האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד

האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (Stanford Encyclopedia of Philosophy - SEP) היא אנציקלופדיה מקוונת לפילוסופיה הפתוחה לגישה חופשית ומתוחזקת על ידי אוניברסיטת סטנפורד. ה-SEP פותחה בתחילה בעזרת מימון ציבורי מהקרן הלאומית למדעי הרוח והקרן הלאומית למדע בארצות הברית. התוכנית לגיוס כספים ארוך טווח כדי לשמור על גישה חופשית לאנציקלופדיה, נתמכת על ידי ספריות רבות, בהן ספריות אוניברסיטאיות.

מוסדות אלה תורמים תחת תוכנית שהוכנה על ידי ה-SEP בשיתוף פעולה עם הקואליציה למקורות אקדמיים (SPARC), הקואליציה הבינלאומית של שותפויות ספריות (ICOLC) ורשת הספריות הדרום-מזרחית (SOLINET), עם תרומות משוות מטעם הסוכנות הלאומית למדעי הרוח.

כל מאמר נכתב ומתוחזק בידי מומחה בתחומו, לרבות פרופסורים מלמעלה מ-65 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם. מחוץ להיותה מקוונת, האנציקלופדיה מבוססת על הגישה האקדמית המסורתית של רוב האנציקלופדיות וכתבי-העת האקדמיים, במטרה להגיע לאיכות מרבית:

  • מחבר מומחה הנבחר על ידי עורך או ועדת עורכים בעלת ידע (הגם שלא בהכרח מומחיות) בתחום המכוסה על ידי האוניברסיטה; וגם
  • ביקורת עמיתים.

את האנציקלופדיה יצר בשנת 1995 אדוארד נ. זלטה, במטרה לבנות אנציקלופדיה דינמית המתעדכנת בקביעות, ובכך אינה מתיישנת לעולם, בניגוד לאנציקלופדיות המודפסות. כתב-היסוד של האנציקלופדיה מאפשר פרסום מאמרים מנוגדים באותו הנושא על מנת לשקף את חילוקי-דעות הבלתי-נמנעים בין הפילוסופים. נכון לינואר 2017, היו באנציקלופדיה 1,554 ערכים.

סמליל האנציקלופדיה

קישורים חיצוניים

אידיאליזם גרמני

אידיאליזם גרמני (המכונה גם אידיאליזם פוסט-קאנטיאני, פילוסופיה פוסט-קאנטיאנית, או רק פוסט-קאנטיאניזם) הייתה תנועה פילוסופית שהתפתחה בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. היא החלה כתגובה לביקורת התבונה הטהורה והאידיאליזם הטרנסצנדנטלי של עמנואל קאנט. בנוסף, האידיאליזם הגרמני היה קשור באופן הדוק, הן ברומנטיקה והן בנאורות.

ההוגים הבולטים ביותר בתנועה זו ביותר היו: יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך וילהלם שלינג, וגאורג וילהלם פרידריך הגל, וכן "הרומנטיקנים של ינה" (פרידריך הלדרלין, פרידריך שלגל, ונובאליס). בנוסף, קשורים בתנועה גם פרידריך היינריך יעקבי, גוטליב ארנסט שולץ, קרל לאונרד ריינהולד, שלמה מיימון ופרידריך שליירמאכר.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

ג'ואנג דזה

ג'ואנג דזה (בסינית מסורתית 莊周 או 莊子; באנגלית Zhuang Zhou או Zhuangzi) היה פילוסוף סיני רב-השפעה שחי לדעת סינולוגים בסביבות המאה ה-4 לפנה"ס במהלך תקופת המדינות הלוחמות, תקופה בה הפילוסופיה הסינית הייתה בפריחה. על שמו קרוי ספר הג'ואנג דזה, שהוא אחד מהטקסטים העיקריים של הדאואיזם. לעברית הספר תורגם תחת השם "הספר האמיתי של פריחת הדרום" על ידי דן דאור.

ג'ואנג דזה ידוע בין היתר בשל "טיעון הפרפר" המושווה ל"טיעון החלום" מתוך ההגיונות של רנה דקארט.

האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה

האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית: Internet Encyclopedia of Philosophy‏, בראשי תיבות: IEP) היא אנציקלופדיה חופשית ומקוונת בנושאי פילוסופיה ופילוסופים שנוסדה על ידי ג'יימס פיסר בשנת 1995. העורכים כיום הם ג'יימס פיסר וברדלי דאודן. הצוות כולל גם מספר רב של עורכי משנה לתחומים מסוימים כמו גם מתנדבים. הגם שאיכותה גבוהה, האנציקלופדיה בדרך כלל קריאה ובסיסית יותר מהאנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד.

החדר הסיני

החדר הסיני הוא ניסוי מחשבתי שהציע הפילוסוף ג'ון סרל בשנת 1980, כדרך למתוח ביקורת על מבחן טיורינג וגישות הבינה המלאכותית ה"קשה" והפונקציונליזם, בטענה שמבחן זה אינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין. בנוסף על כך, טיעון החדר הסיני מהווה אינדיקציה אפשרית לקיומה של נשמה מטאפיזית.

האמונה העומדת בבסיס הבינה המלאכותית ה"קשה" היא שמכונה שעוברת את מבחן טיורינג יכולה להיחשב כ"חושבת" באותו מובן כמו אדם, או לחלופין ניתן להציג זאת כאילו מוחם של בני אדם הוא מחשב (מסוג כלשהו) שמריץ תוכנית. תומכי גישה זו מאמינים גם שמערכות שידגימו יכולת כזו עוזרות לנו להסביר את אופן המחשבה של בני אדם. אמונה שלישית, חיונית לשתיים הקודמות, היא שהמצע הביולוגי במוח אינו חיוני למחשבה. סרל מסכם את נקודת ההשקפה הזו, לה הוא מתנגד, באופן הבא:

"המחשב אינו רק כלי לחקר המוח; יתרה מזאת; מחשב שתוכנת כראוי הוא למעשה מוח, במובן שניתן לומר על מחשבים שניתנה להם התכנה המתאימה שהם מבינים ויש להם מצבים קוגניטיביים נוספים" (הופשטטר ודנט, 353)ניתן לעקוב אחריו שורשיו ההיסטוריים של הטיעון אל לייבניץ שהציב טיעון המכונה טיעון הטחנה: נניח, אומר לייבניץ, שניתן לבנות מכונה שמגיבה ממש כמו אדם. האם ניתן להסיק שמדובר בדעת (mind)? לא, מפני שאם נחדור לקרבי המכונה לא נמצא אלא גלגלי שיניים כבאותה טחנת קמח.

מאז הוצג הטיעון ב-1980 הוא עורר דיונים ערים בתחומי ידע מרובים, אך לא קיים קונצנזוס באשר למשמעות הטיעון. מחד יש הטוענים שהטיעון שומט לגמרי את הקרקע מהגישה הפונקציונליסטית, הטוענת ש"אם לא ניתן להבדיל בין מכונה לאדם, הרי המכונה היא אדם" ומאידך קיימת הטענה שהטיעון כולו מבוסס על אינטואיציה ולכן אינו תקף.

הנס גאורג גדמר

הנס גאורג גדמר (בגרמנית: Hans-Georg Gadamer; ‏11 בפברואר 1900 – 13 במרץ 2002) היה פילוסוף גרמני, שחיבורו הידוע ביותר היה "אמת ומתודה".

ז'אן בודריאר

ז'אן בודריאר (בצרפתית: Jean Baudrillard; ‏27 ביולי 1929 – 6 במרץ 2007) היה פילוסוף של התרבות, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה של פריז, פרשן פוליטי וצלם. עבודתו נקשרת בדרך-כלל בפוסטמודרניזם ובפוסט סטרוקטורליזם.

בודריאר נולד בריימס שבצרפת ב-27 ביולי 1929. תרגם לצרפתית את כתביהם של קרל מרקס וברטולט ברכט. באמצע שנות ה-60 עבר לעסוק בסוציולוגיה.

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, לכימיה אורגנית ולנוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע. בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון החריף, ובכלל זה בהתבטאויות רדיקליות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

כוליות ואינסוף

כוליות ואינסוף: מסה על החיצוניות (בצרפתית: Totalité et Infini: essai sur l'extériorité) הוא חיבור פילוסופי מאת עמנואל לוינס שיצא לאור ב-1961. "כוליות ואינסוף" מכיל את עיקרי שיטתו של לוינס מתקופת הגותו האמצעית, האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד ואנציקלופדיה בריטניקה מחשיבות אותו, לצד "אחרת מהיות", לאחד משני חיבוריו החשובים ביותר.

החיבור נכתב בתור התזה המרכזית בדוקטורט ד'אטה של לוינס.

בעקבות "כוליות ואינסוף", ז'אק דרידה פרסם את "אלימות ומטפיזיקה: מאמר על המחשבה של עמנואל לוינס", שנכלל באסופת המאמרים המשפיעה שלו "כתיבה והבדל" .

הספר תורגם לעברית על ידי רמה איילון, ומצורפת לו הקדמה מאת ד"ר ז'ואל הנסל, העורכת המדעית.

נלסון גודמן

הנרי נלסון גודמן (7 באוגוסט 1906 – 25 בנובמבר 1998) היה פילוסוף אמריקאי-יהודי, שהתעסק בלוגיקה, פילוסופיה של השפה, פילוסופיה של המדע, ואסתטיקה. ידוע בשל עיסוקו בבעיית האינדוקציה.

עצם מתמטי

עצם מתמטי או אובייקט מתמטי הוא מושג מהפילוסופיה של המתמטיקה, שמתייחס לעצם מופשט המופיע במתמטיקה.

עצם מתמטי הוא כל דבר שמוגדר באופן פורמלי וריגורוזי. דוגמאות לעצמים מתמטיים הם מספרים, קבוצות, פונקציות ויחסים.

בגאומטריה, כענף של המתמטיקה, קיימים עצמים כמו נקודות, ישרים, מצולעים, מעגלים, ספירות, פאונים ויריעות.

באלגברה, ענף אחר של המתמטיקה, ישנם עצמים מסוג חבורות, חוגים ושדות.

פול ריקר

פול ריקר (בצרפתית: Jean Paul Gustave Ricœur;‏ 27 בפברואר 1913 – 20 במאי 2005, צרפת) היה פילוסוף צרפתי הנודע בעיקר בשילוב שערך בין מספר תחומים: תיאור פנומנולוגי, פרשנות הרמנויטית ופסיכואנליזה. ככזה, הוא קשור בשני הרמנויטים-פנומנולוגים מרכזיים אחרים, מרטין היידגר והאנס גאורג גדמר, וכן בהגותו של זיגמונד פרויד.

פילוסופיה של ההיסטוריה

פילוסופיה של ההיסטוריה או היסטוריוסופיה היא תחום ידע העוסק במהותה וערכה של ההיסטוריה. בשאלות: האם ההיסטוריה מבטאת אמת, האם היא מוגדרת כמדע, כיצד היא צריכה להיראות, ומה הערך שלה מבחינה תרבותית ואנושית.

פרידריך היינריך יעקבי

פרידריך היינריך יעקבי (בגרמנית: Friedrich Heinrich Jacobi ;‏ 25 בינואר 1743 - 10 במרץ 1819) היה פילוסוף גרמני. יעקבי נחשב לאחד מאבות הרומנטיקה הגרמנית, ולהוגה בולט באידיאליזם הגרמני.

תומאס קון

תומאס סמואל קון (אנגלית: Thomas Samuel Kuhn;‏ 18 ביולי 1922 - 17 ביוני 1996), היסטוריון ופילוסוף של המדע, אמריקאי ממוצא יהודי. נחשב לאחד מהפילוסופים של המדע החשובים ביותר במאה ה-20.

בשנת 1962 הוציא את ספרו מעורר המחלוקת "המבנה של מהפכות מדעיות" שזכה להשפעה הן בחוגים האקדמיים והן בחוגים העממיים, שבו הציג את המונח "תהליך שינוי פרדיגמטי".

קון הביא מספר טענות ידועות בנוגע להתקדמות הידע המדעי: התחומים המדעיים עוברים "שינויים פרדיגמטיים" תקופתיים שאינם מתפתחים בצורה ליניארית ומתמשכת בלבד, והשינויים האלו פותחים גישות חדשות לצבירת והבנת ידע שמדענים קודמים לא יכולו להשיג בעצמם.

בנוסף, הרעיון של האמת המדעית, אינו יכול להיקבע רק על ידי קריטריונים אובייקטיביים, אלא הוא מוגדר גם על ידי "הסכמה" של הקהילה המדעית. פרדיגמות מתחרות הן לעיתים קרובות בלתי ניתנות להשוואה או לשיפוט; כלומר, הן תיאור בלתי מתפשר או מוסכם של המציאות. לפיכך, הבנתנו שלנו את המדע לעולם אינה יכולה להסתמך על "אובייקטיביות" בלבד. המדע חייב להסביר גם פרספקטיבות סובייקטיביות, שכן כל המסקנות האובייקטיביות מבוססות בסופו של דבר על התניה סובייקטיבית של החוקרים או על השקפת עולמם והזווית התרבותית של חוקריה ומשתתפיה.

תור הזהב של האסלאם

תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האמנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה. בתקופה זאת אימפריות מוסלמיות שלטו על כל המזרח התיכון, מרכז אסיה, צפון אפריקה וספרד. תחת שליטים מוסלמים נבנו מוסדות לימוד כגון בית החוכמה בבגדד, וכן האוניברסיטאות הראשונות. מלומדים מוסלמים שקדו על איסוף ותרגום לערבית של כתבי היד החשובים של התרבויות העתיקות (יוון, פרס, הודו וסין), למדו, פירשו והרחיבו אותם וכן פיתחו ענפי ידע חדשים כמו האלגברה והטריגונומטריה. בתקופה זאת פעלו תחת שלטון אסלאמי מספר רב של אנשי אשכולות שנחשבים לענקי התרבות האנושית והכוללים את אבן סינא הנחשב לאבי הרפואה המודרנית, אבן אל-היית'ם שייסד את האופטיקה המודרנית, עומר ח'יאם, פירדוסי אבן רושד ורבים אחרים.

תשלום עתי ותשלום חד-פעמי

בתחום דיני הנזיקין, תשלום עתי ותשלום חד-פעמי הם שתי שיטות לתשלום פיצויים: פיצויים הנפרסים לאורך תקופה ארוכה (פיצויים עתיים) ופיצויים שניתנים באופן חד-פעמי. קביעת סוג הפיצוי תלויה בגורמים רבים ויש לה השפעה רבה על הניזוק, על המזיק ועל מערכת המשפט.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.