האיגרת השנייה אל התסלוניקים

האיגרת השנייה אל התסלוניקים היא איגרת מבין האיגרות שנכתבו על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי). איגרת זו מהווה אחת מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.

מחבר האיגרת

בפתיחת האיגרת מצוין שמו של פאולוס כמחבר האיגרת אולם שאלת היותו המחבר שנויה במחלוקת. התומכים בטענה שפאולוס הוא מחבר האיגרת מפנים אל הפסוקים האחרונים באיגרת בהם נאמר "אני, פאולוס, כותב ברכה זו במו ידי".

מאידך, החל משנת 1798 פורסמו מחקרים המפקפקים בהיות פאולוס כותב האיגרת וטוענים כי מדובר באיגרת פסדואפיגרפית שנכתבה על ידי אחד מתלמידיו לאחר מותו.

תוכן האיגרת

האיגרת מופנית אל הקהילה הנוצרית בסלוניקי, ונכתבה ככל הנראה בהיותו של פאולוס בקורינתוס (בהנחה שהוא כתב את האיגרת). ככל הנראה האיגרת נכתבה בתגובה לאי הבנות שהתעוררו בסוגיה בדבר הביאה השנייה של ישו - אי הבנות שנבעו מאי הבנת האיגרת הראשונה.

קישורים חיצוניים

איגרות פאולוס

איגרות פאולוס הן איגרות שנכתבו על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי). שלוש עשרה מאיגרות אלה מהוות חלק מהברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

שלוש עשרה האיגרות המצויות בברית החדשה מתחילות בשמו של פאולוס (ביוונית: Παῦλος) ומשויכות לו.

האיגרות שופכות אור על הקהילות הנוצריות הקדומות ועל התאולוגיה של הנצרות בראשיתה.

איגרת

האם התכוונתם ל...

איגרת (נצרות)

איגרת (ביוונית: επιστολη - אפיסטולה - מכתב) היא מכתב שנשלח על ידי אחד השליחים אל שליח אחר, תלמידו של השליח או אל קהילה נוצרית.

אנטיכריסט

בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו. מקור המילה הוא מיוונית (αντίχριστος) ופירושה המקורי "במקום המשיח". המונח העברי הוא צורר המשיח (צר המשיח) או שׂוֹטֵן המשיח. אנטיכריסט מתואר כדמות של משיח שקר שמהווה את הנגטיב של ישו ומתנגד וכופר במשיחיותו, ואף מעמיד לו אלטרנטיבה שקרית. הדמות נוצרה בהשראת נבואת דניאל (פרק ז') בחזיון ארבע החיות, ומתוארת בהרחבה בברית החדשה בחזון יוחנן, באיגרת השנייה אל הקורינתים (יא, ד), ובאיגרת אל הגלטים (א', ו-ז). דמות זו לקוחה מהחיות שבחזיון דניאל, ולכן היא מכונה במסורת הנוצרית גם "החיה".

דמות האנטיכריסט לקוחה מאגדה עממית המספרת שלאחר הגליית היהודים הופיע אנטיכריסט והציע להם להשיב אותם לארצם וכאשר נענו לו השליך אלפים מהם לים. אלברטוס מגנוס ותומאס אקווינס הקדישו תשומת לב רבה לאגדה זו וטענו שאנטיכריסט יוולד בבבל, בשבט דן, יעלה לירושלים, שם ישכנע בקלות את היהודים שהוא המשיח, יבנה מחדש את בית המקדש ויכריז על עצמו כאלוהים.

כשם שבמסורת הנוצרית למשיח ישנן שתי ביאות, כך כנגדו לאנטיכריסט ישנן שתי ביאות. בתקופתו של יוחנן אנטיכריסט נתפס כמלכות רומי שצלבה את ישו ההיסטורי. בתקופה המודרנית היא נתפסת כמלכות רומא המתחדשת, קואליציה של עשר מדינות המכונה "בבל הגדולה" או "הזונה הגדולה" - שסממניה פאר ושחיתות, שמובילות תרבות דתית שקרית, שכופרת במשיחיותו של ישו. הדמות העומדת בראש המלכות מוצגת כדמות ממלכתית בעלת חזות נורמטיבית ועם זאת דמונית ובעל כוחות מטפיזיים, ששואבת את כוחה מהשטן ומייצגת את הרוע הצרוף עלי אדמות, שאמורה להופיע באחרית הימים, לאחר כינון ממלכה יהודית ובית מקדש בתוכה.

לאנטיכריסט אמורים להיות סממנים צורניים דומים למשיח הנוצרי, ולכן הוא אמור להיות אדם כריזמטי ונואם בחסד "פום ממלל רברבן", שיכונן בתחילה תחת משטרו רב-העוצמה שלום עולמי, ויאחד עמים רבים תחת חסותו, כשלצדו נביא שקר דתי. סימנו על פי אותה תפיסה המספר 666, שייחקק על מצחם וידיהם של מאמיניו, ויאפשר להם לסחור ולקנות תחת שלטון אנטיכריסט. בסופו של דבר אמורה להיות מלחמה עולמית נגד כוחות אנטיכריסט, שיובסו בידי המאמינים וישו בראשם. שם המלחמה, "ארמגדון", לקוח מהשם העברי "הר מגידו", אזור שהתרחשו בו מלחמות רבות וחשובות, בעולם העתיק ואף בעת החדשה. יש נוצרים הרואים באיחוד האירופי, ואף באו"ם, את הדמות המכונה אנטיכריסט.

דמויות שונות לאורך ההיסטוריה, שרדפו את הכנסייה ואת המאמינים הנוצרים, הוגדרו כאנטיכריסט. בימי הביניים זיהו אנשי הנצרות אישים שונים ואף בעלי חיים עם אנטיכריסט, וגורלם היה עינויים ואף מוות. בעת החדשה המוקדמת, מרטין לותר ראה באפיפיור את אנטיכריסט, בהשפעת חיבורו של לורנצו ואלה על זיוף מתת קונסטנטינוס. גם בעת החדשה אנשי נצרות שונים ניסו לזהות דמויות היסטוריות עם אנטיכריסט, בהם נפוליאון, אדולף היטלר, בניטו מוסוליני ואפילו רונלד רייגן, שבאנגלית כל שם משמותיו מורכב משש אותיות ומהווה צירוף של המספר 666. בהשראת התפיסה הנוצרית נעשו מספר רב של סרטים העוסקים בהופעתו של אנטיכריסט ובמלחמת אחרית הימים.

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתקא חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים. החלק הראשון מכונה "הברית הישנה" וכולל את ספרי התנ"ך, ובחלק מהכנסיות הנוצריות גם את הספרים החיצוניים.

הברית החדשה כוללת ארבעה ספרי בשורה (אוונגליונים), המתארים את חייו ופועלו של ישו. ספר נוסף, "מעשי השליחים", מתאר את פועלם של תלמידיו הקרובים של ישו, שנים-עשר השליחים.

כמו כן כוללת הברית החדשה את האיגרות ששלח פאולוס (שאול התרסי) אל הקהילות הנוצריות הראשונות (איגרות פאולוס) ואיגרות נוספות (האיגרות הכלליות), וספר המכונה "ההתגלות" או "חזון יוחנן", המתאר את אחרית הימים.

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון בקובץ תרי עשר ובכל חלק הנביאים של התנ"ך, והוא נקרא כשמו או ככינויו של הנביא המוסר את הנבואות בו. בנוסח המסורה, הספר הוא בן שלושה פרקים, ומכיל בעיקר תוכחה ואזהרה לכהני התקופה ולעם, אך גם הדגשת אהבת ה' את יעקב (וצאצאיו, הלא הם עם ישראל) מול שנאתו את עשו (הכוונה לאדום). בסדר הנוצרי של ספרי התנ"ך, ספר מלאכי הוא האחרון ומכיל ארבעה פרקים.

פאולוס

פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (10-5? – 67-64?) היה, לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה, אחד מהחשובים בשליחי ישו (אף על פי שלא היה שייך ל-12 השליחים המקוריים ומעולם לא פגש אותו), כותב רוב האגרות בברית החדשה ואחת הדמויות המרכזיות בהפצת וביסוס הנצרות.

פאולוס נולד בתרסוס שבאסיה הקטנה (טורקיה), ובצעירותו הוא היה יהודי פרושי-הלניסטי. לפי עדותו בכתביו קיבל חינוך פרושי מקיף ובתחילה שנא את הנוצרים והיה מופקד על רדיפתם, אך בדרכו לדמשק כדי לבער את הקהילה הנוצרית המקומית, נגלה אליו ישו בחזיון והמיר אותו. הוא הצטרף למאמיניו והפיץ את בשורתו ברחבי האימפריה הרומית, תוך שהוא עצמו נרדף על ידי הממסד היהודי. לבסוף נאסר ונשלח לרומא למשפט, שם הוסיף להטיף לנצרות ולבסוף הוצא להורג. פאולוס נחשב לקדוש. הוא קידם בעיקר את הפצת האמונה בישו בקרב לא-יהודים ומתייהדים, ונחשב לאחד מיוצריה של הדוקטרינה הנוצרית המוקדמת. איגרותיו מהוות חלק חשוב מן הברית החדשה. הדעה המקובלת במחקר ההיסטורי היא כי תרם תרומה עצומה להתגבשות הנצרות מזרם של היהדות לדת חדשה לגמרי, בכך שקבע כי נכרים הרוצים להצטרף אל האמונה אינם צריכים לשמור את התורה ופטורים מברית מילה.

בשל השפעתו העצומה על התפתחות התאולוגיה הנוצרית ועל התרחקותה מהדת היהודית, מאז ראשית המחקר הביקורתי בנושא רואים בו רבים את מייסדה האמיתי של הנצרות. הוא נתפש כמי שחרג מהגותו של ישו והוסיף דוקטרינות חשובות חדשות. חוקרים בעלי השקפה נוצרית טוענים לעומת זאת כי לא שונתה כל הגות, וכי פאולוס רק הרחיב והעמיק את ההתגלות של ישו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.