למדעים. מאדל נולד במשפחה גרמנית מהונגריה.

ב-1955 עבד פרנץ מאדל כפקיד משפטי ואחר כך כמזכיר בבית המשפט. בשנים 1956 עד 1971 עבד במסגרת האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1971 לימד באוניברסיטת בודפשט למדעי מחלקת משפט אזרחי. בשנים 1973 עד 1980 היה מאדל חבר בצוות המכון של האקדמיה ההונגרית בנושא פוליטיקה ומשפט, ומ-1978 עד 1985 מילא את תפקיד מנהל המכון למדעי המדינה. שימש כמנהל הפקולטה למשפט בינלאומי של אוניברסיטת בודפשט מ-1985 עד מותו ב-2011. בשנים 1994-1993 היה שר התרבות בממשלה השמרנית של יוז'ף אנטל.

מאדל נבחר לנשיאות הונגריה במאי 2000 והושבע באוגוסט. כהונתו הסתיימה באוגוסט 2005 לאחר שבחר לא להתמודד לכהונה נוספת.

שאנדור מאראי

שאנדור מאראי (בהונגרית: Márai Sándor; שמו בלידה - שאנדור גרוסשמידט פון מארה; 11 באפריל 1900 - 22 בפברואר 1989) היה סופר הונגרי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.