האנציקלופדיה של הגטאות

האנציקלופדיה של הגטאותאנגלית: The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos During the Holocaust) היא אנציקלופדיה מאת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם בראשות דן מכמן, המהווה פרסום מתמשך של מחקר אודות כל הגטאות היהודיים שהתקיימו במהלך השואה. האנציקלופדיה ראתה אור לראשונה באנגלית בעריכת גיא מירון ושלומית שולחני בשני כרכים בשנת 2009 בתמיכת ועידת התביעות והכילה 1,100 ערכים. ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27 בינואר 2013 הושקה האנציקלופדיה בעברית ברשת האינטרנט.

Lwow Ghetto (spring 1942)
גטו לבוב, אפריל 1942

המוטיבציה

רוב המחקר האקדמי, הן ב"יד ושם" והן במוסדות אחרים עסק בעיקר בהיסטוריה של הגטאות הגדולים והמפורסמים (גטו ורשה, גטו וילנה, גטו לודז', גטו טרזיינשטט וכדומה). זאת, בעוד למעלה מ-1,000 גטאות קטנים לא נחקרו כלל באופן אקדמי שיטתי (להבדיל מספרי יזכור ויומנים אישיים).

מטרת יצירת האנציקלופדיה, שהחלה ב-2003, הייתה מחקר ותיעוד שיטתי של כל הגטאות ברחבי אירופה, עבודה מתמשכת שלא הסתיימה עם פרסום האנציקלופדיה. לפיכך הוחלט על פרסום מתמשך ומתעדכן באופן שוטף ברשת האינטרנט ופתיחתה, פרט לכלי לחוקרים, גם לעיון חופשי של הציבור הרחב, בהם בני משפחות ניצולים ובני הדור הצעיר.

מקורות האנציקלופדיה והיקפה

האנציקלופדיה מבוססת על ריכוז של חומרים שנאספו באופן שיטתי מתוך מחקרים, עדויות ומסמכים ומידע היסטורי אודות למעלה מ-1,100 גטאות, בעיקר במזרח אירופה. אחת הבעיות המתודולוגיות בפיתוח האנציקלופדיה הייתה שאין בנמצא למעשה הגדרה מדויקת של "גטו". לפיכך הוחלט להתבסס על פנומנולוגיה (אוסף מאפיינים משותפים, שבהתקיימם יחד מעידים על המושג, שאינו מושתת על עיון תאורטי מקדים במונח, ואף לא על הדרך שבה השתמשו בו הנאצים[1]) מתוך ניתוח החומרים ההיסטוריים. בעוד חלק מהגטאות, בעיקר בתחומי הכיבוש של מבצע ברברוסה, התקיימו רק שבועות ספורים או מספר חודשים לפני חיסולם ושליחת אסיריהם להשמדה, הרי בפולין ובליטא היו גטאות שפעלו במשך שנים. ברבים מהגטאות הקטנים שהתקיימו זמן קצר לא נותרו כל ניצולים והמידע על קיומם לוקט והוצלב מתוך מכתבים אישיים ומסמכים אחרים. חלק גדול מחומר זה היה במשך שנים נחלת ארכיונים בברית המועצות, שהיו נעולים לחוקרים מן המערב וחלק ניכר ממנו אבד או הושחת במהלך הזמן.

עורכי האנציקלופדיה מציינים כי חלק ניכר מהחומר מתבסס על עדויות ישירות של ניצולים, כפי שכונסו באנציקלופדיה של הקהילות היהודיות בהוצאת יד ושם, ושנעשה ניסיון לאמת מידע זה תוך הצלבתו עם חומר מחקרי אחר במידת האפשר, אך מטבע הדברים והזמן שחלף, לא כל מידע ניתן לאימות.

המידע בכל ערך כולל מידע כמותי וכרונולוגי, תיאור תנאי המחיה, פירוט ההנהגה היהודית (יודנראט, אם היה וכדומה) ודרכי ההתמודדות של הפרט. האנציקלופדיה מאורגנת תוך הפניות רבות לערכים מקבילים הן בתוכה (גטאות אחרים) והן במחקר הכללי (שמות אישים ועניינים).

ארגון הערכים

כל הערכים כוללים את מיקום הגטו כולל קואורדינטות ואת כל השמות בהם נקרא במהלך המלחמה.

במידת האפשר, לפי כמות החומר המחקרי, מולאו לכל גטו גדול מספיק פרקים בנושאים: התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה, הכיבוש הסובייטי (בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב), הכיבוש הנאצי, הקמת הגטו, מוסדות הגטו וחיי היום-יום, מבצעי רצח ואקציות, מחתרת והתנגדות, מספר השורדים.

כמו כן מתלווים לערכים תצלומים, מפות, מסמכים ו-DVD ובו סרטים תיעודיים, המצורף למהדורה האנגלית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא מירון ושלומית שולחני, מבוא כללי
אופסה

אופסה (בבלארוסית וברוסית: Опса, בפולנית: Opsa, ביידיש: אָפּשע) היא עיירה בבלארוס לחופי אגם אופסה, 18 ק"מ מדרום לכביש ברסלב-פסטאווי.

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות

אנציקלופדיה של המחנות והגטאות, 1933–1945 (אנגלית: Encyclopedia of Camps and Ghettos, 1933–1945) היא אנציקלופדיה בהוצאת מוזיאון השואה האמריקני אשר בגרסתה הסופית תכלול מידע על כל המחנות והגטאות בתקופת השלטון הנאצי.

גטאות בשואה

בתקופת השואה בשטחי הכיבוש הנאציים במזרח אירופה במלחמת העולם השנייה, רוכזו היהודים במתחמים שנקראו "גטו". המתחמים הוקמו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בשיתוף פעולה עם המקומיים, ובמקרים רבים בשכונות וברבעים יהודים ובסמוך להם. תהליך הקמתם היה דומה ברוב שטחי הכיבוש: יהודי העיר וסביבותיה נצטוו לעבור להתגורר ברחובות או רבעים מוגדרים, שלעיתים פונו מיושביהם הלא-יהודים, כשלב מקדים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה. כ-20% מתושבי הגטו מצאו את מותם ברעב, במחלות ובירי על ידי חיילים גרמנים. בחלק מהגטאות התרחשו מרידות.

המונח "גטו" שהונהג בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, הושאל מהמונח הישן גטו, שמשמעותו שכונה סגורה, ומבודלת ליהודים, מראשית העת החדשה, במאה ה-16, עד מחצית המאה ה-19, כאשר בוטלו בהדרגה הגטאות באירופה עם כינון שוויון זכויות ליהודים. הבחירה במונח הישן, הייתה אופיינית לתעמולה הנאצית, אשר נקטה ברמייה והטעייה של הציבור הגרמני בתוך גרמניה הנאצית, כלפי מדינות אחרות בנות ברית או אויבות, והן כלפי היהודים.

היסטוריונים של השואה מנו מספר סיבות להקמתם של הגטאות. האחת, בעקבות האידאולוגיה האנטישמית הקיצונית של הנאציזם, הגטו בודד את היהודים מן החברה הכללית. השנייה, שימש כמקום ריכוז נוח, שבו עבדו או ממנו הוצאו היהודים לעבודות כפייה ולעיתים אף שולחו למחנות ההשמדה.

והשלישית, למעשה, שימש הגטו כאמצעי חיסול של האוכלוסייה היהודית בגטו עצמו עקב תנאי המחיה הצפופים, התברואה הלקויה והתזונה הדלה.

גטו

גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה.

בנרטיב הציוני קיבל מושג הגטו גם משמעות כללית ומופשטת יותר - כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה הסתגרות היהודים, בין מרצון ובין מכורח, מפני העמים האחרים. המילה "גטו" שולבה ביצירותיהם של הוגים ציונים: בנימין זאב הרצל אשר כתב חיבור ספרותי בשם "הגטו החדש" וישראל זנגביל שכתב את "ילדי הגטו". לשני החיבורים הייתה השפעה על בני תקופתם ולאחריה.

המונח משמש כיום לציון כל אזור עירוני המובדל או מתבדל תרבותית מסביבתו, ועל פי רוב מוכה-עוני.

הרמן הפלה

הרמן יוליוס הפלה (בגרמנית: Hermann Julius Hoefle (מידע • עזרה); 19 ביוני 1911 - 21 באוגוסט 1962) היה קצין אוסטרי נאצי בדרגת שטורמבאנפיהרר. שימש כסגנו של אודילו גלובוצניק במהלך מבצע ריינהרד, תפקד כמומחה גירוש והשמדה של המבצע. בפעולותיו תרם רבות להשמדת העם היהודי בשואה ולביצוע פשעי מלחמה.

יודנלאגר

יונדלאגר, בקיצור יולאג (בגרמנית: Judenlager או Julag, בעברית: "מחנה היהודים") היה מחנה ריכוז ארעי, שהוקם ליהודים על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה, לרוב בסמוך לאתרי מגוריהם (בתחילת המלחמה) ואחר כך בסמוך לאתרי גטאות ולאחר שחוסלו, בדרך כלל בשטח מצומצם של אותו גטו.

יירגן שטרופ

יירגן שטרוֹפ (בגרמנית: Jürgen Stroop, נולד יוזף שטרופ;‏ 26 בספטמבר 1895 - 6 במרץ 1952) היה קצין בכיר באס אס ופושע מלחמה נאצי שפיקד על דיכוי מרד גטו ורשה.

לחווא

לחווא (בבלארוסית וברוסית: Лахва; בפולנית: Łachwa; ביידיש: לאַכװע) היא עיירה בבלארוס. הגטו שהיה בה, גטו לחווא, היה מראשוני הגטאות שהתמרדו נגד הנאצים בשואה.

לחווא ממוקמת כ-200 קילומטר מדרום למינסק וכ-80 קילומטר ממזרח לפינסק, צפונית לביצות פריפייט.

מרידות בגטאות

מרידות התרחשו בעשרות גטאות שהוקמו במהלך שואה על ידי הנאצים ועוזריהם.

סטארה מילוסנה

מילוסנה סטארה (מילוסנה) הייתה עיירה השוכנת ליד תחנת הרכבת, במרחק של כ-20 ק''מ מוורשה שמרכז פולין. היא מוקפת יערות ולכן שימשה מקום קיט לתושבי וורשה הסמוכה. עם התפתחות המקום, בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הגיעו למקום מספר משפחות יהודיות מאוקנייב, גרוכוב וממינסק מאזובייצקי. הם התרכזו בשכונה אחת מצפון לפסי הרכבת. פרנסתם של יהודי מילוסנה היתה מבוססת על מסחר זעיר ומלאכה: היו ביניהם חייטים, סנדלרים ונגרי בניין.בשנת 1968 היא שולבה בעיירה וסיולה ובהמשך סופחה לוורשה.

סטניסלבצ'יק

סטניסלבצ'יק (באוקריאנית: Stanislavchyk) הוא כפר אוקראייני קטן השוכן ברובע של אזור ויניציה שבאוקראינה. הוא משתרע על שטח של 6.8 קמר.

פוטנוק

פוטנוק (בהונגרית: Putnok) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה,, הממוקמת במרחק של 40 ק"מ ממישקולץ ((Miskolc בין הרי בוק (Bukk) לבין נהר סאג'ו (Sajo) )

פרושקוב

העיר פרושקוב (בפולנית: Pruszków) שבפולין נוסדה ב-1916 מאיחודם של כמה כפרים סמוכים. בשנת 1918 חיו בעיירה 8,000 תושבים. מספרם עלה ל-12,000 תוך זמן קצר, בהיות המקום מרכז מסחרי לכפרי הסביבה, ובו תחנת הרכבת ותחנת החשמלית לוורשה, היחידות באזור. לימים התפתחה תעשייה בעיירה, וכללה בית חרושת לנייר, לייצור גומי ואחרים.

יהודים התיישבו בפרושקוב במחצית השנייה של המאה ה-19 והקהילה היהודית הייתה לאוטונומית בראשית המאה העשרים. בזמן מלחמת העולם השנייה הוקם בפרושקוב גטו ולאחר מכן יהודי פרושקוב גורשו לגטו ורשה.

פרידריך-וילהלם קריגר

פרידריך-וילהלם קריגר (בגרמנית:Friedrich-Wilhelm Krüger;‏ 8 במאי 1894, שטרסבורג, הקיסרות הגרמנית - 10 במאי 1945, גונדרטסהאוזן, אזור הכיבוש האמריקאי באוסטריה) היה קצין בכיר באס אס ופושע מלחמה נאצי, שכיהן כמפקד האס אס והמשטרה של הגנרלגוברנמן מהקמתו ועד סוף 1943.

צ'ורנה

צ'ורנה (בהונגרית: Csorna, ביידיש: טשארנא) היא עיירה קטנה במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-10,000 תושבים, השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה. בצ'ורנה נולד גם נשיא הונגריה מאז 2012 יאנוש אדר.

יהודים החלו להתיישב בצורנה במחצית השנייה של המאה ה-18. בראשית התיישבותם היו כ-27 תושבים יהודים בעיירה, אך במהלך השנים נוספו לה כמה מאות יהודים נוספים ובשנת 1930 גרו בה 795 אנשים. מאות מהתושבים היהודים שגרו בצורנה נרצחו בשואה ולא ידוע על יהודים המתגוררים בה כיום.

קווידרנה

קוִוידַרְנָה (בליטאית: Kvėdarna; בפולנית: Konstantynowo; ביידיש: כווידאן, חווידאן) היא עיירה במחוז משנה שיללה שבמחוז טאורגה (טווריג), במערב ליטא. בשנת 2011 חיו בקווידרנה 1,597 איש.

את העיירה חוצה כביש מס.165 טאורגה-מז'ייקי (Mažeikiai).

קרבו

קרבו (בבלארוסית: Крэва ברוסית: Крéво, בפולנית: Krewo; ביידיש: קרעווע) היא עיירה במחוז הורדנה שבבלארוס. שמה של העיירה נובע משם שבט הקריביצ'ים, שבט סלאבי מזרחי שהתיישב במקום במאה ה-13.

רודולף לנגה

רודולף לַנגֶה (בגרמנית: Rudolf Lange; ‏18 באפריל 1910 - 23 בפברואר 1945) היה מפקד משטרת הביטחון והאס דה בריגה. הוכר כאחד מהמבצעים הראשיים של השמדת יהודי לטביה בתקופת השואה.

יחידת הקומנדו בפיקודו רצחה עשרות אלפי יהודים והוא פיקד על הריגות המוניות.

השתתף בועידת ואנזה כמומחה לרצח המוני.

שמואל בוגלר

שמואל בוגלר (נולד ב-22 בנובמבר 1929) הוא ניצול שואה, משבויי גוש עציון במלחמת העצמאות, תת ניצב בדימוס במשטרת ישראל, לשעבר מזכ"ל המועצה הלאומית למניעת תאונות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.