האלף ה-6 לפנה"ס

האלף ה-6 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 6,000 לפנה"ס עד סוף שנת 5,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-60 לפנה"ס עד סוף המאה ה-51 לפנה"ס).

במהלך האלף ה-6 לפנה"ס אוכלוסיית העולם גדלה באופן דרמטי כתוצאה מהמהפכה הנאוליתית - מכ-10 מיליון עד 40 מיליון.[1]

מילניום:

האלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס

מאות:

המאה ה-60 לפנה"ס • המאה ה-59 לפנה"ס • המאה ה-58 לפנה"ס • המאה ה-57 לפנה"ס • המאה ה-56 לפנה"ס • המאה ה-55 לפנה"ס • המאה ה-54 לפנה"ס • המאה ה-53 לפנה"ס • המאה ה-52 לפנה"ס • המאה ה-51 לפנה"ס

אירועים בולטים

  • סביב 6000 לפנה"ס - תקופת הנחושת מגיעה לאזור הסהר הפורה. שימוש ראשון בנחושת במזרח התיכון.
  • סביב 6000 לפנה"ס - המתיישבים הראשונים מגיעים לכרתים, כנראה מהמזרח התיכון.
  • סביב 6000 לפנה"ס - החקלאות הנאוליתית מתפשטת ברחבי אזור הבלקן.
  • סביב 6000 לפנה"ס - התרבות הנאוליתית מגיעה לאזור צפון מערב סין.
  • סביב 5760 לפנה"ס - התפרצות של הר הגעש פוי דה דום (שנמצא באזור בו נמצאת כיום צרפת).
  • סביב 5700 לפנה"ס - התפרצות של הר הגעש מזמה יוצרת את קרייטר לייק באזור בו נמצאת כיום מדינת אורגון.
  • סביב 5600 לפנה"ס - תחילת תהליך המדבור של צפון אפריקה, אשר בסופו של דבר הוביל להיווצרות ל מדבר סהרה. ייתכן שתהליך המדבור הוביל רבים להגר לאזור הנילוס במזרח, ובכך הוביל בהמשך להיווצרות הציוויליזציה המצרית.
  • סביב 5500 לפנה"ס - החקלאות מגיעה למצרים העתיקה.
  • סביב 5450 לפנה"ס - התפרצות הר הגעש הקלה הממוקם בחלקה הדרומי של איסלנד.
  • סביב 5200 לפנה"ס - המתיישבים הראשונים מגיעים למלטה.
  • סביב 5000 לפנה"ס - החקלאות מגיעה לאירופה.

תגליות והמצאות

  • החקלאות מגיעה לעמק הנילוס.
  • הומצאה המחרשה .
  • לבנים נוצרות לראשונה בפרס.
  • יין נוצר לראשונה בפרס.

הערות שוליים

  1. ^ Jean-Noël Biraben, "Essai sur l'évolution du nombre des hommes", Population 34-1 (1979), 13-25.
האלף ה-5 לפנה"ס

האלף ה-5 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 5,000 לפנה"ס עד סוף שנת 4,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-50 לפנה"ס עד סוף המאה ה-41 לפנה"ס).

במהלך האלף ה-5 לפנה"ס החקלאות התפשטה מאזור המזרח הקרוב לצפון ומרכז אירופה. החלו להתפתח תרבויות עירוניות במסופוטמיה ואנטוליה תוך המצאת הגלגל. שימוש בנחושת התרחב והחלה התקופה הכלקוליתית. שימוש בחיות בית התפשט לאיראסיה כולה והגיע לסין.

לפי הערכות אוכלוסיית העולם הגיעה לכ-40 מיליון איש.

האלף ה-7 לפנה"ס

האלף ה-7 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 7,000 לפנה"ס עד סוף שנת 6,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-70 לפנה"ס עד סוף המאה ה-61 לפנה"ס).

הג'ילר

הג'ילר (טורקית Hacilar) הוא יישוב מתקופת האבן בדרום-מערבה של אסיה הקטנה, כ-25 ק"מ מדרום-מערב לעיר בורדור שבטורקיה. הממצאים המוקדמים ביותר בתל הם משנת 7040 לפנה"ס לערך מהתקופה הנאוליתית, והוא ננטש ויושב מחדש מספר פעמים.

בשנת 1956 הצביע מורה מקומי על התל בפניו של הארכאולוג הבריטי ג'יימס מלארט, ושנה לאחר מכן החל האחרון לחפור במקום. הממצאים הועברו למוזיאון לתרבויות אנטוליה באנקרה. בתי התל נבנו על שכבת אבן שנועדה להגן עליהם מפני נזקי המים ונערכו סביב חצרות פנימיות. הקירות היו עשויים מעץ, תערובת של עץ או אבני בוץ. הגגות נתמכו על ידי עמודי עץ והסברה היא כי בבתים הייתה קומה שנייה העשויה גם היא מעץ. הקירות הפנימיים היו חלקים וללא ציורים או עיטורים.

בשכבות מאוחרות יותר בתל התגלו אבני רחיים, מכתשים ותנורים ביתיים. לקירות נוספו גומחות, המטבח הופרד מיחידת המגורים והקומות העליונות שימשו לאחסון דגנים או כפינות עבודה.

הכפר הנאוליתי בעתלית-ים

הכפר הנאוליתי בעתלית-ים שוכן בתוך הים במרחק 400 מטר מקו החוף, מערבית לשפך נחל אורן בעורפו של רכס כורכר טבוע, שבהמשכו דרומה נמצא מבצר עתלית הצלבני. האתר נמצא בעומק של 12-8 מטר מתחת לפני הים. אך בזמן שהיה מיושב נמצא קו החוף ממערבית לרכס הכורכר והכפר שכן על גדתו הדרומית של נחל אורן. המבנים וקטעי הריצוף התגלו על שטח של כ-30 דונם, הממצא היה מפוזר על שטח של כ-60 דונם ומתוארך לסוף התקופה הנאוליתית קדם קרמית ג', בסוף האלף ה-7 לפנה"ס. האתר כולל מבני אבן, באר מים, מוקדי שריפה, מתקנים, קברים, ממצא קטן וממצא אורגני.

הרי זגרוס

הרי זגרוס (פרסית: رشته كوه زاگرس; ארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; כורדית: زنجیره‌چیاکانی زاگرۆس; לורית: کو یه لی زاگروس; ערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז. הרים אלה מהווים את גבולו המזרחי של המזרח התיכון, לפי הגדרות מסוימות. ההר הגבוה ביותר ברכס זה הוא דנא שפסגתו מתנשאת לגובה 4,409 מטר.

מכרות הצור הנאוליתיים בספיין

מכרות הצור הנאוליתיים בספיין (בצרפתית: Minières néolithiques de silex de Spiennes) שוכנים בעיירה ספיין שבעיר מונס בדרום בלגיה. מכרות צור ממחישים את התפתחותן של החברות הראשונות שנושבו במקום קבע, כאלף שנים לאחר תחילתה של תקופת האבן החדשה. החל באלף ה-5 לפנה"ס החלה התפתחות מהירה באורחות החיים, שהפכו למורכבים יותר, החלו הקמת יישובי קבע על פני הקרקע, והומצאו שיטות חפירה וכריה חדשות. המכרות בספיין הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

מקדש הנמרים

מקדש הנמרים הוא אתר ארכאולוגי, בו התגלה מקדש פתוח ששימש אתר פולחן פרהיסטורי. האתר שוכן ממזרח לכביש הגישה ליישוב שחרות, צפונית-מזרחית לנמל התעופה עובדה שבבקעת עובדה. המקום הוא אחד מכ-160 מקדשים פתוחים שנתגלו עד כה בנגב ובמזרח סיני, והוא היה בשימוש במשך כ-4000 שנים, החל מאמצע האלף ה-6 לפנה"ס (תקופת האבן החדשה המאוחרת) ועד המחצית הראשונה של האלף ה-2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה).

עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)

עין ע'זאל (בערבית: عين غزال) הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הנאוליתית השוכן בירדן בנחל יבוק בקצה הצפוני מזרחי של רבת עמון.

אתר זה הוא אחד האתרים הנאוליתיים הגדולים בעולם. שטחו הוא מעל 150 דונם, והוא משתרע על שתי גדות היבוק. תחילת ההתיישבות באתר הייתה בשנת 7250 לפנה"ס לערך והוא היה מיושב ברציפות יותר מאלפיים שנה עד שנת 5000 לפנה"ס לערך. היישוב שכן בסמוך לגבול המזרחי של האזורים בהם ניתן לקיים חקלאות בעל.

עמק ססגון

עמק ססגון שוכן בצפון מזרח בקעת תמנע, כ-25 ק"מ מצפון לאילת וכ-3 ק"מ ממערב לכביש 90, וממערב לקיבוץ אליפז. סביב העמק ניצבות גבעות מִשאר של אבן חול נובית ובלבו עובר "שביל ישראל". העמק מצוי מחוץ לגבולות פארק תמנע והוא פתוח ללא תשלום לציבור. מאז 2007, מתנהל מאבק ציבורי נגד הקמת מתחם מלון בתוך העמק, במטרה להשאירו במצבו הטבעי.

ערים בישראל

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 92%, והוא בין הגבוהים בעולם. 82% מתושבי המדינה מתגוררים ב-79 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררת כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום

בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים. צלמיות יוצרו מחומרים שונים בעיקר טין, אבן ומתכת. על פי הצלמיות ניתן ללמוד על מנהגי פולחן, אורחות חיים ומנהגים של התרבויות השונות לאורך ההיסטוריה. מקום הימצאן הפיזי בחפירה ארכאולוגית והקשרן (בבית, במצבור אשפה, במבנה פולחני וכדומה) מאפשר הסקת מסקנות לגבי תכליתן, כגון חפצי קדושה, פוריות וקמע מזל.

הצלמיות הקדומות ביותר במזרח הקרוב הופיעו במהלך התרבות הנאטופית, כ-15,000–11,500 שנה לפני זמננו, וביתר שאת בתקופה הנאוליתית קדם-קראמית (מחצית האלף ה-9 לפנה"ס – ועד סוף האלף ה-6 לפנה"ס). באירופה ובצפון אסיה נמצאו צלמיות המתוארכות לתקופה הפלאוליתית העליונה (18,000-43,000 לפנה"ס) הנקראות צלמיות ונוס. אלה צלמיות של אישה שמנה או בהיריון מתקדם. משמעותן התרבותית אינה ידועה.

מהתקופה הפרהיסטורית ועד התקופה הרומית, התפתחו צלמיות החרס באופן שונה מאזור לאזור. במאה ה-5 חדל ייצור צלמיות החרס כמעט לחלוטין, ככל הנראה בעקבות השתלטות הנצרות וזיהוי הצלמיות עם האלילוּת.

תל חלף

תל חלף (בערבית: تل حلف) הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה בצפון-מזרח סוריה, ליד הגבול עם טורקיה. האתר שוכן קרוב לעיר ראס אל-עין (Ras al-Ayn) , בעמק הפורה ועל גדתו הדרומית של נהר החבור. בתל זה נמצאה לראשונה תרבות מהתקופה הנאוליתית האלף ה-6 לפנה"ס, שקיבלה את השם "תרבות חלף" על שם התל. התרבות מאופיינת בקרמיקה מזוגגת צבועה הכוללת עיטורים גאומטריים וציורי חיות. באתר שכנה העיר גוזן (גוזאנה), המוזכרת במקרא כאחת הערים אליהן הוגלו עשרת השבטים. בזמן מלחמת האזרחים בסוריה נשלט האזור על ידי היחידות להגנת העם.

לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריההאלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"ס • האלף ה-6 לפנה"ס • האלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"סהמאה ה-5 לפנה"סהמאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6המאה ה-7המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.