האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

Sanzio 01 cropped
פילוסופיה יוונית
פילוסופיה קדם-סוקרטית
פילוסופיה קדם-אלאטית
האסכולה המילטית
האסכולה הפיתגוראית
האסכולה האלאטית
האסכולה הפלורליסטית
האסכולה האטומיסטית
סופיזם
סוקרטס
אפלטון
פלאטוניזם
נאופלאטוניזם
אריסטו
האסכולה האפיקוראית
האסכולה הסטואית
ציניקנים

המספר כיסוד העולם

פיתגורס ותלמידיו הציבו עקרון מופשט העומד בבסיס העולם (בניגוד למוניזם המטריאלי המילטי): המספר כיסוד העולם. יסוד מופשט. לכל דבר בעולם יש את המספר התואם לו. מה שלא ניתן לרדוקציה מתמטית, לכימות, לא קיים. קיימת קורלציה בין אורכי מיתרים (צלילים), מרחקים בין כוכבים ובין נוסחאות מתמטיות. מערכת הדהודים. פיתגורס גילה כי הסולם המוזיקלי הוא מספר ושניתן לבטא את המרווחים ההרמונים באמצעות שברים של מספרים שלמים. לפי עקרון זה, הרי שלא חשוב ממה עשוי הכלי שמשמיע את הצליל (מיתר, פטיש, עמוד אוויר). אותו צליל יצא תמיד על פי היחס המתמטי של החלקים המוציאים אותו. המתמטיקה היא שעושה את ההתנהגות המוזיקלית והיא זו שבאמצעותה בנוי היקום.

טטרקטיס - סמל לשלמות. קדושה. ניתן לתאר על ידיו את יחסי הצלילים הראשונים. הפיתגוראים עסקו במשמעות מספרים זוגיים ולא זוגיים, כמו כן, ידוע 'משפט פיתגורס' הגורס כי סכום שטחם של שני ריבועים הנשענים על צלעות משולש ישר-זווית שווה לשטחו של הריבוע הבנוי על הצלע השלישית הנגדית (היתר).

תפיסת הנפש ותכלית החיים

הפיתגוראים תפסו את הנפש האנושית כאל (דימון) שנפל ונכלא בגוף, ולאחר כמה גלגולים בגוף, עתיד להשתחרר מעול הלידות. הנפש היא נצחית ובת אלמוות וחשוב לעסוק בהטהרותה יותר מלעסוק בגוף. מתוך תפיסתם הדואליסטית סברו כי תכלית החיים היא טיפוח הנפש ועל ידי כך לשחררה מכבלי הגוף. מטרה זו ניתנת להשגה על ידי עיסוק במוזיקה ובעיון פילוסופי המזככים את הנפש. בכך דומה הפילוסופיה הפיתגוראית למסורת הדתית הדיוניסית הסבורה כי יש בכוחה של הפעולה הנכונה להתגבר על המוות ולהגיע להישארות הנפש, אלא שבמקום אמצעים פולחניים דגלו הפיתגוראים בהתבוננות בתשתית המתמטית של היקום.

את כתבי ותגליות הפיתגוראים הם יחסו לפיתגורס, מייסדם, אבל יש המשערים מכתביהם נתחברו למעשה בתקופה מאוחרת יותר.

בין הפיתגוראים היו זרמים שהתמקדו יותר בעיסוק במתמטיקה ובפן המדעי וזרמים שהתמקדו יותר בפן הטקסי-פולחני של התנועה.

הנאו-פיתגוראים

במאות הראשונה והשנייה לספירה, לאחר שהאסכולה הפיתגוראית המקורית כבר חדלה מלהתקיים, החלו להתפתח, בעיקר באלכסנדריה, זרמים נאו-פיתגוראים, שביקשו לחדש את מנהגי האסכולה. אנשי האסכולה הנאו-פיתגוראית חיו בחבורות סגורות, ועסקו במסורת הפיתגוראית, בעיקר בצדדיה הלא רציונליים - ראיית המספרים כסמלים וכדומה. הם עסקו בספקולציות יותר מאשר בשיטה מסודרת, והושפעו מאוד מתפיסות מזרחיות שונות. הם האדירו ביותר את דמותו של פיתגורס רבם, ורוב המידע שיש בידינו כיום על חייו מגיע מידיהם.

השפעת האסכולה הפיתגוראית ניכרת במיוחד בפילוסופיה של ימי הביניים אך רשמיה קיימים גם במחשבה של העת החדשה (כדוגמת הוגים כניטשה).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. על ידי הפילוסופים האטומיסטים הגיעה פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה.

הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה.

על פי האסכולה האטומיסטית, הישים והתופעות בטבע ניתנים לחלוקה הולכת וחוזרת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה. חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שלא ניתן לחזור ולחלקם, והתורה לפיה קיימים חלקים בלתי ניתנים לחלוקה שכאלו נקראת התורה האטומיסטית. בין האטומים קיים ריק, חלל שאין בו כלום. למעשה, אנשי האסכולה ניחשו את קיומם של אטומים יותר מ-2000 שנים לפני שקיומם הוכח בצורה מדעית.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

האסכולה האפיקוראית

האסכולה האפיקוראית הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה באתונה בערך בשנת 307 לפנה"ס והתבססה על תורתו של הפילוסוף אפיקורוס.

האסכולה המילטית

האסכולה המילטית היא האסכולה הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית.

בני האסכולה המילֵטית היו פילוסופים אשר הניחו את הבסיס למדע היווני בכך שהוציאו מהתאולוגיה והמיתוס את המקריות. על פי פילוסופים אלו, אין התרחשויות חד פעמיות נבדלות אחת מן השנייה, אלא מדובר במערכת העובדת בכוחות פנימיים.

מקור השם הוא בעיר מילֵטוֹס שבחופי איוניה (טורקיה של היום), משם יצאו מייסדי הפילוסופיה היוונית: תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. פילוסופים אלה היו מיוחסים ועשירים, וכך היה להם פנאי לעסוק בפילוסופיה.

בהשפעת סוקרטס אנו מפרשים את תורתם באמצעות שאלות ותשובות, ומציגים את המילטים כאילו הם שואלים:

מהו העולם? או, ליתר דיוק, מה הם 'כל הדברים'? מה היחס בין היציבות והחוקיות ובין השינוי והתנועה?

האסכולה הסטואית

האסכולה הסטואית (מלשון "סטואה" - אכסדרת עמודים), היא אסכולה פילוסופית יוונית-רומית, שמקורה ב"סטיו הססגוני" באתונה, שבו הורה מייסדה, זנון מקיטיון. האסכולה התקיימה ברציפות מסביבות 300 לפנה"ס ועד 260 לספירה. עיקר עיסוקה היה בחוזק האופי (הטוב) המתבטא במידות טובות ובחולשת האופי (הרוע). אסכולה זו השפיעה רבות על עולם המחשבה היווני ואף היהודי.

האסכולה הפלורליסטית

האסכולה הפלורליסטית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שהתפתחה בעקבות האסכולה האלאטית, והתנגדה לתפיסתה הכופרת בקיום התנועה והתופעות. לאחר פרמנידס שוב לא ניתן היה להבין את הטבע בצורה פשוטה, ולהניח שחומר מסוים - חומר אחד - הוא היסוד הראשוני, כפי שהציעו בני האסכולה המילטית.

במקום זאת, הפלורליסטים מנסים להסביר את העולם בעזרת עקרונות רבים. הם קיבלו כמה מהתכונות העיקריות של היש כפי שנתפס באסכולה האליאטית, והעבירו אותן למספר ישים שאין להם התחלה וסוף בזמן (אחרת לא היו משמשים ראשית לדברים אחרים), ואולי גם שאין בהם חלוקה ותנועה (אחרת לא יהיו יש). ישים אלה יכולים לנוע בינם לבין עצמם, להצטרף ולהיפרד, וכך לגרום לתנועה ולשינוי בעולם התופעות. אצל הפלורליסטים לא נתפסה עוד התנועה כחלק ממהותה של הראשית.

עם בני אסכולה זו נמנים אמפדוקלס ואנכסגורס.

האסכולה הפריפטטית

האסכולה הפריפטטית (περιπατητικός) הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה על ידי אריסטו באתונה בשנת 335 לפנה"ס.

אריסטו נהג ללמד כשהוא מתהלך בחברת תלמידיו בשבילים מכוסים (peripatoi ביוונית). שבילים אלה הקיפו את בנייני הליקיאון. המונח היווני (peripatein) מתייחס למי שמתהלך ומשוחח בעת ובעונה אחת, ומכאן הכינוי "פריפטטים", שדבק בתלמידי אריסטו בליקיאון. הפריפטטים היו מדענים ומלומדים שהקדישו את זמנם למחקר ועסקו בזואולוגיה, בוטניקה, ביוגרפיה, היסטוריה של המדע, פילוסופיה, ספרות ומשפטים.

אחרי מות אריסטו בשנת 322 לפנה"ס תלמידו תאופרסטוס עמד בראש אסכולה זו. אחרי מות תאופרסטוס בשנת 287 לפנה"ס ירש את מקומו סטראטון מלאמפסאקוס, אך האסכולה הפריפטטית לא שרדה זמן רב, ולימוד המדעים עבר מאתונה המתרוששת לאלכסנדריה שבמצרים, והליקיאון הלך ונשכח.

בראש בית הספר עמדו:

אריסטו (334-322) לפנה"ס

תאופרסטוס (322–288) לפנה"ס

סטראטון מלאמפסאקוס (288-269) לפנה"ס

ליקו מטוראס (269-225) לפנה"ס

אריסטו מקיאוס (קיאה) (225-190) לפנה"ס

קריטולאוס (190-155) לפנה"ס

דאודורוס מצור עד 140 לערך לפנה"ס

ארימנאוס עד 110 לערך לפנה"סלאסכולה זו השתייכו אודמוס מרודוס, אריסטוקסנוס, דיקארכוס וקליארכוס.

היפאסוס

היפאסוס (ביוונית: Ίππασος) היה פילוסוף יווני מהאסכולה הפיתגוראית שחי במאה החמישית לפנה"ס. מוצאו מהעיר מטאפונטום שביוון הגדולה.

פאפוס מאלכסנדריה מייחס את גילוי המספרים האי-רציונלים לאסכולה הפיתגוראית (על פי משפט פיתגורס, אורך היתר במשולש ישר-זווית שאורך שני ניצביו 1 הוא השורש הריבועי של 2), אולם הגילוי נשמר בסוד על-מנת שלא לסתור את הטענה של האסכולה הפיתגוראית שהעולם כולו ניתן לתיאור כיחסים בין מספרים טבעיים. פאפוס מציין שהראשון שחשף סוד זה סולק בטביעה. יאמבליכוס מביא שלל סיפורים סותרים על חבר האסכולה הפיתגוראית שנענש על ידי האלים בטביעה, ואחד הסיפורים מציין שהיפאסוס נענש בטביעה. סיפורים אלה מצטרפים יחדיו לייחוס הגילוי של המספרים האי-רציונלים להיפאסוס.

אמינות סיפורים אלה מוטלת בספק, וחוקרים בני זמננו סבורים כי גילויים של המספרים האי-רציונלים לא זעזע את עולמו של פיתגורס. הם מסבירים שהמקור לאגדה זו הוא שהיוונים בתקופתו של פיתגורס, השתמשו באותה מילה כדי לתאר מספרים אי רציונלים, כאלה שאינם יחס בין שני מספרים שלמים, וכדי לתאר תופעה "לא רציונלית", כלומר תופעה ש"לא תיאמן".

אגדות אחרות מספרות שהיפאסוס סולק מהאסכולה הפיתגוראית מפני שפרסם את אמונותיהם, או שהוטבע כיוון שייחס לעצמו את גילוי מבנהו של הדודקהדרון, גוף שכל פאותיו הם מחומשים משוכללים. קיימת הוכחה, שגילויה מיוחס להיפאסוס, שהיחס בין אורך האלכסון במחומש משוכלל לאורך בסיסו הוא מספר אי רציונלי. היפאסוס היה הראשון שחקר את התהודה ואת האקוסטיקה. חלק מחיבוריו שרד עד ימינו.

השורש הריבועי של 2

השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- , הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2. זהו ככל הנראה המספר האי-רציונלי הידוע הראשון. השורש הריבועי של 2, מעוגל ל-50 הספרות הראשונות הוא:

37695 71875 85696 69807 24209 16887 04880 73095 35623 1.41421

על-פי משפט פיתגורס, השורש הריבועי של 2 הוא אורך האלכסון בריבוע שאורך צלעותיו הוא 1.

הקירוב בשברים עבור שורש 2 מדויק עד לספרה הרביעית אחרי הנקודה העשרונית.

המספר נקרא לפעמים "יחס הכסף".

נאופלאטוניזם

נאופלטוניזם הוא מונח מודרני לאסכולה פילוסופית דתית ומיסטית שהתגבשה במאה ה-3 לספירה. המונח הוטבע על ידי תומאס טילור (Thomas Taylor) בתרגומו לשש האנאדות של פלוטינוס. הסיבה שהוגים אלה נקראו נאופלטונים, למרות שהם כינו את עצמם אפלטונים, היא המחשבה לפיה הפילוסופיה של הוגים אלה שונה באופן מהותי מהפילוסופיה של אפלטון.

הנאופלטוניות יצרה סינתזה בין מגוון אסכולות פילוסופיות, בהן האסכולה הפיתגוראית, האסכולה הסטואית והפילוסופיה של אפלטון. כמו כן, היא קלטה לתוכה אמונות, פולחנים ומנהגים מהפוליתאיזם היווני והמזרחי, כולל אלכימיה ומאגיה.

פלוטינוס נחשב כאביו של הנאופלטוניזם משום שהיה הראשון שניסח בצורה בהירה ונרחבת תורה זו. קדמו לו הפילוסופים מאסכולות הביניים שהכינו את הקרקע לעליית האסכולה הנאופלטונית. מבין האסכולות הנאופלוטיניות המאוחרות, הבולטת ביותר הייתה האסכולה האתונאית שהייתה למעשה האקדמיה האפלטונית שהפכה לפלוטינית. בניגוד לאסכולה האלכסנדרונית, שחלק מאנשיה קיבלו על עצמם את הנצרות, אסכולה זו נשארה אחד מהמבצרים האחרונים של הפוליתאיזם עד לסופה.

סופיזם

סוֹפיזם (ביוונית: Σόφισμα נהגה: סופיסמה) היא תורתם של חברי קבוצת מורים פרטיים מכובדת ביוון העתיקה שעיקר עיסוקם היה הוראת רטוריקה. העדויות המוכרות כיום על הסופיזם הגיעו לידינו דרך ציטוטים חלקיים מתורתם שנכתבו על ידי מתנגדיהם, בייחוד כתבי אפלטון.

חשיבות הסופיזם במסגרת הפילוסופיה היוונית רבה, גם משום שהפילוסופיה הסוקראטית צמחה על רקע הסופיזם.

מקור המונח במונח היווני σόφισμα, סופיסמה, שמקורו ב-σοφίζω, סופיזו, שפירושו "אני חכם". מילים נוספות ממקור זה הן, לדוגמה, σοφός, סופוס, אדם חכם.

סיגוף

סיגוף הוא הימנעות מהנאות פיזיות וצרכים שונים ו/או הכאבה או פגיעה בגוף המסתגף. לרוב, פעולת הסיגוף היא למטרות רוחניות שונות: מצווה דתית או ככפרה על עבירות. הסיגוף נפוץ בדתות רבות, כולל היהדות, הנצרות, האסלאם, ההינדואיזם והבודהיזם. גם האסכולה הפיתגוראית צידדה בסיגופים כחלק מתהליך טהרת הנפש.

ערך מורחב – הסיגוף ביהדותבין אופני הסיגוף הנפוצים הוא הצום, הימנעות מיחסי מין, הלקאה והליכה ברגליים יחפות.

סיבות נוספות לסיגוף:

ספורטאים רבים נמנעים מיחסי מין קודם לתחרויות שונות, כדי לרכז את מאמציהם הפיזיים והמנטליים לתחרות.

תנועת הסטרייט אדג' מאופיינת בהימנעות חבריה מאלכוהול, סמים וסקס מזדמן, כדרך חיים.

שביתת רעב משמשת ככלי מחאה או כמנוף לחץ על רשויות שונות.

פילולאוס

פילולאוס (ביוונית: Φιλόλαος)

(480 לפנה"ס - 405 לפנה"ס), מתמטיקאי ופילוסוף יווני קדם סוקרטי.

פילולאוס היה מחשובי הפילוסופים של האסכולה הפיתגוראית. בדיאלוג האפלטוני פאידון מצוין שפילולאוס חי בתבאי ועזב אותה לפני מותו של סוקרטס.

לפי תפיסת העולם של פילולאוס, במקום הקרוב ביותר למרכז היקום, ב"אנטיכטון" כוכב לכת בלתי נראה, לאחר מכן הארץ, הירח, השמש וחמישה כוכבי לכת ומעבר להם הרקיע ועליו קבועים הכוכבים שאינם נעים. מעבר לרקיע יש קיר של "אתר" לוהט שסוגר את היקום מכל הכיוונים ומשמש כמקור אור שני.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה קדם-אלאטית

הפילוסופיה הקדם-אלאטית הוא מונח המתייחס למספר אסכולות בפילוסופיה היוונית העתיקה שקדמו לאסכולה האלאטית.

הקדם אלאטים כללו את האסכולה המילטית, האסכולה הפיתגוראית והרקליטוס.

הם ניסו להראות שהתופעות אינן מתהוות מן האין, אלא באות מחומר ראשוני וחוזרות אליו. מאחורי תהליך ההתהוות יש דבר קבוע בלתי משתנה, שהוא הבסיס ליציבות בתהליך.

פילוסופיה קדם-סוקרטית

פילוסופיה קדם-סוקרטית הוא השם הכולל שניתן להגותם של הפילוסופים היוונים שפעלו לפני תקופת סוקרטס, וכן להגותם של אלו שתקופת פעילותם חפפה לזו של סוקרטס או אף נמשכה לאחריה, אך במרוחק ממנו, כך שלא נודעה לו כל השפעה עליהם. הפילוסופיה הקדם סוקראטית הניחה בסיס למחקר המדעי השיטתי ולניתוק המדע מהדת.

פיתגורס

פיתגורס (ביוונית: Πυθαγόρας) ‏(582 לפנה"ס בקירוב- 496 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מייסד האסכולה הפיתגוראית. כיום מוכר שמו בעיקר בזכות משפט פיתגורס.

קוסמולוגיה

קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία "קוסמוס"=יקום, "לוגיה"=תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את המקור והאבולוציה של היקום, מהמפץ הגדול ועד היום ואילך.

פירוש משמעותי יותר למילה "קוסמולוגיה" מבוסס על העובדה שהיא נגזרת מהמילה היוונית - kosmeo, שמשמעותה "סדר" או "ארגון". היוונים האמינו שאפשר להבין את העולם, וכי הוא ראוי לארגון ולסדר אנליטיים. הם הבחינו בדפוסים הקיימים ביקום ושאפו לארגן ולסדר אותם.

האדם עסק בשאלות של מהות היקום ומקומו בו כבר משחר ההיסטוריה, אך התשובות אותן יכול היה לקבל היו מבוססות בימי קדם על מיתוסים, אגדות עם ואלמנטים דתיים ומטאפיזיים. ניצנים של קוסמולוגיה מדעית נראו בפילוסופיה היוונית, אך לרשות היוונים לא עמד ציוד מתאים כדי להוכיח את התאוריות שלהם. עם זאת, אריסטרכוס מסמוס, אריסטו ותלמי הציגו תאוריות קוסמולוגיות חשובות והתאוריה הגאוצנטרית של תלמי אומצה כהסבר המקובל לתנועת גרמי השמיים עד אשר ניקולאוס קופרניקוס, טיכו ברהה, יוהאנס קפלר וגלילאו גליליי החליפוה במאה ה-16 בתאוריה ההליוצנטרית למרות התנכלות מצד הכנסייה הקתולית.

את התאוריה ההליוצנטרית, שהארץ מקיפה את השמש ולא להפך, הגה לראשונה במאה ה-5 לפנה"ס פילולאוס איש קרוטון, תלמיד האסכולה הפיתגוראית. במאה ה-4 לפנה"ס הסתמך על הרעיון של פילולאוס הרקלידס איש פונטוס, אשר חבריו חשבו אותו למשוגע בעקבות הפרדוקס שיצר בתאוריה שלו. את התמונה המלאה והמדויקת באופן מעורר התפעלות של התאוריה ההליוצנטרית הגה וגיבש הפילוסוף היווני אריסטרכוס מסאמוס במאה ה-3 לפנה"ס ועליה ניתן ללמוד מתיעוד שכתב עליו ארכימדס: "הוא (אריסטרכוס) שיער שכוכבי השבת והשמש עומדים בלי נוע, שהארץ נישאת מסביב לשמש על היקף של מעגל".

במאה העשרים התפתחה הקוסמולוגיה כמדע לגיטימי.

קרוטונה

קרוטונה (באיטלקית: Crotone) היא עיר בקלבריה, בדרום איטליה, לחוף הים היוני. היא נוסדה בסביבות 710 לפנה"ס על ידי מתיישבים יוונים מאכאיה ונקראה בפיהם "קרוטון" (Κρότων). שמה בלטינית היה "קרוטונָה" (Crotona), ומאז ימי הביניים ועד 1928 נודעה בשם "קוטרונה" (Cotrone), אז הוחלף שמה ל"קרוטונֶה". ב-1994 נקבעה כבירת נפת קרוטונה החדשה. ב-31 בדצמבר 2004 מנתה אוכלוסיית העיר 60,517 נפש.

העיר העתיקה מוכרת כמקום מושבם של פיתגורס ושל תלמידי האסכולה הפיתגוראית וכמקום לידתו של אלקמאון מקרוטון.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזם • האסכולה הפיתגוראית • האסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.