האיגרת אל העברים

האיגרת אל העברים היא אחת מהאיגרות המהוות חלק מספרי הברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

Rembrandt - Apostle Paul - WGA19120
פאולוס (שאול התרסי) - מחבר האיגרת על פי המסורת הנוצרית. ציור מעשה ידי רמברנדט.
Author Hebrews
במהדורת תנ"ך המלך ג'יימס משנת 1611 נכתב בפסוק האחרון של האיגרת "נכתב אל העברים, באיטליה, על ידי טימותיוס".

מחבר האיגרת

זהות מחבר האיגרת אינה ידועה, ובניגוד לאיגרות פאולוס, שם המחבר אינו מצוין בפסוק הראשון של האיגרת. המסורת הנוצרית משייכת את כתיבת האיגרת לשליח פאולוס (שאול התרסי), וזאת מאחר שעל פי רמזים המצויים באיגרת, כותבה היה גבר (עברים י"א 32), חבר של טימותיוס - תלמידו של פאולוס (עברים י"ג 23), והיה ממוקם באיטליה (עברים י"ג 24).

יחד עם זאת סגנון האיגרת ואוצר המילה שלה שונה מיתר איגרות פאולוס. אוסביוס סבור כי האיגרת נכתבה במקורה בעברית והייתה ממוענת לקהל יהודי דובר עברית. לפי אוסביוס, האיגרת תורגמה ליוונית על ידי לוקאס - ומביא כראיה את העובדה שלוקאס רשם את נאומו של פאולוס באנטיוכיה (מעשי השליחים י"ג 13 - 52) הדומה לאיגרת אל העברים.

כבר בעת העתיקה הועלו ספקות בדבר היות פאולוס מחבר האיגרת - הן מכוח העובדה ששמו של פאולוס לא מצוין בראשיתה, והן בשל השוני בין הדוקטרינות התאולוגיות המצויות באיגרת ליתר איגרות פאולוס. גם מבחינת אוצר מילים וביטויים שונה איגרת זו מיתר איגרות פאולוס - עובדה שמציין כבר קלמנטוס מאלכסנדריה בשנת 210.

במהלך המאה הרביעית החליטה הכנסייה הקתולית לראות באיגרת זו את האיגרת ה-14 של פאולוס. הירונימוס ואוגוסטינוס קבעו כי פאולוס הוא כותב האיגרת והפעילו השפעתם בכנסייה כדי להביא לאישור קביעה זו - שנותרה על כנה עד הרפורמציה. יצוין כי בכמה גרסאות שהודפסו של תנ"ך המלך ג'יימס משויכת האיגרת לטימותיוס.

כיום כמעט כל החוקרים המודרניים מסכימים כי פאולוס לא כתב את האיגרת. אוריגנס מאלכסנדריה הציע כבר בשנת 240 לערך את לוקאס או את קלמנס הראשון ככותבי האיגרת. טרטוליאנוס הציע את בר-נבא ככותב האיגרת (לו משויכת גם איגרת בר-נבא הדומה לאיגרת אל העברים).

מרטין לותר הציע את אפולוס מאלכסנדריה, אשר נודע בהשכלתו (מעשי השליחים י"ח 24) ככותב האיגרת.

חוקרים מודרניים ובהם אדולף פון הרנאק סברו כי ייתכן שפריסקילה הייתה כותבת האיגרת - אולם אחרים טוענים כי האיגרת נכתבה על ידי גבר (בהתבסס על פסוק י"א 32).

קהל היעד

קהל היעד של איגרת זו היה ציבור מסוים במצב מאד מסוים - המדובר ככל הנראה בקהל יעד של יהודים מאחר שברור כי קהל היעד הכיר את תרגום השבעים של התנ"ך (כשם שכותב האיגרת הכיר תרגום זה והתייחס אליו). פירוט החטאים בפרק י"ג מעיד על כך שמדובר על תושביה של עיר, ולא תושבים של אזור כפרי; ע"פ האמור בפרק י 32 - 34, מדובר באנשים שסבלו רדיפות בשל דתם בעבר וכי הם צפויים לעבור רדיפות בעתיד (פרק י 25), ולכן, מחשש הרדיפות המאזינים מוכנים "לחזור לאמונתם הקודמת". מעובדות אלה עולה כי מדובר ביהודים שהתנצרו, והיו צפויים לעבור רדיפות על ידי השלטונות הרומיים או על ידי בעלי סמכות יהודים אשר ניסו להשיבם אל היהדות הנורמטיבית ביהודה של אותם ימים.

לאור האמור בפרק י"ג לפיו "איטליה מברכת את הקורא" ניתן להסיק כי הקוראים או כותב האיגרת נמצאו באיטליה.

לאור מאפיינים אלה סבורים מרבית החוקרים המסורתיים כי קהל היעד היה יהודים שהתנצרו. חוקרים מודרניים סבורים כי מדובר למעשה בוויכוח פנים כנסייתי בין דעות שגרסו שלפני שגוי מתנצר היה עליו לקבל עול מצוות יחד עם תורתו של ישו, לבין אלה שגרסו שאין צורך "לעבור דרך היהדות" ובין אלה גישת האנטינומיאניזם - הגורסת שהנוצרים החדשים צריכים לשלול לחלוטין את האמונה היהודית. האיגרת גורסת שהמתנצרים לא צריכים לקבל על עצמם את חוקי היהדות.

כמו כן, מובע בה בבהירות ובנחרצות הרעיון לפיו דמו של ישו הוא תחליף נצחי לעבודת הקרבנות בבית המקדש, שלא היו אלא הכנה ושלב נחות בדרך אליו: "כִּי הַתּוֹרָה בִּהְיוֹת בָּה צֵל הַטֹּבוֹת הָעֲתִידוֹת וְלֹא מַרְאֵה עֶצֶם הַדְּבָרִים אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְעוֹלָם לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּרֵבִים בַּקָּרְבָּנוֹת הָהֵם... וְהוּא אַחֲרֵי הַקְרִיבוֹ זֶבַח אֶחָד עַל־הַחֲטָאִים יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לָנֶצַח". תמה זו היא יסוד מרכזי בנצרות.[1]

תאריך כתיבת האיגרת

אף שזהות כותב האיגרת לא ידועה, מרבית החוקרים מסכימים בדבר מועד כתיבתה - שנת 95 לספירה לערך, זמן קצר לאחר שאיגרות פאולוס נפוצו בקרב הקהילות הנוצריות.

הרולד אטרידג' סבור שלא ניתן לקבוע תאריך מדויק, והוא מתארך את האיגרת לבין 60100 לספירה.

מטרת כתיבת האיגרת

מרבית החוקרים כיום סבורים כי האיגרת נכתבה על מנת למנוע עזיבה של הנוצרים החדשים את הדת שקיבלו על עצמם, בין אם מדובר בחזרה לפגניזם או בהתיהדות מלאה (בין אם מדובר בגויים שהתנצרו ובין אם מדובר בחזרה ליהדות).

מבנה האיגרת

האיגרת חורגת מהסטנדרטים של האיגרות מהתקופה ההלניסטית, הן בשל אופייה הספרותי והן בשל העדר המבנה הסטנדרטי (העדר פסקת פתיחה בה מצוין שם המחבר). החוקרים סבורים כי האיגרת הייתה במקורה דרשה שנישאה בעל פה והועלתה על הכתב על ידי אחד משומעיה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשל: Jordan D. Rosenblum, Religious Competition in the Third Century CE: Jews, Christians, and the Greco-Roman World, Vandenhoeck & Ruprecht, 2014. עמ' 120.
95

שנת 95 היא השנה ה-95 במאה ה-1. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. ספירת הנוצרים, המקובלת כיום, החלה בשנת 525, ולכן המספר הסודר של שנת 95 ניתן לה בדיעבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

איגרות פאולוס

איגרות פאולוס הן איגרות שנכתבו על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי). שלוש עשרה מאיגרות אלה מהוות חלק מהברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

שלוש עשרה האיגרות המצויות בברית החדשה מתחילות בשמו של פאולוס (ביוונית: Παῦλος) ומשויכות לו.

האיגרות שופכות אור על הקהילות הנוצריות הקדומות ועל התאולוגיה של הנצרות בראשיתה.

איגרת

האם התכוונתם ל...

איגרת (נצרות)

איגרת (ביוונית: επιστολη - אפיסטולה - מכתב) היא מכתב שנשלח על ידי אחד השליחים אל שליח אחר, תלמידו של השליח או אל קהילה נוצרית.

אינקרנציה

אינקרנציה (בלטינית: incarnatio; מהמילה incarnare‏, in משמעותו בתוך, caro משמעותו בשר, מתורגם כ"התגשמות", "התגלמות" או "התאנשות") הוא מונח תאולוגי נוצרי, הבא לתאר את התגשמותו בבשר ודם של האל הבן (גם הלוגוס, "הדבר"), אחד משלושת מרכיבי השילוש הקדוש, כשמרים הבתולה התעברה מרוח הקודש והרתה את ישו. דוקטרינה זו מתייחסת לאיחוד הטבע האנושי והטבע האלוהי בישו עצמו.

ברנבא

יוסף המכונה ברנבא (או בר-נבא; יוונית: Βαρνάβας) הוא דמות המוזכרת בברית החדשה, שם הוא מתואר כאחד ממפיצי הנצרות הראשונים אשר הצטרף אל שנים עשר השליחים לאחר צליבת ישו.

האיגרת אל האלכסנדרונים

האיגרת אל האלכסנדרונים היא איגרת חיצונית, שאינה חלק מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.

האיגרת משויכת לשליח פאולוס (שאול התרסי), אולם כבר בעת העתיקה היה ברור שהן מאוחרות וכי לא נכתבו על ידי פאולוס. האיגרת מוזכרת בקלף מוראטוריאן - אחת הרשימות הקדומות של ספרי הברית החדשה, ובקלף זה מצוין פאולוס ככותב האיגרת, יחד עם זאת מצוין כי מדובר באיגרת מזויפת וכי היא נכתבה על ידי מרקיון כדי לקדם את תורתו.

האיגרת עצמה אבדה, אולם יש הסבורים כי שריד ממנה נמצא בספריית בוביו (אף שחוקרים אחרים סבורים שקלף זה שנתגלה הוא גרסה אחרת של האיגרת אל העברים.

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתקא חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים. החלק הראשון מכונה "הברית הישנה" וכולל את ספרי התנ"ך, ובחלק מהכנסיות הנוצריות גם את הספרים החיצוניים.

הברית החדשה כוללת ארבעה ספרי בשורה (אוונגליונים), המתארים את חייו ופועלו של ישו. ספר נוסף, "מעשי השליחים", מתאר את פועלם של תלמידיו הקרובים של ישו, שנים-עשר השליחים.

כמו כן כוללת הברית החדשה את האיגרות ששלח פאולוס (שאול התרסי) אל הקהילות הנוצריות הראשונות (איגרות פאולוס) ואיגרות נוספות (האיגרות הכלליות), וספר המכונה "ההתגלות" או "חזון יוחנן", המתאר את אחרית הימים.

יאיר זקוביץ

יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא פרופסור אמריטוס, חוקר מקרא ישראלי, המלמד בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

כנסיית כל העמים

כנסיית כל העמים (איטלקית Chiesa di tutte le Nazioni) היא כנסייה פרנציסקנית השוכנת בגת שמנים שבנחל קדרון, על מורדותיו המערביים של הר הזיתים בירושלים. שמה הרשמי הוא כנסיית היגון (Chiesa dell’Agonia), אולם היות שהוקמה בכספי תרומות שנאספו מרחבי העולם הקתולי, היא זכתה לשם "כנסיית כל האומות" או "כנסיית כל העמים". הכנסייה הוקמה בשנים 1919-1924 בידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי. מדי יום פוקדים אותה כ-5,000 מבקרים.

מזבח

מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

משיח (אורטוריה)

משיח (במקור Messiah) הוא אורטוריה מאת גאורג פרידריך הנדל משנת 1741 והיצירה הנודעת ביותר של מלחין זה. היא נמנית עם היצירות החשובות ביותר של המוזיקה הווקאלית המערבית, והיא ככל הנראה היצירה הווקאלית המפורסמת ביותר במוזיקה הקלאסית בשפה האנגלית. סימנה ביצירות הנדל הוא HWV 56.

סמל טקסס

חותם מדינת טקסס (באנגלית: The Seal of the State of Texas) אומץ כחלק מחוקת מדינת טקסס בשנת 1845, והתבסס על חותם רפובליקת טקסס, שאומץ ב-25 בינואר 1839. חוקת 1845 קובעת כי "יהיה חותם למדינה, אשר יישמר על ידי המושל וישמש אותו באופן רשמי. החותם האמור יהא כוכב מחומש, המוקף בעלי עץ זית ועץ אלון, והמילים 'מדינת טקסס.'". העיצוב הרשמי, שצויר על ידי חואן וגה, אומץ בשנת 1991 על ידי מזכיר המדינה של טקסס ג'ון האנה והמושלת אן ריצ'רדס.

סמל קנדה

סמל קנדה הידוע גם כשלט האצולה המלכותי של קנדה או בשמו הרשמי שלט האצולה של הוד מלכותה לזכותה על קנדה (באנגלית: Arms of Her Majesty in Right of Canada) הוא, מאז ניתן ב-21 בנובמבר 1921, סמלו של המונרך הקנדי ובכך סמלה הרשמי של קנדה. לשלט קווי דמיון רבים לסמל הממלכה המאוחדת עקב עברה של קנדה כדומיניון של האימפריה הבריטית ומשלב אלמנטים קנדיים רבים.

סמל רוד איילנד

סמל מדינת רוד איילנד, או בשמו המלא "חותם מדינת רוד איילנד ומטעי פרובידנס" (באנגלית: The Seal of the State of Rhode Island and Providence Plantations) מציג במרכזו עוגן ימי בצבע זהב על רקע כחול. מתחת לעוגן כתובה המילה "תקווה" (Hope). על המעגל החיצוני של הסמל מופיעה הכתובת: "חותם מדינת רוד איילנד ומטעי פרובידנס 1636".

עברי (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קין

קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית, פרק ד'), בנם הבכור של אדם וחוה והיילוד האנושי הראשון בעולם. קין ביצע את הרצח הראשון בספר התנ"ך. עיסוקו היה בעבודת אדמה.

שנות ה-90 של המאה ה-1

שנות ה-90 של המאה ה-1 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-1, החלו ב־1 בינואר 90 והסתיימו ב־31 בדצמבר 99.

תהילים כ"ב

למנצח על אילת השחר הוא מזמור כ"ב בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.