האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי. הוא נוסד בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה כדי להחליף את חבר הלאומים, להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-מדינתי. האו"ם כולל מספר גופים המסונפים אליו, שהוקמו לצורך השגת ויישום מטרותיו.

נכון לשנת 2017 ישנן 193 מדינות חברות בארגון – כמעט כל מדינה ריבונית בעולם. האו"ם והארגונים במסגרתו מקבלים החלטות בנושאים מהותיים וניהוליים. לארגון שש זרועות עיקריות: העצרת הכללית (המקום העיקרי שבו מתאספות כל המדינות החברות), מועצת הביטחון (שבה מתקבלות החלטות בנוגע לענייני שלום וביטחון), המועצה הכלכלית חברתית (שמסייעת לקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה), המזכירות (שמספקת מחקרים, מידע ועניינים טכניים אחרים שהאו"ם נזקק לו בפעילותו השוטפת, ובמידה מסוימת מוציאה לפועל או מאפשרת את הוצאתן לפועל של ההחלטות הביצועיות של העצרת הכללית, מועצת הביטחון, והמועצה הכלכלית חברתית), בית הדין הבינלאומי לצדק (הרשות השופטת העיקרית), ומועצת הנאמנות (שבעבר הייתה ממונה על המנדטים שהוענקו מטעם חבר הלאומים. מאחר שכל המנדטים שהוענקו על ידי חבר הלאומים הגיעו לפרקם ומנדטים חדשים אינם מוענקים, אין מועצה זו פעילה). לצד הזרועות המרכזיות האלה, פועלות תוכניות וקרנות של האו"ם וכן סוכנויות מיוחדות. הבולטים שבהם ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המזון העולמית, ויוניצ"ף, קרן האו"ם לילדים. ראש מערכת האו"ם, העומד בראשות ועדת ראשי הארגונים CEB, הוא המזכיר הכללי. מאז 2017, מכהן בתפקיד זה אנטוניו גוטרש מפורטוגל.

בדרך כלל המזכ"ל מכהן שתי קדנציות של חמש שנים כל אחת, והוא נבחר על ידי העצרת הכללית של האו"ם. ארגון האומות המאוחדות ממומן על ידי דמי חבר מהמדינות החברות בו, בעיקר ארצות הברית, גרמניה, ויפן, ונקבעו בו שש שפות רשמיות: ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.

האומות המאוחדות
United Nations
联合国
Naciones Unidas
الأمم المتحدة
Organisation des Nations unies
Организация Объединённых Наций
Emblem of the United Nations
Flag of the United Nations
דגל האומות המאוחדות
שפה רשמית אנגלית, סינית, ספרדית, ערבית, צרפתית, רוסית
מטה הארגון

מטה האומות המאוחדות

שטח בינלאומי במנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
חברים
193 מדינות חברות
United Nations Members (green–grey scheme)
מזכיר כללי אנטוניו גוטרש
www.un.org

היסטוריה

במקביל לפירוקו של חבר הלאומים (שהיה קיים בין השנים 19201946, ואליו ארצות הברית מעולם לא הצטרפה), הוקם האו"ם בשנת 1945 כדי לשמור על השלום העולמי ולקדם שיתוף פעולה בפתרון בעיות בינלאומיות בנושאי כלכלה, חברה וזכויות אדם. התוכנית הרצינית הראשונה להקמת ארגון בינלאומי חדש נרקמה במשרדי משרד החוץ האמריקאי ב-1939. פרנקלין רוזוולט טבע לראשונה את המונח "אומות מאוחדות" ככינוי לבעלות הברית. השימוש הרשמי הראשון במונח זה היה ב-1 בינואר 1942, כש-26 ממשלות חתמו על האמנה האטלנטית, בה התחייבו להמשך המאמץ המלחמתי.[1]

ב-1943 קיבל בית הנבחרים האמריקני נוסח החלטה שבה התחייב, כי ארצות הברית תיכנס לארגון בינלאומי למניעת מלחמה. זמן קצר לאחר מכן קיבל הסנאט של ארצות הברית החלטה דומה. ב-1944 ערכו נציגי ארצות הברית, בריטניה, ברית-המועצות וסין את הצעות "דאמברטון אוכס".[2] באפריל של שנת 1945, השתתפו 50 ממשלות ומספר ארגונים בלתי-ממשלתיים ב"וועדת האומות המאוחדת בנושא מוסד בינלאומי" בסן פרנסיסקו. בוועידה זו נכתבה ונוסחה מגילת האומות המאוחדות. ב-24 באוקטובר 1945 אושרה המגילה על ידי המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון שעתידה לקום – צרפת, סין, ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית – יחד עם 46 מדינות נוספות, ובכך הוקם ארגון האו"ם. יום זה מצוין כיום האומות המאוחדות. פגישותיה הראשונות של העצרת הכללית, שבה היו נציגים מ-51 לאומים, ושל מועצת הביטחון, התקיימו כבר בינואר 1946 בלונדון.[3]

UnitedNations
הקמת ארגון האומות המאוחדות

מקור השם

את המונח האומות המאוחדות טבע לראשונה פרנקלין רוזוולט ככינוי לבעלות הברית. השימוש הרשמי הראשון במונח זה היה ב-1 בינואר 1942, כש-26 ממשלות חתמו על האמנה האטלנטית, בה התחייבו להמשך המאמץ המלחמתי.[4]

'סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות', (United Nations Relief and Rehabilitation Administration), הידועה בשם אונרר"א (UNRRA),[5] מוסד לסיוע לפליטים ואזרחים של בעלות-הברית במדינות המשוחררות של אירופה והמזרח הרחוק נוסדה רשמית ב-9 בנובמבר 1943 בבית הלבן בוושינגטון, בהשתתפות 44 נציגים של האומות המאוחדות.[6] בשנת 1946, ניתן השם לארגון האו"ם שנכנס לנעליו של חבר הלאומים.

מבנה האו"ם

מגילת האומות המאוחדות מייסדת שישה גופים עיקריים, האחראיים על תחומים עיקריים ורחבים, כל גוף חולש על מרחב אחר. העצרת הכללית: המוסד המרכזי של האו"ם, בו דנות כל המדינות יחדיו ובו מתקיימים דיונים בהשתתפות מנהיגי כל העולם. מזכירות האו"ם: הגוף המנהל את האו"ם מבחינה אדמיניסטרטיבית. בית הדין הבינלאומי לצדק: המוסד השיפוטי העליון של האו"ם, בו מתקיימים דיונים בעניינים שבין מדינות או בענייני פשעים נגד האנושות. מועצת הביטחון: הגוף הביצועי של האו"ם, אחראית על שמירת השלום בעולם, מפעילה כוחות צבאיים של האו"ם, מטילה עיצומים ודנה בקבלת מדינות לארגון. המועצה הכלכלית חברתית: דנה בנושאי כלכלה וחברה בעולם. מועצת הנאמנות: הייתה יורשת משטר המנדטים של חבר הלאומים והשעתה פעולתה עם קבלת עצמאותה של פלאו, המדינה האחרונה שהייתה בחזקתה. בנוסף, בשנת 2007 נוספה מועצת זכויות האדם: הדנה בענייני זכויות האדם בעולם, אך היא איננה שוות מעמד למועצות האחרות, כיוון שלא נוספה במגילת האו"ם; עד 2007 הייתה ועדת משנה של המועצה הכלכלית חברתית.

ארבעה המוסדות המרכזיים פועלים במטה האומות המאוחדות בניו-יורק הבנוי על שטח בינלאומי בעיר ניו יורק. בית הדין הבינלאומי לצדק נמצא בהאג, הולנד. סוכנויות מיוחדות אחרות פועלות במשרדי האו"ם השונים בז'נבהארמון האומות), וינה, וניירובי. ישנם עוד מוסדות או"ם ברחבי העולם.

שש השפות הרשמיות של האו"ם, שבהן משתמשים בפגישות בין-ממשלתיות ובמסמכים רשמיים, הן ערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית, אך במזכירות האו"ם נעשה שימוש בשתי שפות בלבד, אנגלית וצרפתית. ארבע מתוך שש השפות הרשמיות הן השפות הלאומיות של החברות הקבועות במועצת הביטחון (אנגלית היא השפה הרשמית בבריטניה ובארצות הברית דה-פקטו). ספרדית וערבית הן השפות הרשמיות הנפוצות ביותר באו"ם: ספרדית היא השפה הרשמית ב-20 מדינות, וערבית ב-26. חמש מתוך שש השפות הרשמיות נבחרו בעת הקמת האו"ם, ואילו הערבית נוספה בשנת 1973.

Nyc-un-building

מזכירות האו"ם בבניין רב-הקומות, ובניין העצרת הכללית בעל הכיפה האפורה

העצרת הכללית

העצרת הכללית היא מוסד ההתאספות המרכזי של האומות המאוחדות. היא מורכבת מכל המדינות החברות באו"ם, והן נפגשות על בסיס "מושבים" שנתיים. נשיא העצרת נבחר מתוך המדינות החברות. בשבועיים הראשונים של כל מושב שנתי, ניתנת לכל המדינות החברות הזכות לנאום במליאה. באופן מסורתי, המזכ"ל נואם בתחילת כל מושב שנתי, ולאחריו נשיא העצרת. המושב הראשון התכנס בינואר 1946 בלונדון, וכלל נציגים מ-51 מדינות.

בעת הצבעות בעצרת הכללית על שאלות חשובות, יש צורך ברוב של שני שלישים מתוך הנציגים הנמצאים והמצביעים כדי להכריע בשאלה. דוגמאות לשאלות חשובות הן: המלצות בנוגע לשלום וביטחון, צירוף מדינות חברות לוועדות ולזרועות מסוימות של האו"ם, קבלה, השעיה או סילוק של מדינות מהארגון ועניינים תקציביים. כל ההחלטות האחרות מתקבלות על בסיס רוב רגיל. לכל מדינה חברה יש קול אחד. חוץ מענייני קבלה וסילוק מהארגון ועניינים תקציביים, החלטות העצרת אינן מחייבות את המדינות החברות. העצרת יכולה לקבל החלטות שתכליתן לתת המלצות בנוגע לכל נושא תחת טווח השפעתו של האו"ם, מלבד נושאי שלום וביטחון, הנמצאים תחת שיקולה של מועצת הביטחון, ולא העצרת הכללית.

באופן תאורטי, שיטת הבחירות הנהוגה כעת באו"ם, בה ניתן קול אחד לכל מדינה, יכולה לגרום למצב בו נציגים של 8% מאוכלוסיית העולם יעבירו החלטות ברוב הדרוש, של שני שלישים בעצרת הכללית (ראה רשימת מדינות לפי אוכלוסייה). כמו כן, היחס בין תרומתה הכלכלי של חברה בעצרת לבין כוחה בקבלת ההחלטות הכלליות אינו פרופורציונלי. כך לדוגמה, מעמד קולה של ארצות הברית בעצרת שווה למעמד קולם של האיים המלדיביים. באופן כללי, כשליש מהחברות בעצרת הכללית מספקות פחות מאלפית מתקציב האו"ם, כאשר שש מדינות בלבד מספקות כ-85% ממנו.

המזכירות

בראש מזכירות האומות המאוחדות עומד המזכיר הכללי (המזכ"ל), הנעזר בצוות עובדים של אזרחים ממדינות שונות מרחבי העולם. המזכירות מספקת מחקרים, מידע ושירותים שלהם זקוקים הגופים השונים של האו"ם במהלך עבודתם השוטפת. כמו כן המזכירות מבצעת משימות ופעילויות כפי שהורו לה גופים שונים: העצרת הכללית, מועצת הביטחון, המועצה הכלכלית חברתית, וסוכנויות או"ם אחרות. מגילת האו"ם קובעת שעל העובדים המועסקים במזכירות "לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של יעילות, כשירות והגינות". כמו כן מדגישה המגילה את החשיבות שבהעסקת עובדים מכל אזורי העולם.

כמו כן, המגילה קובעת שעל עובדי המזכירות אסור לקבל הוראות משום רשות שאיננה האו"ם. כל המדינות החברות באו"ם מחויבות לכבד את האופי הבינלאומי של המזכירות ולא לנסות להשפיע על עובדיה. האחריות על בחירת צוות העובדים של המזכירות מוטלת באופן בלעדי על המזכ"ל.

המזכיר הכללי

המזכ"ל עומד בראש המזכירות, וכמו כן בפועל הוא משמש גם כדובר האו"ם וכמנהיגו. המזכ"ל הנוכחי הוא אנטוניו גוטרש שהחליף את באן קי-מון בשנת 2017.

בין תפקידיו של המזכיר הכללי של הארגון: סיוע בפתירת מחלוקות בינלאומיות, ניהול מבצעים בעלי אופי של "שמירת שלום", ארגון ועידות בינלאומיות, איסוף מידע בנוגע ליישומן של החלטות מועצת הביטחון, והתייעצות עם הממשלות החברות בנוגע ליוזמות שונות. המזכ"ל מפעיל מספר תתי-משרדים, העוסקים בנושאים ספציפיים כמו המשרד לתיאום פעולות הומניטריות והמשרד למבצעי שמירת-שלום.

בחזונו ראה רוזוולט את תפקיד המזכ"ל כ"מתווך עולמי". במגילת האו"ם המזכ"ל מתואר כ"מנהל אדמיניסטרטיבי הבכיר",[7] אך עם זאת המגילה מדגישה שהמזכ"ל יכול להביא לפני מועצת הביטחון "כל נושא שלדעתו יכול לסכן את שימור השלום והביטחון הבינלאומיים",[8] ובכך נותנת המגילה לתפקיד המזכ"ל טווח עשייה רחב יותר על הבמה הבינלאומית. תפקיד המזכ"ל התפתח במהלך השנים לדו-תפקידי: מנהל ארגון האו"ם מחד, ודיפלומט ומתווך, המטפל במחלוקות בין מדינות ומוצא הסכמה רחבה בבעיות גלובליות מאידך.

המזכ"ל ממונה על ידי העצרת הכללית, לאחר המלצה של מועצת הביטחון (שבה, כזכור, כל חברה קבועה יכולה להטיל וטו על ההחלטה). העצרת הכללית יכולה תאורטית שלא לבחור באדם שהומלץ על ידי מועצת הביטחון (אם לא יהיה רוב בהצבעה),[9] אך דבר זה מעולם לא קרה. אין קריטריונים ברורים למשרה, אך במהלך השנים התפתחה הנורמה לפיה כל מזכ"ל יחזיק בתפקיד במשך כהונה אחת או שתיים (כהונה אחת היא בת חמש שנים), שיתקיים סבב גאוגרפי בנוגע למקום מוצאו של המזכ"ל ושלעולם לא יהיה מאחת המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון.

המזכירים הכלליים של האומות המאוחדות[10]
מס' שם תמונה מדינת מוצא ת' התחלת כהונה ת' סיום כהונה הערות
- גלאדווין ג'ב Sr. Gladwyn Jebb הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 24 באוקטובר 1945 1 בפברואר 1946 כיהן כמזכ"ל זמני עד לבחירתו של טריגווה לי
1 טריגווה לי Trygve Lie נורווגיה  נורווגיה 2 בפברואר 1946 10 בנובמבר 1952 התפטר
2 דאג המרשלד Dag Hammarskjöld שוודיה  שוודיה 10 באפריל 1953 18 בספטמבר 1961 נפטר בעודו מזכ"ל
3 או תאנט U Thant at UN press conference בורמה  בורמה (מאז 1989, "מיאנמר") 10 בנובמבר 1961 1 בינואר 1972 המזכ"ל הראשון מאסיה
4 קורט ולדהיים Bundesarchiv Bild 183-M0921-014, Beglaubigungsschreiben DDR-Vertreter in UNO new אוסטריה  אוסטריה 1 בינואר 1972 1 בינואר 1982 במלחמת העולם השנייה שירת כקצין ביחידות וורמאכט שביצעו פשעי מלחמה.
5 חוויאר פרז דה קוויאר Javier Pérez de Cuéllar (1982) פרו  פרו 1 בינואר 1982 1 בינואר 1992 המזכ"ל הראשון מדרום אמריקה
6 בוטרוס בוטרוס ראלי Boutros Boutros-Ghali (1980) מצרים  מצרים 1 בינואר 1992 1 בינואר 1997 המזכ"ל הראשון מאפריקה
7 קופי אנאן Kofi Annan 2012 (cropped) גאנה  גאנה 1 בינואר 1997 1 בינואר 2007
8 באן קי-מון Ban Ki-moon February 2016 קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 1 בינואר 2007 1 בינואר 2017
9 אנטוניו גוטרש António Guterres November 2016 פורטוגל  פורטוגל 1 בינואר 2017 מכהן

בית הדין הבינלאומי לצדק

בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) נמצא בעיר האג שבהולנד, והוא הזרוע השופטת העיקרית של האומות המאוחדות. הוא הוקם בשנת 1945, והחליף את "בית הדין הקבוע לצדק בינלאומי", שהיה הזרוע השופטת של חבר הלאומים. לבית הדין יש חוקה, והיא מקור כוחו החוקי. החוקה היא חלק בלתי נפרד ממגילת האו"ם.[11]

בית הדין שוכן ב"ארמון השלום", בו גם נמצאת "אקדמיית האג לחוק בינלאומי", מרכז פרטי ללימודי החוק הבינלאומי, ואף מספר מבין השופטים הנוכחיים בבית הדין הם בוגרי האקדמיה או מרצים לשעבר. לבית הדין שני תפקידים: לדון במחלוקות שבין מדינות, שכוללות לעיתים מקרים של פשעי מלחמה, פלישות מדיניות בלתי-חוקיות, טיהור אתני, ועוד,[12] ומתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית או על ידי מועצת הביטחון. בית הדין מורכב מ-15 שופטים שנבחרים במשותף על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע. כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.

בית דין המקורב אל ה-ICJ הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שהחל לפעול בשנת 2002 בעקבות דיונים בינלאומיים שיזמה העצרת הכללית. ה-ICC הוא בית הדין הבינלאומי הקבוע הראשון שמטרתו היא לשפוט את אלו המבצעים את החמורים בפשעים תחת החוק הבינלאומי, כמו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, ורצח עם. ה-ICC הוא עצמאי מהאו"ם מבחינה ניהולית, כלומר יש לו צוות עובדים ותקציב עצמאי ומנותק מהאו"ם. אך עדיין קיים קשר בין הגופים, מתוקף תפקידם, וישנו "הסכם יחסים" בין ה-ICC והאו"ם, שקובע כיצד מתקשרים שני הגופים זה עם זה מבחינה חוקית.[13]

מועצת הביטחון

תפקיד מועצת הביטחון הוא לשמור על השלום והביטחון בין מדינות. בעוד שזרועות אחרות של האו"ם יכולות רק לקבוע המלצות לממשלות החברות בארגון, למועצת הביטחון יש את הכוח לקבל החלטות מחייבות שהממשלות החברות באו"ם צריכות לבצע.[14] מקרה ידוע של ניצול כוחה של מועצת הביטחון הוא בעניין דרום אפריקה, שעליה הטילה המועצה סנקציות רבות שהחלישו אותה וסייעו בהפלת משטר האפרטהייד בה.

במועצה יכולות להיות חברות עד 15 מדינות, שמתוכן 5 הן חברות קבועות – סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וארצות הברית, והעשר האחרות אינן קבועות. נכון לשנת 2019, המדינות הלא-קבועות במועצת הביטחון הן רפובליקת חוף השנהב, רפובליקת גינאה המשוונית, רפובליקת דרום אפריקה, מדינת כווית, רפובליקת אינדונזיה, הרפובליקה של פרו, הרפובליקה הדומיניקנית, ממלכת בלגיה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ורפובליקת פולין. כל אחת מכהנת כשנתיים, ולאחר שנתיים של כהונה היא עוזבת. העזיבה מתבצעת כך שלא כל 10 המדינות עוזבות יחד, אלא כל 5 מדינות עוזבות באותה הפעם, בזמן ש-5 האחרות נותרות. לחמש החברות הקבועות יש את היכולת להטיל וטו על החלטות מהותיות (לא פרוצדוריאליות) שהמועצה מקבלת, ובכך למנוע את הוצאתה לפועל. חברה קבועה אינה יכולה להטיל וטו על עצם הדיון בנושא מסוים שאינה מסכימה לו. עשרת המקומות שאינם קבועים במועצת הביטחון נתפסים לתקופה בת שנתיים, על ידי מדינות שנבחרו לכך בעצרת הכללית. הבחירה מתבצעת על בסיס אזורי (מכל אזור בעולם נבחרת מדינה). נשיאות מועצת הביטחון עוברת בין המדינות החברות במועצה מדי חודש, והסבב מתבצע על פי סדר אלפביתי.

המועצה הכלכלית חברתית

המועצה הכלכלית חברתית (ECOSOC) מסייעת לעצרת הכללית בקידום שיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי בנושאי כלכלה וחברה. במועצה חברות 45 מדינות, הנבחרות על ידי העצרת הכללית לכהונה בת שלוש שנים. נשיא המועצה נבחר לכהונה בת שנה אחת, ומדינת המוצא שלו תמיד נמנית בין הכוחות הכלכליים הקטנים או הבינוניים מבין אלו של המדינות במועצה. המועצה נפגשת אחת לשנה בחודש יולי, ל"מושב" בן ארבעה שבועות. תפקידיה של המועצה הם בין היתר איסוף מידע, ייעוץ למדינות חברות, ונתינת המלצות. עם זאת, תפקידה העיקרי והחשוב ביותר של המועצה הוא לתאם בין הפעילויות החופפות הנעשות בגופים שונים באו"ם. כמו כן, כוחה של המועצה הוא בהקמת מוסדות וגופים שונים בתחומי הכלכלה, החברה, זכויות האדם, הבריאות וכו'. הקמת גופים אלו מקדמת את הטיפול בבעיות בתחומים הללו ומאפשרת את פיתרונן או הקלתן באופן ממוקד ונמרץ יותר בטרם הוקם הגוף. לפיכך, למועצה יש מספר גופי משנה, ביניהם הוועדה למעמד האישה, הוועדה לזכויות האדם, הוועדה לענייני סחר בינלאומי, הוועדה לאנרגיה מתחדשת וכן נציב האו"ם לענייני פליטים.

ארגונים מתמחים

ישנם סוכנויות ומשרדי או"ם רבים שמטרתם לפעול בנושאים מסוימים. כמה מהארגונים המוכרים לציבור הם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ארגון המזון והחקלאות, אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), הבנק העולמי וארגון הבריאות העולמי.

דרך ארגונים אלו מבצע האו"ם את מרבית עבודתו ההומניטרית, כמו תוכניות חיסון המוניות (דרך ארגון הבריאות), מיגור הרעב (דרך תוכנית המזון העולמית), והגנה על אוכלוסייה פגיעה וחסרת בית (דרך נציבות האו"ם לפליטים).

מגילת האומות המאוחדות קובעת שכל אחת מהזרועות המרכזיות באו"ם יכולה להקים "סוכנויות מתמחות" (specialized agencies) שונות, במטרה לבצע דרכה את מטרתה המקורית של אותה זרוע מרכזית.

ארגונים מתמחים של האומות המאוחדות
מס' ראשי תיבות דגל שם הסוכנות משרדים ראש הסוכנות שנת הקמה
1 FAO
Food and Agriculture Organization
ארגון המזון והחקלאות איטליה רומא, איטליה סנגל ז'ק דיוף 1945
2 IAEA
International Atomic Energy Agency
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אוסטריה וינה, אוסטריה יפן יוקיה אמאנו 1957
3 ICAO
International Civil Aviation Organization
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית קנדה מונטריאול, קנדה צרפת ריימונד בנג'מין 1947
4 IFAD
International Fund for Agricultural Development
הקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי איטליה רומא, איטליה ניגריה קאניו נוואזה 1977
5 ILO ארגון העבודה הבינלאומי שווייץ ז'נבה, שווייץ צ'ילה ז'ואן סומאביה 1946 (1919)
6 IMO
International Maritime Organization
ארגון הימאות הבינלאומי בריטניה לונדון, הממלכה המאוחדת יוון את'ימיוס מיטרופולוס 1948
7 IMF קרן המטבע הבינלאומית ארצות הברית וושינגטון די. סי, ארצות הברית צרפת כריסטין לגארד 1945 (1944)
8 ITU איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי שווייץ ז'נבה, שווייץ מאלי האמדון תור 1947 (1865)
9 UNESCO
United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization
אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם צרפת פריז, צרפת בולגריה אירינה בוקובה 1946
10 UNIDO ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי אוסטריהוינה, אוסטריה הרפובליקה העממית של סין לי יונג 1966
11 UPU
Universal Postal Union
איגוד הדואר העולמי שווייץ ברן, שווייץ צרפת אדוארד דאיין 1947 (1874)
12 WB הבנק העולמי ארצות הברית וושינגטון די. סי, ארצות הברית ארצות הברית רוברט זוליק 1945 (1944)
13 WFP תוכנית המזון העולמית איטליה רומא, איטליה ארצות הברית ארת'רין קוזן 1963
14 WHO
World Health Organization
ארגון הבריאות העולמי שווייץ ז'נבה, שווייץ הונג קונג מרגרט צ'אן 1948
15 WIPO
World Intellectual Property Organization
הארגון העולמי לקניין רוחני שווייץ ז'נבה, שווייץ אוסטרליה פרנסיס גורי 1974
16 WMO
World Meteorological Organization
הארגון המטאורולוגי העולמי שווייץ ז'נבה, שווייץ רוסיה אלכסנדר בדריסקי 1950 (1873)
17 UNWTO
World Tourism Organization
ארגון התיירות העולמי ספרד מדריד, ספרד ירדן טאלב ריפאי 1974

חברות

עם הצטרפותה של דרום סודאן ביולי 2011, ישנן כעת 193 מדינות חברות באומות המאוחדות. כל המדינות הן מדינות מוכרות[15] וריבוניות.

מגילת האומות המאוחדות מתארת את חוקי הקבלה לארגון[16]:

1. החברות באומות המאוחדות פתוחה לכל המדינות שוחרות-השלום שמקבלות על עצמן את החובות הכתובות במגילה הנוכחית, ושהארגון ראה כי הן יכולות ורוצות להוציא לפועל את החובות הללו. 2. קבלתה הסופית לארגון של כל מדינה החפצה להצטרף לאומות המאוחדות תלויה באישורה של העצרת הכללית, שתקבל החלטה ע"פ המלצותיה של מועצת הביטחון.

UN member states animation
מצגת המתארת את הצטרפות מדינות העולם לאו"ם, ע"פ סדר כרונולוגי (יש לפתוח את קובץ המקור כדי לצפות באנימציה)

מדינות משקיפות

בנוסף ל-193 המדינות החברות, ישנן שתי מדינות משקיפות: קריית הוותיקן והרשות הפלסטינית. נציגיהן רשאים לנאום, אך אין להן יכולת להצביע באף מוסד של האו"ם.

G77

ה-G77 (Group of 77) היא קואליציה רופפת של מדינות מתפתחות, שיעודה הוא קידום האינטרסים הכלכליים המשותפים לחבריה ויצירת מעמד משותף משופר בניהול משא ומתן באו"ם, מתוקף האינטרסים הקיומיים המשותפים של המדינות הללו. 77 מדינות ייסדו את הארגון, אך הוא הורחב מאז ומונה, נכון ל-2014, 136 מדינות חברות. הארגון נוסד על-פי המודל של ה-G7, שהורחב ל-8 חברות ומכונה G8.

פעילויות

שמירה על השלום והביטחון

United Nations peacekeeping missions 2009
משימות שמירת השלום של האו"ם. כחול כהה – משימות נוכחיות, כחול בהיר – משימות בעבר

לאחר אישורה של מועצת הביטחון, שולח האו"ם כוחות "שמירת שלום" לאזורים בהם קונפליקטים צבאיים בין חמושים נגמרו או הושהו. זאת, כדי לאכוף את תנאי הסכמי הפסקת-האש שהתקבלו, ובכדי לשדל את הצדדים הלוחמים להימנע מחידוש העוינות והלחימה. מאחר שלאו"ם אין צבא משלו, המדינות החברות באו"ם תורמות כוחות צבאיים למשימות שמירת השלום. חיילי כוחות אלו, הנקראים גם "הקסדות הכחולות", מקבלים מדליה בשם "מדליית האומות המאוחדות" (שהיא איננה מדליה צבאית, מכיוון שהאו"ם איננו מדינה ריבונית עם צבא, אלא זו מדליה בינלאומית). "כוחות שמירת השלום", כשלם וכאבסטרקט, קיבלו פרס נובל לשלום בשנת 1988.

מייסדי האו"ם ראו בחזונם את הארגון כפועל למנוע עימותים בינלאומים, ולהפיכת המלחמות העתידיות לבלתי-אפשריות, אך פרוץ המלחמה הקרה הפכה את הסכמי שמירת-השלום קשים ליישום עד בלתי-אפשריים, מכיוון שהעולם התחלק לשני מחנות עוינים. בעקבות סיומה של המלחמה הקרה, נשמעו קריאות בקהילייה הבינלאומית לאו"ם להפוך לסוכנות שמטרתה השגת שלום עולמי – שכן ישנם עשרות עימותים צבאיים בעולם.[17] ואכן, אופיו של האו"ם כ"שומר שלום", שעומעם בעת המלחמה הקרה, חזר והתייצב ככזה לאחריה.

מחקר של תאגיד ראנד משנת 2005 מצא כי בממוצע הצליח האו"ם בכשני שלישים ממאמצי שמירת-השלום שלו. המחקר השווה את מאמצי האו"ם לבניית מדינות (צעדים שונים שמטרתם הפלת הרודנות והדיקטטורה, השגת דמוקרטיה וכו') לאלו של ארצות הברית, ומצא ששבעה מתוך שמונת המקרים שבהם התערב האו"ם נמצאים כעת במצב של שלום, לעומת ארבעה מתוך שמונה של ארצות הברית.[18] "הדו"ח לביטחון האדם" שיצא גם הוא בשנת 2005 דיווח על ירידה במספר המלחמות, רציחות-עם ופגיעה בזכויות האדם מאז סוף המלחמה הקרה. הדו"ח הציג הוכחה (אמנם נסיבתית), שאקטיביזם בינלאומי – סוג הפעילות של האו"ם – הוא הסיבה העיקרית לירידה במספר העימותים המזוינים מאז סוף המלחמה הקרה.[19] בהיסטוריה של האו"ם ניתן למצוא גם מצבים בהם הארגון לא רק פעל לשמירת השלום אלא השתתף בעימות עצמו, לדוגמה במלחמת קוריאה (בה כוחות או"ם לקחו חלק משמעותי בלחימה עצמה), ובמלחמת המפרץ הראשונה.

UNFerretBovington
רכב משוריין למשימת שמירת שלום של האו"ם

האו"ם גם נתפס כאחראי לכמה כשלונות בתחום. במקרים רבים המדינות החברות במועצת הביטחון כשלו בהשגת החלטה במועצה, או שכשלו באכיפתה, בעיה הנובעת מאופיו בינלאומי של הארגון. וויכוחים ואי-הסכמות בדיוני מועצת הביטחון בנוגע לפעולות והתערבויות צבאיות נתפסו בעולם ככשלונות ישירים של המאמץ להשגת השלום, כגון אי-מניעת רצח העם ברואנדה,[20] אי-שליחת סיוע הומניטרי וההתערבות בכללה במלחמת קונגו השנייה, אי-ההתערבות בטבח סרברניצה, אף על פי שבמקום היו חיילי או"ם עם הסמכות להשתמש בכוח, הכישלון בשליחת מזון לאנשים המתים מרעב בסומליה, הכישלון ביישום החלטות מועצת הביטחון הקשורות לסכסוך ישראלי-פלסטיני, והכישלון המתמשך במניעת רצח העם, ואף שליחת סיוע, בדארפור. חיילים מכוחות שמירת השלום של האו"ם אף הואשמו באונס ילדים, התעללות מינית ושידול לזנות במהלך מבצעי "שמירת שלום" שונים, החל משנת 2003: בקונגו,[21] האיטי,[22][23] ליבריה,[24] סודאן,[25] בורונדי וחוף השנהב.[26] דורי גולד, שגריר ישראל לאו"ם בעבר, ביקר בשנת 2004 את מדיניות ה"רלטיביזם המוסרי" של האו"ם, לדבריו. כמו כן, הגדיר דורי את הזמנת יאסר ערפאת לנאום בפני העצרת הכללית בשנת 1998 כ"נקודת השפל בהיסטוריית האומות המאוחדות".

בנוסף לשמירה על השלום, האו"ם פעיל ומעודד התפרקות מנשק. במקור, מגילת האו"ם בשנת 1945 כללה פיקוח (רגולציה) על כלי נשק, וכללה דרכים להגבלת המשאבים הכלכליים והאנושיים היוצרים כלי נשק.[27] אך למרות זאת, הנשק הגרעיני הופיע בעולם שבועות בודדים לאחר החתימה על המגילה, וכתוצאה מכך נעצרו באופן מוחלט כל הניסיונות להגבלת הנשק, והרעיונות על פירוק העולם מנשק נגוזו. לעומת זאת תשומת הלב עברה לנשק הגרעיני, והחלטה הראשונה של המושב הראשון של העצרת הכללית ביקשה הצעות ספציפיות ל"סילוק הנשקים האטומיים מצבאות מדינתיים, וכל נשק אחר המסוגל להשמדה המונית".[28] עוד דוגמאות לפעילות האו"ם בנושא ההתפרקות בנשק הן האמנה למניעת ניסויים גרעיניים, אמנת החלל החיצון, והאיסור על השימוש בנשק כימי ובמוקשים.

זכויות אדם וסיוע הומניטרי

המאבק למען זכויות האדם היה אחת הסיבות המרכזיות להקמת האו"ם. זוועות מלחמת העולם השנייה ורצח העם שחווה העולם במאה העשרים הובילו להסכמה רחבה ובינלאומית, קונצנזוס, שהארגון החדש חייב לפעול למניעת טרגדיות דומות בעתיד. אחת מהמטרות הראשוניות הייתה ליצור מסגרת חוקית שבה יישמעו וידונו תלונות בנושאי זכויות אדם, ואף לפעול בנושא. מגילת האו"ם מחייבת את כל המדינות החברות לקדם "כבוד אוניברסלי לזכויות האדם ושמירה עליהן" ובנוסף קובעת המגילה שעל כל המדינות "לפעול ביחד ולחוד" על מנת לקיים את הנאמר לעיל. ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אומצה על ידי העצרת הכללית בשנת 1948 כסטנדרט שעל כל המדינות מוטלת החובה להשיג, אך אין להכרזה אופי חוקי מחייב. העצרת הכללית דנה באופן קבוע בנושאים הקשורים לזכויות האדם.

האו"ם ומוסדותיו הם הגורם המרכזי המקיים ומיישם את העקרונות הכתובים ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". לדוגמה, האו"ם תומך ומסייע למדינות בתהליך המעבר למשטר דמוקרטי, על ידי סיוע טכני בביצוע בחירות חופשיות והגונות, שיפור הרשות השופטת, ניסוח חוקת המדינה, הדרכת פקידי ממשל בנושאי זכויות אדם, והפיכת תנועות צבאיות למפלגות פוליטיות. פעולות אלו תרמו באופן משמעותי להפצת הדמוקרטיה ברחבי העולם. האו"ם עזר לערוך בחירות במדינות ללא עבר דמוקרטי בכלל, או עבר מועט, כגון אפגניסטן ומזרח טימור. האו"ם גם מקדם את זכות האישה להשתתף באופן מלא בחיים הפוליטיים, הכלכליים, והחברתיים של מדינתה. האו"ם מקדם את זכויות האדם דרך בריתות וחוזים שהוא עורך, ומתייחס לתלונות ספציפיות בנושאים אלו בעצרת הכללית, מועצת הביטחון, ובית הדין הבינלאומי לצדק.

מטרת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, שהוקמה בשנת 2006[29], היא להתייחס ולטפל במקרים של הפרת זכויות אדם. המועצה היא ממשיכה של קודמתה בתפקיד, "נציבות האו"ם לזכויות אדם" (שהפסיקה לפעול בעקבות ביקורת נגדה על כך שחברי הוועדה עצמם באים ממדינות שאינן מבטיחות זכויות אדם[30]). במועצה יש 47 חברים, המחולקים לפי אזורים גאוגרפיים, המכהנים בתפקיד לתקופה של שלוש שנים. מועמד למועצה חייב לקבל את הסכמת רוב העצרת הכללית. גם מועצת זכויות האדם של האו"ם לקתה בחוליים של קודמה והואשמה פעמים רבות בהטייה אנטי-ישראלית, צביעות והעלמת עין מהפרת זכויות אדם חמורות של מדינות לא-מערביות.

בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, כדוגמת הצלב האדום, מספק האו"ם מזון, מים לשתייה, מקלט ושירותים הומניטריים אחרים לאוכלוסיות הסובלות מרעב, שנעקרו מבתיהם בעקבות מלחמה, או שנפגעו בעקבות אסון. הזרועות ההומניטריות המרכזיות באו"ם הן "תוכנית המזון העולמית" (שעוזרת להאכיל יותר ממאה מיליון אנשים בשנה, ב-80 ארצות), ונציבות האו"ם לפליטים, המפעילה פרויקטים ביותר ב-116 מדינות.

פיתוח חברתי וכלכלי

האו"ם מעורב ותומך בפיתוח העולם בערוצי הכלכלה והחברה, למשל על ידי ניסוח "יעדי הפיתוח של המילניום". ארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי, "תוכנית האו"ם לאיידס", "הקרן הגלובלית למלחמה באיידס, שחפת ומלריה" הם בין המוסדות המובילים בקרב נגד המחלות ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות עניות.

האו"ם מקדם התפתחות עולמית גם דרך ארגונים וסוכניות המקורבים אליו. לדוגמה, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית הם מוסדות עצמאיים מתמחים, המתפקדים רק כ"משקיפים" במסגרת האו"ם. (בתחילה היו מנותקים מהאו"ם, לפי הסכם ברטון-וודס[31]). מדי שנה מפרסם האו"ם את מדד הפיתוח האנושי, המדרג את מדינות העולם לפי מדדים של עוני, אוריינות, חינוך, תוחלת חיים ומדדים נוספים.

יעדי הפיתוח של המילניום (קישור חיצוני):

  1. למגר את הרעב והעוני הקיצוניים
  2. להשיג חינוך יסודי אוניברסלי
  3. לקדם שווין בין המינים ולהעצים נשים
  4. להפחית תמותת ילדים
  5. לשפר את בריאות האמהות
  6. להילחם באיידס, במלריה ובמחלות אחרות
  7. להבטיח קיימות סביבתית
  8. לפתח שותפות גלובלית לפיתוח בינלאומי

"יעדי המילניום לפיתוח" הם שמונה יעדים שכל 192 מדינות האו"ם הסכימו לנסות להשיג עד שנת 2015.[32] יעדים אלו הוכרזו בפסגת המילניום בספטמבר 2000.

פעילויות אחרות

במהלך שנות פעילותו של האו"ם, מעל 80 קולוניות השיגו עצמאות מדינית.[33] העצרת הכללית אימצה את ה"הכרזה על הענקת עצמאות למדינות ועמים שנשלטו על ידי מעצמות" בשנת 1960 ללא קולות שהצביעו נגד, אך כל המדינות שהיו אימפריות קולוניאליות נמנעו. דרך הקמת "ועדת האו"ם לדה-קולוניזציה"[34] שהוקמה בשנת 1962 הקדיש האו"ם תשומת לב רבה לדה-קולוניזציה, וכן תמך במדינות חדשות שקמו כתוצאה מתנועות ויוזמות תוך-מדינתיות להגדרה עצמית. התהליך התרחש במדינות אירופה, באסיה, ובאפריקה, כמו גם באזורים אחרים בעולם, למשל הים הקריבי ואיים באוקיינוס השקט.

האו"ם נוהג להכריז על מועדים בינלאומיים, שהם תקופות זמן המוקדשות להתעמקות בנושא מסוים חשוב בעל השלכה ועניין בינלאומיים. מועדים אלו הפכו, בעזרת האו"ם, לכוחות חזקים הדוחפים ומעלים למודעות בעיות ונושאים מסוימים לרמת תודעה בינלאומית, כגון יום האיידס העולמי, יום כדור הארץ, יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, ויום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

מימון

10 התורמות הגדולות ביותר לתקציב האו"ם, 2009[35]
מדינה תרומה
(באחוזים, מתוך התקציב)
ארצות הברית  ארצות הברית 22.00%
יפן  יפן 16.624%
גרמניה  גרמניה 8.577%
בריטניה  בריטניה 6.642%
צרפת  צרפת 6.301%
איטליה  איטליה 5.079%
קנדה  קנדה 2.977%
ספרד  ספרד 2.968%
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 2.667%
מקסיקו  מקסיקו 2.257%
שאר המדינות 23.908%

האו"ם ממומן על ידי תרומות מדודות והתנדבותיות הניתנות לארגון על ידי המדינות החברות בו. העצרת הכללית מאשרת את התקציב הדו-שנתי הרגיל וקובעת הערכות תרומה לכל מדינה חברה. ההערכות מבוססות בהרחבה על היכולת היחסית של כל מדינה לתרום לארגון, ההכנסה הלאומית הגולמית, ומותאמות ומשתנות לפי החובות שיש למדינה, או הכנסה לנפש נמוכה.[36] העצרת משתמשת גם במדד הפיתוח האנושי כדי לקבוע את ההערכות.

העצרת קבעה עיקרון לפיו האו"ם לא יהיה תלוי באופן גורף במדינה חברה אחת כדי לממן את פעילותו. לכן ישנה "תקרת" תרומה, שקובעת את הסכום המקסימלי, באחוזים מתוך כלל התקציב, שכל מדינה חברה יכולה לתרום לתקציב. בשנת 2000, העצרת שינתה את התקרה בעקבות שינויים כלכליים גלובליים, והתקרה ירדה מ-25% ל-22%. ארצות הברית היא היחידה שמגיעה בתרומתה לתקרה זו. בנוסף לסכום מקסימום, העצרת קבעה גם סכום מינימום, "רצפת תרומה" לכל מדינה. כל מדינה חברה חייבת לתרום לפחות 0.001% מהתקציב הדו-שנתי.

התקציב השנתי לשנים 09–2008 מוערך בכ-4.19 מיליארד דולר, כלומר קצת יותר מ-2 מיליארד דולר לשנה (ראה טבלה המפרטת את התורמים המרכזיים).

ישנן תוכניות מיוחדות של האו"ם שאינן נכללות בתקציב הרגיל (כמו יוניצ"ף ותוכנית המזון העולמית), והן ממומנות על ידי תרומות התנדבותיות מממשלות החברות באו"ם. רוב התרומות הן בכסף, אך לפעמים נתרמות לארגונים סחורות חקלאיות ומוצרים שונים. משום שארגונים אלו מבוססים על תרומות, ואינן מקבלים תקציב מהאו"ם, רוב הארגונים הללו סובלים ממחסור כבד בעת מיתונים כלכליים. ביולי 2009, תוכנית המזון העולמית דיווחה שהיא נאלצה להפסיק מספר משירותיה מפני שהתקציב היה קטן מדי.[37] בשנת 2010, קיבלה תוכנית המזון פחות מרבע מהתקציב הדרוש לפעילותה.

האו"ם וישראל

דגל ישראל באום5
דגל ישראל אשר הונף באו"ם ב-1949, עם הצטרפות ישראל לארגון

ארגון האומות המאוחדות גילה נכונות להקמת מדינת ישראל על-פי תוכנית החלוקה, בהחלטה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, ומהווה מאז יום היסטורי לציונות בכלל, ולמדינת ישראל בפרט. ההכרה בישראל כחברה מן המניין לא הייתה מהיום הראשון להקמתה. טרם קבלתה כחברה רשמית הופעלו שלל לחצים מצד המעצמות, ברית המועצות וארצות הברית, כאשר כל אחת מהן ניסתה לנכס לעצמה את הכנסתה של ישראל לארגון. דבר שכזה, לסברתן, יכול היה לעזור בקירובה של ישראל לאחת מהן, דבר שהיה לו פוטנציאל להשפעה אסטרטגית עצומה ולקידום מדיניותן במזרח התיכון. ב-11 במאי 1949, הפכה מדינת ישראל לחברה ה-59 במספר של האו"ם, כאשר 37 מדינות הצביעו בעד צירופה, 13 התנגדו ו-9 נמנעו. המובילה העיקרית לקבלתה של ישראל כחברה הייתה ברית המועצות.

ברבות השנים התקבלו במסגרת האספה הכללית של האו"ם מספר החלטות שפגעו בתדמיתה של ישראל ובהצדקת פעולותיה בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה ובשטחי אויב בעתות מלחמה וצרכים מבצעיים, לבנון וסוריה. כך, לדוגמה, ב-17 באוקטובר 1975 קיבלה עצרת האו"ם החלטה להשוואת תפיסת "הציונות" לתפיסה גזענית (החלטה 3379). רק בדצמבר 1991 ביטלה העצרת את אותה החלטה שנויה במחלוקת (החלטה 4686). כמו כן, קיבלה עצרת האו"ם החלטה לשלוח את סוגיית בניית גדר ההפרדה לידי בית הדין הבינלאומי בהאג כאשר ב-9 ביולי 2004 התפרסמה החלטתם של 14 משופטיו, במסגרתה הואשמה ישראל בהפרת החוק הבינלאומי וביצירת תנאים למשבר הומניטרי.

פעילות האו"ם, בעיקר בנושא זכויות אדם, מתרכזת באופן לא פרופורציונלי בישראל.[38] באופן עקבי רובן של הצעות ההחלטה בדבר גינוי הפרת זכויות אדם עוסק בישראל. לדוגמה בין השנים 2006–2016 התקבלו 67 החלטות על גינוי ישראל ו-61 החלטות דומות על שאר כל העולם יחדיו. כל אחת מ-16 החלטותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה כנגד מדיניות צה"ל בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה.

מה שמונע פעמים רבות ממוסדות האו"ם לקבל החלטות גינוי ונקיטת צעדים אופרטיביים נגד מדיניותה של ישראל היא זכות הווטו האמריקאית המעניקה לישראל מעטפת הגנה פעם אחר פעם. רבות מהצעות הגינוי כנגד ישראל הן פרי יוזמתה של הקואליציה האסלאמית בעצרת הכללית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "האומות המאוחדות". וילטון, דייוויד.
  2. ^ ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, "קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה עד ימינו",הוצאת "מסדה" בע"מ, תשכ"ג, חלק שנים עשרה, פרק שלושים וששה : "הקמת האומות המאוחדות", עמוד911
  3. ^ "אבני דרך בארגון האו"ם".
  4. ^ "האומות המאוחדות". וילטון, דייוויד
  5. ^ להבדיל מאונר"א
  6. ^ אונרר"א באתר יד ושם
  7. ^ מגילת האו"ם, סעיף 97 (באנגלית)
  8. ^ מגילת האו"ם, סעיף 99 (באנגלית)
  9. ^ תהליך מינויו של המזכיר הכללי
  10. ^ מזכירים כלליים של האומות המאוחדות בעבר
  11. ^ חוקת בית הדין הבינלאומי לצדק
  12. ^ בית הדין, בית הדין הבינלאומי לצדק
  13. ^ "הסכם בין בית הדין הפלילי הבינלאומי לאומות המאוחדות" (קובץ PDF). (אנגלית)
  14. ^ פרק 5, סעיף 25 במגילת האומות המאוחדות. כל המדינות החברות באו"ם קיבלו על עצמן את המגילה.
  15. ^ קוסובו וטאיוון, שהן מדינות שאינן מוכרות באופן מלא על ידי הקהילייה הבינלאומית, לא מוכרות על ידי האו"ם.
  16. ^ מגילת האו"ם, פרק 2, סעיף 4
  17. ^ רשימה של העימותים והמלחמות כעת, אתר "globalsecurity"
  18. ^ תאגיד ראנד, קובץ PDF: "תפקידו של האו"ם בבניית מדינות: מקונגו ועד עיראק
  19. ^ המרכז לביטחון האדם. "הדו"ח לביטחון האדם לשנת 2005"
  20. ^ "עם נבגד - תפקיד המערב ברצח העם ברואנדה", ביקורת ספר, הספר המלא ב-Google Books
  21. ^ "האשמות כנגד האו"ם על התעללות מינית בקונגו"
  22. ^ "חיילי האו"ם מתמודדים עם האשמות של התעללות בילדים"
  23. ^ "טענות על התעללות כנגד כוחות שמירת השלום בהאיטי"
  24. ^ "עובדי סיוע בליבריה נאשמים בהתעללות מינית"
  25. ^ "צוות של האו"ם נאשם באונס ילדים בסודאן"
  26. ^ "שומרי שלום מתעללים בילדים"
  27. ^ מגילת האו"ם, סעיף 26
  28. ^ החלטות שהתקבלו במושב הראשון של העצרת הכללית. אפשר גם לראות צילום של ההחלטה עצמה כאן. (קובץ pdf, אנגלית)
  29. ^ החלטה מספר 251, המושב ה-60 של העצרת הכללית
  30. ^ "בושת האומות המאוחדות"
  31. ^ "אודות - הבנק הלאומי והאומות והמאוחדות"
  32. ^ "יעדי המילניום"
  33. ^ מדינות ללא שלטון עצמי
  34. ^ אתר הוועדה
  35. ^ הערכת תרומות המדינות לתקציב 2009 - קובץ Pdf.
  36. ^ הודעה לעיתונות בנושא
  37. ^ "לתוכנית המזון אין מספיק כסף"
  38. ^ האובססיה של האו"ם בנוגע לישראל - המספרים - מאמר המרכז את נתונים המראים את העיסוק המורחב בישראל
האומות המאוחדות
מזכ"לי האומות המאוחדות
Sr. Gladwyn Jebb Trygve Lie PA210118 Dag Hammarskjöld PA210119 U Thant PA210120 Kurt Waldheim PA210121 Javier Pérez de Cuéllar PA210122 Naelachohanboutrosghali-2 Kofi Annan PA210124 Ban Ki-moon February 2016 António Guterres in London - 2018 (41099390345) (cropped)
גלאדווין ג'ב (זמני) טריגווה לי דאג המרשלד או תאנט קורט ולדהיים חוויאר פרז דה קוויאר בוטרוס בוטרוס ראלי קופי אנאן באן קי-מון אנטוניו גוטרש
ARKive

ARKive (בתרגום חופשי: ארקיב) היא יוזמה עולמית שמטרתה היא "קידום שימור המינים המאוימים בעולם, באמצעות כוחם של דימויי חיות בר", הפרויקט הוא יוזמה של Wildscreen, שהוא ארגון צדקה רשמי בבריטניה. והדרך שבה הארגון מיישם היא באמצעות איתור ואוספים של סרטים, תצלומים והקלטות שמע של מינים בעולם לתוך ארכיון דיגיטלי מרכזי. כמו כן, העדיפות הנוכחית של הארגון היא השלמת הפרופילים האודיו-ויזואליים עבור 17,000 מינים הנמצאים ברשימה האדומה של IUCN.

ל-ARKive שותפות עם ארגוני שימור מובילים, ביניהם: חיי ציפור בינלאומי (BirdLife International), שימור בינלאומי (Conservation International), האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN), מרכז הניטור העולמי לשימור האומות המאוחדות ורבים אחרים.

Google Earth השיקה עבור ARKive שני קמפיינים, האחד הוא על מינים בסכנת הכחדה, והשני הוא על מינים במפרץ מקסיקו. הראשון מביניהם הושק באפריל, 2008 על ידי המנהל של Wildscreen, דייוויד אטנבורו.

האתר נבחר לאתר השנה של סאנדיי טיימס ב-2005. ב-2010 זכה האתר בפרס ובי.

בית הדין הבינלאומי לצדק

בית הדין הבינלאומי לצדק (בב"צ או בדב"צ) (באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי הדין המהותי של המשפט הבינלאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:

מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות.

מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון.חוקתו של בית הדין הבינלאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם מאשרות אותה עם הצטרפותן לארגון. אין לבלבל בינו וביו בית הדין הפלילי הבינלאומי שיושב גם הוא בהאג והוקם בשנת 2002.

בעלות הברית

בעלות הברית הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (The Universal Declaration of Human Rights) היא מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח. ההכרזה אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948, ומתארת את זכויות האדם היסודיות שצריכות לחול בכל מדינות האו"ם. זו ההגדרה הבינלאומית הראשונה של זכויות האדם, ומאז מצוין ה-10 בדצמבר כיום זכויות האדם ברחבי העולם. עקרונות ההכרזה הם בסיס חשוב במשפט הבינלאומי, ותשתית לחוקות של מדינות רבות. סעיפי ההכרזה אומצו על ידי ארגונים רבים לזכויות האדם ברחבי העולם, כבסיס לפעילותם, כמו אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח בישראל.

הטיוטה הראשונה של ההכרזה נכתבה על ידי ג'ון המפרי, משפטן קנדי שהיה מרצה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, ושימש בתפקיד מנהל המחלקה לזכויות אדם במזכירות האומות המאוחדות. בעיצוב הנוסח הסופי השתתפו בין השאר גם אלינור רוזוולט ורנה קאסן.

ההכרזה עצמה, בהיותה החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, היא בגדר המלצה בלבד, ואין לה תוקף משפטי. אולם למרות זאת, תוכן ההכרזה משמש בסיס לעקרונות משפטיים מחייבים במישור הבינלאומי.

בישיבת העצרת הכללית של האו"ם ב-10 בדצמבר 1948 אושרה ההכרזה על ידי 48 מדינות. 8 מדינות נמנעו, לא היו מדינות שהצביעו נגד. נציג ברית המועצות, שנמנעה בהצבעה, אמר כי למגילה יש "ערך מוסרי בלבד", והוא אינו יכול להצביע בעדה מכיוון שהיא לא מחייבת את כל המדינות להתאים את מערכות החוקים שלהן למגילת זכויות האדם, כפי שהוא הציע.הקונגרס היהודי העולמי היה שותף למהלכי הניסוח של החוק, ותמך בעמדה הסובייטית. מדינת ישראל לא הייתה חברה באו"ם בזמן ההכרזה (היא התקבלה לאו"ם בהחלטה 273 ב-11 במאי 1949), איננה חתומה על ההכרזה ולא אישרה אותה. עם זאת, בית המשפט הגבוה לצדק הזכיר את המגילה ואימץ את עקרונותיה בחלק מפסקי הדין שלו.

המזכיר הכללי של האומות המאוחדות

המזכיר הכללי (מזכ"ל) של האו"ם הוא ראש מזכירות ארגון האומות המאוחדות. המזכירות היא אחד המוסדות העיקריים של הארגון. על פי מגילת האומות המאוחדות, ממונה המזכיר הכללי על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות לאחר המלצת מועצת הביטחון. תפקיד זה נחשב לתפקיד המשפיע ביותר במסגרת הארגון.

מ-1 בינואר 2017 מכהן אנטוניו גוטרש שנבחר לתפקיד ב-13 באוקטובר 2016.

העצרת הכללית של האומות המאוחדות

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מחמשת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה, והיא היחידה מבין גופי האו"ם שכל המדינות החברות באומות המאוחדות, חברות גם בה. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בינלאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות האדם.

העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בינלאומי פומבי, לעודד שמירה על זכויות האדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.

ועדת אונסקו"פ

ועדת אונסקו"פ - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (UNSCOP - United Nations Special Committee on Palestine) - הייתה ועדת חקירה בינלאומית שמונתה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות במאי 1947 כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל, בעקבות בקשתה של ממשלת בריטניה לחוות דעת של האו"ם, לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.

יום הפילוסופיה העולמי

יום הפילוסופיה העולמי (באנגלית: World Philosophy Day) הוא מועד בינלאומי המצוין מדי שנה ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר.

יחסי האו"ם–ישראל

מאז הקמת המדינה ב-14 במאי 1948, לאומות המאוחדות ולמדינת ישראל מערכת יחסים מורכבת. ראשיתה בוועידת סן פרנסיסקו (1945) בה השפיעו הסוכנות היהודית וארגונים ציונים נוספים, ממעמד של משקיפים, על ניסוח סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות, המשכה באימוץ המלצת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל על ידי העצרת הכללית בשנת 1947 - אחת מההחלטות המוקדמות החשובות של האו"ם, ושיאה בקבלת מדינת ישראל כחברה מן המניין באו"ם בשנת 1949. מאז, האו"ם שמר על תפקיד מרכזי באזורנו.

רוב המחלוקות או"ם-ישראל נוגעות לסכסוך הישראלי-ערבי (לרבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני). סוגיות אחרות צצות מדי פעם.

האו"ם גם נמנה עם נותני החסות למשא ומתן לשלום בין ישראל לפלסטינים, המבוסס על מפת הדרכים. העצרת הכללית קיבלה גם את החלטה 3379 ב-1975 שקבעה כי "ציונות היא גזענות" עד שבוטלה בשנת 1991.

ארצות הברית נוהגת להטיל וטו על רוב החלטות מועצת הביטחון בנושאים הקריטיים מבחינת ישראל על בסיס השותפות ביניהן, מדיניות המכונה דוקטרינת נגרופונטה. לעומת זאת המדינות האסלאמיות ובמיוחד מדינות ערב נחשבות לגורם העוין ביותר לישראל באו"ם והן היוזמות של מרבית ההחלטות האנטי-ישראליות המתקבלות בו.

בשנים 1961–2000 לא הייתה ישראל חברה באף קבוצה אזורית, בשל התנגדות המדינות האסלאמיות בקבוצה האזורית של אסיה לקבלתה. בשנת 2000 היא קיבלה חברות מוגבלת בקבוצת מערב אירופה ואחרות (WEOG). ב-1 בנובמבר 2005 אימצה העצרת הכללית של האו"ם בפעם הראשונה בהיסטוריה הצעת החלטה ביוזמה ובהובלה ישראלית. מדובר בהחלטה הקובעת יום זיכרון בינלאומי לשואה. ההחלטה אומצה ללא הצבעה, כולל בתמיכה של איראן. לאחריה אומצה בשנת 2007 על ידי העצרת החלטה נוספת המעודדת מדינות וארגונים לפתח טכנולוגיות חקלאיות לשם ביטחון המזון בעולם, ובשנת 2012 אימצה העצרת החלטה העוסקת ביזמות וחדשנות לפיתוח.

כ"ט בנובמבר

כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.

כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות

כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות הם גוף צבאי, משטרתי ואזרחי ששייך לארגון האומות המאוחדות ותפקידו לסייע למדינות שנמצאות בסכסוך, להגיע לשלום. הוא נמצא תחת פיקודה של המחלקה למבצעי שמירת שלום באו"ם והוא מסייע, מפקח וצופה באזורים שהסתיים בהם סכסוך, כדי לוודא שהצדדים עומדים בתנאי סיום הסכסוך, או במקרים מסוימים, באזורים בהם האו"ם מורה על הפסקת הסכסוך.

החיילים המשרתים בו מגיעים מצבאות של מדינות החברות באו"ם ומושאלים לאו"ם, מאחר שלאו"ם אין כוח צבאי של ממש. נכון לפברואר 2014, משרתים בכוחות שמירת השלום כ-98,000 לובשי מדים ועוד כ-19,000 אזרחים ומתנדבים. הכוחות ידועים גם בכינוי "הקסדות הכחולות" על שם צבע הקסדות והכומתות אותן לובשים החיילים.

ב-1988 זכו כוחות השלום בפרס נובל לשלום על כלל פעולותיהם למניעת סכסוכים ולשמירת שלום בעולם.

מגילת האומות המאוחדות

מגילת האומות המאוחדות היא המסמך המכונן של ארגון האומות המאוחדות, אשר מהווה חוקה לארגון. המגילה נחתמה ב-26 ביוני 1945 בוועידת האומות המאוחדות בנושא ארגון בינלאומי, אשר התקיימה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית, על ידי 50 מתוך 51 המדינות שהיו חברות בארגון באותה העת (המדינה ה-51, פולין, לא נכחה בוועידה אך חתמה על המגילה מאוחר יותר), ונכנסה לתוקף ב-24 באוקטובר 1945, לאחר אשרורה בידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ובידי רוב המדינות החתומות.

מגילת האומות המאוחדות מכילה את עקרונותיו המרכזיים של הארגון, את הגופים המרכזיים הנמצאים בו ואת דרכי פעולותיו העיקריות.

רוב המדינות בעולם חתומות על מגילת האומות המאוחדות, אך ישנן מספר מדינות שטרם אשררו אותה. המגילה מחייבת את כל המדינות החתומות עליה, ויתר על כן, כל התחייבות של מדינה לאו"ם קודמת להתחייבות אחרות של אותה המדינה לאמנות אחרות אשר עליהן היא חתומה.

האו"ם הכריז כי אסור שזוועות מלחמות העולם יחזרו על עצמן לעולם. באותה הכרזה נאמר כי הגנה על זכויות האדם וכבודו היא "הבסיס לחופש, צדק ושלום עולמי". מטרות הארגון הן להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמות, להבטיח זכויות יסוד בסיסיות לגברים ולנשים בכל מדינה, להבטיח שיתקיימו תנאים של צדק וכבוד שיביאו לקידמה חברתית והעלאת רמת החיים. להבטיח שכנות טובה בין מדינות וחיי שלום, סובלנות ללא גורמים עוינים, להשיג שיתוף פעולה בינלאומי בפתרון בעיות כלכליות, חברתיות או הומניטריות. לקדם כיבוד זכויות אדם וחירויות יסוד ללא אפליה על רקע גזע, מין, לשון, או דת.

נציגי המדינות שהתכנסו בסן פרנסיסקו קיבלו את אמנת האומות המאוחדות והצהירו על הקמת ארגון בינלאומי המכונה האומות המאוחדות.

בדצמבר 1948 פרסם האו"ם "הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", 30 סעיפים המסכמים את המחשבה האנושית על מהות זכויות האדם. האו"ם פנה לכל מדינה בבקשה לטפח את הכרת הזכויות ולאמצן כחלק מחוקיהן וחוקותיהן.

בפרק הראשון של המגילה, אחרי המבוא שמסביר את הרקע ההיסטורי והרעיוני להכרזה וההקדמה, מוצגות המטרות העיקריות של הארגון (ראה 'מבנה המגילה פרק -א' ).

הארגון מבוסס על עיקרון השוויון הריבוני לכל חבריה, כדי שכל הזכויות וההטבות יובטחו לחברי הארגון יהיה עליהם למלא את חובותיהם בהתאם לאמנה שנקבעה. על החברים יהיה לישב את הסכוסוכים ביניהם בדרכי שלום, ולהימנע מאיומים ושימוש בכוח על מנת להשיג שטחים ועצמאות מדינית. בנוסף הם יתנו סיוע בכל פעולה שנדרשת בהתאם לאמנה, ויימנעו ממתן סיוע לכל מדינה שהאו"ם נמנע ממנה או נוקט נגדה אכיפה.

בפרק השני של המגילה נקבעו הקריטריונים לחברות בארגון. חברות באומות המאוחדות פתוחה לכל המדינות שוחרות השלום אשר מקבלות את ההתחייבויות הכלולות במגילה ורוצות לבצע אותן. מדינה חברה אשר תפר בהתמדה את העקרונות הכלולים במגילה עלולה להיות מגורשת מהארגון על ידי העצרת הכללית בהמלצה של מועצת הביטחון.

מועדים בינלאומיים

מועדים בינלאומיים, המכונים גם ימים בינלאומיים וכן חגים בינלאומיים, הם מועדים בעלי חשיבות בינלאומית. מטרתם לציין את המועד ברחבי העולם, להעלות מודעות לנושא, לקדם מטרות ולגייס אנשים לפעולה. רבים מהמועדים נוסדו או הוכרו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות, המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות או אונסק"ו.

גופים וסוכנויות מטעם האומות המאוחדות, האחראיים לקידום הנושא, עושים זאת בשם האו"ם (UN) או אונסק"ו (UNESCO). אותן סוכנויות רשאיות לפעול מטעם האו"ם, להשתמש בסמלים שלו ולהיעזר בתשתית שלו כדי לתאם אירועים ברחבי העולם. על הסוכנות האחראית להציג דוחות המסכמים את הפעילות שהתרחשה ברחבי העולם בחסות הבינלאומית ולתת המלצות לעתיד.

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations Security Council) היא אחד מששת הגופים העיקריים שכוננה מגילת האומות המאוחדות. תפקידה העיקרי הוא לקיים את השלום ואת הביטחון בעולם.

מטה האומות המאוחדות

מטה האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations headquarters) הוא מתחם של מבנים בעיר ניו יורק שבארצות הברית, המשמש כמטה ארגון האומות המאוחדות מאז הקמתו של המבנה בשנת 1952.

המבנה ממוקם בשכונת טרטל ביי שבצידו המזרחי של האי מנהטן, לגדת איסט ריבר.

נציבות האו"ם לפליטים

נציבות האו"ם לפליטים או בשמה המלא הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים (UNHCR-United Nation High Commission for Refugees) היא גוף מרכזי של האומות המאוחדות שעוסק בשמירת זכויותיהם וביטחונם של פליטים, שמספרם ברחבי העולם הוערך ב-21.3 מיליון ב-2015. הנציבות גם מטפלת במבקשי מקלט ואנשים חסרי מדינה (stateless). הנציבות, שמשרדה הראשי נמצא בז'נבה, ממלאת את תפקידה בהתאם לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול שנוסף לה בשנת 1967. הנציבות זכתה בפרס נובל לשלום ב-1954 ושוב ב-1981.

בראש הנציבות עומד הנציב העליון שאותו בוחרת העצרת הכללית של האו"ם. מ-1 בינואר 2017 עומד בראש הנציבות פיליפו גרנדי שהחליף את קודמו אנטוניו גוטרש.

בשנת 2012 הגיע תקציב הנציבות ל-3.59 מיליארד דולר והיא מעסיקה 7,735 עובדים ב-126 מדינות.הנציבות מטפלת גם באנשים ללא אזרחות לדוגמה במקרה של אליאנה רובשקין.

פרס נובל לשלום

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמו זכויות אדם ומודעות סביבתית.

בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שוודיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה לא הייתה לנורווגיה מסורת מלחמתית.

המסיבה הרשמית לכבוד קבלת פרס נובל לשלום נערכת מדי שנה בבית המלון היוקרתי "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת 2018, הוענקה למלון חנוכיית זהב, 24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.

קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים

קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים או בקיצור: יוניסף', אוניסף או יוניצף (באנגלית: UNICEF, ראשי תיבות של United Nations International Children's Emergency Fund) היא ארגון של האומות המאוחדות שנוסד ב-1946 ב-11 בדצמבר בהחלטת העצרת הכללית, ומטרתו עזרה לילדים ברחבי העולם ויצירת מודעות למצוקתם. ב-1953 קוצר שמו ל"קרן האו"ם לילדים", אך הוא עדיין מוכר בראשי התיבות יוניסף.

הארגון מתרכז בסיוע למדינות מתפתחות, שם קיימות בעיות חמורות של תת תזונה והעדר חינוך וזכה ב-1965 בפרס נובל לשלום. הוא מנוהל על ידי נציגים הנבחרים בידי ועדת האו"ם לעניינים חברתיים וקובע בעצמו את תחומי פעילותו. המימון מגיע ברובו מממשלות ומיעוטו ממבצעי גיוס תרומות מהציבור הרחב.

חמש המטרות העיקריות שהציג לעצמו הארגון היו: רכישת השכלה לנשים, תוכנית חיסונים, הגנה על ילדים, פעילות נגד התפשטות האיידס, ותוכנית "ילדות מוקדמת"

במועדון הכדורגל של ברצלונה, מתנוסס הסמל של UNICEF על חולצות השחקנים, במקום חסות. על זכות זו משלמת ברצלונה מיליון וחצי יורו מדי שנה, אם כי מדצמבר 2010 החלו השחקנים ללבוש חולצות שלצד הסמל של UNICEF, מופיעה גם חסות של קרן קטאר. החל מחודש מאי 2015, גם על חולצות השחקנים של מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מתנוסס הסמל של UNICEF, מתוך מטרה שהפעילויות והכספים שיגויסו כתוצאה משיתוף הפעולה עם הסניף הישראלי של יוניסף יהיו למען ילדים בישראל.

זוכי פרס נובל לשלום
19011925 דינן, פאסי (1901)דוקומון, גובאט (1902)קרמר (1903)המוסד לחוק בינלאומי (1904)פון זוטנר (1905)רוזוולט (1906)מונטה, רנו (1907)ארנולדסון, באייר (1908)ברנארט, דה קונסטן (1909)לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910)אסר, פריד (1911)רוט (1912)לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916)הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918)וילסון (1919)בורז'ואה (1920)ברנטין, לאנגה (1921)ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924)צ'מברליין, דוז (1925) Nobel Prize
19261950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928)קלוג (1929) • סודרבלום (1930)אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932)אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934)פון אוסייצקי (1935)לאמאס (1936) • ססיל (1937)משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועדה הבינלאומית של הצלב האדום (1944)הול (1945)באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948)אור (1949)באנץ' (1950)
19511975 ז'ואו (1951)שווייצר (1952)מרשל (1953)נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956)פירסון (1957) • פיר (1958)נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960)המרשלד (1961)פאולינג (1962)הצלב האדום (1963)לותר קינג (1964)UNICEF(1965) • לא הוענק (1966–1967)קאסן (1968)ארגון העבודה הבינלאומי (1969)בורלוג (1970)ברנדט (1971) • לא הוענק (1972)קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974)סחרוב (1975)
19762000 ויליאמס, מגוואייר (1976)אמנסטי אינטרנשיונל (1977)בגין, סאדאת (1978)תרזה (1979) • אסקיבל (1980)נציבות האו"ם לפליטים (1981)מירדאל, רובלס (1982)ואלנסה (1983)טוטו (1984)האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985)ויזל (1986)אריאס (1987)כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988)גיאטסו (1989)גורבצ'וב (1990)סו צ'י (1991)מנצ'ו (1992)מנדלה, דה קלרק (1993)רבין, פרס, ערפאת (1994)רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995)בלו, הורטה (1996)המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997)יום, טרימבל (1998)רופאים ללא גבולות (1999)קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001)קרטר (2002)עבאדי (2003)מאטאיי (2004)הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005)יונוס, גרמין (2006)גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007)אהטיסארי (2008)אובמה (2009)שיאובו (2010)ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011)האיחוד האירופי (2012)הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013)יוספזאי, סאטיארת'י (2014)קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015)סנטוס (2016)התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017)מוראד, מקווגי (2018)
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאןסומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדהבורקינה פאסוקמרוןקומורועיראקהמלדיבייםג'יבוטיבניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.