האלף השני

האלף השני (המילניום השני) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1001 לספירה עד שנת 2000 לספירה.

אוכלוסיית העולם גדלה באופן חסר תקדים במהלך האלף השני - מ-310 מיליון בשנת 1000 לספירה ל-6 מיליארד בשנת 2000 לספירה (כמעט פי 20). בעוד שלקחו קרוב ל-700 שנים עד שכמות האוכלוסייה הוכפלה מ-310 מיליון ל 600 מיליון, במהלך שלוש מאות השנים האחרונות של האלף השני, שיעור הריבוי הטבעי הגיע לשיא של 1.8% לשנה במחצית השנייה של המאה העשרים. הגלובליזציה וצמיחת האוכלוסין הניכרת השפיעו רבות על החברה והסביבה, ובמקרים רבים גרמו לעוני קיצוני, לשינוי האקלים, לזיהום, ולהכחדה של מיני חיות.

העולם החדשהמהפכה האמריקאיתהמהפכה הצרפתיתהמוות השחורנפוליאון בונפרטהטלפוןמטוסאפולו 11נשק גרעינינורה חשמליתתנ"ך גוטנברג
משמאל, עם כיוון השעון: בשנת 1492 מגיע הנווט האיטלקי כריסטופר קולומבוס לאמריקה; המהפכה האמריקנית; המהפכה הצרפתית; הטלת הפצצה האטומית על עיר הנמל נגסאקי במהלך מלחמת העולם השנייה; המצאת הנורה החשמלית; ב-1969 בפעם הראשונה בתולדות האנושות בני אדם מגיעים לירח במהלך משימת אפולו 11; במאה ה-20 המטוס הופך לאמצעי התחבורה הפופולרי ביותר לנסוע למרחקים גדולים; בתחילת המאה ה-19 נפוליאון בונפרטה משפיע על צרפת ואירופה עם התרחבות ומודרניזציה; אלכסנדר גרהם בל ממציא את הטלפון; בשנים 1348 עד 1350 מגפת המוות השחור הורגת בתוך שנתיים מעל ל-100 מיליון אנשים ברחבי העולם, ומעל למחצית מאוכלוסיית אירופה. (תמונת הרקע: קטע מתנ"ך גוטנברג, אשר בשנות ה-50 של המאה ה-15 היה לספר הראשון שהודפס בייצור המוני ואשר הוביל לראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה.)

מילניום:

האלף הראשוןהאלף השניהאלף השלישי

מאות:

המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15
המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20

מאפיינים

על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית, האלף השני מתחלק ל-2 חלקים כמעט שווים.

החלק הראשון מתאפיין בהמשך מסוים של האלף הראשון - המשכם של ימי הביניים באירופה, המשך תור הזהב של האסלאם במזרח התיכון, באמריקה המשך שליטתן של התרבויות הפרה-קולומביאניות, ובמזרח הרחוק המשך הדומיננטיות של שושלות סין הקיסרית - שהופרעה בשלב מסוים באופן דרמטי על ידי עלייה של האימפריה המונגולית.

החלק השני של האלף השני נקרא בהיסטוריוגרפיה המערבית העת החדשה. בתקופה זו התרחשו שינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים של בני האדם: דת, פוליטיקה, תעשייה, חברה, כלכלה, מסחר, תחבורה, תקשורת, מיכון, מדע, רפואה, טכנולוגיה ותרבות. תמורות אלה שינו את "העולם הישן" למה שמכונה "העולם המודרני" או "העולם החדש".

נהוג לסמן את המעבר בין התקופות סביב המאה ה-15, כאשר היסטוריונים שונים מצביעים עם מאורעות שונים כמאורע המכונן שהתחיל את העת החדשה. חלק מהמאורעות הללו הם המצאת הדפוס בשנת 1456, גילוי אמריקה בשנת 1492, תחילת המהפכה הפרוטסטנטית בשנת 1517 ועוד. כך או אחרת, המחצית השנייה של האלף השני עבר העולם סדרה של מהפכות, שהתרחשו תחילה באירופה או בעולם המערבי, והתפשטו בהדרגה בכל העולם. חלק מהמפכות שהתרחשו בתקופה זו הן מהפכת הדפוס, המהפכה המדעית, ליברליזציה דרמטית של החברה ושל הכלכלה שהביאה בצידה גם דמוקרטיזציה, המהפכה התעשייתית, גלובליזציה ועוד.

אישים בולטים

  • הרמב"ם (1135–1204), מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש מדע ורופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות.
  • צלאח א-דין (1137–1193), הסולטן הראשון של מצרים וסוריה ומייסד השושלת האיובית. צלאח א-דין הוביל את המערכה הצבאית המוסלמית נגד כוחות הצלבנים בלבנט.
  • ג'ינגיס חאן (1162–1227), מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ואחד מגדולי המפקדים הצבאיים בכל הזמנים. האימפריה שהוא הקים נחשבת כאימפריה היבשתית הגדולה בהיסטוריה האנושית.
  • תומאס אקווינס (1225–1274), תאולוג ונזיר דומיניקני הנחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת פילוסופית ימי הביניים.
  • דנטה אליגיירי (1265–1321), משורר ופילוסוף פלורנטיני. יצירתו הגדולה ביותר, "הקומדיה האלוהית" נחשבת לאחת מהיצירות הספרותיות הגדולות של ימי הביניים המאוחרים ומהווה בסיס לשפה האיטלקית המודרנית.
  • ג'ון ויקליף (1320–1384), כומר אנגלי ממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית, שמרדה בכנסייה הקתולית
  • אבן ח'לדון (1332–1406), היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט ומפורסם, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה והכלכלה.
  • טימור לנג (1336–1405), שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית. נתפס כ"אבי האומה" האוזבקית.
  • יאן הוס (1369–1415), תאולוג ומתקן דתי בוהמי. מגדולי הוגיה של התנועה ההוסיטית, שנקראה על שמו, וממבשרי הרפורמציה הפרוטסטנטית.
  • ג'נג חה (1371–1435), אדמירל סיני שעמד בשנים 1405 - 1433 בראש שבע משלחות ימיות שיצאו מסין אל דרום-מזרח אסיה, האוקיינוס ההודי ומזרח אפריקה.
  • יוהאן גוטנברג (1398–1468), ממציא גרמני, אביה של מהפכת הדפוס, המצאה הנחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף השני לספירה.
  • ז'אן ד'ארק (1412–1431), מצביאה צרפתייה אשר מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים במאה ה-15.
  • כריסטופר קולומבוס (1451–1506), ספן איטלקי בשירות ספרד, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות. נחישותו להפליג אל הלא נודע גילתה לאירופה את ה"עולם החדש" ופתחה פרק חדש בהיסטוריה של האדם.
  • לאונרדו דה וינצ'י (1452–1519), איש אשכולות איטלקי, מגדולי אמני הרנסאנס, שקנה לו מקום ייחודי בתולדות האנושות כאדם הבקיא במרבית תחומי הידע האנושי בזמנו.
  • ואסקו דה גאמה (1469–1524), מגלה ארצות פורטוגזי, הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו.
  • ניקולאוס קופרניקוס (1473–1543), אסטרונום פולני ומתמטיקאי. ידוע כמי שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית.
  • פרדיננד מגלן (1480–1521), מגלה ארצות פורטוגלי. מגלן היה הראשון שספינותיו הצליחו להקיף את העולם, אף על פי שהוא עצמו נהרג במהלך המסע.
  • רפאל (1483–1520), צייר ואדריכל איטלקי פלורנטיני, הנחשב למייצג המושלם של תקופת הרנסאנס בשיאו בציור.
  • באבור (1483–1530), מייסד האימפריה המוגולית בהודו.
  • מרטין לותר (1483–1546), נזיר, כומר ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשון במעלה של הנצרות הפרוטסטנטית.
  • סולימאן הראשון (1495–1566), סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1520 עד 1566. בונה חומת העיר העתיקה בירושלים ומי שהקצה ליהודים את רחבת התפילה בכותל המערבי.
  • מיגל דה סרוואנטס (1547–1616), סופר ומחזאי ספרדי, הידוע בעיקר בשל הספר "דון קיחוטה דה לה מאנשה". נחשב לאחד מגדולי היוצרים בשפה הספרדית.
  • ויליאם שייקספיר (1564–1616), מחזאי ומשורר אנגלי. נחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב, כמו גם לאחד המחזאים הבולטים שפעלו אי פעם.
  • גלילאו גליליי (1564–1642), מדען איטלקי רב תחומי. נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית, אבי הפיזיקה המודרנית ואבי המדע המודרני. הוא היה גם מתמטיקאי, ופילוסוף.
  • רנה דקארט (1596–1650), פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.
  • אייזק ניוטון (1642–1727), פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
  • בנג'מין פרנקלין (1706–1790), מדינאי, מדען, סופר, ממציא, מחנך ומו"ל בעל השפעה גדולה ביותר על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ועל המדע של המאה ה-18.
  • דני דידרו (1713–1784), סופר ופילוסוף צרפתי ממבשרי עידן הנאורות בצרפת.
  • ג'ורג' וושינגטון (1732–1799), נשיא ארצות הברית הראשון בין 1789 ל-1797 ואחד מהאבות המייסדים של המדינה.
  • תומאס ג'פרסון (1743–1826), הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית.
  • וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756–1791), מלחין אוסטרי. מספר היצירות שחיבר במהלך חייו הקצרים ואיכותן יוצאת הדופן מציבים אותו כאחד מגדולי המלחינים הקלאסיים של כל הזמנים.
  • מקסימיליאן רובספייר (1758–1794) ממנהיגי המהפכה הצרפתית.
  • נפוליאון בונפרטה (1769–1821), שליט צרפת בשנים 1799 עד 1814. בשיאו, הוביל את הרפובליקה הצרפתית לכיבוש רוב אירופה המערבית והמרכזית.
  • סימון בוליבר (1783–1830), מהפכן ופוליטיקאי דרום אמריקאי. לזכותו נזקפת השגת עצמאותן של שש ארצות באמריקה הדרומית.
  • מייקל פאראדיי (1791–1867), פיזיקאי וכימאי אנגלי, ממציא הדינמו - המנוע החשמלי הראשון אי-פעם ובנוסף תרם רבות לתחומי האלקטרומגנטיות והאלקטרוכימיה, ניסח את חוק פאראדיי וגילה את הבנזן.
  • אברהם לינקולן (1809–1865), הנשיא ה-16 של ארצות הברית. נחשב לאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארצות הברית.
  • צ'ארלס דרווין (1809–1882), חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה".
  • אוטו פון ביסמרק (1815–1898), הקאנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקאנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחרי איחוד גרמניה ב-1871. נחשב לאחד המדינאים החשובים בכל הזמנים.
  • קרל מרקס (1818–1883), סוציולוג ופילוסוף גרמני מפורסם והוגה המרכסיזם. נחשב לאבי הקומוניזם.
  • המלכה ויקטוריה (1819–1901), מלכת הממלכה המאוחדת מ-20 ביוני 1837 עד מותה. במהלך שלטונה של ויקטוריה גדלה מאוד האימפריה הבריטית, ונחשבה לאימפריה החזקה ביותר בעולם.
  • לואי פסטר (1822–1895), מדען צרפתי וחלוץ במיקרוביולוגיה.
  • קלוד מונה (1840–1926), צייר צרפתי, ממייסדי ומובילי זרם האימפרסיוניזם באמנות.
  • פרידריך ניטשה (1844–1900), פילוסוף גרמני. מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסטמודרניזם.
  • תומאס אלווה אדיסון (1847–1931), ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם פונוגרף, הטלגרף הדו כיווני ועוד.
  • זיגמונד פרויד (1856–1939), חוקר, מדען, רופא, נוירולוג, אבי הפסיכולוגיה המודרנית והפסיכואנליזה.
  • ניקולה טסלה (1856–1943), פיזיקאי, מהנדס חשמל וממציא אמריקאי ממוצא סרבי. טסלה נחשב בעיני רבים כאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים וגדול מהנדסי החשמל.
  • הנרי פורד (1863–1947), תעשיין רכב אמריקאי. הנהיג את הייצור ההמוני של המכוניות והביא למהפכה של ממש בכך שהגשים חלומו של כל אדם: "רכב לכל פועל".
  • מארי קירי (1867–1934), מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות.
  • מהאטמה גנדי (1869–1948), מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
  • ולדימיר לנין (1870–1924), מהפכן רוסי ואידאולוג מרקסיסטי, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות.
  • וינסטון צ'רצ'יל (1874–1965), כיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1940 - 1945 ובשנים 1951 - 1955 ובשל נחישותו והחלטותיו בזמן מלחמת העולם השנייה הוכר כאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20.
  • יוסיף סטלין (1879–1953), מנהיג ומדינאי סובייטי ושליטה השני של ברית המועצות.
  • אלברט איינשטיין (1879–1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
  • פרנקלין דלאנו רוזוולט (1882–1945), נשיאה ה-32 של ארצות הברית. הצליח להוציא את ארצו מן המשבר הכלכלי.
  • אדולף היטלר (1889–1945), הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933-1945. היטלר הביא לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואה, וגרם למותם של כמעט 50 מיליון אנשים, ובהם שישה מיליון יהודים שנרצחו על ידי מערכת ההשמדה הנאצית.
  • מאו דזה-דונג (1893–1976), מדינאי סיני ושליטהּ של סין בין השנים 1949–1976. נחשב אבי "הקפיצה הגדולה קדימה", תוכנית פיתוח שגרמה למותם ברעב של עשרות מיליוני סינים.
  • וולט דיסני (1901–1966), מפיק סרטי אנימציה אמריקאי ומייסד החברה הרווחית "וולט דיסני".
  • נלסון מנדלה (1918–2013), נשיא דרום אפריקה לשעבר, ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד.
  • מרטין לותר קינג (1929–1968), כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי, לוחם למען זכויות האדם של שחורים בארצות הברית, הוגה דעות מרכזי של התנועה לזכויות האזרח.

אירועים בולטים

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-11

1054 נותקה האחדות הכנסייתית בין הנצרות הקתולית במערב לבין הנצרות האורתודוקסית במזרח
1088 נוסדה האוניברסיטה הראשונה[1]
1095 מסע הצלב הראשון[1]

1060-1027 על רקע משבר כלכלי תמורות בשליטה במערב אסיה: נפילת מספר נסיכויות, בראשן השושלת הבויהית, ודעיכת האימפריה הביזנטית, ומנגד עליית נסיכויות נוספות בראשן השושלת הסלג'וקית[2][3].

1005 נחתם הסכם שאניואן

במאה זו הופכת קהוקיה (הנמצאת כיום במדינת אילינוי שבארצות הברית) למרכזה של הממלכה האזורית של תרבות המיסיסיפי, ולאחד המשמעותיים באמריקה הצפונית.

1100-1040 אימפריית אל-מוראביטון כובשת בהדרגה שטחים גדולים בצפון מערב אפריקה (ודרום חצי האי האיברי), והחליפה את אימפריית גאנה בדומיננטיות האזורית[4].

המאה ה-12

1143 הקמת ממלכת פורטוגל[5]


1188-1171 השושלת האיובית מגרשת את הצלבנים ומאחדת את המרכזים השלטוניים החשובים - קהיר, בגדאד ודמשק - תחת שלטון מרכזי אחד, לראשונה מאז המאה ה-9.[4]

1150 נוסדה אנגקור ואט[1]

שיאה של התרבות המישטקית, אחת החשובות במחצית הראשונה של האלף במסו אמריקה.[6]

1100 הטולטקים מקימים את בירתם בטולה.[7]
1175 חורבן התרבות הטולטקית במרכז אמריקה.[7]

עלייתו של אחד ממרכזי הסחר החשובים באפריקה שמדרום לסהרה - זימבבואה הגדולה[8].

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-13

1215 ג'ון מלך אנגליה חותם על המגנה כרטה[1]

1250 הממלוכים כובשים את מצרים מן האיוביים[9]

1200 ילידי טהיטי מתיישבים בהוואי[7]1206 ג'ינגיס חאן מייסד את האימפריה המונגולית[1]

1200 צ'יצ'ן איצה ננטשת[7]
1200 נוסדה ממלכת קוסקו[7]

1299-1276 "הבצורת הגדולה" - אירוע אקלימי רחב היקף וחריג בעוצמתו, שגרם לנטישת יישובים באמריקה הצפונית ולפגיעה קשה בתרבויות המקומיות[10].

1200 ממלכת מוטאפה הוקמה בזימבבואה[9]
1203 סומאגורו קאנטה כובש את ממלכת גאנה[9]

המאה ה-14

1348 פורצת מגפת המוות השחור אשר תקטול בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה.[1]

1350 קפה בושל לראשונה[1]

1300 הגירה פולינזית לניו זילנד[11]

1300 פסלי אבן ענקיים הוקמו באי הפסחא[12]
1368 צבאו של ג’ו יואנג’אנג ג'ו יואן-ג'אנג מצליח לשים סוף לשלטון המונגולי[13]

1315 הוקמה טנוצ'טיטלאן[1].

1325 הוקמה העיר המרכזית הראשונה של תרבות פורפצ'ה, שעתידה להפוך למדינת טרסקן , אחד הכוחות המשמעותיים באזור במאות השנים הבאות[14].
1350 הנורדים נוטשים את גרינלנד[7]
1350 נערכת מלחמה בין בני האינקה ואימפריית צ'ימו[7]

במאה זו אימפריית מאלי מגיעה לשיאה במערב אפריקה[15].

1375 אימפריית סונגהאי מתפצלת מאימפריית מאלי[9].

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-15

1453 הכיבוש העות'מאני של קונסטנטינופול[1]
1455 מודפס תנ"ך גוטנברג[1]
1498 ואסקו דה גאמה מגלה את המסלול הימי להודו[16]
1500פדרו קברל מגלה את ברזיל[17]


1496 ספרד כובשת את מלייה ממרוקו[9]
1407 מתחילים העבודות על העיר האסורה בבייג'ינג[13]

1431 איוטהאיה כובשת את אנגקור[13]

1428 האצטקים כובשים את אצכפוטזאלקו והופכים לאומה הדומיננטית באזור מקסיקו[7].

1448 נפילתה של מיאפאן, העיר המרכזית של תרבות המאיה בתקופה הפוסט-קלאסית.[18]
1470 בני האינקה כובשים את ממלכת צ'ימור[7].
1492 כריסטופר קולומבוס "מגלה" את אמריקה[1].

1450 בערך ננטש אזור זימבבואה הגדולה, שהייתה ממרכזי הסחר החשובים באפריקה שמדרום לסהרה[8].

1488-1482 האימפריה הפורטוגזית מקימה את מאחזיה הראשונים לחופי אפריקה, והופכת את הנתיב הימי שעוקף את אפריקה לדרך שיט מוסדרת אל הודו. אלו ניצנים של הקולוניאליזם העתיד להגיע במאות הבאות[19].

המאה ה-16

1517 מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית, מפרסם את "95 התזות"[1]
1596 המצאת האסלה[1]

1566-1520 תחת סולימאן הראשון מגיעה האימפריה העות'מאנית לשיאה. כיבושיה משתרעים מצפון אלג'יריה, דרך מערב סעודיה ועיראק, ועד גבול אוסטריה[4].

1526 עלייתה של האימפריה המוגולית בדרום אסיה.

1537 המתיישבים האירופאים מגלים את תפוחי האדמה[1].
1545 המתיישבים האירופאים מגלים מרבצי כסף בהרי האנדים[1].

1509 העבדים האפריקאים הראשונים מגיעים לאמריקה[1]

1591-1560 שיא גודלה של אימפריית סונגהאי, האימפריה הדומיננטית של מערב אפריקה בשנים אלו[4].

1591 מלחמת אזרחים שפורצת באימפריית סונגהאי יוצרת הזדמנות לאחמד אל-מנסור, סולטאן מרוקו, והוא תוקף את סונגהאי ומביא לנפילת האימפריה[20].

1603-1572 ימי השיא של אימפריית קאנם בורנו המרכז אפריקאית - שמתרחבת ומאחדת לתוכה קבוצות אתניות שונות[21].

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-17

1610 גלילאו גליליי מפרסם את תצפיותיו על צדק[1]
1666 אייזק ניוטון מגלה את כוח הכבידה[1]

1610 התה החל להתפשט בעולם[1]
1642 אבל ינזון טסמן מגלה את טסמניה וניו זילנד[22]

1607 נוסדה הקולוניה וירג'יניה [23].
1624 האי מנהטן נרכש מן הילידים האמריקאים[23].
1697 הממלכה העצמאית האחרונה באמריקה נכבשה על ידי ספרד[23].

1600 נוסדה ממלכת רואנדה
1600 נוסדה ממלכת דהומיי
1665-1511 שיא התרחבותה של ממלכת קונגו במערב אפריקה. הממלכה הגיעה לשיא צמיחתה בתחילת המאה ה-17[24].

המאה ה-18

1769 המצאת מנוע הקיטור[1]
1796 החיסון הראשון[1]

1799 גילוי אבן רוזטה[1]

1751 סין כובשת את טיבט[25]
1760 עלייתו של השלטון הבריטי בהודו

1795 הקמת ממלכת הוואי

1776 הכרזת העצמאות של ארצות הברית[1].

  אירופה המזרח התיכון המזרח הרחוק ואוקיאניה אמריקה אפריקה שמדרום לסהרה
המאה ה-19

1830 רכבת הקיטור הראשונה[1]
1859 פרסום הספר המדעי "מוצא המינים"[1]
1882 הוכחה התאוריה הבקטריאלית של מחלות [1] 1886 הומצאה המכונית המודרנית, כאשר קרל בנץ רשם לראשונה פטנט על המצאתו - ה-Motorwagen

1832 כישלון האימפריה העות'מאנית במלחמת העצמאות היוונית מתחיל כ-100 שנים של התדרדרות האימפריה, בהן מעצמות אירופה הקולוניאליסטיות כובשות בהדרגה חתיכה אחר חתיכה משטחה[26][27].

1869 נפתחת תעלת סואץ[1]

1840 נחתם הסכם ואיטנגי[28]
1845 מתחילים מלחמות הקרקעות של ניו זילנד[29]
1845 נוסדה ממלכת טונגה

1868 רסטורציית מייג'י[1]

1821 סימון בוליבר משחרר את ונצואלה[1].

1809 איחוד קונפדרציה של עמים מערב-אפריקאים תחת הנהגת ח'ליפות סוקוטו . האיחוד הפך את הקונפדרציה לגורם מסחרי חשוב ביבשת, ולכוח הדומיננטי במערב אפריקה[30]. הצלחת מלחמת פולאני שהובילה להקמת האיחוד, הכניסה מספר אזורים ביבשת לתקופה של מלחמות ג'יהאד איסלאמיות המנסות לחקות את ההצלחה[31].

1914-1880 המרוץ לאפריקה: כיבוש, חלוקה וקולוניזציה של טריטוריות אפריקאיות על ידי מעצמות אירופאיות. עשורים אלו תרמו דרמטית לעיצובה של יבשת אפריקה בהמשך המאה ה-20.

המאה ה-20

1901 שידור הרדיו הטרנס-אטלנטי הראשון[1]
1914 תחילת מלחמת העולם הראשונה

1917 המהפכה הרוסית[1]

1918 סוף מלחמת העולם הראשונה
1922 עליית התנועה הפשיסטית באיטליה
1928 גילוי הפניצילין[1]
1933 אדולף היטלר מונה לקנצלר גרמניה[1]
1939 תחילת מלחמת העולם השנייה
1945 סוף מלחמת העולם השנייה
1991 התפרקות ברית המועצות

1918-1912 האימפריה העות'מאנית מאבדת כמעט את כל שטחה במלחמת הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה, מתמוטטת והופכת לטורקיה[32].

1948 הקמת מדינת ישראל
1956 מלחמת סיני[33]
1967 מלחמת ששת הימים[33]
1991 התפרקות ברית המועצות, ותום המלחמה הקרה.

1945 ארצות הברית מטילה פצצות אטום על הירושימה ונגסקי[1]
1947 חלוקת הודו

1971 נוסדה בנגלדש

1908 מפעל המכוניות פורד מציג את הדגם החדש, פורד מודל טי[1].
1942 השקת הכור הגרעיני הראשון בעולם[1].
1969 הנחיתה הראשונה על הירח.

1977-1951 דה-קולוניזציה של אפריקה - תהליך בו חדלו להתקיים הקולוניות האירופאיות באפריקה, ועל חורבותיהן קמו שורה של מדינות עצמאיות.

1994 סיום האפרטהייד בדרום אפריקה[33].

Counquest of Jeusalem (1099)

מסע הצלב הראשון: חיילים נוצרים מסיימים לכבוש את העיר ירושלים ב-15 ביולי 1099, כולל כיבוש כנסיית הקבר הקדוש לאחר מצור ממושך ומבצעים טבח אכזרי בתושבים היהודים והמוסלמים

Mongol Empire map 2

התרחבת האימפריה המונגולית בין השנים 1206 עד 1294

Burying Plague Victims of Tournai

במהלך המאה ה-14 מגפת המוות השחור קטלה בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה.

Prise de la Bastille

בשנים 1789 עד 1799 מתרחשת המהפכה הצרפתית אשר במסגרתה הופלה המונרכיה האבסולוטית והכנסייה הקתולית נושלה מכוחה.

Battle of Guiliford Courthouse 15 March 1781

בשנים 1775 עד 1783 מתרחשת מלחמת העצמאות האמריקאית אשר במסגרתה הצליח העם האמריקאי להשתחרר מהשלטון הבריטי הקולוניאלי.

Napoleon (cropped)

נפוליאון הראשון, אשר הפך לשליט צרפת ב-1799, הוביל במהלך העשור הראשון של המאה ה-19 את צרפת לכיבוש רוב מערב ומרכז אירופה

Reichsparteitag 1935

עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בשנת 1933 הביאה ליצירת המשטר של גרמניה הנאצית שיזם והוביל למלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.

המצאות ותגליות בולטות

תקשורת וטכנולוגיה מדע ומתמטיקה ייצור תחבורה וחקר החלל לוֹחָמָה
  1. פורסם לראשונה המתכון להכנת אבק שריפה - 1044[1]
  2. נעשה לראשונה שימוש במצפן לניווט בים - 1117[1]
  3. המשקפיים - 1280 לערך
  4. מכונת הדפוס - 1450 לערך
  5. המדחום - 1596
  6. האסלה המודרנית - 1596
  7. הטלסקופ המודרני - 1608 לערך
  8. הסוללה החשמלית - 1800
  9. הטלגרף - 1832
  10. צילום - 1837
  11. המקרר - 1856
  12. הטלפון - 1860
  13. הנורה החשמלית - 1879
  14. הרדיו - 1893
  15. הטלוויזיה - 1932
  16. המחשב - 1939
  17. הטרנזיסטור - 1947
  18. לוויינים - 1957
  19. האינטרנט - 1969
  1. חשבונאות - 1494 לערך
  2. הסתברות - 1549 לערך
  3. חשבון אינפיניטסימלי - 1680 לערך
  4. חשמל - 1752
  5. חיסונים - 1796
  6. התורה האטומית - 1808
  7. הרדמה - 1842
  8. הברירה הטבעית - 1858
  9. גנטיקה - 1866
  10. תורת היחסות הפרטית - 1905
  11. פניצילין - 1920
  12. DNA ‏- 1928
  13. מכניקת הקוונטים - 1935
  1. מזון משומר - 1809
  2. שוקולד - 1847
  3. פלסטיק - 1869
  4. פס ייצור - 1913
  5. לחם פרוס - 1928
  6. מזון קפוא - 1924
  7. כור גרעיני - 1942
  8. מעבד מזון - 1971
  1. ברומטר - 1643
  2. מנוע קיטור - 1712
  3. תעופה - 1783
  4. קטר קיטור - 1804
  5. אופניים - 1817
  6. מנוע בעירה פנימית - 1833
  7. המכונית - 1867
  8. טורבינת קיטור - 1884
  9. מטוס ממונע - 1903
  10. נחיתה על הירח - 1969
  11. מעבורות חלל - 1977
  12. תחנות חלל - 1971
  13. GPS‏ - 1983
  14. גילוי כוכב לכת חוץ-שמשי ראשון - 1988
  1. כלי ירייה - 1100 לערך
  2. קשת ארוכה - 1386 לערך
  3. רקטות
  4. האקדח - המאה ה-16
  5. צוללות - 1776
  6. נושאות מטוסים - 1911
  7. טנקים - 1916
  8. נשק גרעיני - 1945
Besicles 180508

המשקפיים הומצאו במאה ה-13

Chodowiecki Basedow Tafel 21 c Z

מכונת הדפוס הומצאה בשנת 1450 לערך

Flintlock pistols

האקדח הומצא במאה ה-16

First Phone

הטלפון הומצא ב-1860

Edison Carbon Bulb

הנורה החשמלית הומצאה ב-1879

FordQuadricycle

המצאת המכונית המודרנית בסוף המאה ה-19 תוביל למהפכה עצומה בעולם כאשר המכוניות הפכו נפוצים בתחילת המאה ה-20

First flight2

המטוס הממונע הומצא ב-1903

Two women operating ENIAC

אניאק, המחשב האלקטרוני הרב תכליתי הראשון.

Aldrin Apollo 11

ב-1969 ארצות הברית מצליחה להנחית את האדם הראשון על הירח

Early internet (cropped)

האינטרנט, אשר נוצר ב-1969 כרשת להעברת מידע מדעי בין אוניברסיטאות, פרץ לתודעה הציבורית בשנות ה-90 של המאה ה-20, במידה רבה הודות להמצאת הדפדפן. תוך זמן קצר יצר מהפכה חברתית של ממש, בזכות השירותים הרבים שהוא מספק

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 1.20 1.21 1.22 1.23 1.24 1.25 1.26 1.27 1.28 1.29 1.30 1.31 1.32 1.33 1.34 1.35 1.36 1.37 Toast, Scott (19 בפברואר 2002). "Top 100 Events of the Millennium". adapted from LIFE Magazine. Scott Toast. בדיקה אחרונה ב-14 בנובמבר 2008.
  2. ^ היסטוריה ושינויי אקלים - 05
  3. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Interactive World History Atlas since 3000 BC
  5. ^ nationsonline.org, klaus kästle -. "Portugal – Portuguese Republic – Country Profile – República Portuguesa – Travel and Tourism Portugal". www.nationsonline.org. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2015.
  6. ^ The Mixtecs, thoughtco
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 "Americas AD 1000–1492". World Timelines. The British Museum. 2005. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008.
  8. ^ 8.0 8.1 Great Zimbabwe National Monument, אונסק"ו
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 "Africa AD 600–1500". World Timelines. The British Museum. 2005. אורכב מ-המקור ב-2009-03-13. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2008.
  10. ^ Great Drought, אנציקלופדיה בריטניקה
  11. ^ Whitmore, Robbie. "Timeline of events in New Zealand history". New Zealand in History. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008.
  12. ^ "Oceania AD 1000–1520". World Timelines. The British Museum. 2005. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 November 2008. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 "Asia AD 1200–1500". World Timelines. The British Museum. 2005. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008.
  14. ^ Tarascan Civilization, Ancient History Encyclopedia
  15. ^ Mali, BBC World Service
  16. ^ Society, National Geographic. "Da Gama Discovers a Sea Route to India". בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2015.
  17. ^ "Cabral Discovers Brazil | History Today". www.historytoday.com. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2015.
  18. ^ War and Food Production at the Postclassic Maya City of Mayapán
  19. ^ היסטוריה של מערב אפריקה, לונלי פלאנט
  20. ^ Songhai Empire (ca. 1375-1591), Black Past
  21. ^ Kanem-Bornu, בריטניקה
  22. ^ "European discovery of New Zealand". Encyclopedia of New Zealand
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 "Americas 1492–1800". World Timelines. The British Museum. 2005. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2008.
  24. ^ היסטוריה של מערב אפריקה, לונלי פלאנט
  25. ^ "Asia AD 1500–1800". World Timelines. The British Museum. 2005. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008.
  26. ^ האימפריה העות'מאנית מתפוררת, מט"ח
  27. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  28. ^ Michael King (2003). The Penguin History of New Zealand. Penguin Books. ISBN 0-14-301867-1.
  29. ^ Belich, James (1986). The New Zealand Wars and the Victorian Interpretation of Racial Conflict. Oxford University Press. ISBN 1-86940-002-X.
  30. ^ Uthman dan Fodio and the Sokoto Caliphate, thoughtco
  31. ^ Fulani Empire (Sokoto), researchgate
  32. ^ Ottoman Empire, history.com
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 "Africa AD 1950–2000". World Timelines. The British Museum. 2005. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2008.
אירואסיה

אירואסיה הוא שמה של יבשת-על הכוללת את יבשות אירופה ואסיה, שהתכנסו בתהליך טקטוני לרצף יבשתי.

אירואסיה מהווה 10.6% משטחי כדור הארץ (36.2% מהשטחים היבשתיים שלו). מעל ל-4 מיליארד בני אדם מתגוררים ביבשת זו (72.5% מאוכלוסיית העולם: 60% באסיה ו-12.5% באירופה).

בגלל הרצף הטריטוריאלי בין אירופה לאסיה, נוצרו בגבול ביניהן מספר מדינות ששטחן מתחלק בין אירופה במערב לאסיה במזרח. הבולטת בהן היא רוסיה, שמשתרעת על מרבית אירואסיה. מדינות טרנס-יבשתיות נוספות הן קזחסטן, גאורגיה, אזרבייג'ן וטורקיה.

את אירואסיה נהוג להחשיב לעיתים רבות כיבשת-על אחת עם אפריקה (יבשת "אירואפרסיה").

אנומה אליש

אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי. הסיפור נתגלה בין עתיקות העיר נינווה בשנת 1849 על גבי שבעה לוחות חרס שנשתמרו ברובם היטב. אגדת אנומה אליש חוברה בחלקה בתחילת האלף השני לפנה"ס. לאפוס קיימות גרסאות נוספות, שאחת מהן בולטת בנקודות דמיון לסיפור הבריאה המקראי.

אנכי

אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית. הוא ידוע גם כפטרון המים המתוקים, ואכן בחותם גליל אכדי מסוף האלף השלישי לפנה"ס מצויר אנכי כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו כייצוג של שלטונו על המים המתוקים. ייתכן שהקישור בין המים לבין החכמה והאומניות נוצר בעקבות היכולת ליצור מתוך מים וחומר לבנים ופסלונים - יכולת שיוצרת אומנות ודורשת חכמה. בתקופה הבבלית הקדומה (1600-2000 לפנה"ס) התאחדה דמותו של אנכי עם דמותו של האל הקדום אֶאָה בתהליך הקרוי סינקרטיזם – זיהוי של אל אחד עם אל אחר, שהיה נפוץ מאוד בעולם הקדום.

ארגוס

ארגוס (ביוונית: Άργος) הוא שמה של פוליס יוונית בארגוליס שבצפון-מזרח חצי האי פלופונסוס בתקופת יוון העתיקה, ושמה של עיר מודרנית באותו מיקום ביוון המודרנית. העיר ממוקמת מצפון למפרץ ארגוליס ומצפון לנַאפְפְּלִיוֹ, בירת ארגוליס, ונמלה העתיק של ארגוס.

בקעת תמנע

בקעת תִּמְנָע היא בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-25 קילומטר מצפון לאילת. הבקעה, שלהּ צורת פרסה, משתרעת על פני שטח של כ-60 קילומטר רבוע, ותחומה במצוקים תלולים משלושת צדדיה. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה שממזרח לה. במרכזהּ מתרומם הר תמנע לגובה של 453 מטרים. באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית, בערך 10,000 לפנה"ס ואילך, בשל עפרות הנחושת המצויות בה.

געז

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם "אתיופית (קלאסית)", "חבשית", ובעבר גם "כושית") היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הכרוניקות של הקיסרות האתיופית. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית.

השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עד עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2,000 לפנה"ס עד סוף שנת 1,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

הלנים

הלנים (Έλληνες) הוא הכינוי לכלל השבטים ממוצא הודו אירופי שאכלסו את יוון החל מאמצע האלף השני לפנה"ס.

מקור השם הלנים הוא כנראה משם של שבט קטן ששכן בדרומה של תסליה באזור שנקרא הלאס. הפלישה הדורית, שהתרחשה כנראה בסוף האלף השני לפנה"ס, הביאה להתפשטות השם גם לאזורים דרומיים יותר. הכינוי הלנים מוזכר אצל הומרוס רק פעם אחת, כאשר לרוב הוא משתמש בכינויים "אכיאים", "דנאים" או "ארגיוים" על מנת לתאר את כלל העם היווני.

המשוררים הסיודוס וארכילוכוס, בני המאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, השתמשו כבר באופן קבוע בכינוי הלנים או פאנהלנים, בכתביהם כאשר התייחסו לכלל העם היווני. נראה שבמהלך המאה ה-7 לפנה"ס הכינוי הלנים נעשה רווח ומקובל בכל חלקי יוון, כפי שניתן לראות מכך שהשופטים במשחקים האולימפים כונו "שופטי ההלנים".

לפי המיתולוגיה היוונית מקור השם הלנים הוא בשמו של בנם הבכור של דאוקליון ופירה, "הלנוס". לפי האגדה, דאקוליון ופירה היו הניצולים היחידים ממבול שהוריד זאוס, אבי האלים, על מנת להשמיד את הגזע האנושי. הלנוס, בנם, נחשב כאבי הגזע ההלני ובניו, לאבות השבטים ההלנים השונים.

ההלנים הורכבו מ-4 שבטים עיקריים: איונים, איולים, דורים ואיכאים. אלו נבדלו זה מזה בלשונם, תרבותם, דתם ובהתפשטותם הגאוגרפית ביוון ומאוחר יותר ברחבי ארצות אגן הים התיכון. נראה שהחל מאמצע האלף ה-2 לפנה"ס, החלו שבטים אלו חודרים בגלים גלים ליוון מכיוון צפון, תוך כדי שהם דוחקים או מתמזגים עם הילידים המקוריים של הארץ, הפלאסגים ועם בני התרבות המיקנית ששלטו עד אז בארץ זו.

בסוף האלף ה-1 לפנה"ס[דרושה הבהרה], גל חדש של שבטים הלנים, הדורים, החל לנדוד לתוך יוון, תוך שהוא דוחק בשבטים האחרים,[דרושה הבהרה] לגלי הגירה מיוון גופה אל המערב, אל אסיה הקטנה [דרושה הבהרה]. ההלנים המשיכו במסורות של הגירה, התפשטות והקמת מושבות לאורך כל ההיסטוריה שלהם, מהגעתם הראשונה ליוון ועד שלהי התקופה ההלניסטית ונציגים מקרב כל 4 השבטים השונים הגיעו לכל קצוות העולם המוכר בתקופה ההיא, מהודו ועד ספרד.

השם הלאס משמש כשמה של יוון בעת העתיקה וגם, בימינו כשמה של יוון המודרנית. המונח הלניזם, נטבע בעת החדשה על ידי החוקר הגרמני יוליוס ולהאוזן, (והוא מתועד לראשונה כבר בעת העתיקה, בספר מקבים ב, ככינוי למתיוונים, וכניגוד למונח "יהדות"), נטבע על בסיס שמם הקדום של היוונים.

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה. זוהי המאה ה-18 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה

הסחר האשורי התקיים באשור הקדומה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס בין העיר אשור ובין מושבות אשוריות באנטוליה באזור קפדוקיה שבטורקיה של היום.

העת העתיקה

העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476). העת העתיקה התאפיינה בבידוד התרבויות לפי אזורי מחיה. כך התרבויות של אמריקה היו מנותקות מאירואסיה ולא היו קשרים כלשהם ביניהם. גם בתוך אירואסיה, שהיא יבשת אחת, היה ניתוק רב בין התרבויות השונות בגלל אמצעי התחבורה הדלים של התקופה שלא אפשרו ניידות גבוהה. כך נוצרו מרכזי תרבות מבודדים יחסית עם אזורי השפעה מקומיים. למרות זאת, היו גלי הגירה גדולים שגרמו לאובדן תרבויות שלמות בכיבוש והרס מוחלט. גלי הגירה אלה נוצרו על רקע משברים כלכליים ופוליטיים בארצות המוצא של המהגרים.

לוקסמבורגית

לוקסמבורגית (Lëtzebuergesch) היא שפה גרמאנית המדוברת בלוקסמבורג. בנוסף מדוברת השפה בפי כמה אלפי אנשים בגרמניה, בצרפת ובבלגיה.

השפה דומה מאוד לגרמנית, ומשולבות בה מילים צרפתיות רבות. ב-1976 הופיעה הלוקסמבורגית לראשונה בכתב, אף שהייתה מדוברת בערך מאז תחילת האלף השני לספירה. ב-1984 הפכה לשפה הרשמית של לוקסמבורג.

אף על פי שהיא שפה הדומה מאוד לגרמנית, כתוצאה מהשפעה צרפתית קל לאנשים דוברי גרמנית להבין אותה אך קשה להם לדבר אותה נכון. ההשפעה הצרפתית היא ישירה, כלומר, חלק מהמילים בלוקסמבורגית הן מילים צרפתיות (לדוגמה: merci - תודה, buschauffeur - נהג אוטובוס, matière - חומר וכדומה). למרות זאת, לוקסמבורגית הרבה יותר דומה לגרמנית, ולכן מוגדרת כשפה גרמאנית ולא כשפה רומאנית.

השפה הגרמנית נקראת בלוקסמבורגית דֵּייטְש (Däitsch) ולפעמים פְּרַייסֵש (Preisësch) ("פרוסית", כינוי הנתפס כפוגעני). השימוש הנפוץ ביותר של גרמנית הוא בעיתונים ובבתי-הספר היסודיים. השפה המנהלית העיקרית היא צרפתית. לוקסמבורגית מדוברת בכל תחנות הרדיו בלוקסמבורג ובפי רוב תושביה.

ב-1998 נוסדה "הוועדה הקבועה ללשון הלוקסמבורגית" (Conseil Permanent de la Langue Luxembourgeoise - CPLL) העוסקת בחקר השפה.

מואב

מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס. על פי המקורות, מואב נמצאה ממזרח לים המלח, בין המתלול של ים המלח לבין המדבר הערבי, נמצא בתחום ממלכת ירדן.

האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאים הארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון מצפה מואב, מדבר מואב ועוד.

4 כתובות מימי רעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים, הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד - בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עם האימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים.

בכתובת מישע מופיע השם מאב, ובכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba, Maab, Maaba.

בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית. האל הראשי היה כמוש, אשר נזכר בכתובת מישע ובספר ירמיהו; כמו כן סגדו המואבים לבעל פעור ולאלה ענת.

כלכלת המואבים התבססה על חקלאות, ועדויות לכך גם במקרא. בספר מלכים ב, אנו למדים כי גידלו בה אלפי כבשים. במגילת רות שם מתואר כי בעת רעב בארץ יהודה הלכו גיבורי הסיפור; נעמי, אלימלך ושני בניהם לארץ מואב, שם נותר עדיין מזון.

המואבים היו נתונים במלחמה עם הממלכות והשבטים השכנים, כמו שבטי ישראל, והעמונים.

הממצא הארכיאולגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היא מצבת מישע שהתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן המצאה אינו ברור לחלוטין) התגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, לקיחת אסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומכרה.

מלכי אשור

רשימת מלכי אשור מקורה מרשימות שונות שהתגלו בחפירות הארכאולוגיות השונות. מתחילת האלף השני לפנה"ס, רשמו פקידים אשוריים שנקראו לימו את המאורעות והעסקים המסחריים שאירעו באשור.

עמאן

עמאן (בערבית عمان) או רבת עמון (בעברית ארכאית: רבת בני עמון), היא בירת ירדן, והיא העיר הגדולה בה ומשמשת כמרכז המסחר, התעשייה, התחבורה, החינוך והשלטון במדינה. בשנת 2008 התגוררו בעיר 1,135,733 ובמחוז עמאן (محافظة العاصمة) התגוררו בשנת 2006 2,172,800 תושבים, שהם כ-38% מאוכלוסיית המדינה.

קיים תיעוד ליישוב באזור כבר לפני 8,500 שנים, והעיר שימשה כבירתם של העמונים במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס. היא נזכרה מספר פעמים בתנ"ך עת נודעה כ"רבת בני עמון", ולאחר מכן נכבשה בידי האשורים, הפרסים ועל ידי אלכסנדר מוקדון. השלטון הערבי בעיר החל בשנת 636 אך היא חרבה במספר רעידות אדמה, והייתה לכפר קטן עד סוף המאה ה-19.

הגעת הרכבת החיג'אזית אל העיר, וקביעתה של עמאן כבירת ממלכת ירדן ב-1921, שינו את גורלה, והעיר צמחה מאז במהירות והייתה לעיר הגדולה והחשובה בירדן. עמאן שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2002.

צוענים

צוענים או בני רומה - אחד המיעוטים האתניים הגדולים באירופה.

צוענים הם עם נוודים הנפוץ בעיקר באירופה, שמוצאו בתת היבשת ההודית. בני עם זה מכונים גם בשמות "רומים", "רומאנים", "סינטי" "ציגנר" ועוד. השם רום, המועדף עליהם, משמעו בשפתם: גבר, בעל בית. חוקר תולדות הצוענים הבריטי Angus McKay Fraser מצא שבשפה הפרסית המילה דום ובשפה הארמנית המילה לום, הן בעלות משמעות זהה.

מקור הצוענים נקבע לצפון הודו. השושלת הע'זנווית פלשה להודו בראשית האלף השני ומשערים, שמסיבה זו עזבו הצוענים את מולדתם ויצאו לנדודים. בכתב יד של נזיר גאורגיאני בהר אתוס מוזכר שבשנת 1054 הגיעו לקונסטנטינופול הרבה athinganoi (άσίγγανοι), שהיו ידועים כקוראי עתידות ומכשפים.

הצוענים, שהתמחו בעבודות מתכת, הובאו כנראה לאירופה על ידי צבאות טטרים החל מהמאה ה-14 לספירה. תפקיד הצוענים היה במתן שירותים לצבא הטאטארי, אולם לאחר שהטאטארים נסוגו מאירופה, הצוענים לא נסוגו איתם. הצוענים בלטו בסביבתם באורח חייהם הנוודי, בגוון עורם הכהה ובשפתם השונה מאוד מהשפות האירופאיות והקרובה לסנסקריט. הבדלים אלה שימשו פעמים רבות כסיבה ליחס העוין ולעיתים אף גזעני כלפיהם, שכלל צווי גירוש רבים. עוינות זו הגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה, בה השמידו הנאצים מאות אלפי צוענים. בימינו חלק לא מבוטל מן הצוענים התיישבו במקומות קבע וחלקם אף התבוללו בעמים שבקרבם חיו. ההערכות בדבר אוכלוסיית הצוענים בעולם כיום נעות בין 5 ל-11 מיליון בני אדם.

שפתם של הצוענים, שפת הרומאני, עדיין שגורה בפי חלק גדול מהם (כ-2.5 מיליון בני אדם דוברים את השפה), הרומאני שייכת לענף ההודי-ארי של קבוצת השפות ההודו-איראניות ממשפחת השפות ההודו-אירופיות.

קאריה

קאריה (יוונית Καρία, טורקית Karya, לשונות חתיות Karkija) החלה את דרכה כממלכה חתית חדשה בדרום-מערב אסיה הקטנה, לאחר התמוטטות האימפריה החתית במאה ה-12 לפנה"ס', במקום בו שכנה לפנים חלק ממלכת ארזוה. אל היסודות החתים נוספו שבטים דורים אשר התיישבו בקאריה בסוף האלף השני ובתחילת האלף הראשון לפנה"ס. לפי מספר מקורות נקרא האזור בתחילה בשם "פיניקיה" בשל התיישבות פיניקית מוקדמת, ואת השם "קאריה" קיבל מהמלך האגדי "קַאר".

קאריה גבלה באיוניה ממערב, בלידיה מצפון ובליקיה ממזרח. העיר החשובה ביותר בממלכה הייתה בירתה הליקרנסוס (בודרום בטורקיה). הרודוטוס, בעצמו בן הליקרנסוס, מסר כי הקארים היו חרשי נשק מוכשרים ועמדו בקשרי מסחר ותרבות עם המצרים, ובמיוחד עם פרעה פסכמתיך הראשון שמלך בין 664 עד 610 לפנה"ס. קשרים אלה היו הדוקים במידה כזו שבני קאריה התיישבו בדלתה של הנילוס ושלחו כוחות צבא לעזרת המצרים כשאלה נזקקו להם.

במאה ה-6 לפנה"ס הייתה קאריה לחלק מממלכת לידיה, ויחד עם כל חלקה המערבי של אסיה הקטנה נכבשה על ידי הפרסים בשנת 546 לפנה"ס, והייתה לחלק מהממלכה האחמנית. בתקופה זו נבנה בהליקרנסוס המאוזוליאום, אחד משבעת פלאי תבל, שהוקם על ידי ארטמיסיה לזכר בעלה, המלך מאוזולוס, והעניק את שמו למושג.

בשנת 334 לפנה"ס נכבש האזור על ידי אלכסנדר הגדול והפך לחלק מהאימפריה ההלניסטית. בהמשך הוא עבר לשליטת האימפריה הרומית. תושבי קאריה דברו יוונית וקארית, לשון הודו-אירופית מקורבת ללשונות לידיה וליקיה. הם האמינו באל-אב שהרודוטוס כינה "זאוס של הקארים", אף שבניגוד לזאוס, היה האל הקארי אל המלחמה. דמות אלילית שמצאה את דרכה מפנתיאון האלים הקארי אל המיתולוגיה היוונית, הייתה הקטי (Hekátē), אלת פרשת הדרכים, שבקאריה נחשבה לאלה מרכזית, אך ביוון תפסה מעמד שולי ובדרך כלל שלילי.

בשטח נערכו חפירות ארכאולוגיות במספר אתרים. באזור העיר העתיקה אפרודיסיאס נמצאו שרידיות של מספר מקדשים ובנייני העיר שנהרסה ברעידת אדמה במאה ה-7 ולא שוקמה.

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מברזל. עמידותו של הברזל, טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות הברזל הפכה אותו לנפוץ וזול יותר מאשר הברונזה. תקופת הברזל היא האחרונה במערכת שלוש התקופות, המחלקת את ההיסטוריה האנושית לתקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל.

לוח אירועים בהיסטוריה
פרהיסטוריההאלף ה-10 לפנה"סהאלף ה-9 לפנה"סהאלף ה-8 לפנה"סהאלף ה-7 לפנה"סהאלף ה-6 לפנה"סהאלף ה-5 לפנה"ס
האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"סהאלף ה-1 לפנה"סהאלף הראשון • האלף השני • האלף השלישי

המאה ה-10 לפנה"סהמאה ה-9 לפנה"סהמאה ה-8 לפנה"סהמאה ה-7 לפנה"סהמאה ה-6 לפנה"סהמאה ה-5 לפנה"סהמאה ה-4 לפנה"סהמאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"סהמאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1המאה ה-2המאה ה-3המאה ה-4המאה ה-5המאה ה-6המאה ה-7המאה ה-8המאה ה-9
המאה ה-10המאה ה-11המאה ה-12המאה ה-13המאה ה-14המאה ה-15המאה ה-16המאה ה-17המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

היסטוריהלוח הזמנים הגאולוגילוח התקופות בארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.