האסכולה האטומיסטית

האסכולה האטומיסטית הייתה אחד הזרמים בפילוסופיה הקדם-סוקרטית. על ידי הפילוסופים האטומיסטים הגיעה פילוסופית הטבע היוונית שלפני אפלטון לשיאה.

הפילוסופיה האטומיסטית הוצעה בקוויה הכלליים על ידי לוקיפוס, ופותחה בהמשך על ידי תלמידו דמוקריטוס. בפילוסופיה זו נעשה ניסיון לתת מענה לקשיים שהעלו הפילוסופים האליאטים - פרמנידס וזנון מאלאה.

על פי האסכולה האטומיסטית, הישים והתופעות בטבע ניתנים לחלוקה הולכת וחוזרת עד שמגיעים לחלקיקים זעירים, להם זיזים ושקעים, המסוגלים להתחבר זה לזה. חלקיקים אלו נקראו atomos, כלומר חלקיקים שלא ניתן לחזור ולחלקם, והתורה לפיה קיימים חלקים בלתי ניתנים לחלוקה שכאלו נקראת התורה האטומיסטית. בין האטומים קיים ריק, חלל שאין בו כלום. למעשה, אנשי האסכולה ניחשו את קיומם של אטומים יותר מ-2000 שנים לפני שקיומם הוכח בצורה מדעית.

Sanzio 01 cropped
פילוסופיה יוונית
פילוסופיה קדם-סוקרטית
פילוסופיה קדם-אלאטית
האסכולה המילטית
האסכולה הפיתגוראית
האסכולה האלאטית
האסכולה הפלורליסטית
האסכולה האטומיסטית
סופיזם
סוקרטס
אפלטון
פלאטוניזם
נאופלאטוניזם
אריסטו
האסכולה האפיקוראית
האסכולה הסטואית
ציניקנים

עקרונות האטומיזם

  1. קיים בעולם ריבוי של ישויות.
  2. הישויות הן בעלות צורות שונות.
  3. הישויות מורכבות מחלקיקים בסיסיים קטנים שלא ניתנים יותר לחלוקה.
  4. בין החלקיקים האלו, המכונים אטומים, קיים ריק.
  5. הריק הוא מה שאיננו, ובכל זאת קיים.
  6. האטומים והריק מרכיבים ביחד את העולם.

העולם בנוי מישים רבים הנבדלים ביניהם בעזרת צורות האטומים המרכיבים אותם, היחס שבין האטומים לעצמם והיחס שבין האטומים לריק שסביבם. האטומים הם בלתי משתנים ובלתי ניתנים להריסה. כאן ניתן לראות את צורתו הראשונה של חוק שימור החומר. לאטומים עצמם יש רק תכונות צורניות והם חסרי תכונות נוספות (היו שטענו שלאטומים יש גם משקל). מכאן שלאטומים של יש מסוים אין תכונות שיש ליש המורכב בכללותו. תכונות היש נקבעות על ידי היחסים בין האטומים (חסרי התכונות) שמרכיבים אותו. גם תוצאות החושים (טעם, ריח, טמפרטורה וכו') מורכבים מאטומים המשפיעים על אברי החושים שלנו. הראיה מוסברת בכך שבתוך כל אטום של יש חומרי קיימת בבואה קטנה (תצלום קטן, במונחים של ימינו) של היש השלם. כאשר אטומים אלו פוגעים בעין שלנו, בבואה זו מעבירה לעין את תחושת הראיה של אותו יש. הנפש או המחשבה מורכבות גם הן מאטומים מיוחדים, עדינים במיוחד, המתחברים ביניהם בקשרים שבירים והפיכים. במצבים פתולוגיים כמו מחלה או שיגעון, קשרים אלו ניתקים ואטומים אלו נעים בגוף בצורה כאוטית. לאחר מות הגוף, אטומים אלו מתפזרים בחלל מחוץ לגווייה.

ההתייחסות לריק

קיום הריק בין האטומים יצר בעיות מספר בהן התלבטו פילוסופים ופיזיקאים במשך דורות. אריסטו שלל את האפשרות של קיום ריק בטבע וכך גם דקרט אחריו. יש שראו בריק מחשבת כפירה אתאיסטית. לפיהם לא ניתן ליצור יש מאין ואפילו אלוהים אינו מסוגל לכך. על כן, אם אלוהים יצר את החומר בעולם, הוא לא יכול להכיל בתוכו גם ריק או "אין". אחרים, כמו הובס שללו לחלוטין את הריק וקבעו שהישים מורכבים מ"חומר גשמי" בלבד. לפיהם גם הנפש ואפילו אלוהים עצמו הם חומר גשמי. ניוטון ניסה לפתור את הבעיה בטענה שהחלקיקים נעים בתוך חלל אין סופי שאינו אלא חלק מאלוהים עצמו (כלומר, לא ריק). עם התפתחות מדעי הטבע במאה ה-19, החלל או ה"ריק" בין האטומים התמלא בישים כמו שדה כוח או שדות מגנטיים ואלקטרומגנטיים.

השינוי על פי האטומיסטים

כאשר קיים ריבוי אטומים המופרדים על ידי הריק, אזי אין בעיה שהם יהיו מופרדים באופן שונה כל פעם. הדבר לא סותר את האי-השתנות של פרמנידס. האטומיסטים מתנגדים להיראקליטוס שאומר כי העולם מצוי בשינוי מתמיד ומקיים יצירה של יש מאין. הם חושבים כי האטומים נצחיים, ולכן שום דבר לא נעלם מן העולם, וכן שום דבר חדש גם לא מופיע משום מקום (שוב חוק שימור החומר).

התנועה על פי האטומיסטים

על מנת שאחד האטומים יזוז יש צורך שיהיה מקום פנוי אליו יוכל לנוע. במקום הזה אסור שיהיה אטום או גוף אחר - מכאן שהתנועה מחייבת "ריק". האטומיסטים, כך נראה, יצרו בן- כלאיים: מצד אחד, משהו שאיננו קיים (ריק) על-מנת שיהיה ניתן לזוז אליו. מצד שני, צריך להיות קיים על מנת שניתן יהיה להתייחס אליו.

לקריאה נוספת

  1. האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, עורכים ג.ריי ו-ג.א. אורמסון, הוצאת רסלינג, 2007, כרך 1, עמ' 28-31.
  2. תולדות הפילוסופיה היוונית - הפילוסופים הקדם-סוקראטיים, ש. שקולניקוב, הוצאת "יחדיו", 1981, עמ' 135-146.
  3. האנציקלופדיה הפילוסופית של סטנפורד באתר אינטרנט -http://plato.stanford.edu
אפוסטריורי

אפוסטריורי או א-פוסטריורי (לטינית: a posteriori, שפירושו: "מתוך מה שבא אחר-כך") הוא מונח בלוגיקה או בפילוסופיה שבא להניח טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות לעין אל הסיבות הלא-ידועות, כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו. לעומתו, טיעון א-פריורי הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות.

ישנן עובדות רבות שאנחנו יודעים דרך החושים שלנו, כגון: דברים נופלים כלפי מטה ולא מעלה, או: שמן לא מתערבב עם מים. אלו אמיתות שאנחנו יודעים אותן מניסיון הרבה לפני שיש באפשרותנו להסבירן. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (כוח הכבידה או הקוטביות של מולקולות השמן), ידיעותינו יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

דמוקריטוס

דֵמוֹקְרִיטוּס (ביוונית Δημόκριτος;‏ 460 לפנה"ס לערך - 370 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני קדם-סוקרטי.

דמוקריטוס נולד בעיר אבדרה שבתראקיה, והיה תלמידו של לוקיפוס ופיתח את תורת האטומים שלו. דמוקריטוס כונה "הפילוסוף הצוחק" (בהנגדה להרקליטוס, שכונה "הפילוסוף הבוכה") והוא מתואר לרוב באמנות כשחיוך על פניו. המסורת מספרת שעיוור את עיני עצמו במכוון, על-מנת שמראית עיניו לא תסיח את דעתו מהגותו, אבל דבר זה אינו מתקבל על הדעת, במיוחד לאור העובדה שעסק בכתיבת ספרים ובביצוע ניסויים, מה שהיה קשה עליו לעשות ללא מאור עיניו.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

האסכולה האפיקוראית

האסכולה האפיקוראית הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה באתונה בערך בשנת 307 לפנה"ס והתבססה על תורתו של הפילוסוף אפיקורוס.

האסכולה המילטית

האסכולה המילטית היא האסכולה הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית.

בני האסכולה המילֵטית היו פילוסופים אשר הניחו את הבסיס למדע היווני בכך שהוציאו מהתאולוגיה והמיתוס את המקריות. על פי פילוסופים אלו, אין התרחשויות חד פעמיות נבדלות אחת מן השנייה, אלא מדובר במערכת העובדת בכוחות פנימיים.

מקור השם הוא בעיר מילֵטוֹס שבחופי איוניה (טורקיה של היום), משם יצאו מייסדי הפילוסופיה היוונית: תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. פילוסופים אלה היו מיוחסים ועשירים, וכך היה להם פנאי לעסוק בפילוסופיה.

בהשפעת סוקרטס אנו מפרשים את תורתם באמצעות שאלות ותשובות, ומציגים את המילטים כאילו הם שואלים:

מהו העולם? או, ליתר דיוק, מה הם 'כל הדברים'? מה היחס בין היציבות והחוקיות ובין השינוי והתנועה?

האסכולה הסטואית

האסכולה הסטואית (מלשון "סטואה" - אכסדרת עמודים), היא אסכולה פילוסופית יוונית-רומית, שמקורה ב"סטיו הססגוני" באתונה, שבו הורה מייסדה, זנון מקיטיון. האסכולה התקיימה ברציפות מסביבות 300 לפנה"ס ועד 260 לספירה. עיקר עיסוקה היה בחוזק האופי (הטוב) המתבטא במידות טובות ובחולשת האופי (הרוע). אסכולה זו השפיעה רבות על עולם המחשבה היווני ואף היהודי.

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

האסכולה הפלורליסטית

האסכולה הפלורליסטית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שהתפתחה בעקבות האסכולה האלאטית, והתנגדה לתפיסתה הכופרת בקיום התנועה והתופעות. לאחר פרמנידס שוב לא ניתן היה להבין את הטבע בצורה פשוטה, ולהניח שחומר מסוים - חומר אחד - הוא היסוד הראשוני, כפי שהציעו בני האסכולה המילטית.

במקום זאת, הפלורליסטים מנסים להסביר את העולם בעזרת עקרונות רבים. הם קיבלו כמה מהתכונות העיקריות של היש כפי שנתפס באסכולה האליאטית, והעבירו אותן למספר ישים שאין להם התחלה וסוף בזמן (אחרת לא היו משמשים ראשית לדברים אחרים), ואולי גם שאין בהם חלוקה ותנועה (אחרת לא יהיו יש). ישים אלה יכולים לנוע בינם לבין עצמם, להצטרף ולהיפרד, וכך לגרום לתנועה ולשינוי בעולם התופעות. אצל הפלורליסטים לא נתפסה עוד התנועה כחלק ממהותה של הראשית.

עם בני אסכולה זו נמנים אמפדוקלס ואנכסגורס.

האסכולה הפריפטטית

האסכולה הפריפטטית (περιπατητικός) הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה על ידי אריסטו באתונה בשנת 335 לפנה"ס.

אריסטו נהג ללמד כשהוא מתהלך בחברת תלמידיו בשבילים מכוסים (peripatoi ביוונית). שבילים אלה הקיפו את בנייני הליקיאון. המונח היווני (peripatein) מתייחס למי שמתהלך ומשוחח בעת ובעונה אחת, ומכאן הכינוי "פריפטטים", שדבק בתלמידי אריסטו בליקיאון. הפריפטטים היו מדענים ומלומדים שהקדישו את זמנם למחקר ועסקו בזואולוגיה, בוטניקה, ביוגרפיה, היסטוריה של המדע, פילוסופיה, ספרות ומשפטים.

אחרי מות אריסטו בשנת 322 לפנה"ס תלמידו תאופרסטוס עמד בראש אסכולה זו. אחרי מות תאופרסטוס בשנת 287 לפנה"ס ירש את מקומו סטראטון מלאמפסאקוס, אך האסכולה הפריפטטית לא שרדה זמן רב, ולימוד המדעים עבר מאתונה המתרוששת לאלכסנדריה שבמצרים, והליקיאון הלך ונשכח.

בראש בית הספר עמדו:

אריסטו (334-322) לפנה"ס

תאופרסטוס (322–288) לפנה"ס

סטראטון מלאמפסאקוס (288-269) לפנה"ס

ליקו מטוראס (269-225) לפנה"ס

אריסטו מקיאוס (קיאה) (225-190) לפנה"ס

קריטולאוס (190-155) לפנה"ס

דאודורוס מצור עד 140 לערך לפנה"ס

ארימנאוס עד 110 לערך לפנה"סלאסכולה זו השתייכו אודמוס מרודוס, אריסטוקסנוס, דיקארכוס וקליארכוס.

חומר (פילוסופיה)

חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.

בחלק מספרות ההגות והמחקר במיוחד במערב, מאז העת העתיקה, מונגד החומר או החומריות, אל ענייני הרוח, ואל הרוחניות.

המטריאליזם מייחס חשיבות גדולה לחומר על פני רוח, ואילו הדואליזם, מייחס להם חשיבות זהה.

מונאדה (לייבניץ)

מונאדה היא אובייקט פילוסופי שתיאר הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ.

לפי לייבניץ, לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו. אותו אובייקט אשר בעבורו עומדת המונאדה הוא "אובייקט אינטנציונאלי" של המונאדה. המונאדות הן נשאי אינפורמציה, כשהאובייקט אותו מייצגת המונאדה הוא "מצב אינפורמטיבי" של המונאדה. המונאדות הן דברים פשוטים שאינם ניתנים לפירוק מכל סוג שהוא.

בעיה העולה מתאוריית המונאדות של לייבניץ היא כיצד נוצרות וכלות מונאדות. נניח לדוגמה שיש קיר הבנוי מלבנים, ודאי המונאדה שתישא את האינפורמציה בעבורו תהיה מונאדה של "קיר עשוי מלבנים", אך אם נשבור את הקיר ונקבל ערימה של לבנים, מה יהיה אז? מה תהיה המונאדה במצב כזה?

אין תמימות דעים לגבי תשובתו של לייבניץ במקרה כזה, אך הועלו מספר סברות לגבי האופציות בהן היה עשוי לבחור:

מונאדת קיר הלבנים "התחלפה" במונאדה של "ערימת לבנים". בעצם ישנה טרנספורמציה: האינפורמציה הקודמת שנשאה המונאדה הוחלפה.

ניתן להקשות על לייבניץ ולשאול מה יהיה במקרה בו נפזר את הבלוקים כך שלא יהוו עוד ערימה, מה אז? ייתכן, שלייבניץ היה משיב, כי מונאדת קיר הלבנים הפכה למונאדה של אחד הבלוקים.למונאדות אין חלונות, אין קשר סיבתי ביניהן; הן כמו איים, האל הוא המסנכרן בין המונאדות בהרמוניה מושלמת.

נאופלאטוניזם

נאופלטוניזם הוא מונח מודרני לאסכולה פילוסופית דתית ומיסטית שהתגבשה במאה ה-3 לספירה. המונח הוטבע על ידי תומאס טילור (Thomas Taylor) בתרגומו לשש האנאדות של פלוטינוס. הסיבה שהוגים אלה נקראו נאופלטונים, למרות שהם כינו את עצמם אפלטונים, היא המחשבה לפיה הפילוסופיה של הוגים אלה שונה באופן מהותי מהפילוסופיה של אפלטון.

הנאופלטוניות יצרה סינתזה בין מגוון אסכולות פילוסופיות, בהן האסכולה הפיתגוראית, האסכולה הסטואית והפילוסופיה של אפלטון. כמו כן, היא קלטה לתוכה אמונות, פולחנים ומנהגים מהפוליתאיזם היווני והמזרחי, כולל אלכימיה ומאגיה.

פלוטינוס נחשב כאביו של הנאופלטוניזם משום שהיה הראשון שניסח בצורה בהירה ונרחבת תורה זו. קדמו לו הפילוסופים מאסכולות הביניים שהכינו את הקרקע לעליית האסכולה הנאופלטונית. מבין האסכולות הנאופלוטיניות המאוחרות, הבולטת ביותר הייתה האסכולה האתונאית שהייתה למעשה האקדמיה האפלטונית שהפכה לפלוטינית. בניגוד לאסכולה האלכסנדרונית, שחלק מאנשיה קיבלו על עצמם את הנצרות, אסכולה זו נשארה אחד מהמבצרים האחרונים של הפוליתאיזם עד לסופה.

סופיזם

סוֹפיזם (ביוונית: Σόφισμα נהגה: סופיסמה) היא תורתם של חברי קבוצת מורים פרטיים מכובדת ביוון העתיקה שעיקר עיסוקם היה הוראת רטוריקה. העדויות המוכרות כיום על הסופיזם הגיעו לידינו דרך ציטוטים חלקיים מתורתם שנכתבו על ידי מתנגדיהם, בייחוד כתבי אפלטון.

חשיבות הסופיזם במסגרת הפילוסופיה היוונית רבה, גם משום שהפילוסופיה הסוקראטית צמחה על רקע הסופיזם.

מקור המונח במונח היווני σόφισμα, סופיסמה, שמקורו ב-σοφίζω, סופיזו, שפירושו "אני חכם". מילים נוספות ממקור זה הן, לדוגמה, σοφός, סופוס, אדם חכם.

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה קדם-אלאטית

הפילוסופיה הקדם-אלאטית הוא מונח המתייחס למספר אסכולות בפילוסופיה היוונית העתיקה שקדמו לאסכולה האלאטית.

הקדם אלאטים כללו את האסכולה המילטית, האסכולה הפיתגוראית והרקליטוס.

הם ניסו להראות שהתופעות אינן מתהוות מן האין, אלא באות מחומר ראשוני וחוזרות אליו. מאחורי תהליך ההתהוות יש דבר קבוע בלתי משתנה, שהוא הבסיס ליציבות בתהליך.

פילוסופיה קדם-סוקרטית

פילוסופיה קדם-סוקרטית הוא השם הכולל שניתן להגותם של הפילוסופים היוונים שפעלו לפני תקופת סוקרטס, וכן להגותם של אלו שתקופת פעילותם חפפה לזו של סוקרטס או אף נמשכה לאחריה, אך במרוחק ממנו, כך שלא נודעה לו כל השפעה עליהם. הפילוסופיה הקדם סוקראטית הניחה בסיס למחקר המדעי השיטתי ולניתוק המדע מהדת.

פיתגורס

פיתגורס (ביוונית: Πυθαγόρας) ‏(582 לפנה"ס בקירוב- 496 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני, מייסד האסכולה הפיתגוראית. כיום מוכר שמו בעיקר בזכות משפט פיתגורס.

ציניקנים

הציניקנים (יוונית: κυνικοί. שם הזרם: κυνισμός) היוו זרם פילוסופי ואורח חיים בעת העתיקה ביוון. אנטיסתנס יסד את הזרם הפילוסופי במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס. עם שינויים שונים, זרם זה המשיך להתקיים עד קצו של העולם הרומי במאה ה-6 לספירה.

הרציונל המרכזי של הפילוסופיה הוא כי בני אנוש יכולים להשיג אושר על ידי אימון יסודי ועל ידי חיים באופן הטבעי עבור אנשים, דרך דחיית כל התאוות הבסיסיות כגון ממון, כח, יחסי מין, ותהילה. כתחליף לתאוות, על האדם לחיות חיים המופשטים מכל אחזקה חומרית.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטית • האסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.