האי וייט

האי וייטאנגלית: Isle of Wight) הוא אי לחופי בריטניה הגדולה בתעלת למאנש, המהווה מחוז בממלכה המאוחדת באזור דרום-מזרח אנגליה. בין האי לבריטניה הגדולה מפרידה רצועת הים סולנט, וסביבו נתיבי שיט חשובים רבים, לרבות נתיב מעבורות המסיעות נוסעים מהאי וייט לערים שונות בבריטניה הגדולה. עם הערים החשובות שבאי נמנות ניופורט, בירת המחוז, וקאוז (Cowes), על חופו הצפוני. האי נחשב לאתר נופש וזכה לפופולריות רבה בעידן הוויקטוריאני.

האי וייט (מחוז)
Isle of Wight
Flag of the Isle of Wight
דגל האי וייט
Wight
צילום לוויין של האי ומצרי סולנט המפרידים בין האי לחוף מחוז המפשייר
מדינה הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
אומת הבית אנגליה  אנגליה
אזור דרום-מזרח אנגליה
בירת המחוז ניופורט
שטח 384 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 139,400 (נכון ל־2015)
 ‑ צפיפות 369 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 50°40′00″N 1°16′00″W / 50.666666666667°N 1.2666666666667°W 
אזור זמן UTC
https://www.iwight.com

לחצו כדי להקטין חזרה

הסיטי של לונדוןלונדון רבתיסאריבקינגהאמשיירברקשיירקנטאסקסהרטפורדשיירסאפוקנורפוקלינקולנשיירראטלנדקיימברידג'שיירבדפורדשיירמזרח סאסקסמערב סאסקסהאי וייטהמפשיירדורסטדבוןקורנוולבריסטולסאמרסטוילטשיירגלוסטרשיירלסטרשיירנורת'האמפטונשייראוקספורדשיירהרפורדשיירווריקשיירווסטרשיירוסט מידלנדסשרופשיירסטפורדשיירנוטינגהאמשיירדרבישיירצ'שיירמרזיסיידמנצ'סטר רבתידרום יורקשיירמזרח יורקשיירמערב יורקשיירלנקשיירצפון יורקשיירקאמבריהנורת'מברלנדטיין אנד ווירדרהאםצרפתאירלנדהאי מאןסקוטלנדצפון אירלנדויילסIsle of Wight (ceremonial county) in England.svg

Isle of Wight Map


האי וייט

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

האי מוזכר לראשונה בחיבורו של תלמי "גאוגרפיה". על-פי ממצאים ארכאולוגיים, שבט קלטי, הדורוטריגים, התגורר ככל הנראה באי בסוף תקופת הברזל.

ההיסטוריון הרומאי סווטוניוס מציין כי האי נכבש בידי המצביא הרומאי אספסיאנוס (שמאוחר יותר הפך לקיסר). שרידי חמש וילות רומאיות נמצאו באי.

בסוף ימי האימפריה הרומית, האי יושב בידי שבט יוטי, שאף מינו מלך. לאחר שהאי נכבש בשנת 661 בידי וולפיר, מלך מרסיה, התנצרו תושבי האי, אך אחרי עזיבתו - שבו לעבודת אלילים. ב-685 נכבש האי בשנית על ידי קידוואל מלך וסקס, ובמידה רבה סופח אל הממלכה. לאחר התקוממות תושבי האי, ובראשם מלכם ארוולד (או: אטוולד), נרצח המלך ותושבי האי הוכרחו להתנצר בשנת 686. לאחר שאלפרד הגדול הרחיב את ממלכת וסקס במהלך המאה ה-9 לספירה, הפך האי לחלק מממלכת אנגליה וסופח למחוז המפשייר.

שלטון אנגליה

במהלך ימי הביניים, נכבש האי על ידי הנורמנים ואלו המשיכו לשלוט בו עד ל-1293, עת נמכר לאדוארד הראשון, מלך אנגליה. הכס האנגלי שמר מאז על שליטתו על האי ומינה את שליטיו. לתקופה קצרה האי אף הוכרז כממלכה בפני עצמה על ידי הנרי השישי, מלך אנגליה בשנת 1444, אך מלכו הראשון של האי מת ללא יורש והשושלת נכחדה אך מעט לאחר שהחלה. הנרי השמיני הקים מספר ביצורים על האי, אשר לימים הפכו לערים סנדטאון ויארמאות'. במהלך מלחמת האזרחים של אנגליה, נמלט צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה לאי מפני שהאמין שמושל האי יתמוך בו, אך מושל האי כלא אותו במצודתו.

העת החדשה

האי זכה לעדנה מחודשת במהלך המאה ה-19 בזכות חיבתה של המלכה ויקטוריה למקום. ויקטוריה הורתה על הקמתו של בית אוסבורן ושהתה במקום במהלך ימי הקיץ. כתוצאה, האי הפך למוקד לעלייה לרגל לאנשי תרבות ורוח של אותה תקופה, כגון אלפרד טניסון, ג'וליה מרגרט קמרון וברת מוריזו. כך, בין השאר, האי היה למקום בו נכתב "דייוויד קופרפילד" על ידי צ'ארלס דיקנס, ולמיקום תחנת הרדיו הראשונה של גוליילמו מרקוני.

במהלך המאה ה-20 שימש האי לא אחת למטרות צבאיות. במלחמת העולם השנייה היה האי לנקודת המוצא של מבצע פלוטו, במסגרתו הוקמו צינורות להזרמת דלק לבעלות הברית בפלישתן לנורמנדי. בעשורים שלאחר המלחמה שימש האי כאתר ניסויים לטילי חלל של הממלכה המאוחדת. באותן שנים האי נודע גם בזכות פסטיבלי הרוק שבו, ובייחוד פסטיבל האי וייט בשנת 1970, בו נכחו מאות אלפי אנשים.

גאוגרפיה וחיי בר

שטח האי הוא, בקירוב, 380 קילומטר רבוע, מתוכם כ-258 קמ"ר שטח חקלאי, 52 קמ"ר שטח בנוי ו-92 קמ"ר שטח חופים. תוואי הארץ השונים והמגוונים הרבים שבאי זיכו אותו בכינוי "אנגליה המיניאטורית", וכמחצית משטחו הוגדר כ"אזור יופי טבעי בולט" (AONB - Area of Outstanding Natural Beauty) מטעם סוכנות הטבע של הממלכה המאוחדת, והוכרז כאזור לשימור.  

עם המאפיינים הבולטים של תוואי האי נמנים מצוקי הגיר ואזוריהם הפוריים, המהווים מוקד משיכה לחיות בר רבות, הנהר מדינה (Medina), הנשפך לסולנט, והנהר יאר המזרחי (Yar), הנשפך לתעלת למאנש מצדו המזרחי של האי. הנהר יאר המערבי, הנפרד מזה המזרחי, נשפך מצידו המערבי של האי. כמו כן, ראויה לציון הנקודה הגבוהה ביותר באי, סיינט בוניפאס דאון (St Boniface Down), המתנשאת לגובה 241 מטרים מעל פני הים.

הצד המערבי והמזרחי של האי נתונים לכוחות סחיפה מתמידים מצד גלי הים, ומוגנים על ידי מכשולים ורצועות אדמה שהוקמו על ידי תושבי האי לאורך ההיסטוריה. העיירה יארמאות', לשפך נהר היאר המערבי, הייתה בעבר אי בפני עצמה, וכעת מחוברת לאי וייט ברצועת אדמה צרה ממזרח לה.

חיי הבר באי עשירים למדי, וכוללים מספר מינים מוגנים, בהם מיני עטלפים, נמנמניים וסנאיים.

תרבות

ההפרדה הפיזית בין האי וייט לבריטניה הגדולה מתבטאת כיום במעמדו של האי וייט כמחוז עצמאי. מצב זה אינו ייחודי, ובעבר האי היה, לתקופה קצרה, אף לממלכה תחת הכתר הבריטי. אף על פי כן, זמן לא מבוטל היה האי לחלק ממחוז המפשייר, אשר עיקרו בכלל בבריטניה הגדולה, או מחולק לרבעים. ההשתייכות להמפשייר במשך השנים תרמה להתפתחות המבטא והדיאלקט המאפיין את האי, אך מאז ההפרדה מהמפשייר בסוף המאה ה-19 השימוש באלו הולך ופוחת.

קאוז היא מרכז שיט ספורטיבי גדול באזור והעיירה מארחת מספר מרוצים במהלך השנה, ובראשם "שבוע קאוז", הרגטה הוותיקה ביותר בעולם. במרוץ זה משתתפים מאות יאכטות ואלפי אנשי צוות ב-50 מרוצים שונים. באי נהוגה גם ריצת מרתון שנתית, מהוותיקות ביותר בממלכה המאוחדת. לצד אירועים שנתיים אלו באי קבוצות ומועדוני ספורט מקצועיים בתחום מרוצי האופנועים, ההוקי שדה וראגבי. באי גם ליגות כדורגל חובבניות.

האי וייט ידוע גם בזכות פסטיבלי המוזיקה הגדולים אשר נערכו בו במהלך המאה ה-20, ובראשם פסטיבל האי וייט בשנת 1970.

כלכלת האי

כלכלת האי מתבססת בעיקר על תיירות וחקלאות, שתיהן בעלות מסורת ארוכת שנים במקום. חקלאי האי מגדלים כבשים וגידולים שונים. עלויות השינוע הגבוהות יחסית על פני תעלת למאנש מקשות על יצוא התוצרת המקומית, חקלאי האי מתמודדים עם הבעיה במציאת נישות ייחודיות בשווקים ובהתמקצעות בגידולים שהביקוש להם, ולפיכך גם מחיריהם, יכולים לפצות על עלויות אלו. תנאים אלו, בנוסף לאקלים הטבעי של האי, הביאו לפריחת תעשיית גידולי הכרמים ליין ומבשלות הבירה באי.

בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה יוצרו באי גם מוצרי ימאות, כגון בדי מפרשים וסירות. במהלך המאה ה-20, התפתחה באי תעשיית כלי הטיס, ובאי פעלו מספר חברות שעסקו בכך.

תחבורה

התנועה ברחבי האי מבוססת בעיקר על מערכת כבישים ודרכים, בה פועלת תחבורה ציבורית המבוססת על אוטובוסים. בעבר פעלה באי מערכת רכבות עניפה, אך פעילותה דעכה וכיום נותר קו פעיל אחד בלבד. התחבורה בין האי לאירופה או לבריטניה הגדולה נעשית באמצעות טיסות סדירות, שירותי סירות ואף שירות רחפת הפועל בין האי לבריטניה הגדולה.

בתי כלא

מיקומו הגאוגרפי של האי, נפרד אך עדיין קרוב לבריטניה הגדולה, עשה אותו אידיאלי להקמת בתי סוהר מאובטחים. שני בתי סוהר שכאלו הוקמו לצד העיר ניופורט ובמשך שנים רבות נחשבו בין המאובטחים ביותר ברחבי בריטניה. הם איבדו מוניטין זה בעקבות בריחת שלושה אסירים ב-1995, אשר הצליחו להסתתר מפני רשויות החוק מספר ימים בטרם נתפסו. ברבות הימים אוחדו שני בתי הסוהר, וכן אחד שלישי בעל רמת אבטחה נמוכה יותר, לכדי מתקן כליאה אחד גדול - בית סוהר הוד מלכותה האי וייט .

קישורים חיצוניים

26 באוגוסט

26 באוגוסט הוא היום ה-238 בשנה בלוח הגרגוריאני (239 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 127 ימים.

Live at the Isle of Wight 1970

Live at the Isle of Wight 1970 הוא אלבום הופעה של הזמר והמשורר הקנדי לאונרד כהן שיצא לאור ב-20 באוקטובר 2009. האלבום הוקלט במהלך הופעתו של כהן בפסטיבל האי וייט 1970 בשנת 1970. האלבום יצא בגרסת ה-CD וגם בגרסת ה-DVD כולל צילום של ההופעה.

לאונרד כהן הופיע בשנתו השלישית של הפסטיבל, בשעות הבוקר המוקדמות של ה-31 באוגוסט 1970, בפני קהל שמוערך בלפחות 600,000 איש. כהן עלה להופיע אחרי ג'ימי הנדריקס, והקהל היה משולהב שאף התפרע. כהן השתלט על המצב והרגיע תחילה את הקהל. אמנים כמו ג'ואן באאז, קריס קריסטופרסון, ג'ודי קולינס ואחרים סיפרו שהם נכחו בקהל ופשוט השתאו.

Songs of Love and Hate

Songs of Love and Hate (בעברית: "שירי אהבה ושנאה") הוא אלבומו השלישי של המשורר והזמר הקנדי לאונרד כהן. האלבום הוקלט בעיקר בקולומביה סטודיו, נאשוויל, בין ה-22 ל-26 בספטמבר 1970 ורצועה נוספת באלבום הוקלטה בפסטיבל האי וייט 1970. האלבום הגיע למקום ה-145 במצעד האמריקאי, אך במדינות אחרות האלבום הצליח יותר, והגיע למקום הרביעי בבריטניה והשמיני באוסטרליה.

שם האלבום מתאר את המתווה הכללי של הנושאים שבו. השירים כתובים ברגש רב, והם כתובים בכנות ובאופן אישי.

האלבום הופץ בגרסה מחודשת בשנת 1995. ב-2002 הוצאה גרסה של האלבום על תקליט ויניל, ומלבד אלבומו Ten New Songs (שהוצא בצורת תקליט בכמות מוגבלת) היה האחרון שנמכר גם בגרסת ויניל. ב-2007 הפיצה קולומביה רקורדס גרסה חדשה לאלבום, וכללה בו שיר נוסף שהוקלט ב-1968.

אוקספורדשייר

אוקספורדשייר (באנגלית: Oxfordshire) הוא מחוז באזור דרום מזרח אנגליה.

אסקס

אסקס (באנגלית: Essex) הוא מחוז במזרח אנגליה. עיר המחוז של אסקס היא צ'למספורד (Chelmsford). שם המחוז נוצר מצירוף של המילים East Seaxe, כלומר סקסונים מזרחיים, על שם ממלכת אסקס שהוקמה בשנת 527.

בגלל הקירבה ללונדון, רבות מהערים באסקס משמשות כערי שינה. אוכלוסיית המחוז מגיעה ל-1,729,200 איש, וצפיפותה כ-471 איש לקמ"ר.

בית אוסבורן

בית אוסבורן (באנגלית: Osborne House) שימש בעבר כבית מגורים מלכותי של בית המלוכה הבריטי. המבנה ממוקם במזרח קווס באי וייט הנמצא בסמוך לאנגליה.

בקינגהאמשייר

בקינגהאמשייר (באנגלית: Buckinghamshire) הוא מחוז בדרום מזרח אנגליה. בירת המחוז היא איילסברי, וסביבו מצויים המחוזות לונדון רבתי, ברקשייר, אוקספורדשייר, נורת'האמפטונשייר, בדפורדשייר והרטפורדשייר.

בריטניה הגדולה

בריטניה הגדולה (באנגלית: Great Britain) הוא אי השוכן צפונית-מערבית מחופה של היבשת העיקרית של אירופה, ומזרחית לאירלנד, המהווה את שטחה העיקרי של הממלכה המאוחדת. המונח "בריטניה הגדולה" משמש גם כמונח פוליטי המתאר את השילוב של המדינות אנגליה, סקוטלנד וויילס, שיחדיו מאכלסות את האי כולו ומספר איים אחרים.

ברקשייר

ברקשייר (באנגלית: Berkshire) הוא מחוז בדרום-מזרח אנגליה, המוכר בכינויו "המחוז המלכותי" בשל ריבוי בתי המגורים של משפחת המלוכה הבריטית בתחומיו (הבולט שבהם היא טירת וינדזור). סביב לו מצויים מחוזות אוקספורדשייר, בקינגהאמשייר, סארי, וילטשייר, המפשייר ולונדון רבתי. עיר הבירה של המחוז היא רדינג.

המחוז כולל את העמקים של אמצע נהר התמזה ואת קנט. הוא מחולק לשש רשויות יחידניות: יער ברקנל, רדינג, סלו, ווסט ברקשייר, וינדזור ומידנהד. ב -1998 בוטל המחוז המינהלי עצמו, וסמכויותיו המינהליות הוקצו לשש הרשויות היחידניות.

דרום-מזרח אנגליה

דרום-מזרח אנגליה (באנגלית: South East England) הוא אחד מתשעת אזורי אנגליה וכן מחוז בחירה לפרלמנט האירופי.

האיים הבריטיים

האיים הבריטיים (באנגלית: British Isles, בריטיש איילס) הם קבוצת איים, ובהם 5 מדינות ושטחים תלויים במערב יבשת אירופה:

הרפובליקה של אירלנד (בחרה להפרד מהשלטון הבריטי, לפיכך המונח "האיים הבריטיים" לא מקובל באירלנד)

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (אנגליה, ויילס וסקוטלנד ביחד עם צפון אירלנד)

האי מאן (Isle of Man)

גרנזי (Bailiwick of Guernsey)

ג'רזי (Bailiwick of Jersey)

הרטפורדשייר

הרטפורדשייר (באנגלית: Hertfordshire) הוא אחד ממחוזות אנגליה. המחוז, הנמצא בדרום-מזרח אנגליה שבממלכה המאוחדת, נחשב לאחד המחוזות המסורתיים של אנגליה, וגובל במחוזות המסורתיים בדפורדשייר, קיימברידג'שייר, אסקס, בקינגהאמשייר ולונדון רבתי.

וולפיר, מלך מרסיה

וולפיר (אנגלית עתיקה: Wulfhere; מת בשנת 675) היה מלך מרסיה מסוף שנות ה-50 של המאה השביעית ועד 675. הוא היה המלך הנוצרי הראשון של כל מרסיה, אך לא ידוע מתי וכיצד התנצר. עלייתו סימנה את קץ השליטה של אוסויו מנורתמבריה על דרום אנגליה, ווולפיר הרחיב את השפעתו על מרבית שטח זה. הקרבות שלו נגד הסקסונים המערביים הובילו לשליטה מרסיאנית במרבית עמק התמזה. הוא כבש את האי וייט ואת עמק מאון ונתן אותם למלך אטלויל מדרום סקסוניה. הייתה לו גם השפעה בסארי, אסקס וקנט. הוא נישא לאאורמנהילד, בתו של מלך קנט, אאורבנברט.

אביו של וולפיר, פנדה, נהרג בשנת 655 בקרב וינויד, כאשר נלחם נגד אוסויו מנורתמבריה. פידה, בנו של פנדה הומלך תחת פיקוחו של אוסויו, אך נרצח שנה לאחר מכן. וולפיר הגיע לכס המלוכה כאשר אצילים מרסייניים ארגנו מרד נגד השלטון של נורתמבריה בשנת 658, ודחקו את השליטים מטעם אוסויו.

בשנת 670, כאשר אוסויו מת, וולפיר היה המלך החזק ביותר בדרום בריטניה. הוא היה השליט בפועל בחלק שמדרום להומבר אך לא שלט בנורתמבריה כפי ששלט אביו.

בשנת 674 תקף וולפיר את אגפרית בנו של אוסויו מלך נורתמבריה אך הובס. הוא מת, כנראה ממחלה, בשנת 675. את וולפיר ירש אחיו אתלרד שהיה למלך מרסיה עד שנת 704. בספרו של אדיוס "חיי וילפריד" מתואר וולפיר כ"אדם גאה, בעל כוח רצון בלתי נלאה".

משחקי האיים

משחקי האיים (באנגלית: Island Games) הם תחרות ספורט בינלאומית המאורגנת על ידי איגוד משחקי האיים הבינלאומי.

נוטינגהאמשייר

נוטינגהאמשייר (באנגלית: Nottinghamshire) הוא מחוז בצפון-מזרח אנגליה, באזור מזרח המידלנדס. הוא גובל בדרום יורקשייר מצפון-מערב, לינקולנשייר ממזרח, לסטרשייר מדרום, ודרבישייר ממערב.

סארי (מחוז)

סארי (באנגלית: Surrey) הוא מחוז בדרום-מזרח אנגליה.

סביב לו מצויים מחוזות: לונדון רבתי (צפון מזרח), ברקשייר (צפון מערב), קנט (מערב), סאסקס מערב (דרום) והמפשייר (מזרח)' המפשייר (מערבית), סאסקס מזרח (מזרחית). עיר הבירה של המחוז היא גילדפורד. סארי הוא המחוז השלישי בגודלו בדרום-מזרח אנגליה. גבולותיו של המחוז כמעט ולא השתנו מאז שנת 1965, הוא נחשב למחוז עשיר יחסית.

המחוז מחולק ל-11 נפות: ספלת'ורן, ראנימיד, סארי הית', ווקינג, אלמברידג', גילדפורד, ווייברלי, מול וואלי, אפסום ואיוול, רייגייט ובאנסטד, טאנברידג'.

מבחינה תחבורתית, למחוז יש שירות רכבות מהיר לבירה לונדון, ובסמוך לו שוכנים נמלי תעופה כגון נמל התעופה לונדון הית'רו ונמל התעופה לונדון גטוויק.

פסטיבל האי וייט 1970

פסטיבל האי וייט 1970 (The Isle of Wight Festival 1970) היה פסטיבל מוזיקה שנערך מ-26 עד ל-30 באוגוסט 1970 באי וייט, השוכן במרחק קילומטרים אחדים מחופיה הדרומיים של אנגליה מול העיר פורטסמות'. דרך הגישה היחידה למקום הייתה באמצעות מעבורות. פסטיבל זה היה השלישי והגדול מכולם שנערך באי (והאחרון, עד 2002 - מאז הוא נערך מדי שנה). כמו כן היה זה פסטיבל הרוק הגדול ביותר שהתקיים מאז ומעולם, גדול יותר מוודסטוק, מהלייב אייד ומרוק בריו. עובדה זו אושרה על ידי חברת הרכבת הבריטית, שהייתה גם מפעילת שירות המעבורות לאי שאישרה כי כ-600,000 איש השתמשו בשירותי המעבורות אל האי בתקופת הפסטיבל, וכן ועל ידי ספר השיאים של גינס שקבע כי כ-600,000 איש נכחו במקום, יותר מההערכות המארגנים שעמדו על כחצי מיליון איש. הערכות לא רשמיות שפורסמו טענו כי מספרם האמיתי של המשתתפים נע בין 700,000 ל-800,000 איש.

קנט

קנט (באנגלית: Kent) הוא אחד ממחוזות אנגליה. המחוז, אשר נמצא בדרום-מזרח אנגליה אשר בממלכה המאוחדת, גובל בסאסקס מזרח, סארי ולונדון רבתי.

בנוסף, לקנט גבול עם צרפת אשר עובר במחצית מנהרת התעלה.

בירת מחוז קנט היא מיידסטון ובנוסף לה 40 ערים בקנט. הבולטות שבהן קנטרברי, דובר ומרגייט.

מיקומה של קנט כחיץ בין הממלכה המאוחדת ליבשת האירופית הוביל להיות המחוז "קו החזית" במספר מערכות, בהן הקרב על בריטניה במלחמת העולם השנייה.

בשל ריבוי המטעים והפרדסים במחוז קנט, הוא מכונה בחיבה "הגינה של אנגליה".

ראטלנד

ראטלנד (באנגלית: Rutland) הוא המחוז השני בקוטנו באנגליה. עיר הבירה של המחוז היא אוקהאם. המחוז הוא חלק מאזור מזרח המידלנדס. ראטלנד גובל במחוזות לסטרשייר, לינקולנשייר ונורת'האמפטונשייר.

עד שנת 1890 היה ראטלנד המחוז הקטן ביותר באנגליה, אולם בשנה זו קיבל האי וייט, ששטחו קטן בשני קמ"ר, מעמד של מחוז. ראטלנד הוא המחוז הרביעי בקטנותו בבריטניה כולה לאחר האי וייט, הסיטי של לונדון ובריסטול. זהו גם אחד מן המחוזות הקטנים ביותר מבחינת כמות התושבים.\

מועצת המחוז מונה כ-26 נציגים. מתוכם 17 משויכים למפלגה השמרנית, 8 עצמאיים וכאחד משויך למפלגה הליברל-דמוקרטית. מועצה זו הוקמה בשנת 1918, אם כי המועצה במתכונתה הנוכחית הוקמה רק בשנת 1997. הבחירות למועצה מתקיימות אחת ל-4 שנים. במשאל העם על חברות בריטניה באיחוד האירופי, מרבית מהתושבים (50.57%) תמכו בעזיבה, בעוד ש-49.43% התנגדו.

הצפיפות היא 98 נפש לקמ"ר. 2.7% מהאוכלוסייה הם בני מיעוטים, נמוך באופן משמעותי לממוצע הארצי (9.1%). בשנת 2006 דווח כי בראטלנד יש את שיעור הפריון הגבוה ביותר בכלל אנגליה- 2.81 ילדים לאישה, לעומת 1.67 ילדים לאישה במחוז טיין אנד ויר. באותה השנה המחוז דורג במקום השישי בפעילות הספורטיבית של תושביו- 27.4% מהאוכלוסייה משתתפים לפחות 3 פעמים בשבוע במשך 30 דקות. בשנת 2012 ראטלנד דורג כמחוז המאושר ביותר בבריטניה.

מבחינה כלכלית, מקור התעסוקה המרכזי הוא המנהל הציבורי, החינוך והבריאות. בעבודות אלו עובדים כ-30.8% מן העובדים במחוז. 29.7% עובדים במלונאות ומסעדנות ו-16.7% בתעשייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.